אילוסטרציה: Unsplash, עיבוד תמונה

קוד פתוח הוא הבסיס כמעט לכל מוצר תוכנה היום, אבל הוא גם אחד מכאבי הראש הגדולים ביותר של מנהלי אבטחה. חולשות מתגלות כל הזמן, והדילמה תמיד זהה: לשדרג גרסה ולהסתכן בשבירת הקוד הקיים, או להשאיר את המערכת חשופה. חברת הסייבר הבלגית Aikido, שהפכה לאחרונה ליוניקורן, רוכשת כעת את הסטארטאפ הישראלי Root כדי לפתור בדיוק את הבעיה הזו.

הטכנולוגיה של Root מאפשרת לזהות ולתקן חולשות אבטחה ברכיבי קוד פתוח בלי צורך לשדרג גרסאות או לבצע תהליכי מיגרציה ארוכים ומעיקים. המערכת מייצרת תיקוני אבטחה ישירות לגרסאות שבהן המפתחים כבר משתמשים בסביבת פרודקשן, וכך מונעת את התרחיש המוכר שבו עדכון אבטחה קטן גורם לקריסת המערכת כולה.

וילם דלבארה, מנכ"ל ומייסד משותף ב-Aikido, מסביר כי כיום ארגונים נאלצים לבחור בין שדרוג, שעלול לשבור את הפרודקשן, לבין מעבר לפתרון סגור של ספק אחר. לדבריו, בעזרת הטכנולוגיה של Root החברה תוכל לייצר מאות תיקוני אבטחה בכל יום לאותן גרסאות שצוותי הפיתוח כבר מריצים, מה שיהפוך את אבטחת שרשרת האספקה לנגישה לכל ארגון.

מייסדי Root, מיקי גורדון ובנג'י קלמן, הוסיפו כי מפתחים מקבלים היום רשימות אינסופיות של חולשות ונדרשים לתעדף אותן. לטענתם, המטרה היא לאפשר לארגונים להמשיך להשתמש במוצרים שלהם תוך תיקון מהיר ללא שינויי קוד, במקום להיגרר למיגרציות של חודשים.

מרכז פיתוח ישראלי

מייסדי Root

הסטארטאפ Root החל את דרכו תחת השם Slim.AI ומוכר אולי למפתחים בזכות פיתוח כלי הקוד הפתוח Slim Toolkit. החברה הוקמה על ידי בנג'י קלמן, מיקי גורדון, איאן ריופל וג'ון אמרל. מתוך 25 עובדי החברה, כ-15 יושבים במרכז הפיתוח בתל אביב, והם יצטרפו לרוכשת הבלגית כמרכז הפיתוח הישראלי שלה. החברות לא פרסמו את סכום העסקה, שמוערך בכמה עשרות מיליוני דולרים. עד היום גייס הסטארטאפ 31 מיליון דולר מקרנות בהן Insight Partners ו-Boldstart Ventures.

הרכישה מצטרפת למסע קניות של Aikido בשנה האחרונה, שכלל סטארטאפים נוספים בתחומי סקירת קוד ובדיקות חדירה כמו Trag ו-Allseek. החברה משרתת כיום יותר ממאה אלף צוותי פיתוח ברחבי העולם, ולאחרונה השלימה גיוס של 60 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר. במסגרת העסקה, Aikido הודיעה על יוזמה מעניינת: היא תשחרר את תיקוני האבטחה לחולשות קריטיות חזרה לקהילת הקוד הפתוח בחינם, במקום להשאיר אותם מאחורי חומת תשלום.

The post יוניקורן הסייבר Aikido רוכש סטארטאפ ישראלי ופותח כאן מרכז פיתוח appeared first on גיקטיים.

סם אלטמן | צילום מסך

מאז שנת 2023 כולם מחכים לראות מה יהיה מכשיר ה-AI שחברת OpenAI מפתחת. מדובר באחת השחקניות המרכזיות בעולם ה-AI, וכשזו משלבת את ג'וני אייב, המעצב האגדי של אפל – אנחנו סקרנים. כעת נראה שהחברה נערכת להשקה של מוצר החומרה הראשון שלה, אבל הוא לא הולך לכיוון שחשבנו.

נראה לנו מוכר

קודם כל בואו נוריד משהו מהשולחן. זה לא הסמארטפון של OpenAI שרבים מחכים לו. עכשיו כששמנו את זה בצד, נסביר שבמסגרת יריד AI Engineer העולמי שמתקיים ממש עכשיו בסן פרנסיסקו, ב-OpenAI החליטו לחשוף את הגאדג'ט הראשון של החברה שנקרא Codex Micro. בשלב הראשון, OpenAI העלתה טיזר קצרצר ומסקרן לחשבון ה-X שלה:

Your favorite Codex shortcuts are getting an upgrade.

July 15th. pic.twitter.com/xZ1ydZyt94

— OpenAI Developers (@OpenAIDevs) June 29, 2026

על פי הטיזר, מדובר בשיתוף פעולה בין OpenAI לבין Work Louder, חברת הציוד ההיקפי המייצרת מקלדות מודולריות (בהן ה-Nomad), ואת ה-Creator Board שכוללת כפתורים מסתובבים, מתגים, ג'ויסטיקים ומשטחי מגע. בדרך כלל, המוצרים של החברה מכוונים ליוצרי תוכן, אבל הפעם הכיוון שונה. דובר מטעם OpenAI מסר כי מדובר במוצר ש"נועד לשדרג את השימוש שלכם ב-Codex". בפועל, המכשיר נראה כמו ה-Creator Micro 2, מעין גרסת רטרו של ה-Stream Deck. זהו לוח קטן עם כפתורים הניתנים לתכנות, כך שתוכלו להשתמש בקיצורי דרך בלחיצה או באמצעות מחוות.

תמונה: OpenAI

בעבר Work Louder עשתה שיתוף פעולה דומה עם Figma, וגם אז היה מדובר באותו מכשיר בדיוק, רק עם קיצורי דרך מותקנים מראש. במסגרת הטיזר צוין התאריך 15 ביולי, כך שבעוד שבועיים תגיע ההכרזה המלאה, ואולי נבין מה מיוחד בשיתוף הפעולה הזה שטכנית יכולתם לעשות גם עם ה-Creator Micro 2 הקיים.

חשוב לציין שזה כנראה לא המכשיר שעליו סם אלטמן וג'וני אייב שוקדים בימים אלו. בעבר טען אלטמן כי המוצר החדש של החברה ימכור כ-100 מיליון יחידות, וכי הוא אמור להיות "המוצר השלישי שמשתמשים מניחים על שולחן העבודה שלהם". האם זה ה-Codex Micro? לא נראה לנו.

The post נחשף הגאדג'ט הראשון של OpenAI appeared first on גיקטיים.

המכשיר שנפל בסוריה

חייל צה"ל איבד השבוע טלפון צבאי מסווג באזור הכפר עבאדין שבדרום סוריה.

על פי החשד, במהלך פעילות צבאית של צה"ל באזור נפל הטלפון – ונותר בשטח. לאחר עזיבת הכוחות הישראלים, מצאו אותו אזרחים סורים והחלו לפרסם תיעודים שלו ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת במדינה. על פי דיווח של הכתב הצבאי של גלי צה"ל, דורון קדוש, ברגע שהתגלה כי המכשיר נותר בשטח, הוא נותק מהרשת כדי למנוע דליפת מידע.

על פי הדיווח, המכשיר הצבאי שנשכח בשטח סוריה הוא מכשיר מסוג אול"ר – מכשיר מסווג, אבל אינו הסלולרי הצבאי (סל"צ) שדרכו המפקדים מנהלים את הלחימה. לפי גורם ביטחוני, המכשיר שנשכח מוגן בסיסמה – כך שלמרות שהגיע לידי אזרחים סורים לא ברור אם יצליחו לפתוח אותו או לפענח את המידע עליו. עם גילוי המקרה בזמן אמת, ביום ראשון, שקלו בצה"ל אם לחזור לכפר הסורי כדי לקחת את המכשיר – אבל במקום החלו התפרעויות של תושבי הכפר, ומחשש שאלו יסלימו הוחלט בסופו של דבר לוותר על המכשיר ולא להיכנס לשטח מחדש. בנוסף דווח כי בצה"ל נפתחו תחקירים על קבלת ההחלטות של המפקדים באירוע.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "המקרה מוכר ומתוחקר. האירוע נמצא בטיפול בצירים הרלוונטיים".

הכתבה התפרסמה לאחר אישור צנזורה

The post סמארטפון צה"לי מסווג נשכח בסוריה והגיע לידי אזרחים appeared first on גיקטיים.

במקום להטיל אחריות מלאה על סוכן בודד, פרקו את העבודה לשלבים קטנים ומוגדרים (דימוי: Dreamstime)

מאת חן פרידמן

סוכני AI היו אמורים להיות העובד המושלם. הם מקבלים משימה, מפעילים כלים, מקבלים החלטות ומבצעים תהליכים שבעבר דרשו מעורבות של כמה עובדים, ואפילו כמה מחלקות. על הנייר זה נשמע כמו הגשמת החזון של מהפכת ה-AI, אך בפועל רוב הארגונים נתקלים באותה חומה בצורה.

הדמו עובד מצוין, אבל אז מגיעות השאלות: למה הסוכן בחר בפעולה הזאת? למה לקוח אחד קיבל פנייה ולקוח אחר לא? מדוע אותה משימה הניבה תוצאה אחרת לגמרי בשבוע שאחרי? ולמה אף אחד לא מצליח להסביר בדיוק מה קרה בדרך?

בנקודה הזאת הדיון משנה כיוון: אנחנו כבר לא מדברים על כמה הסוכן חכם, אלא תוהים עד כמה אנחנו יכולים לסמוך עליו. ככל שיותר ארגונים מטמיעים AI בתהליכי ליבה, כך נהיה ברור שהאתגר המרכזי הוא כבר לא איכות המודל, אלא היכולת להבין, לנהל ולשלוט בתהליך שהוא מפעיל.

אז איך מגשרים על הפער בין הדמו לדרך שבה הסוכנים עובדים בפועל בארגון?

הבעיה מתחילה כשנותנים לסוכן בודד לנהל את ההצגה

החזון של סוכני AI מבוסס על רעיון פשוט: ישות אחת שמקבלת משימה רחבה ומבצעת אותה לאורך כל הדרך, עד לתוצאה המבוקשת. אנחנו נותנים להם משימות מקצה לקצה כמו "מצא לקוחות חדשים", "אפיין מערכת", "בצע Code Review", "נהל קמפיין", "בצע Pentest". בהתחלה זה נשמע הגיוני – הרי אם המודל חכם מספיק, אז למה לא לתת לו לבצע את כל התהליך?

אבל בעולם הארגוני, תהליכים מורכבים אינם בנויים ממשימה אחת, אלא מעשרות החלטות קטנות: בחירות בין חלופות, העברות מידע בין מערכות, בדיקות תקינות, הרשאות, מנגנוני בקרה, חריגים. כאשר סוכן אחד אחראי על כל שרשרת הפעולות, הוא הופך לנקודת כשל אחת גדולה. כל החלטה שהוא מקבל משפיעה על ההחלטה הבאה, וכל טעות קטנה תיגרר לאורך התהליך כולו. זאת גם הסיבה לכך שהכי קשה לעשות אוטומציה על המשימות הרחבות ביותר. זה לא בגלל שהמודל אינו מסוגל לבצע אותן, אלא בגלל שקשה מאוד לנהל אותן.

אחת התובנות החשובות ביותר שעולות מפרויקטים של AI בפרודקשן היא שהערך לא גדל ככל שהסוכן מקבל יותר חופש. לרוב, ההפך הוא הנכון: ככל שהמשימה מוגדרת יותר, כך האמינות עולה. ככל שהגבולות ברורים יותר, כך הסיכון יורד. וככל שהאחריות ממוקדת יותר, כך קל יותר למדוד, לשפר ולסמוך על התוצאה.

במובנים רבים, זה דומה לאופן שבו אנחנו בונים מערכות תוכנה. כשמפתחים מערכת מורכבת, לא מצפים מפונקציה אחת לבצע את כל העבודה. מחלקים את האחריות לרכיבים קטנים, שכל אחד מהם מבצע פעולה אחת בצורה צפויה ואמינה. אותו עיקרון נכון גם ב-AI – לא צריך לבנות סוכן שיודע לעשות הכל. צריך לבנות מערכת שבה כל רכיב יודע לבצע משימה אחת היטב, ושכבת הניהול מחברת בין כל החלקים לתהליך שלם.

אז איך בכל זאת גורמים לזה לעבוד?

ארגונים שמצליחים להפיק ערך משמעותי מ-AI לא בונים סוכן אחד שיודע לעשות הכל, אלא בונים תהליך. במקום להטיל אחריות מלאה על סוכן בודד, הם מפרקים את העבודה לשלבים קטנים ומוגדרים. כל שלב מבוצע על ידי סוכן ייעודי, בעל תחום אחריות ברור ותוצאה צפויה.

לדוגמה, סוכן אחד אוסף מידע; סוכן שני מנתח אותו; שלישי מבצע סיווג; רביעי מייצר המלצה; וחמישי מבצע בקרת איכות. מעל כולם פועלת שכבת אורקסטרציה שמנהלת את הזרימה, מפקחת על חריגות ומוודאת שכל שלב מתבצע בהתאם לכללים שהגדרנו.

הדפוס הזה ודאי מוכר לכם: בדיוק כפי שמערכות מונוליטיות פינו את מקומן למיקרו-סרוויסים, כך גם מערכות AI מתחילות לעבור מארכיטקטורה המבוססת על סוכן יחיד לארכיטקטורה המבוססת על רשת של סוכנים קטנים ומתמחים.

כלומר, הערך אינו נובע מסוכן אחד חכם במיוחד – הוא נובע מהיכולת לחבר עשרות פעולות קטנות לתהליך שניתן לנהל.

כך זה נראה בעולם האמיתי

אחת הדוגמאות המעניינות ביותר מגיעה מעולם ה-Lead Generation. מדובר במשימה שמתאימה מאוד ל-AI – למצוא לקוחות פוטנציאליים, להבין מי הם וליצור איתם קשר. אבל במקום להפעיל סוכן אחד שמקבל הוראה כללית כמו "מצא לקוחות חדשים", ארגונים מתקדמים מפעילים פייפליינים שלמים שעובדים במקביל.

ניקח לדוגמה ערוץ המבוסס על ניתוח פודקאסטים טכנולוגיים. התהליך מתחיל בתמלול אוטומטי של הפרק. סוכן אחר מזהה משתתפים, חברות, טכנולוגיות ונושאים מרכזיים שעלו בשיחה. סוכן נוסף בוחן אם אחד המשתתפים מתאים לפרופיל הלקוח הרצוי. לאחר מכן מתבצע תהליך העשרת מידע ממקורות נוספים, ורק אז נבנית פנייה מותאמת אישית שמתייחסת לתוכן הפודקאסט עצמו. לבסוף, סוכן ייעודי מחליט אם נכון לפנות דרך לינקדאין, אימייל או ערוץ אחר, ומעדכן את המידע במערכת.

זאת לא עבודה לסוכן אחד, אלא למערכת שלמה של סוכנים. ויותר מכך – הערוץ הזה הוא רק חלק ממערך רחב יותר של פייפליינים שפועלים במקביל ומייצרים לידים ממקורות שונים.

ניתן ליישם את הגישה הזאת כמעט בכל תחום בארגון. במערכות CRM פועלים סוכנים שמסכמים פגישות, מזהים סיכוני נטישה, מדרגים הזדמנויות ומעדכנים נתונים. בעולמות הפיתוח יש סוכנים שמסייעים באפיון, יוצרים בדיקות, מבצעים Code Review, מייצרים תיעוד ומבצעים ריפקטורינג למערכות לגאסי.

בתחום הסייבר אפשר להפעיל סוכנים שמבצעים סריקות, מזהים חולשות, מדרגים סיכונים ומסייעים בתהליכי Pentesting ו-Red Teaming. ב-DevOps הם מנתחים לוגים, מזהים אנומליות, עוקבים אחר ביצועים ומנהלים תהליכי Deployment ו-CI. ניקח לדוגמה משימה כמו Pentest: במבט ראשוני אפשר לבקש מסוכן אחד לבצע בדיקת חדירות מקצה לקצה. בפועל, גישה כזו מייצרת מערכת שקשה מאוד לבקר, להבין ולשפר. במקרים רבים יעיל יותר לפרק את המשימה לסדרת שלבים: סוכן אחד ממפה את הסביבה, אחר מזהה משטחי תקיפה אפשריים, שלישי מנתח חולשות ידועות ורביעי מדרג את הממצאים לפי רמת הסיכון. התוצאה היא לא רק מערכת אמינה יותר, אלא גם תהליך שקל יותר למדוד, לתחזק ולהרחיב לאורך זמן.

לכאורה מדובר בעולמות שונים לחלוטין, אבל בפועל, הארכיטקטורה כמעט זהה. בכל אחד מהמקרים פועלים סוכנים רבים, כאשר כל אחד מהם אחראי על משימה צרה ומוגדרת, ועליהם קיימת שכבת ניהול שמפקחת על התהליך כולו. זו אינה מגבלה של הטכנולוגיה – זוהי הדרך להפוך אותה לאמינה.

באופן מעניין, היתרון של פייפליין מרובה סוכנים אינו מתבטא רק בשליטה ובאמינות. הוא משפיע גם על היעילות הכלכלית של המערכת. כאשר כל סוכן מקבל משימה צרה וקונטקסט ממוקד, ניתן להשתמש במודלים שונים בהתאם לצורך, לצמצם צריכת טוקנים, להפחית עלויות חישוב ולשפר את איכות התוצאה. במקום להפעיל מודל גדול ויקר על כל התהליך, הארגון מפעיל את המשאב הנכון בכל שלב. ככל שהמערכת מתבגרת, היתרון הזה הופך משמעותי יותר מבחינת ביצועים, עלויות ויכולת סקיילינג.

עתיד ה-AI ייכתב על ידי ארכיטקטים

במשך שנים התמקד הדיון סביב AI בשאלה אחת: עד כמה המודל חכם? השאלה הזאת עדיין חשובה, אבל היא כבר לא יכולה לעמוד לבדה. ככל שארגונים מעבירים יותר תהליכים לפרודקשן, תשומת הלב עוברת מהמודל אל המערכת שסביבו. מהיכולת לייצר תשובה אל היכולת לייצר תהליך; מהאינטליגנציה עצמה אל האופן שבו היא מנוהלת.

המשמעות היא שהדור הבא של AI ארגוני לא ייבנה סביב סוכן אחד שיודע לעשות הכל. הוא ייבנה סביב אורקסטרציה, Governance ו-Observability; סביב פייפליינים, חלוקת אחריות, בקרה והיכולת להבין לא רק מה ה-AI עושה, אלא גם למה. הארגונים שיפיקו את הערך הגדול ביותר מ-AI לא יהיו אלה שייבנו את הסוכן-הכוכב הבא, אלא מי שירכיבו את הקבוצה הטובה יותר.

The post למה סוכן ה-AI שלכם ייכשל בפרודקשן? appeared first on גיקטיים.

צילום מסך

היזם הסדרתי גיא איזנקוט הספיק להקים סטארטאפ, למכור אותו תוך שנתיים, ובתוך שנתיים נוספות להקים כבר סטארטאפ חדש. כעת הסטארטאפ הנוכחי שלו, Baz, חושף מוצר חדש ומעניין לצד גיוס הון נוסף.

לזהות את הבאג בזמן

הסטארטאפ הישראלי Baz, שהוקם על ידי היזם הסדרתי ובנו של הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, חשף כלי חדש שאמור לשבת בין המפתחים לקודבייס שעליו הם עובדים ולמנוע חולשות אבטחה חדשות לקוד. ב-Baz מפתחים כלי AI לבדיקת קוד באופן אוטומטי, שנועדו לסייע לצוותי פיתוח לזהות בעיות ולהציע תיקונים. המוצר החדש שלהם, Baz Planner, הוצג לראשונה בכנס AI Engineer שנערך בימים אלו בארצות הברית.

כלי ה-Planner החדש מעביר כל רעיון שמעלה צוות הפיתוח דרך לולאות דינמיות. אלו יכולות לזהות ולהבין באופן מיידי את הסיבה מאחורי חולשות חדשות, ולאחר מכן לשכתב עצמאית את תוכנית הפיתוח של הצוות. המוצר החדש נועד לתמוך במוצר הראשון של החברה, AI Code Review, שבוחן קוד שמפתחים וסוכני AI כותבים. מוקדם יותר השנה, הכלי הזה הספיק לעקוף שחקניות כמו Anthropic, גוגל, OpenAI ו-Cursor בבנצ'מארק ייעודי לתחום בשם Code Review Bench. כלי ה-Planner עובד כך שהוא מזהה איך כל שינוי בקוד עלול לייצר חולשות אבטחה עוד לפני שהקוד נשמר, ומאותת על כך לצוותים הרלוונטיים כדי לוודא שהם לא דוחפים את השינוי הבעייתי.

את Baz הקימו בסוף 2023 גיא איזנקוט, המשמש כמנכ"ל החברה, ונמרוד קור, ה-CTO. השניים שירתו יחד ב-8200 ולהם עבר משותף בתחום הסייבר. כזכור, איזנקוט היה ממייסדי Bridgecrew שנמכרה בשנת 2021 לפאלו אלטו ב-200 מיליון דולר, שנתיים בלבד לאחר הקמתה.

בשנה שעברה חשף הסטארטאפ גיוס סיד של 8 מיליון דולר מהמשקיעים Battery ו-Boldstart וכן מהקרנות Vermillion, Secret Chord ו-Fusion. יחד עם חשיפת כלי ה-Planner החדש, ב-Baz מכריזים על הכפלת סבב הגיוס שלהם עם תוספת של 9 מיליון דולר. את הרחבת הסבב הובילו המשקיעות הקיימות באטרי ו-Boldstart, והשתתפו בה גם המשקיעות החדשות AFG Partners ו-Disruptive VC.

The post הסטארטאפ Baz של גיא אייזנקוט גייס 9 מיליון דולר appeared first on גיקטיים.

תמונה: Meta

מאז 2023 מטא משקיעה לא מעט מאמצים ב-Meta AI, סייען ה-AI שלה שאמור להתחרות ב-Gemini וב-ChatGPT עם יתרון אחד משמעותי – הוא כבר נמצא באפליקציות שאתם משתמשים בהן כמו אינסטגרם או וואטסאפ. אבל עד עכשיו, הוא לא היה זמין בישראל. אנחנו אומרים "עד עכשיו", כי היום (ג') זה משתנה, כאשר מטא מכריזה על השקת Meta AI בישראל ובעברית.

זמין גם בוואטסאפ

Meta AI זמין החל מהיום גם בישראל ועם תמיכה מלאה בעברית. כיום, הוא מתבסס על מודל Muse Spark, מודל ה-Resoning המולטי-מודלי הראשון של מטא. Meta AI הוא בעצם הגירסה של מטא לשאר הצ'אטבוטים, כך שאתם יכולים לשוחח איתו בטקסט, לשלוח לו תמונות, ולבקש ממנו לייצר או לערוך עבורכם תמונות. אתם יודעים, כל מה ש-ChatGPT, Gemini ו-Claude עושים עבורינו כבר שנים. אז מה היתרון המשמעותי שמטא מדגישה? בניגוד ל-ChatGPT למשל, Meta AI משולב היטב בתוך שאר האקוסיסטם של מטא, כך שהוא גם יודע להתבסס ולקשר למידע מאינסטגרם, פייסבוק ו-Threads (זוכרים??), ולא רק על ידי חיפוש של לינקים באינטרנט.

בנוסף, מטא עומדת להציע את Meta AI בכמה פלטפורמות. ראשית, אתם יכולים להוריד את האפליקציה הייעודית של Meta AI למובייל מ-Google Play ומה-App Store של אפל. אבל אם תרצו, אתם יכולים גם להיכנס לאתר meta.ai, ואולי חשוב מכל, אתם יכולים להשתמש ב-Meta AI הישר מוואטסאפ.

מה שבאמת מעניין

ועם כל הכבוד לצ'אטבוט של Meta שאנחנו לא בטוחים שרבים מעדיפים על פני ChatGPT, Gemini ו-Claude, ההגעה של Meta AI לישראל עשויה להיות הסנונית שמבשרת את בוא המשקפיים החכמים של מטא לישראל. עד כה, יכולתם לרכוש אותם בחו"ל, ולהפעיל אותם בישראל, אבל הם תיפקדו בעיקר על תקן משקפיים עם מצלמה ורמקול מובנים, אבל כל הפיצ'רים שהפכו אותם למשקפיים חכמים באמת לא היו זמינים בישראל. כך למשל, בעוד שבעולם ניתן היה לשאול את מטא שאלות על מה שהם רואים ברגע זה, בישראל הפיצ'רים הללו פשוט לא היו פעילים, ורוכשים רבים גילו שהם פשוט קיבלו רק את החלק הבסיסי של היכולות בארץ הקודש. אנחנו עוד נבדוק בימים הקרובים האם המשקפיים קיבלו שדרוג בישראל.

The post מטא השיקה את Meta AI בישראל ובעברית appeared first on גיקטיים.

תמונה: מטא

אחרי ההדלפות והשמועות, בוואטסאפ עושים סוף סוף את הצעד המתבקש שרבים חיכו לו, ומשיקים אפשרות ליצירת שמות משתמש באפליקציה. כלומר, מעכשיו תוכלו לנהל שיחות וליצור קשר בוואטסאפ, בלי לחשוף את מספר הטלפון האישי שלכם לאנשים זרים ולהסתפק למשל ב-RylandGrace. על פי מטא, השקת הפיצ'ר תתבצע בהדרגה ברחבי העולם, כמקובל בעדכונים בסדר גודל כזה, וכשהפיצ'ר יגיע אליכם – תופיע לכם הודעה בטלפון.

הפיצ'ר החדש פונה לשני קהלי יעד עיקריים. עבור רוב המשתמשים מדובר בתוספת פרטיות חשובה, שתאפשר לשתף שם משתמש רק עם אנשים ספציפיים איתם רוצים לשוחח, מבלי לחשוף את מספר הטלפון שלנו. קהל נוסף הוא יוצרי תוכן ובעלי עסקים קטנים שיכולים כעת לשמור על השם המזוהה שלהם משאר הרשתות החברתיות. במטא מציינים כי הדבר יתאפשר בעזרת קישור ישיר של חשבון הוואטסאפ לחשבון המטא שלהם.

לא תוכלו לבחור כל שם בעולם

החל מהיום יכולים משתמשים, שקיבלו את הפיצ'ר, לשריין לעצמם שמות משתמש. הכללים די פשוטים: תוכלו לבחור כל שם משתמש באורך של 3 עד 35 תווים, אבל: בחברה מציינים כי הם שומרים מראש שמות משתמש ספציפיים עבור סלבס, אנשי ציבור וארגונים, אבל מעבר לכך – אין ממש מגבלות על בחירת השם, כל עוד הוא לא מפר את מדיניות החברה (כן, תשמרו את בדיחות החומרים האסורים שלכם למקום אחר). בנוסף, במטא מבהירים שאם יוצרי תוכן או עסקים מזוהים ירצו שם משתמש ספציפי שמזוהה איתם מפייסבוק או אינסטגרם, הם יוכלו להפוך אותו לשם המשתמש גם בוואטסאפ.

קוד סודי נגד ספאמרים

כדי להילחם בסכנת הספאם וההודעות הלא רצויות, וואטסאפ שילבה פיצ'ר אבטחה שמאפשר לכם להגדיר מפתח ייחודי או קוד גישה. ברגע שתפעילו את האפשרות הזו, כל אדם זר שירצה לשלוח לכם הודעה דרך שם המשתמש, יחויב להזין את המפתח הסודי שהגדרתם מראש בפעם הראשונה שהוא שולח ככה הודעות. אם הוא לא ידע את הקוד – ההודעה כלל לא תגיע. כך ניתן יהיה להתחמק מסטוקרים, ספאמרים או סתם נודניקים.

המהלך הזה מגיע לא מעט שנים אחרי המתחרות כמו טלגרם וסיגנל, שלא חייבו לשייך חשבון למספר טלפון. עכשיו, כאמור, מטא סוגרת את הפער ומאפשרת תקשורת פרטית בהרבה.

מאחר שמדובר בהשקה הדרגתית, לא כולכם תראו את האפשרות מיד. כדי לבדוק אם הפיצ'ר פתוח לכם ולשריין שם משתמש לפני כולם: היכנסו להגדרות האפליקציה, עברו ל"חשבון" וחפשו את האפשרות של שם משתמש.

The post זה קרה: וואטסאפ השיקה סוף סוף שמות משתמש appeared first on גיקטיים.

צילום מסך

מאת: אור שוחט

עד לאחרונה, GitHub Copilot נמכר במחיר קבוע, ללא קשר לכמות השימוש או מורכבות המשימה. המודל היה נוח לתכנון תקציבי, אך לא בר קיימא: ארגונים גילו שניתן לנצל אותו להרצת משימות כבדות על מודלים יקרים כמו Claude Opus, בעלות זהה למשימות שגרתיות. GitHub הגיבה במעבר לתמחור מבוסס טוקנים – עלויות קלט ופלט לפי שימוש בפועל. הצעד היה הגיוני כלכלית, אך הוא מגיע עם מחיר אסטרטגי.

כל עוד Copilot היה הברירה הזולה משמעותית, שיקולי עלות העדיפו אותו. כעת, כשתמחור הטוקנים השתווה בעיקרו לזה של Cursor ו-Claude Code, ארגונים ניצבים בפני שאלה שונה: אם העלות זהה, מה התמורה? עבור פלח גדול של השוק, התשובה עשויה להיות "עדיף Claude Code", כלי בולט ומוערך בקהילת המפתחים, עם יכולות Reasoning חזקות בקוד מורכב. Cursor מצידו, מציע גמישות מלאה ואינו תלוי בשום אקוסיסטם. בשני המקרים כבר אין "מחיר כניסה" שצריך לשכנע לגביו.

מנהלי פיתוח יצטרכו לפקוח עיניים

הנפגעים הברורים הם ארגונים שבחרו ב-Copilot בעיקר בגלל המחיר הנגיש. הם יגלו שהם משלמים יותר, בפרט אם לא יאמצו הרגלי עבודה חסכוניים, שכן לא כל שאלה מצדיקה הפעלת מודל יקר. שינוי תרבותי זה אינו טריוויאלי: מנהלי פיתוח יידרשו לפקח על קצב צריכת הטוקנים ולהנחיל מדיניות שימוש מושכלת.

קבוצה שנייה בסיכון היא חברות שהקוד והתהליכים שלהן מנוהלים מחוץ לאקוסיסטם של GitHub, GitLab, Bitbucket או מערכות אחרות. עבורן, ה-lock-in לכלים כמו Copilot Code Review ו-GitHub Actions הוא חיסרון, לא יתרון. כשהמחיר כבר לא נמוך, קשה להצדיק את ההישארות בפלטפורמה שאינה מרכזית לתשתית שלהן.

ארגונים שבהם GitHub מהווה את מרכז הכובד של תהליכי הפיתוח וה-CI/CD, עשויים לגלות שהערך הארכיטקטוני מצדיק את המודל החדש במקרים מסוימים. במקרים אלו, הערך המרכזי של הפלטפורמה אינו נובע בהכרח מביצועי מודל השפה עצמו, אלא מהאינטגרציה הטבעית של הכלים הללו ישירות על ה-Repository. היכולת להטמיע תהליכים כמו בדיקת קוד אוטומטית כחלק מה-Branch Protection Rules, תוך גישה מלאה להיסטוריית הפיתוח וסנכרון מול כלי אבטחה פנימיים, מייצרת רמת אוטומציה מובנית שלא תמיד פשוט לשחזר באמצעות סוכני AI חיצוניים ללא פיתוח ותחזוקה מורכבים. במבנה כזה, ה-ROI נמדד בחיסכון בזמן ניהול ובאבטחת מידע, ולא רק בעלות הטוקנים היבשה.

מעבר לכך, התשובה של GitHub לכלים העצמאיים והחופשיים יותר בשוק נשענת על היכולת להפעיל סוכני ענן אסינכרוניים. מדובר בסוכנים שמופעלים אוטומטית על בסיס אירועים במערכת, כמו כשל בבדיקות, פתיחת Pull Request או עיכוב בפריסה, ומסוגלים לנתח לוגים, להציע תיקונים ולנהל משימות מורכבות ברקע. זהו ניסיון להוסיף לצוותי הפיתוח ממד נוסף ושכבת ביצוע נוספת של אייג'נטים ייעודיים, היכולים לקבל ולהריץ משימות פיתוח כחלק מהספרינט השוטף של הצוות.

המעבר לתמחור לפי שימוש היה בלתי נמנע; מנוי קבוע עם שימוש בלתי מוגבל במודלים יקרים אינו מודל עסקי בר קיימא. אך GitHub מוצאת את עצמה עכשיו בנקודת ציר: היא חייבת להפסיק למכור "כלי כתיבת קוד" ולהתחיל למכור "שכבת אוטומציה אייג'נטית עמוקה לכל מחזור חיי המוצר". ארגונים שישכילו לנצל את המעטפת הזו יגלו שהם מקבלים תועלת מדידה יותר. אלה שלא, עלולים לגלות שהתמורה אינה מצדיקה את העלות, וכנראה ימצאו את עצמם בודקים מחדש אם Cursor או Claude Code מתאימים להם יותר.

הכותב הוא ארכיטקט ענן ו-AI בכיר ב-UBTECH

The post סוף לחגיגה: למה GitHub Copilot משנה תמחור ומי הולך לשלם על זה יותר? appeared first on גיקטיים.

מאור שלמה | התמונה באדיבות מאור שלמה

כלי ה-Vibe Coding הפופולריים כמו בייס44 הישראלית, Lovable ואחרים מציעים לכם לפתח אפליקציות ואתרים בקלות בשפה טבעית – אבל בפועל, מאחורי הקלעים, הם נעזרים במודלים של חברות ה-AI הגדולות כמו אנת'רופיק או גוגל כדי להפעיל את הכלים שלהם. המשמעות היא שאם המודלים האלו עמוסים ופועלים לאט, או שממשלת ארצות הברית מאלצת חברה מסוימת לחסום את הגישה (היי, Fable ו-Mythos) – הכלים הללו עלולים להיפגע בהתאם. כעת, Base44 הישראלית, שנרכשה על ידי Wix, עושה מהלך חריג בענף ומשיקה מודל ייעודי לפלטפורמה שלה.

החברה חושפת מודל ראשון בשם Base1, שאותו היא משלבת כחלק מהפלטפורמה. "יצאנו להרפתקה הזאת לפני כמה חודשים, כשהיה סימן שאלה גדול האם נצליח להביא משהו שקרוב למודלים הגדולים של המעבדות כיום", מספר בשיחה עם גיקטיים מאור שלמה, מייסד ומנכ"ל Base44. "אבל ידענו שאם נצליח זה יהיה מעולה למשתמשים שלנו, ליכולת שלנו לשלוט בכל שרשרת האספקה של התוכנה שלנו ולעשות שם אופטימיזציות קצה לקצה".

"מאמץ אסטרטגי שיימשך לנצח"

המודל החדש מוגדר על ידי החברה כמודל בפיתוח עצמי, אך בשיחה עם גיקטיים חושף שלמה כי אחת הסיבות שהם הצליחו להוציא מודל חדש תוך חודשים ספורים היא שהם התבססו על מודל קיים בקוד פתוח. את המודל הזה הם העבירו תהליך של fine tuning על הררי המידע שנאספו ממשתמשי הפלטפורמה בשנה וחצי שעברה מאז שעלתה לאוויר. שלמה לא חושף בשלב זה באיזה מודל מדובר, ומציין כי בשבועות הקרובים יפורסם בלוג טכני שבו ייחשף המודל שעליו התבססו.

כשאנחנו שואלים את שלמה מדוע בעצם להגדיר את המודל כ"קנייני" אם הוא מתבסס על קוד פתוח של חברה אחרת, השיב שלמה: "גם כשעושים fine tuning התוצר הסופי הוא בבעלות מי שעשה את התהליך, והמודל לא נשאר open source לאחר מכן – וזה הסטנדרט בשוק. מדובר במיליוני data points שבייס השתמשה בהם כדי להבטיח שהמודל הזה יהיה מדויק ובנוי בדיוק עבור הלקוחות שלנו".

לדבריו, לצד הזינוק ביכולות של מודלי קוד פתוח, הצוות הגיע לשורה של פיתוחים משמעותיים בזמן קצר שאיפשרו את ההשקה הנוכחית. "זה הולך להיות מאמץ אסטרטגי שלדעתי נמשיך לנצח. לבצע איטרציות על המודל, לראות איזה טעויות הוא עושה עם משתמשים שלנו ולשפר את זה", אומר שלמה. המטרה, לדבריו, היא לא בהכרח לייצר מודל שהוא מומחה בכתיבת קוד מצוין, אלא מומחה מוצר שיסייע למשתמשים לקבל החלטות נכונות לגבי האפליקציה – כמו איזה פיצ'רים לבנות ומה יהיה הסגנון העיצובי. "ההימור שאנחנו לוקחים פה זה שליוסקייס הספציפי של בייס, יש לנו סיכוי ליצור בסוף את המודל הכי חזק בתוך הפלטפורמה הכי חזקה בעולם. זו הולכת להיות הרפתקה ותהליך, זה לא יקרה ביום הראשון, אבל לשם אנחנו מכוונים".

איך זה יעבוד?

המודל מושק רשמית, אך יגיע למשתמשים בהדרגה במהלך השבועות הקרובים. לפי שלמה, המודל יהיה זמין תחילה דרך ה-Model Picker, שבו המשתמשים יוכלו לבחור באופן ידני אם הם רוצים להשתמש בו על פני Opus 4.8, ג'מיני 3.5 פלאש או מודלים אחרים בפלטפורמה. ההחלטה נועדה לאפשר לחברה לשפר את המודל בזמן אמת. בהמשך, כשיזהו תוצאות טובות ועקביות, הוא יוטמע גם במצב הפיתוח האוטומטי, שבו נתב פנימי בוחר באופן אוטומטי מודלים שונים למשימות שונות. "ככל שנזרים אליו יותר טראפיק, יש לנו יותר יכולת לשפר אותו. בעצם ככל שהוא יראה יותר משתמשים ככה הוא ישתפר יותר. אבל אנחנו נעשה את זה רק אחרי שנראה שהוא באמת עומד בקריטריונים של האיכות שאנחנו רוצים לתת למשתמשים שלנו", מסביר שלמה.

בבייס44 מציינים כי המודל החדש יכול לחסוך למשתמשים עד 90% מהעלויות במקרים מסוימים, בהשוואה לשימוש ב-APIs של מודלים חיצוניים כמו קלוד או GPT. כשאנחנו מתעניינים האם בייס תציע מדרגת מינוי מוזלת למי שישתמש רק ב-Base1, השיב שלמה: "כבר היום המינויים של בייס הם לא מאוד יקרים. מה שכנראה שיקרה זה שהמודל יצרוך פחות קרדיטים ממה שאופוס לוקח כשמשתמשים בו בבייס, ואז בעצם ב-20 דולרים אתה תוכל להשתמש הרבה יותר".

שלמה מוסיף כי הם מרגישים היטב את יתרון המהירות של המודל החדש לעומת המתחרים הגדולים, דבר שמשפיע לטובה על תהליך הפיתוח. יחד עם זאת, הוא מדגיש שבעתיד הפלטפורמה לא תתבסס על מודל יחיד, מכיוון שמודלים שונים מצטיינים במשימות שונות, והסוד טמון בשילוב נכון ביניהם.

מבחינת בנצ'מרקים, יש לכם השוואה למודלים של המתחרים – איפה הוא מצליח יותר, איפה פחות?

שלמה: "אצלנו בפלטפורמה יש מדד שנקרא Basebench, שהוא לא בנצ'מרק על איזה אוסף סגור של משימות, הוא פשוט ניתוח של הפידבק של משתמשים בפלטפורמה של בייס. אתה יכול לחשב נגיד את הסנטימנט של בילדרים בבייס בין מודל למודל. אתה נגיד יכול לראות שאופוס מייצר סנטימנט יותר טוב מסונט ויותר טוב מג'מיני – זה נורא קל לראות את זה אצלנו. זאת הדרך הכי טובה שלנו לבחון אותו. אני לא חושב שזה יהיה ככה ביום הראשון, זאת אומרת, אני חושב שאנחנו נותנים, אנחנו נותנים פייט למודלים הכי טובים, אבל לאט לאט, ככל שהוא יראה יותר טראפיק, ונאפטם אותו, אני מקווה שהוא באמת יהיה המודל שאנחנו נראה אליו את הסנטימנט הכי חיובי".

The post בדרך להתנתק מאנת'רופיק וגוגל: Base44 משיקה מודל AI משלה appeared first on גיקטיים.

צוות אראטו והכלבים אופוס, סונט והייקו הקטן. תמונה: אייל טואג

עקבו אחרי גיקטיים בגוגל

אם יש משהו שלמדנו בשנה האחרונה, זה שכל חברה כמעט מרגישה צורך לדחוף AI למוצר שלה כדי להישאר רלוונטית. אבל בניגוד לתהליכי פיתוח מסורתיים של תוכנה, שמאפשרים לכתוב טסטים ולכסות מראש כמעט כל תרחיש אפשרי, LLMs הם חיה אחרת לגמרי. אי אפשר באמת לדעת מה המודל יענה כשהוא יפגוש משתמש יצירתי, וארגונים רבים מגלים את זה בדרך הקשה כשהבוט שלהם מתחיל להזות או לפלוט שטויות בסביבת הפרודקשן. הסטארטאפ הישראלי החדש Arato נחשף היום (ב') עם פתרון לבעיה הזו, ומודיע על גיוס סיד של 10 מיליון דולר. את הסבב הובילה קרן TLV Partners, יחד עם Jibe Ventures ובכירים בתעשייה כמו מנכ"ל VMware לשעבר רגו ראגוראם ומריאנה טסל, לשעבר ה-CTO של Intuit.

עשרות אלפי תרחישים

אראטו מפתחת פלטפורמה שלומדת בצורה אוטונומית את מטרות ה-AI של הארגון, ומייצרת עשרות אלפי תרחישים שמדמים התנהגות אנושית מגוונת בממשק. הסימולציות מבוצעות ישירות דרך הממשק הקיים של הלקוח, הכולל אינטראקציות בטקסט, בקול או בתמונה, וזאת ללא צורך בשורת קוד אחת מצד הלקוח או באינטגרציה מסובכת. בשיחה עם גיקטיים, מסביר שחר ארז, מנכ"ל Arato, שהבדיקות של פעם פשוט לא עובדות יותר. "מערכות AI הן מערכות לא דטרמיניסטיות מטבען, ולכן מגוון האפשרויות בכל מגע עם משתמש הוא מגוון ומשתנה", הוא אומר. "בעקבות זאת, גם היכולת לוודא שהתוצאות עקביות ונכונות בכל ממשק כזה היא מורכבת לבחינה".

תמונה: Arato

הנתונים מהשטח לא ממש מעודדים וממחישים את עומק הבעיה. לדברי ארז, הבדיקות שערכו חושפות תמונה מדאיגה במיוחד: "בשנה האחרונה עבדנו עם מעל ל-50 לקוחות ושותפי פיתוח, ואף אחד מהם לא הצליח לחצות ציון של 70 אחוז. כלומר, לפחות 30 אחוז מהחוויות במערכת נכשלו לחלוטין". הוא מסביר שבזמן שעולם התוכנה התמקד בשאלה האם המערכת עובדת, בעידן הבינה המלאכותית השאלה היא האם היא באמת פועלת כפי שהיא אמורה בשימוש עסקי מלא. "כל ארגון שמטמיע AI יודע שהמערכת לא תעמוד בציפיות במאה אחוז מהמקרים; השאלה היא באיזו תדירות היא תטעה, באילו מצבים, ומה פוטנציאל הנזק למשתמשים ולעסק".

הצורך בבדיקות אוטומטיות מקבל גיבוי גם בדוח עדכני של אוניברסיטת סטנפורד, המראה קפיצה של יותר מ-50 אחוז בתקלות של כלי AI בשנה החולפת. כדי למנוע זאת, המערכת של אראטו מנתחת את הסימולציות ברמת המוצר הכולל וברמת התשובה הבודדת, ומציפה כשלים, הטיות וסיכונים משפטיים לפני השחרור למשתמשים. במקרה אחד, מספר לנו ארז, חברת ענק שהפעילה סוכן AI תעשייתי נעזרה בעבר במומחים אנושיים שהשקיעו כ-500 שעות בדיקה לכל עדכון גרסה. בעזרת הפלטפורמה של אראטו, החברה צמצמה את זמן הבדיקות לפחות מ-50 שעות, חסמה הזיות קשות לחלוטין, וצפויה לחסוך כ-5 מיליון דולר בשלוש השנים הקרובות.

אראטו הוקמה בתחילת 2024 על ידי המנכ"ל שחר ארז, ה-CTO חיליק פז וטל סלמונה (VP R&D). השלושה עבדו ביחד בחברות דוגמת מרקיורי ו-VMware. ארז ופז מוכרים לרובנו מהאקזיט הקודם שלהם, לאחר שהקימו יחד את Stoke, שנמכרה ל-Fiverr בשנת 2021 תמורת 95 מיליון דולר.

איתן בק, מייסד ושותף-מנהל ב-TLV Partners, אחת המשקיעות הראשונות בסטארטאפ, אמר ש-Arato מתמודדת עם בעיה שתהפוך מרכזית יותר ככל שאימוץ ה-AI יתרחב: "לתת לצוותי מוצר ופיתוח את הבסיס העובדתי שהם צריכים כדי לדעת אם יישום AI מוכן לפרודקשן". בק הוסיף: "אנחנו מכירים את שחר, חיליק וטל שנים, והשקענו גם בחברה הקודמת שהקימו, Stoke. הניסיון שלהם בבדיקות תוכנה, ניטור, תשתיות ענן ובניית חברות הופך אותם לצוות המדויק לבניית שכבת ה-Assurance החדשה למערכות AI ארגוניות".

The post סטארטאפ גייס עכשיו 10 מיליון דולר כדי שה-AI שלכם יפסיק לפלוט שטויות appeared first on גיקטיים.

בואו לגלות את נקודות העיוורון האסטרטגיות של הארגון בכנס Beyond the Burn

המציאות הכלכלית של סטארטאפים ישראליים השתנתה באופן דרמטי בשנתיים האחרונות. זה קרה בעקבות שני כוחות שפועלים במקביל – שניהם בלתי נראים, ומתגלים רק כשכבר מאוחר מדי.

הכוח הראשון הוא תנודת המטבע. כשסטארטאפ מגייס בדולרים אבל משלם בשקלים (שכר, משרדים וספקים), ירידה בשער הדולר פוגעת ישירות ב-Runway שלו. הערך השקלי של הכסף נשחק, וכל ירידה בשער היא בעצם קיצוץ תקציבי שאף אחד לא תכנן.

הכוח השני הוא עלויות ה-AI. הטוקנים הפכו מהוצאה שולית לגורם תפעולי משמעותי, והעלויות שלהם לא גדלות באופן מתון – הן קופצות. כך, מה שעובד בשקט בשלבי הפיתוח הופך לאחת ההוצאות הגדולות של החברה ברגע שהמוצר תופס תאוצה. הבעיה היא שרוב החברות מגלות את זה בשלב מאוחר, מכיוון שכלכלת הטוקנים לא נכנסת למודל העסקי מהיום הראשון, והיא לא מנוהלת כמו כל עלות תפעולית אחרת.

כנס Beyond the Burn נולד מתוך ההכרח לפתור את שני האתגרים האלה, והוא יפגיש במקום אחד מייסדים, מנכ"לים, CFOs ו-CTOs עם מטרה אחת: לצאת עם אסטרטגיה אמיתית ופרקטית שהם יכולים ליישם באופן מיידי. את האירוע יזמה חברת Bynet, בשיתוף Google Cloud ואיגוד ההייטק הישראלי.

האירוע יתקיים ב-9 ביולי (9:00-13:00) בקמפוס Google For Startups שבתל אביב. ההשתתפות ללא עלות, אך מספר המקומות מוגבל. הוא מיועד למקבלי החלטות פיננסיות ואסטרטגיות ברמה הגבוהה ביותר, שרוצים לגלות את נקודות העיוורון האסטרטגיות של הארגון.

תובנות מעשיות ואסטרטגיות פעולה

הכנס יתמקד בגיבוש אסטרטגיה אל מול ירידת שער הדולר וניהול כלכלת טוקנים, ויספק למשתתפות ולמשתתפים מסגרת מעשית להבנת חשיפת המטבע של החברה שלהם וכיצד לנהל אותה.

הסשנים יעסקו בשני האתגרים שמעצבים את המציאות הכלכלית של סטארטאפים היום: כיצד עלויות AI מתנהגות בסקייל אמיתי, ואיך שינויי שער הדולר משפיעים על יכולת הפעולה של החברה. הדוברים יציגו אסטרטגיות פעולה שחברות כבר מיישמות בשטח.

באירוע יתקיים פאנל מקצועי עם 6 מומחים מחברות שונות שיספרו על שיטות התמודדות שהצליחו, וגם שיחות ישירות עם עמיתים שמתמודדים עם האתגרים האלה בדיוק.

את הסשנים יעבירו הדוברות והדוברים הבאים:

• אילן אוספליק, Google Business Manager, Bynet | Event Host & Moderator
• שי מורג, Seasoned entrepreneur & Private investor
• אמיר חוזז, Co-Founder & CTO at PointFive
• רן גת, Head of Growth – Startups, at Google Cloud
• סיון נויפלד, Business Development Manager at Israeli High-Tech Association
• עופר חכמון, Regional Director, East Europe & Middle East, Vertice
• עדי לבנון, Founder & Partner at Selah Ventures
• איתמר מי-זהב, Partner at Gornitzky & Co
• דרור ביצ'קוב-שושני, Partner at EY

בואו ללמוד דרכי פעולה מוכחות שיחסכו לכם שנים של ניסוי וטעייה – ומתאימות גם לסטארטאפים בתחילת הדרך וגם לחברות בצמיחה.

לפרטים נוספים והרשמה לאירוע

The post ה-AI והדולר שורפים לכם את ה-Runway? הכנס הזה בשבילכם appeared first on גיקטיים.

צילום מסך

חברת Elementor הישראלית הודיעה היום (ב') על מהלך קיצוצים משמעותי שבמסגרתו תיפרד מ-30% מכוח האדם שלה – כ-100 עובדים בישראל ובחו"ל.

עקבו אחרי גיקטיים בגוגל

החברה הישראלית, המפתחת פלטפורמה לבניית אתרים מבוססי WordPress, הכריזה היום כי היא "נערכת לדור הבא של האינטרנט וסוכני ה-AI", ועל כן החליטה לקצץ כשליש מהעובדים – במה שהיא מכנה "מעבר למבנה תפעולי רזה".

על פי נתוני החברה הישראלית, המוצרים שלהם נמצאים ב-13% מכל האתרים ברשת, מבצעת "איפוס" ארגוני לדבריה ותתמקד בצמיחה רווחית ועצמאית. רוב העובדים שתפטר החברה יהיו בישראל. באלמנטור מציינים כי יצאו למהלך למרות שהם רווחיים כיום, והחברה "מזהה שינוי מהיר ויסודי באופן שבו אתרים נבנים ונצרכים".

במסגרת המהלך תעבור אלמנטור למבנה ארגוני שטוח, עם צמצום שכבות ניהול, והעובדים שיפוטרו כחלק מהמהלך כבר זומנו לתהליכי שימוע. באלמנטור מציינים כי הם מחויבים לליווי של המפוטרים במהלך הקיצוץ על ידי מה שהגדירו "מעטפת תמיכה מורחבת ותנאי פרישה מיטיבים מעבר לנדרש בחוק".

יוני לוקסנברג, מנכ"ל ומייסד-שותף של אלמנטור, אמר עם פרסום המהלך כי "אלמנטור היא חברה בריאה, רווחית ועצמאית, ומתוך העמדה הזו בחרנו לעשות איפוס: ארגון רזה, שטוח וזריז, שממוקד במוצר הליבה ובקהילה שלנו. זהו צעד כואב מאוד, ואני אסיר תודה לכל מי שבנה איתנו את אלמנטור עד כאן. השינוי חיוני כדי להבטיח שאלמנטור תישאר עצמאית ואיתנה, ותוביל את הפרק הבא של האינטרנט".

The post "צעד כואב מאוד": אלמנטור מפטרת שליש מהעובדים appeared first on גיקטיים.

מודל BITS: לא רק קרדיטים, אלא שותפות טכנולוגית ועסקית (צילום: Dreamstime)

חוקי המשחק בשוק הסטארטאפים השתנו לחלוטין: אם פעם משקיעים הסתפקו במצגות או ב-POC מרשים, הרי שהיום הדרישה המרכזית היא הוכחת היתכנות עסקית ומכירות אמיתיות מול לקוחות אנטרפרייז גדולים.

אלא שמייסדים בשלבים מוקדמים נתקלים כיום בשני חסמים משמעותיים שמקשים על הפריצה לשוק:

1. "מס הענן" ועלויות ה-AI: פיתוח פתרונות מתקדמים מבוססי סוכני AI וכלים גנרטיביים דורש משאבי מחשוב יקרים להחריד, ששורפים את ה-Runway בקצב חסר תקדים עוד לפני שהחברה מציגה הכנסות משמעותיות.
2. משוכת ה-Enterprise Readiness: פריצה לארגונים מבוססים (כמו בנקים, חברות ביטוח וגופי בריאות) נעצרת שוב ושוב בגלל דרישות אבטחה מחמירות, רגולציה קשוחה ותהליכי רכש מתישים שעשויים להימשך שנה ויותר.

אז כיצד סטארטאפ בתחילת דרכו יכול לגשר על הפער הזה מבלי לכלות את הונו על חשבונות ענן ומשכורות של צוותי אבטחה ותשתיות?

מודל BITS: לא רק קרדיטים, אלא שותפות טכנולוגית ועסקית

תוכנית BITS (קיצור של Business Innovation & Technology for Startups) הוקמה כדי לפתור את נקודות הכאב האלו בדיוק. זהו מיזם ייחודי של ענקית האינטגרציה NESS עבור סטארטאפים, המשלב שיתופי פעולה טכנולוגיים ועסקיים יחודיים.

התוכנית נבנתה כפלטפורמה מעשית שמורידה את הנטל התפעולי והתקציבי מהכתפיים של המייסדים, ומעניקה להם שני מנועי צמיחה אדירים:

• המנוע הטכנולוגי (חיסכון בעלויות ואדריכלות ענן): הסטארטאפים שמתקבלים לתוכנית נהנים מחבילת הטבות בשווי של עד 200,000 דולר בקרדיטים לענן Microsoft Azure, כולל גישה לכלים המתקדמים ביותר של OpenAI ומודלים מובילים. החלק החשוב לא פחות הוא ליווי ארכיטקטוני Hands-on של מומחי NESS ומיקרוסופט, שיעזור לכם לבנות מוצר Enterprise-Ready מהיום הראשון.
• המנוע העסקי (גשר ישיר ללקוחות הקצה – GTM): כאן טמון היתרון התחרותי האמיתי. חברת NESS היא אינטגרטור ה-IT המוביל בישראל, שמנהל את מערכות המידע והאבטחה של הארגונים הגדולים במשק. במסגרת התוכנית, הסטארטאפים מקבלים הזדמנות אמיתית לפיילוטים וחיבורים עסקיים ישירים (Co-Sell) עם פורטפוליו הלקוחות העצום של NESS. זוהי דרך מהירה ביותר לעקוף את תהליכי הרכש המסובכים ולהציג מכירות בזמן קצר.

ההצטרפות לתוכנית מאפשרת ליזמות וליזמים להגיע לאבני דרך משמעותיות מבלי לדלל את אחזקות המייסדים, לקצר את זמני הפיתוח וההתאמה לשוק הארגוני בחודשים רבים, ולהבטיח עמידה בתקנים הרגולטוריים המחמירים ביותר (כמו GDPR ,HIPAA ועוד) כברירת מחדל.

וובינר היכרות שחייב לשריין ביומן

תוכנית BITS פותחת כעת את ההרשמה למחזור החדש שלה, ומזמינה מייסדים, CTOs, מנהלי פיתוח ויזמים להצטרף לוובינר חשיפה מיוחד שיתקיים ב-7 ביולי בשעה 10:00, ללא עלות.

הדוברים בוובינר יצללו לעומק הפרטים של התוכנית, יציגו את הקריטריונים לקבלה ויסבירו כיצד תוכלו לנצל את השותפות של NESS ו-Microsoft כדי לקחת את הסטארטאפ שלכם לשלב הבא – מבחינה טכנולוגית ועסקית כאחד.

אני רוצה להירשם בחינם לוובינר ההיכרות עם תוכנית BITS!

The post תוכנית BITS תעזור לסטארטאפים להפסיק לשרוף כסף על AI appeared first on גיקטיים.

מקור: Unsplash

חברות רבות נוטות לחשוב שמערכות AI יוכלו להחליף עובדים ותיקים, ולחסוך להן לא מעט על משכורות. אבל אחרי האופוריה, מגלות חלקן שזה ממש לא המצב, ואולי אפילו להפך.

הידע של עובדים ותיקים נדרש כדי לאמן AI מוצלח

עקבו אחרי גיקטיים בגוגל

ענקית הרכב האמריקאית פורד דיווחה לאחרונה כי בשלוש השנים האחרונות היא גייסה מחדש כ-350 עובדים ותיקים שפיטרה בעבר, כדי שיטפלו בבעיות בקרת האיכות המשמעותיות שחוותה. על פי החברה, היא העסיקה את העובדים הוותיקים – שאותם היא מכנה בחיבה "אפורי הזקן" – בין השאר כדי לוודא שהם מעבירים כמו שצריך את המידע החשוב לעובדים הצעירים של החברה, ועל מנת לאמן את מערכות ה-AI שלה.

"ה-AI הוא כלי נהדר, אבל הוא יהיה מוצלח רק כמו המידע שעליו אימנו אותו", אמר צ'ארלי פון, ראש תחום הנדסת החומרה של פורד, בשיחה עם כלי תקשורת. לדבריו, בחברה לא שמו מספיק דגש בשנים האחרונות על הידע הרב של העובדים הוותיקים – שליוו את החברה לאורך שורה של מחזורי פיתוח מוצר – בתור כלי לאימון מודלי ה-AI. כעת, העובדים החדשים-ישנים שפורד גייסה מחדש מובילים פגישות עם הדור הצעיר, ומאמנים אותם ואת כלי ה-AI במקביל. פון מסביר לנו: "באופן מוטעה חשבנו שנוכל לייצר מוצרים באיכות גבוהה בעזרת AI שיסתמך רק על מפרט טכני. אך זיהינו כי כדי לשפר את יכולות ה-AI ולמידת המכונה שלנו אנחנו חייבים לוודא שיאומנו על ידי המומחים הטובים ביותר".

החיסכון האמיתי לא מגיע מה-AI

בחברה מודים כי בשנים האחרונות הם השתמשו במערכות AI כדי לבצע בדיקות איכות, ואלו פשוט לא היו טובות מספיק. קומאר גלהורטה, סמנכ"ל התפעול של פורד, ציין בשיחה עם כלי תקשורת בינלאומיים: "החזרנו את המומחים הטכניים שלנו, שמחפשים אחר נקודות כשל בתהליך, עוד לפני שרכיבים מגיעים לרצפת הייצור".

למרות שיש לא מעט חברות שחושבות להחליף עובדים במערכות AI כדי לחסוך בעלויות, בפורד גילו שדווקא העובדים הוותיקים הם אלו שחוסכים להם כסף. ג'ים פארלי, מנכ"ל החברה, אמר כי בזכות העובדים הוותיקים הם חתכו משמעותית את העלויות שלהם – למשל בעקבות מניעת ריקול לרכבים. "הם מובילים למאות מיליוני דולרים שאנחנו חוסכים בעלויות", אמר פארלי, והדגיש כי החברה מתכננת להגיע לחיסכון כולל של מיליארד דולר בזכות הידע של העובדים הוותיקים.

The post ה-AI איכזב, אז החברה נאלצה להחזיר מאות עובדים שפיטרה appeared first on גיקטיים.

תמונה: Dreamstime

לפני שבוע חשפה חברת אנת'רופיק את הפיצ'ר החדש שלה ל-Claude שאמור להפוך אותו לאחד מחברי הצוות שלכם, אבל משהו בהשקה הזאת היה נראה לנו מוזר. עכשיו מתברר שגם עובדי סיילספורס הצליחו להתבלבל מההשקה הזאת, וחוששים שהחברה אולי הכניסה סוס טרויאני לאחד ממוצרי הדגל שלה.

האם הקניבליזציה בדרך?

הפיצ'ר החדש של אנת'רופיק, Claude Tag, מאפשר לכם להוסיף את Claude לערוצים ב-Slack שלכם, ומאותו הרגע הוא מתחיל ללמוד את המידע שזורם בהם. המשתמשים יכולים פשוט לתייג את קלוד כשהם צריכים ממנו משהו, לתת לו משימות ולשאול שאלות. סוג של אינטגרציה לסלאק, אבל כזו שמאפשרת לקלוד ללמוד ולהיות גם פרואקטיבי.

מה שהיה נראה לנו מוזר בהשקה הזאת הוא עצם העובדה שלסלאק יש כבר פיתוח שכזה בדמות Slackbot החדש. גם הוא אמור להסתמך על המידע שזורם בתוך הערוצים שלכם, והוא מבוסס על הטכנולוגיה שמפותחת במרכז הפיתוח של סלאק ישראל – ובאופן אירוני, משתמש במודלים של אנת'רופיק. אז אם יש ל-Salesforce את סלאקבוט, ומשתמשים שמשלמים עבור השירותים שלה, למה שהיא תיתן לאנת'רופיק את המפתחות לממלכה? לא רק אנחנו חשבנו שזה מוזר.

בסיילספורס טענו שוב ושוב שהסוד הוא בלתת למשתמשים את אפשרות הבחירה, ובכך שהם בוחרים להיות אגנוסטיים. אבל כמו שזה לא שיכנע אותנו, נראה שזה לא שכנע גם רבים אחרים. בכיר ב-Salesforce שהילל את הפיתוח בלינקדאין זכה לשאלה משותף של החברה: "אין כאן סיכון ש-Claude Tag יעשה קניבליזציה ל-Slackbot? למה שנצטרך את Slackbot?". הוא אף ציין כי אם שניהם משתמשים בקלוד, עלויות הטוקנים יהיו זהות. לכך הוא קיבל את התשובה הלא מרגיעה למשקיעים של סיילספורס: "יש סיכון בכל מערכת יחסים". לפחות הוא כן במידה מסוימת.

אפילו הבורד מודאג

תמונה: Anthropic

לפי דיווח של The Information, עובדי Salesforce עצמה נבהלו גם הם מההכרזה ותהו למה החברה מאפשרת להכניס את המוצר של אנת'רופיק הישר למוצר הדגל שלה. חלקם תהו האם נוצר כאן ניגוד עניינים, כאשר אנת'רופיק לא ציינה האם היא משתמשת במידע ש-Claude Tag אוסף, והאם הדבר יכול לתת לה יתרון כשהיא ניגשת לשיחות מכירה עם הארגון שלכם אחרי שהיא יודעת עליו הכל.

ראש מחלקת הפרודקט כתבה לעובדים שתהו על כך בערוצים הפנימיים של סלאק (כן, אירוני) של-Slackbot יש גישה לכל מה שהמשתמשים עושים ב-Slack, בניגוד ל-Claude Tag, שמקבל גישה רק לערוצים שאליהם אתם מצרפים אותו. מה ההבדל? לא ברור, אבל זה כנראה לא סיפק את העובדים המודאגים.

מי שכן שיתף את דעתו בנושא היה אנדריי קרפטי, ממייסדי OpenAI, מי שטבע את המונח Vibe Coding והרכש החדש יחסית של אנת'רופיק. לדבריו, "זה לא 'פיצ'ר' כמו ה-Slackbot המעפאן הזה… ההבדלים יהיו ברורים בהמשך". אז זהו, שבהמשך הוא מחק את הפוסט המדובר שפירסם ב-X. גם חבר בבורד של סיילספורס טען שהוא אמנם מתרגש מההשקה של Claude Tag, אבל הוסיף כי הוא מבולבל ונראה שזה "מה שסלאקבוט היה אמור להיות".

בינתיים, סיילספורס ממשיכה לפמפם את Slack בתור "הבית הטוב ביותר לאייג'נטים שלכם", וטוענת שהיא תשאיר את האקוסיסטם פתוח ותאפשר ללקוחות לבחור עם אילו כלים הם רוצים לעבוד. מנגד, דובר מטעם סיילספורס טען שהמהלך של סלאק דומה לפתיחת האפסטור של אפל. האם זה נכון? או שזה בעצם מקרה קלאסי של If you can't beat them, join them?

The post "זה לא הסלאקבוט המעפאן הזה": עובדים של סיילספורס חוששים מקלוד appeared first on גיקטיים.

מקור: Gage Skidmore from Peoria, AZ, United States of America, CC BY-SA 2.0

בשנים האחרונות, מנסה משרד האוצר לייצר אפיק הכנסות חדש למדינה בדמות מס על שירותים דיגיטליים שכולנו צורכים, שזכה לכינוי "מס נטפליקס". עם זאת, למרות השם, המס עשוי לכלול עשרות שירותים שונים בהם של גוגל, אפל ו-OpenAI. אבל עכשיו נראה שמי שעשוי לסייע במקצת ליוקר המחייה של הישראלים הוא דווקא נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שיוצא באיום שיגרום גם למשרד האוצר לקפל את התוכניות שלו ולהחזיר אותן למגירה מהר מאוד.

מע"מ גם על נטפליקס וקלוד? כנראה שלא בקרוב

עקבו אחרי גיקטיים בגוגל

כיום, ישראלים רבים משלמים עשרות עד מאות שקלים בחודש על מינויים דיגיטליים לחברות בינלאומיות, משירותי סטרימינג כמו נטפליקס וספוטיפיי, דרך תוכנות של אדובי, VPNים, שירותי אחסון כמו iCloud או דרופבוקס ועד לכלי AI כמו ChatGPT, Gemini ו-Claude. כרגע, כל התשלומים הללו פטורים ממע"מ, כיוון שהחברות הללו לא פועלות מישראל. אבל מאז 2023, הממשלה בוחנת הטלה של "מס נטפליקס", שיוביל לכך שהישראלים ייאלצו לשלם מע"מ על שירותים דיגיטליים, ולהכניס כחצי מיליארד שקלים (נכון ל-2023). מאז, בכל כמה חודשים צצה שוב היוזמה – הן כדרך של משרד האוצר להקטין את הגרעון והבור התקציבי, והן כבלון ניסוי, כדי לבחון את האווירה הציבורית.

אבל עכשיו נראה שמי שקובר סופית את המס הזה הוא נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. בפוסט ב-Truth Social התייחס הנשיא טראמפ לכוונה של מספר מדינות למסות שירותים דיגיטליים של חברות אמריקאיות. בתגובה, איים טראמפ כי כל מדינה שתטיל מיסים על שירותים דיגיטליים של חברות אמריקאיות, תיענש עם תוספת של מכס 100% על כל הסחורות שהיא מייצאת לארצות הברית. "המכסים הללו יגברו על כל הסכמי סחר אחרים שנעשו עם אותה מדינה… המכס יוטל באופן מיידי" כתב טראמפ, והוסיף כמובן, "תודה על תשומת הלב לעניין זה".

טראמפ התבטא כנגד מיסוי שכזה בעבר, וטען שיעצור את כל שיחות הסחר עם קנדה למשל אם זו תתקדם עם מיסוי שירותים דיגיטליים אמריקאיים, והדגיש שוב ושוב שמדובר בפגיעה לא הוגנת בחברות ענק אמריקאיות. ספק אם במשרד האוצר ירצו לקרוא תיגר או לבחון את נשיא ארצות הברית עם מכס שעלול לעלות בכמה מונים על הכנסה אפשרית ממס כזה, כך שנראה שלפחות מהמכה הכלכלית הנוספת הזאת, נראה שהתחמקנו.

פנינו למשרד האוצר בבקשת תגובה לכתבה ונעדכן אותה לכשתתקבל 

The post האיום החדש של טראמפ חיסל את התוכניות של האוצר ל"מס נטפליקס" appeared first on גיקטיים.

מקור: גוגל 

העסקה הענקית שנחשפה מוקדם יותר החודש, במסגרתה תשלם גוגל עשרות מיליארדי דולרים ל-SpaceX עבור כוח מחשוב, לא נולדה במקרה. דיווח חדש של Financial Times חושף כי מאחורי המהלך עומד מחסור חמור בכח מחשוב, שהוביל את גוגל לצמצם משמעותית את הגישה של לקוחותיה למודלי ה-AI שלה. הנפגעת המרכזית מהמהלך היא לא אחרת מאשר מטא, אחת הלקוחות המשמעותיות ביותר של החברה.

הנפגעת המרכזית

עקבו אחרי גיקטיים בגוגל

העסקה המסיבית שנחשפה מוקדם יותר החודש, במסגרתה תשלם גוגל עשרות מיליארדי דולרים ל-SpaceX עבור כוח מחשוב, לא נולדה בוואקום. דיווח חדש של Financial Times חושף כי מאחורי המהלך עומד מחסור חמור בקיבולת, שהוביל את גוגל לצמצם משמעותית את הגישה של לקוחותיה למודלי ה-AI שלה. הנפגעת המרכזית מהמהלך היא לא אחרת מאשר מטא, אחת הלקוחות המשמעותיות ביותר של החברה.

השינוי במדיניות הגישה של גוגל החל במרץ האחרון, והפך במהירות לכאב ראש רציני עבור החברה של מארק צוקרברג. לפי שלושה גורמים המעורים בפרטים, מטא ביקשה להגדיל את היקף הגישה שלה למודל Gemini, אך גוגל הודיעה לה כי לא תוכל לעמוד בביקוש וחסמה את האפשרות להתרחב. החסימה הזו הובילה לפגיעה פנימית משמעותית בפרויקטים של מטא, ואילצה את החברה להפציר בעובדיה לחסוך בטוקנים באופן מיידי. "מטא הפצירה בעובדים להיות הרבה יותר יעילים בכל הקשור לשימוש בטוקנים עבור מודלי AI", נכתב בדיווח.

למרות שמטא אינה החברה היחידה שהגישה שלה הוגבלה, היא הושפעה מכך בצורה הקשה ביותר בגלל ההסתמכות האדירה שלה על התשתית של גוגל. מטא אמנם משקיעה עשרות מיליארדי דולרים בשנה האחרונה כדי לפתח מודלים משלה, ואף חשפה את מודל Muse Spark, אך הם עדיין לא מתקרבים ליכולות של המתחרות כמו גוגל, OpenAI או Anthropic. בפועל, מטא זקוקה ל-Gemini כדי להפעיל את כלי הבטיחות הקריטיים ברשתות החברתיות שלה, שתפקידם לצמצם מקרי הונאה ותכנים פוגעניים.

הביקוש שהוביל את גוגל לידיו של מאסק

הביקוש הקיצוני מצד הלקוחות וחוסר היכולת לספק לו מענה דחפו את גוגל למצוא פתרון מהיר להגדלת כוח המחשוב שלה. גורם ששוחח עם Financial Times ציין כי הלחץ הזה הוא שהוביל לעסקת הענק שנרקמה עם SpaceX של אילון מאסק. במסגרת העסקה, גוגל תשלם 30 מיליארד דולר על פני שלוש שנים – סכום של כ-920 מיליון דולר בכל חודש – כדי לקבל גישה למחשב העל של חברת החלל. עם החתימה על ההסכם, אישר דובר מטעם גוגל כי המטרה היא לעמוד בביקושים הגבוהים עבור Gemini Enterprise.

חשוב לציין כי העובדה שגוגל לא עומדת בביקושים שלה, לא מאוד מפתיעה – בייחוד בהתחשב בכך שכבר באפריל הודיע מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי כי הכנסות החברה מחטיבת הענן שלה יכלו להיות גבוהות יותר – אם רק היו עומדים בביקוש האדיר של לקוחותיה. "אנחנו בבירור סובלים מבעיית קיבולת מחשוב בענן בטווח הזמן המיידי", אמר אז פיצ'אי.

The post גוגל מתקשה עם כוח מחשוב ל-AI, ומטא תשלם את המחיר appeared first on גיקטיים.

כן עדיין תצטרכו לגעת בצלחת פטרי הזו. צילום: Dreamstime

זה אמנם קורה פחות ופחות, אבל פעם בכמה זמן אתם נדרשים להוציא כסף מהכספומט: לבייביסיטר, לחתונה, בעל מקצוע שמתעקש או כל סיבה אחרת. אבל כשזה קורה, זה די מעצבן. אתם צריכים להוציא את כרטיס האשראי שלכם, לשחזר את הקוד שלו שלא השתמשתם בו מאז 2021 או להתעסק עם תהליכים ארוכים באפליקציות של הבנק או האשראי. החל מהיום (א'), בנק ראשון בישראל מתחיל להציע לכם את האפשרות לעשות את זה ב-Tap – טאץ' – כמו שאתם משלמים בכל מקום אחר למעשה.

עקבו אחרי גיקטיים בגוגל

עד 2030 כל הכספומטים צריכים לתמוך, אבל בנק אחד מקדים את הלו"ז

לפני חודשים ספורים הודיע בנק ישראל על המתווה הסופי להסבת הכספומטים בישראל כך שיאפשרו לכם למשוך מזומן ללא שימוש בכרטיס, אלא ממש כמו שאתם משלמים בקופה – באמצעות קורא NFC. פשוט מצמידים את הסמארטפון, השעון או כל מכשיר תומך אחר, ומזדהים אל מול הכספומט ללא צורך בכרטיס פיזי.

אגב, מסיבה לא ברורה, אחרי הצמדת הטלפון למקלט ה-NFC עדיין תצטרכו להקליד את הקוד הסודי שלכם בן 4 הספרות, למרות שאמצעי הזיהוי הביומטרים בטלפון בטוחים הרבה יותר מקוד כזה, ולמרות שגרמופובים כמונו מתחלחלים מהזוהמה שיש על המקשים האלו… אבל לפחות לא נצטרך להסתובב עם הפלסטיק עלינו.

בדרך לכל הכספומטים בישראל

בשלב הראשון, שאמור להסתיים עד חודש יולי של השנה הבאה, הבנק שלכם אמור להציע לכם משיכת מזומן ללא מגע בכספומטים שלו. בשלב השני, שאמור להסתיים עד חודש דצמבר של שנת 2027, כל הבנקים אמורים לאפשר לכם למשוך כך מזומן מכל כספומט, גם אם הוא לא של הבנק שלכם. אז גם לא יותקנו יותר כספומטים שאינם תומכים ב-NFC. בשלב השלישי והאחרון, שצפוי להגיע לקראת סוף שנת 2030, יוסבו כל הכספומטים בישראל למשיכה ללא מגע, כולל העצמאיים שנמצאים כיום בפיצוציות או תחנות דלק.

כיום, על פי ההערכות, כמחצית מהכספומטים בישראל כבר תומכים מבחינה חומרתית במהלך, אבל לא מבחינה תוכנתית. עם זאת, היום (א') מודיע בנק מזרחי טפחות כי הוא מקדים את לוח הזמנים של בנק ישראל, והוא כבר מתחיל להפעיל את השירות החדש. הבנק טוען שמעל ל-200 כספומטים ברחבי הארץ כבר תומכים ביכולת החדשה, שמאפשרת לכם להשתמש ב-Apple Pay ו-Google Pay כדי להזדהות בכספומט ולמשוך מזומן ללא צורך בכרטיס פיזי. בכך, מזרחי טפחות הופך לבנק הראשון בישראל שתומך ביכולת החדשה. על פי הבנק, בשלב זה, השירות נתמך בכרטיסים בנקאיים בלבד של מאסטרקארד ו-Visa (עוד מקרה קלאסי של "מצטערים, לא מקבלים אמריקן אקספרס"?). במקרה של מזרחי טפחות, אנחנו מופתעים שהם לא מציעים שירות של בנקאי אנושי שיוצא אליכם ומביא לכם את המזומן בעצמו בשביל המגע האנושי. אבל אולי זה פיצ'ר שבדרך.

עד כה, הבנקים כן אפשרו משיכת מזומן ללא כרטיס, בעיקר באמצעות אפליקציית הבנק. זה אמנם מאפשר לכם טכנית למשוך מזומן ללא כרטיס, אבל האפליקציות של הבנק מצריכות מספר אימותים, לקבל סמס וקודים, והן לעיתים איטיות ומעיקות. במקרה של תשלום באמצעות הסמארטפון, מדובר בפעולה הרבה יותר פשוטה, ממש כמו תשלום בקופה.

The post לראשונה: החל מהיום אפשר למשוך מזומן בטאץ' appeared first on גיקטיים.

מקור: גוגל

גוגל החליטה שהגיע הזמן לעשות סדר בתיק ההשקעות שלכם, והיא רותמת את כלי ה-AI שלה למשימה עם אפליקציית Google Finance החדשה, שתנתח מגמות, תתריע על מצבים מסוכנים, ותסביר לכם מה עומד מאחורי הזינוק או ההתרסקות של המניות שלכם.

מכניסים את ה-AI לתיק ההשקעות שלכם

עקבו אחרי גיקטיים בגוגל

ענקית הטכנולוגיה השיקה אפליקציית מובייל רשמית ל-Google Finance שדרכה תוכלו לעקוב אחרי כל ההשקעות שלכם בזמן אמת, לקבל חדשות רלוונטיות בתחום הפיננסים וליהנות מפיצ'ר AI בשם "רגעי מפתח". בין היתר, האפליקציה תסביר לכם למה המנייה שבניתם עליה בדיוק התרסקה, או למה אתם עושים פתאום רווח יפה על מנייה עלומה ששמתם עליה כמה שקלים ואולי שכחתם מקיומה.

האפליקציה כולל גם יכולת חיפוש מבוססת AI שיכולה לקחת שאלה כללית, כמו למשל "אילו מניות מעניינות כרגע?", ובתגובה לספק לכם מידע רלוונטי – דוגמת מניות שנמצאות במגמה חיובית כרגע, סקטורים מוצלחים ועוד.

בשלב הראשון, האפליקציה תהיה זמינה למשתמשי אנדרואיד (קצת סבלנות, אייפוניסטים, יש לכם צרות פיננסיות יותר גדולות על הראש) והיא אמורה לאפשר לגוגל להתחרות ישירות מול שירותים ותיקים כמו Yahoo Finance ואפילו אפליקציות טריידינג כמו Robinhood, מינוס החלק של המסחר ישירות מתוך האפליקציה. כרגע לפחות.

למרות השקת האפליקציה, ישנם פיצ'רים שזמינים כרגע רק בממשק הווב של Google Finance, ויגיעו בהמשך גם למובייל. בין היכולות הללו נכללת האפשרות לשלוח את ה-AI של החברה עם פרומפטים בשפה טבעית כדי לקבל תדרוכים יומיים או שבועיים על מצב הפורטפוליו או המניות שאחריהן אתם עוקבים, לעקוב אחרי שינויים בשוק לאורך זמן ולקבל תובנות בהתאם לתיק האישי. להורדת Google Finance.

The post גוגל השיקה אפליקציית השקעות חדשה appeared first on גיקטיים.

צילום: גיקטיים

השבוע שעבר היה שבוע סוער בעולם הטכנולוגיה, עם המון מורדות, מעט עליות ואז שוב, עוד מורדות. הוא התחיל עם השקת קונסולת ה-Steam Machine המסקרנת שרבים חיכו לה, ולבסוף התאכזבו מאוד מתג המחיר הבעייתי שלה, המשיך עם פתיחת המכירה המוקדמת של GTA 6, והסתיים עם גל עליות המחירים החריג של אפל. אבל בסוף השבוע התברר כי גל ההתייקרויות לא הסתיים, ועכשיו תורה של מיקרוסופט להודיע על עליית מחירים. הפעם, זה היה קצת יותר מעצבן מכמה סיבות.

עוד לא רואים את הסוף

עקבו אחרי גיקטיים בגוגל

בסוף השבוע הודיעה מיקרוסופט כי היא "מעדכנת" את מחירי קונסולות ה-XBOX, כאשר דגמי ה-Xbox Series X וה-Series S בנפחי 512GB יתייקרו ב-100 דולר, ודגמי ה-1TB יזנקו ב-150 דולר. בנוסף, החברה מבטלת את דגם ה-2TB. זוהי עליית המחירים השלישית של קונסולות אקסבוקס בפרק זמן של שנה בלבד: במאי 2025 החברה הודיעה על עליית מחירים ראשונה; באוקטובר באותה שנה היא הודיעה על עלייה שנייה; וכעת, עלייה חדה נוספת. זה אומר שעכשיו, Xbox Series S הזולה ביותר נמכרת ב-500 דולר ו-Xbox Series X הזולה ביותר נמכרת במחיר של 800 דולר. שתיהן קונסולות בנות 6 שנים, והמחירים המקוריים שלהן ב-2020 עמדו על 300 דולר ו-500 דולר בהתאמה. טירוף.

הסיבה לעליית המחירים? ניחשתם נכונה: "ראמגדון" – משבר זיכרון ה-RAM – וכונני ה-SSD. "קיווינו שלא נצטרך להעלות את המחירים שוב, ובחודשים האחרונים עבדנו עם ספקים על חלופות", טוענים במיקרוסופט. לדבריהם, "לצערנו, מחירי הזכרונות והאחסון לקונסולות עלו ביותר מפי 2.5, ואנחנו צופים הכפלה נוספת של מחירים אלו עד לסתיו של שנת 2027". עוד הוסיפו בחברה כי בניגוד לסמארטפונים ולפטופים, קונסולות משחק לא נמכרות לרוב עם שולי רווח עבור היצרניות. בפועל, לא מדובר בעובדה חדשה; זה לא סוד שיצרניות הקונסולות לא בונות על הרכישה של החומרה, אלא על כך שהן נועלות את השחקנים לרכישות בחנויות הדיגיטליות שלהן, תוך גזירת קופון על כל רכישה. זאת בנוסף לשירותי מינוי חודשיים דוגמת Game Pass, שספגו גם הם עליות מחירים משמעותיות בשנה האחרונה.

הכישלון של מיקרוסופט בתחום הגיימינג הוביל לרעידת אדמה בהנהלת חטיבת הגיימינג שלה, כאשר לנעליו של פיל ספנסר נכנסה אסה שארמה, נשיאת CoreAI במיקרוסופט. מיד עם כניסתה לתפקיד שארמה ביצעה שינויים נרחבים בחטיבה, שכללו הצהרות שגיימרים אהבו במיוחד, כמו חזרה לפוקוס על משחקים אקסקלוסיביים וגם הורדת מחירים של Game Pass. אבל מעל ראשה מרחפת הצהרה של מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נדאלה: "יוטיוב מצליחה לייצר יותר רווחים ממשחקי Xbox מאשר Xbox עצמה", כשהוא מוסיף שהצוות צריך למצוא דרך "לחדש גם בתחום החומרה, וגם במשחקים, כדי להתקדם באופן הגיוני מבחינה כלכלית בהמשך". האם ההצהרה על עליית המחירים היא הדרך? לא בדיוק. אני חושב שעליית המחירים הזאת מעידה בעיקר על חוסר מודעות, אופורטוניזם, או פשוט צירוף מקרים מוזר.

צירוף מקרים? יכול להיות

אסה שארמה. מנכ"לית Microsoft Gaming הנכנסת. תמונה: מיקרוסופט

מיקרוסופט מלינה כאן לא מעט על המחירים של זכרונות ואחסון, אבל היא שוכחת פרט אחד: היא נושאת בחלק מהאשמה. כאחת מספקיות שירותי הענן הגדולות בעולם, כזו שמצטיידת בכמויות אדירות של חומרה לדאטה סנטרים ודורשת עוד ועוד רכיבים, וכחברה שמנסה לפתח מודלי AI מתקדמים הדורשים משאבים אדירים – היא אחת מהשחקניות המרכזיות שמובילות לאותו מחסור ברכיבים. עכשיו היא גם רוצה לאכול את העוגה, להשאיר אותה שלמה, ושאתם תשלמו עליה. צירוף מקרים? יכול להיות.

התזמון של עליית המחירים אינו מקרי לדעתי. הוא אמנם מגיע רגע אחרי שאפל הודיעה על עליות מחירים, אבל ספק אם זה הקטליזטור האמיתי למהלך. הידיעה על Xbox מגיעה דווקא בשבוע שבו Rockstar Games פתחה את המכירה המוקדמת של GTA 6, המשחק המצופה ביותר של השנים האחרונות. בניגוד לקודמיו, GTA החדש עומד להיות אקסקלוסיבי – לפחות לתקופת ההשקה – לקונסולות הדור הנוכחי בלבד: כלומר, Xbox Series X/S ו-PlayStation 5. זה אומר שגם שחקני PC שירצו לשחק ב-GTA 6 בסמוך להשקה בנובמבר הקרוב (אמן, טפו טפו טפו, מהפה שלכם לשטראוס זלניק), ירצו כנראה לרכוש קונסולה. התרחיש הזה מוביל להערכות שסוני ומיקרוסופט יתקשו לעמוד בביקוש הצפוי לחומרה בחודשים הקרובים. צירוף מקרים? יכול להיות.

בדרך כלל נהוג להשתמש במושג "סופה מושלמת" לתיאור מצב גרוע – כמו המצב שהוביל למשבר ה-RAM – אבל פה עשויה להיות סופה מושלמת חיובית (עבור חטיבת ה-Xbox של מיקרוסופט, לא עבורכם כמובן). מיקרוסופט תורמת לעליית מחירי הרכיבים; GTA 6 ועונת החגים מתקרבים; ישנו צפי לבעיות מלאי של קונסולות, ומיקרוסופט מעלה מחירים רגע אחרי ההכרזה ובדיוק כשההנהלה החדשה של חטיבת הגיימינג חייבת להוכיח את עצמה. צירוף מקרים? יכול להיות. העיקר שאנחנו אלה שנשלם את המחיר.

The post "אפקט GTA 6": מיקרוסופט מקפיצה עכשיו את המחירים ולא במקרה appeared first on גיקטיים.

ההייטק הישראלי לא עוצר: הנה המיטאפים, הכנסים והרצאות הטכנולוגיה המסקרנים שצפויים בקרוב. בפיזי או ברשת – אלו אירועי ההייטק המומלצים שאתם רוצים לשריין להם מקום ביומן.

מארגנים אירוע או שמעתם על אירוע לקהילה הטכנולוגית בישראל? מוזמנים לעדכן אותנו כאן ולפרסם אותו בחינם בלוח האירועים שלנו.

כנס GameIS 2026

מתי? 13 ביולי (8:00-17:00)

איפה? אווניו, איירפורט סיטי

כמה? קוראות וקוראי גיקטיים מקבלים הנחה מיוחדת בהזנת הקוד GeekTime10

כנס הגיימינג הישראלי חוגג 20 עם השאלה: איך יוצרים משחק בלתי נשכח? האירוע, שמתקיים בחסות ענקית הפינטק האמריקאית Xsolla, יארח דוברות ודוברים מישראל ומחו"ל, תערוכות, סדנאות ומופעים. הוא מיועד לעובדי תעשיית המשחקים בישראל, יוצרי משחקים עצמאיים, סטודנטים לפיתוח משחקים ודיסציפלינות משיקות (ארט, קוד, QA, שיווק, BD, ליגל וכן הלאה), אנשי תעשייה ומסחר, משקיעי אנג'ל ו-VC, סטארטאפיסטים של טכנולוגיות בתחום, נציגי רשויות וממשל, ואנשי חינוך והשכלה.

לפרטים נוספים והרשמה

AI Cost Management

מתי? 1 ביולי (10:00)

איפה? אונליין

כמה? חינם

רציתם להתייעל בעזרת סוכני AI אבל בסוף קיבלתם חשבונית ענן מנופחת? לא מצליחים לחבר בין ההוצאה לערך העסקי? וובינר חדש ומשותף של Ness ו-Flexera יעניק לכם כלים פרקטיים ומבט חדש על עולם ה-FinOps: מקרי בוחן מהשוק, מתודולוגיות FinOps מתקדמות ל-AI וכלים מעשיים שייתנו לכם שליטה מלאה על תקציבי הענן, מבלי להתפשר על קצב העבודה ועל הטמעת חדשנות.

לפרטים נוספים והרשמה

The Agentic Nexus Breakfast: Cloud, Search AI & Observability

מתי? 8 ביולי (09:00-13:30)

איפה? משרדי Google בתל אביב

כמה? חינם (בקבלת אישור הזמנה בלבד)

אירוע בוקר חדש של Elastic ,Google Cloud ו-KPMG מזמין מנהלות ומנהלי טכנולוגיה ללמוד כיצד שילוב בין נתונים, חיפוש ו-Observability יכול לפתור את האתגר הגדול בעבודה עם סוכנים בסביבות היברידיות.

לפרטים נוספים והרשמה

יש לך אירוע או וובינר שווה? שמעת על אחד כזה? אנחנו רוצים לשמוע על זה

The post גיימינג, סוכני AI וכמה הם עולים לכם: 3 אירועים ששווים את הזמן שלכם appeared first on גיקטיים.

מקור: גיקטיים

במשך שנים הרגילו אותנו שירותי הסטרימינג להאזנה למוסיקה נטו, בלי שדרנים שאוכלים את הראש, בלי פרסומות חופרות ובלי דיווחי תנועה או הגיגים לא מעניינים כמו בתחנות הרדיו. אבל יש לא מעט שעדיין מתגעגעים לקול אנושי בין השירים ולתחושה שיש מישהו אמיתי שעורך את המוזיקה. ספוטיפיי זיהתה את הצורך הזה, ובזכות ה-AI היא מחזירה את השדרן לחיים – רק שהפעם במקום לחפור, הוא מדבר קצר ולעניין על דברים שבאמת רלוונטיים לטעם המוזיקלי שלכם. עכשיו, יותר משלוש שנים אחרי שהושק בארה"ב, מגיע פיצ'ר ה-DJ סוף סוף גם למשתמשים בישראל.

עקבו אחרי גיקטיים בגוגל

פיצ'ר ה-DJ מנסה למעשה לדמות שדרן רדיו, שגם מנגן את המוסיקה שאתם אוהבים בהתבסס על האלגוריתם והדאטה של ספוטיפיי (בדומה ל-Discover Weekly), אבל גם משלב מדי פעם קטעי מעבר שבהם הוא מדבר. רק שבמקום לשמוע אכילות ראש של הרלב"ד או בני כבודי, הוא יכול להגיד מי האומן הבא, לזרוק לכם פריט טריוויה על שיר שאתם עומדים לשמוע, להסביר על הפלייליסט שהוא עומד לנגן או לדבר על האווירה של השיר ("השיר הבא יגרום לכם להרגיש כאילו אתם ברואד-טריפ בכביש 66").

מבחינת המוסיקה, תוכלו להאזין לפלייליסטים על בסיס ההעדפות שלכם, על בסיס השעה והיום (שירים רגועים לשקיעה למשל) או השירים שהכי שמעתם בשנה מסוימת, מוסיקה של אמנים ספציפיים, ומה שאנחנו ממליצים: פשוט תנו לדי.ג'יי. לבחור עבורכם לבד. לאחרונה אגב הוסיפה ספוטיפיי יכולת חדשה לפיצ'ר, כך שבכל שלב תוכלו לעשות את המעשה המביך שעושים בחתונות, ולבקש מה-DJ בקשות מיוחדות לשירים… או לבקש למשל שינגן שעתיים של מוסיקה אקוסטית או EDM – הכל בשפה טבעית.

הדי.ג'יי. אגב נקרא X והקול שלו מבוסס על אדם אמיתי – חאווייר ג'רינגן, ראש תחום השותפויות התרבותיות של ספוטיפיי. הקול עצמו נשמע אמיתי למדי ואם לא הייתם יודעים שמדובר בקול מג'ונרט – ספק אם הייתם שמים לב.

בכל מקרה, קחו בחשבון שהוא מפגין חוסר מעוף וממחזר פלייליסטים בקצב די מהיר (לא, אנחנו לא באמת רוצים לשמוע שוב את השירים שהכי האזנו להם ב-2024), וגם המעברונים קצת גנריים לפעמים. בסופו של דבר, זה מרגיש כמו פיצ'ר שהושק ב-2023 עם טכנולוגיה של 2023, ושם הוא נשאר. כלומר, מגניב, אבל הגיע הזמן לשדרג. אבל שלא יהיו טעויות, בכל רגע נתון נעדיף את זה על גלגל"צ.

זמין בישראל

כמו כל פיצ'ר בהשקה גלובלית, יכול להיות שייקח קצת זמן עד שהוא יופיע גם אצלכם. אם הפיצ'ר עוד לא הופיע לכם כחלק מתהליך אונבורדינג קלאסי, נסו פשוט לחפש את המילה DJ באזור החיפוש של האפליקציה. ברגע שתאתרו אותו בתור פלייליסט ותלחצו עליו, הדיג'יי יתחיל לפטפט לרגע, יאמר לכם מה הוא עומד להשמיע, ואחרי כשתי שניות השיר כבר יתחיל להתנגן.

שימו לב שהפיצ'ר זמין למנויי פרימיום בלבד, ונכון לעכשיו, הפיצ'ר תומך בשש שפות: אנגלית, ספרדית, גרמנית, פורטוגזית, צרפתית ואיטלקית.

The post סוף סוף: ספוטיפיי השיקה בישראל את פיצ'ר ה-DJ המגניב שלה appeared first on גיקטיים.

המוצרים שהגיעו אלינו לבדיקה

זוכרים שעד לפני כמה שנים כולנו היינו בסוג של אופוריה בכל הנוגע לתחליפי בשר? שמות כמו Impossible Burger הצליחו להשתחל גם לתערוכת הטכנולוגיה הגדולה בעולם ומנכ"ל החברה טען שעד שנת 2035 לא יהיה יותר בשר לצריכה כפי שאנחנו מכירים אותו היום. סטארטאפים בתחום גייסו מאות מיליוני דולרים, והתחליפים השונים בעולם זכו למיתוגים מגניבים – הכי רחוק מתדמית השניצל תירס והמבורגר צמחוני שהכרנו בילדות.

אבל אז הגיע שלב ההתפכחות. בין אם זה מבחני הטעם או המרקם שלא היו מספיק טובים, בין אם זה טרנדים בריאותיים אחרים ובין אם זו תעשיית הבשר, שעלתה להתקפה וטענה שתחליפי הבשר עשויים מרשימת רכיבים גדולה, שחלקם מאוד רחוקים מההגדרה של "טבעי", והופכים את התחליפים למזון אולטרה-מעובד.

המכירות דשדשו, מסעדות מזון מהיר הוציאו את חלק מהתחליפים מהתפריטים שלהן, וחברות כמו Beyond Meat איבדו 99% מערך המניה שלהן. נדמה שגם בהייטק הישראלי, שמאוד שמח לקפוץ על רכבת ה"פודטק", התחום התקרר קצת, למעט חריגים.

גם אני, שבעבר נהניתי להתנסות במוצרים, טעמים ומרקמים שונים, קצת איבדתי את ההתלהבות והתחלתי לפתח סקפטיות רצינית לתחליפי הבשר, עם תהייה האם לא מדובר פשוט ב"טבעול" משודרג עם יחסי ציבור טובים? כך או כך, הטעם, המחיר וההיבטים התזונתיים השונים גרמו לי לפרסס אחורה – לבשר הטעים והמוכר. אבל אז חברת פודטק ישראלית בשם Chunk Foods פנתה אליי עם קונספט חדש ומסקרן, והבטיחה לי שלא מדובר בעוד מוצר. אז הייתי חייב לטעום, ולשמחתי, חזרתי להיות אופטימי. טוב, אולי מדיום רייר אופטימי.

עקבו אחרי גיקטיים בגוגל

הנתח הצמחוני שנכנס לתפריט של מסעדת הבשרים האהובה

ההבטחה של Chunk היא פשוטה: תחליפי בשר שעשויים מ-100% רכיבים טבעיים מן הצומח, והיא קצרה: למשל, נתח ה-"Slab" השלם מורכב ממים, קמח סויה, סויה, גלוטן-חיטה, שמן קוקוס, חומרי טעם וריח טבעיים, רכז סלק, מלח, ברזל ולקינוח, ויטמין B12. ולכל הדיאטנים מטעם עצמם והמשפיענים שמציפים לי את הפיד ב-X (אתם מעיקים ותפסיקו עם זה בבקשה), הערכים התזונתיים ל-100 גרם הם 144 קלוריות, עם 22 גרם חלבון, 3.6 גרם פחמימות, ומתאים למה שזה לא יהיה שנקרא תזונה קטגונית. הייתי שמח לדעת מה הם חומרי הטעם והריח הטבעיים ואולי להפחית קצת את כמות הנתרן, אבל בסך הכל? אלה נתונים מצוינים למוצר מעובד ככלל ותחליף בשר בפרט.

מתחילים את הבישול

אבל כל זה לא שווה כמובן כלום אם זה לא יהיה… טעים. אז ב-Chunk Foods הציעו לי לבוא לטעום את ה"בשר" שלהם במסעדת "הדסון" שהתחילה להציע אותו בתפריט שלה. אני לא אדם שמסרב בקלות לאוכל במסעדה טובה, אבל בואו, כמו שאמרתי על רז רהב ו"החלב החדש": מקומות עם שפים מצוינים כמו "הדסון" יודעים גם לקחת חביתה ולעשות אותה למדהימה. זה לא חוכמה. אז בניגוד למשפיענים או כתבי אוכל אחרים שטעמו את Chunk במסעדה – אני סירבתי בנימוס. במקום זאת, ביקשתי לפגוש את המוצר במקום שהצרכנים יפגשו אותו – המטבח הביתי.

המוצרים שקיבלתי לבדיקה היו נתח "Slab" שלם, שפשוט זורקים לתנור, גריל או מעשנה; ונתח מפורק בסגנון Pulled Beef, שמטגנים על המחבת ואז מוסיפים לו רוטב קוריאני שמצורף לקופסה. כל המוצרים אגב מגיעים קפואים ואתם צריכים להפשיר אותם במקרר לפני השימוש – קצת באסה לעצלנים שנזכרים בשבע-שמונה בערב שהם לא תיכננו שום דבר לארוחת ערב, אבל הגיוני.

כזה עוד לא טעמתי

נתחיל דווקא מהשורה התחתונה: גם במקרה של ה-Pulled וגם במקרה של ה-Slab, המרקם של Chunk הוא הדבר הכי מרשים שנתקלתי בו בעולם הבשר האלטרנטיבי. הוא נראה כמו, מרגיש כמו, ולפעמים גם קצת לעיס כמו בשר במחוזות האונטריב. טעמתי כבר לא מעט סוגי בשר אלטרנטיבי – בין אם בבית שלי, באירועים מיוחדים שבהם שפים בישלו, בכנסי פודטק, במנות במסעדות… אבל עד היום לא טעמתי מוצר יותר מוצלח.

גם אשתי וחבריי בגיקטיים התרשמו מאוד, וטענו שמדובר במרקם ומראה קרובים מאוד לבשר. אני לא בטוח שזה יעבוד על מישהו במבחן טעימות עיוור, אבל זה מאוד מוצלח.

אחרי כל התוספות שלי

איך הם עושים את זה? בשיחה עם גיקטיים הסביר עמוס גולן, מייסד ומנכ"ל החברה שהמוצרים של צ'אנק מיוצרים בשיטה של תסיסה טבעית: "לקחנו את התהליך הזה והוספנו לו שדרוגים ייחודיים שמצד אחד שומרים על הטבעיות של התהליך – ומצד שני יוצרים את המרקם הבשרני והערכים התזונתיים העילאיים שיש למוצרי צ'אנק. סיבי החלבון למעשה מתפתחים, גדלים ונקשרים באופן טבעי וללא מעורבות של מייצבים או מדביקים למיניהם, לכדי נתח שלם".

קצת יושב בגרון

אתם מריחים את האבל מגיע מהמטבח, נכון? אז הנה זה בא: טיגנתי את "הבשר המפורק" במחבת לפי ההוראות ותוך כמה דקות הוא התקרמל למראה מעולה. הוספתי את הרוטב הקוריאני המצורף לערכה ובטעימה הראשונה הוא לא היה מורגש מספיק, ובמקביל, הרגשתי טעם לוואי שרציתי להעלים. אז התחלתי להוסיף רכיבים משלי – מסויה ועד גוצ'וג'אנג. שום דבר לא העלים את הטעם המסתורי הזה, כולל – וסליחה כאן עם הצמחונים-טבעונים – ציר בקר מרוכז. מדובר במוצר מוצלח למדי, אבל טעם הלוואי הזה, שאשתי הגדירה בתור "משהו במחוזות הכוסמת" פשוט לא עזב, ולמען האמת, גם נשאר איתי שעות לאחר מכן. זה מאפיין שראיתי לא פעם בתחליפי בשר, ולצערי Chunk לא חסינה.

גולן טוען כי מלבד אותם חומרי טעם טבעיים ומלח, המוצרים של צ'אנק לא מכילים תיבול, משפרי טעם או חומרי ריח מלאכותיים, אך כן מוסיף כי "התסיסה של החלבון יוצרת טעמי אוממי מאוזנים שאינם שתלטניים שמשתלבים היטב עם כל סוג מטבח ושיטת הכנה". אולי זה זה?

הנתח השלם (Slab)

כשהכנתי את ה-Slab, הבנתי שאני צריך כבר רוטב חזק כדי להתגבר על אותו טעם… אוממי? אז הכנתי רוטב מבוסס חמאת בוטנים: הקטשופ של המבוגרים שהוא לא טחינה. הכנסתי לנינג'ה גריל ל-7 דקות על פי ההוראות, משחתי אותו קצת ברוטב מעת לעת והגשתי. אורחת שטעמה את המנה התרשמה מאוד מהמרקם וגם חיבבה את הטעם, אבל בלי הכנה מראש – התלוננה גם היא על אותו טעם לוואי. למחרת, כשהבאתי את המנה למשרד נרשמה התלהבות מכל הטועמים, ואושרי, שטעם משתי המנות, אמר שבמקרה של ה-Slab הוא לא הבחין כלל בטעם הלוואי. בכל מקרה, אני ישבתי במשרד שעות לאחר ארוחת הצהריים עם הטעם ההוא בגרון. אשתי, אגב, הודיעה שהיא לא מוכנה לטעום את המוצר שוב. דעות חלוקות – אין ספק. אבל אתם יודעים מה אומרים על טעם? זה עניין של טעם וריח.

מפחיתנים – זה בשבילכם

נטע סלונים: למדי אותי איך לצלם אוכל

אז למי Chunk בכלל מכוונים? לי אין ספק שהמוצר הזה ממש לא מדבר לצמחונים או טבעונים שאין מה לעשות, הם נגעלים מבשר. צ'אנק מנסים להיראות ולהרגיש כמו בשר, לא כמו עוד תחליף, וזה אפילו מתחיל באריזת הפלסטיק לפני הבישול שמגיעה עם "דם" (מסלק כמובן) מסביב לנתח שגם ניגר מהנתח עצמו במהלך ואחרי הבישול לצורך האפקט.

הצגתי את התמונה לנופר, הכתבת המוכשרת שלנו וצמחונית מזה 24 שנה, וכמו ששיערתי, היא נרתעה מיד מהנראות המאוד בשרית של המוצר הגולמי. אז אם הורדנו את מי שנגעל אפילו מהמראה של בשר, נשארנו עם הצמחונים-טבעונים שמתגעגעים מאוד לבשר, או קהל המפתח האמיתי לטעמי: מפחיתנים (או חצימחונים). אותם אנשים, כמוני, שאוהבים בשר, והיו שמחים לוותר פה ושם על ארוחות בשריות מבלי להרוס לגמרי את החוויה ומבלי להכניס לגוף חומרים לא מוכרים ומיותרים. מהבחינה הזאת Chunk הוא הצלחה, אבל במבחן הטעם, לצערי, הוא ישאר מחוץ לבית שלי בגירסה הנוכחית. גם המחיר שלו לא בדיוק מביא בשורה, כשאריזה של 200-300 גרם תעלה לכם 35-40 שקלים. זה אומר שהמחיר של Chunk עומד על 150-180 שקלים לקילו. זה… מחיר של נתחי בשר מצוינים – לא בדיוק תחרות לשוק הבשר.

גולן טוען כי כל החברות בעולם, כולל צ'אנק, היו שמחות להציע מוצרים שכאלו במחירים תחרותיים, אבל המצב הכלכלי-פוליטי תנודתי ואילוצים חיצוניים אחרים מקשים על החברות. למרות זאת, הוא מציין כי המחיר המומלץ לצרכן לקילו של צ'אנק דומה למחיר של קילו סטייק אנטריקוט, ולעיתים מחיר הבשר אף גבוה יותר. "כשאנחנו בתוך תקופה כל כך ממושכת של עליות מחירים כרוניות כמעט בכל תחום, מגמה כזאת היא לא פחות ממדהימה", לטענתו.

ולמרות כל הביקורת שלי כלפי המוצר, יש משהו מאוד ייחודי במוצר של חברת פודטק ישראלית שלא רק שנמצא עכשיו בלא מעט סופרים ואפילו מסעדות בישראל, אלא גם מצליח להיכנס לענקיות מזון אמריקאיות כמו Whole Foods. עם שיפורים קלים לטעם ושיפורים משמעותיים למחיר, אני חושב שיכולה להיות כאן בשורה נאה מאוד למפחיתנים, ואפשרות ממש נחמדה לפעם הבאה שאתם מחפשים "מנה לצמחוני" שמגיע לארוחה אצלכם.

חברת Chunk Foods סיפקה יחידות של מוצריה לצורך הבדיקה

הבהרה: גיקטיים אינה מקבלת תמורה כלשהי עבור הסקירה. גיקטיים אינה משתמשת בלינקים עם אפילייט, אינה משתתפת בתוכניות שותפים שונות ואינה מרוויחה מקניות שתבצעו באתרים השונים. היצרן או נציגיו אינם רואים את הסקירה לפני פרסומה ואין להם כל השפעה על התוכן שלה. לפרטים נוספים.

The post בדקנו את תחליף הבשר שנכנס ל"הדסון" וגילינו מרקם ומחיר של הדבר האמיתי, אבל איך הטעם? appeared first on גיקטיים.

תמונה: גיקטיים

החצי הראשון של 2026 עומד להסתיים, כשהוא כולל חודש וחצי של לחימה מול איראן, הסלמה בלתי פוסקת בצפון וחששות מהמשך המלחמה. ועדיין, הסטארטאפים הישראליים מדווחים על חצי שנה מצוינת בכל הקשור לגיוסי הון. סך הגיוסים בחודש האחרון עמד על 7.6 מיליארד דולר, זינוק של כ-60% בהשוואה לחצי הראשון של 2025. הרבעון השני של השנה שימש כמנוע צמיחה משמעותי, עם חודשיים (אפריל ויוני) שהכניסו לקופות החברות כ-2.6 מיליארד דולר.

הגיוסים ירדו במעט, אבל הסכום זינק

הרבעון השני של 2026 התאפיין בשני אירועים חריגים בנוף המקומי: גיוסי ענק של מיליארד דולר, אירוע שלא חווינו באקוסיסטם מאז Wiz ב-2024. חברת VAST Data עשתה זאת באפריל עם דיווח על גיוס מיליארד דולר לפי שווי של 30 מיליארד דולר, וביוני הצטרפה אליה AppsFlyer הוותיקה, שגייסה גם היא כמיליארד דולר מחברות ענק כמו גוגל, מטא ו-Unity לפי שווי של 2.7 מיליארד דולר (הגיוס הראשון שלה מאז 2020).

לצידן בלטה סייארה (Cyera), חברת הסייבר החדשה של האקוסיסטם שתפסה את הבמה אחרי ש-Wiz יצאה מהמשחק בעקבות הרכישה על ידי גוגל. סייארה השלימה גיוסים של מיליארד דולר בתוך פחות מחצי שנה: 400 מיליון דולר בינואר, ועוד 600 מיליון דולר חמישה חודשים לאחר מכן.

"כרגע אנחנו אכן רואים עלייה משמעותית, אבל המתמטיקאי שבי אומר שתמיד חוזרים לממוצע, אז סביר להניח שתהיה התיישרות מסוימת", אומר בשיחה עם גיקטיים טל סלובודקין, שותף מנהל בקרן StageOne Ventures. לדבריו, יש כרגע קיטוב בשוק: "יש עסקאות גדולות מאוד ובשווי עצום, ויש קושי אמיתי בחלקים גדולים בשאר השוק. יש זרימה של כסף משמעותי מחו"ל שחלקו מגיע גם לסיבובים מוקדמים, לצד האטה בשוק ההשקעות של הישראלים".

גייסו מיליארד דולר, לראשונה מאז Wiz – עובדי ואסט דאטה | תמונה: אורן אוסדון

מנגד, איה פטרבורג, מייסדת ומשקיעה בקרן S Capital, מסבירה כי גם אם יהיה תיקון – הכסף לא ייעלם לחלוטין. לדבריה, עולם ההשקעות פועל במחזוריות, וכל תקופת צמיחה מואצת מלווה בהתייצבות. "המספרים הנוכחיים לא נשענים רק על אופטימיות בשווקים, אלא גם על שינוי טכנולוגי עמוק שמובל על ידי ה-AI, התשתיות הארגוניות והדאטה", היא מציינת. הפוטנציאל הגדול, לדבריה, מוביל לריכוז הון סביב מספר מצומצם של חברות שמצליחות להוכיח הובלה גלובלית בתחומים אלו.

מגה-גיוסים וחדי קרן חדשים

הזינוק הונע על ידי 17 מגה-גיוסים (100 מיליון דולר ומעלה) בחצי הראשון של השנה. עם זאת, הנתון המעניין הוא שסך החברות המגייסות ירד: 108 סטארטאפים דיווחו על גיוסים מתחילת השנה, לעומת 117 בתקופה המקבילה אשתקד. מבחינת החלוקה, כשני שלישים מהגיוסים הם של סטארטאפים בשלבים צעירים (Pre-Seed עד A), למרות שהרוב המוחלט של ההון זורם לחברות הבוגרות. בנוסף, מועדון חדי הקרן חזר להיות אקסקלוסיבי, כשבחצי הראשון הוכרזו שניים בלבד: חברות הסייבר המבוססות Torq ו-Upwind Security.

פטרבורג מציינת כי מדובר בתוצאה של ריכוז ההון סביב מספר מצומצם יחסית של חברות, שמצליחות, לדבריה, "להוכיח הובלה גלובלית בתחומים בעלי פוטנציאל עצום, בעיקר סביב סייבר, AI ותשתיות טכנולוגיות". מנגד, סלובודקין טוען שמדובר בשינוי תפיסתי גלובלי: "גם החברות הגדולות וגם הצעירות שמנסות לצמוח מהר מגייסות סכומים שנחשבו סכומי עתק בעבר, מתוך רצון להמשיך להאיץ בקצב משמעותי. הטרנד הזה מייושר עם מה שאנחנו רואים מעבר לים". שני המשקיעים מסכימים שלא מדובר בסימן לבועה, אך לא פוסלים תיקון בהתאם לעמידת החברות ביעדים שנגזרו מגיוסי העתק.

אלו שחזרו להיות נדירים

הזינוק הונע על ידי 17 מגה-גיוסים (100 מיליון דולר ומעלה) בחצי הראשון של השנה. עם זאת, הנתון המעניין הוא שסך החברות המגייסות ירד: 108 סטארטאפים דיווחו על גיוסים מתחילת השנה, לעומת 117 בתקופה המקבילה אשתקד. מבחינת החלוקה, כשני שלישים מהגיוסים הם של סטארטאפים בשלבים צעירים (Pre-Seed עד A), למרות שהרוב המוחלט של ההון זורם לחברות הבוגרות. בנוסף, מועדון חדי הקרן חזר להיות אקסקלוסיבי, כשבחצי הראשון הוכרזו שניים בלבד: חברות הסייבר המבוססות Torq ו-Upwind Security.

30 עסקאות מכירה בחצי שנה

מנגד, גזרת האקזיטים רותחת עם כ-30 עסקאות מתחילת השנה, בתוכן כמה עסקאות ענק. העסקה הגדולה והמרשימה ביותר היא כמובן רכישת Q הישראלית של אביעד מייזלס ע"י אפל ב-2 מיליארד דולר. מדובר ברכישה השנייה של חברה שהקים היזם הישראלי ע"י אפל, כשלצד הרכישה הזאת ראינו גם ביוני, לקראת סוף החצי הראשון של השנה, עוד עסקת ענק – שבמסגרתה נרכש סטארטאפ ההגנה מרחפנים D-Fend בתמורה ל-1.5 מיליארד דולר. האקזיט הראשון של השנה אגב הוא גם השלישי בגודלו מאז תחילת השנה – והוא בעסקת הרכישה החריגה של Mentee של אמנון שעשוע על ידי מובילאיי (שהקים אמנון שעשוע ושבראשה הוא עומד) ב-900 מיליון דולר.

בשיחה עם גיקטיים מוסיף סלובודקין כי אקזיטים תמיד היו וימשיכו להיות הנתיב המרכזי לנזילות בישראל. "זה נכון שראינו פריחה מסוימת בשוק ההנפקות, התחלה של פעילות של Private Equity ו-Buy Out… אבל בסופו של דבר רוב האקזיטים הישראלים (בגודל ובכמות) תמיד יהיו משמעותיים יותר". ההאצה נובעת, לדבריו, מההבנה שהמסלול להנפקה ציבורית הוא מפרך וחמקמק, ושלא כל חברה תוכל להיות מובילת שוק – מה שהופך את הרכישה לאופציה ריאלית וטובה יותר.

טל סלובודקין ואיה פטרבורג | צילום: דוד גארב ושרון לוין

הנקודה הכואבת

אבל לצד כל גיוסי ההון והאקזיטים, אי אפשר להזכיר את המחצית הראשונה של 2026, בלי לדבר על גלי הפיטורים בענף. Wix שפיטרה כאלף עובדים; 900 עובדים שפוטרו על ידי Verint; ולמעלה מ-100 עובדים (כ-60% מכח האדם) שפוטרו על ידי AI21 Labs; חברת Zoominfo האמריקאית שסגרה את הסייט בישראל ופיטרה 300 עובדים; ואמדוקס, שהשבוע החלה בגל פיטורים שעלול להגיע למאות עובדים. אליהן הצטרפו חברות סטארטאפ ישראליות רבות שפיטרו עשרות עובדים כל אחת – מ-Lightricks ו-Rapyd ועד Tipalti ו-Hailo.

הסיבות לפיטורים מגוונות – החל מהרצון להתייעל, כדי להצטייר כאטרקטיביים בפני המשקיעים או כצעד ייעולי לקראת מהלכים כמו הנפקה או מכירה; וכמובן ה-SaaSpocalypse, מגמת הפגיעה בחברות SaaS עקב האיום הנשקף מה-AI. גורמים נוספים שהוזכרו על ידי החברות והמנהלים הם השקל החזק, שהפך את הטאלנטים הישראלים וההוצאות התפעוליות בארץ ליקרים משמעותית; ועד ל-AI – כולל הטמעה אמיתית של מוצרי AI שיכולים להחליף עובדים בפועל ועד ל-AI Washing, כלומר, רצון להצטייר כחברה מתקדמת שעושה שימוש נרחב ב-AI.

סלובודקין אמר כי מדובר בנושא שאי אפשר להפריז בחשיבותו לאקוסיסטם והוסיף: "לתחושתי חלק גדול מהפיטורים בחברות הציבוריות והגדולות נגרם קצת מ'ניצול הזדמנויות' – השוק מצפה מהחברות להתייעל (כמעט תוך התעלמות מהפרטים עצמם), וחברת שמרגישות שהן יקבלו פיצוי על מהלכים כאלו עושות זאת. ראינו טרנד דומה לזה בראשית ימי הקורונה, כשחברות ביצעו פיטורים משמעותיים בתירוץ של הכנה לתקופה קשה".

עם זאת הוא הוסיף כי "אי אפשר להתעלם מכך שה-AI משנה את חוקי המשחק, אבל לא שמנו לב לפיטורים בגלל זה, אולי רק מצב בו הגיוסים האטו, שזה הגיוני". לדבריו, בכל המקרים לא נעלמו תפקידים, אלא "ה-AI אפשר לבעלי תפקידים לנהל 'צבא' של סוכנים שעובדים עבורו, אבל עדיין מבצעים את אותו התפקיד".

The post מגה-גיוסים, אקזיטים ופיטורים כואבים: כך נראתה חצי השנה המשוגעת בהייטק הישראלי appeared first on גיקטיים.

תמונה: גוגל

מה אתם הייתם עושים עם 2,000 מכשירי פיקסל ישנים של גוגל? מנסים למכור אותם בפייסבוק מרקטפלייס? יוצרים מהם Pixel Art (כן, הלכנו לשם)? זורקים אותם למגירת הטלפונים והכבלים הישנים? ובכן, חוקרים באוניברסיטת קליפורניה בחרו באופציה גיקית הרבה יותר, והפכו אותם לחוות שרתים קטנה.

לקחת מכשירים ישנים, ולהפוך אותם למשהו מגניב

עקבו אחרי גיקטיים בגוגל

החוקרים שיתפו פעולה עם גוגל, שסידרה להם כ-2,000 מכשירי Pixel Fold "שיצאו לגמלאות". המטרה: לרתום את כוח המחשוב שלהם לפרויקט מרשים. הפרויקט הובל על ידי ג'ניפר סוויצר, חוקרת לשעבר באוניברסיטה וכיום בפוסט-דוקטורט בגוגל. הרציונל מאחורי היוזמה ברור: רובנו משדרגים סמארטפון פעם ב-3 או 4 שנים, אבל החומרה שמתחת למכסה המנוע עדיין חזקה ומסוגלת לעשות לא מעט – בטח כשהיא לא צריכה לתמוך בממשקים כבדים או אפליקציות שלא מנהלות בצורה חכמה את המשאבים של הטלפון.

מבצע עקירת סוללות

בשלב ראשון, החוקרת חיברה רכיבים ממספר קטן של מכשירים כדי לייצר קלאסטר בסיסי של כוח מחשוב, ולאחר מכן היא החליטה להגדיל משמעותית את הסקייל. האתגר הטכני הגדול בהפיכת המכשירים לדאטה-סנטר היה תהליך הפירוק והשימוש ברכיבים הרלוונטיים בלבד, דוגמת לוחות האם שעליהם מולחמים השבבים וזיכרון ה-RAM.

אבל החלק שהיה הכי חשוב לפרק החוצה הוא הסוללה. החוקר ריאן קסטנר מאוניברסיטת קליפורניה, שהיה חלק מהצוות, מסביר: "בפגישות הראשונות שלנו עם גוגל המהנדסים שלהם אמרו לנו שהסוללות חייבות לצאת אם אנחנו מחברים את המכשירים יחד לכדי דאטה סנטר כדי שהן לא יגרמו לשריפה". לטובת חיבור המכשירים למקור חשמל קבוע ללא הסוללות, לוחות האם חוברו יחד באמצעות מעגלים מודפסים.

אחרי שפירקו את המכשירים, החוקרים נשארו עם מפרט שכולל שבבי Tensor G2 של גוגל עם שתי ליבות Cortex X1 במהירות שעון של 2.85GHz, שתי ליבות Cortex A-78 במהירות 2.35GHz וארבע ליבות Cortex-A55 במהירות 1.8GHz. כל זה מגובה ב-GPU מסדרת Mali של Arm ו-12GB של RAM.

לא נופל משרתים ייעודיים

לאחר שהסתיימו הניסוי והבדיקות, החוקרים דיווחו על תוצאות מרשימות: ביצועי הליבה היחידה של שבבי הסמארטפון לא נפלו מביצועים מרובי ליבות של שבבי שרתים ייעודיים. לדבריהם, "ההבדל המשמעותי ביותר בין סמארטפון לשרת הוא הגודל: שרתים מכילים עשרות שבבים חזקים מרובי ליבות וקיבולת זיכרון ענקית, בזמן שסמארטפון יש בין 8 ל-12 גיגה-בייט RAM ושבבים עם מספר ליבות בלבד".

כדי לנצל את החומרה עד תום, החוקרים העבירו את המכשירים מאנדרואיד (שמבוססת בעצמה על לינוקס) להפצת לינוקס סטנדרטית. המהלך הזה סיפק להם יכולות תוכנה מתקדמות יותר וביטל את מגבלות החומרה שמגיעות עם מערכת ההפעלה הניידת. סביבת העבודה החדשה אפשרה להם להריץ מטלות על חומרה של מכשיר בודד, או על קלאסטר של 25 עד 50 מכשירים תוך שימוש בקוברנטיס לאורקסטרציה של הפעולות.

75 סטודנטים על 20 סמארטפונים

במסגרת הבדיקות, החוקרים הריצו תוכנות EdTech – כולל כאלו המשמשות את האוניברסיטה עצמה. הם ציינו שקלאסטר המורכב מ-20 מכשירים בלבד הצליח להריץ את התוכנות הללו באופן מקומי ולעמוד בעומס גם כשהתחברו אליו 75 סטודנטים במקביל (המספר המקסימלי האפשרי) שהגישו מטלות.

בחודשים הקרובים צפויה חוות השרתים המלאה, הכוללת את כל 2,000 המכשירים, לעלות לאוויר, ובאוניברסיטה בטוחים שהמערך החדש יוכל להריץ את התוכנות והשירותים הנדרשים עבור מאות כיתות לימוד במקביל. בנוסף, הקלאסטר הייחודי צפוי גם לשמש את מרכז מחשוב העל של האוניברסיטה, אם כי אופן השימוש המדויק בו על ידי צוותי המרכז עדיין נבחן.

The post האוניברסיטה לקחה 2,000 פיקסלים ישנים והפכה אותם לדאטה-סנטר שלה appeared first on גיקטיים.

הבועה של סירי

השנה היא שנת 2026, ואיכשהו, אחרי שנים של הבטחות, דחיות, הדחות ותהפוכות, נראה שזו השנה שבה אפל סוף סוף תצליח לעשות את מה שהיה נדמה כפרויקט מקולל, ותשחרר את Siri AI החדשה לאוויר העולם. אחרי שהיא הייתה העוזרת הקולית שסללה את הדרך לתחום, סירי נפלה ונזנחה בצד הדרך בעוד גוגל ואמזון דהרו הלאה, ומהפכת ה-AI העצימה את הפערים בין סירי לשאר העולם (חוץ מביקסבי). אבל אחרי שביליתי כמה ימים עם Siri AI החדשה, אני יכול להגיד לכם: זה עומד להשתנות.

סליחה, אני אחריך בתור

Siri AI (או סירי החדשה, כפי שאתייחס אליה מתוך הרגל) היא חלק מ-iOS 27, מערכת ההפעלה הבאה של אפל שעתידה להשתחרר לציבור הרחב בחודש ספטמבר הקרוב, ואולי אפילו לא תכלול את Siri AI ממש בהשקה שלה. אולם עד אז, אפל מאפשרת למפתחים להצטרף לבטא הראשונית ולבדוק גם אותה. אז למרות שהידע שלי בתכנות נעצר איפשהו בלימודי פסקל, נרשמתי ל-Developer Beta, ובאדיבות פרטנר, הקרבתי iPhone Air אומלל לטובת התקנת הגירסה הניסיונית, שלא תעשה טוב לחיי הסוללה הבעייתיים שלו. וכאן המקום להגיד, למרות הפיתוי, אני לא יכול להמליץ לכם על התקנה של גירסת בטא על המכשיר הראשי שלכם. אל תעשו את זה. בשביל זה אני כאן.

ברוכה הבאה

אחרי ההתקנה של הגירסה החדשה, שמרגישה כמו הגירסה הקודמת, ניגשתי לתפריט ההגדרות של סירי ושם גיליתי שאני לא יכול פשוט להתחיל להשתמש בסירי החדשה. במקום זה, יכולתי לבקש להצטרף לרשימת ההמתנה ל-Siri AI. כן, רבותיי. כמו המבורגר או שניצל חדש בתל אביב, גם כאן יש רשימת המתנה. במשך שבוע חיכיתי בסבלנות (על מי אני עובד? בדקתי את המכשיר כל 10 דקות) להודעה שתבשר שאני בפנים, אבל זו לא הגיעה. למרבה המזל ואחרי ניג'וס למי שצריך ב-Apple, נכנסנו סוף סוף פנימה למועדון האקסקלוסיבי של אנשים שחיים 3 חודשים בעתיד.

החיים בבועה

במקום הממשק שהשתלט על כל המסך באייפון עם אנימציה מוגזמת ליכולות המוגבלות שלה, Siri AI חיה לה בעיקר ב-Dynamic Island בראש המכשיר. היא מתרחבת לבועה שקופה כשאתם מזמנים אותה בלחיצה או בקול, או כשאתם כותבים לה פקודות ושאלות אחרי גלילה מהחלק האמצעי-עליון של המסך (כן, ההורים שלכם עומדים לקלל הרבה ביום שזה יתווסף למכשיר שלהם). הפעם סירי לא מראה לכם את מה שהיא שומעת, אלא רק מגיבה. פקודות פשוטות יופיעו באותה בועית, ושאלות מורכבות יכולות להתחלק ל-2 או 3 חלקים: החלק הראשון הוא הסיכום המהיר לתשובה, הרחבת החלון בגרירה תעניק קצת יותר הקשר, ולתשובה מלאה אה-לה-Gemini-Pro תוכלו להרחיב את התשובה לכל המסך על רקע שחור מת ולא Apple-י. בניגוד לג'מיני, אפל מקפידה להציג את המקורות שעליהם היא מתבססת ולפחות מהבדיקות שלי, רוב התשובות טובות. מה שכן – קצת מעצבן שבחלק מהמקרים, כשסירי "חושבת", אתם לא יכולים להמשיך להשתמש באייפון, אלא צריכים לחכות למענה שלה. קצת מוזר, ואני מקווה שבגירסאות הבאות אפל תאפשר לכם להמשיך להשתמש במכשיר בזמן שסירי עובדת ברקע. זה אמנם לא מרגיש כמו נצח כמו בהדגמות של אפל מהאירוע, אבל עדיין – החיים ממשיכים בזמן שסירי חושבת.

אוקי אבל שחררי אותי

בואו נתחיל מכמה שאלות כלליות. זרקתי לסירי לינק למתכון הפיצה האהוב עליי (של ג'ושוע וויסמן, לינק בפרטי למתעניינים) ושאלתי אותה מה כדאי לעשות אם אני מתכנן להתחיל לאפות את הפיצות ב-20:00. הסיבה שעשיתי זאת היא שהמתכון מפציר בכם לתת לבצק לנוח במקרר לפחות לילה. לא הייתי טורח לנסות את הבקשה הזאת עם סירי הישנה, כי היא כנראה הייתה פורשת באמצע המשפט שלי, אבל סירי החדשה לא מצמצה. היא ענתה שבגלל שעוד רגע 14:30 (היי, לא אמרתי לה מה השעה, כבר נקודת בונוס) ואני מתכנן לאפות ב-20:00, כדאי לי בינתיים להכניס את הבצק למקרר כדי להימנע מהתפחת יתר, ולהוציא אותו בסביבות 17:00 לסיום ההתפחה בטמפרטורת החדר. אחרי שהרחבתי את חלון התשובה, קיבלתי גם המלצות לניהול מלא של הזמנים. תשובה מלאה ונכונה על הנייר (נוציא פוש עדכון איך יצאה הפיצה). מאחורי הקלעים, סירי הראתה שהיא לא התבססה רק על המתכון שנתתי לה, אלא על מספר מקורות נוספים. אהבתי.

האם זה מה שיגרום לכם לעבור לאפליקציות של אפל?

אלו יכולות שאנחנו רגילים לקבל מצ'אטבוטים, ואכן, כיף שעכשיו סירי נמצאת איפשהו על הספקטרום של מצבי השיחה של Gemini, ChatGPT ודומיהם אחרי שנים של טמטום מוחלט. אבל היתרון היחסי שאמור להיות לסירי הוא המידע שנמצא על גבי המכשיר שלכם. עכשיו סירי יכולה להשתמש בו כדי לענות על שאלות שמכילות מידע אישי, מבלי שתצטרכו לשתף אותו עם חברות בעלות פרקטיקות מפוקפקות של איסוף מידע כמו גוגל. עם זאת, באופן צפוי, נראה שאפל שומרת את הקלפים קרוב לחזה. סירי לא יכולה לחטט בשלב הזה של הבטא בכל המידע שלכם, אלא בעיקר במידע שנמצא באפליקציות של אפל. כשאתם שואלים שאלה על מיילים באפליקציית Gmail, היא לא יכולה לגשת למידע שם. אבל היא כן יכולה אם תוסיפו את התיבה לאפליקציית Mail של אפל. לא תוכלו לשאול אותה שאלות על אירועים ב-Outlook Calendar, אלא אם תוסיפו את המידע הזה ל-Calendar של אפל. מתחילים להבין לאן זה הולך? זה אומר שבינתיים, הודעות ה-WhatsApp שלכם לא רלוונטיות ל-Siri AI ולא ישמשו אותה לתשובות – וחבל שכך. בישראל אנחנו לא חיים בתוך iMessage כמו בארה"ב, ולכן הפעולות שסירי יכולה לעשות והמקורות שהיא שולפת מהם מידע מוגבלים בשימוש היומיומי שלנו פה.

יש המון אפליקציות תקשורת שיכולות לעזור לתשובות של סירי, אבל נראה שאפל נוקטת קודם כל בגישת Opt-In של המפתחים. בשביל ש-WhatsApp תיתמך, Meta תצטרך להתאים את האפליקציה לסכמות החדשות של אפל ול-App Intents – הפיצ'ר שמאפשר לסירי לגשת לאפליקציות צד-שלישי. יש לי תחושה שזה לא יקרה בקרוב מהצד של גוגל, מטא ומיקרוסופט, שרוצות את המידע שלכם אצלן וישמחו לתקוע מקלות בגלגלים של סירי החדשה. הלוואי שאני טועה, אבל באופן כללי, מפתחי אפליקציות הם קהילה שלא מאמצת בקלות כל גחמה חדשה של אפל. אולי בשלב מאוחר יותר אפל תכריח אותם לעשות את זה, אבל בינתיים אנחנו תלויים במפתחים, וזה לא מקום טוב להיות בו.

אמת

אבל בואו נתמקד במה שיש כרגע. עשיתי את מה שלא עשיתי מזה שנים, והוספתי את כל החשבונות השונים שלי לאפליקציות הסטוק של אפל, וניגשתי לתחקר את סירי. שאלתי אותה מתי הייתה נסיעת העבודה האחרונה שלי, והיא ציינה נכונה שלפי צילום ב-Photos, נסעתי לאירוע של Sony באנגליה. אז ניסיתי משהו מורכב יותר, ושאלתי מתי נולד הבן שלי. בהתחלה היא לא מצאה את התשובה, אבל ידעה את השם שלו מתמונה כלשהי. הכוונתי אותה קצת ושאלתי אם היא יכולה למצוא את תאריך הלידה שלו לפי התמונות שלי, והיא אכן מצאה את אחת התמונות הראשונות שלו מבית החולים. עם זאת, היא טעתה ביום בתאריך הלידה מסיבה לא ברורה. משונה.

לאחר מכן ביקשתי ממנה לסמן בלו"ז את הטיסה הבאה שלי כ"חופשה". היא חיטטה במיילים עד שמצאה מייל רלוונטי מחברת התעופה והוסיפה את האירוע ללו"ז הפרטי שלי. ביקשתי להעביר את האירוע ללו"ז של גיקטיים – והיא עשתה את זה. גם בקשות לאיתור תמונות מסוימות עבדו טוב ונראה שמדובר באינטגרציה מוצלחת. בשביל הצחוקים, ביקשתי ממנה לחבר לי חמשיר על בסיס המייל האחרון שקיבלתי. במקרה זה היה מייל ממשרד יח"צ ששואל אם אני מגיע עם רכב וצריך חניה לאירוע, ואני חייב להודות שהתוצאה שסירי סיפקה הייתה מצחיקה ואפילו אינפורמטיבית.

סירי גם רואה

וואלה יופי

אתם לא חייבים רק לכתוב או לדבר עם סירי – אתם יכולים כעת גם להראות לה דברים. בין היתר, סירי יכולה לענות עכשיו על שאלות שקשורות לתוכן שמוצג על המסך. כך למשל, נכנסתי לאחד ממאות-אלפי הודעות הספאם שהייטקזון שלחה לי השבוע, ושאלתי אותה האם המחיר של ה-iPhone 17 שמוצג על המסך הוא טוב (המייל היה בפורמט של תמונה, לא טקסט). סירי מצאה את מחירי ההשקה של האייפון 17 בישראל ולאחר בקשה נוספת שלי, גם מצאה מחירים טובים יותר מאלו שהופיעו במייל. כפתור ה-Camera Control, ששימש בעיקרון ככפתור ה-Visual Search המיותר מאוד של אפל מקבל עכשיו תפקיד משולב, ובלחיצה עליו אתם מועברים לאפליקציית המצלמה על "מצב Siri" החדש. לחיצה מהירה עליו פשוט שולחת את התמונה לסירי שמנסה לפענח מה אתם רואים, אבל כעת אתם גם יכולים שוב לדבר עם סירי ולשאול אותה שאלות המשך. כך, כשצילמתי את מטלית הניקוי המפורסמת של אפל, סירי זיהתה אותה בלי בעיה (למרות שהסתרתי את הלוגו של החברה), וכששאלתי אותה האם המטלית הזאת מתאימה גם לניקוי מסך הטלוויזיה שלי, היא השיבה שכן. וכששאלתי אם אני יכול להשתמש בה בהחלפת חיתול, היא ציינה שהיא לא ממליצה על כך. הלך החלום על מגבון ב-19 דולר.

סירי החדשה יכולה לתת לכם קצת מידע על מה שאתם עומדים לאכול, ואם תפתחו את מצב סירי לכמה שניות על מאכל או מוצר מסוים, סירי תוכל לתת סיכום של הערכים התזונתיים שלו. לא מדובר פה בניתוח מעמיק, אלא כזה שממקם את המאכל על רצף של 5 רמות, מערך תזונתי גבוה לערך נמוך, עם מידע קל נוסף. כך למשל, העוף המוקפץ עם קשיו שחיממתי לי לצהריים סומן כ"בסדר", וסירי הציגה לי סיכומון קל שאמר שאמנם מדובר במנה עם חלבון ושומנים טובים מהאגוזים, אבל נראה שהרוטב מכיל יותר מדי נתרן והחוסר בירקות במנה פוגע בערך הסיבים התזונתיים. כשהיא צודקת היא צודקת. כשצילמתי את יוגורט החלבון שלי, נראה שהיא זיהתה אותו במדויק כמוצר בעל ערך תזונתי די גבוה. מגניב. את אצבע הקינדר שאכלתי לקינוח היא פחות אהבה וחבל שכך. אני אהבתי.

לא אוכל ג'אנק כמוכם

אבל סירי עדיין נשארת לפעמים סירי, והיא לא תמיד גאונה. כששאלתי מה יש לאכול סביב הבית שלי, היא הציעה את חנן הגבן (קרוב יחסית), את מסעדת "פילדלפיה" בראש העין ואת Le Moulin בתל אביב. לא בדיוק מקומות לנשנש אם אני מחפש משהו קרוב. לפעמים כשאתגרתי אותה עם משימות, נראה שהיא הרימה ידיים וטענה ש"יש לנו בעיה. נסה שוב". אז לא הכל עובד חלק. אולי אלה תסמינים של הבטא, ואולי זה פשוט חלק מה-Slop שכלי AI מספקים לנו רק כדי לספק את הצורך שלנו בתשובה מיידית. מה שכן – ה-iPhone Air שעליו התקנתי את הבטא התחמם ברמות נאות בחלקו העליון. דבר שאני מקווה שישתפר בהמשך, אבל לפחות בינתיים, נראה ש-Siri AI מאמצת מאוד את המעבד של המכשיר.

יש גם באגים (אולי בגלל ה-RTL של העברית?)

פיצ'ר הקולות האקספרסיביים שאפל הציגה ב-WWDC נמצא כרגע ב-"Preview" ובפועל, לא עושה יותר מדי אלא מאפשר לכם להאזין לשני קולות חדשים. הסליידרים שאפל הציגה שמאפשרים לשלוט בקצב הדיבור ובהתלהבות של סירי לא פעילים כרגע וניתן לבחור רק בין קול נשי לקול גברי חדש. הקולות נשמעים מעולה והרבה יותר טבעיים מהקולות הרובוטיים הקודמים, כך שנראה שאפל מצליחה להתקדם בלא מעט חזיתות עם ההשקה הזאת. אה, ויש גם אפליקציית Siri חדשה ייעודית שהיא פשוט סוג של אפליקציית צ'אטבוט, שהחלק הכי מעניין בה הוא היסטוריית השיחות שלכם עם סירי שנשמרת ב-iCloud.

זו הגירסה ה-Appleית לאפליקציית ChatGPT? באמת?

אוקי, ומה עם השפה החשובה באמת?

אבל אני יודע מה באמת מעניין אתכם: תמיכה בעברית. אז פה יש לי כמה בשורות. כשביקשתי מסירי להקריא לי את ההודעות האחרונות שלי, היא הקריאה את הודעת האימות שקיבלתי מחברת האשראי שלי, וסוף סוף במקום לדלג על כל הטקסט בעברית ולהקריא רק את החלקים באנגלית, המספרים והסימנים, היא באמת ניסתה להקריא את הטקסט כולו, רק שהיא עשתה את זה במבטא אמריקאי-יידישעי שבקושי איפשר לי להבין את מה שהיא אומרת. היי – זה כבר מעודד אותי שהתמיכה המלאה בעברית כבר נמצאת על הקווים. ההפתעה האמיתית מגיעה דווקא כשמנסים לכתוב לסירי שאלות בעברית. אז, אחת לכמה פעמים, היא פשוט עונה בעברית. בטקסט כמובן ועם קצת יותר שגיאות מאשר באנגלית, אבל הכיוון משמח.

היי סירי, את מדברת בשפה שאני חושב?

ולפני שאתם שואלים. כן, ניסינו לתחמן את המערכת בכל דרך אפשרית כדי לגרום לסירי לעבוד בעברית מלאה. הפעלנו את סירי החדשה וניסינו להעביר את השפה שלה לעברית, אבל ברגע שעשינו את זה, היא חזרה להיות סירי הישנה והמטומטמת. גם כשניסינו לדבר עם סירי בעברית, כמו שאנחנו עושים עם ChatGPT או Gemini במצב השיחה, היא התעלמה לחלוטין ממה שאמרנו או שהיא החזירה תשובה באנגלית עם מה שהיא חשבה שהיא שמעה באנגלית – וזה ממש לא קשור למה שאמרנו לה בעברית. נצטרך להמשיך לקוות שאפל תוסיף גם תמיכה מלאה רשמית, אבל עד אז, אתם תצטרכו לעבור להשתמש בה באנגלית.

עדיף מאוחר על כל האפשרויות האחרות

חשוב לזכור שאת כל ההתנסות שלי ב-Siri AI אני מבצע בגירסאות הבטא הראשוניות מאוד שלה. סביר להניח שבחודשים הקרובים אפל תמשיך ותשפר את החוויה, ובהשקה, נקווה גם לראות מפתחים נוספים שמטמיעים את ה-APIs החדשים כדי שיהיו לה עוד מקורות מידע לשאלות מורכבות. אבל גם בלי שהיא יכולה לעשות עבורי את כל מה שהיא עושה עבור האמריקאים ומשתמשי iMessage באשר הם, יש משהו מספק בלראות מוצר שכל כך הרבה שנים סבל מהזנחה פושעת, ולפתע מקבל זריקת אנרגיה שהופכת אותו לכלי לגיטימי. נכון, סירי החדשה לא ממציאה את הגלגל ולא מתעלה על היכולות של Gemini או ChatGPT וכל הדברים שהם מסוגלים לעשות מעבר ללענות על שאלות. וכן, היא מגיעה באיחור מטורף לזירה. אבל אני תמיד מעדיף מאוחר מאשר לעולם לא, ומאוחר על פני מוקדם אבל לא טוב.

במקרה הזה, סירי אולי לא מנצחת את כולם במשחק התופסת הזה, אבל היא סוף סוף משחקת. עכשיו תוסיפו למשוואה את העובדה שבניגוד לגוגל ו-OpenAI, אפל לא מתקיימת מקצירה ושימוש במידע שלכם, והפעולות הללו מתרחשות על גבי המכשיר שלכם או בענן של אפל שמוחק אותן מיד לאחר מכן – וקיבלתם יתרון על שאר השחקניות. פתאום, לא צריך לשלם על Gemini Ultra או ChatGPT Plus, כדי להשתמש ב-AI, בלי לחשוש שהוא ישמש למטרות אימון, לימוד, פרסום או שיווק. להעלות תמונות, בלי תחושת הקריפיות על כך שהתמונה הפרטית שלכם תשמש לאימון המודל הבא ואולי תצוץ למישהו אחר.

עכשיו השאלה היא האם אפל תצליח לעשות לעולם ה-AI הצרכני את מה שהיא עשתה לסמארטפונים והאוזניות למשל: להיכנס באיחור, להציג את הטוויסט שלה, ובכל זאת לנצח. מוקדם להגיד, אבל בפעם הראשונה מזה יותר מעשור, אני לא אדיש לסירי, והיי (סירי), זה כבר מצב שונה מזה שהייתי בו רגע לפני העדכון.

תודה לחברת Partner שסיפקה לנו iPhone Air לצורך הבדיקות

The post האם היה שווה לחכות? בדקנו את Siri AI החדשה לאייפון appeared first on גיקטיים.

הצצה למרכז הפיתוח הראשי של חד הקרן DriveNets

בואו נדבר רגע על המירוץ שכולם נמצאים בו: כולם מדברים על אנבידיה ו-AMD, סופרים ליבות ובודקים כמה כוח חישוב אפשר לדחוס לתוך מארז אחד. אבל האמת היא שגם המעבד הגרפי הכי חזק בעולם יכול לספק ביצועי שיא רק אם המידע מצליח להגיע אליו בזמן. התקשורת בין המעבדים היא במקרים רבים צוואר הבקבוק האמיתי של עולם ה-AI, וכאן ברעננה במשרדים של DriveNets עובדים על הפתרון שישחרר אותו.

השם של דרייבנטס כנראה מוכר לכם, ולא רק בגלל גיוסי ההון. בשנים האחרונות החברה לקחה חלק משמעותי באקוסיסטם הטכנולוגי עם פיתוח של רשתות ענק עבור ספקיות תקשורת ותשתיות AI, במודל שמאפשר לנהל את הנטוורקינג בדומה לאופן שבו ענקיות הענן בונות את התשתית שלהן. לאחרונה היא גם השלימה גיוס של 410 מיליון דולר, מספר שבהחלט נחשב לאחד הגדולים שנראו כאן. יצאנו למרכז הפיתוח הראשי שלהם ברעננה כדי לראות איך זה נראה מבפנים.

איפה ביקרנו? מרכז הפיתוח של DriveNets ברעננה

מספר עובדים כ-700

בקצרה על העשייה תוכנה לרשתות תקשורת ותשתיות AI

אז מה בעצם קורה כאן?

דרייבנטס, שהוקמה על ידי עידו סוסן (המנכ"ל) והלל קוברינסקי, פיתחה טכנולוגיה שהופכת חומרת רשת סטנדרטית (White Boxes) לפונקציות רשת מבוססות תוכנה.

בפועל, זה גורם לכל אותן קופסאות לפעול כישות רשת אחת, אלסטית ומאובטחת מפני אובדן נתונים. המודל המפוצל הזה מאפשר להריץ אותה על תשתית פיזית אחת ולתמוך בשירותים מגוונים: מ-Core ו-Aggregation ועד ה-Edge וה-Peering.

המעבדה בדרייבנטס (צילום: דרייבנטס)

לפני מספר שנים עשו בדרייבנטס את הצעד המתבקש לכיוון ה-AI עם מוצר ה-Network Cloud-AI. הרעיון הוא לאפשר הרצה של מערכות בקנה מידה עצום, עד עשרות אלפי GPU במערכת בודדת. בשורה התחתונה, המטרה היא לאפשר לאותם מעבדי GPU לפעול ב-Utilization גבוה, בלי להמתין למידע שמתעכב ברשת. מדובר ביכולות שעד לא מזמן היו שמורות רק ל-Clusters של ענקיות הענן.

עוד מבט למעבדה בדרייבנטס (צילום: דרייבנטס)

מעבדת חדשנות וצ'יל רום להפסקות

אחלה מרפסת שמש

המשרדים ברעננה, סמוך לקניון רננים, נחנכו לפני כשנה ומצטרפים למיקומים נוספים של החברה בתל אביב (בניין TOHA), ארה"ב, יפן ורומניה. בחברה אומרים לנו שהמקום מעוצב ומאובזר כדי להפוך את העבודה במשרד לנוחה, והסיור שלנו התחיל בנקודה שהעובדים סימנו כפייבוריטית: מרפסת השמש. כוס קפה, לפטופ לפתיחת משימות בוקר, וקיבלנו אחלה מתכון לפתוח את היום ברגוע.

בגזרת הקפאין, אריק כספי, Software Team Leader בחברה, מספר שזה לא נדיר לראות את המנכ"ל סוסן מכין קפה למועמדים שמגיעים לראיונות איתו. "האווירה כאן נעימה וחמה, וזו דוגמה אחת שממחישה את זה", הוא אומר. וצריך להגיד את זה, המחווה הזאת לא מובנית מאליה בסקייל של חברה כ- מ-700 איש.

קפיטריה ראשית: מעוצבת ומאובזרת עם כל מה שצריך

גם הנוף מהקפיטריה לא רע בכלל

אנחנו מתעניינים כמובן במודל העבודה, שהוא גם אחת השאלות הפופולריות של מועמדים – וכאן שמחנו לשמוע שהוא היברידי (יום אחד עבודה מהבית). בימים שנמצאים במשרד אפשר למצוא את העובדים בחדרי ישיבות מאובזרים או בעמדות עבודה שמשנות גובה בלחיצת כפתור.

אפשר גם לתפוס פינה נוחה במשרדים ולהתרכז בשקט

מדד היברידיות יום אחד עבודה מהבית

האזורים החשובים חדר צ'יל, מרפסת שמש, קפיטריה

המספרים מספרים אחוז גבוה של נשים בהנהלה, מעל 140 עובדים עם ותק של 5+ שנים

סייט דוג פרינדלי כן

מגדילים ראש מעבדת חדשנות, תוכניות פיתוח ניהול וליווי מקצועי

אחרי העבודה מפגשי ספורט, אירועי משפחות וימי חברה

בקפיטריה הענקית גילינו שבשעה 12:00 מתרחש טקס יומי מעט שונה: אימון זריז של תרגילי בטן. יש קבוצה של עובדים שלא מפספסת את ההרגל הזה, פורסת מזרנים ועוברת למצב העלאת דופק לפני ארוחת הצהריים. אלו שדווקא מעדיפים להוריד הילוך, עושה את זה ב"צ'יל רום" עם מסך ענק וטורניר סוני קצר.

מסך ענק, ספות נוחות ואופציה להוריד הילוך עם טורניר סוני קצר

וכמובן, אי אפשר בלי הזווית הגיקית: הכירו את קלאודיו. זו בובת פופ ענקית שהפכה לסוג של סמל לא רשמי בחברה, ואפשר למצוא אותה (בגרסאות שונות) בלא מעט עמדות עבודה.

היי לבובת קלאודיו הענקית שמצאנו

תוכניות לפיתוח מנהלים

מעבר לפינוקים ולאימוני הבטן בצהריים, מבינים כאן שכדאי להישאר מעודכנים בקצב של עולם ה-AI. בשביל זה פועלת במשרדים מעבדת חדשנות שמאפשרת לעובדים להעלות רעיונות ולבחון אותם בפועל. שקד מטר, AI Researcher בדרייבנטס, מוסיפה שהגישה של המנהלים מול אתגרים היא קודם כל תומכת: "זה תמיד מתחיל ב'איך אפשר לעזור?'. כולם מתמקדים באיך פותרים בעיות ביחד". לצד זה, יש תוכניות לפיתוח מנהלים, מנטורינג ותוכניות התפתחות מקצועית.

אירוע שבועות במשרדי דרייבנטס (צילום: Bygallileo)

טוב, לפני שיקראו לנו לעוד אימון תרגילי בטן, נסיים כאן את הביקור שלנו. מסרו ד"ש לקלאודיו.

תרצו לדעת עוד? בעמוד האינסיידר של DriveNets מחכות לכם משרות פתוחות

The post מתי בפעם האחרונה מנכ"ל של יוניקורן הכין לכם אספרסו? appeared first on גיקטיים.

לא בוקר כל כך טוב

מזה שנה אנחנו מזהירים מפני גל עליות מחירים בכל הנוגע למוצרי טכנולוגיה, וכל זאת הודות ל"ראמגדון" או משבר ה-RAM. כעת, זה הופך לרשמי, כאשר Apple מעדכנת את המחירים של רבים ממוצריה, וזה לא נראה טוב.

עקבו אחרי גיקטיים בגוגל

עליות של עשרות אחוזים

קשה לומר שהכתובת לא הייתה על הקיר כאשר רק בשבוע שעבר טים קוק התראיין ל-Wall Street Journal כדי להכשיר את הקרקע לקראת עליית המחירים. כעת, אם לא הספקתם לבצע את הרכישות שתכננתם, אתם כנראה הולכים לשלם הרבה יותר. לפני זמן קצר אפל הורידה את ה-Apple Store המקוונת שלה מהאוויר, ובעוד רבים חשבו שהיא עומדת לחזור עם מבצעי Back to School המסורתיים, היא חזרה עם ההפך המוחלט, כאשר הציגה את המחירים החדשים והגבוהים של רבים ממוצריה.

צילום: גיקטיים

עליות המחירים נעות בין עשרות דולרים למוצרים זניחים יותר כמו ה-HomePod Mini, ומגיעות עד לעלייה של 1,300 דולר בגזרת ה-Mac. באופן כללי, המחירים של כל דגמי ה-iPad והמקים באשר הם עלו. בואו נפרק את המכות הקשות שבהן: ה-MacBook Neo, הלא הוא המחשב המוזל של אפל שהיה אחד הדילים המוצלחים ביותר בשוק הלפטופים, ועולה ממחיר של 599 דולר ל-699 דולר. ה-MacBook Pro קופץ כעת מ-1,699 דולר ל-1,999 דולר וגם ה-MacBook Air המצוין מדלג מ-1,099 דולר ל-1,299 דולר בין רגע. קורבנות נוספים לגל עליות המחירים הזה הם ה-iPad Pro שקיבל תוספת של 200 דולר, ה-iPad Air שזכה לתוספת של 150 דולר וה-iMac שכעת יתחיל מ-1,499 דולר במקום 1,299 דולר. גם ה-Mac Mini שהפך לחביב קהילת ה-AI, יסבול מעליית מחיר, כאשר גירסת ה-M4 Pro תעלה מ-1,399 דולר ל-1,599 דולר.

המכות הגדולות ביותר הגיעו כמובן למקים המתקדמים והיקרים יותר: ה-Mac Studio בגירסת ה-M4 Max סופג עליית מחיר של 25% מ-1,999 דולר ל-2,499 דולר; וה-Mac Studio בגירסת ה-M3 Ultra, שזינק ב-32.5% מ-3,999 דולר ל-5,299 דולר. וכן, אפילו 3 האנשים האחרונים על כדור הארץ, שחושבים משום מה לרכוש את משקפי ה-Vision Pro, יצטרכו לשלם כעת 200 דולר יותר. אפילו ה-Apple TV שמחכה לעדכון חומרתי יעלה כעת 199 דולר במקום 129 דולר. בסך הכל, נראה שממוצע ההתייקרות הזה עומד על כ-20% – הרבה מאוד במונחים של חברה, שכבר מקודם נתפסה כיקרה. וחשוב לזכור שבדרך כלל שאר השוק מאוד אוהב ללכת בעקבות המהלכים של אפל.

באפל הגיבו למהלך המאוד חריג וטענו: "מעולם לא ראינו עליות מחירים שכאלו של רכיב, ובמהירות שכזו. הגנו על הלקוחות שלנו מפני העליות הללו עד כה, אבל הגענו לנקודה שבה אנחנו חייבים להתחיל להעלות את המחירים של מספר מוצרים… אנחנו יודעים שאלו לא חדשות טובות, ואנחנו עובדים בלי הרף על מציאת פתרונות". כל עליות המחירים הינן גלובליות, ולפחות בינתיים, נראה שהמפיצות הישראליות טרם קיבלו את המחירים החדשים מאפל, אך מדובר בעניין של זמן.

The post אחרי האזהרה: אפל מעלה רשמית את המחירים של מוצריה appeared first on גיקטיים.

תמונה: IBM

חוק מור אולי קצת מקרטע בשנים האחרונות, והמירוץ למזעור השבבים נראה לעיתים כאילו הוא מתקרב לקצה הגבול הפיזיקלי. אבל עכשיו נראה שדווקא IBM, לא בדיוק החברה שהכי מזוהה כיום בעולם עם שבבים מתקדמים, מבטיחה לשבור את הכלים. זה קורה כשהחברה חושפת את השבב הראשון בעולם, שיורד מתחת לרף ה-1 ננומטר – ומכניסה אותנו רשמית לשבבים במימדים של אטומים בודדים.

עקבו אחרי גיקטיים בגוגל

שיפורים משמעותיים לביצועים ולצריכת האנרגיה

הטכנולוגיה החדשה מבוססת על ארכיטקטורת טרנזיסטורים בגודל 7 אנגסטרום, שהם כ-0.7 ננומטר. על גבי השבב החדש, ששטחו דומה לזה של ציפורן (של אדם ממוצע, לא מה שאתם רואים לפעמים בתור ללק ג'ל), IBM הצליחה לדחוס כמעט 100 מיליארד טרנזיסטורים – פי שניים ממה שהצליחה לדחוס בשבבי ה-2 ננומטר שלה שנחשפו בשנת 2021. כדי להגיע להישג הזה, ב-IBM מסבירים כי ארכיטקטורת Nanostack מאפשרת לערום את הטרנזיסטורים בצורה אנכית ומדורגת. גישה דומה ראינו בעבר אצל אינטל ו-Huawei, אך זו הפעם הראשונה שמגיעים לממדים הללו.

תמונה: IBM

"פריצת הדרך הנוכחית של IBM מסמנת רגע מכונן בהיסטוריה של המחשוב – דחיפת הטכנולוגיה מעבר לעידן הננומטר למימד של אטומים", אמר ג'יי גמבטה, מנהל IBM Research. לדבריו, "עם ארכיטקטורת ה-Nanostack החדשה שלנו, אנחנו לא רק מקטינים טרנזיסטורים, אנחנו ממציאים מחדש את אופן הבנייה של שבבים, כדי לספק הרבה יותר עוצמה ויעילות אנרגטית".

אז מה המשמעות בפועל? לפי IBM, הניסויים הראשוניים מציגים שיפורים של עד 50% בביצועים, או לחלופין עד 70% חיסכון בצריכת האנרגיה בהשוואה לשבבי ה-2 ננומטר. בנוסף, חוקרי החברה הציגו גם שיפורים של 40% בביצועי זיכרון ה-SRAM – מה שאמור לשמש בעיקר תשתיות ענן וביצועי AI. מתי נראה את זה במחשבים שלנו? ב-IBM מעריכים כי השבבים הראשונים יהיו זמינים לייצור המוני בתוך כ-5 שנים. אז אל תחכו בינתיים עם המחשב שתכננתם לרכוש.

The post השבב החדש של IBM כבר לא נמדד בננומטר אלא באטומים appeared first on גיקטיים.

מקרי בוחן מהשוק, מתודולוגיות FinOps מתקדמות ל-AI וכלים מעשיים שייתנו לכם שליטה מלאה על תקציבי הענן (צילום: Unsplash)

צריך לדבר על פרדוקס ה-AI בארגונים. מנהלי טכנולוגיה וחדשנות בישראל כבר לא צריכים שיסבירו להם את הפוטנציאל העסקי של הטמעת GenAI וסוכנים בארגון. ואכן, אחרי תקופת הניסויים נכנסנו לשלב ההוכחה, שבו ארגונים כבר מעבירים את המודלים לעבודה שוטפת מל מערכות הליבה שלהם. אלא שבדיוק אז מתגלה הדילמה הפרדוקסלית: ככל שארגונים מרחיבים את האימוץ של מודלים אלה, כך נפגעת השליטה התקציבית שלהם בתשתיות הענן. ובמילים אחרות, רציתם להתייעל, אבל קיבלתם בור תקציבי.

הרצה של מודלי AI ארגוניים, עיבוד נפחי דאטה עצומים בזמן אמת וצריכת משאבי מחשוב מתקדמים (כמו GPUs) מייצרים מודל עלויות מורכב ודינמי משמעותית בהשוואה לכל מה שניהלנו בענן עד היום. מנכ"לים ומנהלי כספים, שאישרו תקציבי חדשנות מתוך ציפייה להתייעלות ושיפור תהליכי עבודה, מוצאים את עצמם מול חשבוניות ענן חודשיות תופחות, והם לא מצליחים לשייך את ההוצאה באופן ברור לערך העסקי המופק ממנה. זהו לא רק אתגר טכנולוגי, אלא איום ממשי על ה-ROI של הפרויקטים האסטרטגיים ביותר בארגון.

5 נקודות עיוורון שחשוב להכיר

בסביבת IT מסורתית, ניהול עלויות ענן התמקד עד היום בטקטיקות מוכרות: כיבוי שרתים לא פעילים בסופי שבוע, רכישת התחייבויות מראש ואופטימיזציה של נפחי אחסון. אבל עולם ה-AI משנה לחלוטין את חוקי המשחק ומייצר חמש נקודות עיוורון מרכזיות:

• יישומי SaaS AI או Generative AI/LLMs שאינם מנוהלים. זוהי נקודת עיוורון קריטית שבגללה ארגונים רוכשים רישיונות יקרים שנותרים ללא שימוש, בזמן שהעובדים רוכשים באופן עצמאי מנויים מקבילים. בנוסף, ספקי אפליקציות עסקיות משלבים כיום יכולות AI מובנות שמקפיצות את הארגון אוטומטית למדרגות תמחור (Tiers) ומודלים מבוססי שימוש, מה שמייצר זינוק פתאומי בחשבוניות ה-SaaS – הרחק מעבר לעלות המנוי הבסיסית המתוכננת.
• עלויות הטוקנים הנסתרות. כאן אנחנו מדברים על ניהול הכלכלה של הטוקנים – היחידה האטומית החדשה של ההוצאה שלכם מול ספקים כמו OpenAI ,Anthropic ו-Azure OpenAI – שעליה נשען ברובו תמחור מודלי GenAI. שאילתה בודדת של עובד עשויה להיראות זניחה, אך כאשר סוכני AI עצמאיים מתחילים לרוץ, לבצע עיגון מול בסיסי נתונים ארגוניים חיים ולשלוף מידע ברציפות – צריכת הטוקנים מזנקת.
• עלויות הנתונים והעיבוד האנליטי (AI Data Clouds). אופטימיזציה של עומסי עבודה כבדים ויקרים בפלטפורמות כמו Databricks ו-Snowflake.
• ארכיטקטורת מחשוב יקרה ומבוזרת. מודלים ייעודיים דורשים משאבי חומרה חזקים ויקרים, כגון GPUs ייעודיים בענן. מנהלי IT רבים מגלים שצוותי הפיתוח וה-Data Science מריצים סביבות עבודה עצומות לצורך אימונים ו-Fine-tuning של מודלים, בזמן שלארגון אין נראות מלאה ויכולת למדוד את הניצול בפועל של אותם "ברזלים" יקרים בענן. המטרה היא להגיע לשליטה אוטונומית בעלויות התשתית הבלתי צפויות שמניעות הכל – מ-GPU Clusters ועד קונטיינרים ב-AWS ,Azure ו-GCP.
• היעדר שיוך עסקי. כאשר מחלקת השירות, מחלקת השיווק והצוות הפיננסי משתמשים כולם באותן תשתיות AI ארגוניות, מערכות הניטור הסטנדרטיות מתקשות להפריד בין ההוצאות. בלי היכולת לשייך כל שקל בענן לתהליך העסקי שהניב אותו (לדוגמה, עלות שליחת אימייל או פתיחת חשבון מבוססי AI), מנהלי טכנולוגיה וכספים נותרים ללא מענה לשאלות הנהלת הארגון: מהו ה-True Unit Cost, ומהו ה-ROI על ההשקעה ב-AI?

הוובינר ששובר את הפרדוקס עם כלים מעשיים

וובינר חדש ומשותף של Ness ו-Flexera יעמיק באתגרים האלו ויציג דרכי פעולה אפשריות. באירוע תוכלו להבין את הדילמה לעומק ולראות כיצד ניתן ליישם פתרונות מעשיים בשטח.

האירוע יתמקד בנושא AI Cost Optimization, ומומחי הטכנולוגיה והאנליזה של Ness ו-Flexera יציגו מקרי בוחן מהשוק, מתודולוגיות FinOps מתקדמות ל-AI וכלים מעשיים שייתנו לכם שליטה מלאה על תקציבי הענן, מבלי להתפשר על קצב העבודה ועל הטמעת חדשנות.

הוובינר יתקיים ב-1 ביולי בשעה 10:00, והוא מיועד למנהלות ומנהלי FinOps ,DevOps ,DevSecOps ופיננסים. ההשתתפות בהרשמה מראש וללא עלות. התכנים יועברו באנגלית. 

הפתרון – והצצה לוובינר

כדי לעבור מניהול עלויות ריאקטיבי (גילוי הבור התקציבי בדיעבד) לשליטה אקטיבית בזמן אמת, ארגונים נדרשים לשלב בין פלטפורמה טכנולוגית מתאימה לבין מומחיות אנליטית עמוקה.

הפלטפורמה של Flexera מספקת לארגון נראות כוללת של הוצאות הענן, ומאפשרת לפרק את רכיבי ההוצאה השונים של תשתיות ה-AI גם בסביבות מורכבות והיברידיות. הפלטפורמה מספקת מענה מדויק לאתגרים הבוערים בארגונים:

• אנליזה והקשר בזמן ריצה: ניטור מדויק של צריכת משאבי הענן הייעודיים ל-AI תוך זיהוי בזמן אמת של חריגות, בזבוזים או סביבות עבודה שנשארו פתוחות ללא צורך.
• משילות ואכיפת מדיניות (Governance): הגדרת חוקים ארגוניים קשיחים המונעים מצוותי פיתוח לחרוג מתקציבים מוגדרים מראש בעבודה עם מודלים, תוך אוטומציה של תהליכי התראה וחסימה.

לצד הטמעת הפלטפורמה נדרשת גם מעטפת מומחיות: המומחים של Ness לא מסתפקים בהתקנת המערכת של Flexera בלבד, אלא מעניקים גם שכבה עמוקה של אנליזה, בניית מתודולוגיית FinOps מותאמת אישית לצרכים הארגוניים והטמעת תהליכי עבודה המגשרים על הפער המסורתי שבין מחלקת ה-IT, צוותי הדאטה והמחלקה הפיננסית. השילוב הזה מבטיח שהארגון יקבל לא רק תמונת מצב, אלא גם תוכנית עבודה לחיסכון והתייעלות.

הדוברים באירוע ידונו גם בהשפעת הפתרון המשולב על המדדים העסקיים הקריטיים של הארגון: מיקסום של ה-ROI והמשכיות של פרויקטים חיוניים ללא חשש מעלות התשתית; קיצור דרמטי בזמן המוקדש לניתוח ידני של חשבוניות ענן מורכבות, וצמצום של עשרות אחוזים בהוצאות המיותרות; והגברת הערך התחרותי של החברה בשוק, מבלי לפגוע בשורת הרווח.

אני רוצה להירשם בחינם לוובינר!

The post ה-AI יצר בור תקציבי? וובינר חדש יחזיר לכם את השליטה appeared first on גיקטיים.