מקור: Reflection

מאז הפריצה של DeepSeek, שולטת סין ביד רמה בשוק מודלי השפה הפתוחים עם Moonshot AI ו-Z.AI לצד חברות ענק כמו עליבאבא. אבל עכשיו, אחרי ציפייה לא קטנה, מגיעה התשובה המערבית. סטארטאפ אמריקאי חדש, עם השקעות של מיליארדי דולרים מחברות ענק, חושף מודל שמתיימר לשנות את חוקי המשחק ולהציע גם ביצועים וגם יעילות לצד גמישות בפיתוח. האם זה מה שישבור את ההגמוניה של המעצמה מהמזרח?

יאתגר את הסינים?

לפני כשנתיים הקימו מישה לסקין ויאניס אנטונוגלו, שני חוקרים יוצאי גוגל דיפמיינד, את הסטארטאפ האמריקאי Reflection. מאז הם הספיקו לגייס קרוב ל-5 מיליארד דולר מקרנות בולטות כמו סקויה, ממשקיעים פרטיים דוגמת מנכ"ל גוגל לשעבר אריק שמידט, ומהחברה בעלת השווי הגבוה בעולם – אנבידיה. אמש (ב') נחשף המודל הראשון שפיתח הסטארטאפ תחת השם Beam, המוגדר כאלטרנטיבה המערבית של דיפסיק.

מודל Beam הוא מודל מבוסס משקולות פתוחות הכולל 501 מיליארד פרמטרים, כשמתוכם 23 מיליארד פעילים בכל טוקן. הוא נבנה במיוחד עבור משימות reasoning (הסקה), כתיבת קוד והרצת סוכנים. ברפלקשן אומרים כי היתרון המרכזי של המודל הראשון שלהם הוא היעילות בזמן ה-inference – כלומר הוא "מספק יותר אינטליגנציה לכל טוקן" ובעלות נמוכה יותר לעומת המתחרים הסיניים. המודל אומן על כ-24 טריליון טוקנים, המורכבים ממידע שנאסף ברשת לצד מאגרי מידע קנייניים.

על פי החברה, תהליך האימון של המודל נמשך ארבעה שבועות בלבד, אך דרש כמות אדירה של חומרה – למעלה מעשרת אלפים שבבי Blackwell של אנבידיה. במהלך האימון נוצרו מדי יום יותר ממיליון סביבות סגורות למודל עם חלון קונטקסט מקסימלי של 256 אלף טוקנים. בסטארטאפ מציינים כי מדובר באחד מתהליכי האימון הגדולים ביותר שבוצעו אי פעם במעבדות קוד פתוח. לצורך התהליך, החברה אף פיתחה אלגוריתמים חדשים ללמידת חיזוק א-סינכרונית שהותאמו לקנה המידה העצום של הפרויקט.

לומד לבד

מבחינת ביצועים, בנצ'מרקים שהציגה החברה מראים כי Beam עדיין לא מצליח לעקוף את המודלים הסיניים המובילים של היום כמו Qwen 3.8 Max, Kimi K3 או GLM-5.3. עם זאת, הוא כן גובר על מודלים מערביים מתחרים כמו Nemotron 3 Ultra של אנבידיה ו-Inkling מבית Thinking Machines Lab של מירה מוראטי. למרות הפיגור בחלק מהמבחנים הגדולים, בסטארטאפ מתעקשים כי המודל שלהם מנצח בגזרת היעילות.

באופן מפתיע, המודל הפגין יכולות חדשות שהוא כלל לא אומן אליהן באופן מפורש, ולמד ספונטנית לחפש ברשת, לתשאל מודלים אחרים ולהשתמש בפיענוח טקסט מתמונה, וזאת למרות שמדובר במודל טקסטואלי בלבד שמסוגל לעבד מידע ויזואלי המיוצג כטקסט.

כמובן שהיום אף מודל לא שלם בלי התייחסות לתחום הבטיחות, וברפלקשן אומרים ששילבו מודל ייעודי שמוודא כי Beam פועל בהתאם להנחיות המשתמשים ויפרסמו את נתוני הבטיחות שלו במסמך הטכני המלא עם השחרור הרשמי. נכון לעכשיו המודל נמצא בשלבי בחינות אבטחה והערכות סופיות, וזמין רק לקבוצה מצומצמת של משתמשים שאושרו מרשימת ההמתנה. הוא צפוי להגיע לקהל הרחב בהמשך החודש תחת רישיון Apache 2.0.

מודל פתוח? משקולות פתוחות?

קצת סדר במונחים שעלולים לבלבל: מודל רגיל וסגור (כמו ג'מיני, Claude או GPT) הוא למעשה קופסה שחורה שהגישה אליה נעשית בדרך כלל דרך API, בלי גישה למשקולות או לתהליך שבו המודל אומן. מודל AI פתוח באמת אמור לספק הרבה יותר מזה: למשל גישה לרכיבים שמאפשרים להבין, לשנות ולשחזר את המודל, כולל המשקולות, הקוד ומידע מפורט על הדאטה ששימש לאימון.

מודלים כמו Beam, GLM-5.2, Kimi ו-Qwen הם מודלים עם "משקולות פתוחות" (open weights). כלומר, המעבדות משחררות את הפרמטרים המאומנים של המודל, כך שמפתחים יכולים להוריד אותם, להריץ את המודל בעצמם ולבצע עליו התאמות fine-tuning. עם זאת, בדרך כלל הן לא מפרסמות את מלוא הדאטה ששימש לאימון ואת כל הקוד והתהליך שאפשרו ליצור את המודל מלכתחילה. לכן "open weights" לא בהכרח אומר "open source".

The post תשובה למודלים הסיניים הפתוחים? נחשף מודל ה-AI החדש Beam appeared first on גיקטיים.

צילום מסך. עיבוד תמונה: גיקטיים

יש לא מעט דרכים שאיתן אתם יכולים לנסות לזהות טקסט שנכתב עם AI. קולגה שבקושי כותבת לכם משפטים שלמים ופתאום שולחת לכם איגרת ברכה ארוכה ביום ההולדת ב-Slack, מקפי ה-em dash הארוכים, תבניות חוזרות, שימוש באימוג'ים וכמובן הקלאסיקה של אנשים שמעתיקים את כל הטקסט כולל את "תרצה שאנסח לך גם גרסה קצרה יותר?". אבל מעבר לזה? לא תמיד אפשר לדעת שטקסט כלשהו ג'ונרט בעזרת LLM's.

עכשיו, ובעקבות דרישות של האיחוד האירופי, יהיה ניתן לדעת האם טקסט כלשהו ג'ונרט על ידי ChatGPT.

הכל תלוי בבחירת המילים

אחרי ש-Anthropic כבר נקטה בצעד דומה ואף חשפה איך היא תעשה את זה בפועל, הגיע תורה של OpenAI להיענות לדרישות השקיפות של חוק הבינה המלאכותית החדש באירופה. החוק מחייב את ספקיות ה-AI השונות לאפשר זיהוי של טקסט מג'ונרט באמצעות כלים שונים.

ב-OpenAI מציינים שמערכת ה-Watermarking שלהם עדיין בשלבי פיתוח, אך הם כבר מחויבים להציג פתרון. במסגרת זו, בשבועות הקרובים משתמשים באיחוד האירופי יקבלו תוספת של "סימני המים" הבלתי נראים האלו בטקסטים שיג'ונרטו ב-ChatGPT וב-Codex. במקביל, החל מעכשיו משתמשי ה-API של ChatGPT יכולים להוסיף את אותם Watermarks לטקסטים המג'ונרטים על ידי חלק מהמודלים – מה שאומר שגם טקסטים שיג'ונרטו לכם על ידי כלים צד-ג' ילשינו עליכם, אם כי האפשרות הזו תהיה כבויה כברירת מחדל. במילים אחרות, גם אם תשתמשו באפליקציה חיצונית, שמתחת למכסה המנוע עושה שימוש ב-API של OpenAI, הטקסט יוכל להסגיר שכתבתם אותו בעזרת AI.

כדי להשלים את המהלך, החברה פותחת כעת את ההרשמה לגישה מוקדמת לכלי זיהוי ה-Watermarks שלה, כאשר בשלב הראשון תינתן גישה מוגבלת לחוקרים ומומחים בתחום שיסייעו בשיפור הכלי.

אותות בלתי נראים

אז איך כל ה-Watermarks האלה עובדים בפועל? לפי OpenAI, החברה תשתמש בטכנולוגיה בשם textGrain שמוסיפה "אותות סטטיסטיים בלתי נראים", כך שהמודל יבחר מילים שבסופו של דבר יאפשרו זיהוי של טקסט מג'ונרט על ידי כלי הזיהוי של החברה. ב-OpenAI טוענים כי textGrain עובד באופן דומה לגישות אחרות שנבחנו, ובהן גם השימוש ב-SynthID לטקסטים של גוגל. על קצה המזלג, textGrain משתמש בסוג של מפתח סודי שגורם לו להעדיף ולבחור מילים מסוימות על פני מילים אחרות כאשר ChatGPT מג'נרט טקסט. המילים הללו יוצרות תבניות סטטיסטיות נסתרות שעין אנושית לא תזהה – כי הטקסט עדיין נראה טבעי – אבל המילים שבהן המודל בחר יסגירו לכלי הזיהוי את העובדה שמדובר בטקסט מג'ונרט.

תמונה: Dreamstime

ולמרות השיטה החדשה שלטענתם היא הטובה בשוק, ב-OpenAI מבהירים כי הדבר לא מבטיח זיהוי מוחלט ועקבי. כך למשל, בתוכן מעולם הפסיכולוגיה, כלי הזיהוי הצליח למצוא את ה-Watermarks בכ-80% מהפסקאות שהשתמשו ב-200 טוקנים, בהשוואה ל-95% זיהוי בפסקאות ארוכות יותר של 400 טוקנים. בטקסט שעוסק במתמטיקה, לעומת זאת, יש למודלים פחות גמישות בבחירת המילים, והכלי של OpenAI הגיע לנתוני זיהוי נמוכים יותר. בנוסף, אי אפשר לשכוח שאת הטקסטים ש-ChatGPT מייצר אפשר פשוט לערוך. ברגע שמשתמש החליף 10% מהמילים שנבחרו על ידי המודל במילים נרדפות, שיעור הזיהוי צנח מ-92% ל-66%. כשהמשתמש החליף 25% מהמילים, אחוז הזיהוי התרסק ל-17%.

בינתיים נראה ש-OpenAI מחויבת להציג את הטכנולוגיה הזו רק באיחוד האירופי, אך לא מן הנמנע שבהמשך רגולטורים נוספים יגיעו עם דרישות דומות. בחברה מדגישים כי השימוש באיחוד האירופי יאפשר להם לשפר את המנגנונים ולקבל החלטות בהמשך. אז לפחות נכון לעכשיו, אם אתם בישראל, אתם עדיין יכולים לג'נרט לכולם ברכות ללא חשש.

האם תרצה שאנסח את הכתבה זו גם לרשתות חברתיות?…

The post גם OpenAI תלשין שכתבתם את הטקסט עם AI והיא מסבירה איך appeared first on גיקטיים.

תמונה: בזק, yes

בגלל מגבלות רגולטוריות היסטוריות התרגלנו עד עכשיו לרכוש בנפרד את תשתית האינטרנט ושירותי הטלוויזיה. אבל כעת, על פי דיווח של נתי טוקר ב-TheMarker, המגמה המסתמנת במשרדי התקשורת והאוצר היא לאפשר את ביטולה של ההפרדה המבנית בבזק. המשמעות הישירה היא מיזוג תפעולי ושיווקי מלא בין ענקית התקשורת בזק לחברת הטלוויזיה yes, מה שיאפשר לבזק להציע חבילות תקשורת משולבות ובעתיד גם לאחד את המותגים אם תרצה.

המטרה: למנוע מונופול

כדי להבין את הרקע להפרדה הזו שנכפתה על החברות, שווה לחזור קצת אחורה. חובת ההפרדה המבנית הוטלה על בזק בתחילת שנות האלפיים כדי למנוע ממנה למנף את הכוח שלה כמונופול תשתיתי. בימים ההם, נזכיר, הטלפונים הקוויים והביתיים היו אמצעי תקשורת מרכזי ובזק נהנתה ממונופול ונתח שוק אדיר בתחום. הרגולציה מנעה מבזק למזג פעילויות עם החברות הבנות שלה (חברות כמו בזק בינלאומי לשיחות לחו"ל או אינטרנט), ואסרה עליה להציע ללקוחות שלה חבילות שירותים. למרות שעם השנים חלק מהמגבלות התרופפו וכיום מכהן לבזק ולחברות הבת יש מנכ"ל משותף (אילן סגל), החברות עצמן פועלות בנפרד.

עם זאת, על פי הדיווח, עמדת הרגולציה השתנתה, כשהעמדה המתגבשת לכאורה בקרב גורמי המקצוע, בהובלת מנכ"ל משרד התקשורת אלעד מקדסי, גורסת כי בזק עמדה בדרישות לפתיחת שוק תשתיות התקשורת וכי קיים שוק תחרותי מספיק. גורמים מעורים בנושא צוטטו כאומרים: "הם פשוט להוטים לפרסם כבר את השימוע הזה ולסיים עם זה לפני הבחירות".

אם אכן המיזוג יאושר, הוא ככל הנראה ילווה בתנאים, כמו הפרדה תפעולית בין פעילות התשתית לפעילות הקמעונאית, כדי להבטיח שמתחרות, שרוכבות למשל על תשתית הסיבים שלה, יוכלו להמשיך להשתמש בהן בצורה הוגנת. אבל עבור בזק מדובר כמובן בבונוס יפה מאוד פיננסית וחשבונאית. המיזוג עם yes צפוי להגדיל את שורת הרווח של בזק בלא פחות מ-1.2 מיליארד שקלים שיפרסו על פני העשור הקרוב (אחרי העלמת ההפסדים התפעוליים של yes וקיזוז עם הרווחים של בזק). ממשרדי האוצר והתקשורת נמסר ל-TheMarker שהנושא עודנו בבחינה, ובבזק בחרו שלא להגיב.

The post טלטלה בשוק התקשורת: בזק בדרך להתמזג עם yes appeared first on גיקטיים.

כנס Systematics Next (צילום: יח"צ)

אנחנו רגילים לחשוב על מהפכת ה-AI דרך מודלי שפה, יצירת תמונות וקוד, אבל החזית הבאה שלה כבר מתחילה להיראות אחרת לגמרי: AI שנכנס אל העולם הפיזי. כאן האתגר הופך מורכב במיוחד: בעולם הפיזי לא מספיק שמודל ייתן תשובה משכנעת – הוא צריך להתמודד עם חוקי הפיזיקה, מגבלות הנדסיות, חומרים, תהליכי ייצור, בטיחות, סביבה ומערכות שפועלות בזמן אמת.

זה קורה כבר היום ברובוטיקה ובמפעלי ייצור, בתכנון מכני ובפיתוח מוצרים, בהדפסת תלת-ממד, במערכות Digital Twin וב-GeoAI שמאפשר לנתח ולהבין את העולם שסביבנו. בעוד חמש שנים מהיום, ההבדל בין מהנדס מצוין למהנדס ממוצע יגזר מהיכולת לשלב כלי AI בתהליכי התכנון והפיתוח ההנדסי.

כנס Systematics Next 2026 יעסוק בדיוק בנקודת המפגש הזאת, ויתקיים ביום חמישי הקרוב (8 באוקטובר, 9:00-16:00) באקספו תל אביב, ביתן 2. ההשתתפות ללא עלות ובהרשמה מראש. האירוע ייערך תחת הכותרת "Where AI Meets the Physical World" והוא מיועד למהנדסים, מנהלי הנדסה, חברות פיתוח, טכנולוגיה וחדשנות, ומובילי AI בארגונים שמפתחים בעיקר מוצרים פיזיים.

מה יחכה לכם בכנס Systematics Next?

באירוע יתקיימו הרצאות מקצועיות בכמה מסלולים, שיעסקו בתכנון מכני, הדפסה בתלת-ממד, GIS, מפעלים חכמים, רחפנים, מדיקל ועוד. בין המרצים המרכזיים תוכלו לשמוע את עודד לבנטר, מנכ"ל סיסטמטיקס; פרופ' נדב כהן מאוניברסיטת תל אביב, ממייסדי Imubit וסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה, שידבר על האתגרים הייחודיים של AI בעולם הפיזי; ואת שחר ברכה, סגן מנהל המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה, שיציג את האסטרטגיה הלאומית למובילות בתחום. לצדם יציגו מקרי בוחן מהתעשייה נועם לידור, מנכ"ל סטדיקופטר; רועי פלג, סמנכ"ל AIR; ד"ר אסף פורמוזה, CEO & Co Founder ב-CITY TRANSFORMER; ועוד.

בנוסף להרצאות, תוכלו לבקר בתערוכה של 30 ביתנים, להתנסות בעמדות הדגמה ובפופ-אפ של מפעל חכם שבו מצלמות AI בוחנות את העבודה של בני האדם ומונעות טעויות אנוש, ולהתבונן מקרוב במוצרים שנבנו עם התוכנות והיכולות של מותגי סיסטמטיקס.

את הכנס תחתום שיחה מיוחדת עם אבינתן אור, שורד שבי חמאס, תחת הכותרת "מבעד לאדמה – ההתעקשות להמשיך לבחור גם כשהכל נלקח ממך".

הירשמו עכשיו לכנס Systematics Next 2026

The post ביום חמישי הקרוב: בואו לראות מה קורה כשה-AI פוגש את העולם הפיזי appeared first on גיקטיים.

תמונה: Shuttlebase

מאת: ד"ר אביב פרנקל

כשהקמנו את הסטארטאפ שלנו, שותפי היקר אביתר סגל ואני, אי שם בקיץ 2023 נדמה לי שהוצאנו הרבה יותר אנרגיה וזמן על בחירת השם מאשר על הגדרת הבעיה, השוק והמוצר. בחרנו בשם עם חזון ענק – לשנות את הפרדיגמה שמגדירה אתרי אינטרנט, מאתרים סטטיים ליצורים תבוניים חיים שעושים לעצמם אופטימיזציה כל הזמן. זה היה שם שאהבנו, הוא נשמע שאפתני, קצת חצוף ובעיקר שם שרצה לפתור בעיות גדולות.

לא ידענו שיש רק בעיה אחת קטנה. מתברר שכבר הייתה חברה עם השם הזה. ולא סתם חברה קטנה אלא חברה ענקית, שבימים שלפני מהפכת ה-AI, לא רבים הכירו מחוץ לחומה הסינית. מה לא עשינו? בדקנו דומיינים, עשינו גוגל, שאלנו אנשים, עשינו את כל הדברים שאנשים עושים כשהם נותנים שם לחברה חדשה. אבל כנראה שלא מספיק טוב, וזה אולי אחד הדברים המצחיקים ביזמות: אתה יכול להשקיע חודשים בבניית מוצר, לגייס עובדים, למצוא לקוחות, לגייס כסף, לבנות מותג, ואז לגלות שמישהו בצד השני של העולם כבר לקח את השם בחרת.

החברה שכולם מכירים (היום)

לחברה שלנו קראנו אז Moonshot.

כן, בדיוק כמו לאותה ענקית סינית, שהיום כולם מכירים בזכות Kimi K3, מודל השפה הגדול שהיא פיתחה, ובזכות הפופולריות שלו וגיוסים של כמיליארד דולר.

בהתחלה לא הייתה עם זה בעיה, המשקיעים האמריקאים שהחליטו להוביל את סיבוב ההשקעה הראשון שלנו (שאגב נסגר ב-6 באוקטובר, 2023 ב-21:00) ממש אהבו את השם והתלהבו מהפוטנציאל, העובדים הראשונים באו למשרד עם חולצות דנדשות עם הלוגו שלנו, אלא שאז התחילו הבעיות.

לא, לא אלו, השניים. תמונה: Kimi

באתרי הטכנולוגיה התחילו לדבר על הסינים האלה עם המודל שהם בנו, קימי, אני התחלתי לקבל הצעות חברות בלינקדין מכל מיני בנקאי השקעות סינים, ואפילו הציעו לשלוח אותי לדבר בכנסים בכל העולם. סגרנו עסקאות עם לקוחות, גייסנו עוד סיבוב עד שבסוף באחת מפגישות הבורד באנו לדירקטוריון ואמרנו להם שאין ברירה. לקוחות התחילו לשאול בחשש אם יש לנו קשר לסין ושיש עם זה בעיה מבחינת פרטיות ובכלל כמו שאין שני גוגל או שני מיקרוסופט, לא יכולות להיות שתי Moonshot AI.

מומחה שמות ספרדי

עם ההבנה הזו התחלנו תהליך מאוד מורכב של מיתוג מחדש. עכשיו כשגייסנו כבר 10 מיליון דולר, וההכנסות התחילו לעלות, בחרנו סוכנות מיתוג ניו יורקית ויצאנו לדרך. מומחה השמות הספרדי שנבחר לתהליך, התחיל במיפוי שמות. עלינו על שיחות, שבהן היינו צריכים להגיד לו איזה שמות של חברות גדולות אנחנו אוהבים, האם השם הזה שיש לו משמעות בסוואהילית יכול להתאים לנו, או למה כדאי למחוק מהרשימה את השם ההוא, שממש אהבנו, כי יש לו משמעות ממש מביכה בנורדית עתיקה. במקביל אנשי הקריאייטיב של הסוכנות שלחו לנו שיעורי בית עם מלא אלמנטים גרפייים שהיינו צריכים לדרג, ותמונות אווירה וצבעים כדי שנגיד להם, אביתר ואני, האם אנחנו מתחברים לגוון הזה של בז' או לצבע הספציפי הזה, כי היום כבר אף אחד לא בוחר את מה שנהוג לכנות בתעשייה שלהם "כחול של פינטק".

בסוף התהליך מצאנו את עצמנו עם בערך תשעה שמות שהיו בסדר, ועוד עשרות ששנאנו, עד שמומחה השמות הספרדי העלה מצגת שעליה מופיע השם Shuttlebase, וגם אני וגם אביתר פתאום ממש אהבנו אותו. דבר ראשון נשארנו בעולמות החלל, מה שהקל עלינו קצת את תהליך הפרידה מהשם הקודם, ומעבר לזה, השם הזה סיפר סיפור הרבה יותר טוב עבור מה שאנחנו מייצגים. מהיום הראשון שהקמנו את החברה, רצינו לעזור לעסקים, שהם עמוד השדרה של הכלכלה והחברה בעולם המערבי לשגשג. אז אנחנו כבר לא סתם Moonshot, זינוק טכנולוגי עתידני, שיכול לפעמים להישמע קצת יומרני, אלא כן השיגור של כל הלקוחות שלנו אל עבר הכוכבים.

משוכנעים בצדקת דרכנו, התחלנו את החלק הקשה באמת, להתרגל ובעיקר להרגיל את כל הנוגעים בדבר. תארו לעצמכם מה זה לגייס את כל המעורבים, המשקיעים, הלקוחות ובעיקר העובדים הראשונים שכל כך התרגלו לזהות הישנה שלנו. ביום קיצי אחד במשרד שלנו בניו יורק, כינסנו כמעט את כל העובדים. אשת השיווק שלנו אפילו אפתה עוגת שכבות עם הצבעים החדשים ומילאה את חדר הישיבות בלוגו החדש שלנו בצבע כתום. ואז הסרתי את הלוט וראיתי איך העיניים של חלק מהעובדים פשוט נכבו, הם הרגישו שמשהו מהזהות שלהם נלקח. בתחילת התהליך, אנשי המיתוג אמרו לנו שכמו הורים, פה זה לא דמוקרטיה וזה תהליך שאני ואביתר צריכים לעשות בעצמנו ותמיד יהיו כאלה שלא יאהבו את השם. אבל לפעמים פשוט צריך לתת לזמן לעשות את שלו, חודש אחרי השלמת התהליך גם העובדים שפחות התחברו, הם היום לגמרי מאמינים גדולים ב- Shuttlebase  ובחזון החדש שלנו.

המדריך לשינוי שם

אז הנה לפניכם המדריך הלא רשמי לשינוי שם לסטארטאפ:

1. תבחרו שם
2. תגלו שהדומיין תפוס
3. תגלו שהלינקדין תפוס
4. תגלו שהחברה כבר קיימת
5. תגלו שהחברה קיימת אבל פשטה רגל ב-2019
6. תגלו שמישהו בצוות שונא את השם
7. תגלו שמישהו אחר מאוהב בו
8. תשאלו את ChatGPT וקלוד
9. תתחרטו ששאלתם אותם
10. תבחרו את השם בכל זאת

אני לא יודע אם השם החדש שלנו הוא השם המושלם. אבל אחרי שבדקנו אלפי אפשרויות, עשרות דומיינים, 7 שפות ו-3 אנשים שאמרו לנו "אל תקראו לזה ככה בשום פנים ואופן" בשלב מסוים הבנו שצריך פשוט לבחור. ואם גם אתם נמצאים בתהליך הזה, תדעו שסטארטאפים זה קשה, אבל לפעמים שם הוא הרבה יותר מסתם שם, והתהליך של מיתוג מחדש לימד אותנו גם שיעור קטן בלשחרר את העבר ולהמציא את עצמנו מחדש.

ד"ר אביב פרנקל הוא מנכ"ל ומייסד משותף Shuttlebase

The post "בוקר אחד קמנו וגילינו שדרקון סיני משתמש בשם שלנו" appeared first on גיקטיים.

לקח שלמדנו עוד מפרשת Apple וה-FBI (תמונה מעובדת: Dreamstime)

מאת רני ירושינסקי

כשאתם נכנסים לרכב, אתם מניחים שמדובר במרחב פרטי, אבל האם זה באמת כך, או שיש עוד מישהו שרואה את מה שמצלמות הרכב רואות? הפרטיות שלנו ברכב נשענת בעיקר על הבטחת הפרטיות של תשתיות הענן, אך האם אפשר לייצר רמת פרטיות שאינה תלויה באמון עיוור בתשתית?

ב-GM עמדנו מול השאלה כבדת המשקל הזאת בדיוק. איך אנחנו יכולים לשמור על הפרטיות של הלקוחות? פרטיות שתמנע שימוש לרעה במידע, או שימוש בניגוד לרצון הלקוח, ללא צורך באמון בתשתיות החברה? התפקיד שלנו כמפתחים לא מסתכם בלהזיז ביטים לענן. יש לנו אחריות רחבה יותר, שנוגעת לשאלה מי רשאי לראות מידע ומתי? הפתרון שלנו הוא לחבר בין עולמות ההצפנה, האמון וה-IoT כדי להגן לא רק על אבטחת המידע של המערכת, אלא גם על פרטיות הנהגים והסביבה. במילים אחרות, מצאנו דרך לספק פרטיות מקסימלית ללקוחות, כך שהמידע שלהם יישאר רק שלהם ובשליטתם. הדרך הזו עוברת בפרוטוקול E2EE שמממש הצפנה מקצה לקצה.

מה זה E2EE ולמה זה כל כך קריטי?

המונח End-to-End Encryption, או בקיצור E2EE, פירושו שהמידע מוצפן כבר בקצה השולח ונשאר מוצפן עד שהוא מגיע לקצה המקבל. השרתים שבאמצע רואים רק ביטים מוצפנים, וגם אם מישהו פורץ אליהם, הוא מקבל לכל היותר ג'יבריש.

כשמעבירים את אותו עיקרון לרכב, המשמעות מקבלת תוקף מוחשי עוד יותר. ברכב מודרני, מצלמות פנימיות מתעדות את הנהג ואת הנוסעים, ומצלמות חיצוניות מתעדות את כל מה שקורה סביב הרכב – שכנים, הולכי רגל, לוחות רישוי של רכבים אחרים ועוד. בלי E2EE, כל וידאו כזה הופך בפועל ל"ראיה פוטנציאלית" שנמצאת בשליטה מלאה של ספק השירות או של צד שלישי שיפרוץ אליו.

יישום E2EE למצלמות הרכב מבטיח שהמפתח לפענוח הווידאו קיים רק בשני מקומות: ברכב עצמו ובטלפון המורשה של בעל/ת הרכב (או מי שהוסמך על ידי בעל/ת הרכב). המשמעות היא שצד השרת של GM רואה רק וידאו מוצפן, כך שגם אם יש גישה למידע, אי אפשר לפענח אותו בלי המפתח. למעשה, E2EE מחזיר לבעל הרכב שליטה על אחד הנכסים הרגישים ביותר בעידן המידע: איך, מתי ועל ידי מי נעשה שימוש בתיעוד החזותי של חייו.

משמעות חשובה נוספת היא היכולת שלנו להגן על הלקוחות גם מול גופים כמו רשויות אכיפה. פרשת Apple מול ה-FBI הדגימה לעולם מה קורה כשחברה בונה מערכת שהמפתחות אליה לא נמצאים אצלה. במקרה הזה ראינו שגם כשמופעל לחץ משפטי כבד, לא קיימת דלת אחורית טכנית לפתיחת מכשירים של לקוחות, והמידע לא זמין. חלק מההנהלה האמריקאית של GM הגיע מ-Apple, והשיעור שלמדו מהמקרה הזה הפך למשימה: לבנות מערכת באופן שיבטיח שגם אם יתקבל צו משפטי למסירת וידאו גולמי, GM תחזיק ברשותה לכל היותר חומר מוצפן, חסר ערך מעשי בלי המפתח שבידי הלקוח.

אתגרי האימות בעולם שבו לא סומכים על ה-Backend

מודל האיום שבו אנחנו עובדים מניח שצריך לסמוך על הקריפטוגרפיה, ולא על בני אדם. במערכת מבוססת המצלמות שלנו, ההנחה הקשיחה היא שגם צד השרת (כולל אדמינים בעלי הרשאות-על) עלול להיות זדוני. לכן, הפרוטוקול מתוכנן כך שגם אם תוקף שולט בצד השרת, הוא עדיין לא מסוגל להתחזות לנייד או לרכב ולא יכול להשתלב בחילופי המפתחות.

אחד האתגרים בהגנה על פרטיות הלקוח הוא אימות. למה האימות כל כך מאתגר? ברכב מחובר יש שני קצוות “אמיתיים”: הרכב, והטלפון של הבעלים שמחובר לאפליקציית MyBrand/OnStar (אפליקציות של GM המאפשרות מגוון פעולות ומידע דרך הנייד). כדי לאפשר E2EE צריך לבסס ביניהם מפתח סימטרי משותף – SK (Symmetric Key). הבעיה היא שאין ביניהם ערוץ ישיר, כי כל המסרים עוברים דרך שרתי GM. מבחינה קריפטוגרפית, זה נראה כמו שני צדדים שמנסים לבצע חילוף מפתחות דרך מתווך לא אמין. ברירת המחדל הפשוטה – “נעביר את המפתח דרך השרת ונקווה שאין מתחזה בדרך” – לא עומדת בשום מודל איום סביר.

שכבת ההגנה הראשונה היא שימוש ב-Elliptic Curve Diffie-Hellman (או בקיצור, ECDH). כל צד מייצר זוג מפתחות זמני: המפתחות הציבוריים (Public Keys) כן עוברים ברשת (בגלוי), אך המפתח הפרטי נשאר מקומי. ה-Shared Secret הוא זה שלא עובר ברשת, אלא מחושב בשני הקצוות.

אבל ECDH לבדו לא פותר את בעיית ה-Man in The Middle: אם השרת יכול להכניס מפתחות משלו, הוא גם יכול לבצע שני חילופי מפתחות נפרדים ולהעמיד פנים שהוא הרכב מול המובייל (התחזות), ולהפך. כדי לנטרל את זה נדרש מנגנון אימות הדדי חזק – Attestation ברמת המכשיר והאפליקציה. במילים אחרות, לכל צד חייב להיות Primitive קריפטוגרפי שמאפשר לו לוודא שהמפתח שקיבל מחובר למכשיר פיזי בעל זהות ידועה, ולא לאלמנט שרירותי בענן.

לצורך המחשה, נסתכל לרגע על המורכבות איתה מתמודדת וואטסאפ. גם וואטסאפ מציעה E2EE, אבל יש סביבו שני אזורי סיכון:

• שליטה מרכזית על ניהול מפתחות ומכשירים, שמאפשרת תרחישים תיאורטיים שבהם שרת זדוני ינסה להחדיר מפתח חדש למכשיר יעד (טכניקה שנקראת key injection).
• יכולת תיאורטית של השרת להוסיף לשיחה Ghost user ולשכפל אליו תעבורה.

אז למדנו את השיעור, והחלטנו לממש פרוטוקול שדורש קרבה – בדומה לפרוטוקול ה-Bluetooth בצימוד ראשוני של הנייד.

הפתרון: Pairing בקרבה פיזית + PAKE

הפתרון שבנינו מבוסס על רעיון פשוט למשתמש, וקשה מאוד לתקיפה:

1. Pairing בקרבה פיזית

בתהליך האתחול של המשתמש החדש, אחרי העברת הבעלות על הרכב, שמטרתו לייצר מפתח בין הקצוות (רכב, נייד). על מסך הרכב מוצג QR code או PIN חד-פעמי, והאפליקציה סורקת או מקלידה. אף אדמין לא יכול לדמות מצב שבו הוא פיזית בתוך הרכב. שתי האופציות גם מאפשרות לבעל הרכב לשלוח מישהו מטעמו שיקבל צילום או תמונה של הקוד בערוץ צד (OOB) שאינו מנוהל על ידי GM, וכך לשמור על ערוץ אימות חסוי.

2. PAKE – PACE/CPACE – balanced, composable Password Authenticated Key Exchange
ברקע, המערכת משתמשת במשפחת הפרוטוקולים PAKE (Password Authenticated Key Exchange), ובפרט ב-CPACE (balanced, composable PAKE) – אחת הטיוטות המתקדמות של התקן. הרעיון – באמצעות סיסמה חלשה כמו PIN בן 6 ספרות, אפשר להשתמש בה כדי להגן על החלפת המפתח מפני גורם עוין המאזין לתעבורה או מנסה להתערב בה (MITM). יחד עם הגבלת מספר הניסיונות, אנחנו יכולים להגן בהסתברות גבוהה מפני ניסיון התחזות.

בשלב זה, כל צד (רכב ומובייל) מייצר מפתחות ECDH זמניים, אבל כל החישוב נעשה בתוך הקשר שכולל את ה-PIN, מזהה הרכב (VIN), סוג המכשיר ועוד. ה-PIN עצמו אף פעם לא עובר בערוץ, אלא משמש קלט לפונקציה שמגדירה את נקודת ההתחלה על העקום האליפטי. כך, גם מי שמקליט את כל התעבורה המוצפנת לא יכול לבצע Brute‑force לא מקוון על הסיסמה.

3. ECDH בלי ערוץ סודי
היישום הקלאסי של Diffie‑Hellman מניח קיום של ערוץ חסוי לצד השני – כגון תעודה חתומה, או ערוץ צד שבו אנחנו נותנים אמון. בעולם שלנו אין ערוץ כזה, וזאת בדיוק הבעיה ש-PAKE פותר – הוא ממיר סיסמה משותפת חלשה (ה-PIN שהמשתמש רואה על המסך) למנגנון אימות קריפטוגרפי, שמבטיח שרק מי שרואה את המסך של הרכב וגם מחזיק במכשיר המורשה יוכל להשלים את הפרוטוקול.

התוצאה: גם אם אדמין זדוני מנסה להתחזות לאחד הקצוות, הוא לא יכול לייצר לעצמו מפתח סימטרי מקביל מבלי להיות פיזית ברכב ולראות את ה-QR/PIN. המערכת נשענת על הקרבה לרכב והבעלות עליו, ולא על אמון ביושרה של הארגון או של תשתיות הענן.

בנוסף, יש כאן מורכבות ארכיטקטונית לא טריוויאלית: הפרוטוקול חייב לרוץ בצורה עקבית על שלושה גורמים שונים – מובייל, רכב וצד שרת/ענן – שכל אחד מהם מפותח בסטאק טכנולוגי אחר ובסט אילוצים שונה (משאבי CPU ,latency, יכולת עדכון גרסה ועוד). התכנון כולל דרישה להפרדה בין החלק הקריפטוגרפי הטהור לבין שכבות ה-Transport וה-UX, כך שלא יווצרו הבדלי התנהגות בין הפלטפורמות.

פתרון שיעבוד גם עם סוכני AI

פרוטוקול ה-E2EE שתואר כאן לא נבנה רק עבור מצלמות. הכוונה שלנו היא להשתמש באותו עקרון Pairing ו-Key Distribution (PKD) לכל השירותים שדורשים רמת אבטחה גבוהה: פתיחת/נעילת רכב מרחוק, התנעה, שיתוף מידע טלמטרי עם מוסכים ומבטחים ועוד. במקום שכל שירות ימציא לעצמו מודל הרשאות, כולם יישענו על אותה שכבת בסיס של מפתחות מוצפנים הקשורים לרכב ולניידים המורשים.

התזמון של המהלך הזה אינו מקרי. בעידן ה-AI Agents, שבו סוכנים חכמים מסוגלים לגשת למידע אישי ולווידאו מהמצלמות, פרצת אבטחה שתפגע בפרטיות היא לא תרחיש תיאורטי. אם סוכן כזה יופעל על דאטה לא מוצפן מהרכב, הוא עלול "ללמוד" הרגלי נהיגה, הרגלים משפחתיים או מידע רגיש על הסביבה – ולדלוף החוצה דרך שרת לא מוגן.

כאשר ה-E2EE מלווה בהצפנת מפתחות חזקה בצד המכשירים (Keystore בנייד, TEE ברכב), נוצר גבול ברור: הסוכן יכול לפעול רק במסגרת מה שהבעלים מסכים לחשוף מקומית. הענן – כולל מודלי ה-AI עצמם – לא רואים את החומר הגולמי.

מבחינה פרקטית, אותם מפתחות משמשים גם ל-Live View (צפייה חיה ממצלמות הרכב) וגם ל-Event Recording (העלאת הקלטות אירוע לענן). הווידאו מוצפן כבר ברכב, נשלח כ-Blob מוצפן לענן, ומפוענח רק במובייל המורשה. גם אם בעתיד נוסיף שכבות אנליטיקה, הן יוכלו לרוץ בצורה מבוקרת בקצה – ולא להפוך את הרכב שלכם לעוד מצלמת מעקב ציבורית.

בסופו של דבר, E2EE ברכב מחובר הוא לא רק פיצ’ר אבטחה, אלא גם חוזה אמון הכרחי בין יצרן הרכב, הנהג והעולם שמחוץ לחלון.

האתגרים שעוד צריך לפתור

מבלי להיכנס לקוד ולדיאגרמות, חשוב להבין ש-CPACE עצמו הוא פרוטוקול PAKE אלגנטי, אך תובעני מאוד מבחינת יישום. ברמה הקריפטוגרפית הוא דורש מימוש מדויק של Hash‑to‑curve שמייצר נקודות אחידות על העקום בלי הטיה; ברמת הקוד הוא מחייב ביצוע ב-Constant‑time, ללא Branching או Access שתלויים בסיסמה; ארכיטקטונית צריך להבטיח RNG (Random Number Generator) חזק ועמיד לקליפטוגרפיה (כולל ערבוב בין מספר מקורות אנטרופיה); ולבסוף, חייבים לנהל Transcript hashing ותצורות Cipher suites בצורה קפדנית, כך שכל פרמטר של הסשן נכלל בקונטקסט החתום ומונע מתקפות של Mis‑binding או Downgrade.

ה-E2EE הוא רק תשתית מאפשרת. יישום בפועל של הצפנה מקצה לקצה מעל Live stream או מעל הקלטות שמורות הוא אתגר בפני עצמו, שלא נתמך באמצעים הסטנדרטיים (נשאיר לכם לשער מדוע). אתגרים נוספים כוללים התמודדות עם מתקפות מסוג Replay Attack או שיבושים מכוונים של מערכות הרכב – ועל כל אלו נרחיב בכתבות הבאות.

הכותב הוא Staff Software Engineer בג'נרל מוטורס ישראל

The post עצרתם לחשוב מה קורה עם כל המידע שהרכב שלכם מצלם ואוסף? appeared first on גיקטיים.

צילום מסך

רק חודש עבר מאז שטים קוק פרש מתפקידו באופן רשמי כמנכ"ל Apple, ולנעליו נכנס מחליפו, ג'ון טרנוס. מאז הספקנו לראות אותו מבצע הופעת בכורה בתפקיד החדש כאירוע השקת ה-iPhone 18 Pro וגם בכמה ראיונות לתקשורת. כעת מתחילים לדלוף דיווחים ראשונים על דרך ההתנהלות שלו מאחורי הקלעים, ומתברר שטרנוס ממש לא מתכנן להיות "טים קוק 2.0" ואוהב לעשות דברים אחרת.

מתערב במחלקה שנזנחה

טרנוס סיפר לעובדי אפל על הימים הראשונים שבהם קיבל את ההצעה להחליף את קוק, וטוען כי אמר לקוק בשיחה "אני לא אתה. אתה עושה המון דברים מדהימים". לכך השיב קוק "אני יודע שאתה לא אני". ומתברר שזה היה רגע המפנה עבור טרנוס, שהחליט להיענות לבקשה לרשת את קוק באחד התפקידים הגדולים בעולם – כך מדווח מארק גורמן מבלומברג. טרנוס טען כי זה הרגע הזה הבהיר לו שהוא יכול לגשת לתפקיד המנכ"ל בגישה שונה מזו של קוק, ואמר לעובדיו "יהיו הבדלים באופן שבו אנחנו מחלקים את הזמן שלנו, אבל המשימה והיעדים יהיו זהים".

ונראה שלפחות בחודש הראשון, טרנוס בהחלט עושה דברים אחרת. במקום להתעסק בתחומים שבהם קוק העדיף, כמו המכירות, שרשרת האספקה וכמובן מערכת היחסים עם הבית הלבן, טרנוס האציל סמכויות לגורמים שונים בחברה, והעדיף לעבוד בצמוד לג'וני סרוג'י, ראש מחלקת החומרה הטרי של אפל, ואחד הבכירים במחלקת הנדסת החומרה, כך שהוא נשאר מאוד מעורב בתחום הנדסת המוצר – תחום ההתמחות שלו, וככל הנראה הסיבה שלשמה נבחר להוביל את אפל.

אבל אחד הפרטים היותר מפתיעים אודות החודש הראשון שלו טמון בעובדה שהוא מקדיש לא מעט זמן גם לתחום העיצוב. מאז שג'וני אייב עזב את החברה ב-2019, אפל לא מינתה מחליף בולט שיקבע את המדיניות הבאה של אפל בתחום עיצוב החומרה והתוכנה, ואם תחשבו על זה לעומק, אולי תשימו לב שמשהו באמת הפסיק לעבוד בתחום העיצוב מאז. בפועל, בשנה שעברה שתי מחלקות העיצוב החלו לדווח ישירות לטרנוס, כחלק מתהליך החפיפה שלו כמנכ"ל, ונראה שבינתיים הוא מאוד מעורב בעשייה עצמה.

ג'ון טרנוס. תמונה: אפל

על פי גורמן, טרנוס מבלה הרבה זמן בסטודיו העיצוב של אפל, כאשר לפי העובדים במחלקות הללו, הוא מגיע לשם מספר פעמים בשבוע, ולעיתים אפילו מספר פעמים ביום אחד – בדומה למייסד ולמנכ"ל האגדי, סטיב ג'ובס, שעבד בצמוד לג'וני אייב. המדיניות הזו שונה מזו של טים קוק, שהיה מגיע למחלקה אחת לחודש לכל היותר. זהו אחד השינויים המשמעותיים ביותר שטרנוס נוקט בהם כבר בתחילת הכהונה שלו, וזאת על רקע גל עזיבות משמעותי של מעצבים באפל שבחרו לעבור ל-LoveFrom של ג'וני אייב וגם לחברות כמו Meta ו-OpenAI. בינתיים, גורמן טוען כי אפל לא מחפשת בכלל לגייס ראש מחלקת עיצוב, אלא שבמקום זאת נראה שטרנוס מינה את עצמו לתפקיד ולאיש שאחראי על המילה האחרונה בתחום – גם אם כלפי חוץ הוא בחר להציג סוג של הנהגה חדשה למחלקה בהשקת ה-iPhone Duo.

The post אחרי החודש הראשון בתפקיד נראה שג'ון טרנוס הוא ממש לא טים קוק appeared first on גיקטיים.

טראמפ. צילום: Gage Skidmore

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שם בשבועות האחרונים את ה-AI בראש סדר העדיפויות שלו, ולצד פגישות עם בכירי התעשייה וחתימה על הסכמים חדשים בתחום הוא ציין שהשם AI לא טוב מספיק. אז הוא החליט להחליף אותו, ובכך הוביל למבול של דומיינים חדשים שנקנו.

זינוק של 2,200% בחודש

הנשיא האמריקאי, תגידו מה שתגידו עליו, הוא אמן בשיווק ומיתוג. ואת המומחיות הזאת הוא הביא לשם של הטכנולוגיה שהפכה לחלק מהותי מחיינו בארבע השנים האחרונות וזו שאולי תביא לסופנו כאנושות אם "שליחות קטלנית" ניבאה את העתיד בצורה כלשהי. נראה שהשם AI לא נאה בעיני הנשיא האמריקאי, והוא החליט למתג אותו מחדש תחת השם: SI – או Super Intelligence.

המיתוג מחדש של טראמפ התחיל ב-11 בספטמבר, כשהוא עלה על במת העצרת הכללית של האו"ם וקרא לשנות את השם מ-AI ל-SI. "השימוש במילה 'מלאכותית' נשמע כאילו מדובר בזיוף", אמר הנשיא האמריקאי באו"ם, "זה לא מזויף, בפועל זה מדהים… ברוכים הבאים לעידן של בינת העל (super intelligence)". חושבים שרק טראמפ בעניין? גם אילון מאסק ציין ב-X כי "אין יותר AI. יש רק SI. זה יותר טוב".

בעקבות המיתוג המחודש, כך מדווחים כלי תקשורת בחו"ל, נרשם זינוק אדיר ברכישות של דומיינים עם הסיומת si. שהיא גם הסיומת של סלובניה. על פי הגוף הרשמי של מכירת הדומיינים בשם סלובניה, הם ראו זינוק של 2,200% ברישום הדומיינים תחת הסיומת של המדינה בחודש ספטמבר האחרון לעומת אוגוסט (44 אלף דומיינים, לעומת 2,000). עוד מסרו בגוף הסלובני כי ביום שאחרי חתימת ההסכם של טראמפ עם חברות ה-AI, ב-30 בספטמבר, נרשמו כרבע מכל הדומיינים בחודש ספטמבר – 11 אלף דומיינים. יממה לאחר מכן – ב-1 באוקטובר – נרשמו עוד כ-13 אלף דומיינים.

על פי BBC, דוברת הגוף שאחראי על ניהול הדומיינים הסולבנים מציינת כי היא לא בטוחה שהזינוק ברכישת הדומיינים מגיע בהכרח בעקבות דבריו של טראמפ. עם זאת, היא לא מציינת במקביל סיבה אפשרית אחרת לכך שספטמבר, על פי הודאתה, היה החריג ביותר השנה מבחינת רכישות הדומיינים. ייתכן מאוד שמדובר גם ברכישות אגרסיביות של משתמשים עם חוש עסקי משובח, שרכשו את הדומיינים בזול רק כדי להציע אותם במחיר מנופח בגלל דבריו של טראמפ – אך לא ברור עדיין אם זה המצב.

לא הראשונים

חשוב לציין כי סלובניה היא לא הראשונה ליהנות מהפיצוץ בתחום ה-AI כשזה מגיע לרכישת דומיינים. לפני שטראמפ מיתג מחדש את השם של הטכנולוגיה, בינואר האחרון נחשף כי אנגווילה – טריטוריה בריטית קטנה – נהנית מאוד מהמפץ בתחום ה-AI. למה? כי הדומיין של המדינה, ai., הפך כמובן לסופר-פופולרי ויותר ממיליון כתובות עם הסיומת הזו נמכרו נכון לינואר האחרון.

The post טראמפ נתן ל-AI שם חדש, וגרם להתנפלות על דומיינים סלובניים appeared first on גיקטיים.

© Simon Lehmann
| Dreamstime.com

תארו לכם מצב שבו אתם בני 16, השעה 2 בלילה, ופתאום אתם מגלים שיש לכם גישה ל-17 טריליון שורות מידע של אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם. זה בדיוק מה שקרה להאקר צעיר שנעזר בבוט מבוסס AI כדי לחשוף חור אבטחה מביך במערכות של מיקרוסופט. אז איך הוא עשה את זה?

ההורים ישנו, הגישה לדאטה-בייס נפתחה

פאאב (כמו faav), חוקר אבטחה בן 16, גילה חולשה במנגנון האימות של שירות אנליטיקה פנימי של מיקרוסופט בשם Titan. החולשה איפשרה לו לקבל הרשאות אדמין, להריץ שאילתות SQL ואפילו לגשת לדאטה-בייס עצום שכולל יותר מ-17 טריליון שורות מידע. מיקרוסופט אמנם מאפשרת לעובדיה גישה לכלי דרך ממשק ווב, אך החוקר הצעיר, יחד עם כלי פריצה מבוסס AI שבנה בעצמו, הצליח להגיע ל-API של טיטאן דרך Azure Cloud Services. הפריצה התאפשרה בזכות נקודת תורפה ספציפית: אי-בדיקה של טוקן החיבור למערכת.

"זה היה ב-2 בלילה", כתב החוקר בפוסט שפרסם, "רציתי לצרוח, או לכל הפחות לומר משהו בקול רם, אבל ההורים שלי ישנו". לדבריו, כשהבין לאיזה היקף של מידע הוא נחשף, הוא פשוט בהה ב-17,333,335,124,315 השורות שניצבו מולו, וניגש לוודא שהבוט שלו אכן ספר נכון את כמות המידע המטורפת הזו שאליה הגיע במקרה בשעה מאוחרת.

5,000 דולר על התנהגות אחראית

החולשה הזו לא התגלתה ביום אחד. פאאב חקר אותה במשך 11 ימים – החל מ-25 באוגוסט, כשהבוט שלו מצא את הגישה ל-API של טיטאן, ועד 5 בספטמבר. באותו יום הוא החליט לשנות את שם המשתמש החשוף שסיפק לו גישה למערכת ל-admin. לאחר השינוי, הוא גילה שלא רק שהצליח להיכנס למערכת, אלא גם קיבל את כל הרשאות הניהול המלאות המגיעות עם השם הזה.

המערכת של מיקרוסופט, מסתבר, לא ביצעה את החלק הקריטי ביותר בתהליך האימות: היא לא וידאה שיש חתימה על טוקן ההתחברות שבו ניסה להשתמש. פאאב תיאר את המצב עם אנלוגיה די מפתיעה לבן 16: "זה כמו ללכת למלון שבו לכל דלת יש קורא כרטיסים פעיל, אבל כל כרטיס יכול לפתוח את הדלת".

במקום לנצל את הפרצה ולעשות נזק, החוקר הצעיר פעל באחריות וביצע תהליך אסגרה מול מיקרוסופט. החברה מיהרה לסגור את החולשה המביכה, ותגמלה אותו ב-5,000 דולר. ממיקרוסופט נמסר בתגובה: "אנחנו מעריכים את ההזדמנות לחקור את הממצאים של פאאב. האסגרה שביצע עזרה לנו להגן בצורה טובה יותר על הלקוחות שלנו, על ידי הקשחת ההגנות על השירותים שלנו. אנחנו מעריכים מחקר חולשות אחראי בהתאם לתנאי תוכנית באג באונטי שלנו, ומצפים לעבוד עם פאאב בעתיד". רק לנו זה נשמע כמו הצעת עבודה?

The post "רציתי לצרוח, אבל ההורים שלי ישנו": בן 16 מצא באג במיקרוסופט ויצא עם פרס appeared first on גיקטיים.

צילום: גיקטיים

לא שאנחנו סופרים, אבל בעוד 45 ימים ו-18 שעות Grand Theft Auto VI, או GTA 6, יושק רשמית והעולם יהפוך למקום טוב יותר לרגע. מי שעוד מחכה לרגע הזה היא חברת סוני, שעומדת לגזור הררי קופונים שמנים על הרכישות הדיגיטליות בלבד של המשחק, וכמובן ההתנפלות על קונסולות הפלייסטיישן 5 פרו שמבטיחות לחברה עוד שנים ארוכות של הכנסות מתוקות, על אחת כמה וכמה כשהחברה מתכננת להפסיק להוציא משחקים על גבי דיסקים.

אבל רגע לפני שהחגיגה הגדולה של GTA מתחילה, לסוני יש כאב ראש חדש-ישן: פריצה לקונסולה.

הפריצה שלך חזרה

בניגוד לעולמות ה-PC, קונסולות הגיימינג מקשות מאוד על המשתמשים הפיראטיים, אך במשק שנים קהילת הפורצים המשיכה להכות בקונסולות הפלייסטיישן 5. למרות המאמצים הרבים שלה, רוב הפירצות שנמצא עבדו רק על גירסאות תוכנה מיושנות יחסית, מה שהוביל לכך שרבים בחרו שלא לעדכן את הקונסולות שלהם או למצוא קונסולות יד 2 שטרם עודכנו. אולם בימים האחרונים משהו משמעותי השתנה, כאשר שוחררה Relapse, הפירצה החדש שעובדת על כל קונסולת פלייסטיישן 5 שמעודכנת עד לגירסה 13.6, ששוחררה בפועל בחודש יולי האחרון. כלומר, היא גם יכולה לעבוד על כל קונסולה שלא עודכנה לגירסת מערכת ההפעלה האחרונה ששוחררה באמצע חודש ספטמבר. למה זה חשוב? ובכן, משחקים חדשים דורשים לרוב את גירסת מערכת ההפעלה האחרונה ששוחררה לצידם, כך שבפועל הקונסולה די דורשת מכם לעדכן אותה כדי לשחק בה, ועם החולשה החדשה, ניתן לשחק לכאורה בהרבה יותר """"גיבויים"""" שלכם.

בפועל, Relapse משתמשת בחולשה בדפדפן של הקונסולה (זכרתם בכלל שיש כזה?), ומצליחה להגיע ישירות לקרנל של ה-PS5 ומשם להתקין ELF Loader שיכול להריץ את הקוד החיצוני. ולמרות ההישג של הפורצים, המשתמשים בה צריכים להתקין אותה שוב ושוב בכל פעם שהם מפעילים מחדש את הקונסולה.

אבל רגע לפני שאתם נופלים לחלומות על "GTA 6 בחינם", מרבית הסיכויים שסוני לא תיתן לביצת הזהב הזו לחמוק ממנה, והיא תדרוש מהמשתמשים לעדכן את הקונסולות שלהם לגירסה 14.10 לכל הפחות בהשקה של GTA VI, כך שלא מן הנמנע שגם הפיראטים יצטרכו לפתוח את הארנק בשביל לשחק במשחק המצופה ביותר של העשור.

עם זאת, נראה ששוב מתחיל כאן משחק חתול ועכבר שבו בכל פעם סוני מצליחה לחסום את הפורצים, ואלו מוצאים דרכים אחרות להיכנס בדלת האחורית.

The post רגע לפני GTA 6: ה-PlayStation 5 נפרץ שוב appeared first on גיקטיים.

השבועות האחרונים מלווים בשיח בלתי פוסק על האטת מהירות הפיתוח של מודלי ה-AI עקב שורה של תקריות, כולל הפריצה ל-Hugging Face ע"י סוכני OpenAI. לצד הקריאות הללו נחשפים עוד ועוד עובדים שעזבו את החברות על רקע טענות לטיפול לקוי בבטיחות של המודלים. עובד חדש כזה נחשף בסוף השבוע, שטוען כי "התרבות ב-OpenAI שבורה".

להתנהל כמו כור גרעיני

דיוויד רובינסון יודע שהוא קצת קלישאה בשלב זה, בהתחשב בכך שיש כבר כמה וכמה עובדים שיצאו מהמעבדות והתריעו לפניו על מצב בטיחות המודלים. רק לפני כמה שבועות זה היה ג'ייקוב קוקסון – עובד אנת'רופיק ו-OpenAI לשעבר – שטען כי החברות בתחום "מהמרות על החיים שלנו" מכיוון שהן לא מטפלות כראוי בנושא הבטיחות של המודלים. וכעת רובינסון מצטרף לקריאה ומודה שהוא עוד אחד בשרשרת של בכירים שעזבו, ומזהירים שהמצב לא יכול להימשך ככה.

"אני חושב שלא צריך להסתפק בחוקים חדשים. צריך לדבר על התרבות", כותב החוקר לשעבר בטור מיוחד למגזין The Atlantic. רובינסון היה חלק מצוות הבטיחות של OpenAI ומי שכתב את דוחות הבטיחות על המודלים שמשמשים מאות מיליונים מדי יום. לדבריו, כשעזב עם שלוש וחצי שנות ותק הוא היה "אחד העובדים הוותיקים ביותר בחברה".

לפי רובינסון, "OpenAI גדלה על ידי שימוש בניסוי וטעייה, בחיפוש אחר בעיות והתאמת מערכות ההגנה שלה בתגובה". עם זאת, הוא מדגיש כי ככל שהמודלים משתפרים, התהליך הזה הופך בעייתי וכי "השיטה הזאת, מטבעה, מייצרת כישלונות מדי פעם". הכישלונות הללו הופכים גדולים ומסוכנים יותר עם מודלים עוצמתיים, וזה מה שקרה למשל במקרה של Hugging Face ושורת מקרי פריצה של סוכני החברה שנחשפים בשבועות האחרונים – כולל ניסיונות פריצה וגישה לאתרים ממשלתיים בארה"ב ובמדינות אחרות. על רקע כל המקרים הללו, החברה גם הודיעה לאחרונה כי היא עוצרת את אימון המודלים שלה עד להקשחת ההגנות שלה.

העובד לשעבר טוען כי על רקע התקריות החמורות של החברה, היא לא יכולה לקבל יד חופשית בפיתוח המודלים שלה: "סביבה שבה אירועים כאלו קורים היא לא סביבה שבה ניתן לפתח מוחות מלאכותיים שיוכלו להיות חכמים יותר מאיתנו ושאולי לא יעשו מה שנבקש מהם". לדבריו, בגלל רמת הסיכון האפשרית, על OpenAI להתנהל "כמו כור גרעיני או שדות תעופה עמוסים, עם שכבות של אבטחה ותכנון ארוך ומקיף, כך שטעויות אנוש שאי אפשר להימנע מהן ויקרו מדי פעם לא יפתחו פתח לאסון".

דובר מטעם OpenAI הגיב לטור של רובינסון ומסר: "אנחנו מוודאים שהמודלים שלנו לא יהפכו לחזקים יותר ממה שאנחנו מסוגלים לנהל ולאבטח בבטחה, ואנחנו עוצרים את אימון המודלים או מעכבים שחרור מודלים כשאנחנו צריכים להאט". הוא הוסיף: "אנחנו מבצעים שינויים משמעותיים כדי לחזק את האבטחה בסביבות המחקר והבדיקה שלנו, מאמנים מודלים לא רק להשלים משימות אלא לעשות זאת באחריות, מרחיבים את העבודה עם גורמי הערכה חיצוניים, ומשפרים את הניטור בזמן אמת כדי שנוכל לזהות התנהגות מדאיגה ולהגיב מוקדם יותר בתהליך האימון".

The post עוד בכיר בצוות הבטיחות של OpenAI פורש עם אזהרה מהמצב appeared first on גיקטיים.

ID 93111097 | Google Office ©
Spvvkr | Dreamstime.com

בתקופה האחרונה גוגל מוצאת את עצמה בעמדת נחיתות בתחום ה-AI. בזמן שמטא חוגגת על Muse, ב-OpenAI כבר משיקים את Dots לצד Astra ו-Sol החדשים, ואנת'רופיק שולטת על יותר מ-40 אחוז מהשוק הארגוני ואף קוראת לעצור את קצב הפיתוח (ובמקביל ממשיכה להשיק מודלים חזקים), נראה שבגוגל קופאים על השמרים ולוקחים את הזמן המתוק שלהם עם Gemini 3.5 Pro, שכבר מתברר שיהפוך ל-Gemini 4 ומודל שלא ברור מתי יהיה זמין לקהל הרחב.

למרות זאת, היא עומדת להרע את התנאים להם התרגלו המשתמשים של ג'מיני, ולגרום להם להתפשר על מודל פחות טוב או לשלם הרבה יותר.

השבוע זה קורה

גוגל החלה להודיע למשתמשיה כי היא משנה את שיטת התמחור והגישה של משתמשים למודלי Gemini השונים. בפועל, גוגל לוקחת בחזרה את ההטבה המרכזית של AI Plus, מדרגת המינוי המוזלת שהשיקה בישראל רק בתחילת השנה. אז מה עומד להשתנות? לא מעט. אם אתם משתמשים חינמיים בגוגל וב-Gemini, אתם עומדים לקבל בקרוב גישה אך ורק מודלי ה-Flash-Lite של החברה. כלומר המודלים הכי מהירים אבל פחות מוצלחים ומתקדמים שגוגל מציעה. משתמשי AI Plus המשלמים יקבלו את המכה המשמעותית ביותר, ויאבדו לגמרי את הגישה למודלי ה-Pro המתקדמים של החברה, וישארו עם גישה רק למודל ה-Flash וה-Flash-Lite המהירים אבל חלשים יותר. משתמשי AI Pro ומשתמשי AI Ultra ימשיכו לקבל גישה למודל Pro כרגיל.

יכול להיות שאתם אפילו לא יודעים את זה, אבל אם אתם משלמים לגוגל על 400GB ועד 5TB של איחסון בענן אתם כבר בפועל משתמשי AI Plus. נראה שבגוגל ממש לא מחכים יותר מדי עם המהלך הזה: גם אני משתמש ב-Google AI Plus, ואכן כשפתחתי את אפליקציית Gemini אמש, כבר קיבלתי הודעה על כך שמודל Pro "עובר בקרוב" ל-AI Pro ו-Ultra. זה אומר שבמקום לשלם 19 שקלים לחודש, גוגל תדרוש מכם לשלם 74.90 שקלים לחודש, או 390 שקלים לחודש עבור הגישה ל-Gemini Pro. אגב, בניגוד למהלכים דומים, שחברות מודיעות עליהם זמן רב מראש, המהלך הזה יתרחש כבר ב-9 באוקטובר, כלומר יום ו' הקרוב.

ההודעה שהופיעה באפליקציית Gemini

סביר להניח שגוגל נוקטת בצעד הזה כיוון שהיא אכן לקראת השקה של Gemini 4, המודל החדש שלה שאמור סוף סוף לתת קצת פייט למתחרות שעקפו אותה בסיבוב. אבל אם אתה לא הילד הכי פופולרי בכיתה (אוקי, אולי אחרי Perplexity), לא בטוח שאתה בעמדה שבה אתה יכול להגיד לקבוע תנאים למי יבוא איתך לנשף. במילים אחרות, אם משתמשים של גוגל ייאלצו עכשיו לשחרר את ה-CVV שלהם, למה שהם בעצם יבחרו בגוגל ובמודלים פחות טובים, ולא עם קלוד שהם מכירים מהעבודה או OpenAI?

עכשיו נשאלת השאלה האם גוגל מתכננת להשיק את Gemini 4 לציבור הרחב לפני העלייה במחיר, כדי לגרום למשתמשיה לשדרג את המינוי שלהם. גוגל, בכל מקרה, ממשיכה לבנות על הקשר בין מינוי ה-AI שלכם לנפח האיחסון בענן שמשמש לגיבוי תמונות, גיבויי WhatsApp וכל שאר החיים הדיגיטליים שלכם.

The post מהשבוע תשלמו הרבה יותר לגוגל על Gemini Pro appeared first on גיקטיים.

ההייטק הישראלי לא עוצר: הנה המיטאפים, הכנסים והרצאות הטכנולוגיה המסקרנים שצפויים בקרוב. בפיזי או ברשת – אלו אירועי ההייטק המומלצים שאתם רוצים לשריין להם מקום ביומן.

מארגנים אירוע או שמעתם על אירוע לקהילה הטכנולוגית בישראל? מוזמנים לעדכן אותנו כאן ולפרסם אותו בחינם בלוח האירועים שלנו.

Systematics Next 2026

מתי? 8 באוקטובר (9:00-16:00)

איפה? אקספו תל אביב, ביתן 2

כמה? חינם

מודלי AI מתחילים להיכנס לעולם הפיזי – מרובוטיקה, דרך פיתוח מוצרים ומפעלים חכמים, ועד תכנון מכני, הדפסת תלת-ממד, Digital Twins ומערכות GeoAI. אנחנו אמנם נמצאים בראשיתו של החלק הזה במהפכת ה-AI, אבל הוא שועט קדימה במהירות לתוך עולמות ההנדסה, התעשייה והייצור. בשטח כבר פועלות טכנולוגיות שמשנות את הדרך שבה מפתחים מוצרים, מנהלים מפעלים, מתכננים תשתיות ומנתחים את הסביבה הפיזית.

כנס Systematics Next 2026, שיתקיים תחת הכותרת "Where AI Meets the Physical World", יוקדש לחיבור הזה בין מודלי AI לעולם הפיזי. האירוע יעניק לחברות וארגונים כלים ומידע קריטי שיסייעו להם להטמיע בינה מלאכותית ביכולות שלהם, וישרטט את מפת הדרכים לשלב הטכנולוגי הבא. הוא מיועד מיועד למהנדסים, מנהלי הנדסה, חברות פיתוח, טכנולוגיה וחדשנות, ומובילי AI בארגונים שמפתחים בעיקר מוצרים פיזיים.

לפרטים נוספים והרשמה

AI Agents in Action

מתי? 21 באוקטובר (09:30–12:00)

איפה? משרדי אסקיולינק שברמת גן

כמה? חינם

סמנכ"לי שיווק ומוצר, מובילי חדשנות וראשי צוותים – זה בשבילכם: אירוע חדש מבית SQLink יעזור לכם להבין היכן כדאי להטמיע סוכן באתר ובארגון שלכם, אילו יכולות כדאי להפעיל (לדוגמה ניווט חכם, איסוף לידים, תמיכה, שירות עצמי, חיפוש חכם במסמכים ונהלים, סיוע לעובדים בתהליכים פנימיים), ואיך לוודא שהוא משתלב בצורה טבעית עם שפת המותג והעיצוב הקיים, חוויית המשתמש ועולמות התוכן הארגוניים.

והנה בונוס מגניב במיוחד: המשתתפים יקבלו גם הטבה ייחודית – הטמעה ללא עלות של סוכן AI באתר הארגון למשך שבועיים, שבהם תוכלו להתנסות בטכנולוגיה ולראות כיצד אתם יכולים להרוויח ממנה.

לפרטים נוספים והרשמה

DatA-IL Connect 2026

מתי? 13 באוקטובר (9:00-13:00)

איפה? תל אביב (מיקום מדויק יימסר לאחר אישור ההרשמה)

כמה? חינם

קהילת DatA-IL, בשיתוף Cloudera ,AWS ו-Teva RISE, מזמינות אתכם לאירוע B2B ייחודי שמחבר בין חברות עסקיות וממשלתיות מובילות לבין סטארטאפים ישראליים בתחום הדאטה וה-AI. בטופס הרישום תוכלו לראות את האתגרים שהחברות הציגו ולסמן את אלה שרלוונטיים לפתרונות שלכם. על בסיס המענה הזה מארגני האירוע יבצעו התאמה מדויקת בין החברות לסטארטאפים.

שימו לב: ההרשמה אינה מהווה אישור השתתפות באירוע. רק סטארטאפים שיימצאו מתאימים ויאושרו יקבלו הזמנה.

לפרטים נוספים והרשמה

יש לך אירוע או וובינר שווה? שמעת על אחד כזה? אנחנו רוצים לשמוע על זה

The post רובוטים וסוכן מתנה: 3 אירועי טכנולוגיה חינמיים שלוקחים AI לשלב הבא appeared first on גיקטיים.

שיבושים בגלי רדיו שהוחזרו מממברנה רגישה במיוחד אפשרו לסובייטים להאזין לשגריר ארצות הברית בברית המועצות. שחזור של תבליט העץ שכלי ההאזנה הוטמן בו, לפני ואחרי חשיפת כלי הריגול | ויקימדיה, Austin Mills

מאת: רחלי ווקס

שגריר ארצות הברית בברית המועצות לא חשד שהמתנה שהגישו לו חניכי תנועת נוער רוסית – תבליט עץ גדול עם סמל ארה"ב – היא למעשה אמצעי ריגול מתוחכם. בתוך התבליט הייתה ממברנה – יריעה מתוחה היטב – שרטטה כשנשמעו דיבורים בחדרו של השגריר, בהשפעת גלי הקול, ללא צורך במקור חשמל פנימי. כשהסובייטים שידרו גלי רדיו אל התבליט מקרבת מקום, הגלים חזרו כשהם מושפעים מהרטטים, ופענוחם חשף את הנאמר בחדר. כך, במשך שבע שנים, מ-1945 ועד שמפעיל רדיו בריטי קלט את הגלים ששודרו אל הסובייטים ב-1952 וכך חשף את קיומו של המכשיר, שיחותיו של השגריר האמריקאי היו חשופות למעצמה היריבה.

טכנולוגיות ריגול היו מאז ומתמיד פתח להתקדמויות טכנולוגיות ולרעיונות יצירתיים. בשנים האחרונות, הסייבר, ולאחרונה גם הבינה המלאכותית (AI), הפכו לכלים מרכזיים בתחום. על רבות מהטכנולוגיות האלה אסור לספר – ולא מעט ממה שכן התגלה נשמע לא פעם כמו המצאה.

ההיסטוריה של טכנולוגיות הריגול ארוכה כמו ההיסטוריה של הטכנולוגיה עצמה, ואולי אף יותר, אך אחת התקופות שהביון היצירתי שגשג בהן במיוחד היה 44 שנות המלחמה הקרה בין ארצות הברית לברית המועצות.

כמו עכשיו, גם אז היו חדרים שכל סוכנות ריגול הייתה רוצה להיות זבוב על הקיר בהם – או שפירית. כך, ה-CIA, סוכנות הביון המרכזית של ארצות הברית, פיתחה בשנות ה-70 את ה-Insectothopter: מכשיר הקלטה חשאי בצורת חֶרֶק. בתחילה, התוכנית הייתה לפתח מכשיר בצורת דבורת בומבוס, אך בהמשך נבחרה השפירית – חרק שנפוץ בכל העולם ושניחן ביכולות תעופה מרשימות: לשפירית יש ארבע כנפיים, שכל אחת מהן יכולה לנוע באופן עצמאי, מה שמאפשר לה לטוס לכל הכיוונים, כולל אחורה, ולהגיע גם למהירות של 50 קמ"ש. התכנון היה שקרן לייזר תנחה את תנועת המכשיר מרחוק, ותשמש גם לשידור נתונים חזרה למפעיליו. עם זאת, מעבר לכך שמשך הפעולה המקסימלי של החרק המכני עמד על לא יותר מ-60 שניות, גודלו הקטן ומשקלו הנמוך, לצד יכולות תעופה שלא השתוו במציאות לאלה של השפירית, הובילו לכך שהוא הושפע מאוד מכל רוח קלה, וניווטו היה כמעט בלתי אפשרי. צירוף כל המגבלות האלה סיכל בפועל את השימוש בו לריגול.

בברית המועצות עשו באותן שנים סוכני קג"ב שימוש במצלמות שהתחזו לכפתורי מעיל. מצלמות ה-AJAX F21 היו קטנות וקלות משקל, והיה קל להחביאן בכיס המעיל. כשהמפעיל לחץ על כפתור צילום שהוסתר בכיס, הצמצם של הכפתור המדומה נפתח וחשף עדשה. מנגנון קפיצי לקידום סרט הצילום אִפשר לצלם תמונות ברצף בלי שמישהו ישים לב.

אף מידע אינו חסין

עולם המודיעין המודרני מתחלק לכמה תחומים עיקריים: יומינט, אוסינט, ויזינט וסיגינט. יומינט (HUMINT) הוא מודיעין שמסתמך על מידע שמגיע מגורמים אנושיים, כגון משתפי פעולה ומרגלים שפועלים בעומק שטח האויב; אוסינט (OSINT) מסתמך על מקורות גלויים, כמו כלי התקשורת והרשתות החברתיות של האויב, והוא הסיבה לכך שמסוכן לפרסם בסושיאל איפה פגעו טילים איראניים; ויזינט (VISINT) מסתמך על מידע חזותי, כמו זה שמתקבל מתצלומי אוויר ולוויין, ממצלמות על הקרקע ומתצפיות אנושיות; ולבסוף סיגינט (SIGINT) מסתמך על אותות – מאותות אלקטרוניים שמשודרים מאמצעי לחימה של האויב, ועד לאותות שמשדרים אמצעי תקשורת בין אנשים, למשל טלפונים סלולריים. כל הסוגים כוללים שימוש בטכנולוגיה, ובמיוחד שני האחרונים.

הסיגינט הקלאסי הוא האזנה: ציתות לטלפונים ניידים ונייחים, האזנה לשיחה פיזית מקרוב או מרחוק, וכמובן תקיפות סייבר למטרות איסוף מודיעין. "לתוך כל דבר בעולם שמנוהל בידי מחשבים אפשר לחדור, ולהוציא את המידע שיש בו", אומר פרופ' יצחק בן ישראל, ראש המרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלווטניק באוניברסיטת תל אביב, בריאיון לאתר מכון דוידסון. כיום אפשר להשיג מידע חשאי ממערכות של האויב גם ממדינה רחוקה, בלי צורך בסוכן קג"ב עטוי מעיל בשטח. "אם גוף מודיעין רוצה ויודע לחדור למערכות, הוא יכול להוציא את המידע", הוא מציין.

לאורך השנים, ישראל הואשמה בשלל מתקפות סייבר על אויביה. דוגמה מוכרת אחת הייתה הנוזקה "להבה" (Flame): תוכנת ריגול שנחשפה ב-2012 ושאספה מידע ממערכות ממוחשבות, הקליטה שמע, עשתה צילומי מסך, העתיקה שיחות בתוכנות מסרים מידיים ועוד. הנפגעת העיקרית ממנה הייתה איראן, לצד ישויות אויב נוספות כמו הרשות הפלסטינית וסוריה. גורמים באיראן ובמקומות אחרים בעולם האשימו את ישראל וארה"ב בהשתלת תוכנת הריגול, אם כי הדבר לא הוכח מעולם. זמן קצר לאחר חשיפתה, החלו עותקי "להבה" להשמיד את עצמם, ולהחליף את הקוד שלהם בג'יבריש.

התאומים המרושעים של צ'אט-GPT

לאחרונה, טכנולוגיות הבינה המלאכותית נכנסו לעולם ההאזנות למידע ממוחשב. דוגמה מפורסמת לכך, כבר מ-2012, היא Skynet – לא הבינה המלאכותית מסדרת סרטי "שליחות קטלנית", אלא אלגוריתם למידת מכונה של הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) של ממשלת ארצות הברית, שמאתר טרוריסטים פוטנציאליים על סמך המיקום ונתוני השיחות של גורמים חשודים. המערכת הזו, שנחשפה בהדלפת המידע הגדולה של אדוארד סנודן, עוקבת אחרי התנהגויות כמו מסלולי התניידות, שיחות יוצאות ונכנסות ודפוסים מחשידים כמו טלפונים שמקבלים שיחות נכנסות בלבד או החלפת כרטיסי סים תדירה.

כיום, השחקן המרכזי בתחום ה-AI בשירות הריגול הוא ה-Generative AI, כלומר בינה מלאכותית שלא רק מנתחת נתונים קיימים אלא גם יוצרת תוכן ותוצרים בעצמה, ושמוכרת לציבור מסוכנים כמו צ'אט-GPT, קלוד, ג'מיני וחבריהם. אנשי ביון ממדינות שונות משתמשים ב-AI כדי לכתוב תוכנות ריגול, לבצע פישינג מתוחכם – גניבת מידע רגיש על ידי התחזות לגורם אחר, להטעות תוכנות אבטחה ולמצוא חולשות במערכות האויב. "אם אני רוצה לדעת איך לחדור למחשב שלך, אני יכול לתכנת עם בינה מלאכותית יוצרת סוכן AI שיחפש בעצמו את החורים בהגנה ויחזור אליי, במקום שאני אעשה את זה", אומר בן ישראל. "ומחשבים, כידוע, עובדים פי 1020-1010 מהר יותר. מחשב יכול להספיק בשנייה אחת מה שלי ייקח שנים". כיום, ככל שדרישות החומרה של מערכות ה-AI מצטמצמות – השימוש בהן הולך ומתרחב.

טובים במיוחד באיסוף מידע. שיגור של לווין מסדרת אופק | התעשייה האווירית

דרך אחת להיעזר בבינה מלאכותית יוצרת לצורכי ריגול היא לעשות שימוש זדוני במודלים קיימים. בסוכני ה-AI שאנחנו מכירים קיימות שלל הגנות שמטרתן למנוע מהמודל לגרום נזק – כמו שאנחנו רואים כשצ'אט-GPT מסרב לכתוב לנו סיפור שהסוף שלו לא טוב. אנשי ריגול והאקרים מתמודדים איתן באמצעות טכניקות שונות של Jailbreaking – עקיפת מנגנוני ההגנה שמובנים בסוכני ה-AI. אחת הדרכים לעשות את זה היא הזרקת פרומפטים: מתן הוראות למודל בניסוח שמערים על הוראות הבטיחות שתוכנתו בו.

לדוגמה, חברת אנת'רופיק, שעומדת מאחורי קלוד, זיהתה בספטמבר שעבר מתקפת ריגול מתוחכמת שביצעו קבוצות שפועלות בחסות ממשלת סין, שהתבצעה באמצעות קלוד קוד – סוכן AI פופולרי שמשמש לתכנות. אנת'רופיק טוענים שהקבוצות האלה תמרנו את המודל לפעול כרצונן כדי שיפרוץ לכשלושים יעדים במדינות שונות, כולל סוכנויות ממשלתיות – לפעמים בהצלחה.

דרך אחרת, נפוצה פחות, לרגל באמצעות בינה מלאכותית יוצרת היא להשתמש בסוכני AI שנבנו מלכתחילה בלי הגבלות מוסריות, לרוב על בסיס מודל מסחרי קיים. שני מודלים זדוניים פופולריים ברשת האפלה הם WormGPT ו-FraudGPT, שמסייעים למשתמשים בהם לעשות את כל מה שסוכני ה-AI הנפוצים לא מסכימים לעשות – ממתן מידע מזיק ועד ליצירת הונאות אינטרנטיות.

עוד דברים מעניינים ממכון דוידסון:

בעיות ניווט בעולם מוצף מידע: מהן הטיות קוגניטיביות?
מרכבות הדמיון

שמה של מדינת ישראל הוזכר גם בנוגע לריגול בעזרת בינה מלאכותית. על פי תחקיר של אתר הגארדיאן, יחידה 8200 בחיל המודיעין, שעוסקת באיסוף מודיעין אותות, בנתה מודל דומה לצ'אט-GPT, אך אימנה אותו ספציפית על מאגר גדול של שיחות טלפון והודעות טקסט שנקלטו במערכותיה משטחי הרשות הפלסטינית. מטרת המודל היא לשפר את יכולות איסוף המודיעין של היחידה. על פי התחקיר, פיתוח המודל הואץ עם פתיחת המלחמה ברצועת עזה באוקטובר 2023.

הבינה המלאכותית עשויה לקדם את מלאכתם של אנשי הריגול אפילו בהיבטים הפשוטים ביותר: "יש דברים משעממים שאפשר לבקש מבינה מלאכותית, כמו ‘תקצר לי', ‘תסכם לי' או ‘תכין לי דו"ח' – מה שמפנה את זמנו של כוח האדם האנושי לטובת דברים חשובים יותר", אומר ד"ר ליאור טבנסקי מהמרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלווטניק באוניברסיטת תל אביב.

בינה מלאכותית לזיהוי משגרים איראניים

כמו הסיגינט, גם הוויזינט – המודיעין החזותי – שינה את פניו באופן דרמטי בעידן הסייבר וה-AI. השינוי הזה ניכר גם בפעולותם של לוויני הריגול מסדרת אופק שמפעילה מדינת ישראל. הלוויינים האלה, שמומחים מייחסים להם יכולות איסוף מידע גבוהות מאוד, ייחודיים בין השאר עקב כך שהם משוגרים מערבה – כלומר, נגד כיוון הסיבוב של כדור הארץ – מכיוון שמזרחית לנו נמצאות מדינות אויב שאיננו רוצים שישימו את ידיהן על הלוויין במקרה של תקלה בשיגור. הבחירה הזאת מחייבת להשקיע אנרגיה רבה במיוחד בשיגורם. השיגור המורכב הוביל לתכונה ייחודית נוספת של הלוויינים הללו: גודלם הקטן ומשקלם הנמוך.

לווייני ריגול החלו לחוג סביב כדור הארץ כבר בשנות השישים של המאה הקודמת, אך שיטות הניתוח של המידע שמגיע מהם וממקורות חזותיים אחרים השתנו דרמטית עם השנים. "נגיד במלחמה, אם אנחנו רוצים לדעת איפה נמצאים משגרי הטילים של האיראנים, נצלם מהחלל את איראן. אבל איראן ענקית, אז אם בני אדם יחפשו שם משגרים יידרשו מאה שנה כדי למצוא אותם", אומר בן ישראל. "במקום זה, לוקחים צילומים מהחלל, ונותנים אותם למחשב עם בינה מלאכותית שאימנו לזהות משגרי טילים. המחשב ידע מיד איפה הכול נמצא".

מעבר לכך, בשעה שבעבר תמונות הלוויין היו בסך הכול תמונות רגילות, בעשורים האחרונים הצילומים כוללים גם אורכי גל שלא נראים לעין האנושית. "כשיורים עלינו טיל, יש לו מנוע עצום שבוער, והחום שהוא מפזר מתבטא בקרינה, בעיקר תת-אדומה, שאנחנו לא רואים", אומר בן ישראל. "אם שמים במצלמה חיישן תת-אדום, הוא יכול לגלות אם מישהו משגר טיל. איך אנחנו מקבלים התרעה לטלפון עשר דקות מראש? זו אחת מהדרכים".

לא על הטכנולוגיה לבדה

למרות קצב ההתקדמות המהיר, האדם עדיין אינו מיותר: גם כיום, עדיין דרושה מעורבות אנושית כדי ליישם ולהפעיל את טכנולוגיות הריגול המתקדמות. טבנסקי אף מזהיר מפני הסתמכות יתר על הטכנולוגיות, על חשבון המודיעין האנושי. "היום המגמה היא לשגר לוויין שיירט את כל התקשורת במדינה ולהשתמש במחשב כדי לנתח את המידע, במקום לגייס בן דוד של מישהו בצמרת", הוא אומר. "אני לא חושב שזה טוב, כי בסופו של דבר, במיוחד במדינות אויב, ההחלטות מתקבלות על ידי קבוצה מסוימת קטנה של אנשים, ואין דרך להבין מבחוץ מה בדיוק קורה שם".

אז מה צופן העתיד לטכנולוגיות הריגול? כמו כל אמצעי לוחמה אחר, אפשר להניח שמרוץ החימוש בין טכנולוגיות הריגול לטכנולוגיות ההגנה מפני ריגול יימשך, ושכל התפתחות משמעותית בעולם הטכנולוגיה תבוא לידי ביטוי גם בעולם הביון. מה שבטוח זה שטכנולוגיות הריגול ימשיכו לחצות גבולות – הן גיאוגרפיים והן מחשבתיים.

פורסם לראשונה באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי

The post ממתנה תמימה לשגריר ועד תוכנות ריגול מבוססות AI: מרוץ החימוש של עולם הריגול appeared first on גיקטיים.

מקור: TypeSafe AI

אנחנו רגילים שמודלי ה-AI שמשמשים אותנו היום מייצרים כמויות של טקסט, קוד, תמונות, וידאו ואפילו מוזיקה – רק תנו להם את הפרומפט הנכון (ומספיק טוקנים כמובן). מודל חדש עושה בדיוק את ההפך, ולא ייצר לכם מילה אחת או הזייה אחת. אז למה הוא בכל זאת הפך ללהיט מאז שהושק?

"כלאנו ברק בבקבוק, ועדיין הוא לא שימושי"

דיוגו אלמיידה היה חלק מצוות הפיתוח של הכלי שהתחיל את מהפכת ה-AI, הלא הוא ChatGPT, וגם של המנגנון שהפך מאז לסטנדרט בתעשייה – RLHF או למידת חיזוק עם פידבק אנושי. אבל לדבריו, "כלאנו ברק בבקבוק, ועדיין הוא לא שימושי". בעקבות התובנה הזו, אלמיידה עזב את OpenAI והקים (ביחד עם שותפים נוספים) את הסטארטאפ TypeSafe AI. לאחרונה חשפה החברה את המוצר הראשון שלה, שקיבל את השם Jev, ומהר מאוד הוא הפך ללהיט.

בניגוד למודלי השפה הענקיים שכולנו מכירים ומתמקדים ביצירת טקסט, Jev מבוסס על System One – קונספט שנשען על העקרונות של הפסיכולוג וחתן פרס נובל הישראלי, פרופ' דניאל כהנמן ז"ל. במקום חשיבה איטית ומעמיקה של System Two (כמו מרבית המודלים כיום), המערכת הזו מדמה חשיבה אינטואיטיבית ומהירה. הפיתוח הזה, ששמו מבוסס על "פרדוקס ג'בונס" כלומר התפיסה שהוזלת ה"אינטליגנציה" תוביל לזינוק בשימוש בה, לא מנסח משפטים או כותב קוד. במקום זאת, הוא מחזיר אך ורק נתונים מובנים מראש כמו בחירה מרובה, דירוג מספרי או הסתברות "מכויילת", מה שמאפשר למפתחים לקבל תשובות ללא "הזיות" ובאמינות גבוהה לשילוב ישיר בתוך הקוד שלהם.

דיוגו אלמיידה, מנכ"ל ומייסד TypeSafe AI | צילום מסך

חותך את הסרבול… והעלויות

כיום, שימוש במודלים שמייצרים טקסט עבור כל החלטה קטנה פשוט מסרבל תהליכים. Jev חותך את הסרבול הזה – הוא בוחן את המידע ופשוט מקבל החלטה. מאחורי הקלעים, המערכת אומנה בשיטה ייחודית שנקראת RLCD שנועדה לדייק הסתברויות סטטיסטיות, במקום לנסות לרצות בודקים אנושיים, מה שהופך אותה לכאורה ליותר אמינה. במקביל, ארכיטקטורת העיבוד המקבילי שלה סורקת את הנתונים פעם אחת בלבד ומחשבת תשובות למספר שאלות בו-זמנית.

התוצאה של כל זה היא מהירות מרשימה שנעה בין 70 מילי-שניות לחצי שנייה בלבד. ב-TypeSafe מסבירים שמדובר בתגובה מהירה פי 40 עד 200 בהשוואה למודל שפה קלאסי, שצריך לג'נרט מילה אחרי מילה. יתרון נוסף הוא שהמודל לא ממש הוזה, כי הוא לא מייצר כלל טקסט חדש ומסתמך רק על טקסט או קוד קיים שסיפקתם לו. במילים אחרות, אם הייתה טעות – היא כנראה בקלט שלכם.

גם בגזרת התמחור הוא מביא איתו חידוש, ואתם משלמים רק על קלט הטקסט, שנמדד כאן במיליארדי טוקנים ולא במיליונים. העלות עומדת על 0.042 דולר למיליון טוקנים בקלט, פלט חינמי לחלוטין, וחלון הקשר של עד 64,000 טוקנים. על פי החברה, מודלי שפה גדולים יעלו לכם פי 40 עד 400 יותר.

בלי ממשק צ'אט, אבל עם המון פוטנציאל

נשמע מבטיח, אבל חשוב לזכור ש-Jev ממש לא מיועד לכולם. אין לו ממשק צ'אט, מה שמרחיק אוטומטית את רוב המשתמשים שהתרגלו לכלים כמו קלוד או ג'מיני. כשמתחברים למערכת מקבלים מיד את ההודעה שמבהירה: "Jev מגיב בצורה של החלטות מובנות בלבד". בממשק הקוד שלו תוכלו להריץ שלוש פעולות מרכזיות: הפעולה הראשונה היא Noul, שמעריכה עד כמה אמירה מסוימת נכונה (0 עד 1); השנייה היא Score, שמדרגת תשובות על פי סקאלה לבחירתכם (כמו למשל דירוג כעס של לקוח מ-1 עד 5 מתוך מייל); והשלישית היא Choice, שבוחרת בין אפשרויות שונות לטובת ניתוב מיילים של תמיכה טכנית.

כל היתרונות האלו הפכו אותו לבחירה קלה עבור אייג'נטים אוטונומיים ומערכות ניתוב מידע ומפתחים משתמשים בו בתור "שומר סף" ראשוני שממיין אלפי אימיילים בשניות, מנתח פוסטים בזמן אמת, או אפילו מקבל החלטות במשחקי וידאו כמו Doom כמו שאתם יכולים לראות ממש כאן (כ-10 החלטות בשנייה):

אבל מה קורה כשהמשימה דורשת יכולות שלא קיימות במודל כמו ניסוח או יותר יצירתיות? המערכת מנתבת את הבקשה הלאה אל המודלים הגדולים והיקרים יותר המוכרים לכולנו. כאן תוכלו להתנסות ב-Jev.

כמובן ש-Jev לא פועל בואקום, וכבר יש לו תחרות מחברות ענק כמו AWS עם Strands Decider 2B ו-Cloudflare עם Clef, שגם מגיע עם משקולות פתוחות ו-Decisions, ה-API החדש של OpenAI.

The post בהשראת חתן פרס הנובל הישראלי: המודל החדש של יוצר ChatGPT הפך לוויראלי appeared first on גיקטיים.

תמונה: Pexels

זה לא זמן פשוט לחפש בו משרה חדשה כמעט בכל תחום, ועל אחת כמה וכמה בתחום ההייטק. בשוק המעסיקים של היום, לא נדיר למצוא עשרות ומאות מתחרים על משרה, יש משרות רפאים משונות ומנגנוני AI, שדואגים לסנן אתכם עוד לפני שאתם מגיעים למגייסים האנושיים.

אבל גם כשאתם מגיעים לפגישות, יש טעות קריטית אחת שגורמת למגייסים לוותר עליכם כבר ברגע הראשון, כך לפחות עולה מהתובנות שמשתפת מגייסת בכירה אחת, שיצרה סערה בכוס… קפה.

אל תיכנסו לראיון עם משקה

קייטלין ווניאנין עוסקת בתחום ה-HR והגיוסים כבר יותר מ-16 שנים, וכיום היא עובדת בעיקר עם חברות Fortune 500. לצד העבודה הזאת היא מתחזקת גם חשבון טיקטוק פעיל שבו היא משתפת בטיפים למועמדים. אבל דווקא סרטון שהעלתה לאחרונה הצליח להיתפס על אלגוריתם ה-For You וזכה למאות אלפי צפיות. בסרטון היא משתפת בתובנה אחת מאוד ספציפית לטעות שעושים לדבריה מועמדים: "המועמדים שלי מ-Gen-Z מגיעים לראיונות שלהם עם אייס קפה או אייס לאטה בידיהם" וזה, לטענתה, גורם למגייסים לפסול אותם מראש.

אבל מה הסיבה לכך? ווניאנין טוענת שמועמדים שמגיעים עם משקה שכזה בידם משדרים למגייס שגם הראיון הזה הוא "עוד תחנה בסידורים שלכם להיום". לדבריה, אתם נראים כאילו באתם מהסופר, הלכתם לסטארבאקס, עצרתם לראיון ועכשיו אתם ממשיכים לסידור הבא שלכם. "זה נראה יותר מדי 'על-הדרך' לדעתי", היא אומרת, ומוסיפה כי הרגע הזה משפיע על האופן שבו אתם נתפסים במהלך הזמן הקצר שבו יש לכם להותיר רושם על המראיינים. במילים אחרות, במקום שתשדרו שכל מה שאתם רוצים זה להתקבל למקום העבודה הזה, אתם משדרים ההיפך.

לא יכולים בכל זאת בלי האייס קפה שלכם? ווניאנין מציעה שתסיימו אותו לפני שאתם בכלל מגיעים לראיון או קנו לכם אחד אחרי הראיון. "זה פשוט נראה כאילו לא היה לכם זמן לסיים את הקפה לפני (הראיון)".

@caitlinrecruiterCoffee & interviews … finish it beforehand ♬ Rain on the Spool – Jazz Rocks Triangle

כמו שאתם ודאי מנחשים, הטיפ הזה הוביל ללא מעט תגובות, כאשר חלק צידדו בווניאנין, ורבים, בעיקר צעירים בני דור Z, טענו שמדובר בטיפ בומרי להפליא והוסיפו כי ראיון עבודה הוא באמת עוד תחנה ביום שלהם, ולא הדבר היחידי שמעניין אותם. אחרים טענו כי מקום עבודה שלא מקבל אותם בגלל אייס קפה, הוא מקום עבודה שאולי לא כדאי לעבוד בו.

לצד התגובות הסוערות, כמה וכמה רשתות קפה הגיבו לווניאנין וטענו שהן היו מקבלות את המועמדים האלה ברגע (הערת כותב: אני לא חושב שאלו בדיוק העבודות שבשבילן פונים למגייסים כמוה), וגם סטארבאקס נכנסו למסיבה עם הפוסט הנהדר הזה:

 

View this post on Instagram

 

A post shared by Starbucks (@starbucks)

גם קת'רין פישר, בכירה בלינקדאין שיודעת דבר או שניים על גיוסים וחיפושי עבודה, טענה שהיא לא הופתעה מהתגובות לאור העובדה שמדובר בסוג של קרב בין הדורות: "דור ה-Z נכנס לשוק העבודה בתקופה מאתגרת. שוק העבודה הוא תחרותי מאוד, ואז הם נשפטים על סמך אייס קפה. זה פשוט נראה כאילו איבדנו את הדרך", וזאת על אף שהיא טענה ש"אתם לא יודעים מי נמצא בצד השני של הראיון, אז למה שתסכנו את הראיון על משהו כל כך מטופש?". כפי שווניאנין ציינה לאחר מכן בלינקדאין בעצמה, המועמדים כנראה שומעים מהסרטון ש"שופטים אותם על שטויות", בעוד המעסיקים מבקשים מהם להתייחס לראיון ברצינות.

נראה שהסיבה העיקרית לכך שהסרטון של ווניאנין גרם לתגובות כל כך קיצוניות היא כמובן ששוק העבודה כולו הוא אגוז קשה לפיצוח, על אחת כמה וכמה עבור צעירים שמחפשים את דרכם אל תוך תעשיות שונות, ועוד יותר כאשר ה-AI מאיים לחסל עוד ועוד משרות, בעיקר של ג'וניורים. על פי נתונים אחרונים בארצות הברית, כ-27% ממחפשי העבודה מנסים למצוא את התפקיד הבא שלהם במשך יותר משנה.

The post מגייסת טוענת: מועמדים לא מתקבלים לעבודה בגלל האייס קפה שלהם appeared first on גיקטיים.

תמונה: Remedy

7 שנים עברו מאז שכתבנו ש-Control, המשחק המקורי מבית Remedy, עושה למשחקי הסינגל-פלייר את מה שספיידרמן עשה למשחקי הקומיקס. והנה, עכשיו הגיע הסיקוול – Control Resonant. אבל בניגוד למשחקי סיקוול שמנסים לחקות ולשחזר את כל מה שעבד במשחק המקורי, ב-Remedy כמו ב-Remedy, החליטו לעשות משהו שונה לגמרי. האם זה עובד?

הכל משתנה

מבחינה עלילתית, Resonant הוא המשך ישיר לעלילה מ-2019. הפעם אתם משחקים את אחיה של הדמות הראשית ב-Control המקורי, ובלי ספוילרים, אבל מי מכם שסיים את המשחק המקורי מבין למה זה משמעותי. יש משהו מרענן בהחלפת הדמות הראשית אם כי הדמות של דילן מתאפיינת בפחות שליטה בסיטואציה והאמביציה שלו שונה מזו של ג'סי במשחק הקודם. בעקבות השינוי הזה, התמה הכללית של הסיפור כאן משתנה לכיוון של סיפור משפחתי יותר מאשר מותחן – מה שאמור להוסיף נפח מעניין ועוגן ריגשי לסיפור ההזוי שמתרחש סביבנו. חלק מהעלילה מוקדש כאן לחיפוש של דילן אחר אחותו, והאינטרקאציות בין האחים הן בין הרגעים היותר טובים של המשחק, לאו דווקא בגלל איך שהם כתובים אלא בגלל איך שהרגעים הללו מעוצבים ומזכירים את הקודם. אבל לא רק את התמה הכללית או את הדמות הראשית Remedy החליטו להחליף – אלא ממש את הז'אנר כולו.

בשונה מהמשחק הקודם, שהתרחש כולו בבניין אחד והתאפיין בחללים סגורים, קלסטרופוביים וקטנים – הפעם אנחנו יוצאים לרחובות ניו-יורק והמשחק נפתח בכך שכוחות האופל שאתם נלחמים בהם הצליחו לפרוץ את מחסום הבניין ולהתפשט ברחבי העולם הפתוח, תרתי משמע. מבלי לעשות יותר מידי ספויילרים, המשחק בעצם נפתח בהודאה בכשלון של כל מה שהייתם חייבים לשמור עליו לאורך כל שעות המשחק הראשון – להחזיק את האיום בתוך הבניין ולא לתת לו לצאת החוצה. ברמה העלילתית זו בחירה מעניינת מאוד, ומי שמכיר את המשחק הראשון ודאי יכול לדמיין כמה רעיונות ביזאריים אפשר לקיים כאן כשיוצאים אל העולם הפתוח – אבל ברמה הביצועית יש כאן לא מעט בעיות ויש מחיר לשינוי הגדול ש-Remedy עשתה למשחק. כי זו לא רק הדמות הראשית שמתחלפת כאן ולא רק הסיפור הכללי.

Remedy החליטה לשנות את הז'אנר של המשחק מ-Third Person Shooter למשחק עולם פתוח, על יתרונותיו וחסרונותיו – ויש לזה מחיר. אני חייב להודות שבשעות הראשונות של המשחק השינוי הזה הרגיש בעיקר תמוה. אני לא זוכר עוד דוגמא כזו בהיסטוריה בה כותר ראשון מסוים מתקיים בז'אנר אחד והחברה המפתחת מחליטה לשנות לו את הז'אנר לחלוטין בכותר השני. אבל זו לא הייתה הסיבה היחידה שזה הרגיש מוזר.

מי נגע לי במשחק?

אחד האלמנטים המרכזיים של Control, הוא האווירה הסגורה שלו בתוך בניין אחד. כשיוצרים משחק עולם פתוח, יש יותר מידי אלמנטים בפיתוח שצריך לתת להם דגש – כך שזה כמעט מרגיש כאילו רמדי הבינו בשלב מסוים שאין להם ברירה, או שמישהו כאן רצה ללכת בגדול על הכל – ויצא לו קצת גדול מידי. כן, כל הבעיות של משחקי עולם פתוח נמצאות כאן: דיאלוגים ארוכים ולא משכנעים של דמויות קפואות שרק מזיזות את הפה ומדברות שעות ארוכות, משימות צד של איסוף חפצים או חיפוש אחר דברים שלא באמת תורמים שום דבר לעליה, NPCs שמגיבות אם אתה נתקע בהן או במקרה שלנו – אם פשוט צצת להן מאיזו דלת סתרים. בואו רק נגיד, שהלחצן של העיגול נלחץ לא מעט פעמים ולא רק כדי להתחמק ממתקפות. הבעיה מתעצמת עוד יותר כשמדובר במשחק שנשען כולו על אלמנטים של מסתורין, על-טבעיות, אימה, ותמות אפלות במיוחד. לאורך המשחק נוצרים דיסוננסים רבים שפשוט גרמו לי להרים גבה. כך למשל אחד החללים הכי מטורפים שיש למשחק הזה להציע באחת המשימות הכי מעניינות בקמפיין הראשי שלו – הופך להיות זירה לחיפוש אחר חתול בהמשך במשימת צד ומוציא את האוויר מהחוויה הטובה והאמיתית שהייתה לי איתו כמה שעות קודם לכן. כך למשל אתה מסיים משימה אינטנסיבית ואפלה, רק כדי שכשתרוץ לדבר הבא תיתקל ב-NPC שמנסה לזרוק איזו בדיחה שמרגישה פשוט לא במקום. יש כאן שילוב של שירים לא מאוד מתוחכמים, בניית דמויות לא אחידה, אפילו משימה בה תשירו קריוקי, ויש כאן הרבה מאוד צורך בהתמצאות.

הו, ההתמצאות.

העולם של Resonant הוא לא עולם גיאומטרי במובן הקלאסי. הרחובות לא תמיד מתנהגים כמו רחובות, בניינים לא תמיד מצייתים לכוח המשיכה, וזווית אחת יכולה להפוך בתוך רגע למשטח שאפשר ללכת עליו. זוהי התפתחות מעניינת של עיצוב הסביבות של המשחק הראשון ובהחלט צעד מקורי. שינויי הכבידה והתמרונים במרחב גורמים לכך שאתם לא רק מתקדמים מנקודה A לנקודה B, אלא כל הזמן משנים את האופן שבו אתם מסתכלים על העולם. וזה גם המקום שבו העולם הפתוח של Resonant עובד לטובתו. דווקא העובדה שאתם מסתובבים ברחובות ולא במסדרונות מאפשרת ל-Remedy לשחק עם הפרספקטיבה: כביש יכול להפוך למעין קיר שתוכלו להפוך לרצפה החדשה שלכם, בניין יכול לקבל משמעות אחרת מזווית אחרת, והמרחב עצמו מרגיש לפעמים כמו פאזל תלת־ממדי שהחוקים שלו משתנים תוך כדי תנועה.

הבעיה היא שהמערכת הזו מייצרת גם בעיית UX אמיתית: המפה מנסה לתאר עולם שלא באמת מתנהג כמו מפה. אתם מקבלים מפה דו־ממדית למשחק שהעולם שלו כבר מזמן הפסיק להיות דו־ממדי. לצערי, זה מה שגורם לכך שנוצר כאן אחד ממנגנוני ההתמצאות הכי מסובכים שאי פעם נתקלתי בהם. וזה יוצר תסכול שצריך להתמודד איתו בשעות הראשונות. כן, יש כאן מפה, ויש סימון של היכן נמצאת המשימה הבאה שלכם – אבל מכיון שאנחנו משחקים כאן בחללים משתנים בסביבה על טבעית, לצד מגוון רחב של מפות – מצאתי את עצמי מבזבז כל כך הרבה זמן בניסיון להבין לאן אני אמור ללכת עכשיו, ואיפה לעזאזל נמצאת המשימה הבאה שלי. וזה רגע שצריך לעבור אותו, עם תסכול שילווה אתכם דקות ארוכות והרבה פעמים. אבל אחרי שכן תלמדו אותו, המשחק כן "יפתח".

ברגע שיש את הקליק הזה שבו תבינו בדיוק איך בנו כאן את המפה, איך הדברים כאן עובדים, כשתעברו מספיק משימות שיפתחו לכם מספיק התקפות ויכולות – שם יהיה הרגע שהקסם של Control יחזור ובאמת יהיה בסקייל גדול יותר לעומת המשחק הראשון ויצדיק את עצמו. וזה לא רק גימיק ויזואלי. אחרי שמתרגלים אליו, פשוט כיף לנוע ככה בעולם. לחקור אותו, להתמסר ללופ שנכנסתם אליו. וזה לא רק בשיטוט במרחב – הקסם הזה מקבל שדרוג משמעותי גם תוך כדי קרבות והופך לרגעים מצוינים של המשחק. כשזירת קרב שלכם בנויה מהרבה משטחים שונים שאפשר להגיע אליהם אם רק תהפכו את הסדר של העולם, אתם תמצאו את עצמכם מנהלים קרב מול מספר גדול של אויביים במספר גדול של משטחים שתצטרכו לעבור בניהם בכל רגע – וזה כבר מייצר עוד אלמנט משחקיות שאני לא מכיר.

משחק סלאשר טהור

ואם כבר נוגעים במערכת הקרב – אז גם היא קיבלה שינוי משמעותי לעומת הראשון, לטוב ולרע. Resonant הוא באופן מובהק משחק סלאשר טהור, ומערכת הקרב שלו מתבססת כמעט כולה על התקפות Melee לצד שימוש בכמה יכולות על טבעיות, אבל ההישענות עליה הרבה פחות משמעותית בהשוואה למשחק הקודם. מערכת הקרב כאן לא מתבססת כמעט בכלל על תעופה, שימוש בחפצים לידכם, קסמים ויכולות על טבעיות – שהפכו את מערכת הקרב של Control למצויינת וכמעט חסרת תקדים. מצד שני, הסלאשר הזה נבנה טוב, ומתפתח להרגשה אמיתית של עוצמה אחרי שעברתם כמה שעות ותלאות במשחק. זה מסוג המשחקים שתמצאו בהם לא מעט קרבות בוס שברגע הראשון תתפסו את הראש ותשאלו את עצמכם איך לעזאזל אני אמור לנצח את זה עם כל כך מעט חיים וכל כך מעט משאבים. אבל אם תתמידו, זה יקרה, ותקבלו חתיכת תחושת סיפוק. יש כאן גם מערכת שדרוגים רצינית מאוד, ומצאתי את עצמי מופתע שאחרי 7 שעות לתוך המשחק הצלחתי לפתוח רק 3 סקילים בודדים ולשדרג מעט מאוד את הנשקים שלי. כדי לשדרג את היכולות שלכם בצורה משמעותית תצטרכו לצלול עמוק יותר אל תוך המשחק ולהשלים את המשימות שלו, ובתור אחד שחובב משחקים שנותנים מעט ומאלצים אותך להסתפק במועט ולצלוח קרבות מורכבים – מצאתי את עצמי מאוד מרוצה. בכלל, האוייבים ב-Resonant מציבים אתגרים משמעותיים עד כדי כך שרמדי נאלצה לשחרר פאץ' עם יציאת המשחק שיוריד מעט את רמת החיים של האויביים וגם יעלה את רמת הנזק שאתם מייצרים בכל מכה שלכם. אני הספקתי לשחק את רוב המשחק עוד לפני שהוא יצא, ובהחלט מצאתי את עצמי מת שוב ושוב ואפילו שוקל לצאת מהמשימה ולחזור אליה מאוחר יותר.

הגרפיקה של Resonant ובעיקר העיצוב של המשחק עובדים כאן נהדר, ועל אף שאני שיחקתי בגרסא של PS5 שמתאפיינת בגרעון לא ברור של התמונה וגם לאגים קטנים בקרבות עמוסים במצב Performance – בכל זאת הצלחתי להתרשם מאוד מעיצוב הסביבות כאן. כמעט בכל כמה דקות תמצאו את עצמכם מול נוף מעורר השתאות לא בגלל יופיו אלא בגלל הבלאגן שהוא מייצר והמשחק עם חוקי הפיזיקה. כל מה שתראו כאן מתכתב היטב את המוטיב החוזר של המשחק שמתאר מציאות שמתפרקת לדמויות מול העיניים ואתם תמצאו את עצמכם לא מעט פעמים שואלים את עצמכם – איך לעזאזל פיתחו כזה דבר? המשחק חוזר להיות במיטבו הרבה פעמים כשהוא לא באוויר הפתוח וברחובות ניו-יורק, אלא חוזר לחללים סגורים וקטנים יותר שמזכירים יותר את קודמו ונראה ש-Remedy כן ניסו לייצר כאן נוסחה שמשלבת את מה שעבד מצוין במשחק הקודם. יש כאן יצירה של סביבות משתנות ומסתוריות, משחקים עם כוח המשיכה, עיצוב פסיכודלי ופשוט תחושה שאתם נכנסים לפעמים ללופ שאי אפשר לצאת ממנו. בקיצור, משהו שעוד לא חוויתם.

לא אחיד, אבל יעבוד למי שאהב את הקודם

חובבי המדע הבדיוני וספציפית הסגנון של Remedy ימצאו כאן את מבוקשם ויזכו לעוד כותר שכולל אווירה טריפית, קטעים קופצים, אלמנטים ביזאריים שלא תמיד יקבלו הסבר, תסריט מסתורי שמעלה הרבה יותר שאלות מאשר תשובות – אבל זה עובד, לפחות עבורי. השפה של Remedy נשמרת כאן, על אף כתיבה פחות מוצלחת בכל הקשור לדיאלוגים (וכן, גם מונולוגים) של דמויות בעולם הפתוח. המשחק מציג מגוון גדול יותר של אוייבים לעומת המשחק הקודם, סביבות מרובות יותר ורעיונות רחבים יותר אבל סובל גם מכל הסימפטומים הפחות חיוביים של הז'אנר הזה. ואולי זה בעצם הסיפור כולו.

זה סיקוול טוב אבל לצערי הוא לא מאוד אחיד. יש כאן רגעים בהם אמרתי "וואו", ואפילו לא מעט כאלה – לצד רגעים בהם גלגלתי עיניים ואמרתי לעצמי שאני לא מאמין שאני מבזבז את הזמן שלי על משימת הצד הטיפשית הזו. והדיסוננס הזה ילווה אתכם כמעט עד הרגע האחרון. Resonant גורם ל-Control לאבד חלק משמעותי מהמסתורין שאפיין אותו בשל המעבר למשחק עולם פתוח והסיפור הכללי שנוגע יותר בסיפור משפחתי. אם אתם אוהבים את ז'אנר משחקי העולם הפתוח – אז קודם כל אני מקנא בכם על הזמן הפנוי והסבלנות שיש לכם, אבל מעבר לזה אין שום סיבה שלא תהנו מאוד מ-Control. אם היה לכם קשה להתחבר לאווירה של המשחק הקודם, או שמשחקי עולם פתוח הם משהו שמעלה בכם תחושת אלרגיה קלה – עדיף שתחכו למבצע הקרוב לביתיכם. Control Resonant דורש מעט סבלנות ומעבר דרך רגעי תסכול כדי להבין אותו – אבל ברגע שאתם שם, מדובר עדיין באחד המשחקים המקוריים והמעניינים ששיחקתי בהם, וזה אחד המוצרים היותר נדירים בימינו שאני חושב שאתם צריכים לתת לו צ'אנס ואת הסבלנות המתבקשת.

The post ביקורת Control Resonant: במשחק כזה עוד לא שיחקתם appeared first on גיקטיים.

צילום מסך

בסוף מרץ 2019 אפל עשתה משהו שהיא לא עושה, והכריזה על ביטול של מוצר עוד לפני שהושק. זה היה AirPower, מוצר שאמור היה לשמש אותנו כדי להטעין את האייפון, ה-Apple Watch והאיירפודס – במקום אחד. 7 שנים וחצי אחרי הביטול הזה, מייקר החליט לקחת את הרעיון שאפל זנחה – ולהפוך אותו לרהיט שימושי.

מה שאפל לא הצליחה, רק בגדול יותר – ומגניב יותר

מייקר בשם HTX Studio פרסם את הפיתוח החדש שלו, AirDesk – שולחן עבודה שכולל בתוכו את ההבטחה של AirPower … ועוד.

הוא כמובן מתחיל ואומר שאי אפשר לייצר שולחן שלם הכולל סלילים לטעינה אלחוטית של מכשירים כפי שקורה במטען אלחוטי קלאסי, וכמו שאפל רצתה שיהיה ב-AirPower – כך שלא משנה איפה אתם מניחים את המכשיר שלכם, הוא תמיד ייטען. זה גם יהיה יקר מדי, זה גם יכלול שימוש מוגזם ברכיבים וגם יכול להיות סכנה מבחינת התחממות.

במקום זה הוא החליט לקחת סליל טעינה אחד ולהוסיף לו מנגנון שיזיז אותו מתחת לזכוכית העליונה שמכסה את השולחן, ובחיבור עם מצלמה הוא יגיע לכל מקום שבו תניחו את המכשיר שלכם על השולחן. בגרסה ראשונה שבנה HTX (שהשם האמיתי שלו הוא חה שיג'יה אגב), הוא מספר כי יצר את מנגנון ההטענה עם מנועים חלשים מדי – שגרמו לכך שהדרך להטענת המכשיר הייתה ארוכה ואיטית. בנוסף המערך שבנה היה מלא חוטים שסירבלו את התהליך.

צילום מסך

אז הוא לקח כמה חודשים ובנה מחדש את המנגנון מתחת לשולחן, עם הרבה יותר תחכום כדי להתמודד עם בעיות המהירות והחוטים שהפכו את המנגנון הראשוני ללא מוצלח. הוא מציין כי המערכת לניהול החוטים לבד לקחה לו שבוע שלם של עבודה. עם זאת, הוא מבקש שלא להסתכל מתחת לשולחן, כי שם מסתתרים החוטים המאוד מבולגנים שלא הצליח להכניס לתוך השולחן עצמו.

בנוסף, הוא לקח את הזכוכית הרגילה שהייתה מעל השולחן בניסיון הראשון שלו, והחליף אותה במסך שקוף. כך, בכל פעם שמניחים על השולחן מכשיר, המנוע מזיז את הסליל למקום – ולאחר מכן תצוץ מתחת למכשיר אנימציה של טעינה. לדבריו, המטען עובד כך שאם הוא מזהה מספר מכשירים, הוא יסיים להטעין אחד ואז לעבור לבא אחריו. ובמקרה שלו, כשאין מכשירים על השולחן, הוא יחזור ויתחבא מתחת למקלדת שלו – שאותה הסב לטעינה אלחוטית, אחרי שחיבר לשקע הטעינה שלה סליל טעינה אלחוטי. לצד המנגנון שמעביר את הסליל הממונע בין שני מכשירים, המייקר הוסיף גם שני סלילים קבועים בפינות השולחן, למי שחייב הטענת מספר מכשירים במקביל.

לא רק שולחן

אמרנו מקלדת נכון? אז המקלדת של חה לא מתחברת למחשב כלשהו שיושב על השולחן – אלא למק מיני שיושב (בלי המארז שלו) בתוך השולחן עצמו. כך הוא יכול רק להניח מסך על גבי השולחן, שמתחבר עם כבל HDMI למק מיני. בנוסף, הוא ניצל את העובדה שהזכוכית של השולחן היא מסך שקוף כדי לאפשר לכם להציג עליה את רשימת המטלות שלכם – וברגע שאתם מוחקים אחת נדלקת נורה בצד השולחן.

חה גם רצה להפוך את השולחן לכזה שלא ישבור לו את הגוף לאורך זמן, אז הוא הוסיף לו מנגנון שמאפשר להפוך אותו לשולחן עמידה. בנוסף, אם המצלמה מזהה שאתם יושבים במשך שעה ברציפות, כל השולחן יאיר ויזכיר לכם לקום – תוך כדי שהוא מציע לכם ללחוץ על כפתור על המסך עצמו כדי להרים את השולחן למצב עמידה. כתוספת לפיצ'רי הבריאות של השולחן, הוא גם יכול להזכיר לכם לשתות מדי שעה ויזיז את כוס השתייה שלכם עד אליכם (כל עוד היא מתכתית). הוא עשה זאת על ידי הוספת אלקטרו-מגנט מתחת לסליל הטעינה.

שמתם את המכשיר על השולחן כדי להטעין אותו ואתם לא רוצים שההתראות ממנו יציקו לכם? ברגע שתניחו את המכשיר השולחן יציע לכם כפתור שיתחיל לכם טיימר של 25 דקות (כמו בשיטת פומודורו), שבהן אסור לכם לגעת במכשיר. אם הרמתם את המכשיר בזמן הזה, בפעם הבאה שיונח על השולחן הוא לא ייטען.

The post אפל חיסלה את המוצר עוד לפני שהושק. המייקר הפך אותו לשולחן הכי חכם שראיתם appeared first on גיקטיים.

תמונה: enso

הדרך שבה אנחנו מחפשים מידע ברשת השתנתה לחלוטין. במקום להסתמך רק על גוגל רגיל כמו פעם, אנחנו מקבלים היום תשובות מצ'אטבוטים כמו ChatGPT, Claude או Perplexity. עבור צוותי שיווק מדובר בכאב ראש רציני, כי הכללים משתנים בקצב מהיר ושיטות שעבדו עד עכשיו מאבדות את היעילות שלהן במהירות. כדי לפתור את זה, הסטארטאפ הישראלי Enso (לא להתבלבל עם Enso Security שנרכש) מפתח סוכני AI שבודקים באופן רציף איך הפלטפורמות החדשות מדרגות תוכן.

האייג'נטים מריצים ניסויים

החברה פועלת בקטגוריה שמכונה Agentic Growth Hacking. בפועל, סוכני ה-AI של החברה בודקים על אילו חברות מנועי החיפוש ממליצים ואילו מקורות הם מצטטים. הסוכנים מריצים ניסויים קטנים בשטח, בוחנים השערות שיווקיות שונות ומודדים תוצאות. כשהם מגלים שיטה שמוכיחה את עצמה, היא הופכת לתהליך עבודה אוטומטי שיכול לרוץ ברקע. ברגע שהאלגוריתם משתנה והשיטה מפסיקה לעבוד, המערכת עוצרת אותה, מנתחת את הנתונים ומחשבת מסלול מחדש.

בחברה מדגישים שלא הכל קורה על אוטומט מוחלט. העבודה מול הלקוחות מתבצעת בליווי אישי של מהנדס ואיש שיווק כדי להתאים את המערכת לשפת המותג, ופעולות רגישות שאי אפשר לבטל דורשות אישור אנושי מראש. על פי enso, המוצר כבר עובד עם חברות מוכרות כמו Papaya Global, MyHeritage ו-Natural Intelligence.

מיקי חסלבסקי מנכ"ל ומייסד enso. תמונה: enso

מיקי חסלבסקי, מנכ"ל enso וממייסדי RapidAPI בעבר, מסביר כי "צוות שיווק יכול לעבוד חודשים על תוכנית, ועד שהיא יוצאת לפועל מתברר שהכללים כבר השתנו". לדבריו, "סוכני AI מאפשרים לנו לעקוב במקביל אחרי הרבה פלטפורמות, לבדוק מהר מה עובד ולפעול בזמן אמת עוד לפני שההזדמנות נעלמת".

23 מיליון דולר מההקמה

עכשיו מודיעה enso על השלמת סבב גיוס A בגובה 15 מיליון דולר בהובלת קרן MoreTech Ventures. בסבב השתתפו גם NFX, קרן Phenomen VC והמשקיע גיל הירש. הגיוס החדש מביא את סך ההשקעות בחברה, שמעסיקה 26 עובדים, ל-23 מיליון דולר.

זאק קינן, מייסד שותף ב-MoreTech Ventures, ציין כי "בערוצי הצמיחה החדשים עוד לא התפתחו שיטות עבודה שהוכיחו את עצמן, ובינתיים הכללים ממשיכים להשתנות". הוא הוסיף כי החברה בודקת בצורה שיטתית מה עובד ומיישמת זאת בהצלחה. אגב, בניגוד להרבה חברות ששומרות את הקלפים קרוב לחזה, ב-enso מפרסמים את מחקריהם ואפילו משתפים בקוד פתוח את הנחיות העבודה של הסוכנים.

The post סוכני ה-AI של enso גייסו 15 מיליון דולר כי כל מה שידענו על חיפושים בגוגל כבר לא תופס appeared first on גיקטיים.

תמונה: Dreamstime

וואטסאפ עובדת בימים אלו על שינוי מעניין לחלון הצ'אטים של כולנו, אז אל תיראו מופתעים כשזה יקרה, ואתם תראו תכנים חדשים לצד השיחות עם המשפחה ושירות הלקוחות שלא עונה לכם כבר שבוע.

האתר WABetaInfo מדווח כי וואטסאפ בוחנת בימים אלו ביטול של טאב ה-Updates. במקומו, WhatsApp מתכננת להעביר את כל ערוצי התוכן (ה-Channels) שאתם עוקבים אחריהם – הישר אל תוך חלונית הצ'אט הקיימת. זה אולי נשמע מעט מוזר, אבל זה יכול להיות גם מאוד נוח למשל אם אתם עוקבים אחרי ערוצי חדשות למשל, ובהם כמובן ערוץ הוואטסאפ של גיקטיים עם כמעט 10,000 מנויים שמקבלים את כל עדכוני הטכנולוגיה וההייטק הישר לוואטסאפ שלהם. ווינק ווינק.

שלוש אפשרויות נבחנות

תמונה: WABetaInfo

בשלב הזה, לא ברור עדיין כיצד וואטסאפ תטמיע את השינוי הזה, כיוון שהיא בוחנת ברגעים אלו 3 אופציות שונות אצל משתמשי בטא שלה ברחבי העולם: האפשרות הראשונה היא שכל הערוצים יעברו הישר אל רשימת הצ'אט, כך שהם ייראו פשוט כמו עוד איש קשר שאתם מתכתבים איתו ברשימה. האפשרות השנייה היא שכל ה-Channels האלו יעברו אוטומטית לארכיון, ואתם תוכלו לבחור אילו מהם תרצו לשים בצ'אטים שלכם. והאפשרות האחרונה שנבחנת עכשיו, ואולי המשעממת מכולם: וואטסאפ בוחנת אפשרות להוסיף תיקיית Channels ברשימת הצ'אטים, שבלחיצת כפתור תעביר אתכם הישר לרשימת הערוצים שאתם עוקבים. למה יש לנו תחושה שאנחנו יודעים במה וואטסאפ תבחר?

בינתיים נראה שוואטסאפ לא תחיל את השינוי באופן פתאומי, אלא תשלח התראה למשתמשים ותאפשר להם לבחור האם הם רוצים להעביר את הערוצים לרשימת הצ'אטים.

לפי WABetaInfo, השינוי הזה הוטמע כבר בגירסת הבטא לאנדרואיד (2.26.39.1 למתעניינים), ומאחר והוא עדיין בפיתוח, סביר להניח שהוא עוד יעבור שינויים עד שהוא יגיע אליכם, והוא כמובן גם עשוי להתבטל לחלוטין.

The post וואטסאפ עומדת לשנות את חלון הצ'אטים שלנו appeared first on גיקטיים.

צילום: גיקטיים

ה-iPhone 18 Pro הוא מכשיר קלאסי לתקופה של ימינו. הוא טוב יותר מקודמו, אבל יקר יותר. הוא מכשיר מדהים כשהוא עומד בפני עצמו, אבל הוא מרגיש כמעט מיותר כשמשווים אותו לקודמו. הוא חדשני, אבל כולם מחכים בדיוק לאח הגדול החדש שלו. אז למה אני עדיין חושב שזה הכיוון הנכון לאפל?

קודם כל, כמה מילים על תנאי הביקורת:

בניגוד ללא מעט כתבות שהתפרסמו על ידי משפיענים או אתרים, שמתבססות על שעות בודדות של שימוש, אנחנו בחרנו שלא למהר עם הביקורת שלנו ל-iPhone 18 Pro. אחרי הכל, זה מכשיר יקר, ואתם עשויים לבלות איתו שנים ארוכות. אז לקחנו את האייפון החדש, הפכנו אותו לסמארטפון היחידי שבו אנחנו משתמשים במשך כמעט שבועיים, העברנו אליו את ה-eSIM הראשי, עם כל האפליקציות, התמונות, הסרטונים, השירותים והמשחקים שאנחנו משתמשים בהם מדי יום. בקיצור, כל מה שאתם תעשו עם המכשיר, כי רק ככה אפשר לבחון אותו לעומק ולהבין איך הוא מתפקד בחיי היום-יום שלנו ושלכם. עכשיו, התוצאות.

הטעות הראשונה שלי

בואו נתחיל בחלק הכי חשוב ללא כל צל של ספק ב-iPhone 18 Pro. לא, אני לא מדבר על המעבד החדש. לא, אני לא מדבר על הטוויסט במערך הצילום. לא, אני לא רוצה לדבר על ההישג הטכני שהוא מעבד ה-A20 Pro שמוכיח שחוק מור עדיין קצת רלוונטי. לא! אני רוצה לדבר על מה שחשוב באמת: הצבע.

חום?… סגול?…

תראו, בכל פעם שאני סוקר סמארטפון חדש אני מבקש את "הצבע הבולט של השנה". כי זה מעניין יותר, זה מצטלם טוב יותר, וכן זה משדר את "זה האייפון החדש". אבל השנה עשיתי טעות כשביקשתי ממחסני חשמל, שסיפקו לנו מכשיר לצורך הבדיקה, לבדוק את הדגם בצבע בורגונדי. אחרי האייפון הכתום והשמח של שנה שעברה, השנה היא לקחה צבע עבש שנראה לפעמים כמו חום ולפעמים סגלגל, ורוב הזמן הוא פשוט מכוער. דיכאון של צבע. וכן, אומרים שעל טעם וריח אין מה להתווכח, אבל הנה מסר בנוגע לצבע הזה למנכ"ל הנכנס של אפל, ג'ון טרנוס: לא. תודה על תשומת הלב לנושא הזה.

לראשונה: ה-Dynamic Island מצטמצם

אוקי, עכשיו אחרי שנרגעתי מהטעות שלי. אפשר לעבור למכשיר עצמו. באופן כללי, ה-iPhone 18 Pro נראה זהה ל-iPhone 17 Pro מהשנה שעברה. עד כמה דומה? ובכן, בערכת ההשקה שקיבלתי ממחסני חשמל, כתוב על הקייס שהוא מתאים לשני המכשירים. זה עד כמה המכשירים דומים האחד לשני מבחינה חיצונית. אם ה-18 פרו היה מגיע בצבע הכתום והייתם מניחים אותו ליד ה-17 פרו הכתום? לא הייתי מבדיל ביניהם. אגב, מהבחינה הזאת, זה אומר שמי מכם שמסתובב עם אייפון ערום צריך לקחת בחשבון שהצבע עשוי להישחק משריטות קלות, ממש כמו בשנה שעברה. ראו הוזהרתם אם אתם מאלה שמצפים שהמכשיר שלכם יראה כמו חדש אחרי שנה.

רואים?

יש שתי נקודות בלבד שבהן אתם יכולים להבחין שמדובר באייפון קצת שונה מזה של שנה שעברה, ושתיהן ממש, אבל ממש קטנות ואולי מספרות את הסיפור כולו: הראשונה היא שאפל הקטינה בפעם הראשונה את ה-Dynamic Island מאז הופעת הבכורה שלו עם ה-iPhone 14 Pro בכ-20%. איך היא עשתה את זה? היא העבירה את חיישן ה-IR של Face ID ממרכז האי לפינה השמאלית של המסך, ומיקמה אותו מאחורי המסך עם טריק מגניב מאוד שבמסגרתו כל שורת פיקסלים שנייה הוסרה מעל החיישן כדי שיוכל לשלוח לעבריכם את הקרניים האינפרה אדומות. זה דומה לאופן שבו חברות הטמיעו מצלמות סלפי מתחת למסך לפני כמעט עשור שלם. רק שבניגוד למצלמות סלפי שצריכות להיות טובות, חיישן ה-IR לא צריך להיות עד כדי כך טוב ונקי.

אבל זה מעלה את השאלה: האם אפשר בכל זאת לראות את חיישן ה-IR? בשימוש יום-יומי, התשובה היא ממש לא. אפילו כשאני מנסה להסתכל ולחפש אותו בכוח, כל עוד אני לא נמצא עם מסך כבוי בזווית מאוד ספציפית לשמש, אין שום דרך שאני אראה אותו בעין בלתי מזוינת. עבודה יפה של המהנדסים. אז חוץ מזה שה-Dynamic Island קטן יותר כשהוא לא בשימוש, הוא כעת מאפשר לכם להפעיל עד שלושה Live Activities במקביל. יש לכם הזמנה בדרך מ-Wolt תוך כדי שאתם מאזינים לפודקאסט ועם טיימר ברקע? עכשיו אתם יכולים לראות הכל במקום אחד. לי באופן אישי? מעולם לא הגעתי למצב שבו הייתי עם 3 פעילויות בו זמנית. הלוואי שה-Dynamic Island היה יותר שימושי ממה שהוא עכשיו, אבל אם זה עושה לכם את זה – תבורכו ותיהנו.

צמצם צמצם

צילום: גיקטיים

הנקודה השנייה שתוכלו אולי להבחין בה ומבדילה בין האייפון החדש לזה של שנה שעברה נמצאת במערך הצילום. השנה אפל השאירה את המערך די זהה לקודמו, עם כמעט אותן יכולות מעולות, אבל עם טוויסט אחד קטן. ממש קטן: המצלמה הראשית מגיעה עם צמצם דינמי. המושג הזה לא אומר לכם כלום? ברכות, אתם כנראה לא עומדים להתעניין בפיצ'ר הזה בכלל והכדאיות של השדרוג השנה יורדת פלאים עבורכם – ועוד נדבר על זה.

אז נתחיל בשיעור הקצר ביותר לצילום: הצמצם נמצא לפני החיישן ומשפיע בפועל על החשיפה, כלומר כמה אור יגיע לחיישן, ועל עומק השדה, כלומר האם הרקע מאחורי האובייקט שצילמתם יהיה חד או מטושטש. ככל שהמספר של מפתח הצמצם קטן יותר, כך הפתח גדול יותר ונכנס יותר אור, וככל שהמספר עולה, כך הפתח קטן ופחות אור יכול להיכנס. בגיזרת הסמארטפונים, 99% מהם מגיעים עם צמצם מקובע, כיוון שהחיישנים של הסמארטפונים קטנים, העדשות קצרות מאוד, וממילא הקהל רוצה שלא משנה מה הוא יצלם: הכל יהיה בפוקוס, כמה שיותר אור יכנס ויהיה אפשר כמה שפחות זמן לחכות ב"מצב לילה" עד לצילום – אז בשביל מה להתאמץ ולהכניס עכשיו צמצם כמו במצלמת DSLR? אתם רוצים לקבל אפקט טשטוש? בשביל זה יש Portrait Mode שמוסיף אפקט מזויף לחלוטין.

אז השנה אפל שידרגה את המצלמה הראשית עם צמצם דינמי. וכן, אני יודע מה אתם רוצים להגיד: סמסונג עשתה את זה קודם, ואתם כמובן צודקים, היא אכן השתמשה בצמצם כפול עוד ב-Galaxy S9 ב-2018, אבל הוא עבר בין שני מצבים בלבד. הצמצם של אפל, מנגד, יכול לעבור מ-f/1.48 ל-f/4.0. באפליקציית המצלמה של אפל אתם יכולים לעבור בין 4 הגדרות שונות, ובאפליקציות קצת יותר מתקדמות כמו Blackmagic אתם יכולים לעבור בין הרבה יותר אפשרויות. אפל יצרה כאן מערך מכני מרשים מאוד של 6 להבים דקיקים, שיושבים על גבי מנוע שמוביל לצמצום או הכנסה של אור. הוא באמת מרשים ודי מגניב כשאתם מצליחים לראות אותו בעצמכם בפעולה (ואתם תצטרכו לבקש מאנשים אחרים לשנות את ההגדרות של הצמצם בזמן אמת). אבל אתם מריחים את האבל שלי מגיע מקילומטרים, נכון?

ל-99% מהמשתמשים, מפתחי הצמצם השונים ינועו באופן אוטומטי כאשר רוב הזמן, אפל תכוון את הצמצם על f/1.8 בתנאי תאורה סטנדרטיים ותעבור ל-f/1.48 בתנאי תאורה יותר מאתגרים. אז איפה אתם בכל זאת תרגישו את זה אם אתם משתמשים רגילים? מפתח הצמצם החדש הוא מהיר יותר ומספק תמונות עם פחות רעש ועם פחות זמן חשיפה במצב לילה – שזה תמיד מבורך. בשאר המקרים, תוכלו להיעזר בצמצם החדש כדי לקבל "אפקט כוכבים" בצילום של תאורה ישירה, לקבל אפקט בוקה אמיתי ולא ממוחשב כשמצלמים עצם מקרוב (אבל לא קרוב מדי כדי להיכנס למצב Macro שמשתמש בעדשה אחרת) וגם לקבל Motion Blur טבעי בתמונות ובעיקר בסרטונים. הנה כמה דוגמאות:

כן. זה כיף לקבל עוד קצת שליטה על התמונות, וכן זה מוביל לכמה אפשרויות מעניינות, אבל כשאני בוחן פיצ'ר, אני בוחן האם הוא באמת משנה את אופן השימוש במוצר. תעשו ניסוי קטן ותלכו ל-10 אנשים שאתם מכירים שהם לא צלמים מקצועיים. רק תשאלו אותם מה זה צמצם ועל מה זה משפיע. אני משער שרובם ככולם לא ידעו על מה אתם מדברים. וזה ממש בסדר. מצלמות מובייל הרגילו אותנו למצבים אוטומטיים מצוינים שמספקים לנו תמונות מצוינות. על אחת כמה וכמה אם אתם צופים בהן רק בסמארטפון. אבל אותם 99% מהמשתמשים שממילא משתמשים רק במצבים האוטומטיים במצלמה שלהם לא ירצו להתעסק עם הגדרות מתקדמות שכאלו.

גם מבחינה טכנית, הפיצ'ר הזה קצת מייתר את עצמו: עם גודל חיישן שכזה, אי אפשר באמת לקבל תוצאות יוצאות דופן עם צמצם דינמי, בטח בלי פילטר ND. אני חושב שזה גם מה שהבינו כל שאר היצרניות שהתנסו בפיצ'ר הזה במהלך השנים. בעוד בדרך כלל אני אגיד "אוקיי, אז שמי שרוצה שישתמש בו, ומי שלא פשוט לא ישתמש", כאן יש לנו בעיה: אני רק מקווה שאפל לא הכניסה ראש בריא למיטה חולה, כי בעוד אפל רואה כאן פיצ'ר מגניב וחדשני, אני רואה פה חלקים מכניים שיושבים על גבי העדשה הכי חשובה באייפון, ואתם יודעים מה אני חושב: הנה עוד משהו שיכול להתקלקל בנפילה הבאה של הטלפון שלכם. אני רוצה להגיד שאני סומך על ה-QA של אפל שעשו את כל הבדיקות, אבל אני לא בטוח שהאלמנט הזה הכרחי באמת עד כמה שכיף להשתמש בו.

ולמרות שאני מרגיש שמדובר בחצי גימיק, הוא כן מדבר לאחוזון העליון של הצלמים החובבים או המקצועיים שבאמת רוצים יותר שליטה על התוצרים שלהם, אחרי הכל זה מכשיר הוא פרו, לא?

צלמים? אתם עומדים לאהוב את זה, מאוד

בעוד אפל שמה דגש על הצמצם הדינמי בהשקה של האייפון 18 פרו, אני חושב שהסיפור האמיתי כאן הוא דווקא ה-Pro Controls. אחרי שנים של תחנונים ובהם היא גרמה לצלמים חובבים ומקצועיים לעבור לאפליקציות צד-שלישי, אפל סוף סוף יישרה קו עם סמסונג, ועידכנה את אפליקציית המצלמה, שמשמשת את רוב המשתמשים. עכשיו, אתם יכולים לשלוט באלמנטים מאוד קריטיים בנוסף לצמצם הדינמי, כמו מהירות התריס, פוקוס ידני מנותק מחשיפה, צפייה בהיסטוגרמה ואולי חשוב מכל- White Balance.

אתם יכולים לבחור מתוך הגדרות המצלמה אילו הגדרות אתם רוצים שיופיעו בראש האפליקציה, ולשלוט עליהן בקלות. זו אופציה מעולה שרבים חיכו לה ופותרת את חלק מהבעיות המשמעותיות של אפליקציית המצלמה של אפל – אבל לי יש שאלה אחת: למה לעזאזל האפשרות הזו מוגבלת לאייפון 18 פרו? כלומר, אני מבין את כפתור השליטה על הצמצם, אבל למה משתמשי אייפון 17 פרו ופחות או יותר כל שאר האייפונים לא יכולים פשוט לשלוט באלמנטים של המצלמה? מה בדיוק התירוץ החומרתי/תוכנתי של אפל להגבלה הזאת? מהלך Appleי קלאסי שאני לא אוהב ולא מבין. וגם – תנו לנו גם לשלוט ב-ISO. כבר נתתם כמעט הכל, מה הבעיה ללכת עד הסוף?

צילום: גיקטיים

ובגיזרת המהלכים שאני חושב שמוכיחים שאפל של היום היא לא אפל של עד לפני שנה, החברה גם לוקחת דף מהספר של יצרניות סמארטפונים סיניות, ומוסיפה פילטרי עיבוד חדשים כך שתוכלו לקבל עור חלק ממש כמו הסיניים. אין לי בעיה עד כדי כך עקרונית עם הפיצ'ר הזה, ואני מבין שיש דרישה מהקהל, אבל הוא מוזר כשהוא מגיע מהחברה שבמשך שנים טענה שהיא מנסה לספק תמונות כמה שיותר נאמנות למציאות, ועכשיו מתכתבת עם עיבודי תמונה ב-AI ופילטרים שמעוותים ומטשטשים פרטים. אני לא אוהב את הכיוון הזה, אבל כל עוד זה לא בא על חשבון משהו אחר, זה לא אסון.

מערך הצילום של האייפון 18 פרו הוא עדיין מערך הצילום המועדף עליי בעולם המובייל. כזה שאפילו עם הגדרות הבסיס מוציא תמונות וסרטונים נהדרים, וכאלו שבסופו של דבר אני משתמש בהם בכל סרטון וסקירה שאתם רואים בגיקטיים. ולמרות הכל, אולי הגיע הזמן שאפל תטפל בבעיה מספר אחת של המצלמה הזאת: אפקט הנקודות הירוקות המעיק שמופיע בכל הסרטונים שמצלמים בחושך עם תאורה ישירה לעדשה. תמצאו לזה כבר פתרון.

אז איך חיי הסוללה?

אם אתם עוקבים אחרי הסקירות שלי במהלך השנים, אתם כנראה יודעים שאחת התכונות החשובות ביותר עבורי בגאדג'טים ניידים היא חיי סוללה. אחרי הכל, תוסיפו גם עוד 100 מגה פיקסל, מסכים עם פי 50 יותר בהירות והולוגרמות – אבל כל זה לא שווה כלום אם המכשיר שלכם לא מגיע עם חיי סוללה אמינים וטובים, שמאפשרים לכם להשתמש בו בלי לחפש שקע כל היום. ואכן, בהכרזת ה-iPhone 18 Pro, אפל הפתיעה והדגישה שהיא שיפרה באופן משמעותי את חיי הסוללה של המכשיר החדש. ה-iPhone 18 Pro הקומפקטי יחסית אמור לספק לכם את אותם חיי סוללה של ה-iPhone 17 Pro Max העצום מהשנה שעברה, וה-iPhone 18 Pro Max כבר אמור להשאיר אבק לכל שאר המכשירים. על הנייר, הבטחה מדהימה שאמורה לגרום לכל אחד לרצות לשדרג – אבל יש כאן כמה דברים שצריך לפרק.

קודם כל, קצת ריאליטי צ'ק: אם אתם רוכשים את ה-iPhone 18 Pro בישראל מאחד המפיצים הרשמיים, אתם תקבלו כנראה את הדגם של המכשיר שמגיע עם מגירת SIM קלאסית. זה מצוין כי זה מאפשר לכם גמישות ועבודה עם סימים פיזיים אם אתם מעוניינים בכך, אבל אתם גם מקבלים פחות. אפל ניצלה את היעדר מגירת הסים בדגמים שהפיצה ברחבי העולם, ובעיקר בארצות הברית, כדי להנדס מחדש את הסוללות לשטח החדש. זה אומר שכל המספרים שאפל זרקה באירוע שלה לא רלוונטיים לישראל, ואולי הגיע הזמן שהמפיצים יתחילו לייבא גם את דגם ה-eSIM ולהציע אותו ללקוחות שמעוניינים בעוד חיזוקית לסוללה. ולמרות ההבדלים בקיבולת הסוללה, אפל בכל זאת טוענת שרוב השיפורים טמונים בכלל ביעילות של מעבד ה-A20 Pro החדש, וזה הגיוני. המעבד החדש מגיע בארכיטקטורת 2 נ"מ, מה שאמור להעיד בין היתר על יעילות אנרגטית משופרת.

אז אתם יודעים, אפל מבטיחה עד 34 שעות צפייה בווידאו מקומי, 31 שעות צפייה בווידאו בסטרימינג או 23 שעות ב"שימוש סטנדרטי". מה כל זה אומר לנו? כרגיל, כלום. אבל אתם מכירים אותנו, אז לא הסתפקנו בהצהרות יצרן, ובדקנו הכל בעולם האמיתי. כאמור, הפכתי את ה-iPhone 18 Pro למכשיר הראשי שלי. העברתי אליו את כל האפליקציות, סימים, חשבונות והקבצים שלי – והתחלתי להשתמש בו. לא בדיקות מעבדה, לא בדיקות מהונדסות שסתם מריצות סרטים או מוזיקה ברקע – בדיקה אמיתית. אוקיי, יש רק כוכבית אחת קטנה: לא הטענתי את המכשיר בשום שלב במהלך היום. לא משנה אם יצאתי באותו ערב, או אם נסעתי באוטו עם המטען האלחוטי ו-CarPlay ברקע. בשום שלב במהלך התקופה הזאת האייפון לא התחבר למטען למעט בסוף היום ולפני השינה. התנהגות אולי לא בדיוק רגילה, אבל כזו שמדמה ימים שבהם אין לכם בכלל גישה למטען, ואלו הימים שבהם אתם באמת תלויים בסוללה של המכשיר.

לצערי, התוצאות מאוד מעורבות. לאורך כמעט שבועיים של שימוש יום-יומי במכשיר, נתקלתי בחיי סוללה מאוד לא אחידים. הימים הללו התחלקו בעיקר לשניים: ימים שבהם אני משתמש ב-CarPlay אלחוטי ברכב שלי תוך האזנה ל-Pocket Casts או Spotify, וימי בית רגועים יותר. בכל המקרים היה לא מעט שימוש באפליקציות כמו וואטסאפ, סשנים של משחקים ב-Marvel Snap (הצילו, עדיין מכור), מדי פעם צילומים, צפייה ארוכה ביוטיוב, שיחות, קצת Gemini ו-Muse ואתם יודעים – כל מה שאתם עושים עם הסמארטפון שלכם. אבל חשוב לזכור שהיו פה מקרים של נסיעות של יותר משעה מצטברת ביום בלי שום חיבור למטען.

צילום: גיקטיים

בימים שכללו יותר משעה של נסיעה ושימוש ב-CarPlay, הגעתי בסוף היום לכ-3 עד 4 שעות מסך. בימים שבהם נסעתי הרבה פחות, היו ימים שהגעתי לכ-4 שעות מסך עם עודף של 27%, וביום השיא שלי חציתי את קו ה-5 שעות עם עודף בסוללה. היו גם ימים שסיימתי את יום העבודה עם עוד 50% סוללה והיו ימים שבהם הגעתי לשעות הערב המאוחרות עם 15-25% סוללה וכ-3 שעות מסך בלבד. אגב, האשמות העיקריות בזלילת הסוללה הן וואטסאפ וטלגרם שפועלות ברקע במשך שעות.

באופן כללי, לא הגעתי למצבי לחץ סוללה עם האייפון 18 פרו, ואת רוב הימים סיימתי בסביבות 22:00 או 23:00 עם קצת פחות מ-25% סוללה, מה שלפי ההשערות שלי ממקם את זמני הסוללה כאן בין 4-6 שעות אם תנסו לסחוט כל אלקטרון עד תום. אלה זמני סוללה סבירים לחלוטין, אבל להגיד לכם שהרגשתי שמדובר בזמני סוללה פנומנליים שגורמים לי לא לחשוב על הסוללה יותר? אני לא יכול להגיד.

תראו, יכול להיות שהסיבה כאן טמונה בעובדה שהתקנתי את האייפון הישר מהגיבוי של ה-iPhone 17 Pro, יכול להיות שמדובר כאן בתהליכי אינדוקס של Siri AI ו-Apple Intelligence שקורים מאחורי הקלעים (מה שאולי יסביר למה המכשיר חמים כמו לאפה טרייה כשאני מוציא אותו מטעינה בבוקר?) ואולי מדובר בשטויות קלות שיתוקנו בעדכונים הבאים. על כל פנים, חיי הסוללה טובים, והאייפון 18 פרו ישרוד לכם בלי שום בעיה גם ימים עמוסים אם תשתמשו במטען ולא תהיו עקשנים כמוני, אבל אני כבר לא מצליח לשחזר את המספרים הנהדרים שקיבלתי בסקירה של ה-iPhone 17 Pro. המספרים האלה התדרדרו גם ב-17 פרו במהלך השנה. אז אולי האשמה היא בכלל iOS?

המגמה של אפל ברורה – ודווקא יכולה לעזור לכם

צילום: גיקטיים

בגזרת המחיר יש לנו קצת שקשוקה. מצד אחד יש את המחיר האמריקאי שזינק ב-100 דולר בגלל משבר ה-RAM שמסרב להירגע. מצד שני, שער הדולר והתמחור החדש של אפל בישראל כנראה מאפשר למפיצות להציג מחירים קצת יותר אטרקטיביים מאלו של השנה שעברה. ברשת מחסני חשמל, למשל, מכרו בשנה שעברה את ה-iPhone 17 Pro במחיר של החל מ-5,299 שקלים, ובינתיים ה-iPhone 18 Pro מתחיל ב-5,029 שקלים. עם זאת בהמשך המגמה מתהפכת בדגמים היקרים יותר.

אז כן, השדרוגים של האייפון השנה הם יותר iPhone 17 Pro S, ופחות iPhone 18 Pro, אבל ה-iPhone 18 Pro ממשיך את המגמה היחסית מבורכת של השנים האחרונות, שבהן התואר "Pro" לא נועד רק להגיד "הכי טוב והכי יקר", אלא באמת נועד ליצור בידול ל"Pros". אתם צריכים עוד יותר כוח עיבוד מהאייפון שלכם? אתם צריכים יותר שליטה על הצילומים שלכם? האייפון 18 פרו כנראה יהיה שווה את הכסף עבורכם, אבל בעיקר אם אתם משדרגים מ-iPhone 16 ומטה.

לכל שאר 90% המשתמשים? אפל ממשיכה לאותת: האייפון הסטנדרטי הוא האייפון הנכון יותר עבורכם (גם אם לא תקשיבו לה ותקנו את הטוב ביותר רק בגלל ה-FOMO). ועכשיו עם ה-iPhone Duo שעוד רגע נוחת בידיים שלנו, רודפי הריגושים יקבלו קטגוריה חדשה ויקרה משלהם. זוהי דווקא התקופה הכי ברורה מזה המון שנים עבור משתמשי האייפון, ועכשיו אתם צריכים להחליט באיזו קבוצה אתם ואיזה אייפון הוא הנכון לצרכים שלכם.

iPhone 18 Pro סופק לסקירה באדיבות רשת מחסני חשמל

הבהרה: גיקטיים אינה מקבלת תמורה כלשהי עבור הסקירה. גיקטיים אינה משתמשת בלינקים עם אפילייט, אינה משתתפת בתוכניות שותפים שונות ואינה מרוויחה מקניות שתבצעו באתרים השונים. היבואן או נציגיו אינם רואים את הסקירה לפני פרסומה ואין להם כל השפעה על התוכן שלה. לפרטים נוספים.

The post ביקורת iPhone 18 Pro: מצדיק את התואר, אבל לא בהכרח את השדרוג appeared first on גיקטיים.

צוות Tenzai. תמונה: אלעד מלכה

זה כבר לא סוד שמודלי שפה ענקיים כמו Claude Mythos או GPT-6 ASTRA מציגים יכולות מרשימות בתחומי הסייבר ההתקפי ואיתור וניצול חולשות. אבל הם מוגבלים לכאורה על ידי גישה מצומצמת, עלות וכמובן guardrails קשוחים. אבל עכשיו, מדגים סטארטאפ ישראלי כיצד אפשר לכבוש את הפסגה ולעקוף האקרים אנושיים מנוסים גם בעזרת מודל פתוח וחינמי שכל אחד יכול להריץ בבית או במשרד.

מקום ראשון עם מודל סיני פתוח

פלטפורמת האבטחה האוטונומית של Tenzai מתפקדת כהאקר לכל דבר. היא מבצעת מחזור תקיפה מלא נגד אפליקציות, ממשקי API וצ'אטבוטים, הכולל איסוף מודיעין, ניצול חולשות וניטור מתמשך. עכשיו מגיע הסטארטאפ למקום הראשון בטבלת ה-VDP העסקית של HackerOne, הפלטפורמה הגדולה בעולם לזיהוי חולשות אבטחה. זו הפעם השנייה ברציפות שהחברה כובשת את הפסגה. אבל מה ששונה וגם מעניין יותר הוא שבפעם הקודמת נעשה שימוש במודלים סגורים של מעבדות AI מובילות. ההישג הנוכחי הגיע בזכות GLM 5.2, מודל open-weight פתוח של מעבדת Z.AI הסינית, שבתכל'ס, כל אחד יכול להוריד ולהריץ על חומרה סטנדרטית. חשוב להדגיש שזו לא סימולציה: התחרות היא על רשתות חיות של גופים ממשלתיים וחברות Fortune 500.

פבל גורביץ, מנכ"ל ומייסד-שותף ב-Tenzai, מסביר שהמטרה האמיתית הייתה אחרת לגמרי: "המקום הראשון בפני עצמו הוא לא הדבר המעניין מבחינתנו, מכיוון שכבר היינו שם", הוא אומר. "רצינו להבין אם אפשר לקחת מודל פתוח שכל אחד יכול להוריד, ולגרום לו לבצע מחקר אבטחה ברמה שמתחרה במודלים החזקים והיקרים ביותר". לדבריו, התשובה שקיבלו מוכיחה שהיכולת המרשימה הזו כבר לא תלויה בגישה למערכות של חברות אמריקאיות גדולות.

פבל גורביץ. תמונה: אלעד מלכה

כדי להבין את היכולות החדשות, שכאמור זמינות בתיאוריה למי שמוריד מודלים עם משקולות פתוחות, גורביץ משתף שתי דוגמאות מרתקות לחולשות שהמודל מצא. במקרה אחד, המערכת זיהתה שירות של מרכזיות שיחה והצליחה להאזין בזמן אמת לשיחות של אנשי מכירות ותמיכה, וזאת בעקבות טעות הרשאות קטנה בקוד. במקרה טכני ומורכב יותר, הפורץ האוטונומי בחן שירות אנליטיקס של ארגון אינטרנט ענק. למרות שכל פעולות הכתיבה למערכת היו חסומות לחלוטין, המודל גילה שהשרת מחובר למערך מאגרי מידע בשרתים אחרים שלא אכפו את ההרשאות כראוי, והצליח לפנות אליהם ישירות ולעקוף את המגבלות.

אם הכלים כל כך זמינים ויעילים, עולה השאלה מדוע קבוצות תקיפה לא מבצעות מהלכים דומים בקנה מידה רחב כבר עכשיו. גורביץ מסביר שתוקפים מונעים בדרך כלל מאינטרס כלכלי, וכרגע חסרה להם התשתית האדירה והיקרה הנדרשת כדי להתמודד עם אלפי יעדים במקביל. עם זאת, הוא מזהיר שהתרחיש הזה עומד להתממש בקרוב, וכבר כיום ניתן לראות ניצנים של שימוש בכלי בינה מלאכותית מצד תוקפים לפי דוחות שונים.

אני קורא את הנתונים האלו ותוהה לעצמי האם בכלל יש רלוונטיות ל-guardrails ולהגבלות של מעבדות ה-AI הגדולות?… 

גורביץ: "כפי שאמרנו בעבר, לשמור על המודלים המערביים סגורים לרשימת לקוחות מצומצמת פוגעת באבטחה רווחת של העולם. באבטחה למדנו שלתת מידע ולתת כלים עוזר. לפני עשרים שנה היה ויכוח האם לשחרר את Metasploit (כלי פופולרי לביצוע מבדקי חדירה ובדיקות חוסן למערכות מחשוב, רשתות ותוכנות, י.א.) לא עוזר יותר מידי לתוקפים. אז וגם היום, בבירור לתת למגנים כלים טובים יותר משתלם. לתת למגנים כלים חזקים שיאפשרו להם לתעדף תיקונים בארגון ולהוכיח פנימית למה שינויים דרושים חשוב יותר מאשר להסתיר את הכלים האלו מתוקפים".

חברת Tenzai הוקמה בשנת 2025 על ידי פבל גורביץ, אריאל צייטלין, עופרי זיו, איתמר טל וענר מזור, ומאז הקמתה, היא גייסה 75 מיליון דולר בסבב סיד בהובלת הקרנות Greylock Partners, Battery Ventures ו-Lux Capital.

The post סטארטאפ ישראלי כבש את דירוג ההאקרים, אבל ההישג חושף מגמה מדאיגה appeared first on גיקטיים.

תמונה: Unsplash

אחת הבעיות המוכרות והכואבות ביותר בהפעלה של LLM's בסביבות פרודקשן היא בעיית ההתנעה הקרה, המוכרת גם כ-Cold Start, כלומר, הזמן שלוקח למודל להיטען לפני שהוא בכלל מסוגל לעבד ולשרת את הבקשה הראשונה של המשתמש, מה שיוצר צוואר בקבוק משמעותי. בזמן ההמתנה הזה, מעבדי GPU חזקים ויקרים עומדים בפועל בלי שימוש. התופעה הזו מתרחשת בעיקר כשיש קפיצות פתאומיות בביקוש שדורשות הקצאה של משאבים חדשים, או כשהמשקולות של המודל מתעדכנות תוך כדי תנועה, למשל בתהליכי למידת חיזוק. התוצאה היא שחברות ה-AI נאלצות להחזיק רזרבות גדולות של כוח מחשוב רק כדי להצליח לעמוד בזמנים וביעדי הביצועים שלהן. זה בדיוק מה שבא לתקן המוצר של חברת Inferize הישראלית, שעוד לא הספיקה ממש להיחשף, וכבר נרכשת.

חברת הענן Nebius, שנסחרת בנאסד"ק ומתמחה בתשתיות AI, הודיעה היום (ה') על רכישתה של חברת Inferize. החברות לא פרסמו את סכום הרכישה, אולם על פי ההערכות הוא עשוי להגיע ל-150 מיליון דולר (כולל מענקים).

אבטיפוס פועל תוך 3 חודשים

חברת Inferize פיתחה טכנולוגיה לאופטימיזציה של תהליכי אינפרנס והרצת מודלים, שמאפשרת לקצר דרסטית את הזמן הדרוש להשקה ולהתרחבות של מודלי AI גדולים. הפתרון שלהם הופך את עומסי העבודה לאלסטיים יותר, ככה שקיבולת המחשוב מותאמת טוב יותר לשימוש בפועל, מה שמשפר את כלכלת הטוקנים, שקובעת היום כמעט הכל בעולם הטכנולוגיה. הצוות של Inferize, שהוקמה רק בינואר 2026, הצליח להעמיד אבטיפוס עובד בתוך שלושה חודשים בלבד מההקמה.

בעקבות הרכישה, הצוות והטכנולוגיה של אינפרייז ישולבו בתוך פלטפורמת Nebius Token Factory של נביוס.

דנילה שטען, סמנכ"ל הטכנולוגיות של חברת Nebius, התייחס לרכישה והסביר כי הרצה יעילה דורשת הרבה יותר מאשר רק מעבדים מהירים ומודלים שעברו אופטימיזציה. לדבריו, המערכת כולה צריכה לדעת כיצד להגיב לשינויים בביקוש, ו-Inferize מביאה איתה את הטכנולוגיה שמאיצה את התהליך הזה, יחד עם צוות הנדסה בעל מומחיות עמוקה במערכות GPU.

תמונה: Inferize

גיא בורטניקוב, מייסד משותף ומנכ"ל Inferize, הוסיף כי החזקת מעבדים רזרביים פועלים היא פשוט המחיר שחברות נאלצות לשלם כיום כדי להיות מוכנות לביקוש. הוא ציין כי המטרה שלשמה נבנתה החברה היא להסיר את העלות הזו בדיוק, והצוות יעבוד כעת עם מטרה אחת ברורה והיא לשרת כמה שיותר בקשות לקוחות מכל מעבד קיים.

שחר צפריר, שותף-מנהל בקרן ההון סיכון TLV Partners, שהשקיעה בסבב הסיד (והיחיד) של החברה, אמר: ”לשמחתנו הכרנו את הצוות והם אותנו, בזכות השקעת הסיד שלנו בגרנולייט, ולכן הם בחרו בנו כמשקיעי הסיד שלהם. ידענו מה הם מסוגלים. כולם מבינים היום את הצורך בתשתיות אינפרנס ל-AI וכל שיפור בתחום חייוני לשחקנים הגדולים. זה נראה טריוויאלי. אבל צוות שמסוגל לפצח אתגר טכנולוגי כל כך מורכב ברמות העמוקות ביותר, ועם ערך כזה לשחקנים הגדולים, הוא נדיר בצורה יוצאת דופן. להגיע לאקזיט כזה שמונה חודשים בלבד מהקמת החברה זה הישג חריג ביותר, שממחיש את העוצמה והאיכות של היזמים והצוות המצוין שהם גייסו".

צוות Inferize. תמונה: Inferize

חברת Inferize הוקמה בתחילת 2026, ע"י גיא בורטניקוב (מנכ"ל) וליאור גורבונוס (CTO), שהיו בין המקימים של Granulate שנמכרה לאינטל. החברה גייסה סיבוב סיד בהובלת TLV Partners ואנג'לים, ומעסיקה 17 עובדים במשרדיה בתל אביב.

The post סטארטאפ ישראלי בן 8 חודשים נמכר עכשיו ב-150 מיליון דולר appeared first on גיקטיים.

תמונה: גוגל

אנחנו כבר רגילים לכך שבכל כמה שבועות חושפת חברת AI אחרת את המודל "המתקדם ביותר בעולם", שמציג ביצועים מרשימים במבחני השוואה ולפעמים גם בחיים האמיתיים. אבל מי שנעדרת לאחרונה מהמסיבה היא גוגל, שנראית כמשתרכת מאחור עם ג'מיני. עכשיו היא חושפת את המודל החדש והמתקדם ביותר שלה, אבל אתם עדיין לא יכולים להשתמש בו.

זה ג'מיני 4 ארגון

מודל Gemini 4 Argon, החדש והמתקדם ביותר של גוגל, מציע לדבריה קפיצת מדרגה משמעותית ביכולות תכנות, מחקר והגנת סייבר. המודל החדש מסוגל להתמודד עם משימות מורכבות שדורשות הסקה עמוקה, ומגיע עם שדרוג משמעותי במיוחד: תמיכה בחלון פלט של מיליון טוקנים, לעומת 64 אלף טוקנים בלבד בדורות הקודמים.

למרות שהמודל עדיין אינו זמין לציבור הרחב, בגוגל מדווחים כי הצוותים הפנימיים בחברה כבר משתמשים בו באופן נרחב לעבודה יומיומית. בין היתר, המודל שימש להמרת קוד מסיבית מ-C ו-C++ לשפת Rust, כולל המרה של יותר מ-800 אלף שורות קוד בליבת Zircon של מערכת ההפעלה Fuchsia ובספריות מרכזיות נוספות כמו re2 ו-libgav1. בנוסף, ניתוח נתוני הטלמטריה של השרתים של גוגל באמצעות המודל סייע לה לחסוך כ-300TiB (בערך 330 טרה-בייט) של זיכרון במרכזי הנתונים שלה.

"המודל נבנה כדי לתמוך בהסקה עמוקה לאורך תהליכי עבודה מורכבים וארוכי טווח", ציינו בגוגל בבלוג הרשמי, "והוא משנה מהיסוד את הדרך שבה אנחנו עובדים ובונים".

מבחינת ביצועים, גוגל מציגה נתונים שמראים כי Argon עוקף מודלים מתחרים כמו GPT-6 Astra של OpenAI ודגמי Fable ו-Opus של Anthropic, בין היתר במדד DeepSWE v1.1 (77.9%, שיא חדש לפי גוגל) ובמדד Vals Index. בנוסף, המודל דורג ראשון במדד AutomationBench של Zapier עם ציון של 51.3%, ומחזיק בשיא של 91.7% במדד LVBench להבנת וידאו ארוך. המודל החדש גם חולק את המקום הראשון וציון של 68% במדד CWE-bench v1 לתיקון חולשות אבטחה.

עובדי Wiz כבר השתמשו במודל

הפוקוס המרכזי של Argon כרגע הוא תחום הסייבר ההגנתי. על פי גוגל, המודל מאומן לאתר חולשות אבטחה בקוד, לאמת אותן ולבצע תיקון אוטונומי. בשל הרגישות, גוגל פותחת את הגישה בשלב הראשון בלבד לקבוצה מצומצמת של שותפות אבטחה במסגרת תוכנית Fairwind – המקבילה לפרויקט Glasswing של אנת'רופיק. חברת Wiz, למשל, שכזכור היא כבר חלק מאלפבית, כבר השתמשה ב-Argon כדי לחשוף חולשת אבטחה קריטית במערכת שמשמשת בתי חולים ברחבי העולם, חולשה, שעל פי גוגל, מודלים אחרים פספסו. על פי הבלוג של החברה, כדי להתמודד עם חששות מפעולה לא רצויה של המודל, הוטמעה בו מערכת שמנטרת את שרשרת "החשיבה" שלו שיכולה לעצור אותו בזמן אמת.

ג'מיני 4 ארגון יושק בהדרגה ויגיע בהמשך למשתמשי API בתשלום ולמנויי Google AI Ultra. מחירי ה-API שפורסמו בהשקה יעמדו על 2 דולר למיליון טוקנים של קלט ו-10 דולר למיליון טוקנים של פלט, לצד הנחה של 95 אחוזים על cached input tokens.

The post גוגל חושפת את Gemini 4 Argon, אבל אם אתם לא עובדים ב-Wiz לא תוכלו להשתמש בו עדיין appeared first on גיקטיים.

מקור: עמוד לינקדאין

זה לא סוד ששוק פיתוח התוכנה באמצעות סוכני AI אוטונומיים רותח, אבל בימים האחרונים נראה שהתחרות הופכת למלוכלכת במיוחד. זה קורה כששני סטארטאפים בולטים, Factory, ששוויו בגיוס האחרון עמד על 5 מיליארד דולר; ו-Cognition, שמוערך ב-48 מיליארד דולר, מנהלים קרב פומבי ומלא יצרים ברשתות החברתיות. הקרב הפומבי הזה חושף את מה שבאמת קורה מאחורי הקלעים של תעשיית ההייטק, המתח בין יזמים ומשקיעים וגם על אחת מהרעות החולות הכי גדולות של טירוף ה-AI אצל קרנות היום.

היועץ ערק למתחרה

במרכז הסערה עומד כריס דגנן, אחר העובדים הראשונים ובכיר לשעבר בחברת Snowflake, ששימש בחודשים האחרונים כיועץ להנהלה של הסטארטאפ Factory, שמוכר בזכות המוצר שלו בעל השם הזהה. מתן גרינברג, מייסד משותף והמנכ"ל של Factory, טען ברשת X שפיטר את דגנן אחרי שגילה שהוא קיים שיחות מתמשכות עם ההנהלה של המתחרה הגדולה ביותר שלהם, Cognition, המוכרת בעיקר בזכות סוכן הקידוד שלה Devin.

אבל זה לא נעצר שם. לדברי גרינברג, דגנן נחשף במסגרת עבודתו למידע סודי על מפת הדרכים העתידית של החברה. "נראה שהאתיקה נזרקת מהחלון בעידן הבינה המלאכותית", כתב גרינברג והוסיף כי "במשך שבועות, בזמן שהוא ישב בישיבות הדירקטוריון שלנו וייעץ לצוות ההנהלה, הוא גם שוחח בחשאי עם מנהלים של המתחרה הגדולה ביותר שלנו". גרינברג אף טען שעובדי Cognition זייפו ראיונות עבודה ב-Factory רק כדי לנסות לדלות מידע פנימי מהחברה. "אמון בחברי דירקטוריון הוא אחד הדברים המקודשים בסיליקון ואלי", הוסיף גרינברג, אבל לדבריו, "האמון הזה הופר".

בתגובה, ברשת X כמובן, דגנן מיהר להכחיש את ההאשמות, ואף טען שהוא בכלל זה שהתפטר מיוזמתו, כדי לשמש כסמנכ"ל ההכנסות של Cognition. לדבריו, הוא מעולם לא התבקש להעביר מידע סודי, וציין כי כשסיפר לגרינברג שהוא עוזב, האחרון בכלל ניסה לשכנע אותו להישאר בחברה והציע לו משרה מלאה, הצעה שהוא דחה. "Cognition מעולם לא ביקשה מידע על Factory, ואני לעולם לא הייתי נותן אותו", כתב דגנן.

גם סקוט וו, מנכ"ל Cognition, הצטרף לדיון והגן על החברה שלו. וו הכחיש בתוקף את הטענות על ריגול תעשייתי במסווה של ראיונות עבודה והבהיר: "לעולם לא נבקש מהמהנדסים שלנו או ממישהו בצוות שלנו לאסוף מידע מתחת לשולחן על אף מתחרה".

קרב בין משקיעים מאותה קרן

אבל הדרמה האמיתית התחילה כשהמשקיעים נכנסו לתמונה, וכאן התגלתה התמונה המורכבת, מכיוון שקרן ההון סיכון Khosla Ventures השקיעה ב-Factory… אבל, במקביל, היא השקיעה גם במתחרה Cognition.

מי שהתערב ראשון בקרב הפומבי הזה הוא לא פחות מוינוד קוסלה, מייסד הקרן, שבחר לתקוף פומבית את גרינברג מ-Factory. קוסלה כינה את Factory "מתחרה מדשדשת מדרג שני", והאשים את גרינברג, המנכ"ל של חברת הפורטפוליו שלו, בכך שהוא מפגין "חוסר הגינות או חוש להתנהגות ראויה", מה שמעיד לדבריו על "נואשות".

אבל אז, בטוויסט מעניין, נכנס לוויכוח שותף אחר באותה קרן בדיוק, קית' רבויס, והוא בחר דווקא לקחת את הצד של Factory, בניגוד לדעתו של מייסד הקרן שלו. "זה לא מוסרי כשלעצמו אפילו להתראיין אצל מתחרה בזמן שנוכחים בישיבות דירקטוריון וארוחות ערב של הדירקטוריון", כתב רבויס, והוסיף: "אפילו לשבת לראיון כשיש לך גישה למידע ברמת דירקטוריון, ומבלי להתפטר, זה פשוט מטורף לחלוטין".

אבל אם לא הספיק הירי בתוך הנגמ"ש, הגיע שון מגווייר, שותף בקרן Sequoia שהשקיעה ב-Factory, והוסיף עוד שמן למדורה. מגווייר שיגר איום מרומז ויוצא דופן למתחרה וכתב בפוסט ב-X: "מה ש-Cognition לא מבינים זה שאנחנו יושבים על נשק גרעיני שיכול לחסל אותם. נקווה שלא נצטרך להשתמש בו". ווף.

ניגוד האינטרסים מגיע לרגולטור

מעבר לקרב על טאלנטים וכסף גדול, הסכסוך הזה חושף בעיה מהותית שהקצינה בטירוף ה-AI הנוכחי, והיא ניגודי עניינים של קרנות הון סיכון. אין ספק שמצב שבו קרן אחת יושבת בדירקטוריונים או משקיעה בשתי מתחרות ישירות יוצר פלונטר בעייתי של זרימת מידע ואינטרסים צולבים. אבל אם בעבר זה היה בעיקר עניין של אתיקה או נהלים, בתקופה האחרונה זה כבר הפך לסוגיה שמושכת אש רגולטורית, כמו שראינו בחקירה שפתח משרד המשפטים האמריקאי נגד בכירי קרן Andreessen Horowitz בחשד לניגודי עניינים דומים בדירקטוריונים של חברות AI מתחרות.

The post האשמות בריגול, איומים ב"נשק גרעיני" וקרב בתוך קרן ההון: זה כנראה הקרב הכי מלוכלך עכשיו בעולם ה-AI appeared first on גיקטיים.

ינון קרייז. תמונה: CC-BY-SA-Gage Skidmore from Peoria

תעשיית הבידור והסטרימינג עברה טלטלה משמעותית לאחר שעסקת המיזוג הענקית בין Paramount לבין Warner Bros. Discovery יוצאת לדרך. עכשיו מתברר שישראלי-אמריקאי הוא זה שינווט את החברה המאוחדת, שמגיעה לאחר רכישה בסכום של כ-110 מיליארד דולר.

ינון קרייז, מנהל עם ניסיון רב בטלוויזיה בינלאומית ומי שהוביל את יצרנית הצעצועים Mattel בשמונה השנים האחרונות, עוזב את תפקידו כדי לכהן כמנכ"ל משותף בחברה החדשה.

צמוד למייסד אורקל ובנו

קרייז יעבוד בצמוד לדיוויד אליסון, מייסד Skydance ובנו של לארי אליסון, שהוביל את רכישת Warner Bros. Discovery. ככל הנראה, כדי למנוע חיכוכים בראש, פרמאונט הגדירה מראש את חלוקת התפקידים. לפי הודעת החברה, אליסון יתמקד באסטרטגיה ארוכת טווח, החזון של החברה, שותפויות אסטרטגיות, טכנולוגיה והון, כשקרייז יתמקד בניהול היומיומי של החברה ובאינטגרציה של החברות הממוזגות. כניסתו לתפקיד מתוכננת ליום שני הקרוב, 5 באוקטובר, והיא מתאפשרת לאחר ששופט פדרלי אישר לאחרונה הסדר פשרה בתביעת הגבלים עסקיים של 12 מדינות שניסו לחסום את המיזוג.

הבחירה בקרייז אינה מקרית. הוא מביא איתו לשולחן רקע עשיר בניהול תוכן (בין היתר הוא עמד בראש Endemol, חברת ההפקות שמאחורי "האח הגדול"); טכנולוגיה; וחברות מדיה. במהלך כהונתו ב-Mattel, הוא הוביל את הפיכתה מיצרנית מסורתית למעצמת מותגים וקניין רוחני. אחד המהלכים המוצלחים שהוא הוביל היה הסרט ברבי, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר, והפך לסרט המכניס ביותר בתולדות Warner Bros – אותה חברה שהוא יוביל עכשיו.

בעברו, קרייז שימש כמנכ"ל Maker Studios, רשת תוכן דיגיטלי מובילה ביוטיוב שנרכשה על ידי דיסני. לפני כן, הוא ניהל את חברת ההפקות הבינלאומית Endemol, היה שותף בקרן ההון סיכון Balderton Capital (לשעבר Benchmark), ואף ייסד יחד עם חיים סבן את Fox Kids אירופה.

מהארי פוטר ו-CNN ועד DC ו-HBO

תמונה: גיקטיים

האתגר הגדול ביותר של קרייז יהיה כמובן בחזית התחרות מול ענקיות כמו דיסני ונטפליקס. המיזוג הענק נועד קודם כל לתת מענה לשליטה של נטפליקס בשוק הסטרימינג, במיוחד לאחר שהיא נכשלה בניסיון שלה לרכוש את Warner Bros בעצמה מוקדם יותר השנה והפסידה במלחמת ההצעות ל-Paramount. גם דיסני לא צפויה לוותר ולהשתמש בכל התותחים שלה, כולל מותגי העל של מארוול, כדי להילחם בחברה הממוזגת.

מהצד השני, פרמאונט החדשה מביאה איתה רשימת מותגים מטורפת שכוללת בין היתר את אולפני הקולנוע של Paramount ו-Warner Bros, רשתות כמו HBO, CNN ו-CBS, ערוצים כמו MTV ו-Nickelodeon, ופרנצ'ייזים כמו הארי פוטר, היקום של DC, ומותגים כמו בובספוג וסאות'פארק.

The post ישראלי יעמוד בראש אימפריית פרמאונט-וורנר החדשה appeared first on גיקטיים.

תמונה: עמוד הלינקדאין של מוטי הדס

ענקית ה-AI האמריקאית OpenAI נכנסת ראשונה לזירה המקומית עם מינויו של מוטי הדס לתפקיד העובד הראשון בתחום ה-Go-To-Market בישראל, אשר יתמקד בתמיכה בחברות וסטארטאפים מקומיים.

"המהלך מסמן את החשיבות ש-OpenAI מייחסת לאקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי"

ההחלטה של OpenAI לפתוח נציגות מקומית מגיעה ככל הנראה על רקע התחרות הגוברת בתחום, הלחץ להציג תוצאות כספיות לקראת ההנפקה, והרצון שלה להעמיק את העבודה מול חברות הסטארטאפ וחברות דיגיטל. ככל הנראה בחברה הבינו שישראל היא יעד טכנולוגי שאסור להזניח, ופתיחת נציגות מקומית תאפשר לחברה של סם אלטמן לעבוד מול חברות סטארטאפ וטכנולוגיה מקומיות, ולעזור להן לבנות, להשיק מוצרים ולצמוח באמצעות מודלי ה-AI שלה.

להדס יש ניסיון עשיר בתעשיית הטכנולוגיה המקומית והעולמית. הוא כיהן בעבר כסמנכ"ל בחברת מטריקס ומילא שורת תפקידי מכירות בכירים בחברות כמו גוגל, MongoDB ו-DataBricks. בפוסט שפרסם בחשבון הלינקדאין האישי שלו, הדס אישר את הדברים וכתב שהוא נרגש להצטרף ל-OpenAI כעובד ה-Go-To-Market הראשון שלה בישראל. לדבריו, המיקוד המרכזי שלו יהיה בהבאת הטכנולוגיות פורצות הדרך של החברה היישר אל קהילת הדיגיטל המקומית.

הדס מדגיש בפוסט כי פתיחת הפעילות היא צעד אסטרטגי ומחושב. "המהלך מסמן את החשיבות ש-OpenAI מייחסת לאקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי, ואני כבר לא יכול לחכות לעזור לחברות מקומיות לבנות את העתיד", כתב הדס. הוא גם ניצל את הבמה כדי לפנות ישירות למפתחים המקומיים והוסיף כי אם הם בונים את הדור הבא של מוצרים מבוססי בינה מלאכותית, הוא מזמין אותם ליצור קשר ולדבר איתו.

במסגרת ההכרזה הרשמית שלו ברשת החברתית, הודה הדס למנהליו החדשים בארגון. בהם ניקולאי סקבו, שמנהל מלונדון את פעילות השירות והמכירות של החברה לאזור אירופה, המזרח התיכון ואפריקה, ואת קלמנט אנדרה, שמנהל פעילות ייעוץ ומכירות נרחבת באירופה מאירלנד. למרות ההכרזה, עדיין לא ברור האם הדס יפעל מישראל או מלונדון.

The post נחשף הנציג הראשון של OpenAI בישראל appeared first on גיקטיים.

תמונה: סמסונג

סמסונג הכריזה על הדור השלישי של תגיות האיתור שלה, Galaxy SmartTag 3.

מעבר לשידרוגים הטכניים, שתיכף נגיע אליהם, הבשורה המעניינת יותר היא שינוי הגישה ופתיחת האקוסיסטם עם תמיכה במכשירי iOS. השיתוף מתבצע דרך פלטפורמת SmartThings, שמאפשרת לראשונה למשתמשי אנדרואיד ואייפון באותה משפחה לאתר ביחד חפצים משותפים ולשתף מיקומים.

עם זאת, הדימיון לאפל לא נעצר פה ונראה שסמסונג שואבת שוב השראה מהמקום הלא נכון, כשבניגוד לדורות הקודמים, ה-SmartTag 3 מעתיקה את החיסרון הבולט ביותר של ה-AirTag, ומוותרת לחלוטין על החור המובנה לחיבור מחזיק מפתחות. ההחלטה להסיר את החור המובנה מפתיעה למדי, במיוחד לאור העובדה שזה היה אחד היתרונות התחרותיים הבולטים של התגיות הקודמות מול המתחרה מבית אפל. מה שזה אומר הוא שהמשתמשים יצטרכו עכשיו להוציא עוד כסף על אביזרים נלווים רק כדי לחבר את התגית למפתחות או למזוודה שלהם.

בנוסף, סמסונג זונחת את גימור הפלסטיק המחוספס לטובת עיצוב חלק עם כפתור מתכתי בולט, שאולי נראה יותר טוב, אבל גם עלול להיות רגיש יותר לשריטות, מה שנצטרך לבדוק כמובן בעצמנו. החדשות הטובות הן שהדור החדש מגיע בעיצוב קומפקטי יותר והוא קטן בכ-35 אחוזים וקל בכ-33 אחוזים בהשוואה לדור הקודם.

בגזרת האיתור, התגית משלבת את תקן בלוטות' 6.0 עם שבב UWB מתקדם, מה שמספק הכוונה מדויקת ממרחק של עד 60 מטרים, שיפור של פי שלושה מהדגמים הקודמים. בנוהל, האיתור נשען על רשת המכשירים של סמסונג, שכוללת, על פי החברה, מעל ל-900 מיליון סמארטפונים פעילים ברחבי העולם שמאתרים את התגית ברקע.

חוץ מזה, סמסונג שילבה בתגית מספר פיצ'רים כמו מצב אבידה – שמבוסס על רכיב NFC, ומאפשר להציג הודעה עם פרטי יצירת קשר אתכם כאשר התג נסרק על ידי הטלפון של מי שמצא אותו. כלומר, אם איבדתם למשל כלב עם התגית, כל שהמוצא יצטרך לעשות זה לקרב את הטלפון שלו לתגית ולקבל את פרטי הקשר אליכם. במקביל, התראת Left Behind מיידעת אתכם מיידית כשהסמארטפון מאבד קשר עם החפץ. חיי הסוללה (CR2032 שניתנת להחלפה), עומדים על 550 ימים במצב רגיל ו-790 במצב חיסכון סוללה (נתוני סמסונג כמובן).

התגית תושק תחילה בדרום קוריאה בחודש אוקטובר הקרוב. סמסונג טרם פרסמה מחיר רשמי, אבל ההערכות בשוק מצביעות על תג מחיר של כ-30 דולרים לתגית בודדת וכ-100 דולרים למארז של ארבע.

The post סמסונג חושפת את SmartTag 3, תגית האיתור שתומכת לראשונה באייפון appeared first on גיקטיים.

לשפר את חוויית הלקוח בלי לטבוע בפרויקט טכנולוגי מסובך (דימוי: Dreamstime)

כל חברה שרוצה להישאר תחרותית יודעת שעידן הצ'אטבוטים נגמר: הלקוחות מאסו בתפריט התשובות המוכנות שבמקרים רבים פשוט לא מתאימות לסיטואציה, מסבכות את השירות ויוצרות בעיקר תסכול. השלב הבא הוא סוכני AI שפועלים כמו נציג חכם: הם מזהים את צורכי המשתמש, מבינים הקשרים, שואלים שאלות, מספקים מידע מותאם אישית ומניעים לפעולה. בניגוד לפתרונות מסורתיים, סוכנים יודעים להתחבר למידע הארגוני, ללמוד מהתנהגות המשתמשים ולשפר את חוויית הגלישה באופן מתמשך – מבלי להעמיס על צוותי התמיכה והפיתוח.

סוכני AI יודעים לפעול גם בתוך הארגון: הם הופכים לממשק אחיד ונגיש עבור עובדים ומנהלים, מסוגלים לשאוב מידע ממערכות שונות בזמן אמת, להבין הרשאות, לפעול בשפה טבעית ולפשט תהליכים פנימיים מורכבים. כך הם מייצרים שכבת אינטראקציה חכמה מעל תשתיות קיימות, מגבירים פרודוקטיביות וחוסכים משאבים.

אירוע חדש מבית SQLink יעזור לכם להבין היכן כדאי להטמיע סוכן באתר ובארגון שלכם, אילו יכולות כדאי להפעיל (לדוגמה ניווט חכם, איסוף לידים, תמיכה, שירות עצמי, חיפוש חכם במסמכים ונהלים, סיוע לעובדים בתהליכים פנימיים), ואיך לוודא שהוא משתלב בצורה טבעית עם שפת המותג והעיצוב הקיים, חוויית המשתמש ועולמות התוכן הארגוניים.

האירוע, AI Agents in Action, יתקיים ב-21 באוקטובר (09:30–12:00) במשרדי אסקיולינק שברמת גן. הוא מיועד למנמ"רים, סמנכ"לי שיווק ומוצר, מובילי חדשנות, ראשי צוותים בעולמות הדיגיטל והתפעול – וכל מי שמעוניינים ליישם בינה מלאכותית אמיתית בארגון, ולא רק לדבר עליה. ההשתתפות ללא עלות ובהרשמה מראש.

והנה בונוס מגניב במיוחד: המשתתפים יקבלו גם הטבה ייחודית – הטמעה ללא עלות של סוכן AI באתר הארגון למשך שבועיים, שבהם תוכלו להתנסות בטכנולוגיה ולראות כיצד אתם יכולים להרוויח ממנה. בנוסף, תוכלו להתנסות בפיצ'רים פנים-ארגוניים של Gentrix.ai, בהם סיוע לעובדים באיתור מידע, שליפת נהלים ומסמכים, חיפוש חכם בדאטה פנים-ארגוני והנגשת מידע תפעולי בזמן אמת.

לשפר את חוויית הלקוח בלי לטבוע בפרויקט טכנולוגי מסובך

האירוע יתמקד בהטמעה אפקטיבית של סוכני AI בארגונים – כלים, סיפורי לקוח ותובנות פרקטיות. המשתתפים ייחשפו לדרכים שבהן ניתן לשלב סוכן AI בארגון במהירות וביעילות, ללא צורך בפרויקט טכנולוגי מסובך. בואו ללמוד על Agentic AI ובמה היא שונה מצ'אטבוטים מסורתיים, ולראות דוגמאות אמיתיות של ארגונים שכבר עשו את זה – כולל שיפור חוויית הלקוח והוזלה תפעולית.

הדוברות והדוברים באירוע יעסקו בשימושים השונים של סוכני AI באתרי איקומרס, שירות לקוחות, מוצרי B2B ופורטלים פנים-ארגוניים. סוכנים אלה, הבנויים על בסיס מודלים מתקדמים, יודעים לשוחח עם המשתמשים באופן דינמי, לשלוף מידע בזמן אמת, להנחות את המשתמש לפעולה ולהשתמש באינטראקציות האלה על מנת להשתפר.

• עדן כץ, AI Security Tech Lead ב-Alice, תספר על סיכוני הסייבר החדשים שנוצרים כשסוכני AI  מקבלים גישה למידע ולמערכות ארגוניות, ואיך נכון להתמודד איתם.
• שלי מחרז, VP Technologies & Business ב-SQLink, יחשוף את הפיצ'רים הבאים של Gentrix.ai ויסביר איך אפשר להטמיע אותם בארגון כבר מחר.
• בן שחריזד, Agentic AI Platforms ב-Taboola, יספר כיצד טאבולה הפכה ידע אנליטי למערכת AI ארגונית שמסייעת לעובדים לנתח שאלות עסקיות, וכיצד בקרה ומשוב עוזרים לשפר את התשובות לאורך זמן.
• אופיר חיים, Principal Architect AI Agentic Solutions ב-CHEQ, יתאר איך מתמודדים עם האתגר החדש של הגנה על זהויות והבחנה בין בני אדם לסוכני AI בדרך לאינטרנט אג'נטי.

שילוב סוכן חכם בארגון הוא שער לטרנספורמציה רחבה יותר, וההטמעה באתר היא רק הצעד הראשון. ברגע שארגון מבין איך לאסוף מידע, להעניק שירות משופר ולעזור ללקוחות באופן חכם ואוטומטי, נפתחים ערוצים נוספים כמו מוקדי שירות, פורטלים פנים-ארגוניים, תהליכי Onboarding ועוד.

רוצים להבין עוד? הירשמו עכשיו:

לפרטים נוספים והרשמה

The post מהאירוע הזה תצאו עם סוכן AI עובד שכבר מוטמע בחברה שלכם appeared first on גיקטיים.

למרות ההישגים והמעמד של ההייטק הישראלי בעולם, יש עדיין גורמים בקהילת ההייטק העולמית שמנסים לפעול כנגד גורמים ישראלים. רק תשאלו את אדם לוי, יזם צעיר שרק ניסה להירשם להאקתון בארצות הברית, כדי לגלות שהבקשה שלו נדחתה "מסיבות בטחוניות", ולא כדי להגן עליו.

"שונאי ישראל ואנטישמים ממשיכים להגיע אליי"

לוי העלה לחשבון ה-X שלו פוסט ובו הוא כותב כי "מתברר שארוחות שבת הן המקום היחידי שבו אנחנו יכולים להתקבל בסן פרנסיסקו", ובו הוא מצרף התכתבות עם יזם בשם מוסטפא בנהנדה, מייסד סטארטאפ בשם PitInference, ומארגן האקתון בשם "בנו את בנק ההשקעות האייג'נטי שלכם". אבל, כמו שלוי משתף, הוא הופתע לגלות שלאחר שנרשם, השתתפותו בוטלה עקב "סיבות בטחוניות". כשלוי ביקש פרטים נוספים על הסיבות, בנהנדה השיב כי משתתפי ההאקתון "משתמשים בביפרים, סמארטפונים ולפטופים. לא היינו רוצים שה-IGF (כינוי גנאי לצה"ל, ע.ב) יגרום למכשירים האלקטרוניים הללו להתפוצץ בפנים שלהם ולפצוע אותם. מה שקרה בלבנון לא יכול לקרות בקליפורניה", וציין כי "רבים ממשתתפי ההאקתון הם לבנונים ופלסטינים, ואנחנו מתייחסים ברצינות לביטחון שלהם".

Turns out shabat dinners is the only place we can get accepted to in sf pic.twitter.com/aHnNXtvD6u

— Adam Levi (@realAdamLevi) September 29, 2026

לאחר הפוסט של לוי צבר לא מעט צפיות, בנהנדה בחר להגיב וכתב לו "תודה לך על קידום האירוע שלנו, למרות שלא יכולנו לקבל אותך הפעם. אתה עדיין מוזמן להצטרף להאקתון הבא שלנו בתל אביב, במרכז עזריאלי. נתראה בקרוב". בנהנדה זכה לתגובות ביקורתיות מהעוקבים וטען כי "חברים בארגון שממלכד מכשירים אלקטרוניים הם סכנה לכל האקתון", ואף ביקש משון מגווייר מקרן סקויה להסיר את דגל אמריקה מתמונת הפרופיל שלו כי "כולם רואים שהנאמנות שלך היא לישראל לפני הכל". לאחר מכן גם פירסם צילום מסך מפרופיל הלינקדאין של לוי ש"מוכיח" לדבריו שאם הוא שירת לכאורה ב-8200 בתקופת מתקפת הביפרים, סביר להניח שהוא היה מעורב באחד המבצעים הסודיים ביותר בתולדות המדינה. ולמרות הכל, בנהנדה טען לאחר מכן שהוא נכח באירוע בתל אביב.

"כל קרנות ההון סיכון הגדולות פנו אליי"

בראיון לגיקטיים מספר לוי כי מאז פרסום הפוסט, הוא קיבל פניות אוהדות רבות: "כל קרנות ההון סיכון הגדולות פנו אליי, יזמים ואנשים בכירים בתעשייה, וזה מחמם את הלב לראות אותם עומדים לצידי", אך ציין כי גם קיבל לא מעט תגובות שנאה ואנטישמיות שניסו להציג את הרקע הצבאי שלו באור שלילי. "שונאי ישראל ואנטישמים ממשיכים להגיע אליי, ולא אשקר שזה מפחיד, במיוחד שבעוד יומיים אני טס לסן פרנסיסקו וניו יורק. אבל קודם כל אני גאה ברקע שלי – בניתי AI ב-8200 כדי להגן על אזרחי ישראל במלחמות מול איראן, והיום אני בונה שוב, הפעם במגזר הפרטי", הוא מספר. "אי אפשר להתעלם מכך שיהודים רבים חווים אנטישמיות בארה"ב וספציפית בקליפורניה, כולל חברים שלי ואני. לרוב זה קורה מחוץ לקהילת הטק, אבל זה אחד המקרים שזה הגיע גם אליה".

אחרי שלוי פירסם את הסיפור סביב האירוע, שהיה חלק מ-Tech Week של a16z, קרן ההשקעות החשובה בעולם, ב-Tech Week הגיבו כי האירוע הוסר מלוח האירועים לאחר שהפר את תנאי השימוש שלהם. עם זאת, מבדיקת גיקטיים עולה כי האירוע עדיין מתקיים כסדרו ב-6 באוקטובר עם כמעט 200 נרשמים. למקרה שאתם רוצים להצטרף ולא שירתתם ב-8200.

פנינו גם לחברת PitInference, מארגנת האירוע, בבקשה לתגובה ונעדכן כשזו תתקבל

The post יזם ישראלי לא יוכל להשתתף בהאקתון. הסיבה? חשש שיפעיל מתקפת ביפרים appeared first on גיקטיים.