ההייטק הישראלי לא עוצר: הנה המיטאפים, הכנסים והרצאות הטכנולוגיה המסקרנים שצפויים בקרוב. בפיזי או ברשת – אלו אירועי ההייטק המומלצים שאתם רוצים לשריין להם מקום ביומן.

מארגנים אירוע או שמעתם על אירוע לקהילה הטכנולוגית בישראל? מוזמנים לעדכן אותנו כאן ולפרסם אותו בחינם בלוח האירועים שלנו.

טקס הזיכרון של ההייטק הישראלי

מתי? 21 באפריל

איפה? אונליין

כמה? חינם

מתלבטים איך לציין את יום הזיכרון במשרד? הנה הצעה: טקס הזיכרון של ההייטק הישראלי, שהתקיים ביום חמישי האחרון ביוזמת Next October, זמין עכשיו לצפייה און-דימנד. מאות חברות ברחבי הארץ צפויות להקרין את הטקס במשרדיהן ולהזמין את העובדות והעובדים לקחת חלק ברגע משותף של זיכרון, התייחדות ותקווה. גם אתם יכולים לקבל לינק לצפייה – לבד או במשרד.

הטקס התקיים בשיתוף גיקטיים ובאירוח חברת מאנדיי.

לפרטים נוספים וקבלת לינק

From Content to Action: Mastering AI Agents in 60 Minutes

מתי? 26 באפריל (10:00-11:00)

איפה? אונליין

כמה? חינם

הצטרפו לוובינר המבוסס על ה-Microsoft Innovation Hub האחרון של חברת Sela, שיראה לכם איך לעבור מצ'אט בסיסי לביצוע רב-שלבי ומהימן. בואו ללמוד כיצד לעצב סוכנים שימושיים, בטוחים וניתנים לשליטה מלאה בסביבות עסקיות בעולם האמיתי.

לפרטים נוספים והרשמה

All about Exits: before, after, and in between

מתי? 27 באפריל (18:00-21:00)

איפה? אוניברסיטת תל אביב

כמה? חינם

הצטרפו לאירוע השנתי השלישי בסדרת "יום היוניקורן הבינלאומי": ארגון הבוגרים של אוניברסיטת תל אביב ותחרות הסטארטאפים של הקולר מארחים אנשי מפתח באירוע הפתוח לקהל הרחב, עם שיחת TED סטייל ושני פאנלים מסקרנים.

לפרטים נוספים והרשמה

יש לך אירוע או וובינר שווה? שמעת על אחד כזה? אנחנו רוצים לשמוע על זה 

The post מתלבטים איך לציין את יום הזיכרון במשרד? הנה הצעה מעניינת appeared first on גיקטיים.

צילום מסך מתוך הסרטון

אחד הפיתוחים הטכנולוגיים הנוחים ביותר לשימוש הוא התשלומים באמצעות המכשיר הסלולרי. אתם בכלל זוכרים את הימים שהייתם צריכים להסתובב עם מזומן או כרטיסי אשראי וממש להתעסק עם מזומן כמו איכרים? כנראה שלא כל כך, כי על פי נתוני שבא שאחראית על מערכת התשלומים באשראי, יותר מ-40% מכלל ההוצאות בעסקאות פיזיות בבתי עסק בוצעו בארנקים הדיגיטליים הללו, וסביר להניח שב-2026 המגמה רק תלך ותגבר. אבל סביר להניח שגם לכם עברה פעם המחשבה: האם זה באמת בטוח? ובכן, יש מי שהחליט להוכיח עד כמה זה לא בטוח, ובשביל לעשות זאת, הוא גנב 10,000 דולר הישר מהאייפון הנעול של יוטיובר הטק הגדול בעולם.

פשוט מקרבים את האייפון הנעול למסופון ומחייבים כמה שרוצים

ערוץ היוטיוב Veritasium הזמין את מרקז בראונלי, MKBHD, לאתגר שבו הוא לא צריך לעשות הרבה. פשוט להניח את ה-iPhone הנעול שלו על השולחן, ולראות האם יצליחו לגנוב ממנו כסף. נעשה לכם ספוילר קל: התשובה היא כן, ובגדול. הנרי ואן דייק, מגיש בערוץ, מתחיל בגניבה של 5 דולר – סכום שבראונלי כנראה לא היה מרים ברחוב, אבל אז הוא מתקדם וגונב ממנו 10,000 דולר, מבלי שבראונלי נגע בסמארטפון שלו או פתח את הנעילה שלו. "אני אצטרך את הכסף הזה בחזרה", אומר בראונלי הנדהם שמקבל לידיו קבלה על סך 10,000 דולר, ואפילו בודק את היסטוריית החיובים שלו ומאשר כי אכן נגנבו ממנו 10,005 דולר ללא התערבותו.

אז מה קרה כאן בפועל? הסרטון המוצלח, אך באורך של כמעט חצי שעה, מדגים שרשרת חולשות אבטחה שנחשפה בפועל עוד ב-2021, ומעולם לא טופלה לעומק. בסופו של דבר, מדובר במתקפת Man in the Middle קלאסית, שמורכבת מ-3 "שקרים". ואן דייק משתמש בקורא NFC בשם Proxmark שנראה כמו עוד מסופון תשלום קלאסי, אבל בפועל הוא מחובר למחשב המריץ לדבריו בסקריפט פייתון כדי לשנות את המידע שנשלח בין הקורא לסמארטפון. לבסוף, הלפטופ שולח את המידע ששונה למכשיר אחר של ואן דייק, אשר מוצמד למסופון אמיתי, כך שהמסופון חושב שהוא מתקשר עם המכשיר של בראונלי, כשכל המידע מנוהל על ידי ואן דייק.

אז איך זה קורה? המקור של החולשה הזאת טמון בפיתוח של אפל בשם Express Transit Mode. הפיצ'ר הזה נועד למשתמשים בתחבורה ציבורית מתוך קונספט מאוד ברור: אם משתמשים בתחבורה ציבורית יצטרכו לשלם עם Apple Pay כמו שהם משלמים בכל חנות, הם יגרמו לפקק במסופונים, כיוון שהם צריכים לפתוח את נעילת המכשיר, להשתמש ב-Face ID או בקוד הגישה שלהם, ולפעמים הם עם משקפי שמש, כובעים ומסיכות. במקום זאת, Express Transit Mode משמש כאמצעי תשלום מהיר ומיידי, כמו רב קו. הוא עובד אפילו כשסוללת המכשיר שלכם גמורה, וכשאתם מתחת לאדמה בלי קליטה, כמו למשל ברכבת התחתית. מצמידים את האייפון, ועוברים.

איך הופכים 10,000 דולר לעסקה קטנה?

כאשר התהליך הזה קורה, המסופון אמור לשדר לאייפון שלכם הודעה שהוא אכן מסופון של תחבורה ציבורית, ואז האייפון שלכם שולף את כרטיס האשראי שהגדרתם למטרה הזאת, ומחייב אותו באופן מיידי בלי שאתם צריכים לפתוח את נעילת המכשיר או אפילו להזדהות. ביחד עם חוקרים מאוניברסיטת סורי, Veritasium השתמשו בקורא ה-NFC שלהם כדי לשדר את אותה הודעה שגורמת למכשיר של MKBHD לחשוב שמדובר במסופון תחבורה ציבורית (וזהו שקר מספר 1). כעת, הם לא זקוקים לאישור של MKBHD כדי לבצע תשלום, אך כזה שמתאים לתחבורה ציבורית, כלומר סכומים נמוכים יחסית. במקרה של חיוב משמעותי, כמו למשל 10,000 הדולרים שהם הצליחו לגנוב מבראונלי, הם היו צריכים למצוא דרך לגרום לאייפון שלו לחשוב ש-10,000 דולר הם סכום קטן. בשביל לעשות את זה, מתברר שהאייפון לא מסתכל על סכום העסקה, אלא על ערך אחד ספציפי שמגדיר האם מדובר בעסקה גדולה או קטנה. שינוי קטן של הערך – והאייפון מאמין שעסקה של 10,000 דולר היא עסקה קטנטנה כמו תשלום על כרטיס נסיעה בסאבווי שלא דורשת אימות נוסף. ברוכים הבאים לשקר מספר 2.

כעת, ואן דייק היה צריך גם למצוא דרך לעבוד על המסופון האמיתי שיודע שעסקה של 10,000 דולר דורשת אימות נוסף, וגם הפעם, הוא פשוט מחליף את הערך הפשוט שאומר שהלקוח עבר תהליך אימות. והופ – הכל נראה תקין לכל המכשירים שבדרך, בזמן ששום דבר לא בסדר. שקר מספר 3 והאחרון.

אז איך כל הדבר הזה מתאפשר? המידע שעובר בין הסמארטפון שלכם למסופון הוא מידע לא מוצפן, שלבנקים ולחברות הגבייה השונות יש אמצעים לאמת, אבל לא במקרה של סמארטפונים וכרטיסי אשראי ספציפיים. במקרה הזה, לפי התחקיר של Veritasium, מדובר בכל אייפון באשר הוא, וכרטיס אשראי של חברת Visa. מתברר שמלבד העובדה שהאייפון לא מאמת את כל המידע הקודם, אלא מסתמך על כמה ערכים קלים להחלפה, התקן של חברת Visa לא דורש מהמסופון לאמת חתימות א-סימטריות במקרה שמדובר במסופון מקוון (Online), כמו זה שמשמש בסופו של דבר את ואן דייק בנקודת הסיום של ההונאה. המסופון פשוט מתעלם מהחתימה שהאייפון שולח, מה שמאפשר לתוקפים לשנות את המידע בדרך מבלי להיעצר.

בפועל, החוקרים טוענים שהם יכולים להסתובב עם אותו מסופון נבזי, ולקרב אותו לכיסים של אנשים בשביל לנסות ולמצוא אייפונים עם כרטיסי ויזה, כשבמקביל, גורם נוסף ישלם על מוצר יקר במיקום אחר, ויקנה מה שרק מתחשק לו על חשבונכם. בנוסף, הם מזהירים מתרחיש של מכשירים גנובים או אבודים שיכולים להיות מנוצלים לחיובים שכאלו.

החולשות הללו באוויר עוד מתחילת העשור

תמונה: אפל

ומה הכי מעצבן בתגלית הזאת? שהיא לא תגלית עדכנית בכלל. חוקרים באוניברסיטת ברמינגהם וסורי כבר חשפו אותה ב-2021, ודיווחו עליה לוויזה ולאפל. ב-Veritasium טוענים כי פנו לאפל, שטענה שזו בעיה במערכות של ויזה, ושוויזה לא חושבת שהונאה שכזאת אפשרית בעולם האמיתי, ובמקרה שכן, הלקוחות עדיין מוגנים על פי תנאי השימוש של ויזה. ומה לגבי ויזה? בחברה הסכימו להתראיין לערוץ, וחזרו על הטענה שהתרחיש הזה לא סביר בעולם האמיתי, ושבמקרה שכן, הלקוחות יכולים לערער על החיוב ולקבל את הכסף בחזרה. בנוסף, הגורם מוויזה שהתראיין לסרטון הוסיף כי הונאות מסוג כזה או אחר תמיד יהיו קיימות, והתפקיד של ויזה הוא לוודא שהן לא הופכות לנפוצות מדי, וכשנשאל מדוע החברה לא מתקנת את החולשה הזאת, הוא טען כי נכון להיום, על כל 100 דולר שמחויבים באשראי בעסקאות פנים מול פנים (כמו בהונאה הזו), רק 2 סנטים נגנבים במסגרת הונאות למיניהן. האם זה משכנע ומרגיע?

אז מה עושים אם אתם מחזיקים בשילוב הזה של אייפון וכרטיס ויזה ורוצים להתגונן? קודם כל, זו כנראה הפעם היחידה שבה אתם יכולים לשמוח שבישראל אתם צריכים להשתמש לרוב באפליקציות ספציפיות לתשלום, ולא רק במסופון בסגנון אלו שתמצאו ב-Tube ובסאבווי. שנית, אם כן יצאתם לטיול בלונדון למשל והשתמשתם באפשרות של תשלום מהיר, יכול להיות שזה הזמן לכבות אותה. פשוט היכנסו להגדרות האייפון, ביחרו ב-Apps, גללו עד שתגיעו ל-Wallet, ושם ביחרו ב-Express Transit Card וודאו שאתם לא משתמשים בכרטיס ויזה.

The post כך גנבו 10,000 דולר מהאייפון הנעול של MKBHD appeared first on גיקטיים.

מקור: Unsplash

בין אם גדלתם על קלטות של חיים משה ובין אם האזנתם להקלטות בוטלג של ABBA ברכב המשפחתי, סביר להניח שהאוסף של אדם ג'ייקובס יגרום לכם להרגיש חובבנים. ג'ייקובס, אמריקאי משיקגו, הקליט אלפי הופעות חיות לאורך שלושה עשורים. כעת, כשהמדיה המגנטית מתקרבת לסוף חייה הפיזיים, הוא יוצא למבצע הצלה טכנולוגי.

איש הקסטות משיקאגו

ג'ייקובס, המוכר בכינוי "The Taper of Chicago", מחזיק באוסף אדיר הכולל יותר מעשרת אלפים קלטות של הופעות חיות שהקליט בין השנים 1984 ל-2010. מתוך הבנה שלאוסף יש תאריך תפוגה בעקבות הבלאי הפיזי שמאיים על איכות הסאונד, הוא החליט לשתף פעולה עם ארכיון האינטרנט – Internet Archive – כדי לייצר לכל המידע הזה עותק דיגיטלי.

מתוך האוסף העצום של ג'ייקובס בן ה-59, אנשי הארכיון הצליחו להעלות כרבע מהכמות הכוללת – והעבודה נמשכת, כשנכון לעכשיו, אלפי הופעות כבר זמינות להאזנה.

הפרויקט החל ב-1984, כשג'ייקובס החליט לקחת את תחביב הקלטת השירים מהרדיו צעד אחד קדימה. הוא הגניב להופעה מקליט ידני קטן (דיקטפון) שלקח מסבתו. לאט לאט הוא שדרג את הציוד למכשירים מקצועיים יותר, שמזכירים את סדרת ה-Walkman של סוני.

עושים ספוטיפיי לקלטות

צילום מסך

העבודה מאחורי הקלעים מתבססת על שורה של מתנדבים, בראשם בריאן אמריק. פעם בחודש נוסע אמריק מפרברי שיקגו אל ביתו של ג'ייקובס ואוסף בין 10 ל-20 ארגזים מלאים בקלטות. בביתו, אמריק אמון על שלב הדיגיטציה הראשוני. אבל הפיכת הסרט המגנטי לקובץ דיגיטלי היא רק השלב הראשון. לאחר הדיגיטציה, אמריק מפיץ את הקבצים למתנדבים נוספים ברחבי הרשת לצורך השלבים הבאים.

בשלב הראשון מתבצע מיקסינג, כלומר איזון וחיבור בין השירה, כלי הנגינה והאלמנטים הסביבתיים (במקרה זה – הקהל והאווירה בהופעה); ובשלב השני, מאסטרינג, כלומר ליטוש המוצר המוגמר כדי להבטיח את איכות האודיו הטובה ביותר בכל מערכת סאונד.

אמריק מציין כי מאז סוף 2024 הוא ביצע דיגיטציה לכ-5,500 קלטות (הוא מריץ 10 קלטות במקביל על מכשירי דיגיטציה ישנים שתיקן בעצמו), אבל השלבים הללו בשרשרת הייצור דורשים זמן רב יותר, מה שיוצר את צוואר הבקבוק בתהליך.

ד"ש מהלאמה של Winamp

בין היתר כולל הארכיון כמה נכסים היסטוריים לכל חובב מוזיקה: הופעה של נירוונה מ-1989 (שנתיים לפני הפריצה הגדולה של Smells Like Teen Spirit); הקלטות של טרייסי צ'אפמן ו-R.E.M לפני הלהיטים הגדולים; וכן הקלטות מוקדמות של דפש מוד ו-The Cure. כל עמוד בארכיון כולל גם מידע טכני מפורט, כלומר Metadata של הקובץ, כולל סוג המקליט והתהליך שעברה הקלטה.

אנחנו התלהבנו לא רק מהתוכן שזמין להאזנה, אלא גם מהדרך. בארכיון האינטרנט מאפשרים לכם להאזין לשירים הנוסטלגים דרך Webamp – גרסת דפדפן ייעודית לנגן המיתולוגי Winamp (כן, זה ש"מצליף בתחת של הלאמה"). הנגן כולל סקינים מקוריים, EQ הקלאסי וגם את MilkDrop – הפלאגאין שמייצר ויזואליזציות פסיכדליות בזמן אמת לפי קצב המוזיקה.

להאזנה להופעות שעלו במסגרת האוסף של ג'ייקובס לחצו כאן

The post אלפי שעות של הופעות חיות נדירות זמינות עכשיו בזכות "איש הקסטות" appeared first on גיקטיים.

תמונה: u/MipperDipper (רדיט)

פליפר זירו (Flipper Zero), מכשיר המולטי-טול שהחל את דרכו ב-Kickstarter ב-2020, כבר מזמן הפך לפריט חובה בערכה של כל מייקר או חובב אבטחה. אחרי שעלה לכותרות בשנה שעברה ככלי פופולרי במיוחד בקרב גנבי רכבים, פרויקט קוד פתוח חדש מוכיח שהפוטנציאל שלו מגיע עד למדפי הסופרמרקט – ומאפשר להטריל את אחד מהטרנדים האחרונים של רשתות השיווק.

להוריד מחיר? למי אכפת, תנו לנו ריקרול

תגי המחיר הוותיקים מנייר נעלמים בהדרגה מהמדפים לטובת תגי מחיר אלקטרוניים (ESL) – שכוללים תצוגת E Ink עם שבב זעיר לשליטה מרחוק. עבור הרשתות, מדובר בכלי המאפשר ליישר לעדכן בשניות מחירים של עשרות מוצרים ולחסוך התעסקות וזמן רבים, אבל מצד שני, זה גם מאפשר להן ליישם מודלים של "תמחור דינמי" – בדומה לאפליקציות תחבורה שיתופית – כלומר, לשנות מחירים בזמן אמת בהתאם לביקוש או להחלטות שרירותיות של בעלי הרשת. התופעה הזו, שזכתה לביקורת בין היתר על ידי פעילים כמו גל קולוג, עומדת עכשיו למבחן מול קהילת הגיקים.

פיתוח חדש בשם TagTinker, שהועלה בימים האחרונים ל-GitHub על ידי מפתח אנונימי, מאפשר למשתמשי פליפר זירו לתקשר ישירות עם התגים הללו. הכלי נוצר לאחר הנדסה לאחור של תג המחיר, והוא מאפשר שליטה כמעט מלאה על מה שמוצג לצרכן.

מתוך עמוד הריפו של TagTinker

על פי עמוד הריפו של הפרויקט, TagTinker מאפשר להריץ טקסט ותמונות על גבי התגים, וכולל כלי וובי ייעודי ליצירת תמונות שמועברות ישירות למכשיר. בנוסף, הוא משמש ככלי מחקר לניתוח העברת האותות בין המכשיר לתג הדיגיטלי.

המפתח מדגיש בעמוד הפרויקט כי הכלי נועד למטרות מחקר בלבד ועל חומרה שבבעלות המשתמש – ולא על חומרה של צד ג'. עם זאת, בשיחה עם קהילת המשתמשים ברור כי הכסת"ח והחשש מתביעות הוא המניע העיקרי מאחורי הדיסקליימר הזה. היכולת של משתמשים לשנות מחיר של מוצר "על המדף" ולדרוש מהקופאי לכבד אותו, מהווה כאב ראש פוטנציאלי לרשתות השיווק.

הטרלה על המדף: הריקרול הגיע לסופר

בעוד שהשימושים הכלכליים עשויים להיות שנויים במחלוקת, משתמש Reddit בשם u/mipperdipper מצא שימוש יצירתי ומשעשע יותר. בצילום שהעלה לרשת, נראה הפליפר זירו שלו מול תג מחיר אלקטרוני, כשבמקום מחיר המוצר מופיעה דמותו של ריק אסטלי – ה-Rickroll האולטימטיבי.

על פי המוצרים הנראים ברקע ולוגו מותג הבית, נראה כי התמונה צולמה בסניף של רשת "קרפור" הצרפתית. בכך הפך המשתמש רשמית לחלוץ האינטרנטי שהצליח להטריל את המערכת הקמעונאית עם המם הוותיק בעולם, הישר מהמדף שבין הפסטה לאורז.

The post הקורבן החדש של פליפר זירו: תג המחיר הדיגיטלי בסופר appeared first on גיקטיים.

צילום: גיקטיים

השנים האחרונות היו קצת משונות עבור Roborock. אחרי שהיא עשתה לשיאומי את מה ששיאומי עשתה ל-iRobot, הגיעו שאר המתחרות מסין והדביקו את הפער מולה, ופתאום היא הפכה למובילה שכל המתחרות נוגסות מכל הכיוונים. בדרך היא איבדה פוקוס עם כמה גימיקים מגניבים ולא בהכרח מוצלחים, אבל את השנה היא סיימה במקום השני במכירות בישראל.

ה-Roborock Saros 20 שנחת לאחרונה בישראל מנסה להחזיר עטרה ליושנה, והוא לא מנסה לשנות את המשחק, אלא לשפר את כל מה שהפך את רובורוק ללהיט. לקחתי אותו לבדיקה מעמיקה, וחזרתי עם מעט מאוד לכלוכים (עליו).

רגע לפני שצוללים לביקורת, כמה הבהרות: שואבי האבק שאנחנו בודקים הם מוצרים יקרים, ולכן אנחנו ממש לא ממהרים לפרסם את הביקורות שלנו על סמך התנסות קצרה ונתוני יצרן. במקום זאת, אנחנו דורשים מהיבואנים והיצרנים לאפשר לנו לבדוק את המוצרים על פני פרק זמן ארוך, לצורך בדיקה מקיפה ומעמיקה כדי לכלול כמה שיותר תרחישים וחוויות אמיתיות מחיי היום יום שגם אתם תיתקלו בהן אם תבחרו לרכוש את המוצר במיטב כספכם. במקרה של ה-Roborock Saros 20, בדקנו אותו לאורך יותר מ-55 שעות פעילות ושטח ניקוי מצרפי של יותר מ-1,500 מטר רבוע. הכל כדי לדחוף אותו לקצה, ולבחון אותו מכל כיוון אפשרי כדי שאתם תוכלו לדעת האם זהו המכשיר שמתאים לכם. רוצים לקפוץ לאמ;לק? לחצו כאן ותבאסו אותנו קצת על כל ההשקעה שלנו. אבל רק קצת.

מטלית אחת או שתיים? אתם בוחרים

ה-Saros 20 וה-Saros 20 Sonic. צילום: גיקטיים

ה-Saros 20 (שהוא טכנית היורש של ה-Saros 10R) מגיע ב"שני טעמים": הראשון נקרא Saros 20 Sonic, שמגיע עם מטלית ניקוי ארוכה רוטטת במבנה קלאסי, וה-Saros 20 שמגיע עם שתי מטליות ניקוי מסתובבות. כל אחד וההעדפה שלו. ההבדל הנוסף היחידי בין שתי הגירסאות הללו טמון בחיישן ה-LiDAR, שבגרסת ה-Sonic הוא יכול לרדת אל גוף הרובוט כדי להיכנס מתחת לרהיטים ומכשולים, ובגרסה הרגילה הוא פשוט לא קיים, והוחלף לחלוטין במערך של מצלמות וחיישנים מוטמעים.

תראו, אני מאוד אוהב את חיישני ה-LiDAR וחושב שהם עושים עבודה מצוינת ויעילה במיפוי כך שהרובוט יכול להבין מה קורה גם מסביבו במהלך הניקוי, ולא רק מה מלפניו (רק תשאלו את טסלה), אבל במקרה של ה-Saros 20 Sonic, אני לא כל כך אוהב את זה שהחיישן יושב על מנגנון מכני נוסף, כיוון שזו פשוט עוד נקודת כשל פוטנציאלית, על אחת כמה וכמה כשרובורוק מזהירה שהמנגנון הזה כן עשוי להישרט במקרי קיצון. מה גם שאני מעדיף את שיטת המטליות המסתובבות, ולכן בחרתי ב-Saros 20 ה"סטנדרטי" לטובת הביקורת. מלבד שני ההבדלים הללו וכמה בחירות עיצוביות קלות, הרובוטים די זהים מבחינת המפרט שלהם, אז תרגישו חופשי להתייחס אליהם בצורה זהה על פי ההעדפה שלכם בשיטת השטיפה.

חלקי החילוף בערכת ה-Complete

אנחנו קיבלנו לסקירה את ה-Saros 20 בגירסת ה-Complete, שזה אומר שהיא אמנם עולה 200 שקלים יותר מהגירסה הסטנדרטית, אבל היא מגיעה עם ערכת אביזרים שכוללת 6 מטליות ניגוב, 3 מסננים ו-5 שקיות אשפה, מה שלפי ההערכות שלי אמור להשאיר אתכם מסודרים לבערך שנתיים ללא צורך ברכישה של החלקים הללו. עם זאת, מה שרובורוק לא כוללת כאן זה מברשת ראשית וצידית חלופית, ששתיהן יצטרכו החלפה אי שם בין מסנן אחד לשני. מה שכן ביאס אותי בערכה היה הסבון, שאתם מקבלים ממנו בקבוקון די קטן שאפילו לא ממלא את כל המיכל הייעודי בתחנת העגינה. בשביל ערכה עם השם Complete, הייתי מצפה לקצת יותר.

מנקה באומץ במקום שבו אף רובוט לא דרך קודם

בלי LiDAR, אבל עם לא פחות יכולות

ה-Saros 20 מגיע עם מבנה דקיק יחסית של 7.98 ס"מ (אבל יכול לרדת ל-7.95 ס"מ), שנראה שזהו כרגע הסטנדרט החדש של שואבי הפרימיום, ולפחות אצלי זה איפשר לרובוט להיכנס למקומות שאליהם רובוטים מעולם לא הגיעו: מתחת לספה? אין שום בעיה. מתחת לאסלה המרחפת? בכיף (עם כוכבית להמשך). תענוג. הוא מגיע עם מברשת צד אחת שמסוגלת לצאת מגוף הרובוט למרחק של עד שני ס"מ כדי להגיע לפינות ומתחת לרהיטים, ועם אחד הפיצ'רים האהובים עלי: שתי מברשות סיליקון מרכזיות שמבטיחות לכם אפס התעסקות עם שיערות. מכיוון שאני גם עם אישה עם שיער ארוך וחתול משיר לאורך כל השנה, אני יכול לאשר שלפחות במקרה שלי יש אמת בפרסום. לא מצאתי בשום שלב שיערות שהסתבכו במברשות, ולא הייתי צריך להתעסק עם סכינים יפנים או מספריים כדי לגזור ולשחרר אותן. הכל פשוט עף אל תוך מיכל האשפה. אם יש לכם חיות או הרבה בני משפחה עם שיער ארוך, אתם תעריכו את זה וזה שדרוג לא קטן לאיכות החיים עם הרובוט.

הזכרנו קודם את חיישן ה-LiDAR המסתובב שנעדר בגרסה שאני בדקתי, ובמקום זה יש לנו מערך של מצלמות וחיישנים שנמצאים בקדמת ובצידי המכשיר. חשבתי שההבדל הזה יוביל למיפוי איטי יותר של הבית שלי, אבל תוך קצת פחות מ-9 דקות הייתה לי מפה ראשונה לעבוד איתה, ואפשר לצאת לדרך. נחמד. בסך הכל, נראה שמנגנון הניווט וההתחמקות של ה-Saros 20 ממכשולים הוא מצוין, והרובוט אף פעם לא טעה במיקום שלו, ידע למקם את עצמו תוך שניות ספורות במרחב כשהנחתי אותו באופן אקראי בבית, ואף פעם לא דרס אותי או את שאר דיירי הבית. מה שכן שמתי לב, זה שלפעמים הוא מתייג על גבי המפה "כתמים" שהם בעצם איזורים שהוא עבר עליהם עם המטלית הרטובה, ובעקבות התאורה הם נראים לו ככל הנראה כמו כתם אחד גדול. מוזר אבל לא נורא.

מה שמחכה לכם למטה

מנגנון הניגוב כולל כאמור שתי כריות שמסתובבות במהירות של 200 סיבובים לדקה ומסוגלות ללחוץ על הרצפה בעוצמה של 8 ניוטון במצב רגיל, ו-13 ניוטון במקרה של כתמים קשים, כאשר המטלית הימנית יודעת גם לצאת אל מחוץ לגוף הרובוט כדי לנקות בצמוד לקירות ורהיטים. ה-Saros 20 מגיע גם עם יכולות עוצמתיות מאוד בכל הנוגע לשאיבה, עם עוצמת שאיבה מקסימלית של 36,000 פסקל. אמרתי את זה בעבר, ואגיד את זה שוב – המספרים האלה נורא יפים על הנייר, אבל בפועל, גם שואבים עם שליש מהכוח הזה כבר עשו עבודה מצוינת בבית שלי במהלך השנים כיוון שהעוצמה המקסימלית מוגבלת לתרחישים מאוד ספציפיים. ולשם הבדיקה, הרצתי את הרובורוק על השטיח בסלון, ולאחר מכן גם הוצאתי את ה-Dyson V15 Detect הישן והנאמן שלי שמסוגל להגיע ל-25-30 אלף פסקל במצב החזק ביותר שלו, ועדיין שלפתי כמות נחמדה מאוד של אבק וחלקיקים שכמובן שלא יכולתי לראות בעין בלתי מזוינת על השטיח הדקיק שלי. בקיצור, מספרים ונתונים על הנייר מעט פחות מעניינים, וזו בדיוק הסיבה שאנחנו לוקחים את המכשירים הללו לבדיקות מעמיקות אמיתיות.

לא נתקע ולא צריך עזרה

כל המערך הזה מספק בסופו של דבר ניקיון באמת מצוין. במהלך תקופת הסקירה, שהיא ממש תקופת המלחמה עד הפסקת האש, המנקה שלנו שמגיעה אחת לשבועיים פשוט לא הגיעה, ואמנם האסלות והכיורים היו זקוקים לעבודה ידנית, אבל בכל הנוגע לרצפה, באמת הייתי רגוע עם ה-Saros 20, כי הוא פשוט משאיר אותה מצוחצחת. החולשה היחידה שנתקלתי בה היא לכלוך יבש מאוד, כמו למשל מריחה קלה של אבוקדו שהתייבשה לה בלילה (אני אבא חדש ועייף. שחררו אותי), שלמרות שהרובוט עבר עליה, ואמור לזהות שהוא לא הצליח לפרק אותה – השאיר אותה במצב די דומה גם לאחר הניקיון.

רואים איפה עבר?

כיאה לרובוט שואב שוטף סופר-פרימיום, גם ה-Saros 20 יכול לטפס מעל ספים ומכשולים בגובה של 4.5 ס"מ, ומיד אחר כך לדלג על עוד מכשול שכזה בגובה 4.3 ס"מ (אם משום מה יש לכם שתי מדרגות שכאלו) בזכות מנגנון בשם AdaptiLift Chassis 3.0 (קליט מאוד). מי שעוקב אחרי היותר מדי ביקורות שכתבתי לאורך השנים על רובוטים שואבים, יודע שיש לי בבית נקודת חולשה עיקרית ברוח הימים המורכבים האלו: הכניסה לממ"ד. מדרגת האימה הזאת נמצאת כנראה בדיוק על הסף (סליחה) של בין מכשול שהרובוטים יודעים שהם יכולים לעבור, לבין כזה שגורם להם לחוות מדי פעם שבץ רובוטי ופשוט להכריז שהם נתקעו עליו, או אפילו אחריו ומלפניו. אז במקרה של ה-Saros 20 אני שמח להכריז שהוא פשוט עבר בקלילות את הסף הזה וגם את הבסיס של המחסום לתינוק מבלי שהוא אפילו היה צריך להפעיל את מנגנון הדילוג שלו. למען האמת, הרובוט הצליח לדלג על כל מכשול בבית, כולל שולחן עם בסיס שרובוטים אחרים נתקעו עליו בלי הפסקה, מבלי להשתמש אפילו פעם אחת במנגנון הדילוג. הפעם היחידה שבה הוא השתמש בו, הייתה כשהוא החליט שהוא רוצה לדלג מעבר לרגלית של ספת ה-La-Z-Boy שלי, למרות שהוא יכול היה בקלות לנסוע מסביבה כדי להגיע בדיוק לאותו המקום.

טוב. לפעמים יש גם טעויות

באופן כללי, הופתעתי שמתוך עשרות הרצות של ה-Saros 20, הרובוט לא נתקע בשום שלב למעט פעם אחת בלבד, כשהוא ניקה מתחת לאסלה המרחפת, ומשום מה באותו ניקוי הוא נתקע והיה זקוק לחילוץ קל. חוץ מזה? כלום. גם שולחן הסלון שלי שגרם להרבה רובוטים להיתקע, גם השטיח שלי שיודע לבלבל את חלקם, וגם שאר הרהיטים לא היוו שום בעיה ל-Saros 20. אגב, הופתעתי מאוד לטובה מעוצמת הרעש שהשואב הפיק. עד כמה? עד כדי כך שהרגשתי יחסית בנוח להפעיל את השואב כמה פעמים גם בשעות הערב, כשהתינוק ישן בחדר שלו, והוא לא התעורר מהפעולות שלו. אני כבר אמרתי שאני ממש אוהב רובוטים שואבים ושוטפים? תסבירו לי איך אנשים חיים בלי הדברים האלה בבקשה.

לא חבל על הזמן?

אחד האלמנטים שמודד את היעילות וההתקדמות של רובוטים שואבים-שוטפים, מבחינתי, הוא אלמנט הזמן. כלומר כמה זמן לוקח לרובוט להשלים את מלאכת הניקוי. נכון, אתם תמיד יכולים להפעיל את הרובוט כשאתם יוצאים מהבית ואז לא אכפת להם כמה זמן יקח לרובוט לנקות כל עוד הוא עושה את זה טוב. אבל איך אמרה אסתר רדא? Life happens, ולפעמים אתם צריכים להפעיל את הרובוט אחרי שאתם מרגישים שהבית מלוכלך באותו הרגע – או כשאתם באמצע מלחמה אל מול איראן ואף אחד מבני הבית כולל תינוק בן שנה וחצי לא עוזב את הבית ליותר מ-10 דקות במשך חודש. קורה.

במקרה של ה-Roborock, אני חייב להודות שהתאכזבתי מעט מזמני הניקוי. במצב ה-"""""AI""""" (אין מספיק מרכאות בעולם לזה) שבו הרובוט מחליט לבד כיצד לנקות את הבית "על פי ההרגלים שלכם וסוג החדרים" (סבבה, אחי) משך הניקוי של הבית עמד בממוצע על 100-110 דקות. זה לניקוי של כ-52 מטר רבוע, בסביבה לא מורכבת מדי וכשאני מסדר לפני את כל המכשולים האפשריים. אחרי שבדקתי את ה-F25 Ultra שמאפשר לסיים שאיבה ושטיפה של הבית בפחות מ-20 דקות – זה מרגיש כמו נצח לפעמים.

גם בהשוואה לרובוטים אחרים שבדקתי בעבר, נראה שמדובר משום מה ברגרסיה בזמני הניקוי. כשבדקתי בזמנו את ה-Dreame X40 Ultra, עם שימוש במצב "AI" (הם קוראים לו "CleanGenius"), אבל עם תוספת של ניקיון "עמוק" (כלומר ניקוי יותר יסודי ועם יותר מים – מה שאמור להוביל לזמני ניקוי ארוכים יותר) של כ-54 מטר רבוע, כל זה נגמר בפחות מ-100 דקות. עברו שנתיים מאז. איך זה שאנחנו לא רואים שיפור במהירות וביעילות של הרובוטים האלה? נקודה למחשבה לקברניטי רובורוק אי שם בבייג'ינג. ולמרות שחיי הסוללה שלו לא רעים, כשעתיים עבודה על מצב שאיבה הכי חזק עם רטיבות ברמה בינונית, הייתי שמח לראות כאן אפשרות לטעינה מהירה של הרובוט בזמן למשל שטיפת המטליות, ובעיקר שימוש בטעינה חכמה: כשבדקתי את הרובוט במצב ניקיון מאוד קיצוני (ניקוי כפול על הגדרות מקסימליות), הסוללה התרוקנה במהלך הניקיון, הרובוט חזר בעצמו לעמדה ותוך כשעה וחצי הטעין את עצמו בחזרה ל-80% ויצא לדרך. אבל אז נגמרה לו שוב הסוללה, והוא הטעין את עצמו שוב ל-80% רק כדי לנקות עוד 10 דקות ולסיים את כל המשימה. אופטימיזציה קלה לתהליך הטעינה הייתה גורמת לרובוט לשער לאיזו רמה הוא צריך להטעין את עצמו כדי להשלים את המשימה, במקום להגיע למצב שהוא מבזבז כל כך הרבה זמן בטעינה.

עמדת עגינה מצוינת ופשוטה יותר

עמדת העגינה החדשה

בתחום רובוטי הפרימיום (או אולטרה פרימיום במקרה של הדגמים הללו), עמדת העגינה שמנקה את הרובוט היא בדרך כלל מעניינת לא פחות מהרובוט עצמו. אז ב-Saros 20 יש לנו תחנת עגינה מעוצבת מחדש ודי נאה בעיניי, עם עיצוב יחסית מינימליסטי, בלי כל מיני גוונים וטקסטורות שמושכות תשומת לב. יש כאן את כל הדברים שאתם מצפים לקבל מעמדה שכזו: מיכל מים נקיים ומיכל מים מלוכלכים (שהייתי שמח שהיה קצת יותר קל לאחיזה בתהליך הריקון), שקית שאליה הרובוט מרוקן את האשפה, ומיכל לסבון (שכאמור מגיע בנפח הרבה יותר גדול מהדוגמית שמסופקת בערכה). אגב, בגירסת ה-Sonic הכיסוי של איזור שקית האשפה ומיכל הסבון יושב על ציר מאוד נוח לתפעול, במקום בעמדה של ה-Saros 20 שאני בדקתי ששוב צריך לתלוש מהמקום באופן לא נעים.

אבל יש בעמדה של ה-Saros 20 גם כמה שיפורים מעניינים: המטליות והחלק התחתון של העמדה יכולים להישטף בטמפרטורה של 100 מעלות; העמדה יודעת למלא את מיכל המים של הרובוט במים חמימים במקרה הצורך; ולא פחות חשוב – ייבוש של שקית האשפה. אם אתם נוטים להרים מהרצפה לכלוך רטוב או לח לפני שהרובוט שלכם עובר, אתם לא מכירים את הבעיה, אבל אם הרובוטים שלכם אוספים גם פריטי מזון למיניהם, אתם מכירים את הריח הקשוח שיכול לעלות משקית האשפה שיכולה לשבת בעמדה גם חודשים. זה שינוי מאוד מבורך, ולפחות בתקופת הסקירה שלי, לא נתקלתי בריחות לא נעימים מעמדת העגינה.

הפילטר החדש בתחתית העמדה ביום הראשון

ובשינוי החשוב ביותר לטעמי בתחזוקה ארוכת הטווח, רובורוק איחדה את כל החלק התחתון הפנימי של עמדת הטעינה, שמנקה בפועל את המטליות. כשבדקתי בזמנו את ה-X40 של דרימי למשל, אחת לכמה שבועות קפצה לי הודעה שטוענת שיש הצטברות מים במגש התחתון, ונדרשתי לנקות אותו לפני שיהיה אפשר להשתמש בפונקציית השטיפה שוב. במקרה של דגמים קודמים של רובורוק, מדובר בחלק די מעצבן שדרש פירוק לכמה גורמים כדי לנקות אותו כמו שצריך. ב-Saros 20 מדובר בחלק אחד שמתפרק לפילטר ולשאר המתקן. שטיפה קלה מתחת לברז עם קצת שפשוף והוציא של כמה שערות וקצת חול – וחזרנו.

וחודש וחצי אחרי

האפליקציה של רובורוק הייתה אחת הטובות שיש, חולקת את המקום הראשון עם האפליקציה המצוינת של Dreame. אין כאן יותר מדי ניסוחים סיניים מתורגמים באופן מביך, הממשק יחסית ברור ונוח לשימוש, ומי שרוצה, יכול לחטט בשלל הגדרות די ברורות להתאמה קצת יותר אישית של הרובוט ואופן הניקיון שלו.

כמו עוד שואבים, גם כאן תוכלו להפעיל מצלמה ולראות מה מתרחש בבית מרחוק או לדבר עם החתול או הכלב שלכם, אבל אני אזכיר לכם את מה ש-DJI למדה על בשרה עם הרובוט החדש שלה: למרות כל המאמצים, זה מסוכן ואני מעדיף פשוט שלא להפעיל את זה. החתול שלי יסתדר מבלי שאני אוכל לדבר איתו דרך הרובוט.

הבשורה לבעלי השטיחים

המברשות המצוינות חוזרות

רוב הפיצ'רים והיכולות ב-Roborock Saros 20 לא באמת מהפכניים או כאלו שמשנים לחלוטין את האופי של רובוטים שואבים-שוטפים, אלא שהשינויים כאן הם יותר בגדר שיפורים קלים וטובים למנגנונים מוצלחים שכבר ראינו בעבר, אבל יש שיפור אחד שאני חושב שאיכשהו לא מקבל את הבמה שהוא אמור לקבל, כי הוא בשורה אמיתית ללא מעט אנשים. אחת החולשות הגדולות ביותר של שואבי אבק רובוטיים היא שטיחים עבים ("שטיחי שאגי"). חלק מהרובוטים רואים בהם מכשול ולכן פשוט לא עולים עליהם, חלק מהם מסתבכים ונתקעים בהם וחלק מהם פשוט מתחרעים עליהם ועושים להם נזק. על הפנים. אולם בהגדרות האפליקציה של Roborock ישנה הגדרה מעניינת שמאפשרת לרובוט להגביה את עצמו בהתאם לגובה השטיח, ולאחר מכן להנמיך את מברשות הניקוי כדי שאלו יוכלו לנקות שטיחים בעובי של עד 3 ס"מ. זה אומר שאם עד כה נמנעתם מלרכוש רובוט שואב כי אתם מפחדים שהוא יהרוס לכם את השטיח, או שאתם מגדירים לו דילוג אלגנטי על השטיח מאותה סיבה, או שאפילו נמנעתם (כמוני) מרכישת שטיח גבוה ונעים כי פחדתם שהרובוט שלכם יסתבך איתו – ה-Saros 20 הוא פתרון לבעיה אמיתית. בנוסף, אפשר להגדיר לרובוט באפליקציה וילונות, כדי שהוא ידע שלא להתעלם מהשטח שמאחוריהם. אלה בעיות עולם ראשון מזן הקלאסי, אבל אלה עדיין בעיות שנפתרות כאן.

ואם כבר שטיחים ובעיות, שמחתי מאוד לראות שרובורוק, איך נגיד את זה בעדינות, שאבה השראה מ-Dreame ושילבה גם הפעם את המנגנון האהוב שמאפשר לרובוט פשוט להשאיר את מטליות הניקוי בעמדת העגינה כשהוא יוצא לנקות את השטיחים, ובכך להימנע לחלוטין מהרטבה שלהם. נכון שבמהלך השנים כל הרובוטים למדו להרים את המטליות שלהם, אבל בסופו של דבר, בכל פעם שבדקתי רובוטים שכאלו, הם בסופו של דבר כן נגעו במידה מסוימת בשטיח. אז אני מאוד שמח שזה כאן. חברות רובוטים – תעתיקו יותר אחת מהשניה. אנחנו רק נרוויח.

הכי חזק, אבל זה לא מה שהכי חשוב

קל לכם לשער ולי להגיד שה-Roborock Saros 20 הוא הרובוט השואב-שוטף הטוב ביותר שבדקתי עד כה. בכל זאת, הוא מכשיר הדגל הכי מתקדם וחדש בשוק שנועד להתחרות ישירות ב-Dreame X60 (שאנחנו מקווים לבדוק בקרוב). נכון, המחיר שלו הוא ברף הגבוה (5,990 ש"ח ביום רגיל, 5,490 ש"ח במועד כתיבת שורות אלו), אבל התמורה שהוא נותן היא מהטובות ביותר בשוק, והוא אפילו עולה כ-400 ש"ח פחות מהמתחרה הגדול שלו מבית דרימי. הוא מגיע עם שיפורים לא מרגשים, אבל מוצלחים מאוד לכל מה שהופך רובוט שואב שוטף פרימיום למצוין, אבל גם אם נשים בצד את התארים והנתונים, ואפילו את הבשורה הגדולה לבעלי השטיחים העבים, יש משהו אחד שה-Saros 20 עשה שאף רובוט אחר לא עשה.

ה-Roborock Saros 20 הוא אחד ההרובוטים הכי אמינים שבדקתי עד עכשיו. זה רובוט שאני יודע שאני מפעיל, ויכול לסמוך עליו שהוא לא ייתקע, לא יהרוס לי את השטיח, ולא ידלג על נקודות וישכח לחזור אליהן. ומעבר לזה, הוא גם יהיה קל לתחזוקה, קל לתפעול, ומאוד גמיש. החזרה לפוקוס של Roborock מסתכמת ברובוט מצוין, גם אם לא כזה שמפיל מהרגליים את חובבי התחום, אבל כזה שאתם יודעים שיצחצח לכם את הרצפה והשטיח בכל פעם מחדש, מבלי שתצטרכו לעשות לו בייביסיטר כמו לשואבים אחרים. תזכירו לי איך חיים בלי אחד כזה?

אהבנו:

• ניווט מצוין גם ללא LiDAR
• מתאים לראשונה גם לשטיחים עבים
• תחזוקה קלה
• דקיק ונכנס מתחת לרהיטים
• אפליקציה מצוינת

פחות אהבנו:

• זמני ניקיון קצת ארוכים מדי
• מחיר גבוה
• ערכת ה-Complete יכלה להיות קצת יותר… Complete
• טעינה לא חכמה מספיק

תודה לרשת Bug, יבואנית רובורוק בישראל, שסיפקה לנו Roborock Saros 20 לצורך הסקירה

הבהרה: גיקטיים אינה מקבלת תמורה כלשהי עבור הסקירה. גיקטיים אינה משתמשת בלינקים עם אפילייט, אינה משתתפת בתוכניות שותפים שונות ואינה מרוויחה מקניות שתבצעו באתרים השונים. היבואן או נציגיו אינם רואים את הסקירה לפני פרסומה ואין להם כל השפעה על התוכן שלה. לפרטים נוספים.

The post ביקורת Roborock Saros 20: השטיח יודה לכם appeared first on גיקטיים.

תמונה: Dreamstime

לא ניתן היה לפספס את קריסת שער הדולר בשבועות האחרונים, עם השער הנמוך ביותר של המטבע בעשורים האחרונים.

היבואנים הישראלים, שממהרים להעלות מחירים כשהדולר עולה, אבל נעלמים כשהמגמה הפוכה, ניצלו גם את העובדה שאתרים דוגמת Amazon הפסיקו את המשלוחים לישראל בעקבות המלחמה, ולא גלגלו את הירידה בשער הדולר לצרכנים. ובכן, עכשיו זה נגמר, כשאמזון מאפשרת שוב להזמין חבילות לישראל, ואפילו בחינם.

גם המשלוח בחינם חזר

בדיוק כפי שקרה ב"עם כלביא", גם ב"שאגת הארי" נסגרו שמי ישראל ועימם אתרי המסחר עצרו או עיכבו משמעותית את המשלוחים שלהם לישראל. אמזון עצרה את האפשרות להזמנת חבילות לישראל ב-10 במרץ, כאשר כל המוצרים באתר היו חסומים להזמנה לכתובות בישראל. כעת נראה שלפחות אמזון מאמינה שהפסקת האש בין ישראל לאיראן עומדת להחזיק מעמד, כאשר הבוקר (ו') נראה כי אמזון החלה לפתוח בהדרגה את האפשרות להזמנת מוצרים לישראל.

חזרנו

על פי בדיקת גיקטיים, אמזון עדיין מציגה את הודעת האזהרה שלה: "לאור מגבלות מקומיות שאינן בשליטתנו, אנחנו לא יכולים לקבל הזמנות חדשות או לספק משלוחים לאיזורך בזמן זה. נשוב לפעילות כאשר התנאים יאפשרו זאת". אף על פי כן, נראה שחלק מהמוצרים אכן ניתנים להזמנה ברגעים אלו לכתובות בישראל (בהם כאלו שהזמנו רק לפני כחודש), ובחלק מהמקרים, אמזון אף השיבה את הטבת המשלוח חינם בהזמנות מעל 49 דולר. על פניו מסתמן כי אמזון משערת שזמני המשלוח הנוכחיים יעמדו על כחודש.

כמו תמיד ובכל שינוי מקומי, לוקח לא מעט זמן עד שאמזון מעדכנת את כל הקטלוג שלה בהתאם, כך שסביר להניח שמוצרים אשר יופיעו לכם כעת כלא זמינים עשויים להופיע בהמשך כזמינים למשלוח לישראל. התזמון של שיבת אמזון הוא חשוב למדי, כאשר שער הדולר עומד בימים האחרונים על פחות מ-3 שקלים לדולר לראשונה זה 30 שנים, כך שכוח הקנייה של הישראליים מאמזון גדל באופן משמעותי.

The post תחגגו על הדולר: אמזון חוזרת לשלוח לישראל ובחינם appeared first on גיקטיים.

תמונה: Unsplash

מאת: רועי אלדשטיין

עבור לא מעט אנשים התחזקות השקל היא דווקא סימן טוב: הטיסה לחו"ל (כשהשמיים פתוחים) פחות כואבת, הקניות מאמזון (כשהמשלוחים זמינים) עולות פחות, ויבואנים יכולים לחייך כל הדרך אל הבנק. על פניו, אחלה דיל. אבל כמו שקורה לא פעם בכלכלה, מה שנראה כתהליך חיובי עבור ציבור הצרכנים, נראה הרבה פחות סימפטי מהצד של אחד המנועים המרכזיים של המשק הישראלי: ההייטק.

ההייטק הישראלי חי בדולרים

ההייטק הישראלי חי בדולרים: המשקיעים, הלקוחות והיעדים כולם נמדדים סביב הדולר. אבל המשכורות, השכירות, הספקים, הארנונה ואפילו החלב למטבחון והסיבוס, הכל בשקלים. כלומר, כשהדולר נחלש, גם אם החברה לא מוכרת פחות, לא איבדה לקוחות, ולא עשתה משהו לא נכון, היא מקבלת פחות שקלים על אותו המאמץ.

מדובר בכסף אמיתי שפשוט נעלם. אם לא מזמן מיליון דולר היו שווים כמעט ארבעה מיליון שקלים, היום הם שווים שלושה מיליון. זה הפרש עצום בתקופה קצרה מאד. המשמעות המיידית, אם החברה לא משנה דבר בהתנהלות שלה, היא שה-runway, כלומר הזמן שנותר לחברה לחיות, מתקצר באופן דרמטי – בלי שהחברה שינתה מוצר, בלי שהשוק נחלש ובלי שההנהלה פישלה.

עבור סטארטאפים, במיוחד בשלבים מוקדמים, זו לא רק אי-נוחות זמנית, אלא בעיה אמיתית. חברות צעירות לא עובדות עם אינסוף כריות ביטחון, הן חיות על איזונים עדינים: עוד לקוח, עוד פיילוט, עוד סבב, עוד כמה חודשי נשימה. כששער המטבע עובד נגדך לאורך זמן, הוא לא רק מקשה, הוא מכווץ את מרחב הטעות שלך לאפס ולעיתים הופך את המשימה שלך לבלתי אפשרית מראש.

כולם אוהבים לדבר על החשיבות של ההייטק הישראלי, על החדשנות, על היתרון היחסי, על "הקטר של המשק". אבל בזמן שכולם מדברים, הענף הזה נשחק בשקט. הצרכנים נהנים מהוזלה בקניות ובחופשות, בזמן שהיזמים והמנהלים מתחילים לחשב את הצעדים הבאים – צעדים שעלולים לפגוע במשק הישראלי כולו.

הנזק לא נעצר בדוחות הכספיים, הוא גולש כמעט מיד לשוק העבודה. ברגע שנהיה יקר יותר להחזיק עובדים בישראל, הפער מול יעדים אחרים בעולם נהיה בולט מאוד. פתאום מפתח ישראלי מצוין עולה לחברה הרבה יותר לעומת אלטרנטיבות בחו"ל, ואז מתחילים החישובים. לא כי מישהו נהיה פחות ציוני, ולא כי החזון הישראלי נשבר, אלא כי אקסל, מה לעשות, לא מתרגש מקלישאות.

לא רק כסף

וכשאותם חישובים נערמים, התוצאה די ברורה: יותר מיקור חוץ, יותר גיוסים מחוץ לישראל, יותר צוותים שנפתחים שם במקום פה. לא ביום אחד, ולא עם מסיבת עיתונאים. פשוט עוד תפקיד שלא נפתח בארץ, עוד צוות שעובר לחו"ל, עוד החלטה זמנית שלאט לאט תהפוך לקבועה. וזה לפני שהזכרנו את כל החברות שנסגרות ויסגרו טרם זמנן, וכל מרכזי הפיתוח הבינלאומיים שצצו בישראל כמו פטריות אחרי הגשם, וכבר לא נראה אותם. מרכזים וחברות שיכלו לייצר עוד מקומות עבודה, מיסים למשק, פריון וחדשנות. ענף ההייטק מאבד לא רק כסף, אלא גם ניסיון, מקומות עבודה, ויכולת לשמור כאן את מרכז הכובד של התעשייה, תוך פגיעה ישירה בטאלנט המקומי.

ברור, שער חליפין הוא לא חזות הכל. חברות קמות ונופלות בגלל מוצר, הנהלה, שוק, תזמון וביצוע. אבל כשגם חברות טובות, עם טכנולוגיה טובה וביקוש אמיתי, מתחילות להיחנק בגלל עיוות מטבע, זה כבר לא רק "כוחות השוק", זה סימן שמשהו יצא מאיזון. לכן, השאלה היא לא אם דולר חלש טוב או רע לצרכן בקניון. השאלה היא מה קורה למשק כמו ישראל, שמבוסס במידה רבה על יצוא, חדשנות והייטק, כשהמנוע הזה מתחיל לאבד כוח. התשובה פשוטה: כשמנוע הצמיחה נחנק, כל המשק נחנק יחד איתו.

לפני שמבטלים את זה כתלונה של המפונקים בהייטק, כדאי להסתכל על מה קורה בארה"ב – שם מבינים היטב ששער חליפין הוא כלי שמשפיע ישירות על תחרותיות המשק. לא במקרה ממשל טראמפ מעוניין בדולר חלש יותר, מה שמחזק את היצוא, מעודד את היצור המקומי ומגדיל את הכדאיות הכלכלית של פעילות בתוך ארה"ב. מקבלי ההחלטות האמריקאיים מזכירים לנו איך מדינה שרוצה להגן על היתרון התחרותי המקומי שלה אמורה להתנהג, זאת בזמן שבישראל מתייחסים לזה כגזירת גורל.

אמנם בנק ישראל לא צריך לנהל את שוק המט"ח בשגרה, והוא גם לא אמור להתערב עבור כל ירידה קטנה, אבל יש רגעים שבהם כבר לא מדובר בתנודתיות רגילה, אלא במציאות שלא ראינו מאז 1995. הדולר ירד לרמה שלא נרשמה יותר משלושה עשורים, ושחיקה כזו פוגעת ישירות בענף אסטרטגי, החשוב ביותר למשק הישראלי. אם בנק ישראל לא יפעל ליצירת יציבות בשער הדולר סביב שערו ההוגן, נראה בקרוב חברות מצוינות שנשארות בלי אוויר בדרך לצמיחה או לאקזיט.

ההייטק הישראלי לא מבקש טובות. הוא לא מחפש רחמים ולא מבקש יחס מיוחד, אלא רק דבר די בסיסי: לא להפסיד את המשחק בגלל שער חליפין, בזמן שמצפים ממנו להמשיך להחזיק את המשק על הגב.

רועי אלדשטיין הוא שותף-מנהל ו-COO & CFO ב-Team8

The post הצרכנים מרוויחים, ההייטק נחנק appeared first on גיקטיים.

עיבוד תמונה: גיקטיים

טים קוק ייתפס עם אנדרואיד בכיס. טסלה תשיק רכב בנזין. סוני תוציא מכשיר עם שם שלא נשמע כמו מק"ט.

הנה כמה דברים שיקרו כנראה לפני שאפל תעמוד בלוחות הזמנים שלה ותוציא כבר סירי עם פיצ'רי AI אפויים ושימושיים, שפשוט עובדים.

הסקפטיות הזו לא מגיעה במקרה כמובן. החל מהאיחור להגעה לשוק של Apple Intelligence, דרך הסערות והטעויות מאחורי הקלעים, וכמובן, מעל לכל, הדחייה האין-סופית של סירי החדשה. אבל עכשיו חושף דיווח חדש שנראה שאפל החליטה שהמהנדסים שעומדים מאחורי סירי לא מספיק מבינים את עולם ה-AI, ושולחת אותם בחזרה לספסל הלימודים.

תתחילו להשתמש ב-AI, וזו פקודה

על פי הדיווח של The Information, אפל שלחה קבוצה של כ-200 מהנדסים לבוטקאמפ AI למספר שבועות, וזאת על מנת לחדד את כישורי התכנות בעזרת כלי AI של אותה קבוצה, שאחראית לאחד הפיתוחים החשובים ביותר של אפל בשנים האחרונות. בדיווח נטען ברמיזה כי אפל מרגישה שחלק מהצוות של סירי חייב לשפר את היכולות שלו כדי לנצל את כל היתרונות החדשים בעולם התכנות, ופשוט לייצר יותר קוד מבעבר בעזרת הכלים של Anthropic ו-OpenAI. עוד נטען כי בחלקים אחרים באפל, כלי תכנות ב-AI כבר שולבו ביום-יום, כמו למשל במחלקת הנדסת התוכנה, ואף בוצעה הסטה של תקציבים לטובת שימוש ב-Claude Code. לעומת זאת, כך נטען, הצוות של סירי ידוע לשמצה בכך שהוא תקוע מאחור בהשוואה לשאר המחלקות. באינפורמיישן מציינים כי טרם ברור כיצד תתנהל אותה טירונות AI, והאם אפל מתכננת לקיים אותה בתוך אפל, או להיעזר בשותפים חיצוניים.

תמונה: אפל

במקביל לאותה טירונות AI שלא ברור למה היא מתרחשת רק עכשיו, אפל נוקטת כאן בשיטה מעניינת, כאשר היא משאירה מאחור עוד כ-120 מהנדסים. 60 מהנדסים ימשיכו בפיתוח של סירי כפי שהם נהגו עד היום, בעוד 60 מהנדסים אחרים יעבדו בקבוצה נפרדת שמתמקדת בבחינת הביצועים של סירי, היכולת שלה להבין את פקודות המשתמשים והעמידה שלה בסטנדרטי האבטחה של אפל. התזמון איננו מקרי. אפל צפויה להכריז (שוב!) על סירי החדשה ב-WWDC26, כנס הפיתוח של אפל שייפתח עם אירוע ההכרזה הגדול ב-8 ביוני. זאת לאחר שהחברה הכריזה במקור על סירי החדשה והמשודרגת עוד ב-WWDC24, ונאלצה לדחות אותה שוב ושוב ושוב ושוב בשנתיים האחרונות.

שבוע של שינויים באפל

במקרה, או שלא, רק השבוע ג'ון ג'יאננדראה, האדם הבכיר ביותר בתחום ה-AI באפל, והאחראי במידה לא קטנה לבלגן באפל, סיים את תפקידו בחברה באופן רשמי. במסגרת ה"פרישה" הזאת, אפל החליפה את ג'יאננדראה בעמאר סובראמניה, שעבד בגוגל ב-16 השנים האחרונות, ובין היתר בתפקיד סגן נשיא בתחום ההנדסה של Gemini. סובראמניה מדווח כעת ישירות לקרייג פדריגי, והוא אחראי בין היתר על ה-Foundation Models של אפל, מחקר ML, אבטחת AI ועוד. במקביל, הצוות של סירי הועבר לאחריותו של מייק רוקוול, שגם הוא מדווח כעת ישירות לפדריגי.

The post אפל שולחת את המהנדסים של Siri לטירונות AI appeared first on גיקטיים.

בדרך למשרה הבאה? 5 חברות הייטק שמגייסות עכשיו

תעשיית ההייטק הישראלית ממשיכה לנוע קדימה, ולהתמקד ככל האפשר בשגרה בימים של הפסקת האש. כדי להקל עליכם בחיפושים, הבאנו כאן משרות בכמה חברות שממשיכות לגייס עכשיו, ובחלק מהמקרים ובהתאם למצב, מציעות גם פתרונות וגמישות למחפשי העבודה.

החברות, שמופיעות גם בגיקטיים אינסיידר, מציעות משרות שפתוחות עכשיו ובעמודים שלהן תוכלו לקבל פרטים על החברה, הגישה שלה ללמידה ופיתוח מקצועי, הסטאק הטכנולוגי, לראות מה העובדים מספרים ולהגיש מועמדות בקלות.

 לכל החברות והמשרות הפתוחות בגיקטיים אינסיידר

Tenable

Tenable היא מובילה עולמית בתחום ניהול חשיפות לאירועי סייבר (Exposure Management), שפיתחה פלטפורמה שמזהה מראש את נקודות התורפה הקריטיות, ועוזרת לארגונים להבין את פוטנציאל הסיכון שלהן, ולתעדף את פעולות ההגנה הנדרשות. טנאבל מעסיקה יותר מ-1,900 עובדים גלובלית, ובישראל, פועלים ממשרדי החברה בתל אביב למעלה מ-200 עובדים. החברה משתפת כי היא משקיעה מאמצים גדולים בגדילה ובגיוס האנשים הטובים והחכמים ביותר בשוק. וכן, נוצרה בה סביבת עבודה שמחברת מצוינות טכנולוגית, אנושיות ושליחות.

בימים האלה של הפסקת האש, טנאבל ממשיכה להשקיע בצמיחת הסייט הישראלי ומתאימה את תהליכי הגיוס לפי הצורך להנחיות בשטח. יש התחשבות באילוצי המועמדים והמראיינים לפי הצורך, במטרה להמשיך לאפשר לכישרונות חדשים להצטרף ולצמוח עם החברה.

מה הם מחפשים?

הגישו מועמדות למשרת Senior Product Manager – Cloud Threat Detection 

הגישו מועמדות למשרת Senior Software Engineer – Cloud Security 

בואו לפרופיל של Tenable בגיקטיים אינסיידר

Nexxen

פרסום מבוסס דאטה בסקייל גבוה: Nexxen מפתחת פלטפורמה טכנולוגית מתקדמת שמאפשרת לארגונים לקבל החלטות חכמות מבוססות דאטה לאורך כל תהליך הפרסום, משלב התכנון ועד אופטימיזציה בזמן אמת. באמצעות שילוב של Big Data, מודלי Machine Learning מתקדמים ו-AI, המערכת של החברה מנתחת כמויות עצומות של מידע ומספקת תובנות מדויקות ללקוחותיה. Nexxen מעסיקה כ-900 עובדים ברחבי העולם, מתוכם כ-200 בישראל, ומהווה סביבה שבה עובדים על מערכות המשפיעות על מיליוני משתמשים. החברה מתמודדת עם אתגרים טכנולוגיים מורכבים כגון עיבוד נתונים בסקייל גבוה בזמן אמת, פיתוח מערכות מבוזרות ואינטגרציה בין מוצרים שונים.

מעבר לאתגרים הטכנולוגיים, Nexxen מציעה סביבת עבודה דינמית עם הזדמנויות אמיתיות להתפתחות מקצועית כמו חשיפה לטכנולוגיות חדשות, מעבר בין צוותים והתקדמות בתוך הארגון. אם אתם אנשים סקרנים, עם חשיבה קדימה, שמבינים שעבודת צוות היא מפתח להצלחה ומחפשים לעבוד בחזית של AI ודאטה, זה המקום עבורכם.

מה הם מחפשים?

הגישו מועמדות למשרת Platform AI Engineer 

הגישו מועמדות למשרת Senior Data Engineer 

בואו לפרופיל של Nexxen בגיקטיים אינסיידר

Applied Materials

Applied Materials ישראל מפתחת ומייצרת מערכות חכמות המהוות תשתית קריטית של תעשיית השבבים. גם בתקופה המורכבת של הלחימה וגם בזמן הפסקת האש, לחברה מספר גדול של משרות פתוחות והיא ממשיכה בגיוסים. בחברה משתפים שצוות הגיוס והמנהלים המגייסים מגלים הבנה לחוסר הזמינות של מועמדים או צורך בשעות שונות לראיונות, הראיונות מותאמים לטימס במקרה הצורך.

משרדי החברה ממוקמים בקמפוס אפלייד בפארק המדע ברחובות והחברה מעסיקה בארץ יותר מ- 2,300 עובדות ועובדים באותו קמפוס ובמרכזי שירות בערים נוספות. אפלייד מטיריאלס ישראל היא חלק משמעותי מתעשיית השבבים העולמית, שמהווה את הבסיס לכל מהפכה טכנולוגית כמעט: מסלולר ומחשבים, דרך מכשור רפואי ומערכות ברכב ועד לטכנולוגיית חלל וביטחון. אפלייד ישראל פועלת כיחידה עסקית עצמאית. בנוסף, היא חלק מאפלייד העולמית חברה אמריקאית בין לאומית הנסחרת בנאסד"ק ומעסיקה כ-34,000 עובדים ב-120 אתרים הפרוסים על פני 24 מדינות ברחבי העולם.

מה הם מחפשים?

הגישו מועמדות למשרת C/C++ Software Engineer 

הגישו מועמדות למשרת Senior Software Architect

בואו לפרופיל של Applied Materials בגיקטיים אינסיידר

צילום: מיכה לובטון

Riskified

ריסקיפייד מסייעת לתעשיית האי-קומרס לממש את מלוא הפוטנציאל שלה על ידי הפיכתה למקום בטוח, נגיש ורווחי. הפתרונות שהיא פיתחה נועדו להגן על הסוחרים והצרכנים לכל אורך תהליך הרכישה ולשמור על חוויית משתמש מיטבית, והם עושים שימוש באלגוריתמים מורכבים ובתהליכי Machine Learning כדי לזהות לקוחות לגיטימיים ולסייע להם להשלים את הרכישה. החברה מעסיקה יותר מ-750 עובדים בישראל (במשרדים בתל אביב), בצפון, מרכז ודרום אמריקה, אירופה ואסיה, שלהם תפקיד מרכזי בליבת פעילות חברות המסחר האלקטרוני, הבנקים ולקוחות הקצה. בין לקוחות החברה ניתן למנות חברות ענק במגוון תחומים ותעשיות, כגון: Prada, Air Europa ,Lastminute.com ורבות אחרות.

בימים שגרתיים בכלל ובתקופות מורכבות כמו ימי המלחמה בפרט, החברה דוגלת באיזון בית-עבודה ומגלה גמישות והתחשבות בבקשות מהעובדים. מה עוד חשוב לדעת על סביבת העבודה? ישנן לא מעט הזדמנויות להשתתף ביוזמות למען הקהילה, מתקיימות הכשרות טכנולוגיות רבות לאורך השנה והתרבות הארגונית היא מגוונת. בנוסף, החברה מספרת שהיא מעודדת את העובדים לגלות אחריות אישית סביב הידע המקצועי וכל עובד ועובדת יכולים להרגיש לגמרי בנוח להציע רעיונות, להיות יצירתיים ולפעול בכיוונים חדשים. כמו כן, כחלק מהתנהלות שקופה, החברה תמיד כנה לגבי הביצועים שלה, מול הלקוחות ומול העובדים, גישה שמרחיבה את המעורבות וההשפעה.

מה הם מחפשים?

הגישו מועמדות למשרת Web Development Team Lead (WordPress)

בואו לפרופיל של Riskified בגיקטיים אינסיידר

Rubrik

תחשבו על המערכות של Rubrik ככפתור ה-Ctrl+Z הארגוני – כזה שיכול להציל בסיסי נתונים שלמים. הטכנולוגיה של חברת אבטחת המידע וה-AI האמריקאית הציבורית, מוודאת שאם קרתה מתקפת סייבר, או שסוכן AI ביצע פעולות מזיקות ששיבשו את המערכת, הארגון יכול לחזור לתקינות מלאה במינימום זמן. המוצר מתממשק למערכות הקריטיות, מנטר פעולות, אוסף ומנתח לוגים, ומאפשר להבין בדיוק מה הנזק ולבטל אותו בצורה מדויקת. בימי המלחמה, הראיונות לחברה מתבצעים מרחוק, ובנוסף, החברה משתפת שיש גמישות בשעות הראיונות, ואפילו בהזזה של זמני הראיונות גם עם התראה קצרה, בשל המצב.

ברובריק מספרים שהעבודה במרכז הפיתוח בישראל (תל אביב, מגדלי תאומי רובינשטיין) מתאפיינת בצוות שמגדיל ראש, בונה מוצרים חדשניים, ומשפיע באופן ישיר על המוצר הגלובלי ועל הגנה בתחום ניהול זהויות. בימי שגרה, מודל העבודה בחברה הוא היברידי עם יומיים מהבית, והעובדים יושבים בחדרי צוותים נוחים. בחברה שדואגים להשקיע בצמיחה של האנשים, עם תוכניות לפיתוח טאלנטים וימי למידה שכוללים סדנאות, הכשרות מקצועיות ופעילויות רווחה.

מה הם מחפשים?

הגישו מועמדות למשרת Senior UX Writer 

הגישו מועמדות למשרת Staff Product Manager 

בואו לפרופיל של Rubrik בגיקטיים אינסיידר

The post בדרך למשרה הבאה? 5 חברות הייטק שמגייסות עכשיו appeared first on גיקטיים.

מאת: יעקב אליס

בתקופה האחרונה הייתי שקוע עד הצוואר ביצירת תוכנית ה-AI Champions: עזרתי לפתח את ההכשרה הפנימית ואת ה-Best Practices שלנו, לצד סט יציב של כללים ומיומנויות AI ב-Cursor ובשאר כלי הקודינג שאנחנו משתמשים בהם ב-R&D.

חבר פנה אליי לא מזמן ושאל איך בכלל הרמתי את סט ה-Skills הראשון שלנו לתכנון, קוד ריוויו וכו'. האם ישבתי וחיברתי את ה-Markdown ידנית ובקפידה מול התיעוד? בכלל לא. אני מאמין גדול ביעילות (ובכנות, גם במינימום זמן בכתיבה). אם יש לי כלי שיודע לייצר קוד ומבין תהליכים מורכבים, ברור שאשתמש בו גם כדי לייצר את המיומנויות ששולטות בדרך שבה הוא מייצר קוד. זה מטא, זה רקורסיבי, וזו הדרך היחידה להגיע לסקייל.

הבעיה היא "שכבת התרגום". לכתוב פרומפט טוב זה קשה; צריך לדאוג למבנה, להקשר ול"שפת הדיבור" של ה-AI. הבנתי שאני כותב לבני אדם, אבל המיומנויות מיועדות למודלי AI. הייתי צריך גשר. אז כתבתי את הדרישות שלי בדרך שעובדת בשבילי – לרוב זרם ארוך של דיבור, מחשבות לא מסודרות והמקפים הארוכים האהובים עליי (אני שייך למיעוט הגאה שהשתמש בקיצור Alt+0151 הרבה לפני שה-LLMs הפכו את זה לחשוד) – ואז סמכתי על שותף ה-AI שלי שיתרגם את "הרעש האנושי" לפורמט איכותי ויעיל שהמודל באמת סופג.

הנה האלגוריתם שבו השתמשתי כדי לעשות Bootstrap מאפס ולתחזק אקוסיסטם של מיומנויות AI אפקטיביות.

שלב 0: המטא-מיומנות

לפני שכתבתי הנחיה ספציפית אחת, יצרתי "מיומנות-על" ליצירת מיומנויות. לא המצאתי אותה מהאוויר; לקחתי את התיעוד הרשמי של Cursor ואת ה-Best Practices מהאינטרנט כחומר גלם. העניין הוא ש-Agent Skills הפכו לסטנדרט חוצה פלטפורמות – המפרט ב-agentskills.io נתמך היום ב-30+ כלים, כולל Cursor, Claude Code ו-VS Code. זה Markdown כל הדרך למטה, ולכן זה עובד בכל מקום.

לכל כלי יש מנגנון גילוי משלו: ב-Cursor יש "Rules", ב-Claude Code משתמשים ב-CLAUDE.md, ויש את הסטנדרט הפתוח AGENTS.md, אבל התוכן הוא אותו Markdown. כותבים פעם אחת כמיומנות ומפנים אליה מקובץ הקונפיג של כל כלי.

אחר כך יצרתי מטא-מיומנות שאוכפת בסט פרקטיס, כמו למשל:

• לכלול רק הנחיות שניתן לבצע בפועל (Actionable)
• לשמור על הקובץ מתחת ל-500 שורות
• לכלול דוגמאות כלליות מינימליות רק כשבאמת צריך (למדתי את זה בדרך הקשה אחרי שראיתי דוגמאות ספציפיות מתחילות "לזלוג" לתוך תוצאות הפרומפטים שלי).

כמובן שעברתי על המיומנות, חייבים לעבור על כל פלט של AI כדי לוודא דיוק, והתאמתי אותה לצרכים שלנו. למשל, שיניתי את הבסט פרקטיס הכללי של "תנו דוגמאות מפורטות" ל-"כללו דוגמאות כלליות מינימליות רק כשצריך", אחרי שראיתי פרטים מדוגמאות שבתוך מיומנויות מתחילים להיסחף לתוצאות אמיתיות מפרומפטים שמשתמשים באותן מיומנויות. כך התאפשר לבדוק את זה, כי כמובן אסור לסמוך על הפלט, גם אחרי ריוויו, בלי לבדוק קודם.

שלב 1: מיומנות התכנון

השלב הבא היה ליצור מיומנות להערכת בעיות ותכנון, שהנחתה את ה-AI איך להתנהג כמו ארכיטקט בכיר: סקפטי, שקול וזהיר. אספתי חומר מ:

• הניסיון שלי במה שעבד ומה נכשל ב-20+ השנים האחרונות, וגם מהניסיון הראשוני שלי עם AI.
• המלצות מ-Reddit (ב-r/PromptEngineering יש חומר טוב, אבל כמו בכל מה שקשור ל-AI. אם נוגסים בלי סינון, תסיימו עם זבל בתוך המערכת. YMMV)
• מקורות נוספים של "קראתי באינטרנט" על הנושא. שווה להזכיר את Addy Osmani על הכתיבה המצוינת שלו על זה.

הזנתי את "המחשבות הגולמיות" שלי ל-Cursor. כמה דוגמאות:

• אל תהיו מחמיאים מדי. אל תסכימו איתי כל הזמן. אני צריך שותף, לא חנפן שרק אומר כן.
• אתם משמחים אותי כשאתם נותנים חקירה מחושבת היטב.
• הניחו שלא נתתי לכם את כל המידע, ואם יש עמימות אז שאלו אותי לפני שממשיכים.
• התחילו עם 5-7 אפשרויות וצמצמו.
• בלי תכנון "מבוסס תקווה".
• אי אפשר לצאת משלב התכנון עד שאתם בטוחים בפתרון ביותר מ-95%.

הערה: אין לי מושג איך AI מחשב "ביטחון של 95%" ומה זה אומר ברמה הגרנולרית. אבל אני יכול להעיד שזה עובד בפועל. כשאני משתמש במיומנות הזו בשטח, ראיתי "מחשבות" בסגנון "אני בטוח רק ב-65% בפתרון הזה וצריך להשתפר, בואו אחשוב מזווית אחרת".

אחר כך נתתי לכלי ה-AI את חומר המקור לתכנון, את ההנחיות ואת הציפיות, כדי שיעזור לי לכתוב את המיומנות:

אני רוצה לכתוב מיומנות לתכנון טוב יותר של פרויקטים. הנה המחשבות שלי… תשתמש ב-/cursor-meta-skill כדי ליישם את הבסט פרקטיס שלנו ותיתן לי את המיומנות הכי טובה שאפשר. [הוסיפו את כל הפרטים]

זה גם יוצר את מיומנות התכנון החדשה וגם בודק את המטא-מיומנות. ובריוויו של הפלט, לא רק מתקן מה שנפגע. אני עובר דרך ה-AI, מסמן את הטעות, ומבקש ממנו לשפר את המיומנות הבסיסית לפי המשוב ובמקביל לתקן את הפלט. חוזר חלילה.

שלב 2: מיומנות קוד ריוויו

במיומנות "עזרו לי לעשות קוד ריוויו", לקחתי כמה הנחיות גנריות של Java/ביצועים מהרשת. cursorrules.org היא נקודת פתיחה מצוינת, והאקוסיסטם התרחב מאז, skills.sh ו-skillsdirectory.com מקטלגים מאות מיומנויות לשימוש חוזר בין פלטפורמות. אבל חשוב לעבור ולהסיר כל מה שלא רלוונטי לסטאפ שלכם, כי זה "תקף ב-100%" כמעט לשום סטאפ בלי התאמות, ואת סטנדרטי הקוד הפנימיים של הבקאנד שלנו.

מעבר לדרישות של מה חשוב לנו בקוד ריוויו, נתתי הנחיות על הפורמט שאני רוצה, סקאלת עדיפויות, הפניה למיומנות התכנון, והתאמות לריוויו על ברנץ' שונה מזה שב-checkout מקומית (תסתכלו על ה-git diffs, ואל תנסו לקמפל), וגם את ההבדל בין ריוויו שמדבר רק על איכות קוד לבין ריוויו שבו נותנים פרטי משימה וקריטריוני קבלה. את כל זה כתבתי בסגנון ארוך ומפורט (חלק אפילו הכתבתי בקול) ואז השתמשתי במטא-מיומנות כדי להתאים את זה לצורה נקייה יותר.

חלק מהסטנדרטים הפנימיים שלנו דורשים הערכות סובייקטיביות או משתמשים בשפה ספונטנית בסגנון "אם תעשו X בתרחיש טריקי, ייתכן שמנהל ההנדסה יזמין לכם פיצה" וכאלה. בגלל שאני משתמש במטא-מיומנות שדורשת קלט שניתן לבצע, וב-ai-planning-guidelines שמנחה את ה-AI לשאול כשמשהו לא ברור, ה-AI בעצם משמש פה כרשת ביטחון.

אם בטעות הדבקתי הנחיה סובייקטיבית, ה-AI יעצור אותי לפי המיומנויות שכבר קיימות אצלי: "ההנחיה הזו סובייקטיבית ולא ניתנת לבצע. איך מודדים את שמחת מנהל ההנדסה בלינטר? אולי להחליף ב-'לוודא כיסוי בדיקות מעל 80%' כפי שנובע מההקשר של ההנחיה?"

זה לא נותן לי להתחמק מתרגום של "הערכות סובייקטיביות" ל-"דרישות טכניות", וגם עוזר לזרוק פרטים שלא מועילים כחלק מסט ההנחיות לפרומפט של קוד ריוויו. וכמו תמיד: ריוויו על הפלט, משוב, איטרציות, עריכה, שיפור, ובדיקה.

שלב 3: לולאת משוב (שלחו לעצמכם ב-Slack)

גם אחרי שאני מסיים עם הסקיל (אף פעם לא באמת מסיימים), תמיד יש מה לשפר. תחזוקה זה משהו שצריך לחבק, ולא להתחמק ממנו, למרות שזה החלק שרבים מדלגים עליו.

כשאני עובד ורואה שה-AI עשה משהו טיפשי או נופל להזיות, אני לא רק מתקן בקוד וממשיך הלאה. אני כותב לעצמי הודעה ב-Slack, אפשר גם באפליקציית הערות, במייל, על פתק, מה שעובד לכם. אני לוכד את הכישלון מיד. "פספסת בדיקת null פה" או "ממשיך לנסות לעשות commit בלי לוודא שהקוד מתקמפל", ועוד כל מה שתופסים כשעושים ריוויו לקוד של עצמכם.

אחר כך, כשיש לי חמש דקות, אני מזין את המשוב הספציפי הזה חזרה לתהליך יצירת המיומנות כדי ללטש את הארטיפקט. אפשר להרחיק מעבר להודעת Slack. היום אני גם שומר לוג מובנה, זיכרון משימה מתמשך לכל פרויקט, שמתעד מה השתבש, מה עבד, ומה ה-AI צריך לעשות אחרת בפעם הבאה. לחלק מהצוותים אפילו יש מיומנויות שמאפשרות למפתחים לשלוח משוב מובנה ישירות, ואז זה עובר טריאז' להנחיה הנכונה לשיפור. אבל הרעיון המרכזי נשאר: לתפוס עכשיו, לעבד אחר כך.

לקח לחיים: סקילים זה כמו קוד

לא הייתם משחררים קוד בלי לקמפל או להריץ בדיקות. לא צריך לשחרר מיומנויות AI בלי לעבור עליהן ואז לבדוק אותן.

• איטרציה: הטיוטה הראשונה היא רק טיוטה.
• ריוויו: אני מתייחס למיומנות שנוצרה כמו ל-PR.
• טסט: מריצים. האם ה-AI באמת מתנהג אחרת ממה שהתכוונתם? אם כן, משתמשים בידע הזה כדי לשפר גם את הקוד וגם את המיומנות עצמה.

אם אתם מרגישים רע על זה ש"לא כתבתם את המיומנויות בעצמכם", אז אל תרגישו ככה. הערך שלכם לא בזה שאתם מקלידים את זה מושלם; הערך בזה שאתם מגדירים דרישות ומנהלים בקרת איכות.

אם הגעתם עד לכאן – באמת, תודה. עכשיו קחו אחת מהמחשבות המבולגנות והלא מסודרות שלכם על איך AI צריך להתנהג, והפכו אותה למיומנות. תופתעו כמה רחוק הראשונה הזו תיקח אתכם.

הכותב הוא Senior Software Engineer ו-R&D AI DevEx Lead, בחברת FundGuard

The post טיפ: טפלו ב-Skills של ה-AI שלכם כמו שאתם מטפלים בקוד appeared first on גיקטיים.

תמונה: Allbirds

אחת הבדיחות השחוקות בשנים האחרונות בהייטק היתה שאם תדביקו "AI" למוצר שאתם מפתחים, תוכלו לגייס כמה כסף שרק תרצו בלי שום בעיה ממשקיעים. בדיחה אמרנו?… אז זהו שלא בטוח.

מהנעליים הרשמיות של סיליקון וואלי לחברת סיליקון וואלי

בישראל היא אמנם לא מוכרת במיוחד, אבל לפני כעשור, חברת הנעליים Allbirds הייתה להיט עצום, בעיקר הודות לנעלי הצמר המינימליסטיות שלה, שהפכו אותה לפריט חובה בסיליקון וואלי ובהוליווד. בשנת 2021 היא הונפקה בבורסה לפי שווי של מיליארדי דולרים, ומאז ועד לפני 24 שעות, היא פשוט השילה 99.5% מהשווי שלה. התרסקות מפלצתית ומפוארת. בסוף חודש מרץ, Allbirds הודיעה כי היא הגיעה להסכם למכירת כל הקניין הרוחני והנכסים שלה תמורת כ-39 מיליון דולר בלבד. ממיליארדי דולרים, לעשרות מיליונים בודדים. מכירת חיסול של ממש.

אבל אז קרה דבר מדהים שאף אחד כנראה לא יכול היה לשער שיקרה. Allbirds הודיעה כי היא הצליחה לסגור גיוס של 50 מיליון דולר ממשקיע מוסדי. הסכום הזה לא ישמש לייצור של נעליים או פריטי אופנה, כי אלו כבר עברו ידיים בסייל הגדול. במקום זאת, היישות הציבורית של Allbirds שנסחרת בבורסה הודיעה על פיבוט מדהים מעולם האופנה לעולם תשתיות ה-AI. החברה ציינה כי החזון ארוך הטווח שלה הוא להפוך לשחקנית משמעותית בתחום ה-GPU-as-a-Service ומשנה את שמה ל-NewBird AI. לא רק שהיא הוסיפה AI לשם, אלא אפילו השתמשה ב-B גדולה באמצע השם. עכשיו אפשר לדעת שבאמת מדובר בחברת סיליקון וואלי אמיתית.

תמונה: Dreamstime

יכול להיות שאתם כבר צוחקים מהרעיון הזה, בעיקר לאור העובדה שאנחנו שב-50 מיליון דולר היום אפשר לקנות GPU וחצי של אנבידיה עם לא מספיק RAM, ולכן השאלה שהעלו רבים היא האם החברה יכולה בכלל להקים לעצמה תשתית עיבוד מספיק חזקה כדי לספק שירותים לחברות אחרות? מי שכן זרם עם הרעיון היו דווקא המשקיעים בבורסה. תוך פחות מ-24 שעות מניית החברה טסה בכמעט 600% למחיר של כ-17 דולר למניה, עם שווי השוק של כ-150 מיליון דולר.

שינוי אמיתי או מניית מימ?

על אף שמדובר בסיפור חריג ומשונה, הוא לא תקדימי. ב-2017 ראינו כיצד חברת תה קר בשם Long Island Iced Tea החליטה לעשות פיבוט לתחום החם ביותר בזמנו, בלוקצ'יין, וגם היא נהנתה מזינוק עצום אך ב-2021 נמחקה מהבורסה. גם RadioShack, חנות האלקטרוניקה האהובה, הודיעה ב-2021 שהיא הופכת לבורסת קריפטו, וכמובן שגם זה לא עבד. האם Allbirds – סליחה, AllBird AI, תצליח לשנות את הנרטיב לנצח או שמדובר בעוד מניית meme? אנחנו לא נעולים על זה.

The post יצרנית הנעליים הודיעה שהיא עושה פיבוט ל-AI, והמניה טסה ב-600% appeared first on גיקטיים.

תמונה: פרי מנדלבוים

עולם טכנולוגיות התקשורת האופטית הישראלי לא עוצר: אחרי המכירה של חברת דאסט פוטוניקס, מגיע תורה של Teramount (טראמאונט) הירושלמית. חברת Molex האמריקאית הודיעה על רכישת הסטארטאפ הישראלי בעסקה המוערכת בכ-430 מיליון דולר. העסקה נחתמה בעיצומם של ימי הלחימה מול איראן, והשלמתה צפויה במחצית הראשונה של שנת 2026, בכפוף לאישורים רגולטוריים.

תמונה: Teramount

הרוכשת, חברת מולקס, היא אחת היצרניות המובילות בעולם של רכיבים אלקטרוניים ומערכות קישוריות. מדובר בחברה פרטית בבעלות תאגיד Koch Industries הבינלאומי, שמכניסה כ-6 מיליארד דולר בשנה ומעסיקה כ-45 אלף עובדים ברחבי העולם. טראמאונט, שמעסיקה כיום 40 עובדים, תמשיך לפעול כמרכז מחקר ופיתוח עצמאי בירושלים.

Teramount הוקמה ב-2015 על ידי ד"ר הישאם טאהא (מנכ"ל) וד"ר אבי ישראל (סמנכ"ל טכנולוגיות), שניהם דוקטורים לפיזיקה יישומית מהאוניברסיטה העברית, ומאז הקמתה גייסה החברה 58 מיליון דולר. ב-2025 השלימה החברה סבב גיוס משמעותי של 50 מיליון דולר בהשתתפות ענקיות כמו AMD, סמסונג והיטאצ'י, שצפויות עתה להחזר השקעה נאה ומהיר.

צוואר הבקבוק של ה-AI: המעבר מנחושת לאור

הצורך בטכנולוגיה של טראמאונט נובע מהמרוץ המטורף אחרי כוח מחשוב עבור ה-AI. כיום, דאטה-סנטרים מפעילים עשרות אלפי GPUs בו-זמנית, אבל התקשורת ביניהם עדיין מבוססת לא פעם על חוטי נחושת חשמליים. "בזמן שהביצועים של המעבדים עלו בצורה משמעותית בשנים האחרונות, היכולת להעביר מידע בין מעבדים אלו הנה מוגבלת, צורכת המון אנרגיה ומהווה צוואר בקבוק וחסם לעתיד", הסביר בעבר לגיקטיים ד"ר הישאם טאהא, ממייסדי הסטארטאפ. כדי לפתור זאת, התעשייה נעה לעבר Silicon Photonics – שימוש באור במקום בחשמל להעברת נתונים בתוך השבב וביניהם.

תמונה: גיקטיים

האתגר הגדול ביישום הטכנולוגיה הזו הוא הצימוד האופטי. ליבת הסיב האופטי היא בקוטר של 9 מיקרו-מטר, בעוד שהערוץ האופטי על השבב קטן ממיקרון אחד. "הנתונים הללו מחייבים הרכבה של הסיבים ברמת דיוק גבוהה עם ציוד ייחודי, והדבר לא מתאים לייצור המוני", אמר לנו טאהא. טראמאונט פיתחה טכנולוגיה ייחודית של מערכת אופטית על שבב, כשמוצר הדגל, TeraVERSE, משלב מראות ועדשות בתכנון אופטי ייחודי המכונה self-aligning optics. תכנון זה מאפשר להרחיב את הסבילות (או ה-Tolerance) של הרכבת הסיבים פי 100 לעומת כל פתרון אחר בשוק. בזכות הגמישות הזו, ניתן לחבר סיבים אופטיים לשבבים באמצעות ציוד סטנדרטי המשמש כיום באריזת שבבים חשמליים, ללא צורך במכשור ייעודי ויקר. הפתרון מאפשר אינטגרציה חלקה בארכיטקטורות מתקדמות של Co-packaged optics, שבהן הרכיבים האופטיים ממוקמים מילמטרים ספורים מהמעבד על גבי אינטרפוזרים – מעין מגשרים, שמאפשרים תקשורת יעילה בתוך אריזות 2.5D ו-3D.

תמונה: Teramount

הטכנולוגיה של טראמאונט מאמצת שיטות ייצור ברמת הפרוסה (Wafer) מה שמבטיח דיוק רב במיקום של המראות והעדשות ומבטיח פתרון אמין וחסכוני באנרגיה. במילים אחרות, תשתיות ה-AI יכולות להמשיך לצמוח מבלי להיתקע במגבלות הפיזיקליות של כבלי הנחושת המסורתיים.

The post הסטארטאפ הישראלי Teramount נמכר ב-430 מיליון דולר appeared first on גיקטיים.

מקור: גוגל

פחות מ-24 שעות אחרי שדיווחנו לכם על אפליקציית החיפוש החדשה של גוגל ל-Windows, החברה ממשיכה להסתער על הדסקטופ. והפעם התור של משתמשי ה-macOS לקבל אפליקציית Gemini ייעודית, שנועדה לחסוך לכם את הצורך בפתיחת הדפדפן בכל פעם שאתם צריכים עזרה מהצ'אטבוט.

מה לא תמצאו בה?

האפליקציה החדשה של ג'מיני למחשבי המק מציעה חוויית נייטיב מלאה בתוך מערכת ההפעלה. מלבד הממשק המוכר, היתרון המרכזי כאן הוא הנגישות: לחיצה על קיצור המקשים option+space תקפיץ את ג'מיני באופן מיידי מעל כל חלון פתוח.

בתוך האפליקציה תוכלו להשתמש ברוב היכולות המוכרות של המודל: התכתבות בטקסט, יצירת תמונות באמצעות Nano Banana, הפקת סרטונים עם Veo, שימוש בכלי ה-DeepResearch ועבודה עם NotebookLM. עם זאת, יש כמה חוסרים בולטים: נכון לעכשיו, האפליקציה לא כוללת את פיצ'ר ה-Gems (הפרומפטים המותאמים אישית) ואת מצב השיחה הקולי Gemini Live.

אפליקציית Gemini למק | מקור: גוגל

באופן מפתיע, ולמרות שג'מיני בווב ובמובייל תומך בעברית בצורה מלאה, גרסת המק קצת מגמגמת בכל הקשור לשפות. בבדיקה שלנו, האפליקציה הצליחה להבין רק אנגלית וספרדית. ניסיונות לדבר איתה בעברית הסתיימו בתמלול משובש של מילים באנגלית שהמודל "חשב" ששמע. בנוסף, פיצ'ר ההכתבה הקולית התגלה כאיטי במיוחד, מה שמחייב קצב דיבור איטי שלא ממש תואם את הסטנדרט שלמדנו להכיר מהגרסאות האחרות.

שיתוף מסך בשידור חי

החידוש המשמעותי ביותר באפליקציה, שהגיע גם לגרסת ה-Windows, הוא היכולת לשתף את המסך עם המודל. אחרי שתאשרו את הגדרות האבטחה של macOS (ותקבלו את האזהרה הסטנדרטית של אפל על גישה למסך), תוכלו לבחור חלון ספציפי שג'מיני יוכל "לראות". מהבדיקה שערכנו, הפיצ'ר עובד היטב, אך מומלץ להשתמש בו בשילוב עם מודל ה-Thinking. מודל ה-Fast של Gemini 3 התגלה כפחות אמין בניתוח אלמנטים ויזואליים על המסך בזמן אמת.

שימו לב שמשתמשים ארגוניים בג'מיני – כמו כותב שורות אלו – לא יכולים כרגע לבחור בין המודלים השונים בתוך האפליקציה. פנינו לגוגל כדי לברר האם מדובר במגבלה מכוונת או בבאג, והאם התמיכה בעברית ובפיצ'ר ההכתבה צפויה להשתפר בקרוב. נעדכן אם וכאשר תתקבל תגובה. לפרטים נוספים והורדה.

The post גוגל משיקה אפליקציית Gemini חדשה למחשבי מק appeared first on גיקטיים.

מקור: Unsplash

זה לא שבנקים לא נותנים מדי פעם הטבות כדי למשוך לקוחות, אבל אם התרגלנו לשוברים לארוחות בוקר זוגיות או כרטיסים להופעות, במהלך שיווקי מקורי, מציע לכם עכשיו הבנק הגדול בישראל לקבל החזר כספי על מינוי ה-AI שלכם. אבל יש כמובן אותיות קטנות.

מאות שקלים החזר, אבל שימו לב לתנאים

בהודעה שפרסם בנק הפועלים הוא כותב ש"מהיום, ה-AI שלכם עלינו", ומציע לכם "עד 3 חודשים במתנה על שימוש בכלי AI מובילים". בפועל, לא תקבלו מהבנק איזה Redeem Code להרשמה ל-Claude Pro או ChatGPT Plus, אלא שאתם צריכים להירשם בעצמכם לשירות או לכלי ה-AI, והבנק יספק לכם החזר כספי במשך 3 חודשי שימוש.

עברנו על הרשימה של שירותי ה-AI שהבנק יציע עליהם החזר, ומצאנו את כל החשודים המידיים כמו OpenAI ו-Anthropic, ואפילו שמות קצת פחות צפויים כמו Lovable, Base44 ו-Suno. את מי שלא מצאנו בדיוק ברשימה זה את Gemini של גוגל, ואנחנו נופתע מאוד אם הבנק לא יציע גם אותו במסגרת המבצע. על כל פנים, לפני שאתם נרשמים במיוחד לשירות מסוים, כדאי להציץ ברשימה שנמצאת כאן.

אבל רגע לפני שאתם ממהרים להירשם לתוכנית Max של קלוד – זוכרים שכתבנו שיש אותיות קטנות? אז קודם כל, המבצע הזה מוגבל לבעלי כרטיס אשראי בנקאי מסוג Mastercard (ולא דביט או דיירקט) של בנק הפועלים, שהוא לא דבר מובן מאליו בשנת 2026, שבה אפשר להנפיק כרטיס אשראי חוץ בנקאי בלי דמי כרטיס חודשיים. יש לכם? מעולה, המבצע עדיין מוגבל ל-10,000 הלקוחות הראשונים, אז תקוו שתהיו מספיק מהירים, ואם אתם לא, כנראה שאתם צריכים להצטרף לערוץ הטלגרם של גיקטיים כדי לא לקבל חדשות שכאלה באיחור. הספקתם? מעולה, יש עוד תנאים. הזיכוי הכספי מוגבל ל-80 שקלים לחודש לכל היותר, ול-240 שקלים לאורך כל 3 החודשים שבהם תקבלו את ההטבה.

בנוסף, שימו לב לעוד מלכודון. הפועלים מחשבים את הזיכוי לפי שער דולר של 3.1 שקלים לדולר אחד, כשבפועל, סביר להניח שאתם תחויבו על שער אחר לגמרי. אם אתם משלמים במטבע זר אחר, מאסטרקארד תמיר את הסכום לדולרים לפי השער שלה ואז תבצע המרה לשקלים לפי אותו שער של 3.1 שקלים. את הזיכוי אתם תראו בחודש העוקב תחת השם HAPOALIM AI. ולסיום, הבנק דורש הרשמה מראש להטבה דרך הלינק הזה. בלי הרשמה מראש, לא תקבלו את ההחזר.

The post לראשונה: בנק ישראלי מחזיר לכם כסף על קלוד ו-ChatGPT appeared first on גיקטיים.

צילום: יובל כהן

כשסטארטאפ יוצא מ-Stealth, הוא רוצה לעשות את זה עם רעש גדול ככל הניתן וכל האמצעים כשרים. ובכן, זה בדיוק מה שעושה הסטארטאפ הישראלי Artemis (ארטמיס – לא להתבלבל עם המשימה ההיסטורית) שנחשף ממש עכשיו (ד'), ולא רק שהמנכ"ל שלו הוא יוצא Palo Alto Networks ו-AWS, אלא שהוא גם נחשף עם שני גיוסים בסך כולל של 70 מיליון דולר. אה, והוא רק בן חצי שנה.

כמו מערכת אזעקה מותאמת אישית לארגון שלכם

Artemis מפתח את מה שמכנים בסטארטאפ "פלטפורמת אבטחה מבוססת AI לזיהוי ותגובה של מתקפות בזמן אמת". שחר הירשברג, מייסד שותף ומנכ"ל Artemis, מסביר בשיחה עם גיקטיים כי הוא נמצא בעולמות האיתור והתגובה מזה 15 שנים, אך הבייבי החדש שלו מתמקד בהבנה עמוקה של הארגון הספציפי שעליו הוא מגן. "אפשר לחשוב על זה כמו על מערכת אזעקה לבית. מוצרים מסורתיים נותנים לכולם את אותה מערכת – אותם חיישנים, אותם חוקים. לא משנה אם אתה גר בווילה עם גינה אחורית או בדירה קטנה בקומה עשירית. ב-Artemis אנחנו בונים את ההגנה בצורה שמותאמת לבית הספציפי שלך – איפה החלון יותר פריץ, איפה הדלת האחורית, איך אתה נכנס בבוקר ויוצא בערב, מי המשפחה שנמצאת שם".

לדבריו, הסביבה של כל לקוח נחקרת לעומק, כאשר הפלטפורמה מסוגלת להצליב בין כל מקורות המידע בין אם הם ענן, זהויות, נקודות קצה, רשת ומידע עסקי – ומייצרת התראות שמותאמות ספציפית לארגון הזה, במקום עוד חוקים גנריים. הוא אפילו מסביר כי במקום הטמעה של חודשים ועד שנה כמו במוצרי SIEM קלאסיים, ההטמעה של Artemis היא כמעט מיידית, ולקוחות לא מאמינים לו: "אנחנו אומרים להם בואו תנסו, תוך פחות משעה כבר נספר לכם דברים שלא ידעתם על הסביבה שלכם".

תמונה: Artemis

כך, במקום אלפי התראות שצריכות סינון ידני וחקירה מעמיקה, Artemis שולחת ללקוחות שלה סיפורי תקיפה שלמים עם ציר זמן מלא, חקירה אוטומטית בעזרת AI ("כמו שאנליסט היה עושה ידנית") והמלצות לכל שלב. "Artemis חוסכת ללקוח זמן עצום – גם בזמן שלוקח לגלות שמשהו קורה, גם בזמן החקירה, וגם בזמן התגובה", אומר הירשברג. בנוסף, החברה עובדת בשיתוף פעולה עם Anthropic, כך שמודלי Claude משמשים למנגנון הזיהוי והחקירה האוטומטית של הפלטפורמה. "בפועל, זה אומר שהסוכנים שלנו לא רק מזהים אנומליות – הם חושבים. הם קוראים ראיות, מצליבים הקשרים, ומגיעים למסקנות כמו שחוקר אנושי היה עושה, אבל בקצב של מכונה. היכולת הזו של reasoning – חשיבה מובנית ולא רק התאמת דפוסים – היא מה שמבדיל בין מערכת שמציפה אותך בהתראות לבין מערכת שנותנת לך תשובות".

70 מיליון דולר כבר בכיס

מאחורי Artemis עומדים שחר הירשברג (CEO) שעבד כמנהל פיתוח ב-Demisto שנרכשה על ידי Palo Alto Networks ב-560 מיליון דולר ולאחר מכן עבד גם ב-AWS, ודן שיבלר (CTO). הסטארטאפ הוקם רק לפני חצי שנה, אבל עם חשיפתו היום, מודיע הסטארטאפ על השלמת שני גיוסי הון: 15 מיליון דולר בסבב Seed ולאחר מכן 55 מיליון דולר בסבב A בהובלת Felicis ובהשתתפות First Round Capital ו-Brightmind Partners. עוד השתתפו בסבב Theory Ventures ואנג'לים בהם בכירים במיקרוסופט, פאלו אלטו, קראודסטרייק ואוקטה. החברה מעסיקה כיום כ-30 עובדים במשרדיה בניו יורק ומתכננת לפתוח מרכז מחקר ופיתוח גם בישראל בשנה הקרובה.

The post סטארטאפ ישראלי בן חצי שנה נחשף עכשיו עם גיוסים של 70 מיליון דולר appeared first on גיקטיים.

הצוות של Capsule והכלבים אג'נטיק ולובסטר | צילום: עומר הכהן

סוכני AI נמצאים היום בכל מקום. כדרכם של פיתוחים טכנולוגיים פופולריים שמרכזים כמויות אדירות של דאטה, הם הופכים מהר מאוד ליעד ולסיכון משמעותי עבור ארגונים. הסטארטאפ הישראלי Capsule Security (קאפסול) נחשף היום (ד') כדי לפתור את מה שהמייסדים מגדירים כ"בעיית האבטחה הגדולה ביותר מאז המצאת האינטרנט" – אבטחה של ה-AI Agents, שבקרוב מאוד, כך הם אומרים, יהיו אחראיים על רוב עבודת הידע המתבצעת בארגונים.

שומרים גם על OpenClaw

הפיתוח של Capsule כולל שכבת אבטחה ייעודית לסוכני AI, שנועדה למנוע מהם להפוך לכאב הראש המרכזי של מנהלי האבטחה. בניגוד למוצרי אבטחה מסורתיים שמתמקדים ב-Posture Management או בחוקים סטטיים, קאפסול מתמודדת עם האופי הדינמי של הסוכנים. "עד כה רוב מוצרי האבטחה נגעו בזמן הריצה באמצעות חוקים סטטיים. סוכני AI פועלים כך שכל זיהוי ותיקון של בעיות לפני הריצה כמעט לא רלוונטיים, שכן הסוכן אינו דטרמיניסטי – הוא מבוסס על מודלי שפה ומחליט בזמן אמת אילו פעולות לבצע", מסביר בשיחה עם גיקטיים נאור פז (זגורי), מייסד ומנכ"ל Capsule. לדבריו, חוקים סטטיים פשוט לא מסוגלים לזהות בעיות בפעילות של סוכנים כאלו, מה שדורש פתרונות חדשים.

בזמן שהתעשייה מתמקדת במודלי שפה ענקיים (LLMs), שכבת האבטחה של קאפסול נעזרת דווקא במודלי שפה קטנים (SLMs) שעברו fine-tuning ייעודי לאיתור ומניעת בעיות אבטחה בזמן ריצה. "אנחנו לא דורשים שימוש בפרוקסי, Gateways או SDK. ההטמעה פשוטה ביותר והכיסוי מלא ומדויק בזכות המודלים שאנחנו מאמנים", אומר פז.

מקור: Capsule

שומרים על ה-OpenClaw

כדי להישאר רלוונטיים בלב השיח הטכנולוגי, בקאפסול כבר זינקו על אחד השמות החמים בענף – OpenClaw – ויצרו עבורו את ClawGuard. מדובר בכלי קוד פתוח שנועד לצמצם את חשיפת המשתמשים לסיכונים של הפיתוח הפופולרי. הכלי משתמש במודל השפה של הסוכן עצמו יחד עם הלוגיקה של קאפסול כדי לוודא שהפעולות שהסוכן עומד לבצע אינן מסוכנות או בעלות פוטנציאל הרסני.

את Capsule הקימו ב-2025 נאור פז, בוגר 8200 ומשרד ראש הממשלה (וזוכה פרס ראש הממשלה); ולידן חזות (CTO). היום (ד') הוא נחשף עם גיוס Seed בהיקף 7 מיליון דולר בהובלת הקרנות Lama Partners ו-Forgepoint Capital International.

מבוכה ב-Salesforce, באונטי ב-Microsoft

לצד הדיווח על הגיוס, קאפסול חושפת שתי חולשות אבטחה (Zero-Day) שמצאו חוקריה בפלטפורמות הסוכנים של מיקרוסופט וסיילספורס. בשני המקרים התגלה כי מתקפת Prompt Injection יכלה לגרום לסוכנים להפוך לסיכון משמעותי עבור הארגון שהפעיל אותם. "Microsoft Copilot Studio ו-Salesforce Agentforce הן מהפלטפורמות המוכרות ביותר לפיתוח סוכנים, ופוטנציאל הנזק הוא אדיר: החל מזליגה מלאה של מידע רגיש ועד מניפולציה לביצוע פעולות הרסניות", מציין פז. בעוד שהתגובה של מיקרוסופט הייתה, לדבריו, מקצועית ואף זיכתה את החברה בבאונטי (פרס כספי על גילוי חולשה), הגישה של סיילספורס, הוא טוען, הייתה שונה: "הם התנערו מאחריות, גלגלו אותה למשתמשים והפגינו חוסר מקצועיות" הוא מספר. שתי החברות סגרו את החולשות לאחר כחודש.

פנינו לסיילספורס בבקשה לתגובה על דבריו של פז ומהחברה נמסר לנו כי "סיילספורס מודעת לנושא שזוהה על ידי Capsule Security ותיקנה את החולשה הספציפית שזוהתה. מתקפות Prompt injection הן אתגר מתפתח בתעשיית ה-AI כולה, והגישה שלנו כוללת שכבות הגנה שנועדו לסייע בצמצום הסיכונים הללו, כולל בקרות סביב בידוד הנחיות (instruction isolation), הגבלות על שימוש בכלים ופיקוח אנושי. אנו ממשיכים לשכלל את אמצעי ההגנה הללו ולעבוד עם קהילת חוקרי האבטחה כדי לשפר את רמת המיגון ככל שהאיומים הללו מתפתחים".

The post גייסו 7 מיליון דולר כדי לפתור את "בעיית האבטחה הגדולה ביותר מאז המצאת האינטרנט" appeared first on גיקטיים.

תמונה: ניקולודיאון

מים. אדמה. אש. אוויר.

לפני שנים רבות שודרה התוכנית "אווטאר: כשף האוויר האחרון" (Avatar: The Last Airbender) בהרמוניה, ואחרי שנים רבות ללא תוכן חדש בעולם המדהים הזה, הכל השתנה כשאומת הפיראטים החליטה לתקוף, ולהדליף את הסרט הראשון של אווטאר חודשים ארוכים לפני שהוא בכלל אמור לעלות לאוויר.

אם במקרה הייתם קפואים בקרחון במשך 100 השנים האחרונות, Avatar: The Last Airbender היא סדרת אנימציה מבית ניקולודיאון שהפכה במהירות לסדרת חובה לכל גיקית וגיק באשר הם. הסדרה עוסקת בעולם שמחולק לאומות על פי יסודות הטבע, כאשר חלק מהאנשים נולדו עם יכולות לשלוט באלמנטי הטבע, ורק האווטאר יכול לשלוט בכל ארבעת יסודות הטבע. זו סדרה מצוינת שהפכה לאחת מסדרות האנימציה האהובות והמוערכות בכל הזמנים, ואם לא צפיתם בה, זה תמיד זמן טוב להתחיל לצפות. כלומר, בסדרה המקורית, לא בעיבוד הלייב אקשן שעלה בנטפליקס. אל תעשו את זה לעצמכם.

הסרט הראשון בפרויקט דלף במלואו

הסדרה ארכה בסך הכל 3 עונות, ולאחריה עלתה גם סדרת ההמשך, "האגדה של קורה". אך למרות הפוטנציאל האדיר שלה, אווטאר לא הפכה ליקום קולנועי או טלוויזיוני ענף ומלא בפרויקטים שונים ומשונים. אבל כל זה השתנה כאשר חטיבה שלמה בשם Avatar Studios הוכרזה ב-2021. החטיבה החדשה אחראית על יצירת תכנים חדשים ביקום של התוכנית. הפרויקט הראשון של הסטודיו, The Legend Of Aang: The Last Airbender, הוא סרט שמתרחש לאחר עלילת הסדרה, ובו החבורה מגלה עוד כשף אוויר. במקור, הסרט נועד לעלות לאקרנים בקולנוע, אך לבסוף הוחלט שהפרויקט יעלה לשירות הסטרימינג Paramount+ ב-9 באוקטובר 2026. על פי במאית הסרט, העבודה עליו הסתיימה בתחילת חודש מרץ, והסרט הסופי הוקרן לצוות. "עכשיו הוא יחכה בלימבו עד השחרור שלו באוקטובר". ובכן, נראה לנו שהתוכניות הללו עומדות להשתנות.

בסוף השבוע האחרון החלו לצוף ברשת X מספר סצנות שנלקחו לכאורה מהסרט, מה שהפתיע לא מעט אנשים. אבל התדהמה האמיתית הגיעה כשזמן קצר אחרי דלף הסרט כולו והופץ ב-X ובאתרים נוספים. גם אנחנו נתקלנו בפוסטים אשר מציגים את הסרט, והוא בהחלט נראה כמו הדבר האמיתי. אנימטורית שעבדה על הסרט כתבה: "עבדנו על הסרט של אנג במשך שנים מתוך ציפייה שנוכל לחגוג את כל העבודה הקשה שלנו בבתי הקולנוע, רק כדי לראות שאנשים מדליפים את הסרט והשוטים ממנו בטוויטר כמו ממתקים". נראה שיש כעס לא קטן בתוך הצוות של אוואטר בנוגע להחלטה של פראמאונט שלא לשחרר את הסרט בבתי הקולנוע, ואותה אנימטורית כותבת: "אני לא אוהבת לראות שאנשים משתמשים בהחלטה הנוראית של פראמאונט שלא לשחרר את הסרט בקולנוע כדי להצדיק את ההדלפה שלו. אני מבינה אנשים שלא רוצים לשלם כדי לתמוך ב-Paramount+ אבל לצרוך את הסרט באופן פיראטי אחרי השחרור שלו היה לפחות עדיף על זה. זה חוסר כבוד מוחלט לכל העבודה הקשה שהאמנים השקיעו". לא נעים.

בשלב זה טרם ברור כיצד התרחשה הדליפה הזאת. אחד המשתמשים הראשונים שהפיצו את הסרטונים ב-X טען שניקולודיאון "שלחה לו בטעות" את הסרט במייל; אבל מהצד השני הועלו גם טענות על כך שמדובר בפריצה לשרתים של Paramount, חברת ההפקה או גורם אחר בשרשרת ההפקה של הסרט.

כרגע לא ברור האם Paramount תגיב למקרה וכיצד, והאם תחליט עתה לדלג על אולמות הקולנוע ולהעלות את הסרט לשירות הסטרימינג שלה בהקדם, כדי לצמצם את הנזק שעשוי להשפיע על הסטודיו לאורך זמן.

The post מים, אדמה, אש, הדלפה: Avatar החדש עוד לא יצא וכבר דלף appeared first on גיקטיים.

בטקס ישתתפו אלי שרעבי, תובל חיים, יזהר שי ויזמים הפועלים להנצחת הנופלים (צילום: Dreamstime)

בנובמבר 2023, חודש אחרי שאיבד את בנו בטבח הנורא, הבטיח יזהר שי, משקיע ושותף בקרן Disruptive AI ולשעבר שר המדע והטכנולוגיה: "על כל תינוק שנרצח ב-7 באוקטובר, על כל אישה שעונתה ונורתה מול עיני המשפחה שלה, ועל כל חייל שנפל – יקום סטארטאפ חדש בישראל". התוצאה: מיזם ייחודי בשם Next October, אותו הקים יחד עם בנו אופיר, אשתו הילה והמשפחה.

מאז ההקמה, חיבר נקסט אוקטובר, שזכה גם ב-GeekAwards 2024 בקטגוריית תרומה לקהילה, יותר מ-500 סטארטאפים למשפחות שכולות, בסיוע עשרות רבות של מתנדבים ושותפים מהאקוסיסטם הישראלי.

עכשיו, לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, יקיים Next October את טקס הזיכרון של ההייטק הישראלי – משדר מיוחד שנועד לאפשר לחברות, ארגונים וצוותים ברחבי הארץ לעצור יחד ולהתייחד עם זכר הנופלים והנרצחים.

הטקס ייערך מחר, יום חמישי (16.4) בשעה 17:00, בשיתוף גיקטיים ובאירוח חברת מאנדיי, וההקלטה תהיה זמינה לצפייה גם במועד מאוחר יותר. מאות חברות ברחבי הארץ צפויות להקרין את הטקס במשרדיהן ולהזמין את העובדות והעובדים לקחת חלק ברגע משותף של זיכרון, התייחדות ותקווה. גם אתם יכולים להירשם לצפייה בטקס ולקבל לינק לצפייה – לבד או במשרד.

ירון אורי שי ז"ל ואביו, יזהר שי יבל"א (צילום: המשפחה)

בטקס ישתתפו בין היתר אלי שרעבי, ששב משבי חמאס ואיבד את בני משפחתו ב-7 באוקטובר, יחד עם אחייניתו רותם שרעבי; תובל חיים, אחיו של יותם חיים ז"ל, שנחטף ונהרג בעזה; ויזהר שי, שר המדע והטכנולוגיה לשעבר וממקימי Next October, שבנו, סמ"ר ירון אורי שי ז"ל, נפל ב-7 באוקטובר. לצד בני המשפחות השכולות ישתתפו בטקס גם יזמים ומנכ"לים שבחרו להקדיש את פעילות החברות שלהם להנצחת אחת או אחד מהנופלים, ובכך להמחיש את החיבור הייחודי שיצרה היוזמה בין מורשת הנופלים לחדשנות הישראלית.

לצד המשדר, השיק מיזם Next October גם ערכה מיוחדת לציון יום הזיכרון במקום העבודה (היא זמינה לכם בחינם ממש כאן), הכוללת רעיונות, פעילויות וכלים שיסייעו לארגונים ולעובדים לציין את היום באופן משמעותי. בין היתר, כוללת הערכה כלי ליצירת סרטונים המאפשר בקליקים בודדים להנציח את הנופלים, ומאגר של מעשים טובים שמשפחות שכולות ביקשו כדרך להנצחת הנופלים.

אודות Next October

מיזם Next October הוקם במטרה להנציח את הישראלים והישראליות שאיבדנו במלחמה, ולתעל את הכאב לאנרגיה של צמיחה, תקווה ובנייה מחדש. היוזמה מסייעת בהקמת סטארטאפים ישראליים חדשים – כל אחד מהם מוקדש לזכר נופל או נרצח – ומחברת בין יזמים למשפחות שכולות, תוך יצירת יוזמות הנצחה המשקפות את סיפור החיים, הערכים והמורשת של מי שאינם איתנו עוד. המיזמים המצטרפים מקבלים מעטפת רחבה של תמיכה הכוללת חיבור למשקיעים, מנטורים מובילים מהתעשייה ושותפים אסטרטגיים. באמצעות כל אלה מסייעת Next October לחברות לצמוח ולחזק את הכלכלה הישראלית. בארגון מסבירים כי המטרה היא לא רק לזכור, אלא גם לבנות: להפוך את הזיכרון למנוע של עשייה, אחריות ותקווה, וכך לחזק גם את החברה והכלכלה של ישראל.

להרשמה לצפייה בטקס וקבלת לינק

The post לראשונה: ההייטק הישראלי מציין את יום הזיכרון בטקס מיוחד appeared first on גיקטיים.

צילום: גיקטיים

חברת הפינטק הישראלית eToro הודיעה הבוקר (ד') על הרכישה של חברת הקריפטו הישראלית ZenGo – המפתחת ארנק קריפטו מאובטח.

ZenGo הוקמה ב-2018 על ידי אוריאל אוחיון (CEO), גרי בן עטר (כיום יועץ לחברה), עומר שלומוביץ וטל בארי (CTO). החברה בנתה לעצמה שם בזכות פיתוח ארנק בארכיטקטורה ייעודית שנועדה לפתור את אחת הבעיות הכואבות בתחום – הפיכת הניהול העצמי (Self-custody) לפשוט ובטוח יותר עבור המשתמש. לצד אחסון המטבעות, המערכת של ZenGo מאפשרת המרה בין קריפטו למטבעות מסורתיים (פיאט), ביצוע החלפות טוקנים, סטייקינג וגישה ישירה ליישומים מבוזרים (dApps).

פרטי העסקה לא פורסמו, אולם מאז ההקמה זנגו גייסה כ-25 מיליון דולר, כשעל פי PitchBook, הסבב האחרון ב-2023 נעשה על פי שווי של 100 מיליון דולר. בין המשקיעים בחברה ניתן למצוא את הקרנות Collider, Benson Oak, אלרון ונצ'רס, Austin Rief Ventures, אינסייט, Samsung Next וקרן הענק הסינגפורית Temasek, לצד משקיעים מתעשיית הקריפטו כמו אנטלי יעקובנקו שהקים את הבלוקצ'יין סולנה, חברת MoonPay ו-Tether (edited)

הרכישה מגיעה פחות משנה לאחר ההנפקה של eToro, ונראה כי החברה מכוונת להרחבת סל המוצרים והיכולות שהיא מציעה למשתמשים. בעוד ש-eToro מוכרת בעיקר בזכות המסחר במניות, ETFs, סחורות ומדדים, הטכנולוגיה של ZenGo תאפשר לה להעמיק את דריסת הרגל שלה בשירותי on-chain ובניהול נכסים דיגיטליים בצורה מבוזרת.

מקור: ZenGo

חורף קריפטו הוא זמן לבנות

יוני אסיא, מייסד-שותף ומנכ"ל eToro, הסביר את הרציונל שמאחורי המהלך: "תקופות של 'חורף' בשוק הקריפטו הן הזמן לבנות, והרכישה משקפת את הגישה שלנו ב-15 השנים האחרונות. ZenGo בנתה חוויית מוצר חדשנית ובטוחה, והרכישה הזו תאפשר לנו להאיץ את צמיחתה, תוך שאנו מעניקים ללקוחותינו בחירה באופן שבו הם שומרים ומנהלים את הנכסים שלהם".

אוריאל אוחיון, מייסד שותף ומנכ"ל ZenGo, הוסיף: "מהיום הראשון, ZenGo התמקדה בהפיכת הניהול העצמי לפשוט ובטוח עבור משתמשים יומיומיים. ההצטרפות ל-eToro מאפשרת לנו להאיץ את המשימה הזו בקנה מידה גלובלי. יחד נוכל להרחיב את הגישה לניהול עצמי ולפיננסים on-chain, תוך חיבור לאקוסיסטם השקעות רחב יותר, שמגשר בין שווקים פיננסיים מסורתיים לפיננסים בשווקים מבוססי בלוקצ'יין".

The post אקזיט כחול לבן: eToro רוכשת את Zengo appeared first on גיקטיים.

מקור: גוגל

גוגל שולטת בשוק הדפדפנים כבר עשורים, אבל לרוב היא מעדיפה שנבצע את כל המשימות שלנו בתוך הכרום. לכן גם זה די נדיר שהיא בוחרת לשחרר אפליקציה רשמית ל-Windows, שיוצאת מגבולות הדפדפן ומיועדת למערכת ההפעלה של מיקרוסופט. זה עוד יותר מעניין כשהכלי החדש מביא איתו קצת DNA של אחד הכלים המזוהים ביותר עם ה-macOS של אפל.

Alt+Space ומתחילים

האפליקציה החדשה פועלת בצורה דומה מאוד ל-Spotlight של אפל: לחיצה זריזה על קיצור המקשים Alt+Space פותחת שורת פיצ'רים שמאפשרת לחפש אפליקציות וקבצים מקומיים לצד חיפוש מידע ברשת. המטרה היא לשפר את האופן שבו המשתמשים מקבלים מידע על מסמכים שנמצאים על המחשב שלהם.

הכלי החדש מאפשר גם לשתף את המסך עם האפליקציה ולשאול שאלות ספציפיות על התוכן המוצג – החל מפענוח גרף ועד איתור נתונים בתוך מסמך ארוך במיוחד. מבדיקה שעשינו עולה כי למרות היכולות הללו, פיצ'ר שיתוף המסך עדיין לא משתווה לרמת האינטגרציה הנייטיבית של Copilot של מיקרוסופט. כך למשל, האפליקציה של גוגל אמנם מזהה איזו תוכנה פתוחה ותדע לייחס אליה את התשובות, אבל לא מעבר לכך; קופיילוט למשל מסוגל להצביע פיזית על המסך, להאיר חלקים מהאפליקציה ולהנחות ממש את המשתמש היכן ללחוץ.

חיפוש ויזואלי על שולחן העבודה

גוגל הטמיעה בתוך האפליקציה גם את יכולות ה-Lens שלה, המאפשרות לסמן חלק מסוים במסך ולבצע חיפוש ויזואלי מהיר – בין אם מדובר בפריט לבוש שראיתם בסרטון או בזיהוי יצירת אמנות. המשתמשים יכולים לבצע חיפוש ראשוני מבוסס תמונה, ומשם להמשיך לניתוח מעמיק יותר בעזרת ה-AI Mode, המקבילה של גוגל לצ'אטבוטים המוכרים. בצעד מעניין שפונה לחובבי הפרטיות, שמחנו לגלות שגוגל אפשרה לנו להשתמש באפליקציה גם מבלי שהיינו צריכים לחבר את חשבון הגוגל שלנו, באמצעות מצב Guest.

האפליקציה זמינה כבר עכשיו למשתמשים ברחבי העולם, והיא ניתנת להורדה בקלות דרך האתר הזה של גוגל.

גרסה קודמת של הכתבה ציינה כי כדי להוריד את האפליקציה תהיו חייבים להיות חלק מתוכנית ה-Labs של גוגל ותוכלו לעשות זאת רק בעזרת שירות VPN בתשלום, בעקבות לינק שונה שהיה בבלוג הרשמי של גוגל. בפועל, כפי שכתבנו כאן למעלה – האפליקציה זמינה כעת לכולם להורדה.

The post זה לא קורה הרבה אבל לגוגל יש אפליקציה חדשה למחשב appeared first on גיקטיים.

תמונה: Anthropic

בחודשים האחרונים רבים – גם מחוץ להייטק – גילו את Claude Code. בין אם אלו מתכנתים מנוסים, ג'וניורים או אפילו עיתונאים, עצמאים, בעלי עסקים וסתם סקרנים. כעת, חברת Anthropic לוקחת את החוויה של Claude Code ומשדרגת אותה, עם אפליקציה חדשה ומשודרגת לדסקטופ.

נבנתה מחדש כדי שאתם תוכלו לבנות יותר

אפליקציית קלוד קוד החדשה נבנתה מחדש לחלוטין, כדי להיות מותאמת לעולם העבודה עם סוכני AI מרובים, ובאופן כללי, למולטיטאסקינג. מלבד העובדה שהיא אמורה להיות יותר יציבה ומהירה, אנת'רופיק טוענת שכעת תקבלו את התגובות והתשובות מקלוד תוך כדי ג'ינרוט. האפליקציה החדשה מגיעה עם Sidebar חדש שבו תוכלו למצוא את הסשנים הכי פעילים והאחרונים שלכם במקום אחד, כשאתם יכולים לסנן אותם לפי סטטוס פעילות, סביבה, פרויקטים ולאגד אותם לקבוצות. אתם יכולים ליצור גם צ'אטים צדדיים (עם קיצור הדרך Ctrl/CMD + ;) שאמנם יתייחסו למשימה הראשית שאתם עובדים עליה, אבל לא יוסיפו לשרשור כלום. מעין אפשרות תחקור שלא אמורה לבלבל את הסוכן שלכם.

בשורה משמחת נוספת היא שאנת'רופיק הטמיעה את ה-Terminal הישר לתוך קלוד קוד, כך שאתם לא צריכים יותר לפתוח טרמינל בצד. בנוסף, אתם יכולים לפתוח כעת קבצים הישר מקלוד קוד, לבצע בהם שינויים ולשמור אותם מבלי לצאת מהאפליקציה. האפליקציה כולה תומכת ב-Drag-and-Drop, כך שאתם יכולים לגרור סשנים לחלונות אחרים, ובאופן כללי, לסדר את המבנה של האפליקציה לפי ההעדפה שלכם. וכן, האפליקציה תומכת לחלוטין בפלאגינים, בין אם מהשרת או באופן מקומי, בדיוק כמו שהם עבדו לכם בטרמינל.

בנוסף, תוכלו לראות בכל פתיחת סשן חד את סטטיסטיקות השימוש שלכם, תוכלו לשלב בין הגדרות Effort למודלים שונים, לקבל הקשר לבקשות של המודל מכם לפני שאתם מאשרים אותן, ולראות את כל המשימות שרצות במקביל בקונסולת הפיתוח. נראה שיש הרבה דברים לגלות כאן, ורובם נראים כמו שיפורים משמעותיים מאוד לחווית השימוש בקלוד קוד.

אפליקציית Claude Code החדשה זמינה להורדה כאן למשתמשי Pro, Max, Team ו-Enterprise. אם היא כבר מותקנת לכם על המחשב, אתם יכולים פשוט לעדכן אותה.

The post אנת'רופיק חושפת את אפליקציית Claude Code המשודרגת appeared first on גיקטיים.

מקור: סקודה

אוזניות מבטלות רעשים (ANC) הן כנראה הגאדג'ט האהוב עליי בעולם. היכולת להניח אותן על האוזניים ולשכוח שהעולם מסביב קיים היא "גן עדן" עבורי ועבור רבים אחרים, אבל עבור אחרים – זה יכול להפוך לסיוט בטיחותי, כשיותר ויותר רוכבי אופניים והולכי רגל משתמשים באוזניות הללו כדי לחמוק מרעש הערים, מה שמוביל לעלייה בתאונות ובפציעות. כעת, יצרנית הרכב הצ'כית סקודה ("שקודה", אם אתם מתעקשים על הגייה נכונה) החליטה לחזור לשורשים שלה ולפתח פעמון אופניים שנועד לפתור בדיוק את הבעיה הזאת.

ה"נקודה החירשת" של ה-ANC

זה אולי נשמע כמו צעד מוזר עבור יצרנית רכב, אבל האמת שסקודה "נולדה על אופניים, וזה היה המוצר הראשון שלה", כפי שמסביר מרטין יאן – חבר דירקטוריון החברה. משם היא המשיכה לאופנועים ולרכבים שכולנו מכירים (כן, גם כמוניות). הפיתוח החדש, שזכה לשם Duobell, נועד לחדור מבעד לשכבת ביטול הרעשים של רוכבים והולכי רגל אחרים.

איך זה עובד? האמת היא שמדובר בפיזיקה פשוטה שמפצחת את הדרך שבה עובדות אוזניות ביטול רעשים. המיקרופונים שמוטמעים באוזניות ANC קולטים את גלי הקול שמסביבנו, ובעזרת מעבדים מיוחדים האוזניות מייצרות ומשמיעות לנו בשיהוי מינימלי גל הופכי ("אנטי-פאזה"). גלי הקול האלו מבטלים כך את הרעש מסביב – משהו כמו 1- ועוד 1 אם תרצו. בסקודה חקרו את האופן שבו האוזניות הללו פועלות וחיפשו את הטווח שבו הן הכי פחות מצטיינות – או ה"נקודה העיוורת" שלהן.

מקור: סקודה

צוות הפיתוח בחן שישה סוגי אוזניות מהחברות המובילות בשוק וזיהה כי בטווח של 750 הרץ קיימת נקודה שבה האוזניות מתקשות לתפקד. הפתרון המתבקש היה להתאים את הפעמון כך שיפלוט צליל בדיוק בטווח הזה, אבל כאן נתקלו המהנדסים בבעיה: יצירת תדר נמוך כל כך דורשת פעמון ענק, כזה שהיה פוגע בשיווי המשקל של הרוכב.

יו בויז – ראש תחום פיתוח החומרה בסקודה – מציין כי כדי לפתור זאת, הם הנדסו את הפעמון עם חורים ייעודיים והוסיפו פעמון נוסף שפולט צליל בתדר 2000 הרץ. השילוב הזה משפר את יעילות הצליל ומעניק לו את הגוון המוכר של פעמון אופניים, ומכאן גם השם: Duobell.

5 שניות שיכולות להציל חיים

הנתונים מהניסויים של סקודה מרשימים: הולך רגל עם אוזניות מבטלות רעשים שמע את ה-Duobell כ-5 שניות מוקדם יותר מאשר פעמון רגיל. במרחק, מדובר ב-22 מטרים של התראה מוקדמת – הפער שיכול להכריע בין תאונה למעבר בטוח. סקודה מגדירה את הפיתוח כ"פתרון אנלוגי לחלוטין לבעיה דיגיטלית".

החברה בחנה את הפעמון בעולם האמיתי בלונדון, בעזרת שליחי Deliveroo, ודיווחה על הצלחה (אם כי לא פירטה את המטריקות המדויקות לקביעה הזו). כרגע, סקודה לא מתכננת למכור את הפעמון באופן מסחרי, אך היא בחרה לפרסם את המחקר שמאחורי הפיתוח בחינם לציבור. כך שאמנם לא ברור מתי נראה את ה-Duobell בחנויות, אבל המידע כבר שם בחוץ.

The post המטרה היחידה של הפעמון הזה היא לחדור אוזניות ביטול רעשים appeared first on גיקטיים.

מקור: Unsplash

קרה לכם פעם שנכנסתם לאתר, קראתם כתבה, וכשסיימתם לחצתם על כפתור הBack, כדי לחזור לדף הקודם שבו הייתם, אלא שבמקום להגיע ליעד המקורי, מצאתם את עצמכם בעמוד אחר לגמרי או מול מטר של פרסומות. אם נתקלתם במפגע הזה, תדעו שגוגל בדרך לטפל בתופעה הזו.

גוגל מגדירה את זה כספאם

גוגל הכריזה על שינוי משמעותי במדיניות הספאם שלה, שמטרתו לשפר את חוויית הגלישה ברשת. במסגרת העדכון, החברה הגדירה רשמית את התופעה המכונה Back Button Hijacking (או BBH) – השתלטות על כפתור ה-"חזור" – כספאם לכל דבר. מדובר בשימוש לרעה בכפתור כדי להפנות אתכם לעמודים שלא ביקשתם להגיע אליהם.

"כשמשתמש לוחץ 'חזור' בדפדפן, יש לו ציפייה מסוימת: הוא רוצה לחזור לעמוד הקודם שבו היה", מציינים בגוגל ומסבירים כי ה-BBH מחרב את הציפיות הללו כשהוא מנתב את המשתמש ליעד שקבעו בעלי האתר.

לפי גוגל, החברה זיהתה עלייה בשימוש בפרקטיקה הזו, ולכן החליטה לפעול נגדה באופן אקטיבי כדי לשפר את חוויית המשתמש. גוגל בחרה להגדיר את השימוש ב-BBH כפרקטיקה "זדונית". על פי ההגדרה הרשמית של החברה: "פרקטיקות זדוניות יוצרות אי-התאמה בין הציפיות של משתמשים לבין התוצאה, מה שמוביל לחוויית משתמש שלילית ויכול לפגוע בבטיחות או בפרטיות של משתמשים".

המשמעות עבור בעלי האתרים היא סנקציות ישירות. אתרים שמשתלטים על כפתור ה-"חזור" של הגולשים עלולים לזכות בתיוג מהודר של האתר שלהם כספאם – מתנת גוגל. הדבר יוביל לפגיעה אוטומטית בדירוג שלהם בפלטפורמת החיפוש של גוגל – שכמובן רלוונטית גם לאחר התפוצצות ה-AI.

יש דדליין לתיקון

כדי לא להיפגע, אתרים שמשתמשים כיום ב-BBH יכולים עדיין להציל את עצמם. הדרך לעשות זאת היא נטרול הסקריפטים שמבצעים את הפעולה ברקע מתוך ה-codebase של האתר – גם אם מדובר בפעולה שמתבצעת דרך פלטפורמות פרסום חיצוניות שאיתן עובדים בעלי האתרים.

גוגל מעניקה לאתרים חלון הזדמנויות של כחודשיים, עד ל-15 ביוני. לאחר ביצוע השינוי בקוד, על בעלי האתרים לפנות לחברה ולבקש בדיקה רשמית מטעמה כדי לוודא שהאתר אכן התיישר עם התקנות החדשות.

The post גוגל יוצאת נגד אחד הפיצ'רים שאתם הכי לא אוהבים באתרים appeared first on גיקטיים.

תמונה: Dreamstime

חופשות הפסח של רובנו בוטלו וחופשות נוספות נמצאות בסכנת ביטול, ואם זה לא הספיק, עכשיו גם יכול להיות שהמידע שלכם ב-Booking.com דלף – ואתם חייבים להיות מודעים לכך, כי סביר להניח שמישהו עומד לנסות ולנצל את זה.

מתקפות פישינג בדרך

בוקינג החלה לשלוח מיילים לחלק ממשתמשיה, ובהם היא מודיעה להם כי "הבחנו בפעילות חשודה שכוללת גורמי צד-שלישי בלתי מאושרים, אשר השיגו גישה לחלק ממידע של הזמנות האורחים שלנו". עוד כתבו בבוקינג כי עם גילוי הפעילות החשודה הזאת, החברה נקטה במספר צעדים כדי לעצור אותה, כאשר בין היתר היא איפסה את ה-Pin Code של ההזמנות אשר דלפו. במקרה זה, לא נראה שמדובר בדליפה של פרטים רגישים במיוחד כמו פרטי אשראי, אך כן דלפו פרטים כמו שמות מלאים, פרטי קשר, ובאופן מסוכן לא פחות, גם תאריכי הזמנות וההודעות ביניכם לבין המלונות.

בוקינג הזהירה את הלקוחות שלה, ובצדק, כי הם צריכים להיות ערניים במיוחד למתקפות פישינג, כיוון שהמידע אשר דלף בהחלט יכול לאפשר לתוקף לבצע נזק הרבה יותר משמעותי. כשרמאים למיניהם שולחים לכם הודעות מ"כביש 6", רובכם יכולים להבין שמדובר בפישינג. אבל כשתוקף פונה אליכם עם פרטים שרק אתם אמורים לדעת, כמו תאריכי הזמנות והודעות ששלחתם או קיבלתם מהמלון, הוא יכול להפיל גם את הטובים ביותר בפח.

ב-Booking.com סירבו להגיב לבקשות כלי התקשורת להרחבה על התקרית, ולא ציינו כיצד המידע דלף, כמה זמן אותה חולשה שנוצלה לכאורה הייתה באוויר ובעיקר כמה משתמשים הושפעו ממנה. בימים האחרונים אנחנו עדים למספר תקריות סייבר שכוללות דליפת מידע, בהן גם פריצה לשרתי Rockstar Games, מפתחת GTA 6.

מ-Booking.com נמסר: "חברת Booking.com מחויבת לאבטחה ולהגנה על המידע של האורחים והמשתמשים שלה. לאחרונה התגלתה פעילות חשודה בה צדדים שלישיים לא מורשים הצליחו לגשת לחלק מפרטי ההזמנות של המשתמשים בפלטפורמה. לאחר שהפעילות התגלתה, החברה נקטה במספר פעולות כדי לבלום את הבעיה, כולל עדכון של מספרי ה-PIN עבור מספר הזמנות ונשלחה הודעה למשתמשים הרלוונטיים.
אם ללקוח יש חששות כלשהם, או אם נראה כי מקום אירוח מבקש פרטי תשלום מעבר למה שמופיע בפרטי מדיניות התשלום באישור ההזמנה, יש לפנות לשירות הלקוחות של החברה, הפועל 24/7"

The post בוקינג מזהירה משתמשים: המידע שלכם דלף appeared first on גיקטיים.

סטארטאפ השבבים DustPhotonics של המשקיע הישראלי אביגדור וילנץ נרכש בעסקה בשווי של יותר ממיליארד דולר. החברה הרוכשת היא חברת השבבים Credo, שנסחרת בנאסד"ק בשווי 25 מיליארד דולר.

אור במקום חשמל

במסגרת העסקה, ששוויה יכול להגיע עד ל-1.3 מיליארד דולר בהתאם לעמידה ביעדים שהציבה קרידו, יקבלו בעלי המניות של דאסט פוטוניקס 750 מיליון דולר במזומן, לצד 173 מיליון דולר נוספים במניות של Credo. כאמור, בכפוף לעמידה ביעדים, אותם בעלי מניות יוכלו לקבל כ-400 מיליון דולר נוספים. הרכישה צפויה להיסגר בחודשיים הקרובים ובחברה הרוכשת כבר הצהירו כי התוספת של דאסט פוטוניקס תוביל להגדלת הרווח הנקי של קרידו כבר בשנה הבאה.

הסטארטאפ הישראלי הוקם ב-2017 על ידי ארבעה יזמים: בן רובוביץ', ד"ר קובי השרוני, אמיר גרון ויואל שטרית. מנכ"ל הסטארטאפ כיום הוא רונן לוינגר, ואביגדור וילנץ משמש כיו"ר הדירקטוריון שלה. הסטארטאפ מפתח שבבי Silicon Photonics – תחום שבו עוסקים כמה סטארטאפים ישראליים ושנמצא בפיתוח גם אצל ענקיות שבבים כמו NVIDIA – עבור חוות שרתים ויישומי AI.

הפיתוח של דאסט פוטוניקס מבוסס על שימוש באור במקום חשמל להעברת נתונים בין שרתים, מה שמאפשר מהירויות גבוהות במיוחד – כי אור מהיר מהעברת אותות חשמליים. תחום הסיליקון פוטוניקס, כאמור, חם מאוד ויכול להיות פתרון משמעותי עם הזינוק בשימוש ב-AI והעובדה שצריך לבנות עוד ועוד חוות שרתים כדי לעמוד בעומסי השימוש שלנו – שכנראה לא ידעכו בקרוב.

עד לרכישה גייס הסטארטאפ כ-160 מיליון דולר (לפי Pitchbook) ממשקיעים וקרנות, בהם וילנץ עצמו, גרינפילד פרטנרס, Sienna Venture Capital, Atreides Management, Exor Ventures, זרוע ההשקעות של אינטל ומשקיעים נוספים.

The post אביגדור וילנץ מוכר עוד סטארטאפ ביותר ממיליארד דולר appeared first on גיקטיים.

מקור: AI

מאת: חיים גרון

באוגוסט 2021 הוקמה בישראל ביוזמת משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה "הוועדה לקידום ההון האנושי להייטק", במטרה לגבש תוכנית אסטרטגית לאומית להגדלת היצע המועסקים במשרות הייטק בישראל. דוח המעקב של הוועדה לשנת 2025, אשר התפרסם בחודש מרץ 2026 בימים של מלחמה מתמשכת, משרטט שינוי פרדיגמה עמוק באופן שבו התעשייה הישראלית תצטרך לגייס, להכשיר ולשמר את כוח האדם שלה בעידן ה-Generative AI והשינויים הגיאופוליטיים.

כמי שמתעניין במגמות עולמיות ועוקב אחר הנעשה ברחבי העולם עם כניסת ה-AI, ברור כי המודלים המסורתיים של האקדמיה וקורסי ההכשרה הקצרים והממוקדים נמצאים תחת איום. לכן דרושים מודלי הכשרה אחרים, בנושאים מותאמים ועם שיטות לימוד אחרות – פחות לימוד תוכן תיאורטי או מעשי בנושא מסוים, ויותר הקניית יכולות למידה ופתרון עצמאי של בעיות מורכבות. קריאה מעמיקה של הדוח מגלה כי במרכז השינוי הדרוש בישראל נדרש לאמץ מודל אחד מרכזי: מודל צורת ה-T ‏(T-Shape).

הפרדוקס של 2026: יותר משרות עם דרישות נוקשות יותר

מן הדוח עולה כי היקף המועסקים בהייטק בישראל הגיע ל-16.3%, מעל היעד שנקבע על ידי הממשלה. עם זאת, הדוח חושף פרדוקס מדאיג: הג'וניור ה"קלאסי", זה המצויד בידע תיאורטי בלבד או בקורס תכנות צר וקצר, מתקשה למצוא את מקומו. השוק דורש כיום עובדים שמסוגלים להפגין עומק טכנולוגי (הקו האנכי של ה-T) לצד הבנה רוחבית של המערכת, היבטים עסקיים ויכולת למידה עצמית פנומנלית (הקו האופקי של ה-T).

הקו האנכי: מעבר ממקודדים למהנדסים

הדוח מדגיש כי מהפכת ה-AI הופכת כתיבת קוד בסיסית לסחורה נפוצה (Commodity). הצורך האמיתי הוא במהנדסים שמבינים את ה-Core של המחשוב עם התמקדות ביסודות: ארכיטקטורה, ניהול זיכרון ויעילות אלגוריתמית. מה שנדרש למהנדסים כיום הוא התמחות עמוקה, כלומר לא רק להשתמש בכלי AI, אלא להבין כיצד המערכות הללו פועלות "מתחת למכסה המנוע". זאת משום שחוסן טכנולוגי נשען על יכולת פתרון בעיות מורכבות על בסיס התנסות מעשית (Hands-on) ברמה הגבוהה ביותר. קל מאוד לרשום לאחד ממנועי ה-AI פרומפט עם בקשה לכתיבת קוד לאפליקציה, אך מהנדס שיודע להפעיל את ה-AI ללא הבנה והתנסות מעשית בעקרונות כתיבת הקוד, בבאגים ובפרצות אבטחת מידע, לא יזכה לביקוש.

הקו האופקי: מהנדס הנתונים כגשר ארגוני

אחת המסקנות המרתקות בדוח נוגעת לצורך הקריטי ב-Data Engineering כבסיס לכלכלת ה-AI. תחום זה דורש עומק טכני בבניית Pipelines וניהול מסדי נתונים, אך מחייב "רוחב" הבנה של צרכי ה-Data Science, תשתיות ענן (DevOps) והבנה עסקית של הארגון. עובד מבוקש יהיה בעל הבנה מלאה במחזור החיים המלא של פיתוח המוצר ולא יעבוד ב"איים נפרדים" (Silos). היכולת של איש ה-DevOps או מהנדס הנתונים לדבר בשפת הפיתוח, ולהיפך, היא המפתח להעלאת הפריון שהוועדה כל כך מייחלת לו.

למידה עצמית: המיומנות הרכה החשובה ביותר

הדוח מציין שוב ושוב את המיומנויות הרכות (Soft Skills) כחסם מרכזי להשתלבות בהייטק. אך בעולם הטכנולוגי, המיומנות הרכה החשובה ביותר היא היכולת ללמוד לבד. גוף הכשרה המתאים לאופי העידן הנוכחי לא מלמד, אלא "מכשיר ללמידה" או מלמד איך ללמוד. בחלק גדול מן האוניברסיטאות והמכללות עדיין מלמדים בשיטה הישנה של לימודי תיאוריה רבים ומעט מאוד התנסות. למידה אפקטיבית היא כזו שבה מהר מאוד נכנסים לעבוד בסביבת מו"פ אמיתית שבה הטכנולוגיה משתנה בכל רבעון. יכולת זו נמצאת בטופ של ה-T. היא המאפשרת למהנדס שעוסק היום בענן לעבור מחר למחשוב קצה, או להטמיע מודלי LLM חדשים מבלי להזדקק לקורס נוסף. זהו בדיוק "ההון האנושי האיכותי" שהוועדה מגדירה כנכס האסטרטגי של ישראל מול התחרות הגלובלית.

המודל שמשלים את החסר

דוח הוועדה לקידום ההון האנושי להייטק 2025 מהווה קריאת השכמה: כדי לשמר על מעמדה של ישראל כ"סטארטאפ ניישן", עלינו להפסיק לייצר "מומחים צרים" ולהתחיל לייצר מהנדסי T-Shape. הניתוח הטכנולוגי מראה כי עולם התעסוקה בהייטק ישתנה ואלו שייכנסו לתחום יצטרכו להיות בעלי מיומנויות גבוהות יותר מן העבר, המגיעים ללמוד ולהתנסות בתחום לאחר מיון קפדני ודגש על יסודות עמוקים לצד גמישות מחשבתית, כך ממליצה הוועדה. השוק של 2026 והלאה לא יחפש רק מי שיודע לכתוב פונקציה; הוא יחפש את אלו שמבינים את הארכיטקטורה, שולטים בנתונים ויודעים להסתגל לשינויים בקצב ה-AI.

[לדוח ההון האנושי המלא]

חיים גרון הוא מייסד ומנכ"ל משותף של Infinity Labs R&D

The post מודל ה-T: כך יוצרים את הטאלנטים המבוקשים בהייטק appeared first on גיקטיים.

מאת אתר הזיכרון בבוכונוולד – http://www.buchenwald.de/intern/pressebereich_en/bildmaterial_2009_bo_5.php?, אתר הזיכרון בוכנוולד., ייחוס, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=726558

"לבעלות הברית. לצבאו של הגנרל פאטון. זה מחנה הריכוז בוכנוולד. SOS. אנחנו זקוקים לעזרה".

זו היתה ההודעה המפתיעה שקיבלו כוחות בעלות הברית באביב 1945, היישר מתוך אחד ממוקדי הזוועה של המשטר הנאצי. מאחורי שידור המורס הזה עמד מהנדס עם תושייה יוצאת דופן, שבמונחים של היום היה נחשב ל"מייקר" קלאסי, שהצליח לשלב יכולות טכניות גבוהות, אילתור ואומץ לב בלתי נתפס.

חובב הרדיו שהציל עשרות אלפים

גווידון דמאזין, מהנדס פולני, הגיע למחנה הריכוז בוכנוולד ב-1941. עוד לפני המלחמה היה דמאזין דמות מוכרת בקהילת חובבי הרדיו בגלים קצרים בפולין, תחת אות הקריאה SP2BD. את הידע המקצועי הזה הוא החליט לרתום למטרה אחת: הצלת עשרות אלפי האסירים ששהו איתו במחנה.

דמאזין הצליח להנדס משדר רדיו פעיל שנבנתה על לוח עץ פשוט והתבססה על שתי שפופרות ריק מדגם RS 241. כדי להעניק למשדר את הכוח הדרוש להגיע לכוחות בעלות הברית, דמאזין הצליח לשים את ידיו על ספק כוח של חברת Telefunken, שסיפק מתח של 400V – רכיב שככל הנראה נגנב ממפעל הנשק "גוסטולף וורקה 2" שפעל במחנה. המהנדס בנה את המשדר כך שיעבוד בתדר של כ-8MHz (גלים קצרים), מה שאפשר לו טווח שידור משמעותי גם עם הספק מוגבל. את יצירת המופת ההנדסית הזו הוא הסתיר בתוך תעלת אוורור בחדר הקולנוע של האסירים, מיקום אסטרטגי שאפשר גישה לרשת החשמל וסיפק מיסוך אקוסטי לפעילותו.

אתגר גדול נוסף בבניית משדר בלב מחנה ריכוז הוא מיקום האנטנה. הצבת חוטים ארוכים על הגג תחשוף כמובן את הפרויקט ותביא לגזר דין מוות מיידי, אבל דמאזין מצא פתרון יצירתי: הוא התקין על גג בניין הקולנוע "מוליכי ברק" מזויפים. המוליכים הללו שימשו למעשה כבידוד לאנטנה מוסווית, שמורכבת משני חוטים באורך 15 מטרים כל אחד. כך, בזמן שהשומרים ראו קולטי ברקים סטנדרטים, האסירים החזיקו בקו תקשורת פעיל עם העולם החיצון.

הרגע שבו הקוד הפך למציאות

ב-8 באפריל 1945, כארבע שנים לאחר הגעתו למחנה, זיהה דמאזין יחד עם שבוי המלחמה הרוסי קונסטנטין איבנוביץ' לאונוב כי כוחות ה-SS החלו להיערך לפינוי של כ-20 אלף אסירים לצעדות מוות, רגע לפני קריסת הרייך השלישי. השניים ניגשו למשדר המאולתר והחלו לשדר את המסר שנוסח על ידי מחתרת האסירים במחנה.

תרשים של המשדר. מקור: WIRELESS FOR THE WARRIOR

"לבעלות הברית. לצבאו של הגנרל פאטון. זה מחנה הריכוז בוכנוולד. SOS. אנו זקוקים לעזרה. הם רוצים לפנות אותנו. ה-SS רוצה להשמיד אותנו", נכתב בהודעה ששודרה שוב ושוב באנגלית, גרמנית ורוסית. דמאזין היה אמון על השידור באנגלית ובגרמנית, בעוד לאונוב שידר ברוסית.

השניים שידרו את המסר בחוסר ודאות מוחלט. האם יהיה מישהו בצד השני שיקלוט את השדרים? האם יאמינו לו? וכמובן, החשש הגדול – שהגרמנים יקלטו אותו. אבל למרבה המזל, הם לא היו צריכים לחכות זמן רב. על פי חלק מהדיווחים, שלוש דקות בלבד לאחר השידור הגיעה התשובה המיוחלת ממטה הארמייה השלישית: "מחנה בוכנוולד. החזיקו מעמד. אנחנו ממהרים לסייע לכם". המסר הגיע ליעדו, וכוחותיו של הגנרל פאטון המשיכו לנוע במהירות לעבר המחנה.

טאופיל וויטק, אסיר פולני שהיה עד לרגע השידור, מספר כי דמאזין התעלף מרוב התרגשות מיד לאחר קבלת אישור ההגעה מהאמריקאים. שלושה ימים לאחר השידור שוחרר המחנה על ידי הכוחות האמריקאים, פעולה שהובילה להצלת חייהם של כ-20 אלף האסירים ששהו בו.

The post "מייקר" בגיהנום: כך אילתר מהנדס מבוכנוואלד משדר והגיע עד בעלות הברית appeared first on גיקטיים.

צילום מסך

סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI שוב על הכוונת: יומיים בלבד אחרי שצעיר השליך בקבוק תבערה לעבר האחוזה שלו ואיים להצית את מטה החברה, נרשמה אתמול (א') תקרית אלימה נוספת באיזור האחוזה של אלטמן בסן פרנסיסקו.

נעצרו חשודים

על פי משטרת סן פרנסיסקו, ביום ראשון בשעה 2:56 לפנות בוקר התרחש אירוע ירי ליד ביתו של אלטמן בשכונת Russian Hill בעיר. רכב מסוג הונדה סדאן ובו שני נוסעים חלף על פני האחוזה של אלטמן – שממוקמת בין הרחובות Chestnut ו-Lombard – וחזר למקום כעבור מספר דקות. בשלב זה, הנוסע שישב ליד הנהג הוציא את היד מהחלון וביצע ירי לעבר הבית.

המאבטחים של המתחם דיווחו למשטרה ששמעו קולות של יריות וצירפו תיעוד ממצלמות האבטחה במתחם. הרכב נמלט מהזירה, אך המצלמות הצליחו לקלוט את לוחית הרישוי שלו. השוטרים איתרו את הרכב ברחוב טיילור ועצרו שני חשודים בירי: אמנדה טום, בת 25; ומוחמד טאריק חוסיין, בן 23. בחיפוש בביתם אותרו שלושה כלי נשק.

"משטרת סן פרנסיסקו מתייחסת בחומרה רבה לעבירות שכוללות שימוש בנשק, וכל מי שיבצע מעשים כאלו ייעצר ויועמד לדין במלוא החומרה", אמר מפקד משטרת סן פרנסיסקו דריק לו. "אני רוצה להודות לשוטרים שלנו, שהפעולה המהירה שלהם הביאה לזיהוי החשודים, למעצרם ולהסרת כלי נשק מסוכנים מהרחובות שלנו".

עתה חוקרים במשטרה המקומית האם יש קשר בין המקרים ומה המניע של החשודים בירי, כמו גם החשוד ביידוי בקבוק התבערה.

"הפחד מה-AI מוצדק"

כאמור, האירוע מגיע זמן קצר לאחר שצעיר בשם דניאל אלחנדרו מורנו-גאמה נעצר בחשד שיידה בקבוק תבערה לעבר הבית של מנכ"ל OpenAI ואיים לאחר מכן להצית את מטה החברה בסן פרנסיסקו.

המתקפה הזו רק מחזקת את החששות שאלטמן עצמו הביע בסוף השבוע האחרון. לאחר תקרית בקבוק התבערה ביום שישי, התייחס אלטמן למקרה בפוסט שכתב בבלוג שלו, והאשים את כתבת הפרופיל שפורסמה עליו במגזין The New Yorker בעידוד מעשה התקיפה. בין היתר כתב אלטמן: "מישהו אמר לי אתמול שהוא חושב שזה מגיע בתקופה של פחד גדול מה-AI, מה שהופך את הכל למסוכן יותר עבורי. ביטלתי את זה בזלזול", כתב אלטמן. "עכשיו אני ער באמצע הלילה, כועס, וחושב שזלזלתי בכוח של מילים ונרטיבים. זה נראה כמו זמן טוב לטפל בכמה דברים".

The post אחרי בקבוק התבערה: יריות לעבר ביתו של סם אלטמן appeared first on גיקטיים.

מקור: Iron Nation

כמעט שנתיים לאחר שהוקמה כמענה חירום לאי-הוודאות שנוצרה באקוסיסטם הישראלי, קרן הון הסיכון Iron Nation מודיעה היום (ב') על השלמת גיוס הקרן השנייה שלה בהיקף של 60 מיליון דולר. הקרן החדשה מיועדת להשקעה בסטארטאפים ישראליים בשלבים מגוונים – החל משלבי הסיד ועד לסבב B.

מעבר ל-Physical AI

הקרן הראשונה של איירון ניישן, שגייסה כ-20 מיליון דולר בתקופה של חוסר ודאות גלובלי בנוגע להייטק הישראלי, כבר רשמה הצלחה משמעותית בשטח. בין 24 חברות הפורטפוליו שלה נכללת Illumex, שנרכשה לפני כחודשיים על ידי ענקית השבבים NVIDIA.

לדברי פרידלנדר, אסטרטגיית ההשקעה בקרן החדשה התגבשה לאור הזדמנויות שזוהו בשטח: "במהלך העבודה התברר צורך והזדמנות אמיתית דווקא בתחומים של מדיקל, דיפטק, דיפנס, Physical AI וכדומה – ופחות בעולמות המסורתיים של סייבר ותוכנה". המסקנות מהקרן הראשונה הובילו להתמקדות בחברות בעלות טכנולוגיה בשלה ובחיבור הדוק לשוק האמריקאי.

אינה טוקרב סלע, מייסדת ומנכ"לית אילומקס, חברת פורטפוליו של Iron Nation | מקור: illumex

ה-DNA של השותפים: מדינת אינדיאנה בפנים

חלק מרכזי באסטרטגיית המסחור של הקרן נשען על שיתופי פעולה עם חברות Fortune 500 וגורמי ממשל בארה"ב. "המערב התיכון בארה"ב ובמיוחד מדינת אינדיאנה מהווים 'בית' מצוין ליזמים ישראלים", מוסיף פרידלנדר. הקשר הזה התהדק עד כדי כך שמדינת אינדיאנה עצמה הפכה לאחת המשקיעות (LP) בקרן, לצד Family Offices ומשקיעים פרטיים.

למרות המלחמה, פרידלנדר משדר אופטימיות בנוגע ליכולת גיוס ההון: "חשבנו שהמצב של ההייטק יהיה הרבה יותר קשה. לשמחתנו, לא רק שההייטק והכלכלה הישראלית שרדו, אלא שחלקם גם מציגים תוצאות מצוינות". בהתייחסו לירידה העולמית בהשקעה בחברות SaaS, אמר פרידלנדר: "הירידה (הלא לגמרי מוצדקת) בהשקעה העולמית בעולמות התוכנה שמה אותנו במקום מאוד אטרקטיבי למשקיעים כקרן שמפוקסת על תעשיות מתקדמות ופחות על תוכנה בלבד".

The post הקרן שעשתה אקזיט ל-NVIDIA מגייסת עוד 60 מיליון דולר appeared first on גיקטיים.

יש ימים שאין לנו כוח לרשתות חברתיות ולתלונות שצפות בהן. היום (ב') הוא היום הזה, כאשר טיקטוקרים, משפיענים ויוצרי תוכן מפרסמים ביממה האחרונה קנוניה, שעל פיה, אפל מסייעת בפועל למלחמת ישראל בחיזבאללה. כלי הנשק? מחיקה של כפרים לבנוניים מ-Apple Maps. אז אמנם לכולם ברור שזה פייק, אבל נעשה קצת סדר.

"כדי לאפשר את הרחבת מפעל ההתנחלויות"

ביממה האחרונה הרשתות החברתיות מוצפות בטענות שאפל מוחקת במכוון כפרים בדרום לבנון מהמפות שלה. בין היתר טוענים משפיענים אנטי-ישראלים ש"עם הפלישה הישראלית (ללבנון), הם כבר מכשירים את הקרקע כדי להצדיק את הכיבוש"; "מעולם לא ראיתי דבר כזה" ו"אפילו בצפון. אזורים שאין להם שום קשר למלחמה בין חיזבאללה לישראל" נעלמו לכאורה מהמפות באופן מסתורי, על פי אותם משפיענים. אתם, בניגוד לאותם פתיתים, כנראה כבר מצליחים להשלים את התמונה בראש, אבל זה לא מספיק בשבילם. "הם הופכים את הכפרים הפלסטיניים (מה????, ע.ב.) לבלתי נראים כדי לאפשר את הרחבת מפעל ההתנחלויות".

Y'all better fix this quick @tim_cook
Absolutely unacceptable @Apple. pic.twitter.com/YsxxZ9xAi9

— JerryRigEverything (@ZacksJerryRig) April 12, 2026

אפילו זאק נלסון, הידוע כ-JerryRigEverything, יוצר התוכן שמחרב מכשירים למחייתו ומוכיח לא פעם שהשריטה הכי גדולה לא נמצאת במתקפלים שהוא בודק – גם נלסון כתב בטוויטר: "כדאי מאוד שתתקן את זה במהירות", תייג את טים קוק, והוסיף "זה בלתי מתקבל על הדעת", והתמוגג מהקריאות ל"חרם על אפל" בתגובות. באתר wccftech ציינו כי "זה בדיוק מה שקורה, או כתוצאה של שגיאה, או כמהלך מכוון לדילול אוכלוסין של האזור". אין ספק, וכל זה באמת היה בלתי מתקבל על הדעת… אם אות אחת ממה שהם כתבו היתה נכונה.

אי אפשר למחוק את מה שלא היה מעולם

האמת היא פשוטה למדי. אפל מעולם לא השיקה כיסוי מלא של Apple Maps בכל לבנון, ותהליך המיפוי של האזור היה מאוד חלקי, מאז ומתמיד. לפי האתר של אפל, Apple Maps נתמכת רק ברמה הבסיסית בלבנון, עם תמיכה בתמונות לוויין, אבל ללא תמיכה בפיצ'רים שונים בסיסיים כמו ניווט למשל. באפל מסבירים כי כל המיקומים המדוברים מעולם לא הופיעו במפה – ולכן גם לא היו יכולים להעלם. גם הממשק החדש יחסית של Apple Maps, שהושק בישראל ב-2022, לא זמין כלל בלבנון. אבל יאללה, העיקר ג'נוסייד.

The post פתיתי השלג: אפל מוחקת כפרים לבנוניים מהמפה. האמת פשוטה הרבה יותר appeared first on גיקטיים.