בדיוק הבוקר עלה לפיד של "סערה מושלמת" הסבר קצרצר ובו סיפור הרקע של השירים בעונה הזו ואיפה אפשר למצוא אותם 🙂

ההין, הלעיז,קלס, התעלסות, איה, מאן.
לא הצלחתי לבחור מילה אחת, אך כל מילה מין הרשימה יפה בפני עצמה!
ההין משמשת לרוב לתיאור חוסר תעוזה ולאו תעוזה( לא ההין, ואינם מהינים לשמוע) ללעז יש משקל יהיר יותר מלעג, כך שלעז הוא לעג שנון אם תרצו. התקלסות היא חרב פיפיות, משמעותה יכולה להיות התרברבות ומבוכה. התעלסות היא מילה תשוקתי, ומלאת טעם הרבה יותר ממשכב או התמזמזות, ונמצאת ביניהם. איה בגלל אורכה הקצר משאירה מקום רב לתמיהה, בניגוד להיכן או כיצד שמביעות דרכי שאלה יותר תקיפות.( איה המטבעות?, היכן המטבעות? איה נפלת? כיצד נפלת?)
מאן היא דרך סירוב חד משמעית, בניגוד לסירוב או דחייה היא לא מתייחסת לדברים הנדחים,( מאן לשמוע, סירב לשמוע)

איזה חנויות אגב? אם זו אפליקציה אז יש שומרי סף – חנויות של אנדרואיד ו-iOS (למרות שגם זה משתנה עכשיו בעקבות בתי המשפט). אבל אם זה למחשב, פעם היו כמה אתרים גדולים שומרי סף שבאת אליהם להוריד אבל הם די נכחדו, אלו ששרדו לא יביאו לך יותר מדי הורדות.

וזה שילוב שמבלבל את המוח

כשאתה עובד עם מתכנת, בפרט אם זה באופן ישיר באותו החדר, אבל גם אוןליין, אתה יודע שאתה עובד עם בן אדם ויש הרבה תקשורת שעוברת באופן לא מילולי. בתקשורת הזאת אתה לומד אם אפשר לסמוך עליו, אתה מסביר לו שאתה לחוץ, שאתה חסר סבלנות, שאתה מלא בסבלנות, אתה קולט עליו שהוא מנסה להתבטא באופן יצירתי, או שהוא רק רוצה לסיים עם המטלה הזאת וזהו, וכו' וכו'.
את כל זה אין לך כשאתה מדבר עם מכונה. המכונה היא כמו לדבר למראה. אם הוא חסר סבלנות זה רק שיקוף של חוסר הסבלנות שלך. אם הוא מתחנף זה שיקוף של איזשהו רצון לקבל ולידציה למה שאמרת. במובן מסוים, אתה עובד עם מישהו *שלא באמת קיים*, אבל הוא כן מייצר בשבילך משהו.
אז כן, יש הבדל. כן, כי זו מכונה.
לא, זה לא רק אתה

זה נשמע לי כמו ה-Uncanny Valley שמרגישים כשרואים תמונות או וידאו שנוצרו ע״י AI. יש משהו בדיזיין וב-UX שה-AI מייצר שתמיד מרגיש מאוד דומה, מאוד מלאכותי, מאוד AI (בתחילת ה-ChatGPT למינו, נהגתי לומר ש-AI ממש טוב בלייצר תמונות שנראות כמו AI).

אבל, מניסיון, אפשר גם לייצר דברים שלא מרגישים כמו AI אם אתה משקיע בזה זמן ומאמץ. יכול להיות שזה קשור לזה שאני איש פרודקט בניסיוני המקצועי ואני יודע קצת יותר טוב מאחרים על מה לשים דגש, אבל גם יכול להיות שפשוט יש לי יותר סבלנות ורצון.

הבעיה היותר גדולה לדעתי היא שבסופו של יום עם רוב המוצרים שאתה יוצר אין מה לעשות. כאילו, אם תמיד היה לך חלום לעשות אפליקציה שמראה את תחזית מזג האוויר של מחר בהשוואה למזג האוויר של היום (דוגמה רנדומלית לחלוטין בלי קשר למציאות בכלל), אז היום אתה אשכרה יכול לייצר את זה תוך שעתיים, אבל אז מה? כדי אשכרה לשווק את זה צריך לעבוד בזה וצריך כסף ומרקטינג ולעלות את זה לחנויות וכו׳ וכו׳ ולמי יש את האנרגיה להתעסק בזה עכשיו?

אבל למטרות של לייצר משהו לפיתרון ספציפי לבעיה שיש לך, זה די משוגע. יש לי לא מעט extension כרגע שמותקנים לי במחשב שכל אחד עושה איזה משהו מאוד מאוד ספציפי שאין לאף אחד (כנראה) צורך בו חוץ ממני.

אז כן, הוייב קודינג הזה זה משו משו.

לא הצלחת לראות את הקשר בין "אם עובדי ייצור יאבדו את מקומות העבודה שלהם לטובת רובוטים" לבין טקסט שעוסק באופן ובסיבות שבגללן עובדים מאבדים את מקומות העבודה שלהם לטובת טכנולוגיה (ורובוטים)?
אוקיי… אני איכשהו הצלחתי להבין, אבל אולי זה רק אני.

לא הצלחתי להבין את הקשר בין הפתיחה הזו לבין המאמר שעסק ועוסק בטכנולוגיה, בניצול עובדים, בהגדלת העושר של התאגידים.
ישנה סדרת ספרים של סופר בריטי בשם איאן מ. בנקס בה האוטופיה שסנדרס מדבר עליה מתממשת ומתקיימת הלכה למעשה עם רובוטים בעלי עצמאות מחשבתית מלאה.

אבל, מכאן ועד בעיית העבודה של הצעירים, בחברה פוסט עבודה… לא יודע.. או ליתר דיוק לא הצלחתי לראות את הקשר.

קצת מזכיר את מה שעובר על אירופה, שמהרבה בחינות היא הקידמה הרצויה יותר – יחס לחלש, שבוע עבודה קצר, רגולציה כבדה על תאגידים, חופש הביטוי, זכויות אדם, וכו' – אבל היא כבר ירדה מגדולתה ולא מספיק חזקה או קובעת עובדות בשטח, והדור הצעיר משלם על זה (טוב, הדור הצעיר בכל מדינה משלם כרגע הרבה מאוד.. אז אולי התבלבל לי כל הטיעון)

אני לא מצליח לרדת לסוף דעתך וממילא אני לא מומחה לייצור תעשייתי. שווה רק להדגיש שלא מדובר בייצור המוני. אני מזכיר: הם מייצרים חלקים עבור מנועי סילון לחיל האוויר האמריקאי. יש מספר די מוגבל של מנועי סילון שהחברה הזו מייצרת בשנה. בפועל, אין כל צורך ב"מספר אינסופי של הקלטות" אלא במספר סופי ואפילו די קטן. הבעיה לא היתה טכנולוגית, הבעיה היתה פוליטית.