תמונה: PhotoCraft

בתחילת שנת 2026 התרחש מרחץ דמים בבורסות ברחבי העולם, כאשר מניות חברות התוכנה וה-SaaS, שנסחרות בבורסות ברחבי העולם, קרסו יותר מהר מגרסת בטא חדשה של Windows. כל זה קרה סביב החשש מהתופעה שזכתה לשם SaaSpocalypse, כלומר, מצב שבו פיתוחי AI זריזים יכולים להחליף אפליקציות ושירותים בתשלום חודשי או שנתי קבוע.

אבל לפחות עד עכשיו נראה שמדובר בעיקר בחששות תיאורטיים, אחרי הכל, תוכנה ארגונית זה יותר מכמה פיצ'רים. יש מערכי מכירות ותמיכה ושירות, עדכונים, ציות ורגולציה, גיבוי ועוד. אבל בכל מה שקשור למשתמשים פרטיים? כאן המשחק שונה לגמרי, ובשבועות האחרונים אנחנו מקבלים עוד ועוד סימנים לרעידת אדמה בתחום, כשמפתחים בודדים, חמושים בסוכנים וכלי AI, משכפלים בימים או בשעות אפליקציות ושירותים מוכרים שעולים כסף רב – ומציעים אותם להורדה בחינם ובקוד פתוח.

אז האם אנחנו בדרך למהפכה אמיתית בתחום והאם – ונשים רגע בצד את השאלות האתיות – כל זה חוקי בכלל?

אף אחת לא בטוחה

נחזור לרגע לנקודת ההתחלה של ה-SaaSpocalypse, כי עם קצב ההתקדמות של ה-AI, קשה לזכור שרק בחודש פברואר האחרון הושק Claude Cowork, וגרם למשקיעים לחשוב שבקרוב ארגונים לא יקנו יותר רישיונות לאפליקציות, ויבנו הכל בעצמם. כבר ראינו איך מניות של חברות ישראליות כמו Wix ו-monday.com צוללות ומלקקות את הפצעים עד היום, בין היתר מאותו חשש שכל אחד יכול פשוט לבנות עכשיו את המוצרים או התוצרים שהן ואחרות מציעות.

אבל רק בשבועות האחרונים אנחנו רואים כיצד התופעה הזאת קורמת עור וגידים ומאיימת אולי על כמה מהחברות הגדולות ביותר בעולם. המקרה המפורסם ביותר הוא כנראה של ברנדון תומאס, שמאס ב-Adobe והחליט להתנקם בה על ידי יצירה של גירסאות Rust בקוד-פתוח של כל סט התוכנות של אדובי תחת השם ArtCraft. תומאס פיתח בזמן קצר תחליפים לפוטושופ, פרימייר, אילוסטרייטור, לייטרום ועוד – כשכולם מוצעים להורדה בחינם, וכולם פשוט נראים כמו הדבר האמיתי. אחרי הרעש הגדול שהוא עורר, הוא לא נח, וכמה ימים לאחר מכן, הוא כיוון את התותחים שלו לאחת מהחברות הגדולות בעולם: מיקרוסופט. השבוע שיחרר תומאס גירסאות בקוד פתוח של Word, PowerPoint ו-Excel – כמה ממוצרי הדגל של מיקרוסופט – שפשוט מוצעים בחינם. עכשיו זה לא שלא היו מוצרים מתחרים למוצרים של מיקרוסופט כמו LibreOffice או אפילו וורקספייס של גוגל, אבל כאן מדובר בשיכפול של מוצרי אופיס השונים כמעט אחד לאחד. את כל אלה הוא בנה בעזרת Opus 5.5 של Anthropic, בתהליך שנשמע בהחלט כמו סוג של הנדסה לאחור (ב-Clean Room, לטענתו) של האפליקציות המוכרות.

זה לא וורד…

בשני המקרים מדובר בסוג של נקמה מתוכננת בעולם התוכנה המסורתי. תומאס הסביר ש"ה-AI נותן לנו בחזרה את הטכנולוגיה, ומחזיר את השעון ללפני התקופה המחורבנת שאנחנו חיים בה. עכשיו אתם יכולים ליצור אפליקציות שהן 1:1… שום דבר לא יכול לעצור אתכם". תומאס מרחיב ומסביר שבעזרת AI, אנחנו "נחליף את Google Search, נבנה את הסמארטפונים שלנו… נוריד את כל הפרסומות וננקה את עולם הטכנולוגיה… האינטרנט עומד לעבור ריסט ולחזור לשנים 1990-2004, לפני פייסבוק ו-Web 2.0. הכל הולך להיוולד מחדש כ-Open Source, ואנחנו נהיה הבעלים של הכל".

גם אם נשים בצד את המניפסט הקיצוני, תומאס צודק בכך שחברות הטכנולוגיה אכן החזיקו במשך שנים את המשתמשים שלהן מאחורי רישיונות שימוש יקרים, ואז ביטלו את האפשרות לרכוש חד-פעמית תוכנה לצורך מינוי לא נגמר שהופך את המשתמשים לתלויים בהן. עכשיו, הפרדיגמה אכן השתנתה כשכל אחד, עם יכולות קוד או מוצר בסיסיות, יכול תיאורטית לפנות ל-Claude ולבקש ממנו לשחזר תוכנות, שעד לפני זמן קצר היו שוות כמויות אסטרונומיות של כסף. שינוי פרדיגמה, ללא ספק. אבל האם תומאס והמשתמשים מסכנים את עצמם ואחרים בפועל?

נחשו מה? זה מורכב

תמונה: גיקטיים

עו"ד מיכל לוצאטו, שותפה וראש תחום זכויות יוצרים בקבוצת לוצאטו, מסבירה בשיחה עם גיקטיים כי הדין משתנה בין מדינה למדינה. "לפי הדין הישראלי, התשובה תלויה לא רק במידת הדמיון בין התוכנות, אלא בעיקר במה שהועתק ובאופן שבו בוצע השחזור", מסבירה לוצאטו. "פיתוח תוכנה שמציעה יכולות זהות או דומות לאלו של תוכנה קיימת אינו מהווה בהכרח הפרה, גם אם נעשה במכוון כדי להתחרות בה. אלא שכתיבת קוד חדש, באמצעות AI או בלעדיו, אינה מעניקה חסינות משפטית: גם העתקה של רכיבים מקוריים ומוגנים של התוכנה עשויה להוות הפרה, אף אם קוד המקור עצמו שונה".

לדבריה, הסיכון המשפטי הוא לא בינארי ומדובר יותר בספקטרום, כאשר הסיכון עולה ככל שהשחזור מתקרב לביטוי הקונקרטי של המוצר: קוד מקור מוגן, גרפיקה, אייקונים, טקסטים ורכיבים מקוריים אחרים. אפילו שימוש במקטע קוד שג'ונרט על ידי כלי AI אבל מוגן במקור על ידי זכויות יוצרים יסכן את המפתח גם אם לא עשה זאת במודע.

"העובדה שהקוד הופק באמצעות AI אינה מנתקת בהכרח את אחריותו של המשתמש", עו"ד מיכל לוצאטו. תמונה: לוצאטו את לוצאטו

"גם הנדסה לאחור אינה אסורה או מותרת באופן גורף. חוק זכות יוצרים הישראלי מכיר בנסיבות מסוימות שבהן פעולות ביחס לתוכנת מחשב מותרות", היא מוסיפה. למרות זאת, שכפול של מוצר מסחרי מתחרה הוא לא קונספט שפשוט מותר בחוק. "אם התוצאה היא העתקה בלתי מורשית של ביטוי מוגן, העובדה שהקוד הופק באמצעות AI אינה מנתקת בהכרח את אחריותו של המשתמש. במילים אחרות, AI אינו הופך פעולה שהייתה מפרה אילו נעשתה בידי מתכנת לפעולה מותרת רק משום שהמודל ביצע חלק מהעבודה", פוסקת לוצאטו.

ומה לגבי חברות ה-AI עצמן? גם אם תומאס הוא המבצע בפועל, Anthropic מספקת לו לכאורה את הכלי שמאפשר לו את כל זה. כאן לוצאטו טוענת כי Anthropic או חברות אחרות לא הופכות אוטומטית לאחראיות לכל שימוש שעושה בו משתמש. כמו שניחשתם, גם הנושא הזה שנוי במחלוקת משפטית: "שאלת אחריותן של ספקיות AI עדיין מתפתחת בעולם, ובפרט בארצות הברית, ולכן אין כיום כלל פשוט שלפיו ספקית המודל אחראית, או פטורה מאחריות, לכל תוצר מפר שמופק באמצעותו". מורכב, אמרנו.

גם עולם הגיימינג על הכוונת

אבל לא רק חברות תוכנה מוצאות את עצמן מותקלות על ידי פיתוחי ה-AI האחרונים. גם עולם הגיימינג נשאב לסערה. בשבועות האחרונים אנחנו עדים למתקפה של פיתוחים מסקרנים בעולמות הגיימינג, במסגרתם משתמשים מפרקים ומרכיבים מחדש משחקים קלאסיים, כדי שאלו ירוצו על גבי מכשירים שהם לא נועדו לרוץ עליהם במקור. כך למשל ראינו את Halo: Combat Evolved בגרסת ה-Xbox עובר דה-קומפלציה ל-WebAssembly, כך שהוא יכול לעבוד ישירות על הדפדפן – וזאת לצד שלל פורטים לדפדפן של משחקים אהובים. ראינו מאשאפים בין משחקים כמו Modern Warfare 2 ו-Skate 3, משחקי PC שרצים לפתע על Apple Silicon כמו שאפל מעולם לא הצליחה, משחקי פלייסטיישן 5 שרצים על PC (גם אם בפורטים לא הכי מוצלחים כרגע) ועוד שלל פיתוחים.

חלק מהפרויקטים האלה הוסרו מהאוויר, חלקם שנויים במחלוקת יותר ופחות, אבל כולם מעידים על מגמה שבמסגרתה כלי AI עוזרים לקהילה להתחיל לשנות את עולם הגיימינג, ובדומה להצעה של ברנדון תומאס, "לכבוש מחדש את האינטרנט". מה שכמובן לא יגרום לענקיות הגיימינג לשמוח.

דווקא Xbox בעניין

מי שדווקא אימצה את המגמה, למרבה ההפתעה, היא מיקרוסופט עם Xbox, שממש השבוע הודיעה על הקמת קבוצה חדשה בשם Xbox Labs שתורכב לדבריה מיוצרי משחקים, מהנדסים ומדענים שיחקרו את כל הפיתוחים החדשים הללו, וינסו להפיק מהם כלים שיסייעו לתעשייה ולגיימרים.

אשה שארמה, המנכ"לית החדשה של Xbox, טוענת שדווקא כל הפיתוחים המרשימים מהשבועות האחרונים שמאפשרים למשחקים לרוץ בפלטפורמות שונות כמו דפדפנים או מעבדים של אפל, הם כאלו שמשנים את הפרדיגמה של התעשייה. "למרות שקשה לחזות את עתיד עולם הגיימינג, קל לראות את האפשרות לייצר משחקים מצוינים ונגישים יותר, להענקת חיים חדשים למשחקים ישנים, ובמתן אפשרות ליותר שחקנים להפוך ליוצרים ושותפים ליצירה", אמרה שארמה וציינה כי כל התוצאות הללו הן טובות, גם אם הן מאתגרות את המודלים העסקיים הקיימים של החברה.

אז האם עולם התוכנה עומד בפני סכנה קיומית, בין אם באמצעים פיראטיים או לגיטימיים? לוצאטו טוענת כי מרכז הכובד של היתרון התחרותי של החברות יעבור לנכסים שקשה הרבה יותר לשכפל: "מודל AI עשוי לקצר מאוד את הדרך לשחזור פונקציונליות ואף חלק מחוויית המשתמש, אבל העתקת הפונקציות אינה בהכרח שקולה לשכפול המוצר העסקי כולו… חלק מהיתרון שהיה טמון בעצם מורכבות הפיתוח נשחק. במציאות כזו, חברות תוכנה יידרשו לבסס את יתרונן התחרותי במידה הולכת וגוברת על נכסים שקשה יותר לשחזר, ובהם מידע, קהילת משתמשים, מותג, אינטגרציות, אבטחה, אמינות ושירות". שיהיה בהצלחה לכולם, אנחנו הולכים להוציא בינתיים את הפופקורן מהמיקרו.

The post פוטושופ ו-Word בחינם: השבוע שהרעיד את חברות התוכנה (ומה אומר החוק?) appeared first on גיקטיים.

מקור: Off the Record

תראו, אני חייב להגיד שתמלול שיחות בעזרת AI הפך את חיי כעיתונאי להרבה (אני כותב פעם אחת "הרבה", אבל תכפילו פי קווינטיליון לפחות) יותר קלים. תמלול של ראיון למשל, שפעם היה אורך כמה שעות טובות, נעשה עכשיו בדקות ומפנה לי זמן להתעסק בכתיבה עצמה.

אבל אני לגמרי מבין שלא כולם אוהבים או מתחברים לקטע שמה שהם אומרים ומספרים בזומים ובפגישות מגיע לכלי AI, מוקלט, מעובד ועשוי לשמש לאימון המודלים הרעבים של חברות ה-AI. אז אם אתם מהסוג השני, יש לנו כלי ישראלי חדש שיסגור לכם פינה.

"להחזיר לאנשים את הבחירה לגבי דברים שהם אומרים"

הכלי הישראלי Off the Record מבטיח להגן עליכם מתמלול שיחות על ידי כלי AI באפליקציות שונות במחשב – בין אם זה כלים ייעודיים בתוך Google Meet, זום וכדו' או בעזרת כלים חיצוניים כמו Google Edge AI Foresight שנחשף בשבוע שעבר.

"הרעיון התחיל ממשהו שראיתי קורה בראיונות עבודה, מועמד נשמע מבריק בזום, ואז בראיון פנים מול פנים מתברר שיש פער גדול בין מה שהוא יודע לבין התשובות שנתן בשיחה. יש היום כלים שמקשיבים לראיון ומזינים למועמד תשובות בזמן אמת, וזה מאוד הפריע לי. זה מבזבז למראיינים זמן, ובסוף גם גורם לפספס מועמדים טובים באמת", אומר לנו רון מסאס, המפתח שמאחורי הכלי. מסאס הוא חוקר חולשות אבטחה ויזם עם דיי-ג'וב בתחום הסייבר וחברה בשם Breakpoint, שמסייעת לחברות לזהות חולשות ולהגן על עצמן. במקביל הוא גם יצר פרויקט בשם Weird Machines העוסק בפרטיות בתחום ה-AI, ו-Off theRecord הוא המוצר הראשון במסגרת הפרויקט.

הכלי מיועד לא רק לריאיונות באפליקציות שיחות, אלא לכל כלי מתמלל כמו הכלי שגוגל הציגה בשבוע שעבר, שיכול לרוץ ישירות על המחשב, מבלי שהצד השני יודע בכלל שהוא מתומלל; זאת לצד כלים כמו זה של OpenAI, שהוציאה את תוסף Meetings ל-ChatGPT, שמתמלל ומסכם שיחות בלי שבוט מצטרף לפגישה. "אלה כלים שימושיים, אבל הצד השני לא בהכרח יודע שהם פועלים. OpenAI מבקשת מהמשתמש לקבל הסכמה, אבל התוסף עצמו לא מודיע לשאר המשתתפים. דברים שאמרתם מתוך מחשבה שהם נשארים ביניכם יכולים להפוך לטקסט שאפשר לשמור, לחפש בו ולהעביר הלאה. רציתי להחזיר לאנשים קצת יותר בחירה לגבי מה קורה עם הדברים שהם אומרים".

אז איך הוא פועל?

מבחינה טכנית, הוא מסביר, Off theRecord משנה את הקול שלכם בזמן אמת. הוא עושה שינויים קטנים באודיו, בדיוק במקומות שמודלי תמלול נשענים עליהם כדי לזהות מילים. האדם בצד השני עדיין שומע ומבין אתכם, אבל מודל התמלול מתקשה להבין את מה שנאמר ומפענח את הנאמר כג'יבריש. כל העיבוד הזה כמובן רץ מקומית על המחשב, בלי לשלוח את הקול לענן. מסאס בנה את המודל בעצמו ומשתף כי כל התהליך ארך כחודש של לילות וסופי שבוע: "התחלתי מאלפי הקלטות של אנשים מדברים, שזמינות בחינם ב-Hugging Face. על כל הקלטה הרצתי תהליך שמחפש שינויים קטנים בקול שיגרמו למודלי תמלול להיכשל. זה תהליך כבד חישובית, שלקח בערך דקה עד ארבע דקות להקלטה, אז אי אפשר להריץ אותו כמו שהוא תוך כדי שיחה. עם אלפי ההקלטות האלה אימנתי מודל קטן שמייצר את אותה הגנה בפחות מ-10 מילי-שניות, וזה מה שמאפשר למוצר לעבוד בזמן אמת".

האתגר המרכזי, לדבריו, היה לקחת משהו שעובד בתהליך איטי וכבד ולהפוך אותו למשהו שאפשר להריץ תוך כדי דיבור. הוא בחן את הכלי שלו מול מנועי תמלול פתוחים וסגורים, כמו AssemblyAI, Whisper, gpt-transcribe ו-gpt-live-transcribe של OpenAI, ElevenLabs Scribe v2 ועוד: "בבדיקות שלי הוא הצליח לשבש את התמלול בכולם, גם בזמן אמת וגם בדיעבד, כשהעברתי להם קובץ שלם של השיחה". עם זאת הוא מסייג שהכלי לא מבטיח למנוע את תמלול ההקלטה בשום מצב, מכיוון שכל עוד שבני אדם מבינים את הדיבור אפשר לבנות גם מודל שיבין אותו. הוא אומר כי המטרה היא להפוך את זה לקשה ויקר יותר, "כך שהתמלול ידרוש מאמץ מכוון ולא פשוט יקרה אוטומטית ובשקט בכל שיחה".

נכון לעכשיו ל-Off theRecord יש גרסת מק שפועלת בעזרת מיקרופון וירטואלי שמשנה את הקול שלכם קלות בשיחות באפליקציות שונות כמו Zoom, Meet, Teams ודומיהן. הכלי זמין בתוכנית חינמית וכולל גם מנויים בתשלום. "אני כן כבר רואה שימוש יומיומי, בעיקר בראיונות עבודה. זה מבחינתי סימן ראשוני שאנשים מוצאים בו ערך, אבל עדיין מוקדם לדעת כמה מהם יבחרו לשלם", הוא משתף.

בקרוב הגאדג'ט

מסאס מספר לנו כי הוא עובד גם על מכשיר פיזי בשם Off theRecord Stick שיסייע לכם בהטרלת כלי AI לתמלול מבלי להיות תלויים במערכת ההפעלה. לדבריו, המודל מספיק קטן כדי לרוץ על חומרה זולה, והמכשיר אמור לשבת בין האוזניות או המיקרופון של לבין הטלפון, המחשב או מכשיר אחר, ולעבד את הקול בדרך. הסייג היחיד הוא פעולה חלקית מול מכשירים פיזיים להקלטה ותמלול עם AI, כמו Plaud.

המכשיר מוגדר ב-Pre-Order ויעלה לכם 60 דולר כשיהיה מוכן להגיע למשתמשים ראשונים – אם תהיו מעוניינים בו. מסאס מספר לנו כי יש כבר אבטיפוס עובד למכשיר, שמתוכנן לצאת בינואר הקרוב.

כלי OffTheRecord זמין כאן.

The post הכלי הישראלי הזה יוודא שה-AI לא יתמלל אתכם בחשאי appeared first on גיקטיים.

מקור: Asus

ארבעה חודשים אחרי ההכרזה של ג'נסן הואנג בטאיפיי, פלטפורמת RTX Spark של אנבידיה נוחתת במחשבים uעושה עלייה. המטרה: לקחת את יכולות ה-AI מהענן ולהנחית אותן ישירות על הלפטופ שלכם. עכשיו, אסוס היא הראשונה להביא את הבשורה לישראל עם מחשב שכולל מפרט מפלצתי ותג מחיר תואם.

מפלצת בפחות משני קילו

אסוס השיקה היום (ו') את ProArt P16, לפטופ פרימיום הכולל מסך OLED בגודל 16 אינץ' ברזולוציית 4K ומבוסס על פלטפורמת RTX Spark. מתחת למכסה המנוע תמצאו את מעבד N1X, שמשלב ליבות עיבוד מסדרת Grace (בין 18 ל-20 ליבות, תלוי בדגם) לצד ליבות גרפיות מסדרת Blackwell המוכרת בעיקר מחוות השרתים (עם 5,120 ועד 6,144 ליבות CUDA).

אחד היתרונות הגדולים והיקרים של המחשב הוא הזיכרון האחוד שלו, שמגיע עד 128 גיגה-בייט ומשותף גם למעבד וגם לכרטיס המסך. בניגוד למחשבים המסורתיים שבהם לכרטיס המסך יש זיכרון נפרד משלו, כאן שני המעבדים יכולים לגשת לאותו מאגר בדיוק מבלי לבזבז זמן על העברת מידע ביניהם. התוצאה: המחשב מסוגל להריץ מקומית מודלי AI כבדים של חברות כמו עליבאבא, Moonshot או Z.AI. באסוס מצהירים כי ה-P16 מסוגל להריץ מודלי שפה בעלי עד 120 מיליארד פרמטרים ולתמוך בחלון הקשר של עד מיליון טוקנים – תלוי כמובן במודל הספציפי, בתצורת הזיכרון וברמת הקוונטיזציה.

לא רק אינטל ו-AMD

מקור: Asus

בדיוק כמו שאפל עשתה כשהחליפה את אינטל ב-2020, גם אנבידיה מציעה כעת שבבים שמבוססים על ארכיטקטורת Arm. למעשה, אנבידיה היא החברה השנייה בלבד כיום שמציעה שבבי PC שאינם מבוססי x86, אחרי שקוואלקום עשתה צעד דומה לפני כשנתיים (עם Microsoft Surface Laptop למשל).

למרות החומרה האימתנית, אסוס דחסה את הכל למארז דקיק של 12.9 מ"מ בלבד ובמשקל של 1.77 ק"ג, מה שהופך אותו לדגם ה-ProArt הדק ביותר של החברה עם מסך 16 אינץ' – דק ב-14% וקל ב-9% מהדור הקודם. המסך עצמו מציע קצב רענון משתנה של עד 120 הרץ, בהירות שיא של 1,600 ניט וציפוי למניעת השתקפויות. המחשב, שמתאים לעריכת וידאו ב-12K ויצירת סרטוני AI ב-4K, כולל גם סוללת 99.9Wh (לא במקרה זה לא 100… ואם אתם יודעים למה – מוזמנים לכתוב בתגובות); משטח מגע הפטי; 3 יציאות USB-C; קורא כרטיסי SD; וחיבור HDMI 2.1.

כדי לנצל את החומרה הזו, אסוס הכריזה על שיתופי פעולה עם מפתחות תוכנות AI. ה-ProArt P16 יגיע עם Hermes Agent של Nous Research – סוכן AI בקוד פתוח שרץ מקומית ועם ComfyUI – פלטפורמה פופולרית לעבודה עם כלי GenAI. בנוסף, המחשב יכלול כלים של אסוס כמו MuseTree ליצירת תוכן באמצעות מודלי FLUX ו-Wan, ו-StoryCube לניהול קובצי מדיה בעזרת AI.

איך אתם משלמים?

ה-ProArt P16 יגיע לישראל ב-4 תצורות שונות. תג המחיר ההתחלתי עומד על 13,500 שקלים לדגם עם מעבד N1X (הכולל 18 ליבות עיבוד ו-5,120 ליבות גרפיות) ו-32 גיגה-בייט של RAM. תמורת 16,400 שקלים תשדרגו למעבד עם 20 ליבות עיבוד ו-6,144 ליבות גרפיות לצד 48 גיגה-בייט זיכרון. דגם עם מעבד זהה ו-64 גיגה-בייט זיכרון יעלה 20,900 שקלים, והדגם הבכיר ביותר עם 128 גיגה-בייט RAM אחוד כבר יעלה לכם… תחזיקו חזק… 26,800 שקלים. המחשב יהיה זמין בישראל ב-26.10. עוד פרטים על המחשב – כאן.

The post ה-PC הראשון עם מעבד של אנבידיה נוחת בישראל עם מפרט מטורף ומחיר תואם appeared first on גיקטיים.

תמונה: טסלה

"אנחנו צריכים קהל, כדי להוכיח שהכל אמיתי ולא AI או SI (השם החדש לבינה מלאכותית שמקדם הנשיא טראמפ, י.א.), וכדי שאתם תוכלו לספר לכולם מה ראיתם במו עיניכם" כך פתח אילון מאסק את אירוע החשיפה של ה-Tesla Roadster, ומהר מאוד כולם הבינו על מה הוא מדבר. בדקות שלאחר מכן, הרודסטר של טסלה ריחפה באוויר, נסעה במהופך והאיצה מ-0 ל-100 קמ"ש בפחות משנייה.

אחרי עשור של פיתוח

תמונה: טסלה

אחרי תשע שנים של דחיות והבטחות, טסלה חשפה הלילה (ה') את הדור השני של הרודסטר, רכב הספורט שלה. באירוע קצר שנערך בוואקו, טקסס, המנכ"ל אילון מאסק הוכיח שהרכב החדש לא רק נוסע מהר, אלא אשכרה מעופף באוויר, בהדגמה שלפחות לנו נראתה כאילו נלקחה ישירות מסרט מדע בדיוני: "מכוניות מעופפות הן דבר אמיתי" אמר מאסק ואז החלה ההצגה.

בתחילת ההדגמה, נחשפה הרודסטר הלבנה, כשלידה רמפה אנכית שמגיעה ל-90 מעלות. ואז, במה שנראה כמו אפקט CG הרודסטר החלה לנסוע במעלה הרמפה כמו רכבת הרים בדרך ללופ 180. בשלב כלשהו הרודסטר הגיעה לשיפוע של 90 מעלות וכנגד כל חוקי הפיזיקה המשיכה לנסוע מעבר – כשהיא הפוכה לגמרי. כאן התגלה הטריק הראשון של המכונית: כדי לא ליפול, היא השתמשה במערכת שאיבה ייעודית מבוססת מאווררים, שמייצרת כוח הצמדה מטורף של עד 2G. כך היא יכלה להמשיך עד קצת הרמפה – נזכיר – כשהיא הפוכה לגמרי.

תמונה: טסלה

אבל אז, כשהסתיימה הרמפה, הרכב נעצר – ולתדהמת הקהל ביצע היפוך מלא באוויר בעזרת מערכת דחף מבוססת גז קר – כך שהוא שוב היה ישר ולא הפוך, ואז נחת אנכית על הקרקע – לאט וברכות. אם אתם כמונו עוקבים בהתלהבות אחרי השיגורים של SpaceX, הנחיתה הרגישה בדיוק כמו רגעי הנחיתה חזרה של הבוסטרים של ה-Falcon 9 או Starship Super Heavy.

אבל אם זה לא היה מספיק, זה אפילו לא היה הטריק האחרון בהדגמה. הרודסטר ניצבה כמה מטרים לפני שורת הרכבים של טסלה – החל מהסייברקאב (המונית האוטונומית שלה), דרך ה-Semi (המשאית החשמלית של החברה) ועד מודל Y ומודל 3. לפתע, הרכב האיץ, ריחף מעל כל המכוניות, עשה סלטה 360 באוויר ונחת בבטחה. "טוני הוק היה קורא לזה KickFlip" אמר לארס מוראבי, סגן נשיא להנדסה בטסלה, ואילון מאסק הוסיף: "הוא יכול בעצם לעוף כמו טיל, לעשות גלגולים ותרגילי התעמלות מטורפים, מה שתרצו", הצהיר מאסק על הבמה, ואף אמר שאולי יום אחד הרכב יקפוץ מעל קניון סנייק ריבר, כמחווה לפעלול המפורסם של איש הפעלולים האמריקאי איוול קניוול.

תמונה: טסלה

מאסק ציטט את חברו, המשקיע המולטי-מיליארדר פיטר טיל, שאמר פעם "הבטיחו לנו בעתיד מכוניות מעופפות ובמקום זה קיבלנו '140 תווים'". "ובכן", אמר מאסק, "לא עוד". והוא צדק.

10 בוסטרים של SpaceX

מבחינת המפרט הטכני – באופן לא מפתיע המפרט פסיכי. הרודסטר מצוידת בעשרה בוסטרים שפותחו בשיתוף פעולה עם החברה האחות, SpaceX. הם מחוברים לשני מכלי אוויר דחוס בנפח כולל של 600 ליטר, שמכילים כ-250 ק"ג של אוויר. מוראבי הסביר כי המערכת משתמשת במכלי לחץ עטופים בסיבי פחמן כדי להרים ולסובב את הרכב, והוא אף מסוגל לדחוס את האוויר מחדש בעצמו. כלומר, לא מדובר כאן בנוזל או גז מיוחדים שתצטרכו למלא בכל פעם מחדש, אלא פשוט אוויר. בנוסף, מערכת ההצמדה, כוללת 2 מצבים של "הצמדות" לכביש כדי להבטיח יציבות ושלא תעופו בפניות חדות או סיבובים. כאן גם היתה בדיחה של מאסק על כמה שהרכב Sucks, אבל לצערנו זה פחות עובר בעברית.

תא הנוסעים כולל שני מושבים (כן, תשכחו ממקום לכסא בטיחות לילד או לקניות מהסופר), כשהמושבים אגב יצוקים ישירות לשלדה. מערכת ההיגוי של הרודסטר, כמו גם מערכות הבלימה והתאוצה מבוססות Wire, כלומר, לא חיבור פיזי-מכני, אלא פקודות אלקטרוניות שעוברות מהגה ה-Yoke (כמובן) למערכות של הרכב.

תמונה: טסלה

גם כשהיא לא מרחפת, הרודסטר מציעה ביצועים מטורפים. בהדגמה אמש האיץ הרכב מ-0 ל-100 קמ"ש בפחות משנייה תוך כדי הפעלת הבוסטרים האחוריים. בטסלה מתחייבים על שנייה מ-0 ל-100 קמ"ש, אבל במהלך ההדגמה אמש הרכב הגיע למהירות הזו תוך 0.81 שניות.

המהירות המרבית של הרודסטר תהיה באיזור ה-610 קמ"ש, כשטווח הנסיעה עומד על כ-480 ק"מ בין טעינות, והיא תוצע בשלוש רמות גימור: Performance "הסטנדרטית", שמיועדת לכבישים, ותאפשר הזמנה מוקדמת עם מקדמה של 50 אלף דולר; גרסת ה-Thrust, שמיועדת למסלולי נהיגה ייעודיים עם דרישה למקדמה של 250 אלף דולר; והגרסה המתקדמת ביותר, Rocket, שתכלול את כל המאיצים ותוצע בהזמנה אישית בלבד.

כמה שאלות פתוחות

למרות ההדגמה המטורפת, נותרו לא מעט סימני שאלה. מאסק למשל הודה שבטיחות היא ממש לא המטרה המרכזית של הפרויקט. "אני חייב להגיד שזו לא מכונית שתוכננה עם "בטיחות" בראש…" אמר מאסק והוסיף, "אבל היא מביאה את רמת הכיף בנהיגה ל-11 מתוך 10".

מאסק אמנם הדגיש ש"זהו הרכב האמיתי שיהיה על הכבישים", ואמר שתחילת הייצור מתוכננת לשנת 2028, אבל היסטוריית הדחיות של טסלה גורמת לרבים להטיל בכך ספק. בנוסף, עדיין לא ברור איך רגולטורים בעולם יאשרו עלייה לכביש של רכב מעופף. ולבסוף, גם העניין הזה של מחיר, שטסלה לא פרסמה עדיין.

אתם חייבים לראות את זה

The post "מכוניות מעופפות זה דבר אמיתי": טסלה חושפת את Tesla Roadster שיכולה לרחף באוויר ולנסוע הפוך appeared first on גיקטיים.

חברת Varonis. תמונה: Dreamstime

עסקת ענק בתעשיית הסייבר המקומית. חברת אבטחת המידע האמריקאית Proofpoint הודיעה על רכישת חברת הסייבר הישראלית Varonis (ורוניס). שווי העסקה עומד על כ-6.3 מיליארד דולר במזומן, והיא צפויה להיסגר במחצית הראשונה של שנת 2027.

1,000 עובדים בישראל

Varonis מפתחת מוצר ענן לאבטחת נתונים בסביבות ארגוניות. הטכנולוגיה של החברה ממפה את המידע של הארגון, מסווגת אותו לפי רגישות, מנתחת הרשאות גישה שונות ועוקבת אחר פעילות המשתמשים. היא יכולה לזהות, למשל, שעובד ניגש לפתע לכמות חריגה של מסמכים, שחשבון כלשהו מוריד פתאום מידע רגיש, או שקובץ המכיל פרטי לקוחות חשוף לאנשים שלא אמורים לראות אותו. בהתאם למוצר ולהגדרות, המערכת גם יכולה לצמצם הרשאות, לחסום גישה ולהפעיל תגובה אוטומטית לאירוע – בעזרת שימוש כמובן ב-AI. אחת החברות הישראליות המדוברות ביותר בתחום ה-DSPM היא חברת הסטארטאפ הישראלית Cyera, שגייסה למעלה מ-2 מיליארד דולר על פי שווי של 12 מיליארד דולר.

ורוניס הוקמה ב-2004 על ידי יקי פייטלסון, וכיום היא מעסיקה כ-2,800 עובדים, מתוכם כאלף במרכז הפיתוח המקומי בישראל, והרוכשת, Proofpoint, היא חברה פרטית בבעלות קרן הפרייבט אקוויטי Thoma Bravo, שגם רכשה את Verint הישראלית בשנה שעברה. עם השלמת הרכישה, Varonis תימחק מהמסחר בנאסד"ק. בעלי המניות של החברה, שכוללים גופים כמו BlackRock, יקבלו 49.75 דולר לכל מניה. מדובר בפרמיה של 52 אחוזים על מחיר המניה בחודש יוני האחרון, אז החלו לצוץ השמועות הראשונות על המהלך.

לדברי סומיט דהוואן, מנכ"ל Proofpoint, ככל שארגונים מטמיעים יותר סוכני בינה מלאכותית, כך הם נחשפים ליותר מידע רגיש. "החיבור בין תקשורת, זהויות, הרשאות, נתונים ובינה מלאכותית יעניק ללקוחותינו תמונת מודיעין רחבה יותר, שתאפשר להם לזהות סיכונים ולהתגונן מפני הדור הבא של האיומים", הסביר דהוואן.

יקי פייטלסון, מייסד שותף ומנכ"ל Varonis, התייחס לעסקה וציין כי מדובר בתוצאה מצוינת עבור החברה ובעלי המניות. "העסקה מאפשרת לממש ערך מיידי וודאי, הגבוה במידה ניכרת מהערך שהיה צפוי ממימוש התוכנית העסקית שלנו כחברה עצמאית", הדגיש פייטלסון.

The post עסקת ענק: Varonis הישראלית נמכרת ב-6.3 מיליארד דולר appeared first on גיקטיים.

מקור: רוקסטאר

קצת יותר מחודש לפני ההשקה הרשמית, רוקסטאר משחררת טריילר נוסף ("השקה") באורך 90 שניות למשחק Grand Theft Auto VI. בטריילר – כנראה האחרון שהיא תשחרר – תוכלו לספוג טוב טוב את האווירה של מיאמי Vice City, ורוקסטאר טוענת שהוא כולו נדגם מ-PS5. אגב, אם אתם בעניין, המוסיקה זמינה כאן.

בהודעה של רוקסטאר נכתב: "ג'ייסון ולוסיה תמיד ידעו שהסיכויים נגדם. אבל כששוד קליל, שהיה אמור ללכת חלק, מסתבך, הם מוצאים את עצמם בצד הכי אפל של המקום הכי שמשי באמריקה, עמוק בתוך קונספירציית פשע שמתפרשת על פני כל מדינת לאונידה – ואין להם ברירה אלא לסמוך אחד על השנייה יותר מתמיד, אם הם רוצים לצאת מזה בחיים".

GTA 6 יושק רשמית ב-19 בנובמבר לקונסולות PS5 ו-Xbox, כ-13 שנים לאחר יציאת המשחק הקודם בסדרה, עם דיבורים על גרסת PC שתגיע – בשאיפה – קצת יותר מהר הפעם.

The post רוקסטאר משחררת את טריילר ההשקה של GTA 6 appeared first on גיקטיים.

משרות הייטק פתוחות: שתי חברות מספרות מדוע חכם לעבוד דווקא אצלן

אף פעם לא מזיק לבדוק מה קורה בחוץ ואילו חברות טק מגייסות עכשיו. הרי כמו שנכתב על השלט הדיגיטלי בנאסד"ק: "הטק הישראלי מדלוור, לא משנה מה קורה". אז היום אנחנו רוצים להציג בפניכם את ההזדמנויות ב-2 חברות שמגייסות עכשיו עובדות ועובדים – בדיוק עבור אלו שמחפשים עכשיו עבודה או בודקים מה קורה בחוץ בחברות אחרות. הכירו את DriveNets ואת Connecteam.

ואגב, עוד הרבה משרות וחברות טק שכדאי להכיר מחכות לכן ולכם ב-Geektime Insider.

הכירו את DriveNets

בקצרה על העשייה חברת טכנולוגיה לרשתות תקשורת ותשתיות AI

נתונים על הפעילות גייסה עד כה כמיליארד דולר בארבעה סבבים

DriveNets

בשנים האחרונות עולם הטכנולוגיה מגביר קצב, לא מעט בזכות ה-AI, אבל לא רק מעבדים חשובים, כי גם רשתות התקשורת צריכות לעמוד בעומס. DriveNets הישראלית פיתחה דרך ייחודית לבנות רשתות ענק, בדומה לאופן שבו ענקיות הענן (Hyperscalers) בונות ומנהלות את התשתיות שלהן. היא בעצם לוקחת חומרת רשת סטנדרטית (White Boxes), והופכת אותה, באמצעות תוכנה, לכל פונקציית רשת שרק תרצו. הפתרון של החברה מופנה גם ל-AI, עם פיתוח שנקרא Network Cloud-AI, שילוב של תוכנה וחומרה, שמאפשר להריץ מערכות בקנה מידה עצום של עד עשרות אלפי GPU במערכת בודדת.

הפיתוח בצוותים השונים בחברה כולל אתגרי מחשבה מורכבים, פידבק ישיר מהלקוחות וראייה מערכתית של המוצר. בנוסף, חלק מהדנ"א של החברה כולל ליצור רעיונות חדשים. וכן, אם אתם חושבים קדימה, קיימת כאן תוכנית ייעודית לפיתוח מנהלות ומנהלים, ותוכניות התפתחות מקצועית מוצעות גם לאנשי צוות שרוצים ללמוד מיומנויות חדשות, לצד ליווי אישי ומנטורינג.

לחברה מרכז פיתוח ראשי ברעננה (ליד קניון רננים) ומשרדים בתל אביב (בניין TOHA). אנשי הצוות מגיעים למשרדים ארבעה ימים בשבוע, ויום אחד מוקדש לעבודה מהבית. בימים שתהיו במשרד תקבלו מרחב נעים, חדש ונקי, וכל מה שצריך כדי לפגוש את החברים לעבודה, להתרכז, וגם לרענן אנרגיות במיקומים כמו הצ'יל רום (יש גם סוני) וליהנות מאזורים משותפים מפנקים כמו קפיטריה ומרפסת שמש.

בחברה מדגישים שמדובר במקום עם תנועה, קצב ועניין, שמתאים למפתחות ולמפתחים שמחפשים לזוז מהר וליזום. DriveNets מצרפת אליה שחקני נשמה חדשים שרוצים לחקור, להשתפר, להזיז את המחט ולפעול בעצמאות. אם שינויים וגמישות הן תכונות שמוכרות לכם, זה הרגע לתת לזה צ'אנס.

כל המשרות הפתוחות של DriveNets נמצאות כאן

הכירו את Connecteam

בקצרה על העשייה חברת SaaS גלובלית המפתחת פלטפורמה לניהול ותפעול עובדים ללא עמדת מחשב

נתונים על הפעילות הפלטפורמה משמשת מעל 80,000 עסקים ברחבי העולם

Connecteam

כלים כמו סלאק, מאנדיי או Jira, משמשים מדי יום מאות אלפי עובדים בסטארטאפים ובחברות ההייטק הישראליות, ומאפשרים לנו לפתוח טיקטים, לתקשר בין צוותים ולנהל משימות. אבל מה קורה מחוץ לבועה המתוקה שלנו? מתברר שרוב העובדים בעולם, 80% אם נדייק, עובדים ללא משרד או מחשב צמוד. אז איך מנהלים אופרציה, ממלאים טפסים ומתקשרים? זו בדיוק הבעיה שהטכנולוגיה של חברת הטק הישראלית Connecteam פותרת. קונקטים פיתחה פלטפורמת SaaS לניהול עובדי שטח, בגישת Mobile-first. היא מרכזת את כל תהליכי התפעול, ה-HR והתקשורת של עובדים ללא דסק, והכל במקום אחד.

החברה מעסיקה היום יותר מ-430 עובדים, מתוכם כ-300 בישראל והשאר בארה"ב ובאוסטרליה. מאחורי הקלעים, המפתחים בחברה מתמודדים עם אתגרי סקייל מעניינים במיוחד. בכל זאת, לא בכל מקום יש הזדמנות לנהל את היום-יום של יותר מ-80 אלף לקוחות ומיליון וחצי משתמשים. והעבודה היא על פלטפורמה שבנויה בארכיטקטורה מודולרית, כלומר, היא מאפשרת לכל לקוח לבחור את סט הפיצ'רים המדויק עבורו כמו ממשק לשיבוץ משמרות, מערכות אימות נוכחות מבוססות GPS, ניהול תהליכי עבודה וטפסים דיגיטליים ועוד.

בקונקטים משלבים גם עבודה מהבית: פועלים פה במודל היברידי, יומיים מוקדשים לעבודה מהבית ובשאר הימים עובדים מהמשרדים הממוקמים בבניין דה וינצ'י בתל אביב. מה אפשר למצוא במשרדים? הם נפרסים על פני 2 קומות וכוללים מטבחים מאובזרים, חדר אוכל, גג ענק ומפנק עם מלא צמחייה, ספות כיפיות, בר ונוף אורבני. העבודה היא באופן ספייס שמסודר לפי המחלקות וברחבי החלל אפשר למצוא חדרי ישיבות נוחים, פינות ישיבה וסלון שיוצרים תחושה נעימה לפגישות יותר קלילות. בין האזורים תראו גם כמה כלבים שמגיעים קבוע ומתרוצצים: נאגטס, קאפרי וקשיו.

מה עוד כדאי לדעת על ההזדמנויות בחברה? מכירים את זה שאתם עובדים על מוצר אבל מרגישים מנותקים לגמרי מהמשתמשים? סיפרו לנו שכאן זה בדיוק הפוך. מעבר לזה שהצוותים פה מרימים פיתוחים מאפס בסביבת דאטה מטורפת, יש לעבודה אימפקט ישיר על מיליוני אנשים. בסוף, המפתחים כאן הם אלו שדואגים שמפעלים, חברות לוגיסטיקה ומסעדות יתקתקו עבודה, ושהעובדים בשטח יקבלו את כל מה שהם צריכים באפליקציה אחת. רוצים לקחת חלק בפיתוחים הבאים? מוזמנים להציץ במשרות הפתוחות.

כל המשרות הפתוחות של Connecteam נמצאות כאן

The post בואו לעבוד איתנו: 2 חברות מספרות למה כדאי לעבוד דווקא אצלן appeared first on גיקטיים.

אסף רפפורט. תמונה: נתניאל טוביאס, Unsplash

לא אייג'נטים, לא אבטחת מודלים ולא אבטחת זהויות, אסף רפפורט ושאר מייסדי חברת הסייבר הישראלית Wiz ממשיכים להרחיב את הפעילות העסקית שלהם הרחק מעולמות הענן והאבטחה. קבוצת ההשקעות המשותפת של אסף רפפורט, ינון קוסטיקה, עמי לוטבק ורועי רזניק נמצאת עתה בישורת האחרונה לקראת החתימה על קבלת הזיכיון להפעלת רשת מקדונלד'ס בישראל.

I'm Lovin It

על פי דיווחים חדשים, בהם של כלכליסט, הקבוצה של יזמי ההייטק הצליחה לגבור על שורה של אנשי עסקים וקבוצות ותיקות מאוד בענף הקמעונאות המקומי שניגשו למכרז הנחשב. ב-TheMarker נכתב שבין המתמודדים האחרים במכרז היו שמות בולטים כמו משפחת חורש, שמחזיקה בזיכיונות למותגים בינלאומיים כמו דקטלון, ON וטויוטה; יעקב שחר, יבואן וולבו ובעלי מכבי חיפה; אורי מקס ממקס סטוק; ורונן נמני ("קפה קפה"). למרות שלרפפורט ושותפיו אין ניסיון קודם בקמעונאות או במסעדנות, מסתמן כי ההנהלה הבינלאומית של ענקית המזון המהיר בחרה דווקא בהם להוביל את הפעילות בישראל שכוללת כיום 230 סניפים, מעסיקה כ-5,000 עובדים ומייצרת הכנסות מוערכות של קרוב ל-1.8 מיליארד שקל בשנה, עם רווחיות של כעשרה אחוזים.

אחרי סערת החרם

המהלך הנוכחי מגיע אחרי שמקדונלד'ס העולמית רכשה בחזרה את הזיכיון מידי הזכיין המיתולגי שלה בישראל, עמרי פדן, שגם הביא את הרשת לארץ ופתח את הסניף הראשון בקניון איילון אי שם בשנת 1993. רכישת הפעילות, שהוערכה אז בכשני מיליארד שקל, התרחשה על רקע חרמות מצד גורמים פרו פלסטיניים בעולם, שזעמו על התרומות וההנחות שהעניקה הרשת המקומית לחיילי צה"ל מאז פרוץ המלחמה. על פי ההערכות, החרמות הללו הובילו להפסדים של כ-7 מיליארד דולר למקדונלד'ס ברמה הגלובלית. בעקבות הלחץ, הוחלט להעביר את הפעילות להפעלה ישירה ולאתר זכיין חדש שייקח את המושכות.

מדיה ומסעדות

עבור הרביעייה שהקימה את Wiz, הכניסה לעולם הרויאל והצ'יפס היא צעד נוסף בשרשרת של השקעות מפתיעות שלא קשורות לתחומ ההייטק המסורתיים. רק לאחרונה הובילו רפפורט וקוסטיקה מהלך לרכישת השליטה בערוץ רשת 13 דרך קרן Merit, עם התחייבות להזרמת הון משמעותית של 120 מיליון דולר בתוך שלוש שנים; בנוסף, רכשה החברה את הפעילות של "ישראל בידור" תמורת עשרות מיליוני שקלים; כעת, אם המגעים הרשמיים יבשילו לכדי חתימה סופית, יזמי הסייבר יהפכו לשחקנים מרכזיים גם באחד מעסקי המזון המוכרים והגדולים בעולם.

ממקדונלד'ס העולמית ומטעמה של הקבוצה לא נמסרו תגובות.

The post מסתמן: מייסדי Wiz יזכו בזיכיון של מקדונלד'ס בישראל appeared first on גיקטיים.

מקור: House House

חיכיתם ללהיט האינדי החדש שיגיע לקונסולה שלכם? אולי תצטרכו להמתין עוד קצת. סטודיו משחקים פופולרי החליט לעצור את שחרור המשחק המצליח שלו ל-Xbox, והפעם הסיבה היא לא מגבלות טכניות אלא פוליטיקה נטו.

משחק גדול שני ב-7 שנים

סטודיו המשחקים האוסטרלי House House הודיע כי למרות בקשות של לא מעט שחקנים, הוא לא מפתח גרסה לקונסולת Xbox עבור המשחק הפופולרי האחרון שלו, Big Walk. "החלטנו שלא לשחרר את Big Walk באקסבוקס בהמשך לתנועת ה-BDS שבהובלת הפלסטינים, שקוראת להחרים את מיקרוסופט, ובעקבות הקריאה של התנועה להחרמת חטיבת הגיימינג שלה כיעד משמעותי", נכתב בהודעה היבשה שעלתה לעמודי הסושיאל של הסטודיו.

House House הוא סטודיו אינדי שהוקם ב-2014 באוסטרליה והתפרסם בזכות פיתוח של כמה משחקי אינדי הזויים. הלהיט הגדול שלהם היה Untitled Goose Game שיצא ב-2019, ובו שיחקתם דמות של אווז שכל מטרתו היא למרר את חייהם של תושבי כפר אנגלי. המשחק הפך ללהיט רשת ענק, בין השאר בזכות ממים שנוצרו בעקבותיו, ומכר יותר ממיליון עותקים תוך שלושה חודשים בלבד.

לפני כחודשיים ניסו בסטודיו האוסטרלי לשחזר את ההצלחה עם Big Walk. מדובר במשחק שבו אתם משחקים דמויות בסיסיות שנראות כאילו הורכבו מכדורים, ויחד עם חברים אתם מטיילים בעולם פתוח ומשוחחים. המשחק לא מספק יותר מדי הכוונה אלא כולל אתגרים שבהם תיתקלו בדרך ושיעזרו לכם להתקדם.

ההודעה המלאה של House House

המכניקה המעניינת ביותר של המשחק היא השיח עם חברים, שאמור לדמות את החיים האמיתיים – כך שאם תתרחקו מדי מחבריכם הם לא ישמעו אתכם ותצטרכו להשתמש בווקי טוקי. במקרים אחרים אתם יכולים למצוא את עצמכם משני צידיה של זכוכית אטומה לקול, ואז תצטרכו להיות יצירתיים ולהבין איך לסמן לשאר החברים בקבוצה מה אתם מתכננים כדי שתוכלו להיפגש או להשלים יחד אתגר. המשחק אמנם מאוד פתוח, אך המפתחים דאגו שיהיה לו קו התקדמות ומטרה סופית שאותה אתם צריכים להשלים עם החברים שלכם.

המשחק עלה לאוויר באוגוסט האחרון והוא זמין ב-Steam לשחקני ה-PC, שם יש לו דירוג חיובי מרשים של 96 אחוזים עם יותר מ-27 אלף מדרגים. בנוסף הוא זמין בפלייסטיישן 5 ובנינטנדו סוויץ' 2. אם המשחק הקודם של החברה מכר יותר ממיליון עותקים בשלושה חודשים, Big Walk הצליח להגיע להישג הזה תוך שישה ימים בלבד, וגרף ביקורות משבחות.

"מאוכזבים" מההחלטה שהם עשו

היצע הפלטפורמות של המשחק לא הספיק והשחקנים ביקשו שיושק גם ב-Xbox, רק כדי לגלות שישראל היא הסיבה לכך שהם לא נהנים מהמשחק בקונסולה האהובה עליהם, או כפי שקורה במקרים רבים – בקונסולה היחידה שיש להם בסלון.

בסטודיו האוסטרלי טוענים משום מה שהם "מאוכזבים" מההחלטה של עצמם שלא להשיק את המשחק ב-Xbox, ומוסיפים: "נשמח שאנשים ישחקו במשחק ב-Xbox, אבל זה לא יקרה עד שמיקרוסופט או Xbox יוסרו מרשימת המטרות של ה-BDS. קיבלנו את ההחלטה הזאת מתוך אמונה ששינוי משמעותי יכול לקרות בעולם, ושיום אחד פלסטין תהיה חופשייה".

The post סטודיו משחקים פופולרי מסרב להוציא משחק ל-Xbox בגלל החרם על ישראל appeared first on גיקטיים.

אם אתם מחכים לרגע שבו התחום יהיה בשל, בטוח והרמטי, כנראה שתחכו לנצח

מאת אלעד מידר

לפני שלוש שנים ישבתי מול המחשב במשרד ושיחקתי עם GPT-3.5 בפעם הראשונה. אז הייתי שותף בחברה עם 50 מפתחים. ביקשתי מהמודל לכתוב אפליקציה קטנה למובייל שאפשר להכניס בקובץ אחד, והוא כתב אותה. ביקשתי אחת מסובכת יותר, והוא כתב גם אותה. תוך כמה שעות הייתה לי אפליקציה עובדת שלא כתבתי בה שורה אחת.

אני זוכר את התחושה. זו לא הייתה התלהבות, אלא בטן מתהפכת. ישבתי שם וחשבתי שזהו, כל מה שאני יודע לעשות וכל מה שהאנשים שלי יודעים לייצר, לא רלוונטי יותר. כמובן שטעיתי, אבל לקח לי זמן להבין עד כמה, ובעיקר באיזה כיוון.

רוב האנשים בתעשייה בחרו באחת משתי גישות להתמודד עם השינוי הזה, ושתיהן נראות לי שגויות. לגישה הראשונה שייכים אלה שנתנו למפתחים קלוד, ציפו לטוב וקראו לזה "מהירות". כלומר, אימצו את הטכנולוגיה החדשה בלי שיטה ברורה, בלי מדידה, בלי להבין מה בעצם קורה בפנים. הגישה השנייה היא בריחה מהטכנולוגיה – מנהלים שיצרו אוסף חוקים פנימיים האוסרים על שימוש ב-AI מחשש לפגיעה באיכות, באבטחה, במה שלא יהיה.

אני מציע דרך שלישית, ואני מודע לזה שהיא נשמעת כמו עצה גרועה מסרט טבע: להסתכל לטורף בעיניים וללמוד איך הוא זז, מה מפעיל אותו, מתי הוא מסוכן באמת ומתי הוא רק נראה מסוכן. רק ככה מודלי ה-AI יפסיקו להוות איום, ויותר מכך – יהפכו לשותפים מלאים בתהליכי העבודה. זה בדיוק מה שקרה אצלנו, אבל רק אחרי שנשרפנו פעם אחת.

לא משנה מה קורה, האחריות היא עלינו

כשהתחלנו לעבוד עם אייג'נטים עצמאיים, בחרנו בשני מודלים: Codex של OpenAI ו-Devin של Cognition. את השיעור הראשון והכואב קיבלנו דווקא מקודקס.

באחד הימים השארנו את Codex עם משימה שנראתה לנו טריוויאלית: "קדם את הדמו של המודול החדש". בהקשר הפנימי שלנו, המשפט הזה אומר דבר מאוד ספציפי: חשיפה מבוקרת לצוות מצומצם. את המילים הוא הבין, אבל לא את ההקשר.

בבוקר חיכו לנו עשרות Pull Requests פתוחים על פני כמה ריפוזיטוריז. חלקם רלוונטיים, רובם "אופטימיזציות" שהוא החליט לבד שנחשבות קידום. שום דבר לא נגע בפרודקשן, אבל הצוות שרף יום שלם על ניקוי, ביטולים ובדיקה מחדש של גבולות גישה. בסטארטאפ, בדיקה מחדש של גבולות גישה היא לא משימת תחזוקה. היא אירוע.

הלקח שחשוב לי שתיקחו מהסיפור הוא שזה לא היה באג. הכשל היה קודם כל שלנו. אייג'נטים כאלה נועדו לעבוד לבד, להתקדם ולקבל החלטות בדרך, ולכן האחריות שלנו היא מראש לתת להם מספיק הקשר, גבולות והגדרה של הצלחה כדי שההחלטות האלה יהיו טובות. אנחנו לא עשינו את זה מספיק טוב. ועדיין, דווקא בגלל שאנחנו נותנים לאייג'נט עצמאות, חשוב לדעת גם איך הוא מתנהג כשההוראה פוגשת אזור אפור. מבחינתי, אייג'נט טוב לא רק יודע להתקדם לבד, אלא גם לזהות את הרגע שבו חסר לו מספיק הקשר כדי לקבל החלטה טובה ולעצור לשאול. בלילה ההוא גילינו שחסרים לנו שני הצדדים של המשוואה: אנחנו לא בנינו עבורו עולם מספיק ברור, והוא המשיך לנוע בתוכו גם כשהגבולות לא היו ברורים.

מתברר ששאלנו את השאלה הלא נכונה

אחרי הלילה ההוא עמדו בפנינו שתי אפשרויות: לסגור את הברז, או להבין מה חסר. בחרנו בשנייה, והתשובה שמצאנו שינתה את האופן שבו אני חושב על התחום. הפסקנו לשאול איזה אייג'נט כותב קוד טוב יותר, והתחלנו לשאול איזה אייג'נט בנוי להיות מנוהל כחלק מחברה טכנולוגית.

כאן חשוב לדייק, כי את המשפט הזה קל להבין לא נכון. גם קודקס יודע היום לרוץ בתוך תהליכים מסודרים, וגם את Devin אפשר להריץ מפרומפט חופשי. אבל ההבדל עבורנו לא היה במה שהכלי מסוגל לעשות, אלא סביב איזה מהם יהיה לנו קל יותר להגדיר הקשר ארגוני.

בפועל, היו לנו שלושה תנאים:

• משימה שנכנסת דרך טיקט עם חוזה ביצוע: במה מותר לגעת, במה אסור, מה נחשב סיום.
• הקשר ארגוני שיושב במקום קבוע ולא נשלח מחדש בכל שיחה: אילו ריפוזיטוריז רגישים, מהן המוסכמות, היכן עוברים הקווים האדומים.
• תחנת ביקורת אנושית מוגדרת מראש, ולא כזו שממציאים בדיעבד בבוקר של קטסטרופה.

בלילה של קודקס לא היה בידינו אף אחד מאלה. כחלק מהפקת הלקחים, הצלחנו לבנות את שלושתם סביב Devin, ויכולנו לתת לו לעבוד לבד. בסביבה שבה כל שינוי קוד עלול לגעת בגבול רגיש, זה שווה יותר מכל בנצ'מרק.

חצי שעה, ארבע משימות

מה ששכנע אותי לבחור ב-Devin בסופו של דבר הוא דווקא לא בנצ'מרק, אלא יומן. בחצי שעה רצו אצלנו ארבעה סשנים במקביל: סוכן אחד סרק ספרייה מקצה לקצה והחזיר 12 ממצאים – מכתובת שנבנתה לא נכון ועד שלושה קבצים מתים שאף אחד כבר לא קורא להם. השני תיקן את כולם. השלישי בנה ספרייה חדשה מאפס. הרביעי כתב לה תיעוד.

אני רוצה להתעכב על השלישי. הספרייה הזו נכתבה בשפה ובסביבה שאנחנו לא עובדים בהן, עם דרישה אחת קשיחה: פלט זהה לחלוטין למימוש הקיים שלנו, על אותם קלטים. זה בדיוק סוג המשימה שנדחית אצלנו רבעון אחר רבעון – לא כי היא קשה לביצוע, אלא כי היא דורשת שמישהו ייכנס לעולם שהוא לא מכיר, ואף אחד אף פעם לא פנוי לזה. היא נסגרה באותו יום.

מה שגרם לכל זה לעבוד הוא לא איכות הקוד, אלא נקודות ההכרעה. בכל סשן יש רגע שבו האייג'נט עוצר ושואל, וביומן זה נשמר כשורה יבשה: מה נשאלתי, מה בחרתי, מתי. דמיינו שהיה לנו את זה בלילה של קודקס: במקום להתעורר לעשרות PRs שהסוכן החליט עליהם לבד, אני מקבל שאלה אחת בזמן הנכון. זה כל ההבדל בין עובד עצמאי לעובד מנותק.

בכל סשן יש רגע שבו האייג'נט עוצר ושואל, וביומן זה נשמר כשורה יבשה (דימוי: Dreamstime)

המבחן האמיתי הגיע קצת אחרי: בנייה של אפליקציית Web פנימית שלמה מאפס. מסכי ניהול, אשף מרובה שלבים, הרשאות לשני סוגי משתמשים, אימות מול שירות חיצוני. היא עבדה כבר מהריצה הראשונה, ומי שניהל פעם צוות קטן יבין את החלק שקשה להסביר: הפרויקט הזה לא היה מתעכב אצלנו. הוא פשוט לא היה קורה.

אבל אני לא מאציל הכל למודל. לדוגמה, משימה שבה ההגדרה עצמה עדיין נמצאת בדיון נשארת אצל בני אדם, כי אם לא החלטנו מה המוצר צריך לעשות, אף חוזה ביצוע לא יציל אותנו. אנחנו פשוט נקבל מימוש מהיר ומסודר של ההחלטה הלא נכונה. בנוסף, אני מביא בחשבון את מחיר הביצוע ומחליט אם הוא שווה לי. כתיבת טיקט טוב לוקחת זמן, לפעמים יותר ממה שהיה לוקח לי לכתוב את הקוד בעצמי. על משימה גדולה או בעולם זר זה משתלם, אבל לא במקרה של תיקון שתי שורות.

שמתם לב שצוואר הבקבוק זז?

עכשיו, כשיש לנו מודלים, ייצור קוד הוא כבר לא הבעיה. הם כותבים קוד סביר בכמויות, וזה נכון לכל הכלים המובילים היום. אבל התור לא נעלם, הוא רק זז תחנה אחת קדימה – ועכשיו הוא נערם ב-Code review.

הכפילו את כמות ה-PRs פי כמה והשאירו את אותו מספר אנשים שמאשרים – וקיבלתם פקק. וגרוע מכך, עכשיו יש לחץ לאשר מהר. כל מי שאישר פעם PR כי היה עמוס יודע בדיוק על מה אני מדבר, וזה המקום שבו נכנסים בטעות באגים. אז מצד אחד האצנו את הכתיבה, ומצד שני החלשנו את הבקרה – וזו עסקה שאף מנהל לא היה חותם עליה במודע.

הפתרון שגיבשנו הוא אותו עיקרון מהטיקטים, רק בכיוון ההפוך: אייג'נט עושה מעבר ראשון על הקוד לפני שבן אדם מסתכל. טעויות לוגיקה, מקרי קצה שנשכחו, סטיות מהמוסכמות של הצוות. אבל הבודק האנושי לא נעלם – הוא מגיע ל-Diff שכבר עבר סינון, ומתפנה לשלוש השאלות שהמכונה לא יכולה לענות עליהן: האם זהו הפתרון הנכון, האם הוא נוגע במשהו רגיש, ואם זה מה שהמשתמש ביקש מלכתחילה.

בפועל, Devin עושה את המעבר הזה היטב. הממצאים שהוא מעלה הם לא הערות לינטר משודרגות, אלא דברים עמוקים מהסוג שדורש להבין מה המוצר מנסה לעשות: למה השינוי הזה שובר הנחה שמודול אחר נשען עליה, למה מקרה הקצה הזה בכלל קיים אצלנו. חלק גדול מזה מגיע מ-DeepWiki, הכלי של Cognition שממפה את הריפו לתיעוד חי, ככה שהאייג'נט מגיע לבדיקה כשהוא כבר מכיר את הארכיטקטורה והכוונות, ולא רק את ה-Diff שמולו. זה סוגר מעגל: אותו הקשר ארגוני קבוע, שהוא אחד משלושת התנאים שהצבנו לעבודה עם אייג'נט, מתברר כתנאי גם כשהאייג'נט הוא הבודק ולא הכותב.

ה-SDLC לא נשבר, הוא קיבל עובד חדש

אחד הפחדים הגדולים כשנותנים לאייג'נטים להתחיל לעבוד באמת הוא שהם יעקפו את התהליכים. אצלנו קרה ההפך, והוא השתלב ב-SDLC הקיים כמו עוד חבר צוות: הוא מקבל טיקטים מאותו board, הקוד שלו עובר את אותו CI ו-Quality gates ואת אותם Code reviews. שום דבר בפייפליין לא נבנה מחדש עבורו.

הדבר היחיד שנבנה מחדש הוא הגדרת התפקיד שלנו, בני האדם. הצוות הפך בפועל לשכבת ניהול של אייג'נטים, שמפרק פיצ'ר לחוזי ביצוע, מזהה מתי נכון להאציל משימה ומתי היא דורשת ידיים אנושיות, ומבקר את התוצרים. הזמן שהתפנה חזר למקום שממנו נגנב במשך שנים – לארכיטקטורה ולהחלטות, הדברים שבשבילם גייסנו את האנשים האלה מלכתחילה.

אם להיות כן, המעבר לא היה קל לכולם. יש מפתחים מצוינים שהזהות המקצועית שלהם בנויה על הקלדה, והדרישה החדשה לנסח, להגדיר ולבקר, הרגישה להם כמו תפקיד אחר. ובעצם, היא באמת תפקיד אחר.

מה הייתי עושה עכשיו במקומכם

ביום ההוא לפני שלוש שנים חששתי שהמכונה תחליף את המפתחים שלי ואותי, אבל בפועל היא שינתה את הגדרת התפקיד שלנו. תכנות, במובן של כתיבת הקוד עצמו, הופך לפרט ביצוע. העבודה החדשה שלנו היא לתכנת אייג'נטים, במובן של לבנות את העולם שבו הם פועלים.

האחריות נשארת בצד שלנו במלואה, והדרך היחידה לשאת בה במהירות שבה עובדים האייג'נטים היא לתת להם כמה שיותר מכל השאר: סביבה, ידע, חוקים, הגדרת תפקיד. כל מה שהייתם נותנים לעובד חדש ביום הראשון שלו, רק קבוע וכתוב ונאכף. ככל שההשקעה שם גדולה יותר, כך המהירות מפסיקה להיות סיכון והופכת ליתרון.

אז אם אתם מחכים לרגע שבו כל התחום הזה יהיה בשל, בטוח והרמטי, כנראה שתחכו לנצח. המלצה שלי: התחילו בקטן. בחרו משימה אחת שאתם יודעים להגדיר עד הסוף, הציבו לה גבולות גזרה ותחנת ביקורת קבועה מראש, ותראו מה חוזר בבוקר. זה מה שאנחנו עשינו, וזו הדרך שבה היצור המאיים שעמד פעם בכניסה למשרד הפך לאחד העובדים החרוצים שלנו.

הכותב הוא יזם ו-Enterprise AI Advisory ב-Proceed

The post הסתכלתי לטורף שלי בעיניים. עכשיו הוא עובד אצלי appeared first on גיקטיים.

מקור: גוגל

זה לא חדש שכלי ה-Vibe Coding השונים מאפשרים לנו ליצור תוך זמן קצר אפליקציות שונות. אבל לרוב מדובר באפליקציות ווב, וגם אם כן תייצרו גרסה מותאמת לטלפון, היא לא תהיה בהכרח נייטיב, והיא עלולה לדרוש גם תהליך התקנה מורכב יותר עם חשבון פיתוח וחיבור פיזי של הטלפון למחשב.

עד עכשיו, כי גוגל הציגה כלי חדש שמאפשר לכם ליצור אפליקציות אנדרואיד בעזרת פקודות טקסט בלבד ב-AI Studio, ולהתקין אותן ישירות על הסמארטפון שלכם מה-Google Play, כמו שאתם מורידים כל אפליקציה מהחנות.

חוסכת לכם הרבה כאב ראש

גוגל הציגה פיצ'ר חדש שמבוסס על פלטפורמת הווייב קודינג שלה, AI Studio. הפיצ'ר יאפשר לכם להעלות אפליקציות אנדרואיד היישר ל-Google Play בלי כל הבירוקרטיה שנדרשת בדרך כלל ממפתחים. המהלך מתבסס על היכולת שנוספה ל-AI Studio במאי האחרון, שמאפשרת ליצור אפליקציות אנדרואיד מלאות בעזרת כמה פרומפטים, כשמאחורי הקלעים ג'מיני כותב את הקוד בשפת Kotlin, ובונה ממשק משתמש שמבוסס על Jetpack Compose. בניגוד לאפליקציות ווב שנוצרות בכלים כמו Lovable, כאן מדובר באפליקציות אנדרואיד נייטיב לחלוטין. המשמעות היא שהן יכולות לנצל את החומרה של המכשיר כמו המצלמה, ה-GPS, הבלוטות' והחיישנים השונים.

היכולת לפתח אפליקציות דרך AI Studio הייתה מגניבה בפני עצמה, אבל עד עכשיו, ברגע שקיבלתם את המוצר הסופי – וגם אחרי כמה פרומפטים ותיקונים – עדיין הייתם צריכים לחבר את הסמארטפון למחשב, להשתמש ב-ADB, או להעלות את הקבצים למסלול בדיקות בעזרת חשבון מפתח. הפיצ'ר החדש של גוגל מעלים למעשה את הבירוקרטיה הזו, ומאפשר להתקין ולהפעיל את האפליקציות האישיות שלכם דרך החנות הרשמית באמצעות חשבון גוגל רגיל בלבד.

חשוב לציין שהאפליקציות שלכם יישארו פרטיות – כלומר הן לא יופיעו בתוצאות החיפוש ב-Google Play ולא יהיו זמינות להורדה למשתמשים אחרים. עם זאת, כמו כל אפליקציה אחרת, גם אפליקציית לוח השנה המשפחתי החדשה שלכם או משחק "תפוס את המפרום של דודה אושרית" יהיו חייבים לעמוד במדיניות של גוגל כדי ליהנות מיכולת ההתקנה המהירה שלה.

עוד יותר טוב, בעתיד

אם אגב יש לכם יומרות רחוקות יותר, בחודשים הקרובים צפויה גוגל לאפשר למשתמשים לשתף את אפליקציות הווייב קודינג שיצרו עם מעגל מצומצם של חברים ובני משפחה – שוב, מבלי להפוך אותן לאפליקציות ציבוריות. מי שירצה להפיץ את האפליקציה שלו לקהל הרחב יוכל בהמשך לעבור לחשבון מפתח מקצועי. גוגל מציינת כי היא תתחיל עם פריסת הפיצ'ר החדש למשתמשים בני 18 ומעלה בארה"ב ובשווקים נבחרים נוספים, כשנכון לעכשיו לא ברור מתי הוא יגיע לישראל.

The post גוגל מאפשרת לכם לבנות בקלות ובמהירות אפליקציית נייטיב לטלפון appeared first on גיקטיים.

תמונה: Unsplash

הדרמה המשפטית בין ענקיות השבבים Arm וקוואלקום הגיעה לשיא חדש, כשאחרי סכסוך ארוך ומתוקשר, חבר המושבעים בבית המשפט בדלאוור הכריע בקרב בין החברה שהטכנולוגיה נמצאת בכמות לבין האמריקאית.

המחלוקת המרכזית סבבה סביב הסכם רישוי ארכיטקטורה המוכר בתעשייה כ-ALA, שבמסגרתו קוואלקום טענה כי Arm לא סיפקה לה עדכוני תוכנה הכרחיים וכלים טכניים לבדיקה ולוולידציה של המעבדים שלה.

אבל התביעה לא נגמרה רק בטענות טכניות על רישוי. בקוואלקום טענו גם כי Arm ניסתה לחבל בצורה מכוונת בפעילות המסחרית שלה. לפי הטענות של החברה האמריקאית, Arm הדליפה במכוון מידע לכלי התקשורת על ביטול הרישיון של קוואלקום, וזאת במטרה לפוצץ עסקה אסטרטגית שהתגבשה בין קוואלקום לבין מטא, שרצתה להצטייד במעבדים חדשים לשרתים שלה. חבר המושבעים בחן את הראיות וקיבל החלטה חד משמעית שאישרה את הטענות של קוואלקום: Arm אכן הפרה את ההסכם הוותיק בין החברות ואף חיבלה במערכת היחסים העסקית מול חברת האם של וואטסאפ, אינסטגרם ופייסבוק.

פחות ממשקה מאצ'ה

לכאורה מדובר בניצחון מוחץ, אבל אז הגיעה השורה התחתונה של פסק הדין שהשאירה את הנוכחים באולם – ומחוצה לו – די בשוק… למרות שהמושבעים קיבלו למעשה את הטענות של קוואלקום, הם קבעו לה פיצוי כספי בגובה של… שני דולרים בלבד. דולר אחד נפסק בגין הפרת ההסכם, ודולר בודד נוסף על הפגיעה ביחסים עם מטא.

הסכום הזעום לא הפריע לקוואלקום לחגוג את ההישג, ומהחברה נמסר כי הם שבעי רצון מכך שהמושבעים פסקו ש-Arm הפרה את ההסכם, לא עמדה בהתחייבויותיה, ופעלה במכוון כדי לפגוע בפעילות המסחרית שלה. לטענת קוואלקום, התוצאה חושפת את הכוונות האמיתיות של Arm לפגוע בה ולהפוך לספקית ישירה של מטא.

מנגד, ב-Arm התלהבו בעיקר מסכום הפיצויים המגוחך ומהעובדה שארבע טענות נוספות של קוואלקום נדחו לחלוטין. דובר החברה ציין שלמרות הניסיון של קוואלקום לגרום ל-Arm לשלם מיליארדי דולרים בפיצויים, פסיקת המושבעים והפיצוי המינימלי מאשרים ש-Arm פעלה בתום לב ומוכיחים את צדקתה.

עונה 2 בדרך

למרות ההחלטה הזו, המאבק המשפטי בין הצדדים עדיין רחוק מסיום. השופטת מריאלן נורייקה תצטרך כעת להכריע בכמה שאלות שנותרו פתוחות. הסוגיה הדרמטית ביותר שעומדת על הפרק היא האם עצם הפרת ההסכם תאפשר לקוואלקום להפסיק לשלם תמלוגים ל-Arm למשך חמש השנים הבאות. החלטה כזו עלולה להוביל להפסד הכנסות עצום עבור Arm, שמוערך במאות מיליוני דולרים ואולי אפילו מיליארדים, כך שהקרב האמיתי כנראה עוד לפנינו.

The post קוואלקום ניצחה בתביעת המיליארדים נגד Arm ותקבל… שני דולר appeared first on גיקטיים.

תמונה: מטא

מטא משיקה פיצ'ר חדש בוואטסאפ בשם "שיחות אורח", שמאפשר לצרף אנשים לשיחות וידאו או שיחות קוליות גם אם הם מעולם לא הורידו את האפליקציה ולא פתחו בה חשבון שמזהה אותם. עם זאת, עם כל הכבוד לצניעות של וואטסאפ, לא נראה שיש מישהו בישראל בלי האפליקציה, ולכן הפיצ'ר יהיה יותר שימושי כשתרצו להצטרף לשיחות בלי לחשוף את המספר האישי שלכם או להזדהות.

Same Same But Different

על פי מטא, משתמשים יוכלו ליצור קישור שיתוף מתוך טאב השיחות, בדומה למה שחלקכם מכיר מ-FaceTime למשל. ברגע שהאורח לוחץ על הקישור שקיבל (למשל בדפדפן במחשב), הוא מתבקש להזין שם או כינוי, אבל מעבר לזה הוא לא יזדקק להרשמה כלשהי. בשלב הזה הוא מגיע קודם כל ל"חדר המתנה", שם הוא מחכה לאישור המארח כדי להיכנס, ולאחר שהאישור ניתן, הוא מצטרף לשיחה כמו כל משתתף אחר.

במטא אומרים שכמו שאר המשתתפים הרשומים הוא יוכל להשתמש בכלים כמו שיתוף מסך, הצבעה ותגובות אימוג'י, והשיחות יישארו מוצפנות מקצה לקצה – כמו שיחות עם משתמשים רגילים. עם זאת, בניגוד למשתתפים אחרים, יש לו כמה הגבלות: אורח לא יכול לראות את מספרי הטלפון של שאר המשתתפים או לשלוח להם הודעות טקסט. הפיצ'ר תומך בשיחות של עד 32 משתתפים, ללא הגבלת זמן.

בוואטסאפ מציינים כי בהמשך השנה צפוי שילוב מובנה עם יומנים כמו Google Calendar ו-Outlook, מה שיאפשר למשתמשים לקבוע פגישות ולצרף קישור לשיחה ישירות מתוך הזימון – כמו למשל בגוגל קלנדר.

The post וואטסאפ מאפשרת עכשיו שיחות וידאו גם בלי להזדהות appeared first on גיקטיים.

מתוך "Street Fighter"

"סטריט פייטר" (Street Fighter) חוזר לקולנוע: העיבוד החדש והרביעי לפרנצ'ייז משחקי הווידאו היפני יאתחל את סדרת הסרטים, ולפי הטריילר נראה שהולך להיות מטורף – סרט "בואו מכות" לא מתנצל, שתפור בול על מעריצי האדרנלין של UFC והשואו של WWE.

הקאסט המשובח כולל את אנדרו קוג'י (ריו), נואה סנטינאו (קן מאסטרס), קאלינה ליאנג (צ'ון-לי), ג'ייסון מומואה (בלנקה), רומן ריינס (אקומה), קרטיס ג'קסון (פיפטי סנט בתפקיד מפתיע), קודי רודס (גויל), אריק אנדרה (דון סובאז') ועוד.

עלילת הסרט מתרחשת ב-1993. לוחמי הרחוב המנוכרים ריו וקן מאסטרס נזרקו בחזרה לקרב, כאשר צ'ון-לי גייסה אותם אל טורניר הלחימה העולמי. אבל מאחורי הקרבות עומד ארגון מרושע שמאלץ אותם להתמודד אחד נגד השני ומול שדים מהעבר שלהם.

רוצים לראות את הסרט? החברים שלנו ב-Tulip Entertainment מחלקים לקוראות וקוראי גיקטיים כרטיסים זוגיים במתנה – וכל מה שאתם צריכים לעשות זה לענות על שאלה אחת. התשובות הכי יצירתיות, מצחיקות ומנומקות יזכו אתכם בכרטיס זוגי, אז כדאי שתשקיעו (ואל תתחכמו עם תשובות מג'ונרטות, אנחנו קולטים אותן עוד לפני שכתבתם את הפרומפט):

איזו דמות מ-"Street Fighter" הייתם רוצים שתנהל אתכם בעבודה, ולמה?

(לדוגמה, האם זנגיף מתאים לניהול קונפליקטים? או שבלנקה הוא בעצם ה-DevSecOps המושלם?)

אם בחרתם להגיב את התשובה שלכם במערכת התגובות כאן למטה, אל תשכחו להכניס את המייל האמיתי שלכם (שלא יתפרסם כמובן) – פשוט כדי שנוכל ליצור אתכם קשר במקרה של זכייה. אה, ותוודאו שמה שאתם כותבים הוא הדוק, כן?

הזוכים יקבלו כרטיסים להקרנת הסרט ברשתות פלאנט ורב-חן, בתאריך לבחירתם.

שימו לב: הפעילות תסתיים ביום שישי (16.10) בשעה 12:00.

The post רוצים כרטיס זוגי מתנה ל"סטריט פייטר"? תענו לנו על שאלה אחת appeared first on גיקטיים.

מקור: Zenzap

עידן ה-AI כבר מזמן כאן, וסביר להניח שגם אצלכם בארגון נעזרים בלא מעט אייג'נטים כדי לייעל תהליכים. אבל למרות ההבטחות, רוב העובדים עדיין מתקשרים עם ה-AI בנפרד משאר הקולגות שלהם, ככה שאין ממש עבודת צוות. אז איך מחברים את כולם לעבודה משותפת? סטארטאפ ישראלי שנחשף היום (ד') חושב שהוא פיצח את זה.

מקום אחד לסוכנים ובני אדם

הסטארטאפ Zenzap מפתח את מה שהוא מכנה פלטפורמה ל-Multiplayer AI – מקום שבו כל העובדים האנושיים והסוכנים של הארגון יכולים לשתף פעולה. "כיום, רוב כלי ה-AI נבנו לשימוש אישי, עבור צרכים ומשימות של אדם בודד, ומבוססים על אינטראקציה של אחד על אחד בין אדם לעוזר AI. אבל עבודה בארגון מתבצעת אחרת לגמרי: היא דורשת שיתוף פעולה בין אנשים, צוותים, מערכות ותהליכים עסקיים", מסביר בשיחה עם גיקטיים גיא וייס – מנכ"ל ומייסד שותף של הסטארטאפ. המטרה, לדבריו, היא לאפשר לכל ארגון, בכל גודל ובכל תחום, להפוך ל-AI Native בצורה פשוטה, מהירה ובטוחה, ולשנות באופן מהותי את הדרך שבה העבודה מתבצעת.

המוצר מציע לעובדים ממשק צ'אט שדרכו הם יכולים ליצור אייג'נטים שעובדים לצידם, לשתף פעולה איתם, להתחבר לאלפי כלים עסקיים ולהריץ תהליכי עבודה שלמים. וייס מוסיף: "כך ה-AI מפסיק להיות כלי שרק עונה על שאלות והופך לחלק בלתי נפרד מהצוות, שמבצע עבודה אמיתית. אנשים ואייג'נטים עובדים יחד, מקבלים החלטות ומוציאים אותן לפועל".

מבחינה טכנית, הסוכנים רצים בענן, כאשר בעבודה עם לקוחות אנטרפרייז קיימת אפשרות להרצה מקומית. הם מבוססים על מודלי השפה של המעבדות הגדולות כמו OpenAI ואנת'רופיק, ופועלים במתכונת Zero Data Retention בהתאם למשימה. "מכיוון שהאייג'נט הוא חלק משיחה אנושית, יש לו את הקונטקסט האנושי ללמוד לפני שהוא מתחיל לבצע את הפעולה", מדגיש וייס, ומסביר כי הארכיטקטורה מבטיחה שגם אם האייג'נט טועה, עובד אנושי יצטרך לאשר את הפעולה לפני ביצוע מהלך מסוכן או בלתי הפיך.

היזמים של Zenzap | צילום: אבישג שאר-ישוב

מה בעצם היתרון שלכם בהתחשב בעובדה שלמיקרוסופט יש כלי כזה שמגיע בחינם לארגונים, גוגל הציגה מוצר דומה רק לפני מספר ימים, OpenAI הציגה את Dots ושחקניות כמו סיילספורס הכניסו משהו דומה לתוך סלאק?

וייס: "הכניסה של חברות הענק לתחום מוכיחה שהשוק הולך לכיוון שאנחנו מאמינים בו. אבל יש הבדל מהותי בין להוסיף יכולות AI למוצר קיים לבין לבנות סביבת עבודה חדשה שתוכננה לעבודה משותפת של אנשים ואייג'נטים. Zenzap נבנתה סביב תפיסה אחרת: העבודה בארגונים היא קבוצתית, ולכן גם AI צריך להיות קבוצתי. אצלנו מספר עובדים ומספר אייג'נטים יכולים לעבוד יחד באותה שיחה, לחלוק הקשר, לתאם פעולות, לקבל החלטות ולהוציא לפועל תהליכים שחוצים אנשים ומערכות שונות. כל זה בסביבת עבודה מאובטחת, שמנוהלת ונמצאת בשליטת הארגון".

יתרון משמעותי נוסף לדבריו הוא הנגישות. הפלטפורמה מאפשרת לדבריו לכל עובד לעבוד עם סוכנים חכמים בממשק צ'אט מוכר, ללא צורך בידע טכני או הכשרה ממושכת, כשלדבריו ניתן להקים סוכן AI חדש בתוך כ-90 שניות.

נחשפים עם 44 מיליון דולר בגיוסים

את Zenzap הקימו ב-2022 היזמים גיא וייס, שהקים בעבר את Stucco Media; יהונתן בין, המשמש כ-CTO ומילא תפקידים טכנולוגיים ב-Voca.ai (שנרכשה ע"י סנאפצ'אט) ו-Viz.ai; ונועם נוימן (COO), יוצא החברות Mobox ו-Matomy.

היום (ד') נחשף הסטארטאפ עם גיוסי הון בסך כולל של 44 מיליון דולר – 11 מיליון דולר בסבב סיד ו-33 מיליון דולר בסבב A. את ההשקעה בסבב הקודם הובילו הקרנות Bessemer Venture Partners ו-The Garage, אליהן הצטרפה Lightspeed Venture Partners כמשקיעה חדשה בסבב הנוכחי. כיום מעסיק הסטארטאפ 45 עובדים בישראל, ארה"ב ואירופה. לפי וייס, לסטארטאפ יש אלפי לקוחות ארגוניים, בעיקר בארה"ב, אנגליה ואוסטרליה.

The post 90 שניות ויש לכם אייג'נט: הסטארטאפ הישראלי Zenzap גייס 44 מיליון דולר appeared first on גיקטיים.

אינטל קריית גת. מקור: Intel

עדכון, 15.10.26:

לאחר פינוי העובדים מהזירה, נקבע מותם של שניים מהם – גבר כבן 30 וגבר בן 49 – אחרי שסבלו מכוויות חמורות בגופם בעקבות הפיצוץ. העובד השלישי שפונה עדיין מוגדר במצב קשה והוא מורדם ומונשם ביחידה לטיפול נמרץ בבית החולים סורוקה בבאר שבע.

פיצוץ חריג נרשם במפעל אינטל בקריית גת לפני זמן קצר (ד'). על פי הודעה של מגן דוד אדום, כתוצאה מהפיצוץ נכוו שלושה עובדים במפעל ומצבם מוגדר קשה.

במד"א הודיעו כי הם מפנים את שלושת העובדים לבית החולים סורוקה בבאר שבע כשהם סובלים מכוויות. שניים מהמפונים – גבר כבן 50 עם כוויות בפלג גופו העליון וגבר כבן 30 עם כוויות בכל חלקי גופו – מפונים תוך כדי ביצוע פעולות החייאה, כשהם מורדמים ומונשמים ומצבם מוגדר קשה ולא יציב. צעיר נוסף, בן 26, מפונה גם הוא לבית החולים במצב קשה ויציב.

פראמדיקים במד"א יובל אליאס ומועד אלעמור וחובשי רפואת חירום במד"א אביעד בנחמו ועידו נבון אומרים כי "מדובר באירוע קשה עם שלושה פצועים שנכוו קשות במהלך עבודתם. שניים היו ללא דופק ונשימה, וביצענו בהם פעולות החייאה מצילות חיים שכללו עיסויים הנשמות ומתן שוקים ממכשיר המפעם (דפיברילטור). לאחר שחזר הדופק המשכנו בהענקת טיפול רפואי שכלל הרדמה והנשמה".

כוחות משטרה שהגיעו למקום דיווחו כי בעקבות הפיצוץ פרצה שריפה במקום, כשעל פי החשד הראשוני, הפיצוץ נגרם כתוצאה מבלון גז שהתפוצץ. במקביל, נבדק חשד לדליפת חומרים מסוכנים. בהמשך הצליחו להשיג לוחמי האש שליטה על האש, וציינו כי באירוע מעורב גז רעיל – חנקן תלת־פלואורי (NF₃) – שאינו דליק אך בעל תכונות מחמצנות. "צוותי החומ"ס מבצעים ניטור והערכות סיכונים מתמשכות לבחינת הסכנות הנובעות ממעורבות החומר באירוע", ציינו עוד בהודעה של כוחות ההצלה וכיבוי האש.

מדוברות המשרד להגנת הסביבה נמסר כי כונני מחוז דרום של המשרד להגנת הסביבה ואיגוד ערים אשקלון יצאו למקום לבחינת האירוע וההשלכות הסביבתיות. עם זאת, מציינים במשרד כי נכון לעכשיו נסיבות האירוע נמצאות בבדיקה.

The post 3 עובדים נפצעו קשה בפיצוץ במפעל אינטל בקריית גת appeared first on גיקטיים.

איך ניהול לא נכון של סיכוני AI עלול לפגוע בתהליכי גיוס, השקעה ומיזוגים?

כלי AI לכתיבת קוד הפכו בתוך זמן קצר לחלק משגרת העבודה של רוב צוותי הפיתוח. הם מקצרים זמנים ומאפשרים לצוות קטן לייצר יותר קוד מאי פעם. אבל ה-AI לא כותב הכל מאפס: ברוב המקרים הוא מציע למפתחים להשתמש בספריית קוד פתוח, או מוסיף תלות חדשה. כל הצעה כזו מכניסה למערכת קוד שאף אחד בארגון לא כתב, ולעתים אף אחד גם לא בודק אותו.

אבל יש כאן עוד טוויסט: הסיפור הזה עובד בשני הכיוונים. בזמן שהבינה המלאכותית מציעה למפתח אילו רכיבים, ספריות ותלויות להכניס למוצר, המפתח עצמו עשוי להזין לתוכה קטעי קוד, לוגים ואפילו מידע רגיש – רק כדי לקבל תשובה מהירה. וכך, בתוך שיחה אחת תמימה לכאורה עם כלי AI נוצרות שתי שאלות שונות לגמרי: מה יצא מהארגון בלי ששמנו לב, ומה נכנס למערכת בלי שמישהו באמת בדק?

כמובן שהבעיה היא לא הקוד הפתוח עצמו. רוב התוכנה המודרנית נשענת עליו, וכך יהיה גם בעתיד. הבעיה נעוצה בכך שרכיבים נכנסים למערכות במהירות של AI, ותהליכי הבקרה של צוותי האבטחה, הפרטיות והמשפט – שנבנו לקצב אנושי –  מתקשים להדביק את הקצב. זה כבר לא רק אתגר טכני של צוות האבטחה, אלא שאלה עסקית ומשפטית שההנהלה צריכה לפתור.

והנה הפרדוקס: לפעמים דווקא כשהכל עובד מצוין, אף אחד לא עוצר לשאול שאלות. המערכת רצה, המשתמשים מרוצים, הבדיקות עוברות – ובינתיים, עמוק בתוך הקוד, עלולה להסתתר ספרייה עם חולשה ידועה או רכיב שכבר מזמן הפסיקו לתחזק. אין הודעת שגיאה, אין קריסה ואין סיבה נראית לעין לחשוד. כי "הכול עובד" היא אולי תשובה מצוינת – אבל לשאלה הלא נכונה.

בואו ללמוד איך מנהלים סיכוני קוד פתוח בעידן ה-AI

וובינר מקצועי חדש מחבר בין משפט, אבטחה וטכנולוגיה, ויציג תפיסה אחודה לניהול סיכוני קוד פתוח בעידן ה-AI. את הוובינר יזמה חברת Up Security, בשיתוף קהילת CloudAppSec IL ובהשתתפות Seal Security. הוא יציג הדגמה חיה של תיקוני אבטחה ממוקדים על ספריות קיימות, מבלי לשדרג גרסה ולסכן את שלמות הפרודקשן.

האירוע, "ניהול סיכוני קוד פתוח בעידן ה-AI: פרטיות, אבטחת שרשרת האספקה וטיפול בחולשות בלי לשבור את הפרודקשן", יתקיים ב-21 באוקטובר (11:00-12:25). ההשתתפות ללא עלות ובהרשמה מראש. 

הוובינר מיועד ל-CISOs ומנהלי אבטחת מידע, צוותי AppSec ,Product Security ו-DevSecOps, מנהלי פיתוח ו-R&D ,DPOs ויועצים משפטיים בתחום הפרטיות והטכנולוגיה. הנושא רלוונטי במיוחד לחברות תוכנה ומוצר, לחברות בשלבי גיוס או לקראת עסקת M&A, ולכל ארגון שמפתח קוד בעצמו או דרך ספקים.

הדוברים יעניקו למשתתפים כלים ותובנות בסוגיות הבאות:

• אחריות משפטית, פרטיות ו-Due Diligence: איזו אחריות מוטלת על ארגון שבו מפתחים וספקים משתמשים ב-AI לכתיבת קוד ולבחירת רכיבי קוד פתוח, אילו סיכוני פרטיות ואבטחת מידע נוצרים בתהליך, ואיך ניהול נכון של הרכיבים משפיע על גיוס, השקעה ומיזוגים?
• אבטחת שרשרת האספקה וקוד שנכתב בעזרת AI: איך מזהים Typosquatting ,Dependency Confusion וחבילות מדומות, ואיך מזהים רכיבים שנכנסו לקוד באמצעות סוכני AI בלי בקרה?
• ניהול ספריות: איך מתמודדים עם מצב שבו עדכון גרסה רגיל שובר את המערכת בפרודקשן?
• Security Patching בלי שדרוג: הדגמה חיה של תיקון חולשות אבטחה בספריות Open Source בצורה רוחבית בארגון, ללא מעורבות מפתחים, ומבלי לשבור את התאימות והפונקציונליות.

רוב האירועים המקצועיים בתחום ה-AI מתמקדים בזווית אחת: או הכלים, או הרגולציה. אבל בוובינר הזה שלוש הזוויות נפגשות, ואתם תוכלו לשמוע את עו"ד איילה אליגולא, ראש תחום פרטיות ב-Up Security; תומר ברהום, CISO ומומחה ל-Product Security ב-Up Security; ואלון נבון, CPO ב-Seal Security.

מהמפגש הזה תצאו עם הבנה ברורה של חלוקת האחריות בין פיתוח, אבטחה, משפט וספקים. בנוסף, תכירו שיטות מעשיות לזיהוי רכיבים מסוכנים לפני שהם נכנסים לקוד, ותלמדו על אפשרויות הטיפול בחולשות גם כשהשדרוג אינו אפשרי.

לפרטים נוספים והרשמה חינמית לוובינר

The post בואו ללמוד איך ניהול סיכונים נכון של קוד פתוח יכול להציל לכם את הגיוס הבא appeared first on גיקטיים.

…ובמקום ראשון Oak. תמונה: עומר הכהן

ההייטק הישראלי עבר בשנים האחרונות שינוי דרמטי, כשאחרי תור הזהב של 2021 ו-2022, "הטסלות של הבוקר" ו-24 טעמי הגלידה, הכוח עבר באופן ברור מידיהם של המועמדים לצידם של המעסיקים.

בתוך המציאות הזו, חושף עכשיו דוח חדש של לינקדאין את 15 הסטארטאפים הישראלים המבטיחים ביותר בשוק, שכנראה תרצו לעבוד בהם. בניגוד לסקרים שנערכים מדי פעם בקרב העובדים, המתודולוגיה של לינקדאין מתבססת על נתונים כמו צמיחה במספר העובדים, רמת העניין של מחפשי העבודה בחברה, והיכולת למשוך עובדים וטאלנטים מחברות אחרות. הדירוג כולל חברות פרטיות בנות פחות משבע שנים שפועלות מישראל.

חברת הסייבר Oak במקום הראשון

במקום הראשון נמצא את Oak, שנחשפה לאחרונה עם גיוס סיד משמעותי. החברה, שהוקמה על ידי היזם שי מורג (שכבר רשם אקזיטים עם Secdo וארמטיק), מפתחת מערכת הפעלה מבוססת AI לניהול זהויות והרשאות בארגונים ועובדת עם כמה חברות בינלאומיות גדולות. מיד אחריה, במקום השני, נמצאת doubleAI של אמנון שעשוע, שמפתחת מערכות AI שנועדו לשכפל מומחיות נדירה לפתרון בעיות טכניות מורכבות.

את השלישייה הפותחת סוגרת Wonderful, שמספקת לארגונים גדולים מערכת הפעלה לפריסת סוכני AI. במקום הרביעי Kela, פלטפורמה שמאפשרת לצבאות לשלב מודלים וחיישנים מתקדמים במערכות הגנה קיימות. חמישית היא Echo, שמסייעת לחברות לאבטח תוכנה ולזהות פגיעויות עוד בשלב קוד המקור, לפני המעבר לסביבת הייצור.

במקום השישי מדורגת Cyera, שעוזרת לאתר ולשלוט על נתונים רגישים בסביבות ענן ואפליקציות SaaS. שביעית היא Notch, המסייעת לתעשיות מפוקחות לבצע אוטומציה למשימות תפעוליות סבוכות. במקום השמיני Mate, המנתחת התראות אבטחה באופן אוטומטי ומפנה לאנליסטים זמן לטפל באיומים מורכבים יותר. במקום התשיעי Eon, שמגנה על נתוני ענן ומוודאת שיהיו זמינים לאימון מודלים ואנליטיקה.

מתוך קמפיין גיוס העובדים של Port במקום ה-10. תמונה: Port

את העשירייה הראשונה סוגרת Port, שמספקת פלטפורמה מאוחדת לצוותי פיתוח תוכנה.

במקום 13 – הסטארטאפ Adaptive6. תמונה: Eclipse media

בהמשך הדירוג נמצא במיקום ה-11 את Encore, שמנתחת אינטראקציות עם לקוחות כדי לאמן סוכני מכירות ושירות; במקום ה-12 נמצאת Limitless Labs, שבונה כלי AI שממירים עיצובי תלת ממד להוראות חיתוך למכונות ייצור; למקום ה-13הגיעה Adaptive6, שעוזרת לארגונים לקצץ בהוצאות ענן ו-AI מיותרות על ידי זיהוי קוד בעייתי; במקום ה-14 נמצא את Dream שהוקמה על ידי שלו חוליו מ-NSO וסבסטיאן קורץ, קאנצלר אוסטריה לשעבר, שמסייעת לממשלות להגן על תשתיות קריטיות מפני תקיפות סייבר; ואת הדירוג נועלת במקום ה-15 חברת FINQ, שמנהלת מוצרי פנסיה והשקעות באמצעות אוטומציה וניתוח נתוני שוק. הדוח של לינקדאין נמצא כאן.

The post אלו 15 הסטארטאפים הכי טובים לעבוד בהם בישראל לפי לינקדאין appeared first on גיקטיים.

עיבוד תמונה

מאת: פרופ' עלי זלצברגר, ד"ר אביגיל פרדמן, ד"ר שירה אחישר, אושרת כץ שחם

בתוך לילה אחד העלתה OpenAI לרשת מאות כתבי יד מתמטיים, ובהם הוכחות לבעיות פתוחות. דובר החברה אמר ל-Scientific American שגם המתמטיקאים שלה עדיין אינם מבינים רבות מן התוצאות, והמהלך זה ממחיש היטב בעיות עומק שהאקדמיה נדרשת להתמודד איתן.

עבודה של עשרות שנים

722 כתבי היד שהועלו בשבוע שעבר עוסקים ביותר מ-300 בעיות מתמטיות פתוחות, חלקן כאלה שמתמטיקאים עבדו עליהן עשרות שנים. את כולם הפיק מודל פנימי שהחברה לא שחררה לציבור, ובממוצע כל תוצאה דרשה כשלוש שעות חישוב. מתמטיקאי אמריקאי בכיר העריך שאחת התוצאות הייתה מזכה אדם במדליית פילדס, הפרס היוקרתי ביותר במתמטיקה. חודש קודם לכן הודיעה החברה שאותו מודל פתר את בעיית נאוויה-סטוקס, שעוסקת במשוואות המתארות תנועה של נוזלים וגזים. זו אחת משבע "בעיות המילניום", שעל פתרון כל אחת מהן הוצע פרס של מיליון דולר.

שלושה ימים אחר כך פרסמו זוכי מדליית פילדס, ובהם טרנס טאו והישראלי אילון לינדנשטראוס, הצהרה משותפת. לדבריהם, יש פער גדול בין המטרות של חברות ה-AI לבין המטרות של הקהילה המתמטית. פתרון בעיה מתמטית, הם כותבים, איננו מטרה בפני עצמה אלא סימן לכך שנולדה הבנה חדשה. הבנות חדשות כאלו נבנות לאט בהרצאות, בדיונים, בכנסים ובכתיבה מסודרת, עד שהרעיון מגיע לספרי הלימוד. תהליך זה הוא שהופך רעיונות לחלק חי מהמתמטיקה, וכך נבנה גוף הידע, בשרשרת של העברה אנושית בין מתמטיקאים. החותמים הוסיפו שהבעיה אינה ייחודית למתמטיקה: בתחומים רבים, שנים של הכשרה נועדו לא רק להפיק תשובה, אלא גם לפתח הבנה ויכולת לשאול שאלות חדשות.

טרנס טאו, מהבולטים במתמטיקאים בעולם, כתב ביום ההכרזה על נאוויה-סטוקס ששימוש גורף בכלי בינה מלאכותית לפתרון בעיות מתמטיות משיג את המטרה המיידית — פתרון הבעיה — אבל במחיר כפול: הוא פוגע ביכולת של התחום לייצר את גל ההתקדמות הבא, ובהבנה של מה שכבר הושג. לדבריו, אי אפשר לאסור את השימוש בכלים האלה, אבל אפשר להגדיר סוגים של בעיות שבהן הקהילה מצפה, מעבר לפתרון, גם לניתוח שמחלץ תובנות ומלמד משהו על בעיות סמוכות. בבעיות כאלה, פתרון "גולמי" שווה מעט מאוד, ואולי אף מזיק.

רצף האירועים חושף עד כמה דחוף לאקדמיה להתמודד עם שאלות שהן, ביסודן, שאלות של אתיקה אקדמית.

עלויות א-סימטריות והצפת מידע

בשולחן עגול שקיימנו במאי האחרון הוגדרו סוגיות שכל אחת מהן משתקפת במהלך של OpenAI: בין השאר הוגדרה בעיה של "עלויות א-סימטריות". בעיית הסינון וההערכה של תוצרי ידע בהיקפים גדולים היא איום משמעותי על התשתיות האקדמיות. כיום זול מאוד לייצר תוכן, ויקר מאוד להעריך אותו. שיפוט עמיתים, כתבי עת וועדות מינויים נבנו לעולם שבו ייצור ידע היה איטי ויקר. המהלכים האחרונים מסמנים מעבר מעולם שבו ידע חדש הוא דבר נדיר לשפע פתאומי של תוצאות.

סוף עידן שיתוף הידע?

בעיה נוספת נוגעת לשיתוף הידע. הידע המתמטי הוא משאב משותף, שדורות של חוקרים בנו יחד, והוא נשען על חוזה לא כתוב של הדדיות: המוסכמה בעולם האקדמי בכלל היא שחוקרים משתפים רעיונות ומחקרים בציפייה שאחרים ימשיכו אותם, יכירו בתרומתם וישתפו בעצמם. מערכות ה-AI מפיקות את התוצאות שלהן תוך הישענות על המשאב הזה, כפי שמציינים זוכי מדליית פילדס בהצהרתם, ומחזירות בתמורה תוצאות שעדיין אינן מובנות. משאב משותף נשמר רק כל עוד מי שמשתמש בו גם תורם לו, וכשאחד השחקנים רק לוקח, האחרים מפסיקים לתת.

משבר האמון של האקדמיה

וישנה גם בעיה של אמון. הנורמה המקובלת במתמטיקה, כפי שמנסחת אותה הקבוצה מפרינסטון, היא שמחבר מבין את הטיעון שלו, בדק אותו ונוטל עליו אחריות מלאה. לגבי רבות מהתוצאות, אין עדיין איש (או מכונה) שעומד בתנאי הזה. בדיקה ממוחשבת יכולה לאשר שהוכחה נכונה, אבל לא שמישהו מבין אותה. וגם היא אינה חסינה: מתמטיקאים מקיימברידג' ומלונדון מצאו אי-התאמות בין הוכחה של OpenAI לבין הגרסה שנבדקה במחשב. ובנוסף, כל עוד החברה אינה משחררת את המודל, גם הטענות על הדרך שבה הופקו התוצאות אינן ניתנות לבדיקה. מצב זה מחייב לחשוב מחדש מה מאפשר לנו לסמוך על ידע. עד היום שאלנו בעיקר אם החוקר פעל ביושר. עכשיו צריך לשאול גם אם יש מישהו שמבין את התוצאה ויכול לעמוד מאחוריה.

מי מחזיק בכוח?

ומעל כל אלה עומדת שאלת הכוח. החברה בחרה אילו בעיות ייבחנו, באיזה פורמט יוצגו התוצאות והיכן יאוחסנו. הקהילה המדעית ניסחה כללים מהר, בשקיפות ובשיתוף רחב, ובכל זאת השחקן החזק בשדה אימץ מהם רק את מה שנוח לו. זו בעיה קלאסית של פעולה קולקטיבית: אף חברה לא תעצור לבד כל עוד המתחרות ממשיכות. השופט יצחק זמיר כתב באחד מפסקי הדין שכאשר האתיקה חלשה או חסרה מנגנון אכיפה, המשפט עשוי לחצות את הגדר אל תחומה. ייתכן שהגענו לנקודה הזו.

המתמטיקה היא התחום שבו הבעיה הופיעה ראשונה, משום שבה קל יחסית לבדוק אם תוצאה נכונה. ניתן להניח שבתחומים כמו רפואה, משפט ומדעי החברה הבדיקה קשה הרבה יותר, ולכן אותה דינמיקה תהיה מסוכנת יותר. אנחנו קוראים לאקדמיה הישראלית להתחיל לפעול כבר עכשיו. האקדמיה יכולה, למשל, לחייב חוקרים לתעד את השימוש שלהם בכלי AI, להשקיע בהערכה ולא רק בייצור, ולהחליט מה היא מתגמלת: מספר פרסומים, או נכונות לעמוד מאחורי טענה. בנוסף, גופי המימון יכולים לשקול להפוך חלק מהנורמות הוולונטריות לתנאים מחייבים בשיתופי פעולה עם חברות AI.

הבינה המלאכותית משנה את המחקר כבר היום. השאלה היא מי יקבע מה ייחשב ידע גם בעתיד.

הכותבים חברים במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית

The post כן, OpenAI פתרה מאות בעיות פתוחות במתמטיקה, אבל אף אחד לא מבין את הפתרון appeared first on גיקטיים.

תמונה: Apple

אפל השיקה אמש (ג') את ה-HomeView, מסך הבית החכם החדש שלה ב-299 דולר, שמגיע בתצורה שולחנית עם רמקול (שלפחות לנו הזכיר את ה-iMac G4 שהיה לנו לפני 200 שנה) ובגרסה נוספת לתלייה על הקיר. אבל עכשיו מתברר באותיות הקטנות, שרוכשי הדגם שמיועד לתלייה על הקיר, ישלמו למעשה יותר, כי בצעד הכי Appleי שיש, המסך מגיע ללא ספק כוח או מתלה מובנה.

כתוצאה מזה, כדי להתקין ולהפעיל את ההום-וויו החדש שלכם, תידרשו לרכוש מתקן ייעודי של חברת Schneider Home: מתלה עם חיבור USB-C יוסיף 59.95 דולר למחיר, וחיבור ישיר לחשמל יעלה 79.95 דולר. מתלה PoE (שמאפשר חיבור משולב של רשת וחשמל) יושק ב-2027 ויעלה 129.95 דולר, למרות שאנחנו מקווים שבהמשך יגיעו חלופות זולות מיצרניות צד-שלישי.

אגב, אם חשבתם לתחמן – אז לא, לא תוכלו פשוט להשעין את המסך על השולחן ללא מתלה שמספק חשמל, ולא ניתן להמיר את הגרסה השולחנית לקיר.

נזכיר שה-HomeView כולל מסך חכם בגודל 7 אינץ' עם תצוגת Liquid Retina, ומגיע עם מעבד A18 ותמיכה ב-Siri AI. המכשיר כולל מצלמה קדמית עם זיהוי פנים לשישה משתמשים, התאמת בהירות שבין 0.3 ל-500 ניטים ושני דרייברים עם וופר לסאונד מרחבי.

The post חושבים על HomeView של אפל? ברור שמתקן התלייה יעלה לכם אקסטרה appeared first on גיקטיים.

גלעד סמואלס יעלה על הבמה בכנס Evolve to AI (צילום: Eclipse Media)

לפני כשנתיים וחצי נכנס לחיינו Devin – אחד הסוכנים האוטונומיים הראשונים לפיתוח תוכנה. מאחוריו עומדת חברת Cognition, שמאז רשמה הישגים רבים: זאת החברה שהגיעה להכנסות של מיליארד דולר בזמן הקצר ביותר אי-פעם (היום שוויה מוערך בלא פחות מ-48 מיליארד דולר), והיום היא כבר נמנית עם השמות הבולטים במרוץ ה-AI, לצד ענקיות כמו Anthropic. ל-Cognition, שהמטה שלה נמצא בסן-פרנסיסקו, יש תרומה מרכזית להגדרה מחדש של תפקיד הפיתוח בעידן ה-AI.

ואחרי ההקדמה הזאת, אנחנו שמחים להכריז כי הישראלי הראשון ב-Cognition עומד להגיע לכנס Evolve to AI של גיקטיים: גלעד סמואלס, Forward Deployed Engineer ב-Cognition, ידבר על AI SDLC ברמה הפרקטית, וישתף בשיעורים שלמד מבניית Devin ומהטרנספורמציה שהאייג'נט חולל בארגונים. בתור FDE, סמואלס עובד ישירות עם מנהלי גופי הפיתוח בחברות הגדולות ביותר בארצות הברית, ועוזר להם להטמיע AI SDLC אמיתי בחברה.

כנס Evolve to AI 2026 יתקיים ב-4 בנובמבר באודיטוריום סמולרש באוניברסיטת תל אביב, ומכירת הכרטיסים בעיצומה. אחד האירועים המרכזיים של גיקטיים לקהילת הפיתוח בישראל צפוי לארח כ-1,200 מפתחות ומפתחים מכל התחומים – DevOps/MLOps Engineers, AI Engineers, AI Architects וכל מי שמעורבים בתהליכי פיתוח והפעלה של מערכות AI בפרודקשן.

השנה נתמקד בליבת ה-Agentic SDLC ובאבני הבניין הנדרשות לפיתוח ולהטמעה של אייג'נטים בארגון. ההרצאות יעסקו בהיבטים השונים של אייג'נטים פנים-ארגוניים – כלומר, כאלה שמבצעים ומייעלים תהליכים בתוך הארגון.

איך אפשר לנהל את הפיתוח ללא צוותי מוצר או QA ייעודיים?

ההרצאה של סמואלס יוצאת מנקודת הנחה שכתיבת קוד היא כבר לא החלק הקשה בהנדסת תוכנה. בזמן שסוכני AI מבצעים חלק הולך וגדל מהביצוע, צוואר הבקבוק זז וכעת הוא נמצא בכל מה שמסביב: אפיון, טסטים, review ותחזוקה.

חברת Cognition בנתה את Devin בעזרת Devin, וה-R&D שלה הוא בעצמו ה-Blueprint שהיא מעניקה ללקוחות שבונים ארגוני פיתוח אג'נטיים. לשם המחשה, בין נובמבר הקודם לאוגוסט האחרון, צוות הפיתוח בחברה גדל פי 2, בעוד שמספר הבקשות למיזוג קוד (כלומר, PRs שהתמזגו) גדל פי 18. כל אחד ואחד מה-PRs האלו הוא קוד שמפתח אנושי בחר לאשר ולהפיץ.

סמואלס ישתף בהרצאה כיצד Cognition מנהלת את הפיתוח ללא צוותי מוצר או QA ייעודיים, איך Devin אוסף ומחבר קונטקסט מכל מערכת שבה הם משתמשים, ומדוע אף אחד מהמהנדסים בחברה לא זקוק לסביבת פיתוח מקומית. הוא גם יספר כיצד הם שחררו את צווארי הבקבוק של הבדיקות וסקירת הקוד, ומהו המהלך הבא בדרך לפיתוח תוכנה אוטונומי לחלוטין. מההרצאה הזאת תצאו עם תוכנית עבודה פרקטית, ולא עם מצגת מכירות.

לאג'נדה המלאה ורכישת כרטיסים
לכנס Evolve to AI 2026

The post רק בכנס הפיתוח של גיקטיים: הישראלי הראשון ב-Cognition מספר מה למד מלבנות את Devin appeared first on גיקטיים.

משרדי OpenAI בסן פרנסיסקו | מקור: By Coolcaesar – Own work, CC BY 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=192631107

סוכני FBI עצרו עובד ב-OpenAI, שהצטרף לחברה בשנה שעברה, בחשד שהתקין מכשיר הקלטה בחדר ישיבות המשמש את בכירי החברה במשרדיה בסן פרנסיסקו.

המהנדס, עבדולרחמן אלפוזאן, הוא אזרח סעודי בן 35 שעבד במטה של OpenAI והיה חלק מצוות המוצר של החברה. מחשבון הלינקדאין שלו עולה כי אלפוזאן עבד בעבר בחברות כמו מיקרוסופט, SAP ומטא, והוא מציין בו כי הוא גם שותף בקרן הון-סיכון סעודית בשם RAED Ventures.

בחיבור ה-USB של הטלוויזיה

OpenAI חשפה אמש את האירוע וציינה כי לפני שבועיים בדיוק, ב-30 בספטמבר, התגלה מכשיר ההקלטה שהוסתר מאחורי טלוויזיה בחדר ישיבות המיועד להנהלה הבכירה. המכשיר, שהיה מחובר ליציאת USB בטלוויזיה והוסתר בתוך נייר טואלט, כלל יכולות הקלטת אודיו והצפנה מתקדמות. בחברה מעריכים כי הוא הותקן יומיים קודם לכן, ב-28 בספטמבר.

לפי הודעת משרד המשפטים האמריקאי בנוגע למעצרו של אלפוזאן, חדר הישיבות שבו התגלה המכשיר משמש לפגישות שבהן נדונים כמה מהנושאים הרגישים ביותר בחברה, בהם מחקר ופיתוח, תוכניות מוצר עתידיות, שיתופי פעולה עסקיים, קשרים עם גורמי ממשל והחלטות אסטרטגיות. אלפוזאן, כך נטען, לא היה מורשה להשתתף בפגישות שהתקיימו בחדר או להיכנס אליו.

השאלות החשודות בצ'אטבוט של בת הזוג

אחד הפרטים המעניינים בפרשה הוא השימוש לכאורה ב"כלי פרודוקטיביות" (שלא צוין בשמו בחקירה) כדי לברר פרטים על המבנים של OpenAI, חדרי הישיבות השונים, מספר המשתתפים שהם יכולים להכיל ולוחות הזמנים של פגישות. בין היתר, הוא חיפש מידע על מיקומן של פגישות הנהלה ופגישות עם שותפים חיצוניים.

בנוסף, החוקרים גילו כי חשבון צ'אטבוט שהיה משויך לבת זוגו של אלפוזאן, ושהוא ככל הנראה השתמש בו, שימש למענה על שורה של שאלות טכניות בין 24 ל-30 בספטמבר. השאלות לצ'אטבוט עסקו בין היתר בבניית מכשיר הקלטה רציף, התאמת קישוריות Wi-Fi, שיפור יכולות הקלטה בזמן אמת, הצפנת כרטיס זיכרון והסתרת פעילות המכשיר. לפי החוקרים, חלק מהשאלות אף כללו פרטים טכניים ייחודיים של המכשיר שהתגלה במשרדי החברה. עם זאת, במסמכי החקירה לא נקבע מי הפעיל בפועל את החשבון.

לאחר גילוי המכשיר, אנשי האבטחה של OpenAI בחנו את צילומי מצלמות האבטחה וגילו כי אלפוזאן הסתובב בסביבת חדר הישיבות במספר הזדמנויות. החברה אף התקינה מצלמה נוספת בחדר, וב-5 באוקטובר המצלמה תיעדה אותו נכנס אליו ובודק לכאורה את האזור שמאחורי הטלוויזיה, שבו הוסתר מכשיר ההקלטה. באותו יום התגלה ממצא נוסף שחיזק את החשדות נגדו. אלפוזאן השאיר תיק ללא השגחה בחדר אחר במשרדי החברה, וכאשר אנשי האבטחה פתחו אותו, הם מצאו בתוכו ארנק, מסמכים מזהים ומכשיר הקלטה נוסף, הדומה לזה שהותקן בחדר הישיבות.

"מכשיר מתוחכם" ב-40 שקלים

אמש, כשחשפה OpenAI את המקרה היא ציינה כי אלפוזאן השתמש במכשיר הקלטה "מתקדם", אך על פי גורמי האכיפה מדובר במכשיר בשם Seeed Xiao ESP32-S3 Sense, שאתם יכולים לקנות כבר עכשיו ב-Aliexpress ב-40 שקלים (מתנצלים אבל אין לנו קוד קופון). מדובר במעגל מודפס קטן שיכול להתממשק עם שורת רכיבים, כמו חיישן מצלמה או במקרה של אלפוזאן – מיקרופון להקלטה. הם ציינו כי לא הצליחו להגיע לפיענוח של ההקלטות על המכשיר, בין השאר כי אלפוזאן הצפין אותן.

ב-OpenAI הדגישו כי בשלב זה אין ראיות לכך שאלפוזאן הצליח לגשת באופן בלתי מורשה למשקולות המודלים (Model Weights), לקוד המקור של החברה או למידע של לקוחותיה, או להוציא מידע כזה ממערכות החברה. עוד נמסר כי העובד פוטר וכי החברה ממשיכה לשתף פעולה עם חקירת ה-FBI. אלפוזאן נעצר ב-9 באוקטובר והובא לראשונה בפני בית משפט פדרלי אתמול, ב-13 באוקטובר. הוא מואשם בשימוש או בניסיון להשתמש במכשיר ההקלטה כדי להקליט אנשים ללא אישורם – בניגוד לחוק במדינת קליפורניה. אם יורשע, העונש המרבי עבור סעיף האישום הזה הוא חמש שנות מאסר, קנס של 250 אלף דולר ושלוש שנים של פיקוח לאחר השחרור.

The post עובד OpenAI נעצר ע"י ה-FBI לאחר שהשתיל מכשיר הקלטה במשרדים appeared first on גיקטיים.

תמונה: גיקטיים, AI

ההייטק הישראלי הפך בשנים לשוק של מעסיקים, כשמעבר למצב הבטחוני, שער הדולר ומגמות גלובליות, מרחף כמובן ה-AI, שהשפעתו מורגשת בכל תחום. אבל זה לא אומר שאתם לא צריכים להיות מוכנים לשיחת השכר הבאה או לריאיון הבא.

כמה אתם מרוויחים?

כמדי שנה עורכת קהילת "צרות בהייטק" בפייסבוק את סקר השכר השנתי שלה, והיום (ד') מפורסמים כל הפרטים החשובים מהסקר – יחד עם הטוויסט המתבקש ל-2026. מהסקר, שמתבסס על אלפי משתתפים, עולות כמה נקודות מעניינות לגבי המצב בשוק כיום.

על פי נתוני הסקר, השכר החציוני כיום בענף עומד על כ-40 אלף שקלים, כאשר בעשירון העליון של ההייטק תוכלו למצוא גם עובדים עם משכורות של 57 אלף שקלים ויותר. חצי מהמשיבים מרוויחים בין 31 ל-48 אלף שקלים בחודש, ו-10% מהם מרוויחים עד 24 אלף שקלים.

רוב העובדים בהייטק: רוב העבודה שלנו עם AI

ואם דיברנו על ההשפעה של AI על הענף, היא ברורה גם מהסקר עצמו – כאשר 56% מהמשיבים הודו כי רוב העבודה שלהם כיום נעשית עם AI, ועוד 37% מהמשתתפים בסקר אומרים כי הם משתמשים בכלי AI על בסיס יומיומי. מתוך המגיבים ניתן לראות ש-73% מאנשי התוכנה מציינים שרוב העבודה שלהם נעשית עם AI בזמן שעבור עובדים בתפקידים כמו מכירות – רק 12% מהמגיבים אומרים כי רוב העבודה נעשית עם AI. בתחום הדאטה המספר עומד על 63%, בתשתיות על 60%, באבטחה על 47% ובמוצר על 38%, ו-93% מהמשיבים קיבלו מהחברה מינוי לכלי AI שונים.

בגזרת הוותק, אין הפתעה, כשג'וניורים מדווחים על שכר בסיס של 23 אלף שקלים ברוטו למשרה מלאה, והשכר הזה מזנק משמעותית ברגע שהם הופכים לסיניורים – עם שכר חציוני של כ-40 אלף שקלים. כשהם עולים בסולם הדרגות ל-Staff או Principal השכר מזנק כבר ל-50 אלף שקלים – גבוה מה-49 אלף של Director וה-45 אלף של Tech או Team Lead – בזמן ש-VPs מקבלים משכורות חציוניות של כ-53 אלף שקלים.

ואם עוסקים בדרגות, חשוב לדעת כי השכר שלכם יקפוץ יפה בתחילת הדרך – אבל אם איכשהו תשרדו עשור בענף, זה יתמתן משמעותית. הסקר מגלה כי העובדים רושמים עלייה של כ-6,000 שקלים בחציון בין מדרגות ותק, וכשהם מגיעים ל-10 שנות ניסיון ומעלה – העלייה מתמתנת משמעותית ועומדת על 1,500 עד 3,500 שקלים בלבד בין מדרגות ותק. במספרים, החציון עומד על 23,500 שקלים לעובדים בין שנה לשנתיים בענף, 29,500 שקלים אחרי 2-4 שנים, 35,500 אחרי 4-7, 42,000 אחרי 7-10, 45,000 אחרי 10-13, 48,500 אחרי 13-17 ו-50,000 שקלים ב-17 שנים ומעלה.

נחשו מי מרוויח הכי הרבה?

משערים שהלסת שלכם לא תיפול לרצפה אם נספר לכם שמהנתונים עולה שמשתלם מאוד להתמחות ב-GenAI. מהנדסים בתחום מרוויחים יותר מהמקבילים שלהם בבקאנד וב-Full Stack ומכניסים בחציון 51 אלף שקלים בחודש – 9,000 שקלים יותר ממפתחי בקאנד למשל. ממש צמוד אליהם נמצאים חוקרי אבטחה עם שכר חציוני של 50 אלף שקלים, ומפתחי פולסטאק מרוויחים בחציון 11 אלף שקלים פחות מאנשי ה-GenAI. רק ארכיטקטים ו-Research Scientists מרוויחים יותר. אצל מנהלי המוצר אגב השכר החציוני עומד על כ-40 אלף שקלים בחודש.

גם בחלוקה לפי תחומים, החציון עומד על 51 אלף שקלים ב-Executive, כ-49 אלף באבטחה, 42 אלף בתוכנה, 40 אלף בחומרה, כ-39 אלף במוצר, 38 אלף בדאטה, 36 אלף בתשתיות, 34 אלף במכירות, 31 אלף בעיצוב, 30 אלף ב-Customer ובשיווק, 28 אלף ב-QA וב-Ops ו-25 אלף ב-People.

שווה לעבוד בחברות זרות

אז כן, אתם צריכים לשבור את השיניים עם אנגלית ולנסות להבין מבטאים זרים, וגם אולי לעבוד לפי השעון של החוף המערבי ולקבל מקולגה מייל עם "Happy Yom Kippur" מנומס, אבל מתברר על פי הסקר ששווה להיות מועסק בחברה זרה. בהשוואת השכר בחברות ישראליות לעומת סניפים ישראליים של חברות זרות, ניתן לראות כי החציון גבוה ב-16% בחברות הזרות לעומת הישראליות (44 אלף שקלים לעומת 38 אלף), כאשר הגודל של החברה כמעט שלא משפיע על השכר (38 אלף שקלים בחברות של עד 20 עובדים ו-42 אלף בחברות של 5,000 עובדים ומעלה) וגם הסוג שלה – פרטית או ציבורית – לא ממש משפיע על השכר.

בחלוקה למגדר, נשים עדיין מרוויחות בחציון 17% פחות מגברים, כשהשכר החציוני לנשים עומד על כ-34 אלף שקלים, לעומת 41 אלף שקלים לגברים, והפער נשמר גם בהשוואות שעשו אנשי "צרות בהייטק" בין תפקידים שונים – למשל סיניור שמרוויח 42 אלף שקלים לעומת סיניורית עם ניסיון דומה שמרוויחה 35 אלף שקלים, או ראשי צוותים שמרוויחים 46 אלף שקלים לעומת 36 אלף שקלים אצל המקבילות שלהם. גם בדרגת Director השכר החציוני לגברים עומד על 50 אלף שקלים, לעומת 45 אלף שקלים לנשים.

הסקר מגלה עוד נתון שאולי לא יפתיע את רובכם, והוא שכנראה היה שווה לשרת ביחידה טכנולוגית מסוימת בצה"ל. אצל מפתחי תוכנה בדרגת סניור, יוצאי 8200 מדווחים על חציון של 47 אלף שקלים, כ-5,000 שקלים יותר ממקביליהם שהגיעו ללא רקע ביחידה טכנולוגית וגם ממי שהגיעו מיחידה טכנולוגית אחרת (42 אלף שקלים בשתי הקבוצות). עם זאת, מדגישים עורכי הסקר שמדובר במתאם ולא בהכרח בסיבה.

בית או משרד? ללא ספק גם וגם

את 2026 פתחה Wix הישראלית בסערה כשהכריזה על החזרה ל-5 ימי עבודה מהמשרד. אבל אם נסמוך על אלפי המשיבים על הסקר החדש, זה עוד לא הסטנדרט בענף. על פי הסקר, כ-40% מהמשתתפים מגיעים שלושה ימים בשבוע למשרד, בזמן שכ-20% מהמגיבים עובדים יומיים בלבד מהמשרד ו-20% נוספים עובדים 4 ימים במשרד. מנגד, החזרה המלאה למשרד או העבודה במתכונת Fully Remote הן האופציות הפחות פופולריות עם 8% ו-4% מהמגיבים שמדווחים כי זה המצב אצלם בחברה.

הבונוס שלא היה שם, התןביס שכן

לא פעם מדברים על חבילות השכר של עובדים ככאלו שכוללות בתוכן גם בונוס שנתי כלשהו, אך הסקר מגלה כי בשנה האחרונה יותר ממחצית מהעובדים בתעשייה לא קיבלו אחד כזה. 53% מהמשיבים דיווחו כי זה היה המצב אצלם, בזמן ש-16% מהמשיבים דיווחו כי קיבלו בונוס בגובה משכורת אחת, 14% דיווחו על קבלת בונוס בשווי שתי משכורות ו-9% מהמגיבים הגיבו שקיבלו בונוס בגובה שלוש משכורות ומעלה. במקביל 9% מהמגיבים דיווחו כי קיבלו בונוס צנוע, של פחות ממשכורת חודשית אחת.

אם כבר מדברים על הטבות, 33% מקבלים תקציב ארוחות של 30-50 שקלים ביום, 27% מקבלים 50-70 שקלים, 13% לא מקבלים כלום ורק 4% נהנים מתקציב ללא הגבלה. ומה לגבי העתיד? 33% מהמשיבים מתכננים לחפש עבודה בחצי השנה הקרובה, ו-17% פוטרו או צומצמו בשנתיים האחרונות. בקרב הלא מרוצים מהעבודה כ-90% מתכננים לחפש, לעומת 5% בלבד בקרב המרוצים מאוד.

לדבר עם הצ'אטבוט האהוב עליכם על הנתונים

כיאה למיזם בענף הטכנולוגיה, הסקר מגיע עם פיצ'ר מגניב במיוחד, כשלצד הנתונים המלאים, ומחשבון שכר, אתם יכולים כעת לגשת גם לשרת MCP ייעודי עם כל הנתונים שעלו מהסקר השנה. אתם יכולים לחבר את השרת לצ'אטבוט האהוב עליכם, ופשוט לשוחח איתו על הנתונים של הסקר – כמו למשל לבדוק איתו אם הצעה שקיבלתם למשרה מסוימת היא בממוצע של הסקר או שיש עוד צורך במשא ומתן.

וכמה מילים על המתודולוגיה: השכר בסקר הוא שכר בסיס חודשי ברוטו של שכירים במשרה מלאה, בלי בונוסים ותגמול כמו אופציות או RSU, כך שאם מסתכלים על TC (תגמול כולל) המניות יכולות להשפיע עוד על הפער. הסכומים מעוגלים ל-500 שקלים.

The post סקר שכר ההייטק: כמה אתם מרוויחים, כמה לבקש וכמה שווה להיות יוצא 8200? appeared first on גיקטיים.

איה פלוטו? תמונה: עומר הכהן

אם יש תחום שההייטק הישראלי אוהב להיכנס בו בכל הכוח בשנה האחרונה, הוא תחום אבטחת ה-AI. והיום נכנס לתחום הצפוף הזה עוד שחקן בדמות Pluto Security, סטארטאפ סייבר שנחשף רק חצי שנה לאחר שהתחיל את הפעילות המסחרית שלו, וכבר מדווח על גיוסים בסך כולל של 42 מיליון דולר. למה 42? בדקנו אם זה מקרי או גיקי.

לא למנוע, אלא לאבטח

"כולנו רואים כיצד Claude, Cursor, Lovable, n8n וכלי AI נוספים הופכים לחלק בלתי נפרד מהעבודה בארגונים. פלוטו מאפשרת לארגונים לאמץ את החדשנות הזו בבטחה, באמצעות שלוש שכבות אבטחה", מסבירה שחר בהט, מנכ"לית פלוטו סקיוריטי. לדבריה, השכבה הראשונה מגנה על המידע שהעובדים משתפים עם כלי AI, כדי למנוע חשיפת מידע רגיש ואירועי דליפת דאטה. השכבה השנייה מגנה מפני שאר הסיכונים שבעבודה עם AI, בין אם אלו סקילים, חבילות קוד, תוספים ועוד. השכבה השלישית כבר מתמקדת בכל שאר הנכסים החדשים שנוצרים בתוך הארגון כתוצאה משימוש ב-AI. בין אם אלו אפליקציות, AI Agents או Workflows מסוימים. "פלוטו מספקת נראות והבנה של הסיכונים לאורך כל התהליך, ומאפשרת לארגונים לאכוף את מדיניות האבטחה שלהם בלי לחסום את השימוש בכלי AI. כך ניתן לאפשר לעובדים ולצוותים לחדש, לבנות ולהתקדם מהר, בלי להתפשר על האבטחה", אומרת בהט.

אנחנו מכירים לא מעט סטארטאפים שמבטיחים לאבטח את עבודת הפיתוח עם AI. מה אתם עושים אחרת?

בהט: "אנחנו מספקים כיסוי רחב שמקיף את שלוש שכבות הסיכון, כך שארגונים לא צריכים לרכוש 2-3 מוצרים נפרדים כדי לקבל את אותה רמת כיסוי. בנוסף, הפתרון שלנו מיועד לכלל עובדי הארגון, ולא רק למפתחים. בידול מרכזי שלנו הוא בגישה לאבטחה, במקום לחסום את השימוש בכלי AI, אנחנו מאפשרים אותו כברירת מחדל, תוך אכיפת מדיניות האבטחה של הארגון. כך עובד יכול להמשיך להשתמש בכלי AI בזמן שסקיל זדוני נחסם, צוות יכול לעבוד באמצעות שרת MCP מהימן, תוך חסימת פעולות מסוכנות, ואפליקציה שעובד בנה יכולה להמשיך לפעול, בזמן שהגישה שלה למידע רגיש או לפרטי הזדהות נחסמת. הגישה הזו מוכיחה את עצמה גם בפועל, 100% מהמשתמשים שלנו בוחרים לעבוד במצב שמאפשר שימוש ב-AI, ולא במצב שחוסם אותו".

כשהשונות הופכת ליתרון

פלוטו הוקמה בשנת 2025 על ידי שחר בהט, מנכ"לית, טל עופר רגב, CPO, וגיל ממן, CTO. בהט היא יוצאת מיקרוסופט, ורגב כיהן כסמנכ"ל מחקר ופיתוח בפאלו אלטו נטוורקס. לצערנו, מקרים כמו אלו של בהט הם עדיין נדירים בנוף ההייטק הישראלי. בהט מספרת לנו שהיא גדלה בבית יזמי: "אבא שלי היה יזם של סטארטאפים ובהמשך שימש גם כסמנכ"ל המכירות של קומברס. בבית שלנו, אם נתקלנו בבעיה שלא היה לה פתרון, הגישה הייתה פשוטה – יוצרים פתרון. זו הייתה דרך החשיבה שבה גדלתי, והיא לא הייתה תלויה במגדר שלי, ההורים שלי גידלו אותי בדיוק כפי שגידלו את האחים שלי". לדבריה, בצבא היא כן נתקלה במקרים שבהם המגדר שלה השפיע על היחס אליה, "למשל, לא קיבלתי תפקיד מסוים בטענה שאני צעירה מדי, בזמן שגבר בגילי כן קיבל אותו. גם קיבלתי תגובות על כך שאני שמחה או ידידותית מדי". היא מציינת כי להיות אישה בענף הסייבר יכול להיות מאתגר, אבל יש לכך גם יתרונות: "כשאת שונה בנוף, את יכולה להיות זכירה יותר, ולעיתים גם להביא נקודת מבט אחרת ודרך חשיבה שונה, השונות יכולה להפוך ליתרון".

מייסדי פלוטו, מימין גיל ממן, CTO, שחר בהט, מנכ"לית, טל עופר רגב, CPO

היום (ג') מודיעה Pluto Security לא רק על יציאתה מ-Stealth אלא על השלמת שני סבבי גיוס: סבב Seed בהובלת TLV Partners, בהשתתפות Ansa Capital בהיקף של 8 מיליון דולר, וסבב A בהיקף של 34 מיליון דולר בהובלת Jump Capital, בהשתתפות Skinos Ventures של שלמה קרמר ו-AlphaDrive Ventures. עוד השתתפו בסבב משקיעים פרטיים בהם אריאל מייסלוס, יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל מייסדי Armis, שארין פישר דיברוב, סלביק מרקוביץ' ממייסדי Descope, אסף עזרא מ-a16z ועידן טנדלר מ-Vine Ventures. לדברי החברה, בתוך כחצי שנה של פעילות מסחרית, פלוטו הגיעה להכנסות שנתיות חוזרות בהיקף של מיליוני דולרים, תוך שהיא מאבטחת יותר ממיליון עמדות קצה של 40 לקוחות ארגוניים בהם Oscar Health, Workato, Sixt ו-AlphaSense.

"כבר מההתחלה היה ברור לנו שבפלוטו מסתכלים אחרת על בעיה שהופכת במהירות לאתגר משמעותי עבור ארגונים", אמרה רונה שגב, מייסדת ושותפה-מנהלת בקרן ההון סיכון TLV Partners. "ככל שה־AI משנה את הדרך שבה אנשים עובדים, צוותי אבטחת מידע צריכים להבין מה באמת קורה ולפעול בצורה מדויקת, לזהות מתי נוצר סיכון ולהתערב בלי לחסום חדשנות. הגישה הזו טבועה עמוק ב-DNA של החברה, וקצב הצמיחה שלה מראה עד כמה היא עונה על צורך אמיתי".

"אנחנו פועלים בתחום שמתפתח בקצב מסחרר, ועם בסיס לקוחות הולך וגדל, אני צריכה לוודא שאנחנו מספקים לכל לקוח את הערך המרבי, ובמהירות. במקביל, אנחנו חייבים להמשיך לחדש ולפתח את המוצר כדי להישאר בחזית השוק", אומרת בהט כאשר נשאלת על הגיוס המרשים בפרק זמן כל כך קצר. "המוצר שלנו זוכה לאימוץ משמעותי, ולכן אנחנו רוצים להרחיב את הנוכחות שלנו בשוק האמריקאי ולהגיע ליותר לקוחות. כדי לתמוך בצמיחה הזו, הגדלנו משמעותית את ההשקעה בשיווק ובמכירות, במטרה להרחיב את החשיפה שלנו ולהאיץ את החדירה לשוק", היא מוסיפה.

וכמובן שאנחנו חייבים לשאול מתוקף היותנו עיתונאים חוקרים: למה 42?

בהט: "כי זו התשובה לחיים, ליקום ולכל השאר (לפי HHGTTG). וגם כי זה מספיק דלק כלכלי בשביל לאפשר לנו לצמוח אחרי שהגענו להיקף של יותר ממיליון עמדות קצה שאנו מאבטחים ברחבי העולם, ולקוחות Fortune 500".

The post הסטארטאפ Pluto נחשף עכשיו עם גיוסים של 42 מיליון דולר appeared first on גיקטיים.

תמונה: גוגל

במשך חודשים ארוכים שמרגישים כמו נצח במירוץ ה-AI, גוגל הצליחה לפגר מאחורי Anthropic, OpenAI ואפילו Meta, כאשר היא לא שיחררה את Gemini 3.5 Pro מסיבות לא ברורות, והחליטה שהיא מושכת את הזמן עד להשקת Gemini 4. ובכן, עכשיו זה סוף סוף כאן. האם גוגל תחזור למירוץ?

הכירו את ארגון

Gemini 4, או בשמו המלא, Gemini 4 Argon, מגיע עם חלון של מיליון טוקנים, לעומת 64 אלף טוקנים בלבד בדורות הקודמים. מבחינת ביצועים, גוגל מציגה נתונים שמראים כי Argon עוקף מודלים מתחרים כמו GPT-6 Astra של OpenAI ודגמי Fable ו-Opus של Anthropic, בין היתר במדד DeepSWE v1.1 (77.9%, שיא חדש לפי גוגל) ובמדד Vals Index. בנוסף, המודל דורג ראשון במדד AutomationBench של Zapier עם ציון של 51.3%, ומחזיק בשיא של 91.7% במדד LVBench להבנת וידאו ארוך. בקידוד, אגב, GPT-6 Astra מנצח אותו במדד FrontierSWE v2, ו-Claude Opus 5.5 מנצח במדד Terminal-bench 4.0, ואופוס 5.5 גם מוביל בקטגוריית ML engineering.

המודל החדש גם חולק את המקום הראשון וציון של 68% במדד CWE-bench v1 לתיקון חולשות אבטחה. אז מה כל זה אומר בעולם האמיתי? לדברי גוגל, המודל כבר עזר לפתור בעיה מתמטית היסטורית, לתרגם את מפענח השגיאות הקוונטי לקרנל חומרה יחיד, מה שהכפיל את המהירות שלו והצליח לעצב במהירות אנזימים. בנוסף, הוא צפה בוידאו של אדם משחק במשחק קורנהול (דומה למשחק שאתם משחקים ב-Arcade בקניון), ניתח אותו, כתב קוד סימולציה והעביר אותו לרובוט הומנואידי שפשוט הצליח לקלוע 7 פעמים ברצף בעולם האמיתי. בנוסף, המודל החדש כבר עזר ל-Wiz למצוא חולשה במערכת של בתי חולים, שחשפה את מפתח המאסטר והעניקה גישת אדמין לכל המערכות, וזאת במסגרת Scan for Good שסיפרנו לכם עליה בגיקטיים. מעבר לזה, בגוגל טוענים שהמודל כבר עשה סדר גם בתוך הבית שלה: ארגון חילץ לדבריה 6 מיליון שורות קוד ישנות מתוך מאגר הקוד של דפדפן Chrome, מה שאמור למנוע קריסות בהמשך, והצליח לבצע אופטימיזציה לפריימוורק ב-Python שחתכה את זמני הטעינה בעשרות אחוזים.

עד כה, המודל היה סגור לציבור במסגרת תוכנית Fairwind, אך החל מהיום הוא זמין דרך Gemini API, Antigravity מנויי Google AI Ultra ו-Pro (אחרי שמשתמשי ה-Plus שונמכו על ידי גוגל בשבוע שעבר). במה שנראה כמו פיצוי לחם שום על האיחור המוגזם שלה, גוגל מציע מחיר היכרות של 2 דולר למיליון טוקני קלט, ו-10 דולר לטוקני פלט עם 95% הנחה על טוקנים שמורים (כלומר, Cached). עם זאת, לאחר מכן המחיר יעודכן ל-4 דולר למיליון טוקנים בקלט ו-20 דולר למיליון טוקנים בפלט. מיותר לציין שכמו תמיד, גוגל אוהבת לבצע השקות ועדכונים שכאלו בהדרגה, כך שגם אם אתם משתמשים משלמים של החברה, יכול להיות שלא תראו בשעות הקרובות את המודל החדש.

The post גוגל משיקה את Gemini 4 Argon שזמין עכשיו לכולם appeared first on גיקטיים.

תמונה: אפל

מזה שנים אפל לא מצליחה באמת לייצר נוכחות משמעותית בתחום הבית החכם, אבל אירוע Welcome Home שהתרחש היום היה ממוקד בניסיון מחודש של אפל לכבוש את הבית שלכם. זה התחיל עם ה-HomeView, המסך החדש לחלוטין שאמור לשלוט על הבית החכם והמשיך עם ה-HomePod Mini 2 וה-Apple TV 4K החדשים. אבל ההכרזה החריגה ביותר הייתה של ליינאפ מוצרים חדש לחלוטין שהוא בכלל שיתוף פעולה עם LG ושניידר (לא בית החולים).

ממצלמות ועד למנעולים

אפל חשפה את Apple Home Collection, קולקציה חדשה של אביזרים לבית החכם שנוצרו בשיתוף פעולה עם LG Electronics ו-Schneider Electric. הקונספט? העיצוב, הפשטות והפרטיות של מוצרי אפל מגיעים לדברי החברה גם למגוון מוצרים לבית החכם. כל המוצרים יכולים להיות מותקנים בלחיצה אחת על ידי אייפון ממש כמו AirPods, כולם יכולים להיות מנוהלים באפליקציית Apple Home, להישלט על ידי Siri, וכולם מוצפנים מקצה לקצה כך שלדברי החברה, גם אפל, LG ושניידר לא יכולים לגשת אליהם.

כך למשל, LG חשפה פעמון עם שתי מצלמות, האחת לצילום של מי שמגיע אליכם לדלת, והשנייה לצילום של החבילות שזרקו לכם למרגלות הדלת. כאשר מישהו יצלצל לכם בפעמון, הוא יצלצל גם ב-HomeView וגם ב-HomePodים השונים. LG גם חשפה מצלמה עם פנס עוצמתי שנדלק כאשר הוא מזהה תנועה, מצלמת חוץ ומצלמת פני מעניינית במיוחד. ברגע שאתם יוצאים מהבית, היא נכנסת לפעולה, אבל ברגע שמישהו נכנס הביתה, היא מיד פונה כלפי מטה כדי לא להקריפ את דיירי הבית. עם זאת, כמובן שאתם יכולים לשלוט בה דרך האפליקציה.

המצלמה הבאמת חכמה של אפל ו-LG

LG גם חשפה מנעול חכם חדש שנפתח כמובן אוטומטית ברגע שאתם מתקרבים עם iPhone או Apple Watch שתומך ב-UWB, אך אתם גם יכולים לטפוח עליו עם האייפון או השעון שלכם כדי לפתוח את הדלת. בנוסף, המנעול החדש תומך ב-Aliro, התקן החדש לבית החכם, וב-Matter, כך שהוא יכול להמשיך לעבוד גם כשהאינטרנט שלכם נופל. האמריקאיים שבנינו יהנו גם מתרמוסטטים חדשים מבית אפל.

רוב המוצרים החדשים יגיעו לחנויות בחודש דצמבר הקרוב, כך שהם עשויים לפספס את עונת החגים, וחלקם גם יגיעו רק בתחילת 2027. המחירים נעים בין 200 דולר למצלמת הפנים, ומטפסים עד ל-399 דולר למצלמת החוץ עם התאורה האוטומטית. ברוכה הבאה, אפל, לזירת הבית החכם.

The post אפל חושפת את Apple Home Collection, מוצרים חדשים לבית החכם appeared first on גיקטיים.

תמונה: אפל

במסגרת אירוע Welcome Home הכריזה אפל לראשונה על ה-HomeView, מוצר חדש לחלוטין, וגם על הדור החדש של ה-HomePod Mini, ולצד אלו, היא ריעננה סוף סוף גם את הסטרימר שלה, Apple TV 4K. כעת, הוא מגיע בגרסה חדשה עם כמה טוויסטים מעניינים.

מעבד חדש וגם… מיקרופונים

על פניו, ה-Apple TV 4K החדש נראה כמעט זהה לקודמיו, אבל הוא מכיל כמה וכמה הפתעות: ראשית, מעבד A19 משודרג, מה שאמור לדברי אפל לספק לכם ביצועים טובים בעד 50% בכל הנוגע ל-CPU וביצועים טובים פי 2 בכל הנוגע ל-GPU בהשוואה לדור הקודם. המעבד החדש מאפשר לאפל להציג לראשונה את Siri AI גם בסטרימר שלה. כך, לא רק שאתם יכולים להשתמש בסירי החדשה לכל השאלות הכלליות שלכם, אלא שאתם גם יכולים לבקש ממנה המלצות לצפייה ולעבור מיד לתוכן המוצע, ואפילו לבקש מסירי למצוא את התוכנית ההיא שחברים שלכם המליצו לכם לראות, והיא כבר תשלוף את האינפורמציה מההודעות שלכם.

וכך נראית Siri AI בסלון שלכם

אבל איך תעשו את זה? מלבד שלט ה-Siri, לראשונה ה-Apple TV 4K מגיע עם 3 מיקרופונים מובנים על גבי הסטרימר עצמו, כך שתוכלו לדבר עם הסטרימר מבלי לגעת בשלט. לדברי אפל, החברה שילבה מנגנון לביטול הד ובידוד קולות אנושיים, כך שסירי תוכל לשמוע אתכם קוראים לה גם כשאתם צופים בטלוויזיה או מאזינים למוזיקה. ולפני שאתם נבהלים ממיקרופון שדלוק כל הזמן במרכז הבית שלכם, באפל טוענים כי מעבד ה-A19 מכיל גם שכבות אבטחה מבודדות שמעבדות את המידע מהמיקרופון, בעוד שאר הרכיבים מופרדים לחלוטין מהשכבות הללו כך שאף רכיב אחר לא יכול לגשת אליו.

שלט ה-Siri החדש נראה דומה, אך כעת הוא תומך ב-Find My כך שתוכלו למצוא אותו בקלות, ותוכלו לבקש מסירי גם לגרום לו לצפצף, כי כעת יש לו גם רמקול מובנה.

ה-Apple TV 4K החדש זמין במכירה מוקדמת החל מהיום, ויהיה זמין בחנויות החל מ-13 בנובמבר במחיר של 299 דולר.

The post זה ה-Apple TV 4K החדש, והוא מגיע עם כמה טוויסטים מעניינים appeared first on גיקטיים.

זה ה-HomeView. תמונה: אפל

אחרי שנים של שמועות ואפילו כמעט-השקות, ורמיזה אחת גדולה במיוחד באירוע השקת ה-iPhone 18 Pro וה-iPhone Duo, עכשיו זה סוף סוף רשמי: אפל חשפה באירוע Welcome Home מוצר חדש לחלוטין, ה-HomeView. הפעם, היא חושבת שהיא מוכנה להיכנס למרכז הבית החכם שלכם, והכל בזכות סירי החדשה.

מסך חכם לבית החכם

HomeView הוא מסך Liquid Retina חכם בגודל 7 אינץ', שהוא לא בדיוק iPad ולא בדיוק HomePod. הוא מגיע בשתי גרסאות: האחת עם מעמד שמשמש גם כרמקול שאפשר להציב על השולחן או משטח כלשהו בבית, והשנייה מיועדת לתלייה ישירות על הקיר. למרות שמדובר במסך מגע, אפל לא רוצה שזה יהיה עוד אייפד, ולכן השליטה ב-HomeView מתבצעת בעיקר בעזרת הקול שלכם, ובעזרת Siri AI. לשם כך אפל ציידה את ה-HomeView במעבד A18 שתומך ב-Apple Intelligence, כך שהוא יכול להציג מידע, לענות על שאלות, להשמיע מוזיקה ולצפות בסרטונים, להציג ווידג'טים, הודעות ולעזור לכם לשלוט בבית החכם שלכם. ה-HomeView מגיע גם עם מצלמה, שלא רק תאפשר לכם לקיים שיחות FaceTime, אלא גם תאפשר למכשיר לזהות עד 6 דיירי בית השונים ולהציג להם אפליקציות ומידע רלוונטי עבורם (בניגוד לאייפד שעדיין אין לו פרופילים משום מה) – וגם לזהות למשל כשנכנסתם הביתה ולהדליק עבורכם את האורות. המעבד מגיע גם עם מערכי אבטחה שלדברי אפל מעבדים את המידע מהמצלמה והמיקרופון בנפרד משאר המערכת, כך שאף גורם אחר לא יכול לגשת אליהן – כולל אפל.

המעמד והצבעים השונים. תמונה: אפל

המסך של HomeView תומך ב-True Tone, כך שהוא יתאים את התאורה של עצמו ביחס לתאורה של החדר, והוא מסוגל להגיע ל-500 ניטים בתאורה מקסימלית, אבל גם לרדת ל-0.3 ניטים במקרה שאתם רוצים להציב אותו לצד המיטה שלכם בלילה. המסך יתאים את התוכן למרחק שלכם ממנו, כך שכשתהיו רחוקים, הוא יציג מידע בצורה יותר פשוטה וקריאה מרחוק, וככל שתתקרבו אליו, כך הוא יציג יותר מידע. בדומה ל-Apple Watch, גם ל-HomeView יהיו "Faces" שונים שתוכלו לבחור בעצמכם, בין אם מדובר בסנופי, תצוגות שעון שונות או כמובן תמונות שלכם ושל שאר המשפחה.

תמונה: אפל

על פי אפל, חווית הסאונד עומדת להיות מתקדמת עם שני דרייברים מיוחדים שאמורים למלא את החדר בסאונד מרחבי. בנוסף, המערכת כוללת וופר תחתון ובעזרת חיישנים והמעבד של אפל, ה-HomeView יתאים את הסאונד והבאס בכל רגע ובכל ווליום.

ה-HomeView מגיע ב-4 צבעים בגרסה השולחנית: אפור, כסוף, ורוד ומה שמכונה Starlight (כסוף-זהוב). הגרסה התלויה תגיע רק בצבע אפור וכסוף. ההזמנות המוקדמות מתחילות היום, והיחידות הראשונות יגיעו ללקוחות רק בעוד חודש, ב-13 בנובמבר. המחיר של גירסת השולחן יעמוד על 299 דולר.

לא רק מסכים

תמונה: אפל

לצד ה-HomeView חשפה אפל את הדור החדש של ה-HomePod Mini תחת השם המקורי… HomePod Mini 2. זהו הרמקול החכם שלה, שכמובן מגיע עם שדרוג למעבד שיאפשר לכם לתקשר עם Siri AI (בעדכון עתידי), והוא יודע לזהות עד 6 בני משפחה שונים, ובכך להתאים את התשובות שלו והמידע שהוא יתן לכם. בנוסף, Siri AI יכולה כעת לקבל פקודה ברמקול, ולהשלים את הפעולה על גבי האייפד או האייפון שלכם. בדומה ל-HomeView, גם ההומפוד מיני החדש ינתח את הסאונד בזמן אמת כדי להתאים את הסאונד לסביב שלכם ולתכנים שאתם מאזינים להם.

אפל הציגה פיצ'ר חדש בשם Sound Glow, שהופך את החלק העליון של ההומפוד מיני ל"אורגן אורות" שיגיב בזמן אמת למוזיקה שלכם, ואפילו יתאים את הצבעים לעטיפת האלבום שאתם מאזינים לה. בנוסף, אתם יכולים לבחור אנימציות שונות אם תרצו. כעת, אתם יכולים לחבר 4 יחידות של HomePod Mini 2 ל-Apple TV 4K, ולקבל צליל סראונד יותר מתקדם.

ההומפוד מיני 2 מגיע ב-5 צבעים חדשים: ורוד, לבן, ירוק, כחול וכחול כהה יותר (נו, אפל קוראת לזה Midnight), כאשר ההזמנה המוקדמת מתחילה היום, וכולם יהיו זמינים ב-30 באוקטובר תמורת 149 דולר.

לצד ה-HomePod Mini 2, אפל חשפה גם את ה-Apple TV 4K החדש שמגיע עם מעבד חדש, תמיכה ב-Siri AI, וגם עם מיקרופונים מובנים.

The post אפל חשפה את HomeView, מכשיר חדש לחלוטין לבית שלכם – אבל לא רק appeared first on גיקטיים.

אי אפשר להניע פרויקט גדול כמו שבירת מונוליט באמצעות חזרה רבעונית על המנטרה "ההנהלה ביקשה"

מאת ילנה לוי

הנה סיפור שקרה באמת: ישיבת תכנון רבעוני, 40 ראשי צוותים באולם. ה-CPTO עולה ואומר את המשפט שכל אחד מהם שמע כבר פעם: "פרויקט 'אורורה' הוא אסטרטגי לחברה, כולנו צריכים לתת לו עדיפות". כולם מהנהנים וחוזרים לספרינט הרגיל, מבלי לשנות שורת קוד אחת.

חצי שנה אחרי, שבע בבוקר, ישיבת סטטוס אחרי דיפלוי שנכשל בלילה. מהנדס בכיר מסביר בקול שקט למה שירות שאף אחד לא נגע בו נפל. זה קרה בגלל שינוי במודול לגמרי אחר, שאיש לא חשב שקשור אליו.

זו בעצם ההגדרה הכי טובה שיש למונוליט – מערכת קוד ענקית אחת שבה הכל מחובר להכל, עד שאף אחד כבר לא זוכר איך ולמה. זאת בדיוק הסיבה לכך שהחלטנו לצאת לפרויקט "אורורה" ולפרק את המונוליט של פיוניר.

מה זה מונוליט, ולמה בכלל צריך לפרק אותו?

חברות בשלבים מוקדמים מייצרות מאגר קוד משותף לכולם – מונוליט – על מנת להשיג מהירות ולחסוך בתשתיות. אבל ברגע שנכנס ביזנס והחברה מתחילה לגדול, גם הקוד גדל – ושם הדברים מתחילים להסתבך. דמיינו שמחלקת הפיתוח עובדת סביב שולחן עבודה משותף אחד גדול: בהתחלה הכל מסודר וכל אחד יודע מהו אזור העבודה שלו, אבל מהר מאוד אף אחד כבר לא זוכר של מי כוס הקפה שיושבת פה כבר שבוע. זה בדיוק הזמן לפרק את המונוליט ולעבור למונוריפו. בדימוי שלנו, המודל הזה מציע לכל אחד כסא שמור משלו, שולחן לכל צוות וחוצצים ברורים ביניהם.

מונוליטים לא נשברים בגלל שמישהו התעורר בוקר אחד והחליט שהקוד מכוער. הם נשברים כשלחברה עולה יותר כסף לשמר את המצב הנוכחי מאשר לפרק אותם: לפיצ'רים לוקח יותר זמן לצאת, צוותי הפיתוח דורכים על הבהונות אחד של השני, ותקלה במודול שולי מפילה חצי מוצר.

זה בדיוק מה שקרה לנו, ומרגע שהבנו את זה, השאלה כבר לא הייתה אם לשבור את המונוליט, אלא כיצד. זה מחזיר אותי לרגע ההוא באולם, מול 40 ראשי צוותים מהנהנים שלא שינו שורת קוד אחת. מה שבאמת מזיז ארגון הוא אף פעם לא רק דרישה מלמעלה. זה קורה רק כאשר מנהלי המוצר והפיתוח מבינים באמת איזה כאב השינוי יפתור ומהו הערך העסקי שלו.

שנה לתוך הפרויקט, הנה חמישה דברים שלמדתי: חלקם על טכנולוגיה, רובם על אנשים.

1. המטריקה משכנעת, לא הסמכות

אי אפשר להניע פרויקט גדול כמו פירוק מונוליט (שלנו לקח קצת יותר משנה) באמצעות חזרה רבעונית על המנטרה "ההנהלה ביקשה". כל צוות מוצר רוצה לייצר ערך ללקוחות שלו, ועל זה הוא נמדד. לכן, הדרך להניע אותם לתעדף מודרניזציה היא ליצור מדדים משותפים שעונים על המטרות של שני הצדדים. בפועל, זה אומר לבנות KPIs משותפים בין מוצר להנדסה, כמו זמן פתרון תקלה ותדירות דיפלוי, כדי שאף צוות לא יעשה אופטימיזציה למדד שלו בלבד ועל חשבון שאר החלקים. ברגע שהמדד משותף, הטיעון "זאת לא הבעיה שלי" נעלם, כי הבעיה של צוות אחד היא פתאום גם הבעיה של השני.

2. המחישו לצוות את המחיר של "לא"

שאלנו כל צוות כמה פיצ'רים הם רצו להוציא השנה ולא הצליחו בגלל התלות במונוליט. כשרואים את הדאטה ומבינים את מקור הבעיה, השאלה הופכת מ"האם כדאי לתעדף את פירוק המונוליט" ל"למה עדיין לא עשינו את זה?".

3. חזרו לבסיס

הצוותים פנימיים שחוו את המעבר בצורה הכי קלה לא היו אלה עם הארכיטקטורה הכי יפה, אלא אלו עם כיסוי טסטים אמיתי, מוניטורינג שמישהו באמת מסתכל עליו ותיעוד שאפשר לקרוא בשתיים בלילה.

4. הרגע שבו התחלנו לראות באמת

הפיתוי הגדול הוא להתייחס לפרויקט כזה כניקיון בית טכני. זה נכון, אבל מפספס את החלק המעניין באמת: כשמונוליט נשבר נכון, פתאום החברה מקבלת תמונה אחת קוהרנטית של הלקוח. במקום שברירי דאטה שפזורים בעשרות מערכות ישנות, אפשר סוף סוף להבין מה לקוחות באמת צריכים, במקום לנחש. זו לא תוצאת לוואי של פירוק מונוליט – לפעמים זו הסיבה האמיתית לעשות את זה מלכתחילה.

5. בנו ארכיטקטורה שמוכנה גם ל-AI וגם לניסויים מהירים

ארכיטקטורה גמישה מאפשרת לכל צוות להריץ A/B test אמיתי בבידוד, לטעות מהר ובזול, ולחזור אחורה בלי דרמה ובזמן פיתוח אפסי. זו הסיבה שכל הפרויקט שווה את המחיר. סיבה נוספת היא שסוכני AI לא יכולים לפעול היטב ובסקייל גדול בתוך קופסה שחורה מונוליטית – הם צריכים APIs נקיים וגרנולריים. התשתית שתבנו היום כדי לבצע ניסויים מהירים תאפשר לכם לבנות עם AI בהמשך.

ואיפה הלקוח בסיפור?

פרויקט שבירת מונוליט חייב להיות שקוף ככל הניתן עבור הלקוחות. אם הם מרגישים את המיגרציה, כנראה שמשהו השתבש. אבל ברגע שהיסודות חזקים, הם ירגישו את זה במהירות, באמינות וביכולות שפשוט לא היו אפשריות קודם.

הכותבת היא Director of Product בפיוניר

The post 5 דברים שלמדתי משבירת מונוליט על טכנולוגיה… ועל אנשים appeared first on גיקטיים.

זה לא וורד…

בשבוע שעבר סיפרנו לכם על ברנדון תומאס, מהנדס התוכנה מאטלנטה שהודיע ש"אנחנו כובשים מחדש את האינטרנט" עם נקמה מאוד שנויה במחלוקת. כעת, הוא עושה את זה שוב, והפעם הוא מכוון לבטן הרכה של מיקרוסופט.

זה רק נראה כמו מיקרוסופט אופיס

כזכור, תומאס הציג בשבוע שעבר נקמה אגרסיבית באפליקציות של Adobe, אחרי שלטענתו הוא נכווה לא אחת מה-Dark Patterns של החברה, שמנסים לגרום לכם להישאר במינוי יקר או לשלם דמי ביטול יקרים. תומאס הודיע שבזכות Opus 5.5, הוא הצליח ליצור ב-Rust גרסת קוד-פתוח בחינם של כל סט התוכנות של אדובי, שנקרא Adobe Creative Suite. תומאס כתב ש"ה-AI נותן לנו בחזרה את הטכנולוגיה, ומחזיר את השעון ללפני התקופה המחורבנת שאנחנו חיים בה. עכשיו אתם יכולים ליצור אפליקציות שהן 1:1… שום דבר לא יכול לעצור אתכם", וטען שהקהילה תנקה את עולם הטכנולוגיה ותחזיר את האינטרנט לימים של לפני פייסבוק ו-Web 2.0.

עכשיו, הוא עושה את זה למיקרוסופט.

זה לא פאוורפוינט…

תומאס ניצל את הימים האחרונים והרעש התקשורתי, כדי לשאול את חברי הקהילה שלו מה התוכנה הבאה שהוא צריך לבנות מחדש בעזרת Opus 5.5. ובכן, באופן לא בדיוק מפתיע, רבים ביקשו ממנו לקחת את Microsoft Office בתור הפרויקט הבא שלו.

זה לא לקח הרבה זמן, ועכשיו תומאס חושף את גרסאות הקוד הפתוח שיצר ל-Word, Excel ו-PowerPoint או בשם החדש שלהן: WordCraft, GridCraft ו-DeckCraft. גם סט האפליקציות הזה, שנראה מאוד, אבל מאוד דומה לזה של מיקרוסופט, נכתב כולו ב-Rust ומשוחרר בחינם כחלק מפרויקט "ArtCraft".

אז ממה תומאס בכל זאת ירוויח? גם כאן הוא מתכנן לגבות כסף על שימוש בטוקנים לפיצ'רי ה-AI השונים, וכן, הם כולם תומכים בפורמטי הקבצים של מיקרוסופט, כוללים את מרבית הכלים המוכרים ולטענתו, אמורים גם להציג ביצועים משופרים, ביחס למקור.

וזה לא אקסל…

בינתיים, תומאס גם הספיק להעביר את האפליקציות ללאנצ'ר אחד, ממש בסגנון של אדובי, כך שבמקום להוריד אפליקציה אחרי אפליקציה, ניתן להוריד את האפליקציה המרכזית וממנה לבחור את האפליקציות שאתם מעוניינים בהן. במקביל, הוא כבר שם לעצמו עוד שתי מטרות בעבודה: AutoCad, תוכנת השרטוט והתכנון הפופולרית ביותר לאדריכלים, ואפליקציות לעריכת מוזיקה. וכמובן שגם הפעם הוא לא מהסס לצאת בהצהרות על כיבוש האינטרנט, וטוען כי הוא אהב את האינטרנט של שנות ה-2000 המוקדמות: "הכל היה מרגש. אתרים פרטיים, שיתוף קבצים, IRC, RSS, אפליקציות להורדה, פרוטוקולים פריצים ו-Flash… אנחנו מחזירים את זה. אנחנו נהיה הבעלים של הכל שוב". רק שבניגוד לרבים שמאיימים, נראה שתומאס בינתיים גם מבצע.

שאלה אתית וחוקית

כמובן שהמהלך של תומאס מעלה שאלות קשות על זכויות יוצרים וקניין רוחני בעידן של קלוד ו-AI, ולא פחות מזה, שאלות אתיות על התבססות על עבודה של חברות ומפתחים אחרים. חברות ענק כמו אדובי ומיקרוסופט לא אוהבות משחקים כאלו, ואנחנו נופתע עם המחלקות המשפטיות שלהן לא בוחנות את הגבולות האתיים והחוקיים של הפרויקט. אבל בשורה התחתונה, חשוב לזכור, שלפחות כרגע, גיטהאב של מיקרוסופט מארחת את הפרויקט… עוד פרטים על הפרויקט – כאן.

The post אופיס ו-Word בחינם: המפתח ששכפל בעזרת AI את אדובי עושה את זה למיקרוסופט appeared first on גיקטיים.