תמונה: Warner Bos Pictures

לא בכל יום אנחנו שומעים על דמות בדיונית שמשנה פרויקטים הנדסיים מורכבים בעולם האמיתי. אבל זה קורה עכשיו, כשאנחנו שומעים לראשונה על פרויקט אנרגיה בהיקף של 580 מיליון דולר, שנועד לחבר את רשתות החשמל של בריטניה ואירלנד, ומוצא את עצמו במוקד של סערה. הסיבה? לא התנגדות של ארגוני סביבה או תושבים, אלא דווקא "קבר" מאולתר של גמדון מפורסם.

דובי ניצח את הפרויקט

השדון שעומד בעין הסערה הוא דובי, גמדון-הבית האהוב מסדרת הספרים והסרטים של "הארי פוטר". כזכור, בסרט "הארי פוטר ואוצרות המוות חלק 1", מת דובי בידיו של הארי לאחר שנפגע מהסכין של בלטריקס לסטריינג'. סצנת הקבורה המרגשת שלו צולמה בחוף פרשווטר ווסט בוויילס, ומאז שהסרט הגיע לבתי הקולנוע – אי שם ב-2010 – החוף הזה הפך למוקד עלייה לרגל עבור מעריצים שרופים. המעריצים הקימו במקום מעין אנדרטה לאלף החביב, שמורכבת מהרבה חלוקי נחל מצוירים עם הקדשות וכיתובים ומחוות נוספות לדמות.

עד שנכנס לתמונה פרויקט הנדסי ענק בשם Greenlink, שכולל כבל מתח גבוה באורך של 190 קילומטרים, מתוכם 160 קילומטרים מונחים מתחת לקרקעית הים האירי. המטרה של הפרויקט היתה להעביר חשמל המופק מאנרגיית השמש והרוח בין המדינות, ולספק חשמל נקי לכ-380 אלף בתים. התכנון המקורי של חברת התשתיות היה להעביר את החיבור הבריטי של הכבל היישר אל תוך החוף הוולשי, כשהצד השני מתחבר למחוז וקספורד באירלנד.

אבל כשהתוכניות לפריסת הכבל התפרסמו, התחוללה סערה. סיימון לודלם, ששימש כמנהל הפרויקט מטעם חברת הייעוץ Etchea Energy, סיפר לאחרונה בפודקאסט כי עם פרסום הפרטים לפני מספר שנים, התקבלו לפתע מאות שיחות טלפון ופניות זועמות ממעריצים, שגילו כי הכבל צפוי לעבור היישר דרך "הקבר" של דובי. למרות זאת, לודלם הודה עכשיו שבתחילה הוא פשוט התעלם מהתלונות. לדבריו, הוא שאל קולגה שלו, שאחראי על הרישוי, מי זה בכלל דובי, וכשהבין שמדובר בסך הכל בדמות פיקטיבית מתוך ספר, קבע שאין סיבה באמת לעכב את הפרויקט או לשנות את לוחות הזמנים.

אילוסטרציה

אבל הקולגה שלו התעקש והסביר שמדובר במשבר שדורש התייחסות מיידית לפני שיחריף. ואכן, בעקבות הלחץ הציבורי שהתגבר, הוא הורה לצוות ההנדסי לשבת עם המתכננים כדי לבחון חלופות ולחשב מסלול מחדש. בסופו של תהליך, התקבל היתר לתוואי מעודכן שעוקף לחלוטין את אתר ההנצחה המאולתר. עכשיו, לאחר סיום העבודות ועלייתו לאוויר של הפרויקט, הכבל התת-ימי פועל היטב – מבלי להפריע לגמדון.

The post בגלל קבר של גמדון: פרויקט של חצי מיליארד דולר חישב מסלול מחדש appeared first on גיקטיים.

איפה נמצא הכסף הגדול ב-AI (דימוי: Dreamstime)

מאת רועי דימניק

רוב הארגונים כבר הטמיעו AI, אבל רובם לא יודעים אם הוא באמת מייצר להם כסף. זאת הסיבה לכך שהדיון סביב AI שוב משתנה: אם עד לפני רגע שאלנו "איזה ערך הטכנולוגיה מסוגלת לייצר עבורנו", הרי שעכשיו השאלה המרכזית התחדדה: איך נוכל להפיק ממנה ROI, וכיצד מודדים אותו? שימו לב לסקר של מקינזי מ-2025, שחושף את שורש הבעיה: 88% מהארגונים העידו שהם כבר משתמשים ב-AI לפחות בפונקציה עסקית אחת, אך רק 39% דיווחו שהם רואים השפעה מהותית על השורה התחתונה. פחות מחמישית גם הגדירו KPIs ייעודיים לפתרונות AI ועקבו אחריהם.

הנתונים האלה מספרים סיפור שנותר רלוונטי גם היום: ארגונים רבים מודדים את השימוש במודלים – כמה עובדים קיבלו רישיון, כמה פעמים הפעילו אותו ובכמה טוקנים הם משתמשים מדי חודש – במקום למדוד תוצאה עסקית: אם זמן הטיפול בבעיות התקצר, אם התפוקה גדלה, אם שיעור הטעויות ירד, ובעיקר – אם הזמן שהתפנה מנוצל ליצירת ערך נוסף. זה המקום לחדד: שיפור בפרודוקטיביות אינו בהכרח ROI. רק כאשר הארגון משנה את אופן העבודה ומנצל את הזמן והמשאבים שהתפנו ליצירת ערך עסקי, ניתן לדבר על החזר השקעה.

בחינה של תמונת המצב הנוכחית מגלה שגם הדומיין שבו משקיעים ב-AI עשוי להשפיע במידה ניכרת על התוצאות. הנה התחומים שכבר מוכיחים ROI, ולעומתם – הפרויקטים שעדיף להשאיר על אש קטנה, בינתיים.

איפה הטמעת AI מייצרת הכי הרבה ערך עסקי?

מהניסיון שלנו, שלושה תחומים מוכיחים החזר השקעה באופן עקבי: שירות ותמיכה, אוטומציה של תהליכי בקאופיס וניהול ידע ארגוני. המכנה המשותף להם הוא נפח גדול של פעולות חזרתיות שקל למדוד בהן זמן, עלות, איכות ותפוקה. זאת בשונה, לדוגמה, ממצב בו ה-AI נשאר בגדר “צ’אט חכם” ואינו מחובר לתהליך מוגדר, מה שמקשה על ארגונים להוכיח שהמודל החזיר את ההשקעה.

חשוב גם להבחין בין עובד שמסיים משימה מהר יותר, מחלקה שמגדילה תפוקה וארגון שמצמצם עלויות או מגדיל הכנסות. המעבר בין שלוש הרמות אינו קורה מעצמו – ועל כך ארחיב מיד.

שירות ותמיכה: יותר תפוקה, אך לא בהכרח פחות עלויות

בשירות לקוחות, AI כבר מסוגל להבין פנייה, לאתר מידע, לנסח תשובה ולסכם טיפול. מאחר שמדובר במשימות שחוזרות אלפי פעמים ביום, גם שיפור קטן מצטבר במהירות לאפקט משמעותי. מחקר שהתפרסם ב-Quarterly Journal of Economics ובחן יותר מ-5,000 נציגי שירות, מצא כי עוזר AI הגדיל ב-15% בממוצע את מספר הפניות שטופלו בשעה. אצל עובדים פחות מנוסים השיפור הגיע לכ-30%, ונרשמה גם ירידה בהעברת פניות למנהלים.

אבל שיפור של 15% בתפוקה אינו שווה אוטומטית לחיסכון של 15% בעלויות. אם הקיבולת שהתפנתה אינה מנוצלת לטיפול ביותר לקוחות, לקיצור זמני המתנה או לעצירת גיוס עובדים נוספים, הארגון קיבל כלי יעיל יותר – אך לא בהכרח ROI. לכן, יש למדוד לא רק את זמן הטיפול, אלא גם את מספר הפניות, שיעור הפתרון בפנייה הראשונה, זמני ההמתנה והעלות לפנייה.

בקאופיס: המקום בו נמצא הכסף הגדול

פרויקטים של בקאופיס הם אולי לא השימוש הנוצץ ביותר ב-AI, אבל לעתים קרובות דווקא שם נמצא ה-ROI המהיר ביותר. קליטת טפסים, בדיקת חשבוניות, התאמות בנקים, חילוץ נתונים ועדכון מערכות הם תהליכים שגוזלים זמן רב, בעלי עלות ידנית ברורה ושיעור טעויות מדיד.

באחד הפרויקטים שליווינו בארגון גדול, שילבנו OCR, יכולות AI ומערכת ERP באוטומציה של תהליך פיננסי יומי. התוצאה הייתה חיסכון של כ-30%–40% מהעבודה השוטפת, לצד שיפור בדיוק הנתונים ובבקרה. הדוגמה הזו ממחישה ש-AI לבדו כמעט אף פעם אינו מייצר ROI. הערך העסקי נוצר כאשר משלבים אותו עם אוטומציה, אינטגרציה למערכות הארגון ומנגנוני בקרה. במידע פיננסי או רגולטורי, לדוגמה, מקובל להשאיר את ההחלטה הסופית בידי עובד אנושי (כלומר, Human in the Loop), בעוד שהמערכת מבצעת את רוב העבודה.

זו גם הסיבה שלא נכון למדוד רק כמה זמן התקצרה משימה בודדת. מחקר שפורסם ב-Science מצא כי אנשי מקצוע שהשתמשו ב-ChatGPT השלימו משימות כתיבה בכ-40% פחות זמן, תוך שיפור של כ-18% באיכות התוצרים. אבל קיצור של משימה אחת אינו אומר שהארגון כולו התייעל באותו שיעור. רק כאשר התהליך כולו מתוכנן מחדש – מהקליטה הראשונית של המידע, דרך האישורים ועד הזנת הנתונים במערכות הארגון – אפשר לתרגם את השיפור המקומי ל-ROI אמיתי.

ניהול ידע ארגוני: לא רק לחפש מהר יותר

אחד השימושים הבולטים ב-AI הוא חיפוש נהלים, חוזים, מסמכים, התכתבויות ומידע רגולטורי. הניסיון שלנו מראה כי במשימות ממוקדות של חיפוש, איסוף וסיכום מידע ניתן לקצר כ-20%–30% מזמן העבודה.

אולם מערכת טובה לא רק מחזירה תשובה במהירות – עליה להציג את המקור, לכבד את מערך ההרשאות ולהסתמך על הגרסה המעודכנת ביותר של כל מסמך. אחרת היא עלולה להחזיר תשובה מהירה אך שגויה, או לחשוף מידע למי שאינו מורשה לראות אותו. המשמעות היא שארגונים אינם יכולים להסתפק בהוספת כלי – הם צריכים לעצב מחדש את העבודה סביבו.

אחת הגישות שאנחנו מיישמים כיום בצוותי פיתוח היא לתמוך באמצעות AI בכל שרשרת העבודה – מהדרישה העסקית והאפיון, דרך הפיתוח והבדיקות ועד להשלמת המשימה. המטרה אינה להשתמש ביותר כלי AI, אלא לייצר יותר ערך באותה השקעת זמן ומשאבים.

בשירות לקוחות, גם שיפור קטן מצטבר במהירות לאפקט משמעותי (דימוי: Dreamstime)

הדומיינים שבהם ה-ROI עדיין חלקי

כשזה מגיע למכירות, החיסכון בזמן הוא רק נקודת ההתחלה. סיכומי פגישות, הצעות מחיר, מיילים ומשימות המשך נוצרים כיום בתוך דקות ספורות, אבל החיסכון אינו מתורגם בהכרח ליותר הכנסות. כדי לראות השפעה עסקית, צריך לנתב את הזמן שהתפנה לעוד פגישות, לטיפול בלידים נוספים או לתגובה מהירה יותר. לכן, יש למדוד זמן תגובה, מספר הזדמנויות, שיעור המרה, משך מחזור מכירה וגודל עסקאות – ולא רק את מספר הדקות שנחסכו.

ומה בדבר גיוס עובדים? בשורה התחתונה, למרות הערך הרב שמביא ה-AI לדומיין הזה, אין תחליף לשיקול דעת אנושי. כלי AI מסייעים בניסוח מודעות, באיתור מועמדים, בסיכום קורות חיים, בתיאום ראיונות ובהפקת סיכומים. אלה אכן שימושים שמפנים זמן לצוותי הגיוס לטובת משימות בעלות ערך גבוה יותר, אבל הייתי נזהר מלהעביר ל-AI את ההחלטה את מי לקבל או לפסול. החלטות כאלה נשענות על הקשר, ניסיון, אינטואיציה וניואנסים שקשה לכמת. מודלי AI צריכים לסייע למגייסים לקבל החלטה טובה יותר, לא להחליף אותם.

מתי כדאי להמתין עם ההשקעה ב-AI

כמו שאפשר לראות, ההזדמנויות הן אדירות. אבל כאשר סוכן מקבל הרשאות למחוק מידע, לבצע תשלומים, לעדכן מערכות ליבה או לקבל החלטות ללא בקרה, גם טעות קטנה עלולה להפוך לאירוע יקר.

בתור התחלה, הייתי נזהר מהטמעת צ’אט ארגוני לפני שהארגון טיפל בדאטה שלו: אם המידע מבוזר בין שרתים ומערכות שונות, או אם הוא לא מעודכן או לא מסווג כראוי, ה-AI עלול להעצים את הבלגן הקיים, לסכן מידע רגיש ולגרום לשגיאות.

בנוסף, בכל מקום שבו יש משמעות כספית, רגולטורית או תפעולית, הייתי משאיר Human in the Loop. ניהול סיכונים הוא חלק בלתי נפרד מהטמעה אחראית.

ולבסוף, רעיונות שנשמעים פשוטים על הנייר עלולים להתגלות כמורכבים. כך לדוגמה, נתקלנו ברעיון למערכת שמאזינה לרופא במהלך ניתוח, מתמללת את דבריו ומזינה אותם לתיק הרפואי. זה רעיון נהדר, אבל בפועל המערכת צריכה להתמודד עם רעשי רקע, מבטאים, מונחים רפואיים, איכות שמע ועוד. זה בדיוק מסוג הפרויקטים שכדאי להתחיל בהם בפיילוט קטן.

אז מאיפה נכון להתחיל?

אם אני צריך לבחור גורם אחד שאחראי לרוב הכישלונות של פרויקטי AI, הייתי מצביע על ההנהלה. לא משום שהיא צריכה להבין כיצד המודל בנוי, אלא משום שהיא זאת שבוחרת את הבעיה שאותה המודל יפתור, מגדירה את מדדי ההצלחה וקובעת כיצד ישתנו תהליכי העבודה.

הנה 4 שאלות שכל מנכ"ל צריך לענות עליהן לפני השקעה ב-AI:

• מהי הבעיה העסקית?
• איך נמדוד הצלחה?
• מה נעשה עם הזמן שנחסוך?
• מי אחראי לכך שהשינוי באמת יקרה?

מנהלים רבים בוחרים את הבעיה הלא נכונה, מגדירים מדדים שאינם עסקיים או מטמיעים כלי מבלי לשנות את העבודה סביבו. ראינו ארגונים שהשקיעו מאות אלפי שקלים בצ'אט ארגוני, אך לא שינו את תהליך העבודה, ולכן כמעט אף אחד מהעובדים לא השתמש בו לאחר כמה חודשים. לעתים אותם מנהלים גם לא מטפלים בזמן בחסמים של העובדים ובהכשרה הנדרשת. לכן, השאלה הראשונה אינה “איזה מודל לבחור”, אלא “איזה תהליך אנחנו רוצים לשפר, ואיך נדע שהצלחנו”.

אם יש לכם תקציב מוגבל להטמעת AI, לא הייתי מחפש את הפרויקט החדשני ביותר, אלא את זה שמציע את היחס הטוב ביותר בין ערך עסקי למורכבות. את זה ניתן למדוד באמצעות ארבעה פרמטרים: הערך הכספי הפוטנציאלי, נפח הפעילות, איכות הדאטה ומורכבות היישום. הפרויקט הראשון צריך להוכיח הצלחה בתוך חודשים, לייצר אמון בארגון ולסלול את הדרך לפרויקטים גדולים יותר.

בשורה התחתונה, ארגונים לא צריכים לשאול איפה אפשר להכניס AI, אלא איפה הטכנולוגיה מסוגלת לשנות תהליך עסקי באופן מדיד. מהפכת ה-AI האמיתית לא תימדד במספר הרישיונות שנרכשו או במספר הטוקנים שנצרכו, אלא בתהליכים העסקיים שהשתנו. ארגונים שימדדו ערך במקום שימוש יהיו אלה שייהנו מיתרון תחרותי אמיתי בשנים הקרובות.

הכותב הוא CEO ב-SQLink Digital

The post מפסיקים לספור טוקנים: כך תפיקו החזר אמיתי על ההשקעה ב-AI appeared first on גיקטיים.

תמונה: Papaya

חברת הגיימינג הישראלית Papaya ספגה מכה קשה לפני מספר שבועות, כשבית משפט בניו יורק פסק נגדה פיצויים חסרי תקדים של מאות מיליוני דולרים, לאחר שקבע כי השתמשה לכאורה בבוטים שהוצגו כשחקנים אנושיים במשחקים שלה. הפסיקה איימה לפגוע אנושות בחברה, אבל סדרת מהלכים משפטיים בישראל ובארה"ב מעניקה לה עכשיו אוויר לנשימה ומקפיאה, לפחות זמנית, את הליכי הגבייה האגרסיביים של המתחרה.

אחרי הצו בישראל, גם בארה"ב מעכבים את הגבייה

היום (א') דיווחה פאפאיה כי בית המשפט לענייני פשיטת רגל בדלאוור אישר את בקשתה לעיכוב תהליכי הגבייה והאכיפה נגדה מצד חברת Skillz האמריקאית. ההחלטה התקבלה בדלאוור – המדינה שבה החלה החברה הליכי חדלות פירעון בין-לאומיים תחת סעיף 15 לחוק פשיטת הרגל האמריקאי. הבקשה הוגשה בטענה שגביית כל הסכום – 719 מיליון דולר בפיצויים ועוד 10 מיליון דולר בהוצאות משפט – עלולה להוביל לקריסתה המלאה של החברה.

השופטת בדלאוור גם דחתה את דרישתה של Skillz לחייב את פאפאיה בהפקדת ערבות כספית משמעותית או להטיל מגבלות על העברת כספים מחוץ לארה"ב. המהלך הזה מגיע ימים ספורים לאחר שפאפאיה הגישה בקשה דומה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בישראל הורתה השופטת איריס לושי-עבודי על עיכוב הליכים זמני של 45 ימים, עד לקבלת תגובה מ-Skillz והממונה על חדלות פירעון. במסגרת ההליך בארץ, פאפאיה הציעה מתווה שלפיו יתרות המזומנים החופשיות והרווחים השוטפים שלה יועברו לקרן ייעודית בניהול נציג מטעם בית המשפט, כדי להבטיח את זכויות הנושים בזמן ניהול הערעור.

בבקשות ציינו בחברה כי מדובר בעסק עם מיליוני לקוחות ורווחיות גבוהה, שמניב הכנסות שנתיות של כחצי מיליארד דולר. עוד הובהר כי מטרת המהלך אינה חדלות פירעון תפעולית, אלא התמודדות עם נסיבות חריגות: יתרות המזומן של פאפאיה עומדות על כ-151 מיליון דולר בלבד – כ-20% בלבד מסכום הפיצויים שפסק נגדה בית המשפט בניו יורק.

בהודעה שפרסמה פאפאיה היום נכתב כי "הסעד הזמני, שניתן חרף התנגדותה הנמרצת של סקילז, שומר על הסטטוס קוו עד לדיון בבקשת ההכרה וקובע כי סקילז לא תוכל לנקוט הליכי גבייה ואכיפה נגד פאפאיה בתקופה זו. הסעד שאישר בית המשפט כולל עיכוב הליכים ופעולות אכיפה נגד נכסי פאפאיה בארה"ב".

The post ה-719 מיליון דולר יחכו: בית המשפט בארה"ב מעניק לפאפאיה חבל הצלה appeared first on גיקטיים.

תמונה: Unsplash, Steve Jurvetson

אילון מאסק וחברת SpaceX, שמשלבת עכשיו את פעילות החלל שלה יחד עם חטיבת ה-AI, קרובים להשלמת הרכישה של Anysphere, חברת ה-AI שמפתחת את Cursor, בעסקת ענק של 60 מיליארד דולר; אבל עבור קהילת המפתחים שהתרגלה להשתמש בכלי כתיבת הקוד הפופולרי, הבשורה המעניינת היא שהמותג האהוב בדרך להימחק כנראה.

BYE BYE BYE

על פי דיווח חדש של The Information, ובניגוד לעסקאות רבות בעולם הטכנולוגיה, שבהן החברה הנרכשת שומרת על עצמאות מיתוגית ותפעולית של המוצר הנרכש, נראה ש-SpaceX מתכננת להטמיע את הכלי במלואו תחת המיתוג שלה, כשבשלב הראשון המוצרים העתידיים של החברה ימותגו תחת מותגי ה-AI של מאסק ולא Cursor.

עוד עולה מהדיווח ש-Anysphere לא תמשיך לפעול כחטיבה או חברת-בת עצמאית. במקום זאת, היא תוטמע בצורה מלאה בתוך חטיבת ה-AI של SpaceX. עובדי הסטארטאפ כבר עודכנו בשיחת חברה לאחרונה כי מיד עם סגירת העסקה הם יעברו להשתמש באופן בלעדי במערכות הארגוניות של ספייס אקס ויעברו לעבוד ישירות מתחת לשרשרת הניהול של מאסק.

כאמור, בשלב הראשון, ההעלמה של המיתוג תורגש במיוחד במוצרים העתידיים. פרויקטים שנמצאים כיום בפיתוח מתקדם, כמו מוצר מתחרה ל-Claude Cowork שמפותח תחת שם הקוד Sand, לא יושקו כבר תחת המותג של Cursor, אלא אחד ממותגי ה-AI של מאסק כמו גרוק-בוט. על פי הדיווח, גם אם בשלב הראשון Cursor ישמור על שמו בטווח הקצר, כדי לא להרתיע את המשתמשים הקיימים, בטווח הארוך יותר, המותג Cursor בדרך להימחק.

אז למה הרכישה?

אז למה מאסק הסכים לשלם 60 מיליארד דולר על כלי פיתוח אהוב רק כדי למחוק את השם שלו? הסיבה היא שלא מדובר ברכישת מוצר קלאסית. מאסק ככל הנראה לא רוצה לנהל חברת מוצר או להתחיל לבזבז את הזמן והפוקוס שלו על שיווק, שירות לקוחות או תחזוקה יקרה של מותג נפרד. הרכישה נועדה כדי להוסיף דאטה יקר ערך לחטיבת ה-AI של SpaceX, שיחד עם פעילות הדאטה-סנטר והמיחשוב, הפכה לפעילות הכי צומחת של SpaceX. במקרה הזה, הדאטה כולל איך למשל מתכנתים בשר-ודם כותבים, מתקנים (ושוברים) קוד בעולם האמיתי. ברגע שכל הדאטה הזה יגיע לתוך הבטן הריקה של Grok, תוכל חטיבת ה-AI של מאסק לסגור אקוסיסטם שלם ולהציע מוצר שלם – החל מעיבוד ועד מודלים – גם לארגונים, היכן שנמצא הכסף הגדול והיכן שגרוק לא קיים כרגע, בניגוד למתחרים.

The post ביי ביי Cursor? אילון מאסק בדרך למחוק את המותג appeared first on גיקטיים.

קלוד קוד. תמונה: גיקטיים

תעצרו אותנו אם אתם מכירים את התסריט הזה: אתם נותנים ל-Claude Code לרוץ, עוזבים את הסשן והולכים לעשות משהו מועיל למען האנושות – רק כדי לחזור אליו ולגלות שהוא בקושי התקדם, כי הוא חייב את האישור שלכם לפעולה כלשהי… אז עכשיו אנת'רופיק מביאה שינוי מעניין לכלי האובר-פופולרי שלה כדי לטפל בבעיה הזאת.

טוב יותר מכם, ואתם יודעים את זה

בסוף השבוע הודיעה Anthropic על שינוי משמעותי לקלוד קוד: הוא יפסיק לבקש מכם אישור על כל פעולה ופעולה. החברה הכריזה כי היא מפעילה כברירת מחדל את Auto Mode, המצב האוטומטי של הכלי, עבור מנויי פרו, מקס ו-Team החל מהשבוע. לפי הודעת החברה, משתמשים שקבעו בעבר ברירת מחדל שונה, עשויים לקבל פרומפט חד-פעמי שיבחן איתם האם ירצו לעבור באופן קבוע למצב האוטומטי.

עד עכשיו, קלוד קוד רץ כברירת מחדל במצב ידני, במסגרתו אתם מחויבים לאשר כל שינוי שהוא מבצע כדי לוודא שלא תחשפו את עצמכם מבחינת אבטחה וכדי לתפוס באגים בזמן אמת. בפועל, אם אתם לא כותבים קוד ביום-יום שלכם (כמו כותב שורות אלו), מדובר במצב שבו סביר להניח שפשוט לחצתם על Accept All באופן אוטומטי.

אז למה שאנת'רופיק תעבור למצב אוטומטי שלכאורה נחשב מסוכן יותר ונותן לקלוד לרוץ חופשי? לטענת החברה, השינוי מגיע מאחר שהיא הצליחה להפוך אותו להרבה יותר חכם וזהיר. במקום פרומפטים, המצב האוטומטי מריץ כל פעולה דרך כלי סיווג מיוחד שחוסם ביצוע של פעולות בלתי הפיכות, הרסניות או כאלו שמכוונות לעבוד מחוץ לסביבה שבה הקוד רץ.

המספרים מדברים בעד עצמם

באנת'רופיק מציינים כי בחודשים האחרונים הם עבדו קשה על בחינת היכולות של המצב האוטומטי. לאחר תהליכי Red Teaming שביצעו צוותים פנימיים וחיצוניים, מבחני Prompt Injection ומחקר שהקיף יותר מ-1,000 משתתפים אנושיים, הם מרגישים בטוחים מספיק להפוך אותו לברירת המחדל. התוצאות מהמחקר הראו כי בזמן שהמצב האוטומטי חסם 89% מהמקרים שבהם נתקל בפקודות מסוכנות, הנסיינים האנושיים חסמו את הפקודות הזדוניות הללו רק ב-13.6% מהמקרים.

השינוי הדיפולטי יתחיל ב-14 באוגוסט (יום שישי הקרוב), וכאמור, כל משתמש יוכל לשנות את הגדרת ברירת המחדל כראות עיניו. עם זאת, באנת'רופיק מבהירים כי נכון לעכשיו, הגישה דרך ה-API, בתוכניות אנטרפרייז ובגישה לקלוד קוד דרך שירותי ענן דוגמת AWS, אז'ור ו-GCP – לא תשנה את ברירת המחדל של הכלי.

The post אנת'רופיק: Claude Code יפסיק מעכשיו לחכות לאישור שלכם על כל פעולה appeared first on גיקטיים.

ההייטק הישראלי לא עוצר: הנה המיטאפים, הכנסים והרצאות הטכנולוגיה המסקרנים שצפויים בקרוב. בפיזי או ברשת – אלו אירועי ההייטק המומלצים שאתם רוצים לשריין להם מקום ביומן.

מארגנים אירוע או שמעתם על אירוע לקהילה הטכנולוגית בישראל? מוזמנים לעדכן אותנו כאן ולפרסם אותו בחינם בלוח האירועים שלנו.

Scaling into the U.S. Market in Q4 – 2026

מתי? 7 בספטמבר (9:00-11:30)

איפה? משרדי הרצוג פוקס נאמן, תל אביב

כמה? חינם

כמעט מבלי ששמנו לב, Q4 כבר מעבר לפינה – וזה הזמן לקבל את ההחלטות שיקבעו איך תסיימו את 2026. במפגש יתקיימו שני פאנלים עם יזמים, משקיעים אמריקאים וישראלים ומובילי אקוסיסטם שמכירים את השוק האמריקאי מבפנים. הם יעסקו ב-Go-to-Market, גיוס לקוחות, גיוס הון, שותפויות אסטרטגיות ומה באמת נדרש כדי לצמוח בשוק האמריקאי של היום.

האירוע מיועד לפאונדרים, CEOs וצוותי הנהלה של סטארטאפים בשלבי Growth, המתכננים להיכנס לשוק האמריקאי או להרחיב את פעילותם בארה"ב. שימו לב: מספר המקומות מוגבל.

לפרטים נוספים והרשמה

BridgerPay Connect Plus 2026

מתי? 9 בספטמבר (8:00-14:30)

איפה? בית המכולות, נמל יפו

כמה? 335 שקלים (קוראות וקוראי גיקטיים מקבלים הנחה בהזנת הקוד FINTECH10)

הכנס הזה מוקדש ל-ROI, מקסום רווחיות וניהול Payments גלובלי. באירוע הדגל של BridgerPay יוצגו נתונים על המנגנון שהצליח להשיב הכנסות אבודות בסך חצי מיליארד דולר מעסקאות שנכשלו בשנה החולפת. בנוסף, החברה תציג טכנולוגיה שמשפרת את האופטימיזציה הפיננסית בזמן אמת עבור חברות ענק וארגוני SaaS. הדוברים גם יחשפו פרטים חדשים על שיתוף הפעולה עם שב"א (shva), המייצר "כיפת ברזל פיננסית" לעסקים ישראליים אל מול טלטלות גיאופוליטיות עולמיות.

לפרטים נוספים והרשמה

Israel Mobile Summit 2026

מתי? 29 באוקטובר (8:30-16:30)

איפה? אקספו תל אביב

כמה? 590 שקלים

כנס IMS חוזר בפעם ה-15 עם בכירים מחברות הגיימינג והאפליקציות המובילות בארץ ובעולם. באירוע תתקיים גם תערוכה של מגוון פתרונות בתחום, לצד מתחם ייעודי לפגישות עסקיות.

לפרטים נוספים והרשמה

יש לך אירוע או וובינר שווה? שמעת על אחד כזה? אנחנו רוצים לשמוע על זה

The post 3 אירועי טכנולוגיה שממש כדאי להירשם אליהם מראש appeared first on גיקטיים.

צילום מסך

אחרי אקזיט של מיליארדים, יזמים רבים יבחרו לנוח על החוף או להקים את הסטארטאפ הבא שלהם. אבל לאחרונה קורה משהו מוזר בתעשייה: השמות הכי גדולים בהייטק, שכבר הוכיחו את כישורי היזמות שלהם ומכרו חברות, מוותרים על כיסא המנכ"ל ועוברים לעבוד כשכירים מן המניין בענקיות ה-AI. למה מייסדי אינסטגרם, מונזו ואפילו אבות ה-LLM מעדיפים פתאום טייטל פשוט של "חבר צוות טכני"?

מכר את אחת הפלטפורמות החזקות בעולם, ומפתח היום את קלוד

אחד השמות הבולטים ביותר שלקחו צעד אחורה לטובת תפקיד "פשוט" לכאורה הוא מייק קריגר. היזם האמריקאי הספיק להקים את אינסטגרם יחד עם קווין סיסטרום, ולמכור אותה למטא בלמעלה ממיליארד דולר (שצמחו יחד עם המניות של מטא, אז עוד פייסבוק). אחרי שהשניים עזבו את מטא, הם פיתחו את Artifact – פלטפורמה שניסתה להציע דרך חדשה לצרוך חדשות. הניסוי הזה לא צלח, וקריגר מצא לעצמו תפקיד חדש ומעניין: "חבר בצוות הטכני".

התפקיד נטול הפאתוס בחברה קטנה שאולי אתם מכירים בשם Anthropic, אפשר לקריגר פשוט לבנות – בלי המחויבות ליעדים מול משקיעים, בלי סבבי גיוס הון ובלי לשבור את הראש עם כל כאבי הראש הקלאסיים של יזמים. כיום קריגר מוביל את Labs, החטיבה של אנת'רופיק שממנה יצאו פיתוחים כמו Claude Cowork.

המצטרף החדש

אבל קריגר לא לבד. רק השבוע הצטרף לאנת'רופיק אחד השמות החמים באקוסיסטם הבריטי – טום בוניפילד. היזם הבריטי הקים את הסטארטאפ GoCardless ואחריו את הבנק הדיגיטלי המצליח Monzo. מאז הספיק לקחת צעד אחורה מעולם היזמות, וב-4 השנים האחרונות שימש כמנטור ליזמים באקסלרטור הגדול בעולם – Y Combinator. לאחרונה הודיע בוניפילד שיעזוב את התפקיד כדי להצטרף לצוות ה-Compute של אנת'רופיק, שמנהל את המשאב הקריטי ביותר שהחברה זקוקה לו כדי לאמן מודלים ולהריץ את תת-הסוכנים בקלוד קוד.

הנווד והסנדק

אל השניים האלו מצטרף אנדריי קרפאתי – האבא של ה-Vibe Coding ומי שהיה אחד מ-11 המייסדים המקוריים של OpenAI. קרפאתי כבר הספיק לעבור בטסלה (אליה אילון מאסק פיתה אותו לעבור), לחזור ל-OpenAI, ואז לצאת לעצמאות עם חברה בשם EurekaLabs שרצתה להזריק AI לעולם החינוך. למרות זאת, במאי האחרון הוא מצא תפקיד חדש יחד עם קריגר (ובקרוב בוניפילד) בצוות ה-Pre-Training של אנת'רופיק. את המעבר הוא הסביר בכך ש"השנים הקרובות בחזית הפיתוח של מודלי השפה צפויות להיות משמעותיות ומעצבות במיוחד עבור התחום כולו" – והוא רוצה להיות שם, עם אנת'רופיק.

עוד ליהוק מעניין של דריו אמודיי לחברה הוא פיטר בייליס, היזם שהקים ומכר חברה ל-Snowflake בכחצי מיליארד דולר, ושימש כ-CTO של ענקית ה-HR האמריקאית Workday. במרץ האחרון הוא עזב את ה-C-Suite כדי להפוך ל"חבר בצוות הטכני" באנת'רופיק, שם הוא לוקח חלק בתהליכי למידת חיזוק או RL של קלוד.

המגמה הזו לא פסחה על המתחרה הגדולה, OpenAI. חיזוק מסקרן לשורות החברה של סם אלטמן הוא ג'ייסון בוהמינג, שהקים סטארטאפ בתחום הליגל-טק בשם Ironclad – ששוויו מוערך ביותר מ-3 מיליארד דולר. בחודש שעבר בוהמינג עזב את החברה כדי להוביל ב-OpenAI את החיבור בין AI לתחום המשפטים. אם מסתמכים על הנתונים של OpenAI, נראה שהמאמצים של בוהמינג וחוקרי החברה כבר נשאו פרי: לפני כמה שבועות הושק מודל GPT-5.6 Sol, שעקף רשמית את קלוד בבנצ'מרקים של משימות בתחום המשפטים.

החוקר, היזם והעובד

נועם שזיר | צילום מסך מתוך יוטיוב

יזם מסקרן נוסף שעבר להיות "שכיר" הוא נועם שזיר, שבילה את רוב חייו המקצועיים בגוגל והיה חלק מהצוות החתום על המאמר ההיסטורי Attention is all you need. כשעזב את גוגל הקים את Character.ai, ורשם אקזיט של מיליארדים שהחזיר אותו לגוגל (החברה עדיין קיימת, אך רוב ההון הלך לשזיר ולשותפו). לאחר החזרה, שזיר הוביל את פיתוח Gemini בגוגל, אך בחודש שעבר הטיל פצצה והודיע על מעבר ל-OpenAI. סם אלטמן כבר הספיק לברך, אך הגדרת התפקיד של שזיר טרם נחשפה רשמית. עם זאת, ביקור בלינקדאין שלו מגלה שהוא מגדיר את עצמו כ"בן אנוש" ב-OpenAI, כשתחת השם שלו מופיע הטייטל הפשוט "LLM Guy" – עוד קריצה הממחישה את המעבר מיזמות לתפקיד שהוא לכאורה לא לרמתו.

יגיעו עוד?

הנהירה הזו של בכירים ויזמים לתפקידים ממוקדים בחברות הבינה המלאכותית – שהן כיום החזית הטכנולוגית העולמית – היא תופעה שסביר להניח שרק תתגבר. השחקניות הגדולות נלחמות על הובלה שלעיתים נמדדת בפערים קטנים בבנצ'מרקים, והיכולות המוכחות שפיתחו היזמים בשטח מהווים נכס אדיר לחברות הללו – גם כשהם לא יושבים בשדרה הניהולית הבכירה.

The post תופעה: יזמים שעשו אקזיטים במיליארדים חוזרים לעבוד כשכירים appeared first on גיקטיים.

תמונה: Rockstar Games

נכון לשנייה זו, המשחק Grand Theft Auto VI, או GTA 6 למקצרים, צפוי להיות משוחרר ב-19 בנובמבר (טפו טפו. מלח מים). כל תעשיית הגיימינג כבר שינתה תוכניות לכבודו, אנשים הסכימו לשלם 100 דולר כמה חודשים מראש עבור עותק דיגיטלי שלא באמת יכול לאזול, ויש אפילו מי שהודיעו שבחודש נובמבר הם לא זמינים במקום העבודה או למשפחה (אל תשאלו איך אני יודע). אבל בזמן שאנחנו סופרים את הדקות עד שנחזור ל-Vice City, אפשר להעביר עוד כמה רגעים עם הסיפור על הניסיון הסיני לייצר את המתחרה של GTA, שהגיע בחודש שעבר להתרסקות טוטאלית.

כשהאנשים מאחורי GTA מנסים לעשות שוב GTA

אתם אולי לא מכירים את סטודיו המשחקים Lightspeed, אבל את חברת האם שלו, Tencent, אתם מכירים היטב. מדובר במפלצת של ממש שפיתחה בין היתר את Call of Duty: Mobile, PUBG Mobile ו-Apex Legends Mobile, ומחזיקה בבעלות על Supercell ו-Riot Games. בראש סטודיו Lightspeed עומד סטיב מרטין – לא, לא רופא השיניים מ"חנות קטנה ומטריפה", אלא אחד מהאנשים הבכירים ביותר לשעבר ב-Rockstar Games, המפתחת של GTA ו-Red Dead Redemption. מרטין גייס לצידו אנשי צוות רבים שעבדו על המשחקים הללו, תוך שהוא מציע לרבים שכר גבוה מהמקובל בתעשייה.

לפני מספר שנים הכריזה Lightspeed על משחק חדש בשם Last Sentinel. מדובר במשחק עולם פתוח שמתרחש בגרסה סייבר-פאנקית של יפן (סליחה על השאלה, אבל לא בשביל זה יש לנו את Cyberpunk 2077?), עם סיפור עמוק ועיר עצומה שכוללת שלל פעילויות. אתם יודעים, כמו GTA. אלא שבניגוד ל-Rockstar Games שפיתחה את GTA 6 עם צוותים של אלפי עובדים, Lightspeed ניסתה לקדם את הפרויקט עם מאות עובדים בלבד – כשאותן עלויות שכר גבוהות הפכו לנטל משמעותי על ההפקה. לפי דיווח בבלומברג, הפרויקט נתקע שוב ושוב במהלך השנים, בין היתר בעקבות סגנון הניהול של מרטין, וסך ההוצאות הגיע ל"מאות מיליוני דולרים".

טריילר יפה, אבל איפה הגיימפליי?

הטריילר הראשון למשחק נחשף בטקס פרסי המשחקים (The Game Awards) של שנת 2023. אלא שבדומה ללא מעט משחקים אחרים, מה שהיה חסר בו זה Gameplay – כלומר הדגמה של איך המשחק אמור להיראות בפועל, כשהגיימרים ירכשו אותו, ולא עוד סצנות מרונדרות מראש עם גרפיקה מתקדמת שאין בינן לבין המשחק עצמו שום קשר. יותר משנתיים לאחר החשיפה הראשונה, עדיין לא היה שום סרטון גיימפליי באופק.

בשנה שעברה Lightspeed פימפמה שוב את ההשקה של Last Sentinel עם סרטון וידאו שכולל עובדים שמספרים כמה הם נלהבים מהעבודה עליו. אפילו טרוי בייקר, אולי המדובב המוכר ביותר בעולם משחקי המחשב, סיפר שלקח חלק בפיתוח המשחק וטען: "המשחק הזה לוקח את כל מה שאתם מצפים לו מסיפור של משחק אקשן-הרפתקאות, ואומר: 'לא, זה עומד להיות שונה'". נשמע טוב?

סין מתקשרת

בתחילת השנה קיים הסטודיו סדרת בדיקות עם קבוצות מיקוד, ולפי בלומברג, כמעט כל התגובות היו שליליות. לאחר מכן הציג הסטודיו את המשחק לבוסים הגדולים ב-Tencent בסין, וגם הם לא התרשמו. ב-Tencent החליטו להציב לסטודיו אולטימטום: יש לכם עד יולי לתקן את הבלאגן הזה.

הסטודיו הביא מומחה מתוך Tencent, ובמהלך 3 החודשים הבאים הצוות ניסה לתקן את המשחק ואף הצליח לשפר אותו – אבל הוא נשאר רחוק שנות אור מהרמה שכולנו התרגלנו אליה במשחקי Rockstar, שזה בדיוק מה ש-Tencent דרשה. על פי המקורות של בלומברג, לכולם היה ברור שאין שום סיכוי לקרב הזה.

הדדליין הגיע, ומרטין נשלח שוב לסין כדי להציג את ההתקדמות, כשהוא מחכה שם שבועיים לגזר הדין. ב-28 ביולי עלה מרטין לשיחת זום עם הצוות בארצות הברית, והודיע להם ש-Tencent החליטה לעצור את הפרויקט. לפי המקורות שנכחו בשיחה, הוא טען כי Tencent חוששת שהמשחק בעייתי בשוק הנוכחי. נציג ה-HR שהשתתף בשיחה הודיע שחלק מהעובדים יקבלו משימות חדשות, וחלקם, כמובן, ילכו הביתה.

במקביל, יצאו העובדים לבר סמוך למשרדים וחיכו להחלטה שהגיעה. ואכן, 80 מהם פוטרו והסטודיו הודיע שהוא "ישנה את כיוון הפיתוח והקרייאטיב" של המשחק כדי "להתאים אותו לציפיות של השחקנים". עם זאת, לדברי דובר הסטודיו, Lightspeed ממשיכה לפעול ולבנות משחקים, ובין היתר גם את Last Sentinel. אה-הא.

Last Sentinel היה בפיתוח במשך יותר מ-6 שנים, נדחה מספר פעמים ובסופו של דבר חרג מתקציב של מאות מיליוני דולרים. בסופו של דבר, גם אם הוא יראה אור באופן כלשהו, אתם כבר יכולים לדעת מראש – GTA הסיני הוא כבר לא יהיה.

הגיע כבר נובמבר?

The post הענקית השקיעה מאות מיליוני דולרים בפיתוח מתחרה ל-GTA. זה נגמר ב-Wasted appeared first on גיקטיים.

צילום מסך מתוך Pump Club

אני לא יודע אם שמתם לב, אבל חלק נכבד מהחיים שלנו מתנהל במינויים חודשיים ושנתיים. משירותי טלוויזיה, מוזיקה, גיימינג, AI, אפליקציות מקצועיות, אחסון, Wolt+, וכן – גם הכושר שלנו נעול לפעמים מאחורי חומת תשלום קבועה. אבל איכשהו, דווקא ארנולד שוורצנגר (מודל T-800 ומושל קליפורניה לשעבר) מציג קונספט חדש לאפליקציית הכושר שלו. היא בתשלום, אפילו לא נמוך במיוחד – אבל היא גם יכולה להיות בחינם, אם רק תעבדו בשביל זה. נשמע משונה?

רוצים בחינם? אין בעיה. תתחילו להרים

מזה מספר שנים שוורצנגר עומד מאחורי אפליקציית כושר בשם Pump Club (הידועה גם בתור The Pump). האפליקציה מיועדת לפי האתר שלה למתחילים ועד למרימי משקולות מקצועיים, ומציעה תוכניות כושר מותאמות אישית בממשק פשוט. היא משלבת כל מיני אלמנטים של רשתות חברתיות והדרכות, ועל פניו לא נשמעת כמו משהו יוצא דופן. אבל לאחרונה היא מצאה דרך לבלוט מעל ים אפליקציות הכושר האחרות.

"לכבוד יום ההולדת ה-79" של שוורצנגר, כתב השחקן-מושל-בודיבילדר-רובוט: "אני לא רוצה מתנות. במקום זאת, הצוות שלי ואני הופכים את תעשיית הכושר על ראשה". וכך, הוא הציע מודל חדש לשבוע הקרוב: אתם משלמים 100 דולר עבור שנת השימוש הראשונה באפליקציה במקום 16.99 דולר לחודש. לא מעט. אבל אז מגיע הטוויסט. אתם יכולים להרוויח בחזרה את הכסף הזה. איך? פשוט על ידי אימונים. אחרי שתשלימו את תוכנית הכושר הראשונה שהאפליקציה תבנה לכם, אתם תקבלו 50 דולר בחזרה. אחרי שתשלימו את התוכנית הרביעית שלכם, אתם תקבלו עוד 50 דולר בחזרה.

"אנחנו לא ממומנים על ידי קרן הון סיכון או קרן גידור. אני מממן הכל", כתב שוורצנגר. "אני למדתי שלא נותנים לאנשים את ההנחה בהתחלה. אם זה היה עובד, כל חדרי הכושר היו מלאים בפברואר", הוסיף, והתכוון כמובן לכל אותם אומללים שנרשמים לחדר הכושר בתחילת השנה ותוך חודש מפסיקים להגיע וממשיכים לשלם. "תנו לאנשים להיות אחראיים על עצמם. תנו להם להרוויח את ההנחה. בדקנו את זה, וזה עובד".

כלומר, כולם יצטרכו לרכוש את המינוי לאפליקציה ולשלם עליו מראש, אבל אם תתמידו בעבודה שלכם, אתם תקבלו בחזרה את הכסף על השנה הראשונה. דווקא מי שישתמש יותר באפליקציה – ישלם פחות. "המתמטיקה תעבוד לטובתכם רק אם באמת תשנו את הגוף שלכם… רוב החברות אוהבות שאתם משלמים ונעלמים. אנחנו שמחים רק אם אתם ממשיכים להגיע", חתם שוורצנגר.

I’ve been trying to get people to train for 50 years, and I finally found the secret.

For my birthday sale, people who sign up for the Pump Club app at this link and train consistently all year will earn all their money back: https://t.co/XBaUHP8hzQ

Fitness and nutrition… pic.twitter.com/s7LlpLDfcm

— Arnold Schwarzenegger (@Schwarzenegger) July 31, 2026

חכם מכל בחינה

למרות שמדובר במהלך יחסית פרו-צרכני, חשוב לשים לב שלפחות בינתיים, יש לו רכיב זמני מאוד והוא חלק מ"הנחת יום ההולדת" של הפנים של האפליקציה, כך שאחרי יום ראשון הקרוב (9 באוגוסט) היא כבר תעלה 150 דולר בשנה – אותו מחיר שתשלמו גם אחרי שתשלימו את השנה הראשונה שלכם ב-Pump Club. עם זאת, נראה שבינתיים, תוכנית ההחזרים תמשיך עבור המשתמשים, כך שתוכלו לשלם בפועל 50 דולר בשנה – אם רק תמשיכו להתמיד בכושר שלכם. וכמובן שאי אפשר לשכוח שיש כאן גם קונספט חכם של שימור משתמשים, שאם יצליחו להתמיד במשך שנה בתוכניות האימונים באפליקציה, ככל הנראה גם ימשיכו לשלם לה בשנים הבאות. וכמובן שהמהלך הזה יביא לו לא מעט יחסי ציבור. אף פעם לא מזיק.

אתם יכולים לדמיין את חדר הכושר שלכם עושה מהלך שבו הוא יחזיר כסף למי שמגיע להתאמן יותר? אתם יכולים לדמיין את נטפליקס נותנת לכם הנחה כי צפיתם ביותר תוכן? את אדובי מחזירה לכם כסף כי פתחתם את התוכנה יותר? מי היה מנחש שדווקא שוורצנגר יביא קונספט שיווקי מפתיע בתקופה של כלכלת המינויים.

The post לארנולד שוורצנגר יש מודל עסקי מפתיע לאפליקציה appeared first on גיקטיים.

צילום: גיקטיים

אני חייב להודות: יש לי מערכת יחסים של אהבה-שנאה עם שעונים חכמים.

לפני 8 שנים החלטתי שהדבר הכי חכם שאני יכול לעשות זה להיפטר מה-Apple Watch שלי. הקישור החזק בין התראות הסמארטפון לשעון העלה לי את מפלס החרדה; לא אהבתי את ההצצות בשעון בזמן שיחות עם אנשים (וגם הם לא אהבו); שנאתי את זה שאני צריך לזכור להטעין עוד מכשיר אחד כל יום; וממש לא הייתי צריך אותו לפעילות גופנית (כי פשוט לא עשיתי כזאת).

וכך במהלך רוב העשור האחרון הפסקתי להשתמש בשעונים חכמים, ולא משנה כמה ראיתי והתנסיתי – אף אחד מהם לא שיכנע אותי לחזור. עד שהתחלתי להתאמן לפני מספר שנים, והחלטתי לרכוש את Apple Watch Series 11 שהחזיר אותי לכל הרעות החולות של עולם השעונים החכמים. אני מחובר יותר מדי להתראות מהסלאק, טלגרם, וואטסאפ ושאר אפליקציות שסתם שולחות התראות מיותרות, וכמובן שאני צריך לזכור להטעין אותו כל יום. בלעכס. אבל כנראה שאני לא היחיד שרצה להיות עם ולהרגיש בלי, כי בשנים האחרונות התפתחה לה תופעה של צמידי כושר חדשים שמגיעים בלי מסכים, בלי התראות ובלי הסחות דעת. אחת החברות שהצטרפה לחגיגה היא לא אחרת מאשר גוגל, ולקחתי את ה-Fitbit Air החדש שלה לבדיקה מעמיקה כדי לראות האם היא תגרום לי לנטוש את ה-Apple Watch שלי, מבלי להרגיש שאני מפסיד משהו – ואפילו לשלם הרבה פחות.

את מי גוגל באה להרוג?

@geektimecoil לא חייבים שעון חכם! רצועת הכושר החדשה של גוגל מגיעה בלי מסך – וזה לגמרי בכוונה. Music By Artlist #google #גוגל #בריאות #כושר #fitbit ♬ original sound – Geektime – גיקטיים

ה-Fitbit Air הוא מהמקרים הקלאסיים שבהם גוגל פשוט מסמנת לעצמה יריבה, ומחליטה לחסל אותה. במקרה הזה, לא מדובר באפל עם ה-Apple Watch (בשביל זה יש לה את ה-Pixel Watch) אלא מוצר בשם Whoop שאולי פחות מוכר ממוצרים אחרים בקטגוריה, אבל הפך כבר לסוג של תופעה בקרב החיתוך של דיאגרמת ון של חובבי כושר והייטקיסטים. הקונספט של וופ הוא שבמקום שעונים בומבסטיים עם מסכים, ממשקים והמון פיצ'רים, הם מציעים רצועת בד דקיקה עם חיישן מעקב וללא שום מסך. אבל Whoop חטאה באחד החטאים המעצבנים ביותר כיום בעולם הטכנולוגיה, וכמו Oura למשל היא דורשת מכם לא רק לרכוש את המוצר בכמה מאות שקלים, אלא גם לשלם לחברה מינוי חודשי. הפסקתם לשלם? הרצועה פשוט לא באמת עובדת יותר. מחירי המינוי אגב נעים בין 199 דולר לשנה ועד 359 דולר לשנה. אז מה גוגל עשתה? פשוט שיחררה את ה-Fitbit Air שלא דורש בכלל מינוי כדי להשתמש בו, ובמחיר נמוך יותר מזה של Whoop. מדיניות החיסולים חזרה לשולחן על אף הסכם הפסקת האש.

אז ה-Fitbit Air הוא בדיוק כמו ה-Whoop. הוא מגיע בבסיסו עם רצועת בד שמאוד הזכירה לי את רצועת הבד הספורטיבית של ה-Apple Watch שלי שאני מת עליה, ובמרכז הרצועה הדקיקה יש לכם מקום להכניס אליו את ה"מחשב" עצמו שנראה כמו גלולה גדולה ומכיל את כל החיישנים למעקב אחרי הפעילות שלכם. סוגרים את הרצועה על היד כך שהחיישנים צמודים לפרק, ו… זהו. אין פה כפתורים. אין Digital Crown. אין מסך. אין כלום. שמים ומתחילים לעבוד.

פיטביט לוקאלי

היחידה עם החיישנים. צילום: גיקטיים

בשביל הבדיקה המעמיקה שארכה יותר מחודש, החלטתי להפוך לדידי הררי של הגיקים: על יד אחת ענדתי את ה-Apple Watch שלי, ועל היד השניה את ה-Fitbit Air. וכן, קיבלתי על זה הערות כשעליתי ככה בטעות לראיון עם מאור שלמה על במת Geektime Code. ה-Fitbit Air הוא בהחלט קליל ודקיק כדי שאתם תשכחו במהלך היום שהוא עליכם, אבל המבנה שלו שכולל הפרדה בין היחידה לבין החלק העליון של הרצועה כן יפגוש אתכם לעיתים כשתתלבשו ולפחות לי, מדי פעם הצמיד נתקל בכרית בלילה כשזזתי. ה-Apple Watch, לעומת זאת, מגיע עם מבנה מעוגל לחלוטין והפרדה בין הרצועה לבין היחידה עצמה, כך שהכל מחליק מעליו. יש יתרונות ויש חסרונות לכל שיטה. הרצועה עצמה נוחה למדי, אם כי לפחות עם מבנה פרק כף היד שלי, קצת התקשיתי לענוד אותה בתנועה אחת, כיוון שהיחידה עצמה כל הזמן זזה כשאתם מושכים את הרצועה להידוק. זה דורש כמה ניסיונות, אבל מתרגלים.

ה-Fitbit Air עבר איתי חודש מאוד מגוון שכלל לא מעט תרחישים. מלבד שימוש יומיומי רגיל בבית ובמשרד, הלכתי איתו לבריכה, לים, לאימוני קרוספיט, למקלחת, בישלתי איתו, ישנתי איתו – הכל. באמת הורדתי אותו מהיד בעיקר לטעינה, ושאר הזמן הוא היה עליי. בסך הכל, הרצועה עושה עבודה טובה בדחייה של ריחות, אם כמובן תקפידו לשטוף אותה עם סבון עדין ולייבש אותה מדי פעם. אפילו נתז קטן מדובדבן נעלם אחרי שטיפה קלה. בחירת חומרים טובה מטעם גוגל.

מה עושים בלי מסך?

הנורה הקטנטנה שלא עושה הרבה. צילום: גיקטיים

יש ל-Fitbit Air שתי דרכים שבהן הוא מתקשר איתכם (ללא האפליקציה): מנורה קטנטנה שמשמשת רק כבקר למצב הסוללה (ואפשר לבדוק אותה על ידי טפיחה כפולה), ומנגנון רטט. אחרי שנים שהתרגלתי למנגנון ההפטי שמגיע ב-Apple Watch, ב-iPhone וגם בכמעט כל מכשיר אנדרואיד מודרני – מעט התאכזבתי לגלות שה-Fitbit Air מגיע עם מנגנון רטט ישן. אתם יודעים, כזה שעושה בזזז וזהו. נורא מוזר פתאום להרגיש את התחושה הזאת. מנגנון הרטט הזה משמש רק לשני דברים: כשאתם מחברים את המטען לפיטביט, ולשעון מעורר. זהו. אין פה עוד שימושים. אין התראות, אין אפילו אישור שהתחלתם פעילות גופנית. אין כלום.

גוגל מאפשרת לכם לבחור בין שתי עוצמות רטט, כאשר העוצמה החזקה היא מעט חזקה מדי לטעמי ואפילו הצליחה להעיר את זוגתי, והחלשה הספיקה לי לרוב, חוץ מבימים שבהם התעוררתי באיחור של כמה דקות, ואני משער שפשוט לא הרגשתי את הרטט מספיק. לא אופטימלי במיוחד, ואני מקווה שגוגל תוסיף עוד כמה רמות רטט בדרך, אבל זה לא נורא. אגב, אתם יכולים לבחור בין שעון מעורר לשעה מסוימת, או שעון מעורר "חכם" שאמור לדעת באיזה מצב שינה אתם נמצאים כדי להעיר אתכם ברגע האופטימלי בתוך טווח מסוים משעה שהגדרתם. מאחר ויש לי תינוק בן פחות משנתיים, לא הייתה לי שום דרך לבדוק את זה. אלה החיים שלי.

אז אם ה-Fitbit Air מגיע ללא כל מסך או ממשק אמיתי איתכם, איך בכל זאת משתמשים בו? ובכן, הכל קורה דרך אפליקציית Google Health. וכן, היא עובדת גם ב-iPhone כפי שבדקתי בעצמי. האפליקציה תקפיץ לכם מדי פעם התראות, כמו למשל בבוקר אחרי שתקומו, כשהיא תראה לכם איך ישנתם; אחרי שהיא תזהה אימון (עוד על זה תיכף); כשהמכשיר יבחין בשינוי משמעותי וכמובן שתוכלו סתם לבדוק בה נתונים ממהלך היום שלכם בממשק שלדעתי הוא לא מספיק טוב. זוהי המחלה של רוב אפליקציות הבריאות שפשוט לא יודעות להנגיש את המידע בצורה נוחה, ובעיקר בצורה שגם יש לכם מה לעשות עם המידע הזה.

בלי הסחות דעת, ובלי להטעין כל יום

אני כבר אמרתי שאני מתאמן? צילום: גיקטיים

יש משהו מאוד משחרר בעובדה שאין ל-Fitbit Air מסך, והוא פשוט מכשיר פסיבי לחלוטין. Set and forget. כך, ב-90% מהיום שלי הוא ממש הקל עליי. אין יותר התראות מהעבודה שצמודות לי לווריד. אין יותר ספאם מאיזה "חשבון ה-Paybox/Bit שלך ננעל", אין הודעות ספאם מהייטקזון. כלום. שקט. יש תענוג לא קטן בלפספס שיחה ולגלות שהיא לא הייתה כזאת חשובה. באמת, תנסו את זה.

העובדה שה-Fitbit Air מגיע ללא מסך וכמעט ללא יכולות נוספות למעט מעקב בסיסי נותנת לו גם יתרון עצום על שעונים חכמים כמו ה-Apple Watch בגזרת הסוללה. בעוד את ה-Apple Watch Series 11 שלי אני צריך להטעין אחת ליום (גג יום וכמה שעות בונוס) אם אני רוצה להשתמש בו כל היום ושהוא יספיק למעקב אחרי השינה שלי – ה-Fitbit Air מגיע עם חיי סוללה של כשבוע. מהבדיקות שלי, עברו בדיוק 7 ימים לפני שקפצה לי ההתרעה שמבקשת ממני להטעין. כלומר, לפחות בשימוש שלי, יש כאן אפילו זמן סוללה ארוך יותר, וכזה שבהחלט מוריד מהראש את הקונספט של טעינה במהלך השבוע. מהבחינה הזאת? תענוג בלתי רגיל.

אל תשכחו אותו. צילום: גיקטיים

מה שפחות אהבתי זה שכרגיל בכל הגאדג'טים הלבישים, יש כאן מטען ייעודי שהוא אמנם מגנטי ונוח, אבל הוא… ייעודי. זה אומר שאם שכחתם לקחת אותו איתכם לטיול ארוך או שנסעתם לסופ"ש בצימר יקר מדי ובדיוק בנסיעה גיליתם שהסוללה חלשה – לא תוכלו להשתמש באף מטען אחר שלכם והסיכויים שלמישהו אחר יהיה מטען מתאים הוא על גבול התלוש. אני באמת לא יודע האם זה פשוט בלתי אפשרי בגלל העמידות למים או הנפח, אבל הייתי מקריב פה עוד כמה מ"מ של עובי היחידה כדי לקבל חיבור USB-C.

יום אימונים מסוכן

יא $#%#$%#

בניגוד לסקירות אחרות שמבוססות על התנסות קצרה בפיטביט אייר (שדורש אגב שבוע של שימוש לפני שהוא מכויל אליכם), יש דברים פחות טובים שמגלים רק כשמשתמשים במכשיר בחיי היומיום לאורך זמן, ובמקרה הזה, בעיקר בלילה ובאימונים. ה-Fitbit Air יכול לעקוב אחרי האימונים שלכם בשתי דרכים: הראשונה היא להפעיל ידנית אימון דרך האפליקציה בסמארטפון – בניגוד למשל לכל שעון חכם שמאפשר פשוט להפעיל אימון מהמכשיר עצמו. השנייה היא לשחרר, ולתת ל-Fitbit Air לזהות לבד פעילות גופנית. להליכות וריצות הוא עושה עבודה סבירה לחלוטין וזה גם הרבה יותר קל לזיהוי, אבל אם אתם מתאמנים בחדר כושר או כמוני ב-Box של קרוספיט, הוא כנראה יפספס ובענק. האימונים שלי הם תמיד אימונים של לפחות שעה. הם מתחילים בעצימות גבוהה (אעלק חימום. יותר טירונות 05) ומסתיימים בעצימות גבוהה עוד יותר. איכשהו, ה-Fitbit Air תמיד מזהה את תחילת האימון וסוף האימון בזמן הלא נכון, ומתוך אימון של שעה, הוא מחליט שרק כ-20 דקות היו אימון אמיתי. אתה לא יודע כמה חם וקשה לי. גוגל כן מאפשרת לערוך את האימון בדיעבד ולסמן לפיטביט מתי האימון באמת היה. כך, משריפה של כ-100 קלוריות, עדכנתי את שעת האימון, משך האימון וסוג האימון, ולפתע הפיטביט השיב ששרפתי 400-500 קלוריות. הבדל פעוט. לפעמים הוא אפילו לא זיהה שהתרחש אימון כלשהו. בגוגל טוענים שככל שאכווין את הפיטביט יותר, כך הוא ידע לעקוב אחרי האימונים שלי באופן אוטומטי טוב יותר. משימוש של חודש וכמה וכמה אימונים, לא ראיתי שיפור שכזה.

אחרי התיקון

בואו נגיד שזה לא ממש אסון לתקן כל פעם את האפליקציה, וזה לוקח רק כמה לחיצות, אבל עדיין מדובר בפעולה קצת מיותרת במכשיר שאמור להיות עליי 24/7 ולהבין את ההרגלים שלי. אני מקווה שעם כמה עדכונים טובים גוגל תפתור את הבעיה הזאת או לפחות תשפר אותה. לזכור להפעיל ולעצור את האימון בכל פעם דרך האפליקציה זה פשוט לא נוח מספיק. הייתי ממש שמח אם הייתה אפשרות להגדיר מחווה כלשהי שתפעיל את מעקב האימון (נגיד 3 טפיחות?) ותחסוך קצת את ההתעסקות עם האפליקציה. גוגל, זה באמת לא כזה מסובך.

המקום השני שבו פגשתי את החיסרון של היעדר המסך הוא בשעון המעורר. בכמה ימים במהלך הבדיקה נזכרתי רגע לפני השינה שאני לא רוצה לקום כמו כל בוקר ב-06:45, אלא שאני צריך לקום בשעה אחרת. במקום כמה לחיצות פשוטות כמו שאני עושה ב-Apple Watch שלי, הייתי צריך לקום, ללכת לאייפון שלי, לפתוח את האפליקציה, למצוא את איזור השעונים המעוררים, לכבות את השעון המעורר ולקבוע חדש. מעיק. אם אתם אנשים שמשנים את שעת ההתעוררות שלהם מעת לעת, זה לא נוח במיוחד עם הפיטביט אייר.

המסך שבו תבקרו בדרך כלל

ומה קורה כשמשווים בין הנתונים?

כבר ציינתי קודם שלצורך הבדיקה, ענדתי במשך רוב החודש האחרון גם את ה-Apple Watch Series 11 שלי, וגם את ה-Fitbit Air, וזאת כדי לבדוק האם, כצפוי, ה-Apple Watch שמצויד בשלל חיישנים הרבה יותר גדולים ומקיפים יציג תמונה יותר מדויקת בהשוואה לרצועה הקטנטנה מבית גוגל. כמובן שלא אישרתי את הסנכרון בין נתוני Apple Health ו-Google Health, כדי להפריד ולמשול.

התוצאות? מעורבות, כשלעיתים ראיתי הבדלים זניחים של אחוזים בודדים, אבל לפעמים ההבדלים הגיעו ל-20%, כשהפיטביט אייר קצת מפרגן ורגיש יותר מדי בכל הנוגע לצעדים. עם זאת, עדיין מדובר בפער סביר לדעתי. בכל הנוגע לשינה, השניים הציגו נתונים כמעט זהים, אך הפיטביט אייר היה פחות רגיש להתעוררויות שלי שבוודאות נרשמו במהלך הלילה. במדד הדופק, שני המכשירים הציגו נתונים כמעט זהים במאמץ עם פער של עד 3 פעימות לדקה. מרשים מאוד. עם זאת, האלגוריתם של גוגל קצת מעריך שריפה נמוכה יותר של קלוריות, אבל אם תשאלו את המאמן שלכם, הוא יגיד לכם שממילא מדובר בנתונים בעייתיים מאוד ונראה שה-Apple Watch מאוד אוהב לפרגן לקלוריות שלכם.

כלומר, נראה שהפערים בין שני המכשירים והגישות לא מפלצתיים על אף ההבדל בגישות ובחיישנים. עם זאת, לפחות כרגע נראה שה-Apple Watch הוא יותר שמרני ומדויק בכל אחד מהמדדים, בעוד ה-Fitbit Air קצת מנסה לגרום לי להרגיש יותר טוב עם עצמי ולעגל קצת פינות על הדרך. מה גם שהוא דורש מכם קצת יותר להשגיח עליו שהוא אכן זיהה במדויק את האימון שלכם, או את השינה שלכם. בסך הכל, מאוד מרשים, אבל מי שמחפש יותר דיוק וכמובן פיצ'רים יותר מתקדמים כמו ECG, זיהוי נפילות ועוד – לא באמת יוכל להסתפק בפיטביט אייר.

גוגל, שחררי קצת לישראלים

צילום: גיקטיים

הבאסה האמיתית ב-Fitbit Air היא שגוגל, כרגיל, לא סופרת את הישראלים בכל הנוגע לחומרה שלה, וזה אומר שהוא מגיע בייבוא מקביל בלבד, וללא תמיכה באפשרויות המתקדמות יותר של גוגל שנמצאות במינוי Google Health Premium. כל רכישה של Fitbit Air מזכה אתכם ב-3 חודשים בשירות, שנותן לא מעט פיצ'רים מעניינים: מאמן AI שאפשר לשאול אותו שאלות ולקבל תשובות שמבוססות על המידע מהרצועה; אימוני כושר מותאמים אישית; הדרכת שינה; התרעות מתקדמות; אימונים שונים ועוד. חבל, אבל זה דפוס חוזר של גוגל שמבאס אותנו כבר יותר מעשור. מי שמחפש יותר מהמדדים הבסיסיים שהפיטביט אייר כן מנטר "בחינם", יצטרך לחשוב בכל זאת על Whoop או אלטרנטיבות אחרות שכן סופרות את הישראלים.

אלטרנטיבה מעולה לאנשים ספציפיים

הרוצח השקט של גוגל. צילום: גיקטיים

אחרי יותר מחודש עם הפיטביט אייר, אני מרגיש שמצאתי כאן אלטרנטיבה טובה לשעונים החכמים, אבל ממש לא לכולם. אז למי כן? אם אתם אנשים שכן רוצים לעקוב אחרי נתוני הבריאות והאימונים שלהם, ותו לא, הפיטביט אייר הוא פתרון נפלא שחוסך לכם הרבה הסחות דעת וגם לא מעט כסף. GoMobile, שמייבאת לישראל את הפיטביט אייר תמכור לכם אותו במחיר של 469 שקלים, בעוד Whoop מטייל באיזור ה-1,000 שקלים בישראל עם מינוי לשנה, ו-Apple Watch הבסיסי ביותר (SE) יעלה לכם גם באיזורי ה-1,000 שקלים.

אבל אם אתם מחפשים יותר נתונים, יותר דיוק, ובעיקר יותר פיצ'רים, אתם בסופו של דבר לא תסתפקו בזה, אלא תצטרכו שעון חכם או לפחות רצועת כושר עם מסך. על אחת כמה וכמה כשגוגל מגבילה את הגישה שלכם לפיצ'רים המתקדמים יותר של ה-Fitbit Air בישראל.

ולגבי השעון? בסוף הבדיקה, בחרתי לחזור ל-Apple Watch שלי. היכולת לבדוק תוך כדי אימון את הדופק וההתקדמות שלי, להשאיר את האייפון על השולחן או בכיס בלי לפספס יותר מדי ו…אתם יודעים, האפשרות לדעת מה השעה – הכריעו את המאבק על אף יחסי האהבה-שנאה שלי לקונספט כולו. אבל זה אני וההעדפות שלי. אם אתם שייכים לקבוצה שמאסה במכשירים שצריך להטעין כל יום, מסיחים את דעתכם ותופסים לכם יותר מדי מקום על היד, או שאתם רוצים לעקוב אחרי נתוני הבריאות שלכם מבלי להשתעבד למכשיר יקר הרבה יותר – הפיטביט אייר הוא אפשרות מוצלחת מאוד.

Fitbit Air סופק לסקירה באדיבות GoMobile

הבהרה: גיקטיים אינה מקבלת תמורה כלשהי עבור הסקירה. גיקטיים אינה משתמשת בלינקים עם אפילייט, אינה משתתפת בתוכניות שותפים שונות ואינה מרוויחה מקניות שתבצעו באתרים השונים. היבואן או נציגיו אינם רואים את הסקירה לפני פרסומה ואין להם כל השפעה על התוכן שלה. לפרטים נוספים.

The post גוגל Fitbit Air בבדיקה: האם באמת זרקתי את השעון שלי בשבילו? appeared first on גיקטיים.

תמונה: גיקטיים

רוצים להוסיף סקילים חדשים לסוכני ה-AI שלכם ב-Claude Code או Cursor? חכו רגע. מחקר חדש של סטארטאפ הסייבר הישראלי Zenity גילה כי מאות סקילים פופולריים הפכו לנוזקות שגונבות מפתחות וגישות למערכות.

מרגישים כמו קסם, אבל יכולים להסתיר הפתעה

"סקילים מרגישים כמו קסם עם אייג'נטים, ולכן הם כל כך פופולריים", מסביר בשיחה עם גיקטיים מיכאל ברגורי, CTO ומייסד-שותף בסטארטאפ הסייבר Zenity. זה קורה אחרי שהחברה חושפת הלילה (ו') בכנס Black Hat בלאס וגאס חולשה חמורה בפלטפורמת ה-Skills של Vercel. הפלטפורמה מאפשרת להוריד הרחבות וחיבורים לשורה של סוכנים מהחברות והכלים המובילים בתחום כמו Claude Code, קודקס, קרסר ואחרים.

"מצאנו מאות סקילים שגרמו לאייג'נטים להתקין נוזקות, ובמקרים מסוימים אף להתנהג בעצם כנוזקות. הנוזקות שמצאנו נקראות info-stealers, והן גונבות את כל המפתחות שיש על המחשב שלך ושולחות אותם לתוקף", אומר ברגורי. כדי להתמודד עם התופעה, ב-Zenity פיתחו כלי בדיקה חדש שלא היה קיים עד כה: "בעולם של סריקת נוזקות יש רעיון שנקרא detonation chamber – מושג מעולם סילוק הפצצות. אנחנו בנינו את ה-detonation chamber הראשון בעולם לאייג'נטים. במקום להסתכל על סקיל ולנסות להבין עם קוד או AI האם הוא נוזקה, אנחנו ממש מחברים אותו לאייג'נט בתוך כספת מבוקרת, גורמים לאייג'נט להשתמש בו, ורואים מה קורה".

המערב הפרוע של ה-AI

הדרך המקובלת כיום לחפש בעיות אבטחה בסקילים היא להעביר אותם דרך מודל שפה ולשאול אותו שאלות. ב-Zenity גילו כי חלק מהסקילים הזדוניים התחמקו מהשיטה הזו בעזרת טריק פשוט: "הם כתבו בסקיל הודעה עבור סורקי חולשות ומודלים שהסקיל בסדר גמור ואושר על ידי מחלקת האבטחה – וזה עבד".

טכניקה נוספת שהוחבאה בתוך סקילים שנמצאים בשימוש רב היתה הסתרת ההוראות האמיתיות של הסקיל בתוך לוגיקה חבויה, למשל בתוך דוגמאות הקוד שכתובות בו. "הסורקים מתבלבלים כי הם חושבים שזו רק דוגמה, וכשמשתמשים בסקיל הוא משכתב את עצמו והלוגיקה הזדונית נכתבת כהוראות", מסביר ברגורי.

לדבריו, המחקר מוכיח כי תחום הסקילים מתפקד כרגע "כמו המערב הפרוע". על פי סטטיסטיקות ההורדה של Vercel, הסקילים הזדוניים שנחשפו הורדו יותר מ-1.7 מיליון פעמים (בספירת הורדות כוללת, ולא משתמשים ייחודיים). מבדיקת הטירגוט שערכו בחברה הם גילו שהתוקפים כיוונו להגיע למפתחים, במיוחד כאלה שעובדים בסביבות AI, וככל הנראה הצליחו להגיע ללא מעט מהם.

מה אתם מעריכים שה-blast radius של חולשה מהסוג הזה?

ברגורי: "ברגע שאתה מתקין את הסקיל הזדוני התוקף קיבל יכולת הרצת קוד על המחשב שלך. מה שראינו את התוקף עושה זה מחפש כל מפתח וסיסמה על המחשב שלך וגונב אותם. זו גניבת זהות מלאה, ועבור מפתחים זה יכול בקלות להגיע לגניבת גישה למערכות פרודקשן".

בזניטי ביצעו הליך אסגרה מול Vercel לאחר גילוי הסקילים הזדוניים, והחברה טיפלה באירוע כולו תוך 12 שעות מרגע הדיווח. בנוסף, חשבון התוקף נחסם ב-Vercel וב-GitHub. "אבל זו לא המילה האחרונה, תוקפים ימשיכו וינסו. אבטחת מידע זה משחק של חתול ועכבר", מסכם ברגורי.

The post "כמו המערב פרוע": חוקרים ישראלים מצאו מאות סקילים שגנבו לכם מידע appeared first on גיקטיים.

הכפתור החדש. תמונה: OpenAI

אם יצא לכם לנהל צ'אט ארוך במיוחד עם ChatGPT ולפתע להיתקל בהודעה שחוסמת אתכם ומבקשת להמתין מספר שעות, ל-OpenAI יש חדשות מעניינות עבורכם. החל מהשבוע הבא, OpenAI מסירה לחלוטין את מגבלת ההודעות למשתמשים החינמיים ומנויי Go, כל עוד מדובר בהנחיות המבוססות על טקסט בלבד. כלומר, מעכשיו תוכלו להתכתב עם הצ'אטבוט כמה שרק תרצו וללא חשש שהוא יעצור אתכם באמצע התהליך, כתיבת הקוד או ההתייעצות.

כפתור חדש

המהלך הזה מגיע לצד שדרוג במנוע שמפעיל את החשבונות החינמיים: OpenAI הופכת את GPT-5.6 Luna למודל ברירת המחדל החדש עבור משתמשים אלו, במקומו של GPT-5.5 Instant ששירת אותם מאז חודש מאי האחרון. מדובר במודל הקומפקטי ביותר במשפחה החדשה, והוא כולל עכשיו גם כפתור "Think" חדש שמאפשר לבקש מהמודל זמן נוסף לעיבוד ולניתוח המידע (תהליך ה-reasoning) לפני שהוא פולט את התשובה. גם השימוש בכפתור הזה יהיה חופשי בשיחות טקסט, אבל שימו לב: אם תעלו קבצים או תמונות, המערכת כן תכלול מכסה והגבלות נפרדות.

במילים אחרות, להתכתב – חופשי על סם אלטמן, אבל תכונות מתקדמות כמו ג'ינרוט תמונות, ניתוח קבצים מצורפים או מצב הקול המשודרג של ChatGPT עדיין כפופים למגבלות שימוש ברורות גם לאחר העדכון.

גם המשלמים לא נשארים מאחור

גם המשתמשים המשלמים במסלולי Plus ו-Pro לא נשארים מאחור. החברה מעדכנת את מודל הדגל GPT-5.6 Sol כך שיתאים יותר לשיחות יומיומיות שוטפות, יימנע מפעולות מיותרות, ויציע תיקונים ענייניים במקום לנסות לרצות אתכם ולהסכים עם המשתמשים באופן עיוור. בנוסף, המנויים המשלמים יקבלו סליידר חדש שמזכיר קצת את תפריט המאמץ של Claude, ומאפשר לשלוט ברמת העומק של התשובות.

אתה מוכר לי מאיפשהו? תמונה: OpenAI

הסרת המגבלות בשיחות טקסט היא ציון דרך מעניין גם מבחינת עלויות תשתית. המגבלות האלו משקפות לרוב את עלויות ה-Inference, כלומר המחיר שחברות ה-AI משלמות על עיבוד הנתונים בזמן אמת. דיווחים שפורסמו לאחרונה (למשל ב-The Information) רמזו על פריצת דרך מסתורית ביעילות של התהליך, מה שמאפשר לחברות להוזיל דרמטית את הפעלת המודלים. ב-OpenAI מסרו שהעדכון נועד להנגיש את המודלים העדכניים ביותר לקהל רחב, לשפר את אמינות התשובות של המודל ולאפשר למשתמשים להשתמש במודל ללא תקרת זכוכית של מגבלות שימוש.

המנויים המשלמים צפויים לראות את השדרוגים בטווח הזמן המיידי, כשהשינויים לתוכניות החינמיות צפויים להגיע בשבוע הקרוב.

The post בשורה למשתמשים החינמיים של ChatGPT: אין יותר הגבלות appeared first on גיקטיים.

תמונה: Rockstar

רכבת ההייפ לקראת GTA VI לא עוצרת, ולמרות שנשארו עוד 104 ימים, 19 שעות ו-11 דקות עד שתיפרדו לשלום מהמשפחה, החברים או הילדים, מפתחת המשחק Rockstar לא עוצרת ומעלה את רף הציפיות – והפעם עם מהלך לא שגרתי בכלל.

עוד מהמשחק, עם טוויסט

רוקסטאר הכריזה היום (ה') על אירוע חשיפה מסקרן לקראת השקת GTA 6, שיכלול קטעי וידאו נוספים מהמשחק וייערך בעוד שלושה שבועות – ב-27 באוגוסט. בחברה לא חושפים מה בדיוק יכלול ה-Extended Look המדובר, אבל כן הודיעו כי בניגוד למסורת הקבועה של עולם הגיימינג והבידור בכלל – הוידאו לא יגיע קודם כל ליוטיוב.

במקום זאת, חשיפת התכנים החדשים תשודר קודם כל בנטפליקס, כך שאם אין לכם מינוי פעיל – תצטרכו להמתין. לפי ההודעה של רוקסטאר, השידור הראשון ייפתח בשעה 22:00 לפי שעון ישראל (15:00 בחוף המזרחי). אין לכם חשבון או שאתם לא ממהרים? שש שעות לאחר החשיפה הראשונית מאחורי חומת התשלום, בשעה 04:00 בבוקר של 28 באוגוסט (שעון ישראל), התכנים יעלו גם לערוץ היוטיוב הרשמי של רוקסטאר.

"הציפייה לקראת GTA VI חסרת תקדים, וזכינו לשתף פעולה עם רוקסטאר כדי להציג את החלק הבא בסיפור של GTA עבור מנויי נטפליקס", מסר ברנדון ריג, בכיר בנטפליקס, עם חשיפת שיתוף הפעולה. נזכיר כי בעבר שתי החברות כבר שיתפו פעולה סביב השקת שלושת משחקי GTA הראשונים במובייל.

יותר מעשור אחרי ההשקה של GTA V – אחד המשחקים הנמכרים בהיסטוריה עם כ-230 מיליון עותקים על פני שלושה דורות שונים של קונסולות – הקהל כבר משווע למשחק ההמשך. רק ב-2022 אישרה רוקסטאר רשמית שהיא עובדת על המשחק בעקבות פריצה למערכותיה, ושנה לאחר מכן שוחרר הטריילר הראשון שזכה מאז ל-288 מיליון צפיות. מוקדם יותר השנה החברה חוותה פריצה נוספת, ובחודש יוני האחרון פורסמו רשמית מחירי המשחק (ששברו גם הם שיא חדש) עם פתיחת המכירה המוקדמת.

The post רוקסטאר מפתיעה: קטעים חדשים מ-GTA 6 יעלו לנטפליקס appeared first on גיקטיים.

מייסדי IAIG: מימין, עופר בר-אור ונימרוד להבי. תמונה: IAIG

בשנים האחרונות עובר עולם ה-SaaS טלטלה בחסות מהפכת ה-AI. כתוצאה מזה, רצות חברות ענק להוסיף ולהטמיע רכיבי AI על גבי הארכיטקטורות והמוצרים הוותיקים שלהן. אבל מודל חדש מציע גישה שונה לחלוטין: הקמת חברות תוכנה רזות שנבנות מראש לעידן ה-AI ומנוהלות על ידי יזם בודד.

מי שעומדת מאחורי התפיסה הזו היא חברת IAIG או Inevitable AI Group, שפועלת במודל של Venture Studio ומטרגטת קטגוריות SaaS ותיקות שמגלגלות מאות מיליוני דולרים בשנה. היום (ה') מודיעה החברה על השלמת סבב גיוס פרה-סיד של 6 מיליון דולר בהובלת קרן Aleph ובהשתתפות אנג'לים מהתעשייה. מאחורי IAIG עומדים היזמים הסדרתיים נימרוד להבי ועופר בר-אור, שעבדו יחד ב-Simplex עד למכירתה ב-300 מיליון דולר. בר-אור עמד בעבר גם מאחורי ParallelM שנרכשה על ידי DataRobot ו-UCnGO שנרכשה על ידי Emblaze.

יזם יחיד, עובד יחיד

החברה מחפשת ליצור חברות רזות ומוכוונות AI מהשנייה הראשונה, שיפעלו ויחליפו חברות ותיקות ומסורבלות, ומכיוון שהביקוש בשוק כבר מוכח, הסיכון של חיפוש Product Market Fit מוסר כמעט לחלוטין. בפועל, הקבוצה מצמידה לכל קטגוריה יזם יחיד שמכהן כמנכ"ל והוא גם העובד היחיד בחברה. בעזרת כלי פיתוח מבוססי AI, פרוטוקולי MCP וממשקי צ'אט מובנים, היזם בונה לבדו מחדש מוצר שלם, מפתח תשתיות שיווק ועולה לאוויר בתוך ארבעה עד שישה שבועות בלבד.

על פי IAIG, מאז תחילת שנת 2026 הקימה הקבוצה תשע חברות פעילות, בהן Corebee לתמיכת לקוחות, Spiceform לטפסים חכמים, VScout לגיוס עובדים, Guidely להדרכות תוכנה, vendorca לניהול ספקים, Keply לניהול קשרי לקוחות, Rumore לניהול מוניטין בסושיאל, SteerLegal למשרדי עורכי דין ו-Mahakala לתיאום פגישות.

"AI משנה לא רק את מוצרי התוכנה עצמם, אלא גם את הקצב, העלות והאופן שבו חברות נבנות, צומחות ומגיעות לאקזיט", מסביר לגיקטיים נימרוד להבי, מנכ"ל IAIG. עופר בר-אור, COO החברה, מוסיף: "AI מצמצם משמעותית את חסמי הביצוע, ומאפשר ליזמים להשקיע יותר זמן בפתרון בעיות עסקיות אמיתיות ופחות בהתמודדות עם המורכבות של בניית תוכנה".

ברמה התפעולית, הקבוצה אינה מעסיקה עובדים מן המניין מלבד המייסדים ופרילנסרים ספורים. היזמים מתחילים כ-EIR זמני, הופכים למנכ"לים ברגע שהמוצר עולה לאוויר ונפגשים פעם בשבוע במתחם עבודה בתל אביב, תוך שיתוף ידע בין המנכ"לים.

ואיך זה עובד בפועל: אתם פונים ליזמים? הם פונים אליכם? 

להבי: "הרבה פעמים פונים או מופנים אלינו אבל גם אנחנו פונים ומציעים להרבה אנשים. זה לא מתאים לכל אחד. צריך להיות מישהו שרוצה להיות יזם, אולי התנסה בזה כבר, ולא עבד לו, ורוצה לנסות עם תכסית תומכת יותר. קבוצת המנכ"לים, מעבר למקימים של הקבוצה, סופר-עוזרת, כך שכל יזם חדש יכול לעמוד על הכתפיים של קודמיו, ונהיה פה אפקט מצטבר חזק מאוד של תרבות ארגונית וידע נצבר בקבוצה".

אדן שוחט, שותף בקרן Aleph, אמר: "שוק ה-SaaS לא מת, אלא נבנה מחדש. AI מאפשר ללקוחות לקבל כלים שמותאמים לצרכים שלהם בצורה מהירה ומדויקת יותר. השקענו ב-IAIG משום שנימרוד ועופר זיהו את המעבר הזה בזמן, ובונים חברות תוכנה שנולדות סביב AI במקום להוסיף AI למוצרים שנבנו לעידן אחר".

The post מנכ"ל שהוא גם העובד היחיד: הסטארטאפ שרוצה להפיל חברות SaaS ותיקות גייס 6 מיליון דולר appeared first on גיקטיים.

תמונה: Unsplash

אם אתם משתמשים בג'ימייל ביחד עם שירותי מיילים חיצוניים, כדי למשל לענות למיילים מהעבודה, לענות דרכו מחשבון ה-Outlook שלכם או איזו כתובת Yahoo או וואלה! ישנה, לגוגל יש בשורות לא משהו עבורכם. ענקית הטכנולוגיה הודיעה על שינוי במדיניות שלה, במסגרתו היא מבטלת את פיצ'ר ה-"Send as" עבור כתובות צד שלישי. וזה קורה ממש בקרוב, החל מינואר 2027.

רק ג'ימייל בג'ימייל

המשמעות של המהלך היא שלא תוכלו יותר להגדיר כתובות חיצוניות ולשלוח דרכן הודעות מתוך ממשק הווב של Gmail או מאפליקציות המובייל של השירות ב-Android ו-iOS. כלומר, החל ממועד הסגירה, אם תרצו להשיב למייל שהגיע לכתובת Outlook או לדומיין פרטי, תצטרכו לעשות זאת ישירות מהממשק של אותה חברה או האפליקציה שלה. אחרת, המייל יכלול את כתובת ה-Gmail האישית שלכם בתור השולח ולא grogu@hotmail.com למשל.

בגוגל מסבירים את ההחלטה בצורכי לוגיסטיקה ותחזוקה. בעמוד התמיכה הרשמי של החברה נכתב כי "במסגרת המחויבות המתמשכת שלנו להבטיח ש-Gmail יישאר מאובטח, חכם וקל לשימוש, אנחנו נדרשים מדי פעם לקבל את ההחלטה הקשה ולהפסיק פיצ'רים שדורשים משאבי תחזוקה בלתי פרופורציונליים". בחברה הדגישו כי השינוי לא ישפיע על דומיינים מבוססי Google Workspace או על שליחת מיילים בין כתובות Gmail שונות שבבעלותכם.

לצד ביטול אפשרות השליחה והקבלה של מיילים חיצוניים, המהלך יחסל בפועל גם את שירות Gmailify, שאיפשר למשתמשים לקבל מיילים מסוננים עם מנגנוני הסינון והספאם המצוינים של גוגל, וכן את משיכת ההודעות באמצעות פרוטוקול POP הוותיק. באפליקציות המובייל אמנם תוכלו להמשיך לסנכרן ולצפות בהודעות נכנסות מחשבונות חיצוניים, אבל אפשרות השליחה והמענה מהכתובות האלו תיחסם.

ברשת לא אוהבים

באופן לא מפתיע, התגובות ברשת לא מפרגנות למהלך. בפורומים כמו Reddit נרשמה מורת רוח מצד משתמשים כבדים בג'ימייל, כשרבים טוענים שלא מדובר באמת ברצון לחיסכון במשאבים, אלא בניסיון של גוגל לדחוק משתמשים לעבר מינויים בתשלום כמו Google Workspace או חבילות Google One. חלק מהמשתמשים אף הצהירו כי השינוי יגרום להם לנטוש את השירות לחלוטין ולעבור לספקים מתחרים. בסדר.

The post גוגל מחסלת את פיצ'ר Send As של ג'ימייל ומעצבנת משתמשים appeared first on גיקטיים.

מייסדי Irregular. צילום: בן חכים

מה קורה כשהכלים, שאמורים לשמור על מודלי הבינה המלאכותית בתוך "הכלוב", מתבררים דווקא כדלת היציאה של המודלים החוצה? בשבוע האחרון, שלוש מענקיות ה-AI מגלות שהמודלים המתקדמים ביותר שלהן לא רק שברחו מסביבת הניסוי, אלא גם יצאו למתקפת סייבר בעולם האמיתי, ואת האשמה הן תולות דווקא בחברה ישראלית.

שלוש בריחות בשבוע

אחרי OpenAI ואנת'רופיק, יש לנו חברה חדשה במועדון ה"אופס, ברח לנו מודל ועשה בלאגן בעולם האמיתי". אתמול (ד') עדכנה מטא שבזמן בדיקות של המודל שלה, הוא הצליח לצאת מסביבת הבדיקה שלו ולפרוץ לחברה בעולם האמיתי. על פי הדיווח של החברה, היא בחנה את יכולות הסייבר של המודל, וזה הצליח לכאורה לנצל טעות בקונפיגורציה של הכלי של Irregular הישראלית ומצא את דרכו החוצה.

"המודל ניצל חולשת אבטחה בכלי צד ג', באופן הדומה לזה שעליו דיווחו חברות אחרות", מסרה מטא בהודעה רשמית. על פי דיווח של The Information, מודל Muse Spark 1.1 של מטא הוא המודל שהיה בבדיקה, שבה – כפי שקורה עם בדיקות מודלי AI – הוא רץ ללא ההגנות (או Guardrails) שהחברה כופה עליו כשהוא מגיע למשתמשים. כלומר, מכיוון שהמודל נבחן לכאורה בסביבה פנימית, הוא רץ ללא הגנות שאמורות למנוע ממנו לבצע פעולות לא חוקיות או לא אתיות. המודל שבחנה מטא נחשב למוצלח ביותר שיצא עד כה מחטיבת ה-AI החדשה של החברה, וכזה שיכול לכאורה להתחרות עם מודלים כמו GPT-5.6 Sol של OpenAI. מטא לא מסרה מי החברה שנפרצה על ידי המודל.

פעם שלישית

אבל עוד לפני מטא היו אלה Anthropic ו-OpenAI שדיווחו גם הן כי בעקבות אותה החולשה בדיוק הצליחו המודלים שלהן לצאת לחופשי ולפרוץ לחברות. אנת'רופיק דיווחה תחילה על מקרים כאלו לפני כשבוע, כשהמודלים שהריצה כדי לבחון את יכולות הסייבר שלהם הובילו לפריצה לחברות אמיתיות. במקרה החמור ביותר, נתקל מודל Claude Opus 4.7 בחברה אמיתית בעלת שם זהה לשם היעד המומצא בניסוי. המודל ניצל חולשות אבטחה בסיסיות, כמו סיסמאות חלשות ונקודות קצה ללא אימות, שלף הרשאות וקיבל גישה לדאטהבייס של החברה, שהכיל מאות רשומות מתוך סביבת הפרודקשן. למרות שבשלב מסוים המודל זיהה כי מדובר במערכת אמיתית, הוא המשיך במתקפה מכיוון שהניח שמדובר בחלק מובנה ומתוחכם מהאתגר ולא באג.

זמן קצר לאחר מכן, הצטרפה גם OpenAI לחגיגה. גם במקרה הזה, מודל של OpenAI שהיה בבדיקה ורץ בתרגיל "תפוס את הדגל" (או CTF) – פרקטיקה מוכרת בתחום הסייבר – הצליח לברוח מהסביבה הסגורה שלו ומצא אתר בעל שם זהה ליעד שלו בתרגיל. "על סמך החקירה של Irregular, המודל מצא והשתמש בפרטי גישה לאתר. אירגיולר לא זיהתה השפעה מלבד הגישה לדאטה של האתר, והחקירה נמשכת", נכתב בבלוג של OpenAI.

החברה: "אין סוגיות פתוחות נוספות"

פנינו ל-Irregular בבקשה לתגובה ומהחברה נמסר כי "התקרית המדוברת היא בדיוק אותה סוגיה הקשורה לסביבת הבדיקה, שנחשפה כבר על ידי אנת'רופיק בשבוע שעבר, ומאז תוקנה. נכון לרגע זה, אין סוגיות פתוחות נוספות. החברה מגבשת מסמך מקצועי (White Paper) שיתווה את הנהלים והסטנדרטים המומלצים לשמירה על מודלים בתוך גבולות סביבת הבדיקה ולהרצה מאובטחת של הערכות סייבר – אתגר משמעותי איתו מתמודדת תעשיית ה-AI בתקופה זו".

The post אנת'רופיק, OpenAI ומטא: סטארטאפ ישראלי איפשר למודלים שלנו לברוח appeared first on גיקטיים.

המדען הראשי לשעבר של גוגל ג'ף דין | By Xuthoria – Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=179513987

זה לא נדיר לראות תזוזות בחברות טכנולוגיה, כולל של בכירים. אבל כשהשינוי הוא בגוגל, וכולל את עזיבתו של האדם שהיה מעורב בפיתוח מנוע החיפוש של החברה, ג'ימייל ושבבי ה-TPU – זה כבר יותר מעניין. גוגל עוברת טלטלה בצמרת המחקר וה-AI, והפעם זה כולל שדרוגים נוצצים, תפקידים חדשים וסטארטאפ אחד שמנסה לשנות את עולם המדע.

הבכיר שמתקדם, וזה שעוזב

מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי הכריז אמש (ד') על שני שינויים משמעותיים בתחומי ה-AI והמחקר של החברה. השינוי הראשון נוגע לדמיס הסאביס, מייסד DeepMind וזוכה פרס הנובל, שיפסיק למנכ"ל את Google-DeepMind – חטיבת ה-AI האחודה של החברה, ובמקום זה יעבור לכהן בתור יו"ר החברה. השינוי יזיז את הסאביס מהניהול השוטף של GDM, כאשר מי שיחליף אותו הוא קוראי קבוקצ'ולו, ארכיטקט ה-AI הראשי של החברה ומי שמוביל בפועל את פיתוחי מודלי Gemini בשנה האחרונה. השדרוג בתפקיד של קבוקצ'ולו יגיע עם תואר סגן-נשיא בכיר ועבודה ישירות מול פיצ'אי.

הסאביס קיבל עליו תפקיד חדש ומעניין, שמגיע עם עזיבה דרמטית: החוקר הבכיר יהפוך למדען הראשי של החברה. הוא יחליף בתפקיד את ג'ף דין, אחד מהבכירים של גוגל ומי שהיה חלק מכמעט כל פיתוח מרכזי של החברה ב-27 השנים האחרונות. הוא עוזב את החברה יחד עם שלושה חוקרים בכירים נוספים: סנג'יי גאמווט, אוריול ויניאלס וקווק לה. הארבעה עוזבים את גוגל כדי להקים סטארטאפ חדש בשם Discovery Loop – שאחת ממטרותיו המוצהרות היא לייצר דרך להפוך את תהליך המחקר המדעי לאוטומטי.

ממנוע החיפוש ועד ה-TPU

רק כדי לסבר את האוזן ולהבין את ההשפעה של החוקרים הבכירים על גוגל, דין פרסם בחשבון ה-X שלו מצגת משקיעים של החברה שלו, ובה רשימה די מטורפת של מוצרים שיצאו תחת ידם. ברשימה הזאת נמצאים, בין השאר (ככה בקטנה): מנוע החיפוש של גוגל, Google Ads, ג'ימייל, ארכיטקטורת MoE למודלי AI שהיא אחת הפופולריות כיום, שבבי ה-TPU של גוגל, גוגל טרנסלייט, TensorFlow והרשימה עוד ארוכה.

הארבעה גם ניהלו ופיקחו על כמה מהשמות הגדולים ביותר בתעשייה כיום, כשאלו עבדו בגוגל, בהם דריו אמודיי מנכ"ל ומייסד אנת'רופיק, איליה סוצקבר מייסד SSI ו-OpenAI ונועם שזיר (שהיה בגוגל, עזב אותה, חזר אליה ואז עזב אותה שוב לאחרונה לטובת OpenAI).

הסטארטאפ החדש של דין מוגדר בתור "חברה לתועלת הציבור", אבל זה כמובן לא אומר שמדובר בארגון ללא מטרות רווח. הוא נחשף עם השקעה, שלא פורסם מה גודלה, משורה של קרנות ענקיות כמו Khosla, רדיקל ונצ'רס, Lightspeed, קליינר פרקינס וגוגל עצמה ששמה צ'ק. הסטארטאפ החדש של דין עוד בחיתוליו והוא עצמו מודה כי המשימות הראשונות שלו יהיו למצוא משרד לחברה ולהתחיל לגייס עבורה צוות הקמה שיעזור לו ולשאר המייסדים להתקדם לעבר המטרה שהציבו להם.

"אחרי 27 שנים מדהימות, ג'ף נמצא ברגע שבו הוא רוצה לנסות משהו חדש… זו הייתה זכות אישית לעבוד לצד ג'ף וסנג'יי, ואני מאחל להם את כל הטוב שבעולם", אמר מנכ"ל גוגל עם ההודעה על העזיבה.

למה זה קורה בעצם?

גוגל אמנם לא תציין את זה בהודעות שלה, אבל ייתכן שמאחורי המהלך יש גם סיבות נוספות – ופחות זוהרות כמו הקמת חברה חדשה. בכנס הפיתוח השנתי שלה, Google I/O 2026, גוגל חשפה את מודלי Gemini-3.6 כשהבטיחה שתשיק את מודל ה-Pro שלה שעדיין לא הגיע. בנוסף, אנת'רופיק כאמור די עקפה אותה במרוץ – בעיקר בכל הקשור לכתיבת קוד עם AI. ייתכן כי המעקף הזה על ידי המתחרות הוביל לרצון לשנות קצת את שכבת הניהול של GDM, לשחרר את הסאביס להניע מהלכים גדולים יותר תוך מתן אחריות גדולה יותר לקבוצ'קולו שכבר נמצא בלב העשייה בכל הקשור לג'מיני.

The post עזיבה וטלטלה בצמרת ה-AI של גוגל appeared first on גיקטיים.

תמונה: Unsplash

ארבע שנים עברו מאז ששירות דיסני פלוס הושק בישראל, ואחרי הסערה שליוותה את ההשקה ב-2022, עובר השירות לאפליקציה האוניברסלית והמקורית, כשעם המעבר יזכו המשתמשים הישראלים בכמה צ'ופרים.

הבחירה המשונה של דיסני מגיעה לסיום

למי שלא זוכר, עם השקת דיסני פלוס בישראל ב-2022, רבים הופתעו לגלות שהאפליקציה של השירות בישראל הייתה אפליקציה נפרדת מהגירסה האמריקאית, ומאחוריה עמדה חברת בת של דיסני בשם Hotstar, להלן "האפליקציה ההודית". זאת בניגוד לאפליקציות של שירותים אחרים כמו נטפליקס או ספוטיפיי, שהן אפליקציות אוניברסליות שמתאימות את התכנים בהתאם למיקום המשתמש. מאז ההשקה הבעייתית, השירות בישראל עבר כמה שידרוגים ועדכונים ודירוג של האפליקציה השתפר, אבל הטעם המר נשאר – לצד התחושה שהמשתמשים הישראלים (יחד עם עוד כמה מדינות באסיה) קיבלו פחות. החדשות הטובות הן שבקרוב זה עומד להסתיים.

בשעה האחרונה החלו לקבל משתמשי דיסני פלוס בישראל הודעה שמבשרת להם כי השירות עובר בשעה טובה לאפליקציה האוניברסלית והמקורית. מבחינת המהות, התוכן עצמו לא עומד להשתנות – וכל הסדרות והסרטים הנוכחיים ימשיכו להיות זמינים גם באפליקציה החדשה. בנוסף, מחיר המינוי שלכם לא משתנה לרעה או לטובה.

המייל שקיבלו הבוקר ישראלים. צילום מסך

מה כן עומד להשתנות? אלגוריתם ההמלצות שאמור להיות חכם ומדויק הרבה יותר, בקרת הורים חדשה עם אזור ייעודי לילדים קטנים, ותמיכה בשידורים חיים עתידיים (מה שאולי אומר שאירועי ספורט בולטים ב-ESPN ישודרו גם בישראל, אך נצטרך לחכות ולראות).

הבשורה האמיתית: אפשר לטוס לחו"ל

מקור: Unsplash

אבל מעבר לכך, ישנה בשורה אחת מאוד משמעותית עבור המשתמשים הישראליים: אפליקציית דיסני פלוס החדשה תעבוד לכם גם כשאתם טסים לחו"ל. זאת בניגוד ל"אפליקציית Hotstar", שברגע שנחתתם במדינה שלא תומכת בה (כמו רוב מדינות העולם), האפליקציה פשוט נחסמה לשימוש עד לשובכם לארץ. על פי ההודעה שדיסני שלחה, השינוי יחל ב-9 בספטמבר.

אבל יש גם כמה חסרונות. ראשית, היסטוריית הצפייה שלכם עומדת להתאפס. באסה, אבל איך אמר הלורד פארקווד (וגם קפטן אמריקה): זה מחיר שאני מוכן לשלם. אלמנט נוסף שאולי כדאי לשים אליו לב הוא נושא שיתוף הסיסמאות. המעבר לאפליקציה הגלובלית עשוי לטמון בחובו גם מנגנון נגד שיתוף חשבונות שאנחנו כבר יודעים שהוטמע בחלקים מהעולם – אך בשלב זה טרם ידוע האם וכיצד הוא יעבוד. בנוסף, גם אופן ההזדהות שלכם אל מול השירות עומד להשתנות, ויתכן ותתבקשו להוסיף גם כתובת מייל וסיסמה להזדהות במקום רק מספר טלפון כמו היום.

שימו לב: למרות שההודעות נשלחות היום, המעבר עצמו צפוי להתרחש רק ב-9 בספטמבר, אז אפליקציית Disney Plus הבינלאומית תהיה זמינה בחנויות האפליקציות הישראליות השונות. בנוסף, תתקיים תקופת מעבר שבה שתי האפליקציות יחיו זו לצאת זו, אך לאחריה, תופעל בישראל רק הגירסה הבינלאומית והאוניברסלית של דיסני פלוס.

בדרך אלינו: יותר מסטרימינג?

במהלך שיחת משקיעים אתמול (ד'), חזר מנכ"ל דיסני ג'וש דאמארו על התוכנית שהוא מוביל להפוך את דיסני פלוס ל"לב הדיגיטלי" של החברה, ולשלב בתוך האפליקציה גם משחקים, מרצ'נדייז וחוויות נוספות. "אנחנו מצפים להתחיל להציג חלקים מהאקוסיסטם המורחב הזה החל מאביב 2027", אמר דאמארו. בנוסף, דאמארו ציין שהחברה בוחנת גם תוכנית חינמית, תמורת צפייה בפרסומות.  אין ספק שהמעבר לאפליקציה אוניברסלית הוא חלק מאותו חזון, ואולי הוא גם מבשר על הגעה אפשרית של שירותים נוספים מעבר לסטרימינג ותוכנית מוזלת או חינמית בעתיד.

The post סוף סוף: דיסני פלוס בישראל עוברת לאפליקציה הבינלאומית appeared first on גיקטיים.

Photo by John Tekeridis from Pexels

זהו, עכשיו זה באמת קורה. אחרי שהצליחה להביא את Gemini לכמעט כל מכשיר באקוסיסטם שלה, גוגל מוכנה לצרף באופן רשמי את Google Assistant – העוזרת הקולית הוותיקה שלה – לבית הקברות למוצרי גוגל, ואחרי כמה דחיות, יש לנו  מועד סופי: החודש הבא.

הייתה בטופ, ואז הגיע בייבי חדש

האסיסטנט, נזכיר, הושקה לפני עשור, עם השקת ה-Pixel הראשון, ולאט לאט החלה לצאת מהסמארטפון והשתלטה על תחום העוזרות הקוליות. מה שגוגל בהחלט לא צפתה זה את עליית ChatGPT ב-2023, שהביא תוך זמן קצר רמה חדשה לתחום. גוגל השיקה את Bard, ושנה לאחר מכן שינתה את שמו ל-Gemini, ורק אחרי זמן מה הצליחה לחזור למירוץ. אנחנו ראיינו את אחד מעובדי גוגל לשעבר שסיפר על הכאוס של אותם ימים.

בסופו של דבר, האסיסטנט נשארה מאחור ולא קיבלה תכונות חדשות בעוד תשומת הלב הופנתה רק לבייבי החדש. לבסוף, בתחילת שנת 2025 גוגל הודיעה רשמית כי היא הורגת את האסיסטנט ומחליפה אותה ב-Gemini. לקראת סוף השנה, החברה הודיעה שהיא משנה את לוח הזמנים ותדחה את הפרידה הסופית לתוך 2026.

מקור: גוגל

כעת, גוגל מודיעה רשמית במיילים שנשלחו למשתמשים כי היא מתחילה לשלוח את גוגל אסיסטנט לחווה בצפון הארץ ב-4 בספטמבר, כאשר משתמשי אנדרואיד יתחילו לאבד גישה בתאריך זה. בגוגל טוענים שהמהלך יארך מספר שבועות, וברגע שיגיע תורכם, לא תוכלו יותר לחזור לאחור או להשתמש באסיסטנט בסמארטפון, טאבלט, מסך או רמקול חכם או בשעון שלכם. אם המכשיר שלכם מגיע עם דרישות המינימום, אתם תוכלו להשתמש ב-Gemini, שכעת יגיב לכל קריאות ה"היי גוגל" שלכם, ויופיע במקום האסיסטנט. אפילו אם יש לכם אוזניות שתומכות בגוגל אסיסטנט – הן יאבדו את הגישה. בינתיים, אתם כמובן יכולים להמשיך להשתמש באסיסטנט, או לבצע את תהליך המעבר שזמין כבר. אולם בעוד חודש, זו כבר לא תהיה שאלה.

רוצים לחלוק כבוד אחרון? תנו F בתגובות.

The post סופית: גוגל מחסלת את Google Assistant בחודש הבא appeared first on גיקטיים.

תמונה: Faye

אחרי שתכננתם, ארזתם והגעתם לדיוטי פרי, טסתם עם תינוק צורח מאחורה ויותר מדי כיסי אוויר, הדבר האחרון שתרצו להתעסק איתו בנסיעה שלכם הוא ביטולי טיסות, מזוודות שנעלמות או חלילה לחפש רופא אף-אוזן-גרון באמצע הלילה בעיירה שבה אתם ישנים. הסטארטאפ הישראלי Faye (פיי) מפתח מערכת שנועדה להחליף את ביטוחי הנסיעות המסורתיים בפתרון חכם יותר שמלווה אתכם לאורך כל הדרך, והיום (ה') הוא גם חושף גיוס חדש של עשרות מיליוני דולרים שנועד להפוך את תהליך אישור התביעות לאוטונומי.

לא רק פוליסה

הפלטפורמה של Faye מנסה להציע קצת יותר מביטוח נסיעות מסורתי. במקום רק למכור פוליסה, האפליקציה מאפשרת לרכוש כיסוי, להגיש תביעות בצורה דיגיטלית ולקבל החזרים ישירות לארנק הדיגיטלי של החברה, כבר במהלך השהות בחו"ל. במקביל, המערכת מציעה שירותים נוספים כמו גישה לרופאים ושירותי רפואה מרחוק, כרטיסי eSIM, התראות על שיבושי טיסות וגישה לטרקלינים בנמלי תעופה.

בשיחה עם גיקטיים מסביר אלעד שפר, מייסד שותף ומנכ"ל החברה, כי הרעיון מאחורי הוספת המוצרים של החברה הוא להפוך מחברת ביטוח ל"שותף פעיל" לנסיעה. "בשנים האחרונות הוספנו לכיסוי שלנו גם כיסוי לחיות מחמד שנוסעות עם המשפחה, כיסוי לביטול מכל סיבה שהיא, כיסוי לרכב שכור ועוד" הוא מספר.

דרך האפליקציה שלה מאפשרת החברה גם מעקב והתראות על הטיסה, השדה והיעד; אזור מאובטח לשמירה על מסמכי הנסיעה, כניסה ללאונג' במקרה של עיכוב בטיסה, המלצות על אפליקציות ומוזיקה מקומית, גישה לשירותי רפואה מרחוק ורופאים מקומיים. שפר גם מספר כי בניגוד לעבר, אז החברה הציעה את השירותים שלה כתשתית לחברות אחרות (B2B2C), כיום היא מציעה את השירותים שלה גם ישירות לצרכן (B2C). עם זאת, הוא מספר, כ-70% מהמכירות נעשות עדיין דרך שותפים, כשלאחרונה עברה החברה 100 מיליון דולר מכירות שנתיות.

לפתור יותר ממחצית התביעות באופן אוטונומי

עתה כאמור מודיעה החברה על סבב גיוס C בגובה 50 מיליון דולר, שמביא את סך ההשקעות בה ל-100 מיליון דולר. את הסבב הובילה קרן Madrona בהשתתפות BRM ומשקיעים קיימים בהם Portage, F2 Venture Capital, Viola Ventures ו-Lumir Ventures. החברה, שהוקמה על ידי אלעד שפר ודניאל גרין, מעסיקה כיום 91 עובדים במשרדיה בתל אביב ועוד 88 עובדים בארצות הברית.

על פי Faye, ההון שגויס ישמש להאצת פיתוח מודלי הבינה המלאכותית שלה ובחברה מצפים כי עד סוף השנה הטכנולוגיה שלהם תפתור יותר ממחצית תביעות הביטוח באופן אוטונומי וללא התערבות אנושית.

The post הסטארטאפ שמכניס AI לטיסה הבאה שלכם גייס עכשיו 50 מיליון דולר appeared first on גיקטיים.

תמונה: דוברות עיריית הרצליה

כולנו מכירים את הרגע המתסכל הזה: שעת לילה מאוחרת, הכביש פתוח לחלוטין, שום רכב לא נראה באופק, ובכל זאת אתם עומדים כמו #$@$@# מול רמזור אדום שלא ממהר להתחלף. הסיבה לכך פשוטה: רוב הרמזורים בישראל עדיין פועלים לפי תוכניות קבועות מראש וזמנים מוגדרים מראש, בלי קשר של ממש לעומס התנועה הממשי בשטח.

עיריית הרצליה וחברת נתיבי ישראל מנסות לשנות בדיוק את המצב הזה באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית ולמידת מכונה ורמזור אחד חכם.

צומת פנוי? תקבלו ירוק

המערכת שנבחרה במסגרת מיזם Move2Urban של עיריית הרצליה מבוססת על אלגוריתמים של חברת הסטארטאפ הישראלית ITC. הבשורה הגדולה כאן היא שכדי להטמיע את המערכת, אין צורך לסגור נתיבים, לחפור בכבישים או להטמין חיישנים יקרים מתחת לאספלט, כי הפתרון מבוסס על תוכנה בלבד, שמתממשקת ישירות לבקרי התנועה ולתשתיות המצלמות שכבר קיימים בשטח.

באמצעות אלגוריתמים של ראייה ממוחשבת, התוכנה מזהה תנועה בטווח של עד 700 מטרים מגבול הצומת בדיוק מוצהר של 99%. בין היתר מעבדת המערכת נתונים בזמן אמת על מכוניות פרטיות, אוטובוסים, רוכבי אופניים והולכי רגל, ומחשבת ברציפות את העומסים, מהירויות הנסיעה וזמני ההמתנה. כך, במקום להסתמך על שלוש או ארבע תוכניות קבועות בלבד, המערכת האדפטיבית עוברת דינמית בין 10 תוכניות רמזור קיימות. בשלב הבא, אומרים בעירייה, מודלים של למידת מכונה יזהו דפוסים חוזרים וימליצו על תוכניות חדשות שיתווספו לארסנל של המערכת לאחר אישור של מהנדסי תנועה.

אחרי פיילוט מוצלח

הפיילוט בצומת כפר שמריהו החל בסוף מאי, עבר שלב איסוף נתונים ולמידה ביוני, והופעל באופן מלא ביולי. לאור התוצאות הראשוניות, הפרויקט יתרחב עכשיו במימון עירוני לשלושה צמתים מרכזיים נוספים בהרצליה בחודשים הקרובים. דוח של נתיבי ישראל מפריסה של הטכנולוגיה ביותר מ-100 צמתים ברחבי הארץ מראה קיצור של 25% במשך ההמתנה ברמזורים, ירידה של עד 30% באיחורי אוטובוסים ושיפור כולל של מעל 20% בזרימת התנועה.

ראש עיריית הרצליה, יריב פישר, מסר כי המערכת מדגימה "אופן שבו רותמים בינה מלאכותית ונתונים בזמן אמת כדי להפחית עומסים ולהפוך את ההתניידות ליעילה ובטוחה יותר". איל פביאן, מחזיק תיק התחבורה בעירייה, הוסיף כי "השילוב של טכנולוגיה בתשתיות קיימות יאפשר לקצר את זמני הנסיעה ולשפר באופן ישיר את איכות החיים בעיר".

The post "רמזור AI" ראשון בהרצליה יוודא שלא תעמדו סתם באור אדום appeared first on גיקטיים.

סאטיה נאדלה. צילום: גיקטיים

מסמך פנימי שדלף ממיקרוסופט חושף את הגישה החדשה והנוקשה של החברה לשימוש בטוקנים על ידי העובדים שלה. חודשים אחרי שתופעת ה-Tokenmaxxing נכנסה לחיינו עם הנאום של מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג – תופעה שהגיעה זמנית לשוק הישראלי ומאז כבר הספיקה להיעלם כמעט לחלוטין – גם במיקרוסופט החליטו לחתוך את תקציבי הטוקנים של העובדים.

"טוקנמאקסינג הוא לא היעד"

מיקרוסופט נותרה אחת השחקניות הגדולות שעוד נתנו לעובדים יד חופשית בשריפת טוקנים, אך המסמך הפנימי שעליו חתום ג'יי פאריק – סגן נשיא בכיר בחברה שהגיע אליה ממטא – מציין כעת שינוי מגמה. "ככל שאנחנו מרחיבים את השימוש שלנו ב-GitHub Copilot כדי להגיע למטרות שהצבנו לעצמנו, עלינו לשים לב ביתר שאת לאופן שבו אנחנו משתמשים בטוקנים", כותב פאריק לעובדים במסמך שהגיע ל-404Media. לדבריו, "טוקנמאקסינג הוא לא היעד מבחינתנו. אני רוצה שכולם יתרכזו במיקסום התוצאות שיהיו חיוביות ללקוחות ולעסק שלנו". הוא הוסיף כי מיקרוסופט לא מכוונת בהכרח לצמצום בשימוש בטוקנים מצד עובדים, אלא שהם "מכוונים לשפר את ההשפעה של כל טוקן (על החברה והעסק)".

פאריק ממשיך ואומר כי בהתאם לדברים הללו החברה מעדכנת את הנהלים הפנימיים שלה, כך שיהיו רלוונטיים כעת בכל הקשור לניצול הטוקנים על ידי עובדים. כחלק מהשינוי הזה, החברה עוברת רשמית להשתמש ב-GPT-5.6 Sol של OpenAI בתור מודל ברירת המחדל שלה לעבודה בגיטהאב קופיילוט. לצד הדרישה של צמצום בזבוז הטוקנים מצד עובדים, פאריק מבהיר כי הבחירה במודל החזק של מי שהייתה בעבר שותפה קרובה של מיקרוסופט נובעת מהמחיר שלו לעומת מודלים אחרים.

דיווח של אלכס הית' בניוזלטר Sources, שהגיע לאחר פרסום המסמך הפנימי ב-404Media, מגלה כי אחת הסיבות למעבר ל-GPT-5.6 Sol היא העובדה שמיקרוסופט השתמשה עד לאחרונה בראוטר מודלים פנימי, שלרוב מיהר להשתמש במודלים ממשפחת קלוד שעלו הרבה יותר כסף לחברה. המכתב של פאריק מגיע אחרי שבחודש שעבר עדכנה מיקרוסופט את השימוש בקופיילוט עבור העובדים, ובמסגרתו צוין כי לחברה יש "יעד תקציבי לטוקני AI" וכי על העובדים לעקוב אחרי השימוש שלהם בטוקנים. "למרות שאין יעד מדויק שנקבע כעת (יולי 2026, א.א.). מהדאטה עולה כי מהנדסים רבים מוציאים בין כמה מאות לכמה אלפי דולרים בחודש על טוקנים", נכתב במסמך של החברה.

The post "טוקנמאקסינג הוא לא היעד": מיקרוסופט עוצרת לעובדים את חגיגת הטוקנים appeared first on גיקטיים.

דריו אמודאי. תמונה: CC-BY-TechCrunch

אם יצא לכם לפתוח לינקדאין בזמן האחרון, בטח ראיתם לא מעט פוסטים מודאגים על פיטורים בהייטק. אבל יש בועה אחת בתוך הבועה שבה החוקים עובדים לגמרי אחרת: תחום ה-AI. שם, החברות נלחמות על כל חוקר, שופכות כסף ומחלקות אקוויטי כאילו אין מחר. אלא שכעת מתברר שלמשחקי הכס האלה יש גם מחיר, ואחד האנשים החשובים בתחום מתחיל לאבד את הסבלנות.

יותר משקשה לגייס, קשה לשמור

על פי דיווח של Axios, מלחמת הטאלנטים בתחום ה-AI נמשכת ביתר שאת, וכעת מתברר שלחברות לא רק קשה לגייס את העובדים המתאימים, אלא בעיקר לשמור עליהם. במקביל, החברות מנהלות סוג של אקוסיסטם משותף: הן נלחמות זו במוצרים של זו, מנסות לגנוב טאלנטים הדדית, ובו בזמן משקיעות אחת בשנייה ונאבקות על מאגר של כמה מאות חוקרים שממשיכים להקפיץ את המשכורות של עצמם ואת ההוצאות של המעסיקות. הפינג-פונג הזה מוביל לכך שחברות משלמות שוב ושוב על אותם עובדים ועל תקופות ההסתגלות שלהם, כשפרויקטים נתקעים באמצע הדרך כי כוח האדם פשוט ממשיך הלאה.

קחו למשל את ליליאן וונג, שהייתה מייסדת-שותפה לצד מירה מורטי ב-Thinking Machines – הסטארטאפ שייסדה אחרי שעזבה את OpenAI בבאזז תקשורתי נרחב. וונג טענה בתחילה כי היא עוזבת כיוון שתפקיד המייסדת-שותפה פגע בבריאותה, והיא חיפשה תפקיד ממוקד יותר. ימים ספורים לאחר מכן כבר דווח כי היא מצטרפת חזרה ל-OpenAI, והופכת למייסדת הרביעית של Thinking Machines שעוזבת את החברה בשנה האחרונה. אם המייסדים עוזבים, מי יישאר נאמן? וכמובן שאי אפשר לשכוח את נועם שזיר, שחזר לגוגל תמורת 3 מיליארד דולר רק כדי לעזוב אותה שוב לטובת OpenAI.

כסף ולא בגלל המשימה

מקור המקורב לנושא באנת'רופיק דיווח ל-Axios כי מנכ"ל החברה, דריו אמודיי, מתוסכל מהמצב וטוען כי טאלנטים חדשים מגיעים רק בגלל הכסף ולא בגלל "המשימה". ההתפכחות הזו מגיעה על רקע תופעה שבה עובדים מצטרפים לחברות כמו Anthropic ו-OpenAI תוך דרישת אקוויטי לקראת ההנפקה המיוחלת. מומחים ששוחחו עם Axios מסבירים כי חוקרי AI מנסים למקסם רווחים בטווח הקצר מחשש שבעתיד, כפי שמפתחים רבים כבר גילו, מערכות ה-AI עצמן יפגעו בערך השוק שלהם. במילים אחרות, העובדים מבינים איפשהו שהם מייצרים מערכת שתייתר אותם בשלב כלשהו, אז הם "מנצלים" את המצב כדי להיות מוכנים לסופה שתגיע.

וכן, זה אומר שערכים כמו "המשימה" נדחקים הצידה. כאילו, אנחנו באמת צריכים להסביר לאמודיי שאנשים עובדים בשביל תמורה? על אחת כמה וכמה כשאנת'רופיק עצמה נחשבת לאחת החברות שמוכנות לפתוח את הכיס בצורה האגרסיבית ביותר.

עם זאת, חלק מהמומחים ציינו כי חוקרים בכירים עוזבים ומצטרפים לחברות גם מסיבות אחרות כמו למשל כוח המחשוב הזמין, כלומר כמה גיגה-וואט יש לחברה; ההשפעה האפשרית שלהם על המוצרים, והאם הם יהיו בורג קטן או יוכלו להשפיע; החופש המקצועי ואפילו בחירות אתיות כמו עבודה עם הפנטגון או קווים מנחים קשוחים. עד שחברות הטכנולוגיה לא יירגעו עם הצ'קים הפתוחים, אנחנו משערים שיהיה להן קשה למצוא עובדים שמגיעים רק בגלל "המשימה".

The post מנכ"ל אנת'רופיק מתלונן: העובדים באים לעבוד רק בשביל כסף appeared first on גיקטיים.

תמונה: Oligo

עליית כלי ה-AI לא רק סייעה לכם לכתוב קוד או להורים שלכם לג'נרט ברכות מוזרות לחג, אלא גם מסייעת להפוך ילדי סקריפטים להאקרים מיומנים, ופרק הזמן שבין חשיפת החולשה לניצול שלה התקצר למינימום. אז הסטארטאפ הישראלי Oligo טוען שהוא יכול להגן עליכם, אבל לא סתם על ידי תיקון של חולשות, אלא על ידי הגנה בזמן ריצה. ובשביל זה הוא מגייס עוד 60 מיליון דולר.

יכולים לחסום חולשות באפליקציה מבלי להשבית אותה

אוליגו מפתחת פלטפורמה המאפשרת ניתוח מעמיק של אפליקציות, ענן ומערכות AI בזמן ריצה, ללא צורך בגישה לקוד המקור, כדי לזהות חולשות אבטחה ולטפל בהן לפני שיהפכו לכאב ראש רציני לחברות שיצרו אותן. המערכת מסוגלת לבנות פרופיל התנהגות לכל ספריית קוד ולזהות אנומליות, כך שיהיה ניתן לעצור מתקפות פוטנציאליות. בכך, צוותי האבטחה והפיתוח יכולים להתמקד בחולשות המסוכנות באמת, במקום לנטר רק את התשתית או את הקוד באופן סטטי.

"היתרון המשמעותי ביותר שלנו הוא Runtime Exploit Blocking. אין כיום אף פתרון אחר בעולם שמסוגל לחסום ניסיונות Exploit ברמת האפליקציה, מבלי להשבית אותה. המשמעות היא שהלקוחות שלנו יכולים להתגונן גם מפני מתקפות מוכרות וגם מפני מתקפות חדשות ולא מוכרות, תוך שמירה על זמינות היישומים הקריטיים לעסק. במקום לבחור בין אבטחה לבין זמינות, הם יכולים להמשיך לשרת את הלקוחות ולהפעיל את העסק כרגיל ובמקביל להישאר מוגנים", אומר בשיחה עם גיקטיים נדב צ'רנינסקי, מנכ"ל אוליגו.

"ארגונים צריכים לדעת לא רק אילו חולשות קיימות אצלם, אלא אילו מהן באמת ניתנות לניצול בסביבה שלהם. הפלטפורמה שלנו מספקת ללקוחות הוכחה חד-משמעית אילו חולשות אכן ניתנות לניצול, ומאפשרת לחסום ניסיונות תקיפה גם עבור חולשות שטרם תוקנו או כאלה שעדיין אין עבורן תיקון כלל", מוסיף צ'רנינסקי. ואכן, בשנה שעברה מצאה החברה חולשה ב-Llama, מודל ה-AI של מטא, ומספר חולשות אבטחה גם בתקן AirPlay של אפל, מה שבין היתר איפשר לתוקפים להריץ קוד זדוני על המכשירים של משתמשי החברה. "במהלך השנה האחרונה שילשנו את ההכנסות שלנו, בעקבות הרחבת העבודה עם CISOs שמבקשים להתמודד עם תוקפים הנעזרים ב-AI ועם סיכונים גדלים הנובעים מקוד שנוצר באמצעות AI", מסביר צ'רנינסקי, אשר מוסיף כי החברה גם מגינה כעת על עומסי עבודה בענן והשיקה יכולת חדשה שמסוגלת לחסום אקטיבית חולשות ברמת האפליקציה מבלי להשבית אותה. "כך הלקוחות יכולים להתגונן הן מפני חולשות מוכרות והן מפני חולשות שעדיין אינן מוכרות, תוך שמירה על זמינות היישומים הקריטיים שלהם".

עוד 60 מיליון דולר

את Oligo הקימו שלושה יזמים: המנכ"ל נדב צ'רנינסקי, ה-CTO גל אלבז (בעבר בצ'ק פוינט) וה-CPO אבשלום חילו. השלושה הם חברי ילדות ועברו יחד מבית הספר היסודי, דרך יחידת הסייבר באמ"ן ועד לאקדמיה. היום (ד') מודיעה החברה על השלמת סבב גיוס נוסף בהיקף של 60 מיליון דולר בהובלת Ballistic Ventures, ובהשתתפות Greenfield Partners, Red Dot Capital, Lightspeed Venture Partners, TLV Partners. בנוסף, הצטרפו לסבב גם מספר אנג'לים בהם יסמין לוקץ' ואיל וולדמן. עד כה גייסה החברה 140 מיליון דולר. החברה מעסיקה 100 עובדים, כ-70 מתוכם מועסקים בישראל והשאר בארצות הברית.

The post אחרי שמצאו חולשות אצל אפל ומטא, הם מגייסים עוד 60 מיליון דולר appeared first on גיקטיים.

תמונה: משרד ההגנה של אירלנד

ממשלת אירלנד קיבלה לאחרונה את מטוס המנהלים החדש שלה, מדגם Falcon 6X של חברת Dassault, שעלה למשלמי המיסים האירים כ-53 מיליון אירו. המטוס החדש, שמופעל על ידי חיל האוויר האירי, מסוגל לשאת 14 נוסעים בהם ראש הממשלה והשרים בביקורים ממלכתיים שלהם, לצד משימות פינוי רפואי למרחקים ארוכים, והוא החליף את מטוס ה-Learjet הוותיק שסבל מתקלות טכניות רבות.

אבל עכשיו מתברר שהמטוס החדש עלול להיתקל בקשיים משמעותיים אם ינסה לבצע נחיתה בתנאי ערפל כבד או מזג אוויר סוער. הסיבה: החלטת השלטונות בדבלין להחרים את הטכנולוגיה הישראלית.

מערכת ראייה ממוחשבת של אלביט

על פי דיווח של האתר האירי The Journal, מדובר במערכת מסוג FalconEye של חברת אלביט, מערכת ראייה מוגברת (או EVS) שמותקנת בחרטום של המטוס. המערכת כוללת חיישנים מתקדמים ומצלמות אינפרא-אדום, שמעבירות תמונה בזמן אמת אל תצוגת ה-HUD של הטייסים, כלומר התצוגה העילית שלהם. הטכנולוגיה הזו מאפשרת לצוות האוויר לזהות למעשה את מסלול הנחיתה בכל מזג אוויר ולדעת בכל רגע נתון היכן הוא נמצא ביחס למסלול הנחיתה, גם בחשיכה מוחלטת או בעננות נמוכה. "היתרון המבצעי של המערכת הזו הוא היכולת לנחות בערפל בזמן שמטוסים אחרים נאלצים להסיט את הטיסה לנמל תעופה חלופי", אמר קווין פיפס, טייס לשעבר בחיל האוויר האירי, ל-The Journal.

האירים ויתרו על זה. תמונה: אלביט

אבל מדוע שמדינה תחליט מיוזמתה לפגום במטוס הייצוגי והרשמי של הממשלה שלה? ובכן, החלטת משרד הביטחון האירי לוותר על הרכישה נובעת מהמדיניות של הממשלה בדבלין שלא להתקשר בחוזים ישירים לרכישת טכנולוגיה צבאית וביטחונית מישראל. מכיוון שהתקנת מערכת ה-FalconEye במטוס של חברת דאסו הצרפתית דורשת הסכם רכש נפרד וחתום מול אלביט, האירים העדיפו לוותר על הרכיב "משיקולים מדיניים". התוצאה: המטוס יתקשה לנחות בתנאים מורכבים יותר.

ממשרד הביטחון האירי נמסר בתגובה לדיווח כי אין כרגע מגבלה על היכולת המבצעית של המטוס. אבל, גורמים בתעשיית התעופה הבהירו כי התגובה הזו לא מדוייקת, וללא הטכנולוגיה הישראלית, אפשרויות הנחיתה של הטייסים בתנאי ראות קשה הן מוגבלות ביותר.

The post הממשלה האירית החרימה טכנולוגיה ישראלית, אז המטוס החדש שלה מתקשה בנחיתות appeared first on גיקטיים.

ערן זינמן ורועי מן, מייסדי monday.com. תמונה: נתנאל טוביאס

בחודש יולי הודיעה monday.com רשמית על מהלך פיטורים עצום של כ-20% מעובדיה בארץ ובעולם. כתוצאה מכך, היא נאלצה להיפרד מכ-620 עובדים, שכ-350 מהם עובדים בישראל.

כעת מתברר שלקראת אסיפת בעלי המניות של החברה, החברה מבקשת לאשר שידרוג בתנאי השכר והתגמולים של שני המנכ"לים והמייסדים המשותפים של החברה, רועי מן וערן זינמן. אם הבקשה תאושר, החל מ-2027 תקרת השכר החודשי של השניים תזנק ב-19% ל-110 אלף שקל, ותמשיך לעלות בהדרגה ל-115 אלף שקל ב-2028 ול-120 אלף שקל בחודש ב-2029. מנגנון הבונוס השנתי יישאר מותנה ביעדים ויוכל להגיע ל-100% מהשכר השנתי (ועד 200% במקרה של ביצועי שיא), כאשר בחברה מדגישים כי גם אחרי ההעלאה המתוכננת, שכר הבסיס נשאר נמוך יחסית למקובל בשוק.

הקפיצה המשמעותית ביותר בהצעה נוגעת לרכיב המניות: מענק ההון השנתי של כל מנכ"ל יעלה מ-7 מיליון דולר כיום ל-9.5 מיליון דולר ב-2027, ויטפס עד ל-13.65 מיליון דולר ב-2029 – מהלך שנועד, על פי החברה, להביא את התגמול של ראשיה לרמת החציון בתעשייה. במקביל, רוצה החברה לשנות את תמהיל המענק ל-60% מבוסס ביצועים ו-40% מבוסס זמן (לעומת 70%-30% כיום). הבקשה תעבור כעת לאישור הדירקטוריון, שבו יושבים בין היתר ג'ף הורינג מאינסייט, אבי אייל מ-Entree ומנכ"ל Wix, אבישי אברהמי, כאשר מן מחזיק כיום ב-11.5% ממניות החברה וזינמן ב-4.1%.

חברת monday.com

טיעונים צודקים אבל הטיימינג?

על הנייר, הטיעונים של מאנדיי להעלאת השכר נשמעים מוצדקים: מאז הנפקתה ב-2021, הכנסות החברה זינקו מ-308 מיליון דולר ל-1.2 מיליארד דולר והציבו אותה באחוזון העליון של חברות התוכנה, בעוד שהתגמול למנכ"לים נותר ברמת סטארטאפ ונמצא בתחתית הדירוג של חברות מקבילות. אבל, כמו הרבה דברים בחיים, גם כאן, טיימינג זה הכל, והתזמון של הבקשה קצת צורם; שווייה של מאנדיי עומד כיום על 3.75 מיליארד דולר – שווי שמשקף צלילה של כ-65 אחוז במניה בשנה האחרונה ויותר מ-40 אחוז מינואר השנה; וכאמור, רק לאחרונה, היא הודיעה על סבב פיטורים נרחב.

The post אחרי הפיטורים: מאנדיי מבקשת להכפיל את שכר המנכ"לים appeared first on גיקטיים.

תמונה: Dreamstime

בשבועות האחרונים מתרבים הדיווחים על משתמשים שמגלים בבוקר בהיר אחד שחשבון ה-WhatsApp שלהם נחסם, וברגע אחד, הם מאבדים גישה לכל הצ'אטים, התמונות והזכרונות שלהם. בניגוד לכל מיני קונספירציות, התופעה הזאת מתרחשת בכל העולם ולא רק בישראל, ומכיוון שלפחות כרגע לא נראה ש-Meta מוטרדת מאוד מהבאג, והיא לא ממש מצליחה למנוע את התופעה, חשוב להיות מוכנים.

קודם כל: אמצעי אבטחה נוסף

נתחיל מנקודת ההנחה הסבירה שאתם עוד לא נחסמתם, אבל חוששים מזה. לפני שאנחנו מתחילים להגן על המידע שלכם, כדאי לתת לעצמנו נקודת חילוץ נוספת. בשביל זה כדאי להוסיף כתובת אימייל לחשבון הוואטסאפ שלכם. כתובת כזו מאפשרת למטא לאמת את החשבון שלכם אם איבדתם את הסמארטפון ואין לכם דרך לקבל SMS לאימות, או להגיע אליכם במקרה של בעיה טכנית או בעיית אבטחה – כמו במקרה של חסימה.

וכמובן שזו הזדמנות להצטרף לערוץ הטלגרם של גיקטיים

כדי להוסיף את האימייל לחשבון, היכנסו לוואטסאפ ועברו להגדרות. כעת לחצו על Account, ואז בחרו ב-Email Address. בשלב הזה אתם צריכים להזין את כתובת המייל שלכם, ולאחר מכן מטא תשלח לכתובת הזו קוד אימות אותו תצטרכו להזין באפליקציה כדי לאמת אותה.

תמונה: WABetaInfo

להוציא את הצ'אטים מוואטסאפ

עכשיו, כשיש לנו עוד נקודת חילוץ למקרה של חסימה, אפשר להתחיל לשמור על המידע שלנו. לכולנו יש צ'אטים שאנחנו מרגישים שאנחנו חייבים לשמור, וסביר להניח שבשביל זה כבר נתתם מזמן גישה לוואטסאפ לגבות את החשבון ב-iCloud או ב-Google Drive. זה טוב וחשוב, אבל יש לנו כאן בעיה מובנית: הגיבויים של וואטסאפ מיועדים רק לוואטסאפ. כלומר, גם אם אתם ניגשים לקובץ המקור שמגובה בענן, רק אפליקציית וואטסאפ יכולה לקרוא אותו. ביום הדין שבו חס וחלילה חשבונכם ייחסם – לא תוכלו באמת לקרוא את הצ'אטים או לייבא אותם לחשבון אחר.

אתם רוצים קודם את החדשות הטובות או החדשות הרעות? החדשות הטובות הן שיש פתרון ואפשר לייצא את הצ'אטים אל מחוץ לוואטסאפ. החדשות הרעות הן שזה לא פשוט כמו הגיבוי הכללי. בשביל לייצא צ'אט אל מחוץ לאפליקציה, היכנסו שוב להגדרות הוואטסאפ, עברו ל-Chats ובמקום ללחוץ על Chat backup, לחצו על Export Chat. כעת תוכלו לבחור כל צ'אט שאתם רוצים לייצא, ולבחור אם לייצא רק את הטקסט, או גם את קובצי המדיה שצירפתם במהלך השנים. קחו בחשבון שאם תבחרו בייצוא מדיה, הקובץ יהיה כבד הרבה יותר. וכמובן, מטא לא מקלה על החיים: אין דרך לבחור את כל הצ'אטים או כמה מהם ביחד – אתם צריכים לעבור אחד אחד כמו איכרים. אגב, אם אתם או המשתמשים בצד השני של השיחה הפעלתם את פיצ'ר ה-Advanced chat privacy, לא תוכלו לייצא את הצ'אט.

זה מה שאתם מחפשים

עכשיו בואו ניגש לתרחיש הפחות כיפי: מטא כבר חסמה אתכם כי ככה. מה עושים? קודם כל, בלי פאניקה. חשוב: אל תמחקו את האפליקציה, אל תנסו לעבור מכשיר ובעיקר אל תנסו להסתמך על כל מיני "נציגים" ברשת שמבטיחים לסייע לכם תמורת תשלום. רק אתם יכולים להחזיר לעצמכם את הגישה לוואטסאפ. בתחתית החלון שיבשר לכם על החסימה, תוכלו להגיש בקשה לבדיקה. ברוב המקרים, תוך פחות מ-24 שעות, מטא תחזיר לכם את הגישה לחשבון כאילו כלום לא קרה דבר מעולם.

שמעתם שמטא מטפלת? לא בטוח שזה נכון

עכשיו אולי קראתם באתרים מסוימים שמטא כבר מטפלת בבעיה של חסימת חשבונות. אבל אם תשימו לב לתגובה הרשמית של החברה, אתם תגלו שהיא כמעט זהה לזו שהחברה סיפקה לגיקטיים עוד בחודש שעבר בסיבוב הקודם של החסימות: "אנחנו פועלים באופן מתמיד כדי להקדים משתמשים שמנסים לנצל לרעה את הפלטפורמה שלנו, ופועלים לחסום את החשבונות שלהם כדי לסייע בשמירה על ביטחון המשתמשים. לעיתים אנחנו טועים, וכשזה קורה אנחנו פועלים לתקן את המצב במהירות האפשרית כדי לאפשר לאנשים לחזור להשתמש בוואטסאפ", הגיבו ממטא והוסיפו את השורה "נקטנו בפעולה כדי לשחזר את החשבונות שהושפעו". מעבר לכך? אין חדש. מטא לא אומרת למה הבעיה הזאת מתרחשת והאם היא עובדת על פתרון כולל לתופעה, ולא רק פתרונות נקודתיים לחשבונות שנחסמו ללא סיבה. בהצלחה.

The post גל החסימות בוואטסאפ: כך תצילו את המידע שלכם appeared first on גיקטיים.

תמונה: גוגל, עיבוד תמונה

המדינה אוהבת הרבה פעמים להכריז על תוכניות לאומיות גרנדיוזיות, אבל הפעם נראה שמישהו גם מנסה לתרגם את ההצהרות החגיגיות למעשים בשטח. המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה, בשיתוף החשב הכללי במשרד האוצר, הודיעו היום (ג') על יריית הפתיחה לסדרת פרויקטי הדגל הראשונים של התוכנית הלאומית ל-AI. המטרה המוצהרת של הצעד הזה היא לבסס "ריבונות טכנולוגית ישראלית" ולתת דחיפה משמעותית לאקוסיסטם ההייטק המקומי במרוץ החימוש הגלובלי של המחשוב הקוונטי.

מהאנשים שהביאו לכם את נימבוס: פרויקט נקסוס

במרכז המהלך עומד "פרויקט נקסוס", מכרז רשמי של המדינה להקמת פלטפורמת מחשוב קוונטי לאומית כחול-לבן. אם תרצו, פרויקט נימבוס – הדור הבא. אם הכל יעבוד לפי התוכנית ולא ייתקע בבלאגן הבירוקרטי, הפרויקט אמור לספק תשתיות מחשוב מתקדמות עבור חוקרים באקדמיה וחברות הייטק פרטיות.

במקביל, המדינה פרסמה גם RFI או פנייה מוקדמת לקבלת מידע, לבחינת הקמתו של שדה ניסויים לאומי בתחום ה-Physical AI, כלומר המקום שבו ה-AI פוגש את העולם הפיזי כמו ברובוטים, רחפנים ומוניות אוטונומיות. המדינה רוצה לייצר מתחם סימולציות מבוקר שידמה תרחישי קיצון בסביבות אמת, החל מתחבורה ומערכות אוטונומיות בכבישים, דרך רובוטיקה במתחמים רפואיים ועד ליישומים מתקדמים בחקלאות, תוך דגש על חיישנים ומחשוב קצה. כך שאם רובוטים או רחפנים יצאו מכלל שליטה, זה לא יהיה במרכז תל אביב, אלא במתחם ענק שמדמה עיר גדולה.

בנוסף, המדינה מפרסמת גם RFI נוסף שעוסק באחד הנושאים הבוערים ביותר בתעשייה העולמית: מודלי פאונדיישן. במדינה מעוניינים למפות את היכולות הקיימות בשוק המקומי ולבחון דרכים לפיתוח מודלים לאומיים עצמאיים, מתוך הבנה שהסתמכות מוחלטת על מודלים זרים מחו"ל עלולה להוות סיכון אסטרטגי ממשי לעתיד התעשייה. רק דמיינו למשל תסריט, שפעם היה נדמה דמיוני, במסגרתו נשיא אמריקאי עוין את ישראל מגביל את הגישה של המדינה למודלים אמריקאים.

"הצעדים שאנו משיקים כעת הם שלב מרכזי להבטחת התשתיות הריבוניות שלנו", מסר ראש המטה הלאומי ל-AI, תת אלוף במיל' ארז אסקל, והדגיש את המעבר המהיר מהגדרת החזון ליישום בשטח. אביתר פרץ, סגן בכיר לחשב הכללית ויו"ר ועדת המכרזים המיוחדת, הוסיף כי החיבור בין הגופים מיועד לתרגם את החלטת הממשלה "למנגנונים מכרזיים שיביאו ליצירת התשתיות הנדרשות בשטח, להוריד חסמים ולהבטיח את הריבונות הטכנולוגית".

The post המדינה מפרסמת מכרז להקמת מחשב קוונטי לאומי appeared first on גיקטיים.

תמונה: גיקטיים, AI

עם כל הכבוד ל"האודיסיאה" או ספיידרמן החדש, את באקט הפופקורן הגדול ביותר אנחנו נצטרך כנראה לקרב המשפטי בין אפל לבין OpenAI.

צילומי מסך, מיילים והודעות iMessage

בחודש שעבר, אפל הגישה תביעה ובקשה לצו מניעה נגד OpenAI. הטענה של אפל היתה שמפתחת ChatGPT מנסה לגייס עובדים באפל כדי לגנוב סודות מסחריים של קופרטינו בתחום החומרה. עכשיו, תורה של OpenAI להגיב, והיא בהחלט לא נשארת חייבת, ובפוסט רשמי ודי חריג, מפרסמת עכשיו OpenAI תגובה חריפה מלווה בצילומי מסך, מיילים ותכתובות iMessage פנימיות.

הפוסט מתחיל בעקיצה ישירה לכיוון קופרטינו: "אפל היא אחת החברות הגדולות בכל הזמנים, ובנתה מוניטין של אובססיביות לפרטים הקטנים ביותר". עד כאן זה בסדר, אבל אז מגיע המשפט: "התביעה הרשלנית, האגרסיבית והמוזרה הזו, לצערנו, אינה עומדת במוניטין הזה".

אז מתייחסת OpenAI לאחת הטענות המרכזיות של אפל, לפיה היא פנתה ל-OpenAI בחודש פברואר האחרון אבל נענתה בהתעלמות. אלא שמהתכתבויות המייל שפרסמה עכשיו החברה של סם אלטמן עולה שרשרת של טעויות מביכות לכאורה. על פי OpenAI, גבריאל גרוס, עורך הדין של אפל, שלח אמנם מכתב ל-OpenAI, אבל התבלבל בין "שני שמות משפחה אסיאתיים". מעבר לבלבול, חשוב לזכור שבתרבות האמריקאית, בטח של הסיליקון וואלי, מדובר כאן בדבר הכי קרוב להאשמה בגזענות מצד אפל ועורכי הדין שלה. מעבר לזה, עורך הדין של אפל טען במייל נוסף כי שוחח בטלפון עם היועץ המשפטי של OpenAI, צ'ה צ'אנג, וזכה לשיתוף פעולה מהיר, למרות שכאמור זה לא באמת קרה.

חלק מהתכתובות שחשפה OpenAI. צילום מסך

צ'אנג (היועץ האמיתי של OpenAI), שנדהם לגלות את הטענה הזו במייל, פנה מיד למחלקה המשפטית הפנימית של אפל וכתב: "הבחור הזה מ-Weil (פירמת עורכי הדין של אפל, י.א.) טוען שהוא מייצג אתכם. מסיבה כלשהי, הוא משקר לגבי שיחה טלפונית איתי. אני לא יודע מי הוא ומעולם לא דיברנו". בנוסף, כותב צ'אנג למחלקה המשפטית של אפל: "אני לא מבין מה הטעם בשקר הזה, אבל תוכלו לאשר אם הוא אכן מייצג אתכם?".

בתגובה למייל הזה, נאלץ עורך הדין של אפל להודות בטעות שלו ובכך שבלבל בין 2 השמות האסייתיים. במייל ששלח אחרי זה הוא הסביר כי התכוון לעובד לשעבר בשם ואנג, התנצל על הבלבול והבהיר כי העניין בטיפול. אפל טענה אז כי היא מנסה לפתור את הסוגייה, אולם מאותו רגע היא עשתה גוסטינג ונעלמה לחמישה חודשים שלמים, במהלכם היא לא העלתה שום טענה ספציפית… עד שהגישה עכשיו את התביעה במפתיע.

עובדים של אפל ביקשו עזרה, אפל האשימה את העובד בגישה לא מורשית

סוגיה מרכזית נוספת בתביעה נוגעת לצ'אנג ליו, מהנדס מערכות לשעבר באפל. אפל האשימה בכתב התביעה את ליו בגישה לא מורשית למידע חסוי שלה אחרי סיום העסקתו. אבל, תכתובות iMessage מהימים הראשונים לאחר העזיבה שלו מראות תמונה הפוכה לחלוטין. על פי התכתובות האלו, עובדי אפל בעצמם הם אלו שפנו לליו וביקשו את עזרתו באיתור קבצים, שרטוטים, בדיקת דיאגרמות מתח ואפילו בהבנת החלטות שונות בנושאי פיתוח מהעבר שלו בחברה. ב-OpenAI הסבירו כי הגישה שנשארה לליו לנכסי החברה נובעת מבעיה ידועה של אפל בניהול הרשאות של עובדים עוזבים. התופעה הזו גורמת לכך שעובדים לשעבר נשארים מחוברים לחשבונות iCloud ולתיקיות משותפות גם אם הם בכלל לא רוצים את זה, כשלא פעם הם לא מודעים לזה בכלל. כלומר, כן, העובד לשעבר ניגש למערכות של אפל, אבל בעקבות בקשה של עובדים בחברה ובגלל פיצ'ר-באג במערכות ה-IT שלה. לכאורה.

טענה נוספת של OpenAI נוגעת לגיוסו לחברה של תנג טאן, שעבד באפל במשך יותר מ-24 שנים, וכיום מוביל את צוות החומרה ב-OpenAI. ב-OpenAI מציגים כיצד טאן הנחה את הצוות באופן החד והברור ביותר: "אנחנו לא רוצים, ואסור לנו להשתמש, בשום מידע חסוי מחברות אחרות".

לבסוף, ב-OpenAI מסכמים וטוענים שהבקשה של אפל לצו מניעה זמני מבוססת על מידע שקרי ומיותרת לחלוטין. "אין לנו, ואנחנו גם לא רוצים, אף סוד מסחרי שלהם", ציינו בחברה. "אנחנו מעוניינים הרבה יותר בבניית מוצרים וטכנולוגיות חדשניות שפורצות את הגבולות". Shots Fired.

מאפל לא נמסרה תגובה.

The post הכינו את הפופקורן: OpenAI חושפת הוכחות מביכות נגד אפל appeared first on גיקטיים.

תמונה: Gett

תאהבו את זה או לא, Gett נתפסת היום כשחקנית הגדולה הכמעט בלעדית בשוק המוניות המקומי. אחרי שהחליפה את התחנות המקומיות, ואת השיחה עם הסדרן הטלפוני באלגוריתם וזכתה במכרז הבלעדי בנתב"ג, החברה מנסה למצוא כיווני צמיחה חדשים. הבוקר (ג') משיקה Gett עדכון משמעותי לאפליקציה שמוציא אותה מנישת המוניות ומאפשר להזמין בה כמעט כל כלי תחבורה גדול שתרצו.

הפעם אתם גם יודעים כמה תשלמו

החל מהיום, משתמשי האפליקציה יוכלו להזמין ישירות מהאפליקציה גם כלי רכב גדולים: החל ממיניוואנים (8 מקומות) ו-וואנים (13 מקומות), ועד למיניבוסים ואוטובוסים שלמים בפריסה ארצית. בניגוד לנסיעה במונית ספיישל, שמוזמנת בלחיצת כפתור ומגיעה תוך דקות מעטות (כשזה מתאים כמובן למצב הרוח של הנהגים), השירות החדש מחייב הזמנה של 12 שעות מראש לפחות. חידוש נוסף הוא שהאלגוריתם של האפליקציה יציג למשתמשים מחיר סופי וידוע מראש עוד לפני אישור הנסיעה, בהתבסס על פרמטרים שונים כמו המרחק, משך הנסיעה המשוער ונקודות עצירה מתוכננות לאורך המסלול. אתם יודעים, כמו שב-Uber עושים כבר יותר מעשור.

מאחורי הקלעים, Gett לא רוכשת צי רכבים חדש. השירות מופעל באמצעות אינטגרציה לפלטפורמת Rideeazy של אלקטרה אפיקים, שכוללת כמה עשרות ספקי הסעות פרטיים ברחבי הארץ. במודל הזה, Gett מנהלת את ממשק המשתמש, מערך ההזמנות והסליקה, בעוד חברות ההסעות השותפות אחראיות על התפעול והניוד בפועל בשטח. "הרחבת הפעילות מסמנת פרק חדש שנועד להתאים את החברה לצרכים המשתנים של המשתמשים", מסר מארק און, מנכ"ל Gett.

משתלם? תלוי

כדי לתת אינדיקציה ראשונית לעלויות, החברה הציגה מחירי השקה לדוגמה: נסיעה מתל אביב לנתב"ג ברכב של 13 מקומות תעלה 526 שקלים, בעוד שאוטובוס של 55 מקומות מתל אביב לירושלים יעלה 1,675 שקלים. המחירים המוצגים כוללים הטבת השקה בסך 100 שקלים, אך בחברה טוענים כי המחירים יישארו תחרותיים ונמוכים בכ-10% ממחירי השוק המקובלים גם לאחר תקופת המבצע.

מומלץ להשוות את המחירים

עם זאת, מבדיקה שאנחנו עשינו, ראינו שנסיעה לנתב"ג במיניוואן (8 מקומות) מאחת מערי השרון, עולה באפליקציה 1,166 ש"ח לכיוון, מחיר גבוה למעלה מפי שלושה מהמחיר שאנחנו משלמים לנהג הסעות פרטי כיום. בחברה הסבירו שמדובר היה בבאג טכני רגעי, ואכן בבדיקה מאוחרת יותר התבקשנו לשלם באפליקציה מחיר מעודכן של 766 ש"ח, כלומר נמוך יותר, אבל עדיין יותר מכפול מהמחיר אותו אנחנו משלמים כיום, כך שבכל מקרה מומלץ לכם להשוות ולבדוק היטב את המחירים לפני היציאה לדרך.

The post מהיום, Gett מציעה הרבה יותר ממוניות, אבל האם זה משתלם? appeared first on גיקטיים.