הפוסט הזה הוא הודעה לעיתונות שנשלחה על מחקר שפורסם לאחרונה שהייתי שותף בכתיבתו (בהובלתה של לוחמת הצדק פרופ׳ לאה רוזן). המאמר המקורי מופיע בקישור הבא:

Beyond “Safe and Effective”: The urgent need for high-impact smoking cessation medications

ולהל״ן עיקר הממצאים.

ההשפעה של התרופות לגמילה מעישון על שיעורי עישון באוכלוסייה היא מזערית

מחקר משותף של אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת הרווארד

המחקר מעריך: רק 0.3% מהאוכלוסייה בארה"ב הצליחה להיגמל מעישון בעקבות ניסיון  גמילה בסיוע תרופות

• מהמחקר עולה כי שמונה מכל עשרה אנשים מעשנים שמשתמשים בתרופות לסיוע בגמילה צפויים לחזור לעשן תוך פחות משנה. גם מי שנותר לא מעשן לאחר שנה, נמצא בסיכון של 30% לחזור לעשן תוך מספר שנים.
• תוצאות המחקר מראות שישנו צורך דחוף למציאת שיטות ותרופות חדשות לסיוע בגמילה מעישון.
• יש ערך עליון בקידום מדיניות ציבורית למניעת התחלת עישון, כולל בהחרפה של המדיניות הציבורית למניעת התחלת עישון בישראל!

מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת הרווארד קובע כי דרוש בדחיפות דור חדש של תרופות וטכנולוגיות לגמילה מעישון. החוקרים העריכו את השפעתן של תרופות הקו הראשון להפסקת עישון ומצאו כי הן תורמות תרומה מזערית בלבד להפחתת שיעור המעשנים בכלל האוכלוסייה. על פי ההערכות, רק 0.3% מהאוכלוסייה בארה"ב נגמלה מעישון בעקבות ניסיון להיגמל באמצעות בתרופות אלו.

המחקר נערך בהובלת פרופ' לאה רוזן מהחוג לקידום הבריאות בבית הספר לבריאות הציבור בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם ד"ר ווהן ריס, מנהל המרכז לבקרת הטבק בעולם בבית הספר צ'אן לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד, ד"ר טל גלילי וד"ר ג'ף קוט.

המאמר פורסם בכתב העת Preventive Medicine במאי 2021.

במסגרת המחקר החוקרים ביקשו להעריך את השפעתן של התרופות לגמילה 'בעולם האמיתי' ובנו לשם כך סדרת תרחישים וחישובים הנסמכים על נתונים מניסויים קליניים כמו גם מחקרים תצפיתיים שעקבו אחר כלל האוכלוסייה. החוקרים התבססו על מטא-אנליזה של ניסויים הקליניים על מנת להעריך את שיעורי הפסקת העישון, בשנה הראשונה, בקרב אלו שניסו להיגמל בסיוע תרופות. החוקרים הסתמכו, בין היתר, על נתונים אשר משמשים את הגורמים הרגולטוריים לצורך קבלת החלטות על איזה תרופה תקבל אישור להפצה ושיווק.

כדי לאמוד את ההפחתה האפשרית של שיעורי העישון באוכלוסייה בזכות התרופות, החוקרים התייחסו לשיעור המעשנים באוכלוסייה, אחוז המעשנים שנעזרים בתרופות על מנת להיגמל מעישון, ואחוז המעשנים שנעזרים בתמיכה התנהגותית בנוסף לתרופות. 

הממצאים מאכזבים מאוד: מתברר שיש יש הפחתה מזערית בלבד בשיעור המעשנים באוכלוסייה כתוצאה משימוש בתרופות. מרבית המשתמשים בתרופות המובילות לגמילה מעישון- תחליפי ניקוטין, צ׳מפקס,  וזייבן – אינם מצליחים להישאר גמולים לזמן רב:  שמונה מכל עשרה אנשים מעשנים שמשתמשים בתרופות לסיוע בגמילה צפויים לחזור לעשן תוך פחות משנה. גם מי שנותר לא מעשן לאחר שנה, נמצא בסיכון של 30% לחזור לעשן תוך מספר שנים.

בארה"ב, עם שיעור מעשנים של 14%, ההפחתה בעישון בכלל האוכלוסייה כתוצאה משימוש בתרופות מוערכת כ- 0.3% בלבד. ביוון, עם שיעור מעשנים של כ-34%, ההפחתה המשוערת בזכות הסיוע התרופתי היא פחות מ-3%.

לאור ממצאים אלה ממליצים החוקרים על קידום של מחקר משמעותי ודחוף ביותר לצורך שדרוג תרופות  ושיטות הגמילה המוצעות לציבור המעשנים כיום. לדבריה של פרופ' רוזן, במהלך המאה הנוכחית צפויים כמיליארד בני אדם בעולם למות כתוצאה מעישון. בארה"ב לבדה קובעות הערכות זהירות כי כ-480,000 בני אדם מתים מעישון מדי שנה. ידוע שחצי ממעשנים הקבועים מתים ממחלות שנגרמות על ידי עישון שלהם, ושמעשן מאבד בממוצע בין 10-15 שנות חיים. בישראל מתים כל שנה כשמונת אלפים איש כתוצאה מעישון, וכ-600,000 מהמעשנים החיים היום בישראל צפויים למות בטרם עת כתוצאה מעישון. לאור הנתונים והתחזיות הקודרות ברורה החשיבות העצומה של התערבויות יעילות שיסייעו למעשנים להיגמל ולא לחזור לעשן עד סוף ימיהם. כמו גם הצורך לקדם מדיניות ציבורית שתמנע מאוכלוסיות חדשות להיכנס להתמכרות הקשה והקטלנית של הסיגריות.

פרופ' רוזן מסכמת: "על פי הממצאים שלנו, התרופות המומלצות כיום לגמילה מעישון כמעט שאינן מפחיתות את שיעור המעשנים בכלל האוכלוסייה. לכן יש צורך דחוף בפיתוח דור חדש של תרופות, וכן תמיכות התנהגותיות מבוססות-טכנולוגיה, לצד מדיניות שתנגיש את האמצעים הללו לכלל המעשנים באוכלוסייה. לבסוף, יש חשיבות עליונה למנוע מדור חדש של צעירים להתמכר לצריכת סיגריות״

איפה ההודעה לעיתונות פורסמה

• מכון דוידסון
• אונ׳ ת״א
• ynet

The post ההשפעה של התרופות לגמילה מעישון על שיעורי עישון באוכלוסייה היא מזערית first appeared on טל גלילי.

אמל"ק: המחלקה לסטטיסטיקה באונ' ת"א זה אחלה מקום ללמוד בו, ופייסבוק זה מקום מעולה לעבוד בו. אם יש לכם שאלות בנושאים אלו, אתם מוזמנים לפנות אלי בתגובה או בפרטי.

================

שאלה -שם:

טל גלילי

שאלה -איפה עובד:

פייסבוק ישראל

שאלה -מתי סיים:

ב- 2017

שאלה – מה למד (איזה מסלול) ולמה בחרת דווקא את זה:

עשיתי בת"א תואר ראשון דו-חוגי בסטטיסטיקה ו-BA כללי במדעי הרוח. תואר שני בסטטיסטיקה עם דגש על ביוסטטיסטיקה. ודוקטורט בסטטיסטיקה.

את התואר הראשון בחרתי באופן מאד נאיבי. לקחתי סטטיסטיקה כי לא הצלחתי להתקבל למדעי המחשב. לא היה לי מושג מה זה סטטיסטיקה, ורק ידעתי שיש שם קורסים חופפים. ו-BA כללי במדעי הרוח לקחתי בגלל שהיה שם פילוסופיה, וחשבתי שזה משהו שאנשים חכמים לומדים. במהלך התואר הראשון התחלתי להבין קצת יותר לאן הגעתי, וגיליתי שאני ממש אוהב את זה.

את התואר השני בחרתי ללמוד בגלל שהרגשתי שאני לא כל כך מבין הרבה, אז שכדאי שאשקיע עוד קצת זמן בלימודים. ואז סיימתי את התואר השני והרגשתי שאני מבין ממש קצת, אז כדאי שאמשיך לעשות דוקטורט.

כיום, לאחר שסיימתי דוקטורט, הבנתי שאני לא מבין כמעט כלום. הייתי ממשיך עוד באקדמיה, אבל החלטתי שאני רוצה להתנסות קצת גם בלהשפיע על העולם באופן ישיר עם הכלים שרכשתי, ולא רק דרך מחקר אקדמי.

שאלה -ספר קצת על עצמך:

אני בן 37, נשוי באושר כבר עשור לדבורה, לפני שנה נולדה לי תינוקת מקסימה בשם מאיה. אני אוהב לפעול להפוך את העולם למקום טוב יותר ולעזור לאנשים לעשות את העולם טוב יותר. בין הדרכים שבהם אני אוהב לעשות זאת, מלבד להשתדל להיות בן משפחה וחבר טוב, זה ללמד אנשים דברים שאני יודע, לכתוב בבלוגים שהקמתי, לערוך בוויקיפדיה, לעסוק בתכנות סטטיסטי (בעיקר בשפת R), ובאופן כללי לקדם חשיבה שיטתית על איסוף נתונים, הערכתם, ונסיון בוגר וכן להסיק מהם מסקנות לגבי העולם – ואז לתכנן אסטרטגיות פעולה בהתאם.

שאלה -למה בחרת ללמוד דווקא באוניברסיטת תל אביב?

בתואר הראשון העדפתי את אונ' ת"א כי זה היה קרוב למרכז הישראלי לטאי צ'י, שם התאמנתי (שכמובן עברו לדרום ת"א אחרי כמה שנים).
כשהמשכתי ללמוד תואר שני באונ' ת"א זה היה כי התאהבתי במרצים בחוג לסטטיסטיקה וחקבצ, והרגשתי שיש לי עוד המון מה ללמוד מהם.

שאלה -למה אתה הכי מתגעגע בלימודים?

לתרגל קורסים. מאד נהניתי לתרגל באונ', זה היה מבחינתי חוויה מאד מספקת רגשית (כי הרגשתי שעזרתי להרבה תלמידים) ומאד מפתחת מבחינה מקצועית (כי לומדים המון מללמד חומר מעניין).

שאלה -מהו הקורס שהכי אהבת בתואר?

בלתי אפשרי לענות על השאלה הזו, זה כמו לשאול את איזה מההורים שלך אתה אוהב יותר. כל קורס מוצלח נותן לך חתיכה אחרת ממי שאתה נהפך להיות, ובשלבים שונים בחיים לומדים להעריך דברים שקורסים שונים נתנו. אהבתי המון קורסים שלקחתי (ותירגלתי) באוניברסיטה, ואת חלקם לקח לי שנים לגלות עד כמה אני אוהב.

בתואר הראשון הקורס שגרם לי להתאהב בסטטיסטיקה היה תכנון ניסויים וניתוח שונות (שהועבר על ידי פרופ' דוד שטיינברג) זה הקורס שעזר לי להבין לראשונה שסטטיסטיקה זה לא מקצוע משעמם אלא דרך מרתקת לחקור ולהבין את העולם. כשהתחלתי לתרגל/ללמד, זכיתי לאהבה מחודשת לקורס מבוא לסטטיסטיקה לסטטיסטיקאים וגם מבוא למדעי המחשב לסטטיסטיקאים – שניהם קורסים מעולים. סבלתי מהקורס תיאוריה סטטיסטית כשלקחתי אותו אבל כשזכיתי לתרגל אותו התאהבתי בו ממש, זה קורס יפהיפה. אהבתי מאד את הקורס רגרסיה (שהעביר דני יקוטיאלי), את הקורס "המעבדה לייעוץ סטטיסטי", את חישוב סטטיסטי. גם מאד נהניתי ממשחקים שיתופיים ומאופטימיזציה, הרשימה נמשכת…

בתואר השני היו המון קורסים שאהבתי (ביניהם בולט כריית נתונים שהעביר פרופ' יואב בנימיני, שלימים נהפך למנחה שלי לתואר שני ושלישי), קורסים שהעביר פרופ' יצחק מלכסון, פרופ' קמיל פוקס, פרופ' פליקס אברהמוביץ' – כל אחד מהם העניק לי פרספקטיבה והערכה לעולם הסטטיסטיקה.

שאלה -כמה זמן לקח עד שהתברגת לשוק העבודה לאחר התואר?

פייסבוק התחילו לפנות אלי כשעוד נותרה לי יותר משנה לסיום הדוקטורט. הם היו מאד סובלניים, וחיכו לקראת שאסיים לפני שראיינו אותי, וחיכו לי עם משרה פתוחה עד שאסיים את התואר. אז אפשר לומר 0 פלוס/מינוס שנה.

שאלה -איפה אתה רואה את עצמך בעוד חמש שנים מהיום?

ממשיך בפייסבוק. מדובר בחברה מאד ערכית, מלאה באנשים חברותיים ונבונים שמעוניינים בכנות לשפר את העולם. אני זוכה שם להיחשף לבעיות חשובות ומעניינות, טכנולוגיות חדשניות, וסביבת עבודה תומכת ומפרה.

שאלה -מה הדבר הכי חשוב שלקחת איתך מהתואר?

המון דברים, אבל כנראה שהחשוב בהם זה ענווה אינטלקטואלית וסבלנות. חוויתי על בשרי את כמות האנרגיות הנדרשות בשביל להוסיף פסיק קטנטן לספר הידע האנושי. זה יצר אצלי יראת כבוד גדולה כלפי המאמץ הדרוש ליצור כל טענה (אמיתית) לגבי איך העולם עובד. ובמקביל, זה איפשר לי לתרגל הרבה סבלנות עד שמגיעים לתוצאות.

(פירסמתי גם כסטטוס בפייסבוק)

The post כמה מחשבות על ללמוד סטטיסטיקה באוניברסיטת תל אביב first appeared on טל גלילי.

1. לא בטוח שאתם צריכים לשלוח מיילים לכל משתמשי האתר שלכם. תקראו על זה עוד כאן.
2. אתם חייבים הסכם פרטיות (privacy policy). מומלץ להסתכל על מה שיש באתרים מובילים כדי לקבל רעיונות. אני ממליץ לקרוא את האחד שכאן, כי הוא מאד מצחיק. יש עוד הרבה ברשת, תחפשו. האחד שאני משתמש בו מופיע כאן (שיחררתי אותו תחת רישיון CC-BY, אז אתם מוזמנים להשתמש בו תחת רישיון זה, תחת ההתאמות שתידרשו להם למצבכם).
   תוודאו שאתם עובדים לפחות עם וורדפרס 4.9.6, אשר כולל תמיכה בפיטצ'רים בסיסיים ומועילים של GDPR (כמו הסכם כשמשאירים תגובות, ודרך קלה לשלוף את כל המידע שיש לכם באתר על משתמשים, או למחוק את המידע על משתמשים). יש להוסיף קישור להסכם הפרטיות בכל עמוד (או בתפריט הראשי או הצידי, או בתחתית העמוד). לאחר שמעדכנים את וורדפרס, יש ב settings->privacy עמוד שמאפשר להוסיף עמוד privacy policy (וכאמור, אתם מוזמנים להשתמש באחד שקישרתי אליו, בהינתן שתתנו אליו קישור בחזרה).
3. אם אתם משתמשים באדסנס, תשקלו להגדיר אותו כך שהוא לא יציג מודעות מותאמות אישית (הנחיות לכיצד לעשות זאת מופיעות כאן).
4. אם אתם משתמשים ב cloudflare, שימו לב שהם מהווים יישות שמקבלת מכם מידע (DPA), אז אולי תצטרכו למלא טופס הסכם מולם (אפשר לקרוא על זה עוד כאן).
5. אם אתם משתמשים בגוגל אנליטיקס, רצוי לעשות Anonymize IP addresses. הנה כיצד לעשות זאת בפלאגין monsterinsights לוורדפרס:
   monsterinsights_tracking -> demographics -> Anonymize IP addresses?
   This adds _anonymizeIp, telling Google Analytics to anonymize the information sent by the tracker objects by removing the last octet of the IP address prior to its storage.
6. אם אתם משתמשים בתוסף Mashshare, צריך לכבות את ה Mashshare Share Buttons (אחרי שתדרגו את התוסף תקבלו הסבר כיצד לעשות זאת)
7. אם אתם משתמשים בתוסף ninjafirewall לאבטחה (וכדאי לכם, אחלה תוסף), רצוי לעקוב אחר ההנחיות שמאפשרות למחוק את הלוג אחת ל (נגיד) 45 יום (הנחיות לביצוע כאן). במקור חששתי שצריך לעשות אנונימיזציה ל IP, אבל לאחר חיפוש מצאתי טענה לפיה מותר לשמור מידע IP לצרכי אבטחה בלבד (קראו כאן כדי להבין את המקור ולראות אם הוא נראה לכם אמין ומתאים למצבכם או לא)
8. אם אתם מאפשרים לאנשים להירשם לאתר שלכם, אני ממליץ על התוסף Email Verification on Signups, אשר דורש מהמשתמשים לאשר את ההרשמה במייל שהם מקבלים (זה ימנע מאנשים להירשם בשם אנשים אחרים).
9. אחרי שתסיימו הכל, תוודאו שאתם מרעננים את הקאשינג של האתר שלכם (ואם אין לכם קאשינג, מאד כדאי לכם שיהיה. אני משתמש ב wp-super-cache).

אם יש לכם עוד טיפים, תובנות, אנא שתפו בתגובות.

The post כמה טיפים על GDPR בכלל, ובאתרי וורדפרס בפרט first appeared on טל גלילי.

בסמסטר ב' של 2014, התלמידים אורי פריילכמן, אריאל בוקאי, יותם חרובי ונעמה לסט, החליטו לבדוק במסגרת פרוייקט המחקר שלהם לקורס מבוא לסטטיסטיקה לסטטיסטיקאים אודות ההשפעה של סדר אירוח על המשחק השני במסגרת ליגת האלופות. הנתונים נאספו באופן יסודי, הניתוח הסטטיסטי נעשה היטב, תחת הסייג שהוא ברמה של קורס מבוא, עם כל ההשלכות מכך – לא מדובר במחקר מדעי שעבר ביקורת עמיתים, אז כל מסקנה שמופיע בפוסט זה יש לקחת בערבון מוגבל ולהפעיל חשיבה ספקנית (אף יותר מהרגיל!).
לצורך ההתאמה למדיום, הרשיתי לעצמי לקצץ חלקים מסויימים מהעבודה (אך לא ביצעתי/שיפרתי את המחקר עצמו. כך שאם יש שאלות – מקומן הוא בתגובות).
אם יש לכם שאלות של סקרנות, הצעות לשיפור, ומחמאות לתלמידים (ורצוי שיהיו!) אתם מוזמנים לכתוב אותם בתגובות.
וללא מילים נוספות – אני גאה להציג בפניכם את תוצאות המחקר:

תמצית המחקר

ליגת האלופות של אירופה, טורניר הכדורגל היוקרתי ביותר למועדונים, נערך מדי שנה על ידי אופ"א (UEFA), ארגון הגג של התאחדויות הכדורגל האירופאיות. חלק משלבי התחרות נערכים במתכונת המכונה מפגשי גומלין (knockout ties). לפי מתכונת זו, נפגשות שתי קבוצות לזוג משחקים. המנצחת היא זו אשר הבקיעה יותר שערים בסיכום שני המשחקים. כדי לקיים תחרות הוגנת, מארחת כל קבוצה משחק אחד.

במחקר הבא נציג שתי שאלות מחקר. שאלת המחקר הראשונה תתייחס למדגם כולו ותבדוק האם יש לסדר האירוח השפעה על זהות המנצחת במפגשי גומלין. שאלת המחקר השנייה תעסוק רק באותם מפגשים בהם הסתיים המשחק הראשון מבין השניים בתיקו אפס. כאן נרצה לדעת האם סיכוייה של המארחת השנייה לנצח גבוהים מאלה של המארחת ראשונה.

לצורך המחקר אספנו נתונים אודות כל 394 מפגשי הגומלין שהתקיימו בין השנים 1970 – 2012, בהם נקבע סדר האירוח על ידי הגרלה. גילינו כי 53% מהמפגשים הסתיימו בניצחונה של המארחת השנייה, אך לא היה בממצא זה כדי לקבוע כי אירוח המשחק השני מקנה יתרון. לעומת זאת, מצאנו כי 69% מהמפגשים בהם הייתה תוצאת המשחק הראשון תיקו אפס, הסתיימו בניצחונה של המארחת השנייה.

לסיכום, לא ניתן לקבוע באופן כללי, שסדר האירוח משפיע על זהות המנצחת במפגשי גומלין, עם זאת, ניתן לקבוע כי אם המשחק הראשון מסתיים בתיקו אפס, סיכויי המארחת השנייה לנצח גבוהים מאלה של המארחת הראשונה.

מבוא

טורניר ליגת האלופות, בשמות שונים ותחת תקנונים שונים, מתקיים ברציפות משנת 1955, ומרכז עניין עצום בקרב אוהדי כדורגל באירופה ומחוצה לה[1]. במרבית השנים, נערכו השלבים המתקדמים ביותר: שמינית הגמר, רבע הגמר וחצי הגמר, בשיטת מפגשי גומלין. אי לכך, הפכו מפגשי הגומלין לשלבים המרתקים ביותר בתחרות, אשר במסגרתם נפגשות הקבוצות הטובות ביותר באירופה.

המנצחת במפגש גומלין היא הקבוצה אשר הבקיעה מספר רב יותר של שערים בסיכום שני המשחקים. לעיתים, לאחר תום הזמן החוקי של המשחק השני (90 דקות), מחזיקות שתי הקבוצות במאזן שערים זהה. במקרה זה, על פי חוק שערי החוץ[2], תוכרז כמנצחת הקבוצה לה מספר שערי החוץ הרב יותר. אם מתקיים שוויון גם בשערי החוץ, מאריך השופט את המשחק ב-30 דקות נוספות (extra time – הארכה). אם בתום ההארכה, השוויון עומד בעינו, מוכרע המפגש בדו קרב בעיטות 11 מטר (penalties – פנדלים)[3]. הטבלה הבאה מדגימה כיצד נקבעת המנצחת במפגש גומלין:

טבלה 1: דוגמאות שונות לתוצאות מפגשי גומלין. נניח שמגרשה הביתי של קבוצה א' נקרא מגרש א', ובדומה מגרשה הביתי של קבוצה ב' נקרא מגרש ב'. כל שורה בטבלה מציינת מפגש גומלין אפשרי; הערכים המספריים בטבלה מציינים את מספר השערים שהבקיעה קבוצה. שני המפגשים הראשונים הם דוגמאות למצבים בהם מופעל חוק שערי חוץ, ושני האחרונים מהווים דוגמה למצבים בהם לא מופעל חוק שערי חוץ.

יתרון הביתיות בתחרויות ספורט נחקר רבות, וקיים קונצנזוס כי אכן קיים אפקט כזה[4]. במפגשי גומלין, לעומת זאת, מתקיימת סימטריה, שכן כל אחת מקבוצות מארחת משחק אחד, אך עולה השאלה האם סדר האירוח מקנה יתרון למי מהקבוצות. אוהדים, מאמנים, שחקנים ועיתונאים רבים סבורים שאירוח המשחק השני מעניק יתרון. סברה זו קנתה לה אחיזה גם אצל ראשי אופ"א, אשר החליטו בשנת 2003 להעניק את אירוח המשחק השני בשמינית הגמר כ"פרס" לקבוצות בעלות ההישגים הגבוהים ביותר בשלב הבתים, הקודם לשלב שמינית הגמר. אנו החלטנו לבחון את האמונה הרווחת הזו בשאלת המחקר הראשונה שלנו.

שאלת המחקר השנייה עוסקת במפגשים, בהם הסתיים המשחק הראשון בתיקו 0. דומה כי מפגשים אלו מהווים מבחן מעניין: מחד, המארחת הראשונה לא השכילה להבקיע שערים במגרשה הביתי, וסביר כי במפגש הגומלין, במגרש זר, תהייה הבקעת שערים אף קשה יותר עבורה. מכאן, שהיא מוצאת עצמה כעת בעמדת נחיתות. מאידך, אם בכל זאת תצליח המארחת הראשונה להבקיע במפגש הגומלין, הרי שיהיה זה שער חוץ. במילים אחרות, כל שער שתבקיע במפגש הגומלין יהיה בעל ערך רב מזה שתבקיע יריבתה הביתית. אנו ביקשנו לבדוק מי מהקבוצות היא זו אשר סביר יותר שתנצח בנסיבות אלו.

נתונים ודרכי ניתוח

הנתונים אודות משחקי ליגת האלופות נאספו מאתר האינטרנט הרשמי של אופ"א[5]. תכנית שכתבנו בשפת R, פונה לעמודי אינטרנט שונים באתר, מחלצת מכל עמוד נתונים עבור משחק בודד או מספר משחקים ומרכיבה קובץ csv. משהיה בידינו אוסף רשומות, מסודרות בסדר כרונולוגי, אשר מתארות משחקים בודדים, נדרשנו לכתוב תכנית נוספת, שמתאימה זוגות משחקים, המרכיבים מפגש גומלין. לאחר שהתאימה זוגות, בודקת התכנית מי היא הקבוצה המנצחת, האם המנצחת היא זו שאירחה את המשחק השני ומסווגת את הניצחונות (למשל: ניצחון בפנדלים). בסופו של התהליך, היה בידינו תיעוד של 394 מפגשי גומלין, שהם 788 משחקים, בהשתתפות 152 קבוצות, מטורנירים שנערכו במהלך 42 השנים האחרונות.

תהליך טיוב הנתונים כלל את הפעולות הבאות:

1. בחלק מהרשומות המקוריות, באתר אופ"א, הייתה התייחסות לאותה קבוצה תחת שני שמות שונים. הדבר הקשה על חלוקה של המשחקים לזוגות על ידי התכנית, והיינו צריכים לוודא שאכן מדובר באותה קבוצה ולקבוע שמות עקביים.
2. משחקים שבוטלו הופיעו באתר ללא ציון התוצאה, והיינו צריכים לוודא שאכן לא התקיימו. למשל, קבוצה מקפריסין סירבה לשחק נגד קבוצה מטורקיה מסיבות פוליטיות, והעדיפה לספוג הפסד טכני. מפגשים כאלו הושמטו מהמדגם.
3. מקרים בהם משחקים לא התקיימו במועדם המקורי, התבטאו ברשומות כפולות, והיה צורך לבדוק באיזה תאריך המשחק התקיים ולמחוק את הרשומה המיותרת.

על אף שהתחרות הראשונה התקיימה כבר בשנת 1955, ושהמידע אודות כל שנות התחרות זמין, בחרנו לנתח תוצאות רק החל משנת 1970; זאת משום שרק משנה זו הוחל באופן מלא חוק שערי החוץ[6], אשר לו השפעה ניכרת על זהות העולה, ועל הטקטיקה בה בוחרות הקבוצות. בנוסף, דאגנו להתייחס רק למפגשים בהם סדר האירוח נקבע באקראי. לדוגמא, החל משנת 2003 לא כללנו בנתונים מפגשי שמינית גמר, משום שסדר האירוח בשלב זה של התחרות נקבע לפי הישגים בשלבי התחרות הקודמים, כך שקבוצות שהצליחו יותר אירחו את המשחק השני.

אי התלות בין התצפיות אינה מוחלטת. ראשית, יתכן יותר ממפגש יחיד בין אותן קבוצות על פני פרק זמן קצר יחסית. למשל, שני מפגשים בשנתיים עוקבות. אם בפרק זמן זה, לא השתנו משמעותית סגלי הקבוצות, המאמן או פרמטרים אובייקטיביים אחרים, ניתן לומר שלא מתקיימת אי תלות. שנית, העובדה שבחרנו לכלול בנתונים מפגשים משלבים עוקבים באותה שנה עשויה לפגום באי התלות בין התצפיות, משום שאם הקבוצות נחלקות לכאלה שמושפעות מסדר האירוח ולכאלה שאינן מושפעות ממנו, הרי ששכיחותן של האחרונות עשויה לגדול ככל שהשלבים מתקדמים[7].

במבחני ההשערות, ובחישוב רווחי הסמך, השתמשנו במבחן בינומי מדויק ((Exact binomial test המבוצע על ידי הפונקציה binom.test בשפת R.

תוצאות

במדגם הכולל 394 מפגשי גומלין, מצאנו כי 209 מנצחות אירחו את המשחק השני. האומדן הנקודתי לפרופורציית המארחות את המשחק השני מבין המנצחות הוא לפיכך, 53.05%. במבחן השערות בינומי דו צדדי, עם השערת אפס לפיה הפרופורציה האמורה היא 50%, מובהקות התוצאה התקבלה להיות 24.65%. על כן, איננו דוחים את השערת האפס ברמת מובהקות של 5%. כלומר, לא ניתן לקבוע שאירוח המשחק השני במפגש גומלין מעניק יתרון. רווח הסמך לפרופורציה זו, ברמת סמך 95%, נמצא להיות: [58.06% , 47.98%].

כאשר מפלחים את המפגשים לפי סוג הניצחון, ניתן לראות כי במפגשים בהם התקיימה סימטריה מלאה בין שני המשחקים[8], אפקט סדר האירוח קטן מזה שהתקבל במדגם הכללי, כ-51.7%. התרשים הבא מתאר את תלות פרופורציית המארחות את המשחק השני בקרב המנצחות בסוג הניצחון:

תרשים 1: פרופורציית המארחות את המשחק השני בקרב המנצחות, לפי סוג הניצחון. צבע המלבן מייצג את הקבוצה המנצחת: כחול כהה במקרים שבהם המארחת הראשונה ניצחה, וכחול בהיר במקרים בהם המארחת השנייה ניצחה; המספרים על גבי המלבנים מייצגים את מספר המפגשים. לדוגמא: 23 מפגשים, מתוך 39 אשר הוכרעו לפי חוק שערי חוץ, הסתיימו בניצחון המארחת השנייה.

תת הקבוצה של כל מפגשי הגומלין בהם הסתיים המשחק הראשון בתיקו 0, מונה 49 מפגשים. בקרב המנצחות במפגשים אלה, נמצאו 34 אשר אירחו את המשחק השני. האומדן הנקודתי לפרופורציית המארחות את המשחק השני בקרב המנצחות הוא על כן, 69.39%. במבחן השערות בינומי דו צדדי, עם השערת אפס לפיה הפרופורציה האמורה היא 50%, התקבלה מובהקות תוצאה של 0.94%. על כן אנו דוחים את השערת האפס ברמת מובהקות של 5%  וקובעים כי סיכוייה של המארחת השנייה לנצח גבוהים מאלה של המארחת את הראשונה, בהינתן שהמשחק הראשון הסתיים בתיקו 0. רווח הסמך לפרופורציה זו, ברמת סמך 95%, נמצא להיות [54.58% , 81.74%].

מסקנות ודיון

האמונה הרווחת לפיה מפגשי גומלין בליגת האלופות מוטים לטובת הקבוצה אשר אירחה את המשחק השני נבדקה במסגרת עבודה זו, ולא נמצא לה ביסוס. במדגם שכלל 394 מפגשי גומלין בהם נקבע סדר האירוח באקראי, אשר נערכו בין השנים 1970 ל- 2012, נמצא ש-53% מהמנצחות אירחו את המשחק השני, אך תוצאה זו עדיין סבירה מספיק תחת ההנחה שאין לסדר האירוח השפעה על זהות המנצחת.

יתרה מכך, ניכר מתרשים 1, שרוב המפגשים במדגם (כ-82%) הוכרעו בהפרש שערים חיובי. נראה שבסוג כזה של מפגשים אפקט סדר האירוח, אם קיים, משני לאפקטים אובייקטיביים. יש לצפות שהאפקט יעשה דומיננטי יותר במפגשים בהם התקיימה הארכה, משום שהארכה[9] תמיד משוחקת במגרשה של המארחת שנייה, אך ההסתברות מלכתחילה שבמפגש גומלין תתקיים הארכה נאמדת במחקר זה בכ-7.36%.

באשר לשאלת המחקר השנייה, ניתן בהחלט לקבוע כי במפגשים בהם הסתיים המפגש הראשון בתיקו 0, הקבוצה המארחת את המשחק השני היא זו שסיכוייה לנצח במפגש הגומלין גבוהים יותר. עם זאת, אין לקבוע שהדבר נובע מסדר האירוח. ההסתייגות מקביעת סיבתיות במקרה זה נובעת מכך, שעקרון ההקצאה האקראית לא מתקיים עבור תצפיות אלה. לכן, אי אפשר לשלול את קיומו של גורם מתערב בדמות פער איכות בין הקבוצות, ויתכן כי קבוצות המשיגות תוצאת תיקו 0 במגרש חוץ, עדיפות אובייקטיבית על הקבוצות שהשיגו תוצאה זו במגרשן הביתי.

יש לסייג את תוצאות המחקר מכמה סיבות: ראשית, משום שאי התלות בין התצפיות איננה מוחלטת. מדגם שהיה כולל רק שלב מפגשי גומלין יחיד מכל שנה, היה פותר חלקית את בעיית אי התלות, אך היה זה מדגם קטן יותר. לדעתנו, ההנחה שמתקיימת אי תלות היא סבירה והצדקה לכך תופיע בחלק "הנחות למבחנים סטטיסטיים" בנספח. הסתייגות נוספת נובעת מכך שיתכן שהשפעת סדר האירוח השתנתה לאורך השנים מהן נאספו נתונים, כתוצאה מהתמקצעות הענף והפיכתו לבינלאומי[10]. עוד על כך בחלק "שאלות פתוחות" בנספח.

[1] גמר ליגת האלופות היה בשנת 2009 אירוע הספורט השנתי הנצפה ביותר בעולם: http://news.bbc.co.uk/sport2/hi/football/europe/8490351.stm

[2] שער חוץ: שער שהובקע במגרשה של היריבה.

[3] הארכה ופנדלים עשויים להיות רק בתום המשחק השני. במקרה כזה נשברת סימטרית האירוח.

[4] ראה למשל http://wjh.harvard.edu/~jamieson/JJ_JASP.pdf

[5]http://www.uefa.com/uefachampionsleague/history/index.html

[6] עוד על חוק שערי החוץ והטמעתו בתקנון: http://en.wikipedia.org/wiki/Away_goals_rule

[7] עוד על כך בחלק "הנחות עבור המבחנים הסטטיסטיים"

[8] כלומר, מפגשים בהם הסתיים המשחק השני בתום 90 דקות. מפגשים אלה עשויים להיות מוכרעים רק ע"י שערי חוץ או ע"י הפרש שערים חיובי

[9] וממילא גם פנדלים, משום שאלה עשויים להתרחש רק בתום ההארכה

[10] בהתמקצעות הענף הכוונה להכרה בצדדים המנטליים של המשחק. בהפיכתו של הענף לבינלאומי הכוונה לכך שמעמד השחקן הזר נהייה נפוץ יותר, כתוצאה משינוי חוקי העבודה באיחוד האירופי, ושחקנים רבים יותר הפכו מורגלים במשחקי חוץ.

The post השפעת סדר האירוח במפגשי גומלין בכדורגל על זהות המנצחת first appeared on טל גלילי.

Diminishing benefit of smoking cessation medications during the first year: a meta-analysis of randomized controlled trials

בישראל הטיפולים התרופתיים הקיימים נמצאים בסל התרופות וניתנים למעוניינים להפסיק לעשן

ד"ר לאה רוזן, ראש צוות המחקר: מניעת הכניסה למעגל ההתמכרות לעישון היא התרופה הטובה ביותר; יש צורך דחוף בקידום יוזמות למניעת התחלת עישון בקרב בני נוער וצעירים

המחקר התפרסם ב (28.1.18) בכתב העת Addiction

חוקרים באוניברסיטת תל אביב, בהובלת ד"ר לאה רוזן מהחוג לקידום הבריאות בבית הספר לבריאות הציבור בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, מצאו כי תועלתן של התרופות הנפוצות לגמילה מעישון הולכת ויורדת במהלך השנה הראשונה לאחר תחילת הטיפול.

במחקר השתתפו: פרופ' לורנס פרידמן ממכון גרטנר והחוג לקידום בריאות בבית הספר לבריאות הציבור, ד"ר טל גלילי מהפקולטה למדעים מדויקים, וכן ד"ר ג'פרי קוט וד"ר מארק גודמן, בוגרי בית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. המאמר מתפרסם היום (29.1.18 ) בכתב העת Addiction.

"עישון סיגריות הינו הגורם הנפוץ בעולם למוות מוקדם שניתן למנוע " אומרת ד"ר רוזן. "מגוון תרופות לגמילה מעישון אושרו על ידי מנהל המזון והתרופות של ארה"ב (FDA), ויעילותן הוכחה במחקרים קליניים מבוקרים, שנערכו לאורך תקופת זמן מוגבלת. עם זאת, תועלתן לאורך זמן נותרה בגדר שאלה פתוחה. אנחנו ביקשנו לבחון את הסוגיה הזאת עם דגש על השאלה האם חלה ירידה בתועלת של מתן טיפול תרופתי במשך ההשתתפות בניסוי."

החוקרים נעזרו בשיטות סטטיסטיות של מטא-אנליזה (ניתוח סטטיסטי של מספר מחקרים יחד) כדי לבחון את תוצאותיהם של 61 מחקרים מבוקרים מהספרות המדעית הבינלאומית, שהקיפו קרוב ל-28,000 מעשנים שביקשו להפסיק לעשן. המחקרים בחנו את יעילותן של שלוש תרופות נפוצות שאושרו על ידי ה-FDA (תרופות מקו ראשון): זייבן (החומר הפעיל: בופרופיון) , תחליפי ניקוטין, וצ'מפיקס (החומר הפעיל: ורניקלין). בכל המחקרים חולקו המשתתפים לקבוצות באופן אקראי: חלקם קיבלו תרופה פעילה, וחלקם לא קיבלו תרופה פעילה (קבוצת הביקורת). כמו כן, במרבית המחקרים הוצעו לכל המשתתפים – הן בקבוצת ההתערבות והן בקבוצת הביקורת – גם שיחות ייעוץ פנים מול פנים או שיחות טלפוניות.

המחקר העלה את הנתונים הבאים: כ-40% מהמשתתפים שקיבלו תרופות פעילות לא חזרו לעשן כעבור 3 חודשים. כעבור 6 חודשים שיעורם של הלא מעשנים ירד לכ-25% בלבד. שנה לאחר תחילת הטיפול התמידו בהימנעות מעישון כ-20% ממקבלי התרופות, לעומת כ-12% מהמשתתפים בקבוצת הביקורת. המשמעות היא שאם לוקחים בחשבון את ההפרש בשיעורי הפסקת העישון בין מקבלי התרופות הפעילות לקבוצת הביקורת, רק 8% מהמעשנים שקיבלו תרופות לגמילה מעישון המשיכו להפיק מהן תועלת לאחר שנה מתחילת הטיפול.

ד"ר לאה רוזן מסבירה שייחודו של מחקר זה שונה בשני היבטים עיקריים ממחקרים קודמים שבחנו את הספרות המדעית בשיטות של מטא-אנליזה: 1. הוא בדק בנפרד שיעורי הפסקת עישון בנקודות זמן שונות; 2. הוא העריך את הירידה בתועלת מהתרופות לאורך זמן.

נכון להיום, הטיפולים לגמילה מעישון כלולים בסל הבריאות הישראלי. קופות החולים מספקות לחבריהן סדנאות בחינם לגמילה מעישון, ומשתתפי הסדנאות זכאים לתרופות לגמילה מעישון במחיר מופחת. התרופות צ'מפיקס וזייבן נחשבות לתרופות קו ראשון להפסקת עישון, ותחליפי ניקוטין נחשבים לתרופות קו שני. בדצמבר 2017 הוכנס לסל התרופות גם ייעוץ טלפוני להפסקת עישון, ומעשנים הנעזרים בקו הטלפוני זכאים אף הם להנחה ברכישת התרופות.

"על פי הממצאים שלנו, 8 מכל 100 מעשנים אכן הפיקו תועלת מהתרופות לגמילה מעישון, ועובדה זו מצדיקה את המשך המאמצים בטיפול תרופתי," מסכמת ד"ר רוזן. "עם זאת, ברור שלא די בכך. צריך לעשות הרבה יותר כדי להפחית את העישון בקרב האוכלוסייה, ולצמצם את הנזק העצום שהוא גורם. אנו סבורים כי חובה למצוא שיטות מועילות יותר לסייע למעשנים להפסיק לעשן לתמיד, ומוקירים את מאמצי ה- FDA לפתח ניקוטין רפואי יעיל יותר עבור מעשנים המבקשים להפסיק לעשן. בנוסף, על קובעי המדיניות להיעזר בכל האמצעים על מנת למנוע את התחלת העישון בגיל צעיר. מניעת הכניסה למעגל ההתמכרות היא התרופה הטובה ביותר."

ההודעה לעיתונות גם הופיעה בכמה אתרים בישראל כגון:

• YNET
• הארץ

The post התועלת של תרופות לגמילה מעישון מגיעה ל-8% בלבד שנה לאחר תחילת הטיפול first appeared on טל גלילי.

לפני 8 שבועות, נולדה לנו בת מקסימה בשם מאיה. מאיה נולדה בשבוע 37 במשקל של 1.975 ק"ג (כשתינוקות בד"כ נולדים במשקל של מעל 3 קילו). בחודשים האחרונים למדנו שהורות זה תהליך מתמשך של למידה. אין ספק שנדע ונלמד עוד המון דברים בהמשך, אבל אישתי דבורה ואני חשבנו שזו הזדמנות טובה להעלות כעת על הכתב את התובנות שאספנו בחודשים האחרונים. 

רוב התובנות רלוונטיות לכל מי שמתכנן להיות הורה, וחלקן בעיקר חשובות למקרה שיוולד לכם תינוק בתת משקל. נחלק את הפוסט הזה לעצות של לפני הלידה, הלידה, ושל אחרי הלידה. את הטיפים אני מדגיש באמצעות טקסט מודגש וקו תחתון.

אם יש לכם טיפים או המלצות להוסיף לפוסט, אתם מוזמנים לעשות זאת בתגובות.

בעודי כותב את הפוסט הזה עם אישתי, גילינו שיש לנו המון מה לומר. אז הפוסט הזה יתמקד רק בנושא של לפני הלידה. אנו מקווים לכתוב פוסטים נוספים על הלידה עצמה ועל אחרי הלידה בהמשך.

סייג חשוב:

הפוסט שלפניכם מתבסס על ההתנסות של אישתי ושלי סביב הלידה של בתנו מאיה. חשוב להדגיש שאיננו אנשי מקצוע רפואיים או פסיכולוגים או כל דבר אחר שקשור בילדים. כל מה שכתוב בפוסט הוא בגדר שיתוף התנסות, ואין פה אמירה מה עליכם לעשות או לא לעשות. אתם אחראיים לחלוטין על שימוש מושכל במה שנכתב, בלבדוק כל דבר שאתה שוקלים ליישם למול אנשי מקצוע ולקבל את ההחלטות מולם ולא על סמך הכתב. אין לקרוא את הכתבה בתור ספר הוראות או הנחיות, אלא בגדר שיתוף שמטרתו להביא את תשומת ליבכם לדברים שראוי לתת עליהם את הדעת, ששווה לשקול, ולקבל החלטות לגביהם לפי הבנתכם בשיתוף עם איש מקצוע אחראי ומתאים. משיקולים של נוחות כתיבה, אני לא מסייג כל משפט בפוסט ב"זו דעתי בלבד, וכל מקרה הוא לגופו, והאחריות עליכם לברר זאת בעצמכם", אבל כך היה ראוי לכתוב את הפוסט הזה, אז תדמיינו שזה מה שכתוב ליד כל משפט בערך (אבל אם אכתוב זאת ליד כל משפט, זה רק יעריך את הפוסט בהרבה, אז אני כותב זאת בהתחלה). שוב – שימוש במה שכתוב פה, כולו, מוטלת על קורא הכתבה. יש בכתוב מטה שיתוף חוויות ורשמים כלליים בלבד של אנשים שחוו זאת בפעם הראשונה בחייהם וכל לידה והורות מכילה רכיבים שונים ומגוונים שלא נחשפנו אליהם בחוויה שלנו, הינכם אחראיים לקבל התייעצות רפואית מאיש מקצוע מתאים בכל החלטה שהיא. בקיצור – כל האחריות הריגשית והמשפטית עליכם. בהנחה שזה מובן ומקובל עליכם, אתם מוזמנים להמשיך לקרוא הלאה

לפני הלידה

ראשית, לגבי כניסה להריון. יאמרו לכם את זה, אבל כדאי שתשמעו את זה שוב ושוב – זה לא שתחליטו לקיים יחסי מין ומיד אחרי זה תכנסו להריון ותיוולד תינוקת. יכול להיות שיקח לכם כמה חודשים טובים עד אשר תהיה הפרייה מוצלחת. וגם אחרי כניסה להריון, יש סבירות לא מבוטלת (ויש דיון על מהו הסיכוי הזה, אבל נסכים שהוא גבוה מ- 10%, ויש טענות מחקריות שמדובר בין 15% ל- 30%), שתהיה הפלה טיבעית מוקדמת. במקרה שלנו, דבורה נכנסה להריון בפעם הראשונה שניסינו, ועברה הפלה טבעית לאחר 6 שבועות. החוויה הזו היא קשה באופן שמי שלא חווה אותה יתקשה מאד להבין. העצה הכי טובה שיש לנו להציע (וזה כמובן אישי לכל אדם), זה תמתינו עד ל-3 חודשים לפני שאתם מספרים למישהו שאתם בהריון (אולי למעט ההורים והאחים). תעשו זאת לפי הבנתכם, אבל תקחו בחשבון שלספר למישהו שאתם בהריון, ואז לספר לו על שעברתם הפלה זה תהליך שיהיה כואב גם לכם וגם להם. עבורכם זה יכאב בגלל שתצטרכו כל פעם מחדש לספר את אותו הדבר, וזה מאד קשה. ולמי שסיפרתם מראש שאתם בהריון זה יהיה קשה, כי הם כבר יפתחו ציפייה וקשר עם התינוק בבטן, ולהודיע על ההפלה רק יהיה להם קשה. בזמנו חשבתי שאפשר לספר למי שאני בכל מקרה אספר לו אם תתבצע הפלה, אך בדיעבד עדיף, מנסיוננו ובמקרה שלנו, שלא לספר דבר (לצערנו סיפרנו להרבה אנשים, ולמדנו על בשרנו את ההשלכות של זה). אבל זה לשיקולכם.

אחרי ההפלה הטבעית, לקח לנו בערך 4 חודשים להכנס שוב להריון. בשלב הזה, המתח היה גבוה, בגלל מה שעברנו בפעם הקודמת. כל מה שאפשר לומר, זה תנסו לזכור שרוב הסיכויים שאם תכנסו להריון לאחר הפלה בחצי שנה הראשונה, אז שהלידה תעבור בשלום. אי אפשר לקבל וודאות בתהליך ההריון או הלידה או ההורות, צריך לזרום עם זה. תבינו את זה ותנסו לתרגל זאת בכל דרך אפשרית.

תמצאו רופא נשים שאתם מרגישים איתו בנוח ושקרוב למקום מגורייכם עד כמה שניתן. זה נהפך להיות יותר ויותר חשוב, ככך שמתקדמים בתהליך.

תהיו אחראיים על ההיבטים הרפואיים של תהליך ההריון והלידה שלכם! תוודאו שאתם יודעים בדיוק איזה תרופות ותוספים ובדיקות צריך לעשות בכל שלב. לדוגמא, לפחות חודש (ורצוי 3 חודשים) לפני הכניסה להריון, מומלץ על האישה להתחיל לקחת תוספים של חומצה פולית כל יום. זה קריטי לפני הכניסה להריון, ופחות עוזר אם מתחילים לקחת אותו רק אחרי הכניסה להריון. אם האישה לוקחת תרופות כלשהן, חשוב לשאול את רופא הנשים האם התרופה מתאימה להריון, או שכדאי לעבור לסוג אחר של תרופה או מינון. כדאי בנוסף לדבר עם הרופא המומחה שנתן את התרופה. לדוגמא, אישתי לקחה חוסמי-בטא לטיפול במגרנות מסוג של סלודרלין. זו תרופה שהיה רצוי להוריד במינון שלה בתחילת ההריון, היות והיא חשודה בגרימה לתינוק שנולדת להיות יותר קטנה (מה שקרה במקרה שלנו, ברמה שדרשה התערבות רפואית. ולא ברור עד כמה זה הושפע מהתרופה או לא). רופא הנשים שלנו פחות הדגיש שכדאי להוריד מינון, בעוד שבדיעבד, הניורולוג שהלכנו אליו בהמשך ההריון הדגיש שעדיף כן להוריד מינון. אחרי כמה שבועות הריון, נאמר לנו שמומלץ לקחת תוספי תזונה (במחיר מוזל דרך הקופה) לאישה.

בנוסף, רצוי שתטלפנו לשירות ייעוץ טלפוני של תרופות כמו "ייעוץ תרופתי (היחידה לפרמקולוגיה וטוקסיקולוגיה)" של אסף הרופא. שירות נוסף שאפשר לפנות אליו, זה "קול הבריאות" של משרד הבריאות. הם מציעים ייעוץ טלפוני ללא תשלום על איזה תרופות מתאימות להריון ולהנקה, ואיזה לא, על סמך המחקרים הכי עדכניים.

תוודאו שאתם יודעים איזה בדיקות וטיפולים (חיסונים) האישה צריכה לעשות בכל שלב. תבררו מתי צריך לעשות אולטראסאונד של העובר, מתי לעשות שיקוף עורפי, מתי לעשות הערכות משקל, וכן הלאה. תבררו את זה בהקדם ומראש, ותקבעו תורים מראש. קשה מאד לקבוע תורים מרגע לרגע בדברים האלה, אז תהיו אחראיים ומתוכננים. תעשו בדיקות גנטיות דרך הדם, וכן הלאה והלאה.

לגבי הנושא של דיקור מי שפיר ובדיקת צ'יפ גנטית. זה מורכב. אנחנו לא עשינו אותה בהתחלה, היות ובדיקת הדם והשקיפות העורפית הובילו לסיכון של 1 ל- 10,000 לתסמונת דאון. אז לא טרחנו לעשות יותר מזה. אבל בדיעבד (לדעתנו), טעינו בכך. כיום, כאשר לוקחים דיקור מי שפיר, יש אפשרות להוסיף לבדיקה צ'יפ גנטי (אם אתם בהריון ללא סיכון, בגיל צעיר, זה אמור לעלות משהו כמו 3500 שקל, אבל אני לא בטוח לגבי זה). הייתרון של צ'יפ גנטי זה שהוא מבצע בדיקה לעוד (נראה לי) 100 בעיות גנטיות אחרות. במקרה שלנו היינו בהריון בסיכון גבוה בגלל שהתינוקת הייתה באחוזון נמוך של המשקל לפי הערכות משקל וגם עם היקף ראש קטן של 3%. תת משקל (לא המצב עם הראש) זה סטטוס ש-10% מהאוכלוסיה (לפי הגדרה) נכנסים אליו. בדיעבד אילו היינו עושים את הבדיקה הזו, זה היה מאד מאד שווה עבורנו. תקחו זאת בחשבון מראש שיש סיכוי של (לפחות) 1 ל- 10, שהבדיקה הזו תהיה לכם חשובה לבריאות הנפשית שלכם בהמשך. ייתכן ועדיף לחכות עד לשלב מאוחר בהריון לבדיקה, אם יש בעיות, שתהיה בהפניית גנטיקאית (ואז זה חינם). מצד שני, הפסקת הריון (דבר נוראי שלא רוצים, אבל צריך, לדבר עליו), זה משהו שעדיף לעשות כמה שיותר מוקדם אם עולה הצורך (אפשר לעשות זאת בישראל אם יש סיכון של יותר מ- 30%, בערך, של מום קשה מאד ביילוד). אז תבררו עם הרופא שלכם לגבי הנושא הזה, ותלמדו ממנו מה סביר שיתאים עבורכם (שזה שילוב של מידת הדיוק העדכני של הבדיקה, עם עד כמה אתם חושבים שתרצו להגן על עצמכם מהמתח במקרה של סיבוכים בהמשך ההריון).

הטיפ הבא, הוא תוודאו בקופת החולים שלכם מה ההיקף הביטוחי שלכם. אישתי דבורה הייתה במכבי מגן זהב, וזה כיסוי ביטוחי לא מקיף מספיק לתהליך ההריון. אנו מאד ממליצים לעבור למכבי שלי, וחובה לעשות זאת לפחות חצי שנה לפני הלידה! (רצוי אפילו לשקול לעשות זאת כ-8 חודשים לפני הכניסה המתוכננת להריון) במכבי זהב יש כיסוי ביטוחי של הדברים הרפואיים, אך לא של הטיפולים התומכים. אם תשלמו על מכבי שלי (או כללית פלטינום, אני חושב), אתם זכאים לאלפי שקלים תמיכה בליווי של דולה בלידה, ברכישת משאבת חלב, בבדיקת צ'יפ גנטי, ועוד שלל הטבות עד מכסה מסויימת. מהחישוב שעשינו, זה היה משתלם לנו לעשות, אך גילינו זאת רק 4 חודשים לפני הלידה. ויש תקופת הכשרה של 6 חודשים לפני שיש גישה להטבות הללו. אז תקפידו לטפל בזה בהקדם. הנה פירוט ההטבות במכבי שלי.

תלמדו בהקדם על מה העומס הפיזי שצפוי לעבור על האישה בתהליך ההריון והלידה. תדעו מראש שבהריון ה-3 חודשים הראשונים יכולים להיות מאתגרים מאד לאישה. יש עייפות עצומה, וחלק מהנשים חוות בחילות, כאבים, וכו'. צריך לקחת בחשבון זאת לגבי העומס בבית בין בני הזוג, ולפנות לכך משאבים מראש. ה-3 חודשים באמצע (הטרימסטר השני), הם יחסית נעימים, והטרימסטר השלישי הוא שוב קשה על האישה, בשל המשקל והגודל של הבטן, והחום, והתשישות.

אחרי שעברו 3 חודשים, והודעתם כבר לאנשים שקרובים אליכם שאתם בהריון, זה זמן טוב להתחיל לברר ולגלות את מי אתם מכירים שיכול לתרום לכם בגדים או דברי עזר. הורים שמחים להעביר את בגדי הילדים שלהם הלאה, ובימינו אין (לדעתנו) כמעט שום סיבה לקנות בגדי תינוקות (למעט מעט מאד בגדים בהתחלה, תלוי בסיטואציה). החברים הללו הם גם אלו שיעניקו לכם עצות רבות שיועילו לכם בהמשך הדרך.

במהלך הטרימסטר השני, זה זמן טוב להשקיע בלמצוא ולהכין רשימות מפורטות של מה תצטרכו שיהיה אתכם בבית חולים ובבית לאחר הלידה, ותקנו אותם מראש בהקדם. אינכם יכולים לדמיין כמה מעט אנרגיות יהיו לכם בטרימסטר השלישי ולאחר הלידה. הכנה מראש חוסכת המון המון תשישות תסכול ועוגמת נפש. אנחנו נכתוב חלק מהדברים הללו בהמשך, אבל הרשימה הזו ממש לא תהיה מספיקה לכם.

כבר בשלב מוקדם כדאי שתחשבו על דברים כמו איך אתם רוצים שהלידה תראה ושהחיים שלכם כבני זוג יראו כשהתינוק יגיע (בהנחה ואתם מביאים את הילד במסגרת זוגיות) תדברו על זה כמה שיותר. ולא רק לדבר על איך תחנכו את הילד, ובאיזה משחקים יהיה לו מותר או אסור לו לשחק. תדברו על מי משגיח על הילד באיזה שעות, מי יורד בהיקף השעות בעבודה, האם תקחו בייביסטר, באיזה שלב, ובאיזה היקף. כמה שיותר תיאום ציפיות מראש יחסכו מכם אתגרים רבים בהמשך.

אם אתם רוצים תמיכה של דולה במהלך ההריון, רצוי לפנות לדולה בערך 6 חודשים לפני תאריך הלידה המתוכנן. אנחנו חיכינו עם זה עד לחודשיים לפני הלידה, ובשלב הזה גילינו שקשה למצוא דולות פנויות. בעיקר, מסתבר שקשה למצוא דולות אם הלידה מתרחשת באוגוסט, אז תתכוננו בהתאם. שימו לב שדולה זה משהו יקר, שיכול לעלות בין 2000 ל- 4000 שח בקלות (תלוי בוותק, ובמיקום שלכם בארץ). במקרה שיש לכם מכבי שלי, יש כיסוי של רוב העלות של הדולה. אחרת, זה תלוי במצבכם הכלכלי בהאם יהיה לכם כסף לשלם על זה או לא.

אם זו הלידה הראשונה שלכם, תעשו קורס הכנה ללידה. זה לא חובה, ויש אנשים עם הרבה ידע מקריאה שמרגישים ביטחון מספיק, אבל עבורנו זה סייע מאד לשמוע את הדברים ממישהו, לשאול שאלות, ולראות הורים אחרים שנמצאים בערך בשלב שלנו. לדעתנו מאד מאד מומלץ ששני בני הזוג יגיעו לקורס. תגיעו לשם בזמן, עם אוכל בתיק (ירקות חתוכים, סנדוויצ'ים), ומכשירי כתיבה. אנחנו עשינו קורס שמוענק במחיר נמוך במסגרת קופת חולים מכבי (שהיה יכול להיות אפילו זול יותר, אילו היינו עוברים מראש למכבי שלי). אפשר לקרוא פרטים על כך כאן. קחו בחשבון שצריך להירשם לקורס כמה שבועות מראש, ושזה קורס שנמשך בערך חודש (4 מפגשים). הקורס רלוונטי למי שנמצאת בשבוע 28 והילך. רצוי להתחיל לתאם את ההרשמה לקורס לפחות חודש לפני כן.

עוד קורס ששווה לדעתנו לעשות זאת קורס החייאת תינוקות וילדים. זה לא מאד יקר (120 שח, 4 שעות), וזה היה חוויה מעניינת. המסקנות הכי גדולות שהיו לי מזה, הן: 1) אל תגיעו למצב שאתם צריכים עזרה. הרבה הרבה הרבה יותר קל לשמור על בטיחות בבית מאשר להתמודד עם תינוק שנחנק.  2) תשמרו את הטלפון של מגן דוד אדום בטלפון: 101 (אל תחייגו 100, זה למשטרה). רצוי גם להתקין את האפליקציית סמארטפון של מגן דוד אדום.

תכינו תוכנית הכנה ללידה. תהליך הלידה כולל הרבה מאד החלטות שיש להן המון המון משקל. לא מרגישים את זה כשחושבים על זה מראש, אבל מרגישים את זה כשמגיעים לרגע הלידה עצמו. החלטות כמו האם לקחת אפידורל או לא, האם לעשות מוניטור רציף או להשתדל שלא, האם לעשות לידה טיבעית בבריכה או בחדר לידה רגיל. וכן הלאה. פה יש קישור להורדה של קובץ של תוכנית הלידה שאנחנו תיכננו לעצמנו. בפועל הלידה הייתה מאד מאד שונה ממה שתיכננו, אבל תהליך החשיבה שעברנו בהכנת התוכנית סייע לנו מאד לקבל החלטות בזמן הלידה, כיוון שהבנו טוב יותר מה חשוב לנו, ההשלכות של זה, ובאופן כללי הגענו יותר מיודעים לתהליך.

בחירת בית חולים שבו מתקיימת הלידה זה החלטה חשובה (בהנחה ואינכם מתכננים לעשות לידה בבית, שזה נושא שלם בפני עצמו. אנחנו העדפנו ללדת בבית חולים). בתי חולים מציעים אפשרות לסיורים בחדרי לידה, תעשו זאת. במקרה שלנו, התלבטנו בין איכילוב לתל השומר. חשבנו שנלך על איכילוב כי הוא יותר קרוב אלינו לבית. בסוף יצא שהלכנו לבקר בתל השומר וכל כך התרשמנו מהמקום, שהחלטנו שהוא יהיה מקום מושלם. בסוף יצא שלא הספקנו לבקר באיכילוב, ובחרנו ללדת בתל השומר. עוזר להגיע לסיורים בבית החולים אחרי שדיברתם עם חברות/אמהות שילדו בבית חולים הזה, ואחרי שהייתם לפחות במפגש אחד של הקורס הכנה ללידה (שיתן לכם רעיונות לשאלות לשאול).

תשקיעו בזוגיות שלכם, באופן כללי, אבל בעיקר סביב ההריון. זה הזמן שלכם לצאת לסרטים או מסעדות. אחרי שיש תינוק, תאמינו לי ולכל מי שסביבכם, אתם לא תוכלו לעשות זאת בקלות.

לפני שמגיעים לשלב הלידה, מאד מומלץ לסדר את הבית שיהיה כמה שיותר מסודר ומאורגן ונקי. זה הזמן לזרוק דברים מיותרים, לשנות מיקום של רהיטים, זה כמו פסח רק פי שלוש. גם עדיף מראש לדאוג להשיג דברים. לדוגמא, אנחנו מצאנו שידת החתלה ממש מעולה באגורה, ושילמנו 350 שקל להובלה (במקום לקנות שידה חדשה בקרוב ל- 1000 שקל). גם מועיל שיש מייבש כביסה ולא רק מכונת כביסה, מיקרוגל, רומבה. גם טאבלט מאד מועיל. זה דברים שלא חייבים שיהיו, אבל אנחנו שמחים שדאגנו שיהיה לנו אותם מראש.

אוכל בבית. לפני שאתם מגיעים לשלב הלידה, תכינו מזון מראש ותקפיאו. אפשר להזמין פיצה בטייק-אווי, ולהקפיא (זה מופשר מאד טוב). אם חסר לכם ציוד מטבח נוח, זה הזמן להשיג אותו. אתם צריכים מקרר גדול, ואיכותי (רצוי חדש). רצוי שיהיה תנוק או טוסטר אובן גדול. אם חסרים לכם כלי בית או אבזרים מועלים, תשיגו אותם בהקדם. אתם לא רוצים להתמודד עם מכשירי בית מקולקלים כשיש לכם תינוק.

מזגן. תוודאו שיש לכם, בחדר השינה (!) מזגן טוב שעובד. אם אין לכם מספיק אוויר בחדר השינה, תשקלו להעביר את המיטה שלכם לסלון (זה מה שאנחנו עשינו). בטרימסטר השלישי, לנשים רבות נהיה מאד מאד מאד חם. אנחנו הפעלנו את המזגן שלנו בערך חודש וחצי לפני הלידה, כמעט ללא הפסקה.

תלמדו על הנושא של מוקד נשים להריון ומוניטור לעובר. בישראל, אם אישה בהריון, ומוטרדת ממצב העובר שלה, היא יכולה ללכת ללא טור למוקד נשים בהריון. שם היא מקבלת הסתכלות שכוללת לרוב בדיקות שתן לצורך בדיקת חלבון, מוניטור של אולטראסאונד של מצב העובר (המלצה שקיבלנו מאחות אחת: רצוי לעשות זאת בישיבה ולא בשכיבה. זה מאפשר לתינוק להיות יותר עירני. וגם כדאי להביא ענבים ו/או שוקולד). אפשר לקבל טיפול ללא תשלום במהלך השבוע בשעות היום, ובתשלום לא גבוה במהלך הסופ"ש או מאוחר בלילה. תבררו עם הרופא באיזה מצבים חשוב שתגיעו למוקד. לכל הפחות, חובה להגיע אם יש דימום, כאבים חזקים, אי תנועת עובר, וכו'. אבל תסתמכו על ההמלצות של הרופא שלכם (כתבתי זאת, ואני מדגיש זאת שוב, זה ממש חשוב).

לגבי הריון בסיכון גבוה. במקרה שלנו גילינו חודשיים לפני התאריך המתוכנן שהתינוקת שלנו הייתה בתת משקל ביחס לגילה. היא הייתה בסביבות האחוזון ה- 5%. יש הרבה מה לומר על זה, אבל נגיד כמה דברים. ראשית, הערכת משקל נמוכה לא אומרת שיש בעיה בתינוק, זה אומר שצריך לוודא שאין בעיה בתינוק (לדוגמא, שאין מצוקה עוברית, או בעיה גנטית, או בעיה מוחית, וכן הלאה). אם מגלים לכם התחלה של תת משקל (מה שגם מכונה IUGR או SGA), בהקדם (אם לא עשיתם זאת קודם לכן) תקבעו טור ליועצת גנטית, תלכו למוקד הריון לבדיקת מוניטור וכן הלאה. ואם יש צורך, תוודאו (בהנחה שזה נכון רפואית בהמלצת הרופא שלכם) שאתם עוברים לטיפול והשגחה תחת ההגדרה של הריון בסיכון גבוה. זה יסייע לכם שהמערכת תאפשר לכם לקבל לעשות בדיקות בהקדם, ולא לחכות לתורים שיקבעו לאחרי הלידה. אם אתם מתקרבים לשלב שבו ממליצים לכם לעשות זירוז לידה (כמו שהיה אצלנו) בין שבוע 36 ל- 38, חשוב שתקבלו ייעוץ מיותר מרופא אחד לגבי האם לבצע את זירוז הלידה או לא. יש על זה הרבה ספרות, ומחקרים, ודעות. זה לא החלטה פשוטה. במקרה שלנו, מאד עזר לנו המחקר הקליני (Induction versus expectant monitoring for intrauterine growth restriction at term: randomised equivalence trial (DIGITAT) שבדק את ההשפעות של זירוז לידה בין הטווח של 36 ל- 38 שבועות, והראה שאין משמעות קלינית לבריאות התינוק אם מחכים עד שבוע 38 תחת מעקב צמוד. אבל, זה מחקר עם שלל מגבלות, והשלכות שאני לא אדון בהם פה. אי לכך, אל תקבלו את ההחלטה הזו על סמך מחקר בודד, או על שיקול דעתכם ללא ייעוץ רפואי. תדברו על זה עם הרופא שלכם, ותשאלו כמה שיותר שאלות על ההשלכות של האופציות השונות. עוד דבר, אם עשית הערכת משקל באולטראסאונד שלא הראתה גדילה במשך שבועיים, שבגללה רוצים לבצע זירוז מיידי, לדעתי האישית שווה לשקול לבקש לבצע את הבדיקה שוב, למקרה שהיה טעות בהקלדה. או אפילו ללכת לרופא פרטי לבצע הערכת משקל, אם זו המדידה שמהווה גורם מכריע בשאלה האם לעשות זירוז לידה או לא (כמובן, הכל בליווי וייעוץ של הרופא שלכם. שוב – אתם אחראיים לחלוטין על קשר רציף עם איש מקצוע רפואי!). במקרה שלנו, הייתה טעות הקלדה של הערכת המשקל, שהראתה אי גדילה במשך שבועיים, שהובילה להמלצה של זירוז לידה כמעט מיידי. במזל (ונגיד, בין השאר, היות ואני לומד סטטיסטיקה אי אלו שנים), עליתי על כך שהרופאה ביצעה טעות הקלדה של המדידה שהיא ביצעה של התינוקת. מה שהוביל לכך שלאחר התיקון, התינוקת המשיכה לגדול בקצב קבוע (איטי, אבל המשיכה לגדול), מה שאיפשר לנו ללדת בשבוע 37 במקום 36 בלב שקט יותר. אז תפעילו הרבה שיקול דעת וחשיבה ביקורתית.

בטח יהיו לנו עוד דברים להוסיף לפוסט, ונעשה זאת בהמשך. אם יש לכם מחשבות/שאלות/הערות – תרגישו מוזמנים לשתף.

The post עצות קטנות לקראת התינוקת הראשונה שלכם (חלק 1) – השלבים שלפני הלידה first appeared on טל גלילי.

שוחחתי על כך היום עם חבר טוב ושאלתי אותו "אז מדוע שלא פשוט תצטרף לוויקיפדיה בעצמך, תתרום, ובהצבעות מחיקה תצביע להשאיר את הערכים החדשים?". תשובתו הייתה שהוא יהיה לבד בכך, ושמי שכבר נמצא בוויקיפדיה יסתור את הצבעתו. כדי להתמודד עם החשש של להיות לבד, אני מציע לכל ממורמרי וויקיפדיה העברית להתאגד ביחד וליצור את "הוויקיפדים החדשים" (בהשראת הליכודניקים החדשים).

מה עלי לעשות כדי להצטרף לוויקיפדים החדשים?

1. צרו שם משתמש בוויקיפדיה העברית (בקישור שכאן).
2. מלא את הטופס כאן, אשר מבקש בסך הכל שם מלא, אימייל, ואת הקישור לדף המשתמש שלך בוויקיפדיה.
3. תקראו את הערך על וויקיפדיה העברית, ותוודאו עם עצמכם שאתם מבינים במה מדובר ומסכימים עם העקרונות שמנחים את האתר.
4. תקראו את הערך על מדריך לכתיבת ערכים, כדי להבין כיצד יש להשתמש בוויקיפדיה באופן ראוי.

שימו לב, מטרת הוויקיפדים החדשים איננה לעשות טרולינג או להספים – אלא לעשות מאמץ תחת רצון כן לשפר את הוויקיפדיה העברית לטובת כולם. יש אנשים רבים שתורמים לוויקיפדיה מתוך רצון טוב, ומטרתנו צריכה להיות לשתף פעולה ולהצטרף למאמץ הכללי של שיפור המשאב הציבורי הנפלא הזה. מטרת ההתאגדות הספציפית הזו היא לספק "כר הגנה" לאנשים שמפחדים שיזרקו את העבודה שלהם לפח. אם מספיק אנשים יסכימו להירתם, אני מקווה שנוכל לשנות את הסטיגמה הזו של וויקיפדיה העברית ולתרום לוויקיפדיה וכך גם ולכולנו.

כיצד הוויקיפדים החדשים יעזרו להתמודד עם בעיית עודף המחקנות של וויקיפדיה העברית?

ברגעים אלו ממש יש שתי הצבעות מחיקה פעילות (אפשר לראות את הרשימה המעודכנת בקישור שכאן), כשבאחד ההצבעה נוטה להישארות ובשנייה למחיקה. כל מי שלא תרם לוויקיפדיה בעבר והיה רוצה להצטרף להצבעה מנוע מכך. בהצבעות המחיקה יכולים להשתתף רק משתמשים בעלי זכות הצבעה. זכות זו ניתנת רק למשתמש רשום בעל ותק של 30 ימים בוויקיפדיה שערך 100 עריכות במרחב הראשי או במרחבים המשיקים לו במהלך 90 הימים שקדמו לתחילת ההצבעה. ישנם אנשים שטוענים שהם מוותרים על תרומה לוויקיפדיה בגלל שהם לא סומכים על כך שלא יימחקו להם את הערך שהם יצרו או את השיפור שהם הציעו.

כדי להציע חומת הגנה עתידית, אני מציע שברגע ש"יתפקדו" לוויקיפדים החדשים 100 אנשים, אני אשלח מייל לכולם והם יתחילו את התהליך של ביצוע 100 עריכות לשיפור וויקיפדיה העברית. 30 ימים לאחר שהמייל הזה יישלח, העורכים הללו יזכו לאפשרות להצביע בהצבעות מחיקה. מאותו רגע והילך, הם ישמשו חומת הגנה כנגד אנשים עם נטייה מחקנית. אם באמת יש תופעה משמעותית של מחקנים שגורמים להדרה של אנשים מתרומה לוויקיפדיה, אני מקווה ומצפה לראות שיפור משמעותי בתרומה לאתר בחודשים שלאחר מכן. אם זה באמת מה שייתרחש – הידד. אם לא, אז נצטרך לחשוב על מה שקרה ולנסות לתכנן טוב יותר להמשך.

אם הנושא קרוב ללבכם – אל תתלונו ותשאירו את העבודה לאחרים, תצטרפו ליוזמה ותנסו לתקן את מה שמציק לכם.

The post הוויקיפדים החדשים – משנים מבפנים first appeared on טל גלילי.

למען התיעוד, עיתון הארץ חושף ש:

השרה איילת שקד מחזקת אתכם. היא העלתה צילום של עצמה בטוויטר וכתבה: "מחזקים את הצפון! פתיחת לשכת הוצאה לפועל חדשה בקרית שמונה". "הלשכה היתה פתוחה כבר, רק עברה ממקום למקום"

(האתר הרישמי שלהם)

כך שמה שנאמר בהמשך הפוסט מתייחס לצורך הכללי בפתיחה של סניפי הוצאה לפועל. אבל בכל מקרה, נראה שגם ח"כ שקד וגם מתנגדיה עשו הרבה מהומה על לא הרבה.

הסטטוס

לאחרונה הופץ בפייסבוק צילום מסך של הציוץ הבא של חברת הכנסת איילת שקד (וגם בפייסבוק):

התגובה הראשונית היא "זה אמיתי?". הרי זה מפתה לחשוב שאם פותחים לשכת הוצאה לפועל בעיר זה בטח אומר שלגופים גדולים כמו בנקים או משרדים אחרים יוכלו להתעמר יותר באזרח. תגובות לדוגמא שמצאתי בפייסבוק להודעה:

• "שמישהו יגיד לי שאני הוזה…  לאישה הזאת יש אפס מודעות. זה כמה הממשלה מנותקת מאזרחיה!"
• "אין ספק שהסתימות מככבת!! לפחות שתהיה חכמה ותעשה את עצמה מתבאסת. עד כמה אבלה היא יכולה להיות??"
• "נשבעת, צחקתי. היא הזויה."
• רכבת? מקומות תעסוקה? שדה תעופה? סופרמן? טוב שלא חנכה מכונות הימורים של מפעל הפיס.
• לכי תעשי חמוצים! , את משקיעה גם בגוף שידע לקחת כסף מהטייקונים? או שבשבילם תחנכי גוף שידע לתת להם "תספורת" גדולה יותר. רק מהאזרח הקטן יודעים לקחת, תשקיעו בילדים הרעבים ולא במשרדים עבור המושחתים האלו.

ועוד ועוד…

אבל לעומתם היו אנשים בפייסבוק שכתבו:

• לא הבנתי איפה הבעיה?
• עם כל חוסר חיבתי לשקד, זה צעד חיובי. הוצאה לפועל היא הזרוע המבצעת של הרשות השופטת, והיא אכן חשובה מאד.
• הוצאה לפועל זה לא רק גזל החלשים, כפי שמשתמע מהתגובות ברשת. יצא לי לתמוך בחברה גרושה שללא ההוצה לפועל לא היתה זוכה לראות אגורה מאבי ילדיה והיתה נזרקת מדירתה, פשוטו כמשמעו. אני רק יכולה לתאר לעצמי מה היה עובר עליה אם היא היתה גרה בפריפריה וצריכה לוותר על עוד ועוד ימי עבודה כדי להגיש עוד ועוד מסמכים במרחק של כמה שעות נסיעה. יש אנשים שהנגישות לרשות השופטת (כפי ששני ציין) עושה להם את כל ההבדל.
• מה הבעיה בדיוק? ידוע שבפריפריה יותר קשה לשמור ולבצע אכיפה של חוקים, זרוע ביצועית בפריפריה באמת עשויה לחזק את שלטון החוק ולסייע לתושבים. אלא אם כן אתם אוהבים אנרכיה.
• צריך לשפר את סדרי העבודה של ההוצאה לפועל כמערכת. אבל פתיחת לשכה היא שירות לציבור ולא פגיעה בו.

אז מי צודק? האם יש נתונים לגבי ההשפעה של מרכז הוצאה לפועל על תושבי האיזור? (תשובה: כן)

ובכן, מסתבר שרשות האכיפה והגבייה מפרסמת דו"חות שנתיים, ובדו"ח של שנת 2015, יש נספח עם הכותרת המעניינת "מקום מגורי הצדדים בתיקים" (עמוד 101). הנה עיקריו:

בשנת 2015 התבצע מחקר מקיף באשר למקום מגורי הצדדים בתיק: הזוכה, בא כוחו והחייב. לצורך בדיקה זו
בוצעו עיבודים מורכבים על נתוני שנת 2014 מאחר והבדיקה נעשתה בשנת 2015 והיה צורך בנתוני שנה קלנדרית שלמה. המחקר בוצע באגף לתכנון ומדיניות.

ממצאי המחקר:
המחקר בחן את שיעור ההתאמה בין הלשכה אליה משויכת כתובת מגוריהם של הצדדים בתיק (זוכה/ חייב/
ב"כ זוכה) כפי שהיא מופיעה בתיק לבין הלשכה שבפועל נפתח בה התיק. יובהר כי עבור ב"כ החייב לא נעשתה
בדיקה בשל העובדה כי בכ- 92% מתיקי החייבים אין ייצוג משפטי. לעומת זאת בתיקי זוכים יש ייצוג משפטי ב-93%
תיקים. הנתונים בפרק זה נכונים עבור נתוני פתיחת התיקים בשנת 2014.

והנה תרשים המציג את התוצאות לפי ישובים שונים:

קודם צריך להבין מה הנתונים שמוצגים בגרף (ותודה רבה ליהונתן קלינגר על העזרה בהבנת הנקרא-המשפטי).

אם הייתה תביעה משפטית ומישהו זכה בה, אז הוא יצטרך ללכת להוצאה לפועל ולפתוח תיק. זה מה שמכונה בגרף "ב"כ זוכה". ואם מישהו הפסיד בתביעה ופתחו מולו תיק, אז הוא יצטרך ללכת להוצאה לפועל כדי לשלם או כדי לערער, ובגרף יקראו לו "חייב" (ההגדרות גם מופיעות כאן).

מה שקורה בהוצאה לפועל זה שברוב המקרים הזוכה עם עורך דין וברוב המקרים החייב בלי. רוב התיקים בהוצאה לפועל זה תיקים אוטומטיים. תחשוב על עורכי הדין של חברת תקשורת סלולרית – הם פותחים אלפי תיקים (חסר פה נתונים מדוייקים) ביום נגד אנשים שלא שילמו את החשבון שלהם. ואז האנשים שלא שילמו את החשבון לא מקבלים ייצוג כי אתה לא תשלם לעורך דין 5,000 שקל על חוב של 700.

זה אומר שאם באילת יש 92% זוכים, זה אומר (אם הבנתי נכון) ש- 92% מהאנשים שעורך הדין שלהם עבד באילת שזכו במשפט כלשהו ילכו לסניף באילת כדי לפתוח את התביעה בהוצאה לפועל. לעומתם, 21% מהחייבים שנמצאים באילת, פתחו להם את התיק באילת (מה שאומר של- 79% מהם פתחו את התיק בסניף אחר, והם יכלו ללכת לסניף באילת כדי להגיב).

מבחינת מתודלוגיה סטטיסטית, המחקר הזה מראה שיש קשר חיובי (וקורלציה אינה בהכרח מעידה על סיבתיות!) בין איפה שאנשים זוכים גרים לבין איפה שהם יפנו להוצאה לפועל כדי לגבות את התשלום שלהם האם פתחו את תיק ההוצאה לפועל בישוב של מי שנדרש לתביעה לבין האם הוא הצליח לזכות בתביעה. גם יש הסבר סביר לגבי המצב שכן  אם זכית ואתה רוצה לגבות, הגיוני שתלך לסניף שקרוב לביתך כדי לבצע את הגביה. מצד שני, זה שיש יחסית אחוז נמוך של התאמה אצל החייבים, אומר שמי שלרוב פותח נגדם את התיק נמצא בעיר אחרת.

האם המחקר הזה מספיק או שהיה אפשר לעשות עוד עם הנתונים כדי לדעת מה ייטיב עם האזרח? (ת: בהחלט!)

הנה מה שהיה אפשר לבדוק עבור הדו"ח הבא של רשות האכיפה והגבייה:

ניתן היה לבדוק מה היה מועד פתיחת הסניפים במקומות שונים, ולהסתכל קצת לפני וקצת אחרי פתיחת הסניפים את המצב בערים שבהם הן נפתחו.

• לראות מה היה מספר (או אחוז, ביחס לגודל האוכלוסיה) של התביעות של האזרחים בישובים הללו ("שיוך כתובת החייב") בעקבות פתיחת הסניף. כך שאם לדוגמא היינו רואים שלאחר פתיחת סניף הרבה יותר אנשים מגישים תביעות (שסביר שזה מה שנראה, לפי הנתונים), הצעד הבא זה לשאול האם הקיום של סניף הוצאה לפועל גורר יותר תביעות שמייטיבות עם "האזרח הקטן". לדוגמא, לבצע תת פילוח לפי מהי מהות התביעה, מי תובע נגד מי וכדומה. על פניו, הגיוני שחברות גדולות תמיד יוכלו לבצע פתיחת תביעה בהוצאה לפועל הקרובה לאחד הסניפים שלהם, כך שקיומו של סניף בישוב פחות מרכזי תעזור כנראה לתובעים קטנים לפתוח את תביעתם (לדוגמא, אנשים שקיבלו צ'ק שלא כובד ופנו להוצאה לפועל לקבל את כספם)
• אפשר היה לבדוק מה היה מצב החייבים לפני ואחרי פתיחת הסניף, והאם אחרי הסניף יותר נתבעים שהפסידו מצליחים להגיע ולהגן על חפותם (מה שאולי אם הסניף היה רחוק הם לא היו עושים). זו למעשה התוצאה שהקורלציה במחקר הקיים מרמזת עליו, אבל היה עדיף להסתמך על בדיקת נתונים של לפני-אחרי (תחת ההנחה שמדובר פה בניסוי-אקראי-טיבעי שמאפשר הסקה סיבתית סבירה, היות ועל פניו אין קשר בין מועד פתיחת הסניף לבין מידת ההצלחה בתביעות של ההוצאה לפועל באותו הישוב).
  תוצאה כזו הייתה מעידה על החשיבות והערך בסניף חדש.

לסיכום

האם איילת שקד עשתה טובה שפתחה את הסניף? לא ברור. יש עדויות של קשר בין קיומו של סניף לבין זה שאנשים שגרים באיזור ישתמשו בו בשביל לפתוח תביעות. אין נתונים ברורים על ההשפעה של קיום סניף לכמות התביעות החדשות (ולמי מרוויח מהן), או על הקשר בין קיום סניף ליכולת של אזרחים להגן על עצמם למול ההוצאה לפועל.

כך שעל פניו, איילת קיבלה החלטה סבירה תחת הנתונים שעמדו לרשותה (בהנחה שאלו היו הנתונים), ועל כך כל הכבוד – ובוודאי שלא ראוי לגנות אותה (בטח שלא בצורה שאנשים מרשים לעצמם בפייסבוק). אבל מצד שני יש לומר שעדיף היה אילו לפני השקעת המשאבים היו מבצעים מחקר מעמיק יותר כדי להבין את ההיבטים השונים של קיומו של סניף על תושבי האיזור (המלצה "תעשו מחקר רציני" היא כזו שאפשר לתת לגבי הרבה החלטות שמתבצעות באופן כללי). או כמו שהמליץ חבר בפייסבוק:

האם זה לא ברור מאליו שאזרח יפנה לסניף הקרוב למקום מגוריו כדי לפתוח תיק? אם כך הדבר, נותר רק להחליט מהי צפיפות אידיאלית של מרכזי שירות כאלו לאזרחים, שמאזנת בין העלות של מרכז כזה לבין המרחק/זמן הנסיעה החציוני/מקסימלי שהוא צריך לנסוע

אשמח למחשבות, מידע רלוונטי, ותגובות

The post כל הכבוד לאיילת שקד על פתיחת לשכת הוצאה לפועל חדשה בקריית שמונה? התשובה בנתונים (שעוד לא נאספו…) first appeared on טל גלילי.

1. שהאתר שלכם יעבוד דרך cloudflare
2. ב- cloudflare לוודא בלשונית Crypto שתחת החלק של SSL ההגדרה היא Flexible
3. להתקין את הפלאגין CloudFlare Flexible SSL
4. אם אתם משתמשים ב wp-super-cache ו/או autoptimize – תרעננו את המטמון (ואם אתם לא, תתחילו להשתמש בהם, אתם רוצים ביצועים טובים של האתר)
5. גילשו לאתר שלכם עם https ותוודאו שהוא עובד כמו שצריך.
6. אם הכל עובד כמו שצריך, תכנסו ל cloudflare ותוסיפו כלל שיעביר את האתר שלכם ל https כברירת מחדל (יש הנחיות לזה כאן)
7. תגבו את בסיס הנתונים (אני אוהב להשתמש ב WP-DBManager לשם כך)
8. תתקינו את התוסף Better Search Replace ואז תעבור ותחליפו את הקישורים הפנימיים באתר שלכם מ http ל- https, לדוגמא על ידי כתיבת:  https://www.talgalili שיהפוך להיות https://www.talgalili. וגם יכול להיות שזו הזדמנות טובה לטפל בקישורים עם ובלי www. זה קצת פחות אידיאלי כי זה הופך גם את כתובת הבסיס של האתר שלכם בתוך וורדפרס ל https. מצד שני, זה מעדכן לכם בלי הרבה מאמץ את כל הקישורים הפנימיים (וחוסך את העבודה הידנית הזו אחר כך). תוודאו שאינכם עושים כלל כללי כמו http ל- https, כי אז זה עלול לשבור לכם הרבה קישורים החוצה (לאתרים שקישרתם אליהם שאינם תומכים ב https!)
9. תבדקו האם אין לכם widget text שבתוכו יש קריאה ל http במקום https (לדוגמא, בקריאה ל badge של feedburner או לפרסומות גוגל ישנות)
10. תכנסו לגוגל אנליטקס ותעדכנו את האתר שלכם. ניתן לעשות זאת ב
    admin – property settings – default URL – https://
    וללחוץ על save
11. תכנסו ל google webmaster tools ותצרו פרופיל חדש עבור האתר. (לדוגמא: https://www.talgalili.com/)
    אז תוודאו שאתם מוסיפים את ה sitemap.xml. וגם תעשו תחת Crawl את Fetch as google. לאחר מכן תבחרו submit to index (ותסמנו לגלוש באתר ובמה שהוא מקשר אליו).
    זה אמור לעזור לגוגל להבין את מה שקרה באתר שלכם בהקדם.
12. תוודאו שאין לכם קריאות ל http שצריך לתקן בתוך קבצי העיצוב עצמו (זה בעיקר קורה בעיצובים ישנים יותר). אולי גם ב htaccess ו/או ב- sitemap.xml וגם robots.txt

סוגיות שעלולות לצוץ בעקבות המעבר:

1. תקחו בחשבון שהלייקים שיש לכם בפייסבוק יתאפסו בעקבות המעבר הזה. מצד שני, לטווח הרחוק, זה שווה את זה.
2. הקישורים לפוסטים שלכם יתעדכנו. אם אתם משתמשים במשהו כמו feedburner – הוא יחשוב כאילו כל הפוסטים הישנים שלכם הם חדשים (ולדוגמא, ישלח אותם מחדש במייל).

The post איך להעביר אתר וורדפרס מ- http ל- https first appeared on טל גלילי.

בתרשים שלפנינו 13=19<18, 26 גדול מ- 18 בערך בשתי נקודות.

נציין לשבח גם את ישי פלג שגם הוסיף קווים על התמונה להבהרה, וגם ל inforserviz, ואלון אנטין על הדיווח.

זה כנראה התרשים הגרוע ביותר שנתקלתי בו מאז סקר מעריב שבו המספר 10 היה שווה ל- 23 וגדול מ-10.

The post אילו הבחירות היו מתקיימות היום – אז בסקרי הבחירות 18 יהיה גבוה מ- 19 ששווה ל- 13 first appeared on טל גלילי.

לבקשתו של אחי הסתכלתי על מטא-אנליזה (מאמר שסוקר הרבה מחקרים על נושא מסויים), בנושא של התועלת בלקיחת ויטמין D לשלל דברים (החל מאלצהיימר, סרטן, שברים, ועד משקל בלידה של תינוקות). הנה קישור למחקר המדובר:
Vitamin D and multiple health outcomes: umbrella review of systematic reviews and meta-analyses of observational studies and randomised trials

המטא-אנליזה סקרה 137 מחלות/תוצאות. היא בדקה גם מחקרים תצפיתיים וגם מחקרים קליניים (כאלו עם הקצאה אקראית של נבדקים לטיפול ובקרה, סמיות, וכדומה). מסקנת המחקר היא שלקיחת תיסוף ויטמין D עוזר ב:

• משקל התינוק בלידה (כך שכדאי לאימהות לקחת ויטמין D). מבוסס על המטא-אנליזה שפורסמה כאן.
• הגנה על שיניים מחורים עבור ילדים (כך שכדאי לילדים לקחת ויטמין D. חיפשתי האם גם למבוגרים, ולא מצאתי כזו טענה) – מבוסס על המטא-אנליזה מהמאמר הזה. הבעיה העיקרית שהמאמר הזה גילה הוא שיש עדויות להטיית פירסום במחקרים שפורסמו, אז יש עדות שזה כנראה עוזר, אבל לא בטוח כפי שהיינו רוצים.
• יש עדות גבולית לערך של ויטמין D להגנה משברים לא-חוליתיים. על סמך המטא-מחקר שכאן. (זה זה מומלץ לאנשים בני 65 ומעלה)
• שיפור בהורמון מסויים עבור חולי כליות כרוניים (שאני מקווה שאינכם נימנים עליהם)
• יש גם מספר רב של תחומים שבהם היו תוצאות חיוביות במחקרים תצפיתיים אבל עוד לא בוצעו ניסויים קליניים. זה המקרה עבור – מחלות אוטואימיוניות, סרטן, מחלות קוגניטיביות, ומחלקות מדבקות. לכן עבורם יש חשד שהתוסף עוזר – אבל אין עדות מבוססת מספיק בשביל לדעת.

צריך להעמיק יותר במחקרים כדי להבין מהם הרמות הרצויות, מי היו אוכלוסיות היעד של המחקרים ועד כמה הם רלוונטיים לישראל (לדוגמא, בהשפעה של השמש הישראלית על הנושא). בקיצור, יש עוד מה לדעת. אבל הכיוון שציינתי הוא זה שכנראה יש בו יותר טעם.

למי שמבין, הנה קישור לתרשימי היער של המחקרים התצפיתיים, ולתרשימי היער של המחקרים הקליניים. מדהים היה לראות עד כמה מחקרים קליניים כשלו בלהראות אפקטים בהרבה מקרים (רק 3 מחקרים מתוך 23 מחקרים!) לעומת במחקרים התצפיתיים ה"פחות אמינים" (כמעט כולם הראו אפקט).

The post ויטמין D – כנראה מומלץ לנשים בהריון (בשביל גודל הולד), ילדים (נגד עששת) ואולי לבני 65 והילך (נגד שברים) first appeared on טל גלילי.

ליאור טל פירסם בפייסבוק את הטקסט הבא (בטקסט בוצעה עריכה שסומנה ב "[…]" כדי להוריד טענות לגבי כוונות הכותבים והתמקדות בעובדות):

[…]
בדף הבית של NRG הופיעה הכותרת "תחבורה ציבורית בשבת? רוב הצעירים נגד". מאחר ואני מכיר היטב את התחום, הופתעתי מאוד ונכנסתי לכתבה. גם בפנים הופיעה אותה הכותרת ומתחת הסברים על סקר חדש של מכון שערים. אם ממשיכים לקרוא רואים את נתוני האמת של הסקר – 73% בעד תחבורה ציבורית בשבת! (44% כן, 29% באופן חלקי לפני נתוני העיר) הו, זו כותרת. מצאנו תחום שזו דעת רוב מוחץ בציבור מתנגדת לחוק! לא לא, […]
אז מה עשו? הסתכלו על חלוקה לפי גילאים. גם בחלוקה לפי גילאים הייתה תמונה דומה. גם 70% מהצעירים בגילאי 21 עד 30 בעד תחבורה ציבורית בשבת. מדהים. למרות שאחוז הדתיים בקרב צעירים גבוה יותר, עדיין יש תמיכה מאסיבית בתח"צ. לא לא, [… גם נתון זה לא הוצג].
אז הסתכלו על גילאי 18-20 [אשר מהווים רק 7% ממדגם של 516 איש…] וראו ששם 52% נגד. טוב, זה כבר מתאים לכותרת! אבל [גם נוסף לכותרת] ניסוח מטעה. וכך כתבו שם: "מעניין לראות כי 52% מקרב הצעירים בין הגילאים 18-20, ועוד 30% מקרב הצעירים בני 21-30 השיבו בשלילה". מבינים? "ועוד 30%". לא, 52% מקרב בני 18-20 אבל רק 30% מבני 21-30 אלא ועוד 30%, כאילו 52+30=82.
הכתבה הזו ב NRG יהדות מביישת את האתר (אותו אני מכבד ואף מרבה לפרסם בו מאמרים). זו עיתונות [שבוחרת] כותרת שמתאימה לאג'נדה שלה [במקום להדגיש את עיקר המימצאים…].
החלטתי לכתוב משהו לכתב על זה אבל כיאה לכתבה מטעה- אין שם של כתב… חבל.

The post NRG כותבים "סקר: תחבורה ציבורית בשבת? הצעירים ביותר נגד" – ולא מדגישים שרוב הציבור (73%) דווקא בעד first appeared on טל גלילי.

בהקשר ישיר להעדפה שהביעו הנשאלים כלפי גנץ – סברו 44% מהם כי צריך להשאיר את תקופת הצינון בת ה-3 שנים על כנה. 34% חושבים שיש לקצר את תקופת הצינון ו-11% סבורים שדווקא יש להאריך אותה.

ובתרשים התקבל שהעמודה של 34.4% גדולה מזו של 44%

הדיווח על המיסאינפוגרפיקה התקבלה מברי לוי. תודה ברי.

The post 34.4% גדול מ- 44% (בתרשים העמודות של) דעותיהם של אנשים על חוק הצינון first appeared on טל גלילי.

סטטיסטיפדיה היא תחרות נושאת פרסים של כתיבת ערכים בנושא סטטיסטיקה והסתברות עבור הוויקיפדיה העברית. התחרות נערכת בהשראת תחרות דומה בתחום הפיזיקה – פיזיוויקי. מטרת התחרות היא להנגיש ערכים בנושאים אשר מופיעים בקורסי מבוא לסטטיסטיקה בסיסיים.

במטרה להרחיב ולשפר את היצע הערכים העוסקה בסטטיסטיקה והסתברות בויקיפדיה העברית, האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה גאה להכריז על תחרות סטטיסטיפדיה. התחרות תתחיל ביום הסטטיסטיקה הבינלאומי ב- 20 לאוקטובר, ותימשך חודשיים עד לסיומה.

התחרות זוכה לחסות ותמיכה מעמותת ויקימדיה ישראל, בית הספר למדעי מתמטיקה באוניברסיטת תל אביב וחברת איסתרא מחקר. פרסים כספיים בשווי של 8,000 שקלים יחולקו לזוכים:

1. פרס ראשון בסך 3000 ש"ח,
2. פרס שני של 2000 ש"ח,
3. ועוד 6 פרסי הוקרה בסך 500 ש"ח האחד.

הפרסים הראשון והשני יוענקו לכותבי הערכים הטובים ביותר, וששת הפרסים על סך 500 ש"ח יוענקו או לכותבי ערכים טובים או לעורכים אשר תרמו משמעותית להכי הרבה ערכים (פרטים מדוייקים והרשמה מופיעים בדף התחרות). הערכים שייכתבו עבור התחרות ייבדקו מדעית על ידי תלמידי מחקר וחברי סגל, וידורגו לפי איכותם המדעית וכן על פי נגישותם לקהל הרחב.

סטטיסטיקה חשובה לאזרח בעידן המודרני כדי לפרש ולהפעיל חשיבה ביקורתית על זרם הטענות והנתונים המגיעים אליו בתקשורת ובכלל התרבות, החל בתוצאות מחקרים רפואיים וכלה בסקרי בחירות. מטרת התחרות היא לסייע ולהנגיש את עולם הסטטיסטיקה לדורות של תלמידי תיכון וסטודנטים בשפה העברית. אנו רוצים להכין את הקרקע כך שלתלמידי תיכון וסטודנטים יהיה משאב ציבורי וחופשי המסביר במקצועית ובפשטות מושגים יסודיים מהתחום.

בסיום התחרות מתוכנן כנס סיום בו יוכרזו הזוכים. הכנס יתקיים בבית הספר למדעי המתמטיקה באוניברסיטת תל אביב.

שופטים:

• ד"ר תמר גדריך, מכללת אורט בראודה
• ד"ר דוד עזריאל, טכניון
• פרופ' עוזי וישנה, אוניברסיטת בר-אילן
• טל גלילי, אוניברסיטת תל אביב.

מארגנים:

• טל גלילי, אוניברסיטת תל אביב
• אבנר קנטור, עמותת ויקימדיה ישראל ואוניברסיטת חיפה

לפרטים נוספים והשתתפות, פנו לדף התחרות

(הטקסט של פוסט זה פורסם במקור באתר של האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה, והוא משוחרר תחת רישיון שימוש CC-BY. אתם מוזמנים להפיץ את הטקסט בכל אופן שנראה לכם סביר, בבלוג, בפייסבוק – וכן הלאה)

The post סטטיסטיפדיה – תחרות לכתיבת ערכים בנושא סטטיסטיקה עבור הוויקיפדיה העברית first appeared on טל גלילי.

סטטיסטיפדיה היא תחרות נושאת פרסים של כתיבת ערכים בנושא סטטיסטיקה והסתברות עבור הוויקיפדיה העברית. התחרות נערכת בהשראת תחרות דומה בתחום הפיזיקה – פיזיוויקי. מטרת התחרות היא להנגיש ערכים בנושאים אשר מופיעים בקורסי מבוא לסטטיסטיקה בסיסיים.

במטרה להרחיב ולשפר את היצע הערכים העוסקה בסטטיסטיקה והסתברות בויקיפדיה העברית, האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה גאה להכריז על תחרות סטטיסטיפדיה. התחרות תתחיל ביום הסטטיסטיקה הבינלאומי ב- 20 לאוקטובר, ותימשך חודשיים עד לסיומה.

התחרות זוכה לחסות ותמיכה מעמותת ויקימדיה ישראל, בית הספר למדעי מתמטיקה באוניברסיטת תל אביב וחברת איסתרא מחקר. פרסים כספיים בשווי של 8,000 שקלים יחולקו לזוכים:

1. פרס ראשון בסך 3000 ש"ח,
2. פרס שני של 2000 ש"ח,
3. ועוד 6 פרסי הוקרה בסך 500 ש"ח האחד.

הפרסים הראשון והשני יוענקו לכותבי הערכים הטובים ביותר, וששת הפרסים על סך 500 ש"ח יוענקו או לכותבי ערכים טובים או לעורכים אשר תרמו משמעותית להכי הרבה ערכים (פרטים מדוייקים והרשמה מופיעים בדף התחרות). הערכים שייכתבו עבור התחרות ייבדקו מדעית על ידי תלמידי מחקר וחברי סגל, וידורגו לפי איכותם המדעית וכן על פי נגישותם לקהל הרחב.

סטטיסטיקה חשובה לאזרח בעידן המודרני כדי לפרש ולהפעיל חשיבה ביקורתית על זרם הטענות והנתונים המגיעים אליו בתקשורת ובכלל התרבות, החל בתוצאות מחקרים רפואיים וכלה בסקרי בחירות. מטרת התחרות היא לסייע ולהנגיש את עולם הסטטיסטיקה לדורות של תלמידי תיכון וסטודנטים בשפה העברית. אנו רוצים להכין את הקרקע כך שלתלמידי תיכון וסטודנטים יהיה משאב ציבורי וחופשי המסביר במקצועית ובפשטות מושגים יסודיים מהתחום.

בסיום התחרות מתוכנן כנס סיום בו יוכרזו הזוכים. הכנס יתקיים בבית הספר למדעי המתמטיקה באוניברסיטת תל אביב.

שופטים:

• ד"ר תמר גדריך, מכללת אורט בראודה
• ד"ר דוד עזריאל, טכניון
• פרופ' עוזי וישנה, אוניברסיטת בר-אילן
• טל גלילי, אוניברסיטת תל אביב.

מארגנים:

• טל גלילי, אוניברסיטת תל אביב
• אבנר קנטור, עמותת ויקימדיה ישראל ואוניברסיטת חיפה

לפרטים נוספים והשתתפות, פנו לדף התחרות

(הטקסט של פוסט זה פורסם במקור באתר של האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה, והוא משוחרר תחת רישיון שימוש CC-BY. אתם מוזמנים להפיץ את הטקסט בכל אופן שנראה לכם סביר, בבלוג, בפייסבוק – וכן הלאה)

The post סטטיסטיפדיה – תחרות לכתיבת ערכים בנושא סטטיסטיקה עבור הוויקיפדיה העברית first appeared on טל גלילי.

לפני מספר חודשים ביקרתי בטורקיה לכבוד כנס. כשנכנסתי לשירותים גיליתי שאין שם אסלה – ישנו רק בור (המכונה, מסתבר "שירותי כריעה" או Squat toilet) וכדי לשחרר בו צרכינו עלינו לרדת לישיבת סקוואט (Squat). החוויה לא הייתה נעימה במיוחד. הדבר דרש ממני גמישות ועומס על הבירכיים מעבר למה שהייתי רגיל בו, לא הייתה מעקה נוח בשביל הידיים (כך שחששתי מהחלקה או נפילה). סך הכל – השארתי את החוויה הזו מאחורי.

זאת עד אשר נתקלתי בפייסבוק בסרטון הבא, אשר מפרסם את המוצר SquattyPotty. הסרטון מציג שרפרף קטן אשר עליו מניחים את הרגליים בזמן ישיבה על האסלה, ובזכות זאת זוכים ליציאות קלות/מלאות יותר. הסרטון עשוי באופן מצחיק ומתמודד היטב עם נושא שלא פשוט לדון בו באופן נעים:

בסרטון נטען שהשימוש בשרפרף מצליח לשפר את זמן החירבון מ- 130 שניות ל- 50 שניות (די מרשים). מתוך סקרנות רציתי לבדוק על מה הנתון הזה מבוסס. אז מסתבר שהתפרסם מאמר בשנת 2003 בשם "Comparison of Straining During Defecation in Three Positions: Results and Implications for Human Health". המחקר בוצע על 28 נבדקים בני 17 עד 66, וביקש מהם לחרבן בישיבה, בישיבה על אסלה נמוכה, ובעזרת שימוש בשרפרף. התוצאות שמתוארות בסירטון נראות כמו התוצאות שמופיעות מהמאמר.

יש גם סרטון נוסף מאותה חברה (טיפה פחות חד-קרני)

מאז שהמאמר פורסם הוא צוטט (נכון להיום) 53 פעמים. בין מחקרי ההמשך יש את "Posture and micturition: does it really matter how a woman sits on the toilet?" שדן בנושא של התעלפות קצרה סביב זמן היציאות, אבל לנושא שלנו – טוען שהתכופפות קדימה מסייעת, וכך גם הרמת הרגלים לתצורה של סקוואט. מחקר אחר בשם "Biomechanical aspects of defecation with implications for the height of the toilet" מסיק שלהגביה את גובה האסלה זה לא רעיון טוב.

אז כבר פירסמו על זווית הרגליים בזמן עשיית צרכים בשלל מקומות ברשת (הנה דוגמא). ואף מסתבר שיש אנשים שלקחו את זה לכיוון יצירתי אחר, ומציעים לעשות סקוואט על גבי האסלה, ובכך להשיג את האפקט הרצוי באסלה מערבית מודרנית (אישית, מה שהבחור מדגים זה מוגזם. אבל פשוט להניח את הרגליים על האסלה בזמן שיושבים זה יותר ריאלי לחלקנו, ועובד די טוב. זה מה שאני התחלתי לעשות).

או לחילופין, להניח רגליים על "סתם שרפרף", או אפילו להשתמש בפח האשפה שבחדר השירותים:

לאחר שנתוודעתי לסוגיה, מסתבר שגם באינטרנט העברי כבר נכתב על הנושא בעבר בסקירה של ווינט ספר של חוקרת בשם גיולה אנדרס, וברשימת המלצות נחמדה על יציאות קלות יותר באתר באופן טיבעי.

The post כיצד לחרבן? בכיפוף בירכיים לכיוון הבטן (או: ההשפעה של צורת הישיבה על איכות היציאות בשירותים) first appeared on טל גלילי.

הפירסום בדה-מרקר

בעיתון דה-מרקר פורסמה אתמול כתבתו של גיא רולניק תחת הכותרת "מונופול הגז והטבלאות המפחידות שאנחנו 
לא רוצים להביט בהן". בכתבה נכתב:

שש הטבלאות משמאל לא פורסמו השבוע בעיתונות הישראלית. ייתכן שהן יוכלו להסביר לכחלון את האכזבה שחשים רבים ממנו. ייתכן שהן יוכלו להסביר מדוע יש כאלה שלא מאוכזבים ממנו, אלא דווקא אדישים כלפי מה שהוא עושה או לא עושה.

הטבלאות האלה כלולות בדו״ח התחרותיות שפירסם השבוע הפורום הכלכלי העולמי. הן מבוססות על מאות סקרים וניתוחים שכלכלני הפורום וכלכלנים של ארגונים ציבוריים אחרים עורכים בכל מדינות העולם.

העיתונות הישראלית מפרסמת מדי שנה את הדירוג הכולל של ישראל במדד העולמי, מציינת אם עלינו או ירדנו ומדגישה את ההישגים המרשימים של ישראל בתחום החדשנות, הטכנולוגיה והיזמות. בתחומים האלה אכן יש במה להתגאות.

הציטוט הזה היה מלווה בטבלה הבאה:

אז מה הבעיות בכתבה של דה-מרקר?

יש כמה בעיות

1) מאיפה מגיעים הנתונים – והאם הם מאפשרים לענות על השאלות שמעניינות אותנו?

הנתונים בטבלה מתבססים על דו״ח התחרותיות שפירסם השבוע הפורום הכלכלי העולמי. ניתן להוריד את הדו"ח מהקישור שכאן. ספציפית הנתונים שמופיעים בכתבה מדה-מרקר מתבססים על סקר של מנהלים מישראל אשר שאלו אותם לדרג מ- 1 עד 7 את ישראל לפי סידרה של שאלות. (הסקר מתואר החל מעמוד 85 בדו"ח, עמוד 101 ב PDF).

כלומר, הדירוג של ישראל מתבסס על מה מנהלים ישראלים חושבים על ישראל, לעומת מנהלים במדינות אחרות.

שימו לב שבדה-מרקר הציגו את דעותיהם של מנהלים לגבי השאלות הבאות:

• הקצאת כספי ציבור
• בזבזנות בוצאות הממשלה
• אמון הציבור בפוליטיקאים
• מידת הריכוזיות בשוק
• העדפת מקורבים בהחלטות ממשלה
• מידת התחרות בשוק המקומי

השאלה המתבקשת היא, מדוע שלמנהלים יהיה דרך סבירה להעריך את מיקומה של מדינת ישראל כחלק מהמדדים הללו? כיצד הם יכולים לדרג את ישראל במידת הריכוזיות של השוק? או במידת אמון הציבור בפוליטיקאים?!

2) דה-מרקר לא נותנים קישור למקור הנתונים – ולא מאפשרים לוודא את דיוק הדיווח

דה מרקר לא נותנים קישור ישיר למקור הנתונים שעל בסיסם הם פירסמו את מה שפירסמו. לדוגמא, כשחיפשתי את אחד מהמדדים שלהם "אמון הציבור בפוליטיקאים", אז גיליתי שבמסמך אליו קישרתי, הנתון שמופיע בכתבה שונה מזה שמופיע בדו"ח. בעמוד 409 (עמוד 425 ב PDF), ישראל מדורגת במקום 81 (ולא מקום 84).

האם זה אומר שכל הנתונים שדה-מרקר מציגים אינם נכונים? לא בהכרח. אבל זה מדגים את הקושי לגלות מה מקור הנתון שהם מציגים (והקושי לדעת האם הנתון שהם מביאים הוא נכון או שגוי).

3) מהו גודל המדגם?

בדבר אחד ישראל אחר נמצאת הכי נמוך בעולם (ביחד עם סווזילנד) – וזה במספר המנהלים שהסכימו להשתתף בסקר שעל בסיסו גיבשו את המסמך.

הסקר הועבר על 32 מנהלים. כלומר, כל השיחה הזאת, על איפה ישראל מדורגת בעולם, מתבסס על הדעות של בסך הכל 32 מנהלים (שלא ברור לנו מיהם, איך הם נבחרו להשתתף במדגם, איזה אוכלוסיה הם מייצגים, מה הכשירות שלהם להשיב על השאלות שנשאלו וכו').

הנה תרשים התפלגות מספר המשיבים על הסקר במדינות השונות (ראו כיצד ישראל מופיעה בתחתית, הוספתי חץ כדי להדגיש את מיקומה)

4) כיצד ישראל מוצגת וויזואלית

שימו לב שישראל תמיד מופיעה בסוף הרשימה. כלומר, לא משנה אם מיקומה של ישראל הוא 42 מתוך 144, או 133 מתוך 144, היא תמיד תופיעה בסוף הרשימה. היה עדיף להציג את ישראל על פני סקאלה קווית, כדי שנוכל בקלות לראות איפה היא באחוזים מ-0 עד 100%.

לזכותם של דה-מרקר, הטקסט עצמו שמופיע בכתבה מבהיר שיש לישראל במה להתגאות בנושאים כמו חדשנות. אבל הדבר הגרפי היחידי שמופיע הוא הצגה של מדדים מסויימים בלבד (ולא כולם, או תמונה מגוונות/מאוזנת).

5) אז איפה ישראל מדורגת בחלקים אחרים של המסמך?

לצערי, דה-מרקר לא מציגים הקשר רחב של תוצאות הסקר הזה, אלא רק מספר קטן של מדדים. ודווקא המדדים היותר בעיתיים שצצו מהסקר (ספציפית, הנושא של השכלה גבוהה, והשקעה בחינוך בישראל), בכלל לא צויינו.

הנה דוגמא לעוד כמה מדדים המתארים את ישראל מהדו"ח:

דוגמא לדירוג ישראל במדד Global Competitiveness Index

אז יש הרבה מדדים שמתוארים במסמך (מהקישור שכאן). לדוגמא, החל מעמוד 3 של המסמך (עמוד 19 ב PDF), מתוארת לנו שיטת מדידה בשם Global Competitiveness Index. פירוט הנתונים שהרכיבו את המדד הזה מפורטות בעמוד 11 (עמוד 27 ב- PDF). שימו לב לקטע שהדגשתי:

To measure these concepts, the GCI uses statistical data such as enrollment rates, government debt, budget deficit, and life expectancy. These data are obtained from internationally recognized agencies, notably the United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization (UNESCO), the International Monetary Fund (IMF), and the World Health Organization (WHO). The descriptions and data sources of all these statistical variables are summarized in the Technical Notes and Sources at the end of this Report. Furthermore, the GCI uses data from the World Economic Forum’s annual Executive Opinion Survey (the Survey) to capture concepts that require a more qualitative assessment or for which internationally comparable statistical data are not available for the entire set of economies. The Survey process and the statistical treatment of data are described in detail in Chapter 1.3 of this Report.

מה שזה אומר הוא שמדובר בדו"ח שמנסה לעשות משימה קצת בלתי אפשרית. הוא מנסה לשפוט את מצב המדינות בעולם בהרבה סוגיות שקשה למדוד (ושגם כאלו שניתן למדוד, אין תמיד את המדידה העדכנית לאותה המדינה לשנה הנוכחית, אלא רק כמה שנים אחורה). עד כדי כך, שכדי להתמודד עם הקושי הזה – הם נדרשים להשתמש בסקר דעות המנהלים (שעליו נדבר בהמשך).

אז "איפה ישראל מדורגת?", בשביל לקבל קצת פרספקטיבה נציג את תוצאות ישראל במדד GCI.

בעמוד 14 של הדו"ח, בטבלה 4, ישראל מדורגת (במדד 'סה"כ') במקום 27 מתוך 144 (שזה בערך באחוזון ה- 80% של המדינות שבסקר – לא נשמע כל כך רע). אם היינו רוצים להציג את זה גרפית, יכולנו לצייר 10 מקפים ולהוסיף קו אופקי שיסמל איפה ישראל ממוקמת בין המקפים, בדירוג של מ- 1 עד 10 (רעיון של יוני סידי המופלא). אז במקרה של מדד הסך הכל, היינו מציירים  –|——–  (זה אומר שישראל בין ציון 8 ל- 9)

אם ניכנס לכל אחד מהמדדים שמתוארים בטבלה הזו, נבחין במיקומים הבאים (מספר גבוה יותר, ימינה יותר, זה "טוב יותר"):

על פניו, כשמסתכלים על "גליון הציונים" שלנו, זה לא כזה נורא. אומנם אנחנו לא מתבלטים בתור "עם סגולה" שמופיע במקום ראשון בהכל, אבל זה גם בוודאי שלא "נכשל" גורף כשמתסכלים בסקאלה העולמית.

בעמוד 36, אף נותנים לנו סיכום מעניין של מצבה של ישראל (עם נקודות חוזק וחולשה ששווה לקרוא)

Israel retains the 27th position in this year’s GCI. The country’s main strengths remain its world-class capacity for innovation (3rd), which rests on innovative businesses that benefit from the presence of some of the world’s best research institutions (3rd), support by the government through public procurement policies (9th), and a favorable financial environment for start-ups (availability of venture capital is assessed at 9th place). Yet for the country’s innovation-driven competitiveness strategy to be successful and viable going into the future, Israel will have to address some basic competitiveness challenges. Israel’s institutions are in need of continued upgrading (43rd) and a stronger focus on raising the bar in education is needed. If not addressed, poor educational outcomes—particularly in math and science (79th) and in primary schools (86th)—could undermine the country’s innovative capacity over the longer term.
Room for improvement also remains with respect to the macroeconomic environment (50th), although improvements have taken place between 2012 and 2013 as the fiscal deficit and public debt were reduced. At the time of writing, the security situation in the country is once again fragile, which could potentially affect the country’s economy, although this has not been the case in the recent past.

בעמוד 236 ב PDF (עמוד 220 במסמך), יש סיכום של 2 עמודים על מדינת ישראל. הנה תרשים די ממצא של המימצאים (ישראל בכחול, ומדינה מפותחת "טיפוסית" באפור) – ככל שהקו של ישראל יותר קרוב למרכז העיגול ככה זה פחות טוב (לדוגמא, אפשר לראות שאנחנו פחות טובים במוסדות, תשתיות, השכלה גבוה ויעילות השוק – אבל הרבה יותר טובים בחדשנות):

כאמור, לא מדהים, אבל גם לא רע בכלל.

לסיכום

מהדו"ח עולה שלישראל יש ייתרונות וחסרונות. הכתבה בדה-מרקר לא הציגה אותם באופן שמשקף את מה שכותבי הדו"ח הדגישו, וגם לא באופן שמאפשר לראות את הנקודות חוזק/חולשה השונות שתוארו בדו"ח.

אבל בכל מקרה, מדובר בדו"ח שהאמינות/ייצוגיות שלו לגבי מדינת ישראל היא בעיתית בלשון המעטה. להחליט על מיקומה של ישראל במדדים כל כך מורכבים כמו ריכוזיות הון, או שביעות רצון מפוליטיקאים, רק על סמך הדעות של 32 מנהלים מישראל (שלא ברור איך הם נבחרו) – נראית כמו הסקת מסקנות מאד דרמטית, שלא ברור עד כמה היא נכונה/משקפת את המציאות. להגנתם של כותבי הדו"ח יאמר שבאמת קשה לתת תשובה טובה לשאלות שהם שאלו – כי כנראה שאין הרבה נתונים "איכותיים" בשביל לענות על שאלות אלו.

אם עלי לתת המלצות לדה-מרקר (ולאחרים) הן יהיו שבכתבה מסוג זה הם יקפידו:

1. לתת קישור למקור הנתונים!
2. לציין את המיגבלות הדרמטיות של הנתונים (32 נשאלים בלבד, שלא ברור מה הם מייצגים)
3. אם כבר מחליטים לסמוך על מסקנות הדו"ח – לציין את המסקנות המילוליות שכותביו מציעים, ולא רק בחירה נקודתית של מדדים מסויימים.
4. ניסיון לתת הצגה מקיפה של המדדים שנמדדו (כנראה עם עדיפות על המדדים היותר אמינים, למרות שלזהות מי הן היו זה עבודה עיתונאית לא פשוטה בכלל)

קרדיטים: ברצוני להודות ליוני סידי ויהודה פורת על הפידבק שהם נתנו על הכתבה – מה שהוביל אותי לכתיבת פוסט זה.

The post דה-מרקר "והטבלאות המפחידות שאנחנו 
לא רוצים להביט בהן" first appeared on טל גלילי.

וגם – הסיקור של המחקר ב- ynet אינו מדייק (בלשון המעטה), בתיאור הביצוע והתוצאות החשובות של המחקר.

למה אני בכלל כותב על הנושא

לפני שעות מספר פורסמה כתבה ב-ynet תחת הכותרת ממצאים מדאיגים: לחץ הדם ה"תקין" המקובל – גבוה מדי ומסוכן. מצד אחד הכתבה פורסמה בטיקר החדשות של ווינט, מה שיוצר את הרושם שמדובר במשהו חשוב. מצד שני, היות ונתקלתי בעבר בכתבות לא מדוייקות ב ynet (ראו לדוגמא את הפוסט שכתבתי בזמנו: טענה מטעה בווינט – "התאורה בחדר השינה מגבירה הסיכון לסרטן שד ב- 40%"), התעוררה בי דאגה לגבי האם הדיווח היה מדוייק מספיק לתוצאות המחקר.

מצד שלישי, היות ומדובר בנושא חשוב, החלטתי שאני רוצה לדעת מהם באמת החדשות (ויש חדשות). אי לכך, אני אתחיל בלדווח בקצרה על המימצאים, ואז אתן ביקורת לכתבה שפורסמה בווינט.

מחקר SPRINT על לחץ דם – במה מדובר?

התיאור שאני מביא מתבסס על הפרטים מאתר האינטרנט של SPRINT (ביחד עם הפירסומים שלהם על מבנה המחקר, וגם הכתבה האינפורמטיבית שפורסמה ב NY times).

במהלך שנת 2010 התחילו ניסוי בשם SPRINT. והנה תירגום לעברית של מטרת הניסוי (כפי שמופיעה באתר האינטרנט שלהם):

SPRINT הוא מחקר אשר ממומן על ידי ה- NIH [שזה National Institutes of Health, שימו לב שזו אינה חברת תרופות], במטרה לענות על השאלה הבאה: "האם הורדה של לחץ דם תפחית את הסיכון של מחלות לב וכליות, שבץ, או ירידה בזיכרון וחשיבה הקשורים בגיל?"
לחץ דם גבוה היא סיבה מובילה למוות ונכות בארה"ב וברחבי העולם. יותר מ- 60% מהאנשים מעל גיל 65 יש לחץ דם גבוה, ומספרם הולך ועולה.

כ- 9,361 משתתפים גוייסו למחקר על פני 102 מרכזים ברחבי ארה"ב (ופוארטו ריקו). המשתתפים היו בני 50 ומעלה, עם לחץ דם סיסטולי ממוצע של מעל ל-130, אשר אובחנו כבעלי סיכון למחלת לב או כליות, או בני למעלה מ- 75 שנים. המשתתפים היו במעקב תקופתי וזכו לקבל טיפול תרופתי במטרה להוריד את רמות לחץ הדם הסיסטולי שלהם (לחץ הדם שמופעל על כלי הדם כאשר הלב מתכווץ). ההחלטה לגבי אופן הטיפול בוצעה לפי האלגוריתם שמתואר בתרשים הזרימה שמופיע כאן.

המשתתפים חולקו (באופן אקראי!) לשתי קבוצות לפי מה יהיה ערך המטרה של לחץ הדם הסיסטולי (אשר, כאמור, יושג דרך טיפול תרופתי להורדת לחץ דם): (1) הקבוצה הראשונה שאפה למטרה של 120 (נמוך מהרמות המומלצות הרגילות), (2) והשניה שאפה למטרה של לחץ דם סיסטולי של 140 (הרף שנחשב עד כה לסטנדרטי בספרות הרפואית, ואף היו שטענו 150!). מה שרצו לבדוק זה את כמות האנשים שיסבלו מהתקפי לב, שבץ, תמותה (ועוד כמה דברים לא נעימים), בין שתי קבוצות הטיפול.

המחקר התחיל את גיוס החולים בין השנים 2010 ל- 2013 והמעקב ופירסום תוצאות המחקר היו צפויות לשנת 2018 (לפי מה שפורסם כאן). אך בשל תוצאות הביניים המובהקות, הוחלט להפסיק את המחקר. מההודעה לעיתונות, התוצאות שאנו יודעים עליהן הן שמטופלים שהוכוונו ללחץ דם של מתחת ל-120 היו בעלי סיכון נמוך בשליש ללקות בהתקף לב, כשל לב או שבץ, ובעלי סיכון נמוך ברבע למות.

חשוב להדגיש שמנהלי המחקר (ספציפית, Dr. Reboussin) אף אמרו שאנשים בעלי לחץ דם גבוה לא צריכים להיכנס לפאניקה (המלצה טובה באופן כללי, אני משער). ושאין להם צורך למהר ולבקש מרופאים לבצע שינוי בתרופות היות ולחץ דם גבוה נותן את אותותיו באופן איטי. "אף אחד אינו נמצא בסכנה מידית", כך הם כתבו.

לסיום אציין שכדי לוודא שאכן מה שנכתב באתר האינטרנט של הניסוי נכון, אפשר למצוא תיעוד של המחקר גם באתר החשוב, clinicaltrials.gov (הנה קישור לתיעוד שלהם של הניסוי), וגם באתר של NIH (דוגמא להודעה לעיתונות שלהם בנושא). כמו כן, שימו לב שכל מה שידוע לנו על תוצאות המחקר זה מה שפורסם בהודעה לעיתונות. בשביל הסקת מסקנות אחראית, רצוי להמתין לאחר שהמאמר יפורסם בעיתון מדעי הנתון לביקורת עמיתים. אידיאלית, המסקנות יהיו יותר אמינות ככל שיהיו ניסויים/נתונים נוספים שיתמכו בתוצאות המחקר הנוכחי, אשר יבוצעו במקומות שונים ושיטות אחרות.

אז איפה YNET פישלו?

לצערי בדיווח של ynet היו מספר שגיאות חשובות בדיווח. אתייחס רק לדיווח על המחקר, ולא על המשך הכתבה (אשר מדבר על לחץ דם באופן כללי, נושא בו אין לי ידע). נתחיל:

1. שגיאה בתיאור התוצאות: תקציר הכתבה שגוי(!)

בתקציר הכתבה נכתב:

מחקר חדש שפורסם היום, שנתיים מוקדם מהצפוי, מגלה כי לחץ הדם הנחשב תקין היום – 120/80 הוא גבוה מדי וגרם ככל הנראה למיליוני מקרי מוות ברחבי העולם.

זה לא מה שנתגלה במאמר! המאמר השווה מטופלים שהורידו את לחץ הדם שלהם לרמה של 120 (ומטה) לעומת כאלה שהורידו אותו לרמה של 140 (ומטה). המחקר גילה שמי שלחץ הדם שלו כוון לרמה של 140 היה בסיכון גבוה יותר (למחלות לב, ומוות) מאשר האנשים שהשתייכו לקבוצת המטרה של 120. מכאן שאין עדות לכך ש- 120/80 הוא גבוה מידי, אלא ש- 140 הוא גבוה מידי!

2. תיאור חלקי של מבנה הניסוי

בכתבה נכתב שהנבדקים "חולקו לשתי קבוצות".

אבל הם לא סתם חולקו לשתי קבוצות, הם חולקו באקראי לשתי קבוצות (!). ניסוי SPRINT הוא ניסוי קליני עם הקצאה אקראית לשתי קבוצות הטיפול. במילים אחרות, מדובר בניסוי בעל יכולת להביא למסקנות של סיבתיות בין התערבות (איזה תרופות נותנים לאנשים) ולתוצאות קליניות (כמה מהם חולים/מתים). זה בניגוד לניסוי תצפיתי, שלא תמיד מאפשר לבצע סוג כזה של הסקה. התעלמות בכתבה ממבנה הניסוי מקשה להפריד בין הניסוי עליו אנו מדברים כעת (שהוא עם אלפי נבדקים, ב-100 מרכזים רפואיים, עם תיכנון סטטיסטי קפדני של אופן איסוף הנתונים והדרך להפיק מהם מסקנות), לעומת מחקרים תצפיתיים רבים, אשר היכולת להסיק מתוצאותיהן על סיבתיות היא הרבה יותר מוגבלת.

3. מחסור בהרגעת הציבור ומתן הקשר לתוצאות

הכתבה שפורסמה ב NY times הקפידו להסתיים במילות הרגעה:

People with high blood pressure should not panic, Dr. Reboussin said. They do not need rush to their doctors asking to suddenly change medications. High blood pressure takes its toll slowly.

“No one is in imminent danger here,” Dr. Reboussin said.

בעוד שהכתבה לא כותבת זאת בשום מקום – מה שעלול להוביל לחולים מודאגים שילחיצו את הרופאים שלהם לקבל טיפול אגרסיבי שלא בהכרח יהיה טוב להם. כנראה שמה שצריך זה לקרוא לעומק את אסטרטגיית הטיפול שבוצעה במחקר ולנסות להתאים אותה לחולה באופן אחראי. ואולי אף עדיף לחכות עד שהניסוי יפורסם במלואו באיזה ג'ורנל מוביל, ולקרוא את ההמלצות שיינתנו שם.

4. מחסור במתן הקשר (וסייגים) לתוצאות

לרוב מאמרים מדעיים מסתיימים בכתיבה של הסייגים של המחקר (תיאור מיגבלות האוכלוסיה, ההסקה ממנה, וכו'). במקרה שלפנינו עוד לא פורסם המאמר האקדמי אלא רק הודעה לעיתונות מטעם גוף המחקר, ולכן זו דרישה קצת מוגזמת מכתב לזהות את כל המיגבלות של המחקר. ובכל זאת, רצוי לכתוב לכל הפחות שזה המצב (שאנחנו עוד לא יודעים את כל מיגבלות המחקר, היות ותוצאותיו עדיין לא פורסמו בג'ורנל עם ביקורת עמיתים). כל מה שאנחנו באמת יודעים זה שהיה ניסוי קליני, ושעצרו אותו עם ההכרזה שבוצעה. אנחנו לא יודעים מה היו התוצאות המדוייקות. זה אומר שלקהילה המדעית עדיין לא הייתה אפשרות לבדוק את תוצאות המחקר ולהגיב במקרה ובוצעו בו שגיאות.

בנוסף, כתב מנוסה יכול לתמצת חלק מהסייגים המתבקשים. הנה כמה דוגמאות לסייגים כאלו:

1. הניסוי בוצע על אוכלוסיות מסויימות (אמריקאים, בגיל מסויים, עם לחץ דם גבוה קיים, סיכון למחלות לב, או אנשים מעל גיל 75). זה אומר שהיכולת להכליל מקבוצת המחקר הזו לאוכלוסיות אחרות דורשת עוד הנחות (שאינן בהכרח מתקיימות). יכול להיות שתוצאות המחקר לא יהיו בהכרח נכונות לבני 35 עם בעיות לחץ דם (וגם לא ברור מהמחקר בדיוק מצבם של בני 50 עם לחץ דם תקין).
2. צריך לראות איך התוצאות משתלבות עם ההרגלים השונים של הנבדקים (עישון, משקל עודף, וכו'), כמו גם לראות את תופעות הלוואי של הטיפולים התרופתיים. בקיצור – יש שלל גורמים שיש להתייחס אליהם כאשר מגיעים להסיק מהמחקר הספציפי הזה לאדם/חולה מסויים. ואת ההתייחסות הזו צריך לבצע רופא מוסמך.
3. בניסוי בדקו שאיפה להורדת לחץ דם באמצעות תרופות מסויימות. אילו תוצאות היו מתקבלות דרך שימוש בשינוי הרגלי תזונה/חיים? האם האפקט היה נשמר או משתנה?
4. שאלה שעולה (קרדיט מגיע לידידי עמית גל וגם ליעקב ריטוב), היא האם הניסוי תוכנן כך שידעו באיזה נקודות בזמן יעצרו ויבדקו את מצב המטופלים (שהרי הניסוי תוכנן להסתיים בעוד שנתיים, מה היו כללי העצירה המדוייקים?). פרט כזה, אם מבוצע שלא כשורה, עלול להוביל למסקנה שגויה (לסטטיסטיקאים שבינינו: ייתכן ולא בוצע פה תיקון להשוואות מרובות, בהינתן שהם הסתכלו על הנתונים לאורך איסופם על פני השנים. במקרה כזה, היה צריך לבצע מבחן סטטיסטי מתאים, שמבלי פרטים נוספים לא ברור האם בוצע או לא).

4. היעדר תיאור של הגורמים המממנים של המחקר

הכתבה שפורסמה לא מציינת מי מימן את המחקר. במקרה הזה מדובר ב NIH, גוף בריאות ציבורי של ארה"ב. זהו פריט מידע מאד חשוב, בין השאר, כדי לשפוט את מידת האמון שאנו רוכשים לתוצאות הניסוי. אם, לדוגמא, היינו מגלים שהמחקר מומן על ידי חברות התרופות, ייתכן והיינו חושדים שהם חיבלו בתיכנון הניסוי כדי לקבל תוצאות שיובילו ליותר מכירות של תרופות. למרות שעדיין זה ייתכן גם בניסוי של גוף ממשלתי, בכל זאת אין עדויות לאינטרס כלכלי שיוביל לסוג כזה של התערבות (פלילית) בתוצאות.

5. היעדר בקישור לשם המחקר, החוקרים, או קישור לאתר המחקר

למחקר הזה יש שם, SPRINT. ויש להם אתר אינטרנט מאד יפה ומפורט: www.sprinttrial.org.

מדוע הכתבה לא נתנה קישור לאתר? או להודעות העיתונות שהם פירסמו (בעיתונים פופולאריים ומדעיים)?

זה היה מאפשר לקוראים המתעניינים למצוא מידע נוסף, ולוודא את הדיוק של מה שנכתב בכתבה. כרגע, הייתי צריך להצליב את פרטי התיאור שהופיעו בכתבה עם חיפושי גוגל, ולקוות שהגעתי למחקר הנכון (שבמקרה הזה, מאד סביר שכך הדבר).

מה שמאד מצער זה שבהסתכלות על התגובות ב YNET לכתבה, רוב המגיבים טוענים שהם לא סומכים על המחקר (כי בטח מימנו אותו חברות התרופות, והרי תמיד המדע מגלה משהו ואז את ההופכי לו). אבל דווקא המקרה שלפנינו הוא דוגמא לסוג המחקרים שנמצאים בפיסגת הפירמידה של מחקרים שאפשר לסמוך עליהם. חבל שדווקא בדיווח על תוצאה חשובה כזו התגובה של קהל המגיבים היא של חוסר אמון כל כך קיצוני…

(עידכון, כתבה על המחקר התפרסמה גם בהארץ. הקורא החרוץ מוזמן להשוות אילו מהביקורת שנכתבו על Ynet תקפות גם להארץ)

כרגיל, אשמח לתגובות (והפניות לשגויות נוספות במאמר הזה, או אחרים).

The post מהו לחץ דם "גבוה מידי"? עיון בתוצאות מחקר חדש וחשוב + כשלי הדיווח (!) של מדור הבריאות ב-ynet first appeared on טל גלילי.

גניבה של הפלאפון – מה לעשות *לפני* ומה לעשות אחרי.
[שורה תחתונה: תפעילו עכשיו במכשיר את אפשרויות הניהול מרחוק]

לאחרונה יצא לי להתעסק עם גניבה של שני מכשירים, הינה כמה טיפים שיכולים לסייע (1) אולי באיתור שלו ו(2) בהגנה על המידע לאחר גניבה.

=========== לפני גניבה =================

– עכשיו, לפני שקרה משהו, צריך להפעיל אפליקציה לאיתור/ניהול של הפלאפון (אי אפשר לעשות את זה מרחוק ולכן המכשיר צריך להיות אצלכם). לכו ל-settings ואז security , ושם לחצו על Android Device Manager ותאשרו אותו. [ההגדרות האלו עשוית להשתנות ממכשיר למכשיר, אז תעשו גוגל על איך להפיעל את זה בדיוק].

– תבדקו פה שזה עבד. כנסו לקישור הזה ממחשב רגיל:
https://www.google.com/android/devicemanager?u=0
תעשו לוג-אין לחשבון המייל, ותבדקו אם מתקבל מידע על מיקום המכשיר שלכם, ואם אתם יכולים לגרום לו לצלצל על ידי לחיצה על Ring.
כדאי גם לשמור את הקישור הזה במועדפים במחשב, כדי שתיהיה גישה מהירה אליו אם המכשיר נעלם.

========== אחרי גניבה =====================

– ראשית, להכנס לקישור לאיתור הפאלפון שנתתי למעלה. אם המכשיר דולק אז אולי אפשר יהיה לאתר את המיקום הפיזי שלו.

– עכשיו צריך לשקול מה לעשות. אפשר לנעול אותו (אם לא היה לכם קוד), ואפשר גם למחוק אותו. הדברים האלו יעבדו אם המכשיר הופעל וחובר לאינטרנט (גם אם הוציאו לו את ה-SIM, ורק התחברו ל-wifi או שהכניסו SIM אחר). החסרון במקרה כזה הוא שאם המכשיר הגיע למישהו לגיטימי שינסה למצוא איש קשר במכשיר כדי להחזיר אותו – הוא לא יכול לעשות את זה. לדעתי עדיין שווה לנעול או למחוק , כי אם המכשיר דולק אז תוכלו פשוט להתקשר אליו – וככה אין סכנה שהמידע יגיע לאדם אחר (לפחות, המידע שניתן למחוק. יש מידע שכנראה אי אפשר למחוק מרחוק). וגם, אם רק אבדתם אותו ויש סיכוי למצוא – אז צריך לשקול אם למחוק אותו או לא… אני נוטה לכיוון מחיקה.

– לשנות סיסמאות לאפליקציות שהיו בלוג-אין על המכשיר, בעיקר ג'ימייל ודרופבוקס.

– אפשר לשלוח מייל ל whatsapp לכתובת הזו – support@whatsapp.com ולבקש שינתקו את האפליקציה, כדי שהגנב לא ימשיך לקבל את ההודעות שלכם. (עוד מידע על זה כאן:
http://www.whatsapp.com/faq/en/general/24460358 )

– להודיע לחברת הסלולר שהמכשיר נגנב. הם יכולים לבטל את המספר או להעביר אותו לסים חדש שתקנו. כנראה שיכולים גם להשבית את המכשיר מרחוק במצבים מסויימים, אני לא מכיר את התהליך.

– יש כנראה דרך להתקין מרחוק אפליקציה לאיתר המכשיר, פה יש פרטים, לא יודע אם זה עובד (בפרק Remote control and track your smartphone with Android Lost):
http://trendblog.net/how-to-track-your-lost-android-phone-without-tracking-app/

– קחו בחשבון שאם המכשיר לא היה נעול, אז למי שגנב אותו יש גישה לקבצים שלכם (ואם הוא לא היה מוצפן, ומי שגנב אותו קצת מתוחכם, הוא יכול עדיין לקבל גישה לקבצים). אז אולי יש עוד פעולות שתרצו לעשות (למשל להודיע לבנק, במקרה והיו מסמכים רגישים שיכולים לאפשר הונאה – כמו צילומי תעודת זהות וכדומה).

אם פיספתי משהו – תכתבו ואוסיף.

The post גניבה של פלאפון אנדרואיד – מה לעשות *לפני* ומה לעשות אחרי. first appeared on טל גלילי.

רקע

לפני שנה (גיל 33) האף שלי התחיל לנזול ולהיסתם באביב. זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שזה קרה. לאחר כמה שבועות, נאלצתי להשלים עם זה שלא מדובר בצינון והלכתי לרופא אלרגולוג. הרופא עשה לי בדיקה בעזרת דקירת העור עם כמה אלרגנים ידועים, והסתבר שאני אלרגי לקרדית האבק, לדשא ולעץ זית.

הרופא הציע לי תרופה אנטיהיסטמינית חזקה כדי להקל על הסימפטומים. לקחתי אותה במשך שבועיים, במהלכם העיניים שלי התייבשו, והאף המשיך לנזול. לפני שעברתי לנסות טיפולים תרופתיים אחרים (הנה דוגמא לרשימה נחמדה של כאלה), החלטתי לנסות להשתמש ב"סיר נטי" (Neti Pot) – אשר פתר לי את הבעיה תוך יומיים.

מה זה ניקוי אף עם סיר נטי (בעזרת מי מלח)

ניקוי של חלל האף בעזרת מי-מלח (באנגלית: Nasal irrigation) היא פרקטיקה אישית להיגיינת חלל האף במטרה לשטוף נזלת (או שאריות אבק/אלרגנים) מהאף והסינוסים. מדובר בפרקטיקה מוכרת בעלת מידה מועטת של תופעות לוואי. את השטיפה ניתן לבצע באמצעות "סיר נטי", אך גם בעזרת תרסיסים ו/או משאפים המיועדים לכך.

שטיפת חלל האף באמצעות מי-מלח אינו בהכרח פותר את מקור הנזלת (בין אם מדובר בווירוסים, חיידקים או אלרגנים), אבל הוא עשוי לספק הקלה (לעיתים אף משמעותית) של התסמינים (בקיצור: זה יכול לפתוח את האף במידת מה). הטענות הללו מגובות במספר מחקרים מדעיים ומטא-אנליזות (ראו רשימת מקורות נחמדה כאן)

אף מנוזל (או אף סתום)

איך משתמשים בסיר נטי?

חייבים להודות שבמבט ראשון שימוש בסיר נטי נראה מוזר, אבל לאחר מעט תירגול ושיפור הטכניקה – אפשר לבצע את הניקוי ללא קושי, ולקבל אף שנושם טוב יותר. יש סיכום טוב של הצעדים (באנגלית) כאן, הנה מה שאני מציע

1) עליכם להשיג סיר נטי. אפשר לקנות כאלה ב"חנויות לציוד יוגה" בישראל (תחפשו בגוגל, תחייגו לחנות, ותשאלו אם יש להם). זה לרוב עולה בסביבות ה- 100 שקל (אולי קצת פחות). דרך ebay אפשר לקנות את זה במחיר זול בהרבה (פחות מ- 10). אז זה תלוי בעד כמה זה דחוף לכם. בכל מקרה אני ממליץ על סיר מהסוג שמופיע בתמונה למעלה (כזה שנראה קצת כמו קרן/שופר – שהקצה שלו מזכיר איבר מין זכרי)

2) לאחר שהשגתם סיר נטי, יש לשטוף אותו היטב (רצוי עם מים רותחים וחומרי ניקוי עדינים).

3) יש למלא את סיר הנטי במים שהורתחו (אחרת יש סכנות לזיהומים בחלל האף), ובמעט מלח (אין המלצות מוחלטות על הכמות, אבל מדובר בערך בכפית אחת – תוכלו לנסות מינונים מעט שונים כדי לראות מה נעים לכם באף). יש לחכות עד שהמים שהורתחו התקררו מספיק (אני אוהב להשתמש בהם כשהם עוד חמימים).

4) יש לדחוף בעדינות את זרבובית סיר הנטי לנחיר הפתוח יותר, להטות את הראש קדימה והצידה, ולתת לנוזל מסיר הנטי לזרום דרך חלל הסינוסים ולצאת מהנחיר השני (שזה די קסם!). בזמן שזה קורה, חשוב להמשיך לנשום דרך הפה, ולא להטות את הראש אחורה (אחרת המים מגיעים אל הגרון). יש הרבה הדגמות יפות של התהליך, הנה כמה סרטוני יו-טיוב שיעזרו לכם (הם ממליצים לקנות מים מיוחדים או מלח מיוחד – אבל ממה שמצאתי ברשת, אין עדות לכך שזה קריטי – מלבד להרתיח את המים קודם, שזה כן קריטי):

אין המלצות מוחלטות של כמות השימוש האידיאלי. אבל פעם-פעמיים ביום זה בהחלט לא מזיק. כאמור, אם יש לכם ספק, שווה להיוועץ ברופא המשפחה שלכם (או רופא אף אוזן גרון, או אלרגולוג – מי שלא יהיה שיש לו ניסיון). אבל עד שיהיו מחקרים יותר שיטתיים (אגב, אחלה נושא למחקר – לחקור מינונים אידיאלים לשימוש בסיר-נטי), תצטרכו לנסות קצת עד שתמצאו מה שלדעתכם עובד עבורכם הכי טוב.

בהצלחה!

נ.ב: יש גם וואריאציות של שימוש בסיר הנטי לניקוי האף של ילדים קטנים. חברי יובל כתב על זה בפוסט: NETI POT IS OUR SAVIOR

The post כיצד לפתוח אף סתום/מנוזל (עקב אלרגיה או צינון) בעזרת "סיר נטי" ומי מלח first appeared on טל גלילי.