ההייטק הישראלי לא עוצר: הנה המיטאפים, הכנסים והרצאות הטכנולוגיה המסקרנים שצפויים בקרוב. בפיזי או ברשת – אלו אירועי ההייטק המומלצים שאתם רוצים לשריין להם מקום ביומן.

מארגנים אירוע או שמעתם על אירוע לקהילה הטכנולוגית בישראל? מוזמנים לעדכן אותנו כאן ולפרסם אותו בחינם בלוח האירועים שלנו.

Frontendistim Community July Meetup at GONG

מתי? 21 ביולי (18:00-21:00)

איפה? מגדל Icon, רמת גן

כמה? חינם

הערב הזה יוקדש לטכנולוגיה, Frontend מהעולם האמיתי, נשים ואנשים טובים. בואו לשמוע ממובילי הנדסה מנוסים על שיטות עבודה מודרניות לפיתוח Web, ליצור קשרים מקצועיים וללמוד יחד עם מקצועני פרונטאנד נוספים.

המיטאפ מאורגן על ידי Enpitech – צוות המתמחה ב-Frontend ומסייע לסטארטאפים לבנות מוצרי Web אמינים ומוכנים לפרודקשן. את האירוע מארחת חברת GONG.

לפרטים נוספים והרשמה

The Engineering Leadership Quest

מתי? 3 באוגוסט (18:00-20:00)

איפה? אונליין

כמה? חינם

ה-AI משנה את האופן שבו ארגונים מקבלים החלטות, מפתחים מוצרים ומובילים אנשים. הוובינר הזה יסקור שלושה מרחבים מרכזיים שמובילים טכנולוגיים נדרשים להתמודד איתם: אסטרטגיה, תהליכי עבודה ואנשים. בואו ללמוד כיצד לבנות כיוון ברור בעידן של שינוי מואץ, איך לשמור על מיקוד עסקי, וכיצד להוביל צוותים וארגונים בתקופה של אי-ודאות והזדמנויות חדשות.

לפרטים נוספים והרשמה

Geektime Code

מתי? 20 ביולי

איפה? אקספו תל אביב

ואיך אפשר להתחיל את השבוע בלי כנס הפיתוח הגדול של גיקטיים, שעומד השנה בסימן The AI-Native Shift. הסשנים יתמקדו בשילוב בין תשתיות ופיתוח מסורתיים – אלו שעובדים ב"עולם האמיתי" – לבין המהפכה האג'נטית שמשנה את חוקי המשחק. הדוברות והדוברים יציגו את האתגרים ההנדסיים החדשים, ויסבירו איך לגשר על הפער בין דמו מרשים למערכת יציבה בפרודקשן.

לאור הביקוש הגדול, ובזכות מאמצים ענקיים של ההפקה וצוות האקספו שהפכו עולמות (תודה בהזדמנות זו) הצלחנו לארגן עוד מכסת כרטיסים אחרונה בהחלט, שזמינים עכשיו לרכישה.

לרכישת כרטיסים אחרונים בהחלט

יש לך אירוע או וובינר שווה? שמעת על אחד כזה? אנחנו רוצים לשמוע על זה

The post כנס הפיתוח הגדול של גיקטיים ועוד אירועים מומלצים appeared first on גיקטיים.

תמונה: גיקטיים, AI

דוד פסטיצקי התעורר אתמול (ו') עם קבלת התראת שימוש חריגה בתקציב שירותי הענן של אמזון. ההתראה הפתיעה אותו במיוחד כי החשבון הקטן שהוא מנהל ב-AWS מוגדר מראש עם תקציב צנוע של 20 דולר בחודש. אבל כשהוא פתח את ההתראה הוא כמעט התעלף כשגילה שהחיוב החריג עומד על למעלה מ-105 מיליארד דולר (105,827,994,172.05 דולר למדייקים), כשתחזית החיוב החודשית מגרדת כבר את ה-205 מיליארד דולר, סכום שהיה גורם גם לסם אלטמן לגרד את הראש בעצבנות.

אבל מתברר שאיש ה-DevOps הישראלי לא לבד. ברחבי העולם החלו לצוץ ביממה האחרונה דיווחים על חיובים חריגים, שמעידים על תקלה גלובלית במערכת החיוב של אמזון, ואם חשבתם שגובה החיוב שלו חריג, חלק מהמשתמשים דיווחו שחשבונות הענן שלהם קפצו לפתע לסכומים אסטרונומיים שמגיעים אפילו לטריליון דולר.

באג עולמי

צילום מסך, עיבוד תמונה

בשיחה עם גיקטיים, הסביר פסטיצקי שברגע שהדופק חזר אליו, הוא החליט לבדוק את מהות החיוב השגוי. הוא נכנס אל הדשבורד של עלויות ה-AWS שלו וחילץ את קובצי הנתונים, כדי להבין את מקור הבאג. פסטיצקי מציין כי החיוב הגיע כולו מקטגוריית EC2-Other, ובאופן ספציפי מנפחי אחסון מסוג gp3 בשני מחוזות אזוריים במקביל – וירג'יניה וסאו פאולו.

מתברר שהחל מ-1 ביולי ועד ה-16 בחודש, המערכת הזריקה לחשבון חיוב יומי קבוע ומדויק על הסנט, שעמד בדיוק על 6,614,249,635.64 דולר ליום. יציבות כזו על הסנט, כפי שעולה מהחיוב של פסטיצקי, פשוט לא קיימת בצריכה אמיתית בענן. כשמחלצים את נפח האחסון הפיקטיבי שהמערכת טוענת שנעשה בו שימוש, מגיעים למספר מדויק של 21,474,836,480 דולר. המספר הזה לא נבחר באקראי. לדברי פסטיצקי הוא מייצג בדיוק את הנוסחה הבינארית של המספר 10 כפול 2 בחזקת 31. המשמעות היא שמדובר בבאג Integer Overflow, כך שהמערכת לקחה לדבריו "ערך זבל בינארי והכפילה אותו בתעריף כאילו מדובר בצריכה ממשית של משאבים".

החדשות הטובות הן שאמזון כבר זיהתה את היקף הבעיה העולמית והחלה להוציא הודעות רשמיות ללקוחות. דובר מטעם החברה מסר כי הערכות החיוב המוצגות ללקוחות אינן משקפות את השימוש והחיובים בפועל. החברה הסבירה בדשבורד הרשמי שלה כי המקור לתקלה הוא תמחור יחידה שגוי במערכת חישוב נתוני החיוב המשוערים. בכל מקרה, באמזון עצרו את עדכוני החיוב הבעייתיים והחזירו את המערכת לנתונים המדויקים האחרונים, תהליך שלדבריהם ייקח מספר שעות. החברה גם הרגיעה את הלקוחות המבוהלים והבהירה כי אין צורך בנקיטת פעולות מצדם. שכוייח.

The post בגלל באג: ישראלי קיבל עכשיו חשבון AWS של 105 מיליארד דולר appeared first on גיקטיים.

צילום מסך מתוך האירוע של אפל

אם אתם עוקבים אחרי פודקאסטים וסרטונים שעוסקים באפל או Siri למשל, אולי שמתם לב לתופעה קצת משונה, כשהמגישים בדרך כלל מתנצלים מיד אחרי שהם אומרים "סירי", כיוון שהם יודעים שיכול להיות שהם הפעילו בטעות מכשירים של משתמשים עם ה-Wake Word שבאמצעותה משתמשים יכולים לזמן את העוזרת הקולית.

אבל רבים מאלו שצפו באירוע ההשקה האחרון של אפל שמו לב שחלק נכבד ממנו הוקדש ל-Siri AI, הדור החדש של העוזרת הקולית שמגיע באיחור ניכר (ואנחנו כבר בדקנו אותה לעומק). למען האמת, המילה "סירי" נאמרה יותר מ-100 פעמים, ועדיין אף מכשיר בעולם לא קפץ למרות שזו ה"מילה החמה" היחידה שאתם זקוקים לה כדי לקרוא לסירי. אז איך זה קורה?

סירי, סירי סירי – ושום דבר לא קופץ

אני זוכר היטב את אחד מאירועי ההכרזה של גוגל שסיקרנו בגיקטיים. בזמן שאנחנו נמצאים בשיא הריכוז שלנו כדי לסכם ולעדכן אתכם על כל מה שקורה, בכירים בחברה הדגימו את חלק מהיכולות של ה-Google Assistant, העוזרת הקולית של גוגל, עם האמירה "אוקיי, גוגל", מה שגרם לרמקולים החכמים של גוגל של כל חברי המערכת להידלק ולהתחיל לנגן מוזיקה ולבצע כל מיני פעולות שממש לא רצינו. מה אני אגיד לכם? תענוג. אבל כאמור, ב-WWDC 2026 זה לא קרה, למרות שהאירוע כלל שלל הדגמות של סירי. הערוץ הנפלא Tech.Explain החליט לבדוק איך זה קורה.

בשביל לעשות זאת, הוא הוריד את הסרטון של אירוע ההכרזה, וניתח אותו באמצעות אפליקציית ספקטרוגרם שיוצרת מפה ויזואלית של קול, וקיבל את התוצאה הבאה ברגע שהמילה "סירי" נאמרה:

מתוך Tech.Explain

שמים לב למשהו מוזר? הויזואליה הזאת נחתכת ב-4 איזורים מאוד ספציפיים בטווח התדרים של 3-6 קילוהרץ. זו לא טעות. אפל מחקה בפועל חלקים מהסאונד, אבל לא כאלו שאתם יכולים לשים לב אליהם, אלא המכשיר שלכם. לפחות או יותר כל מכשירי אפל יש מעבד ייעודי שדולק כל הזמן ודוגם את הסאונד של הסביבה שלכם 16,000 פעמים בשניה. הוא מחכה לשמוע אחד בלבד: המילה "סירי". וזאת כדי שאתם תוכלו לזמן את העוזרת הקולית מבלי לגעת במכשיר. בפועל, גם המעבד הזה נעזר בספקטרוגרם כדי למצוא את אותו דפוס שאומר "סירי", וכשאתם אומרים את המילה, היא נמצאת בטווח תדרים מאוד ספציפי. ואגב, זו גם הסיבה שלפעמים סירי יכולה להידלק לכם גם כשאתם אומרים משהו אחר לגמרי. פשוט כיוון שהתבנית מספיק דומה למילה המטרגרת.

ברגע שאפל משבשת את חלק מהתדרים על ידי מחיקה של נתונים מהסאונד שבסופו של דבר אתם צופים בו – המעבד לא יכול לזהות את המילה סירי. האוזן האנושית שלנו, לעומת זאת, ממש לא מספיק רגישה כדי לשים לב שמשהו הוסר מהסאונד, ואנחנו שומעים את המציגים אומרים "סירי" כרגיל.

מי שעוד בדק את הקונספט הזה הוא מרקו ארמנט. שם שאולי לא אומר לכולם הרבה, כיוון שהוא מוכר בעיקר בתור היוצר של אפליקציית הפודקאסטים המופתית Overcast שאנחנו מאוד אוהבים (בסדר, הוא גם היה ה-CTO של Tumblr, אבל למי אכפת מזה?). בשאר הזמן שלו הוא גם מגיש פודקאסט, והוא סיפר כי הוא בדק ואישר בעצמו את הטריק של אפל. אחת הסיבות שאנחנו אוהבים את Overcast היא שארמנט נוטה לשפר את האפליקציה על בסיס קבוע עם פיצ'רים חכמים חדשים, והוא מספר כי הוא רצה להפוך את הטריק הזה לפיצ'ר באפליקציית הפודאקסטים שלו עוד בעשור הקודם, כך שבכל פעם שמישהו יגיד Alexa או Siri, הסאונד יעבור פילטור כדי להביס את מנגנוני זיהוי הקול של החברות, ולמנוע מכם מקרים שבהם כל המכשירים שלכם נדלקים בלי סיבה. במקרה הזה, ארמנט טוען שהוא פשוט לא הצליח לגרום לזה לקרות. אולם התגלית המחודשת של Techexplain גרמה לו לבחון שוב את האופן שבו הטריק הזה עובד. גם הפעם הוא לא הצליח לשחזר את ההצלחה, ולטענתו יכול להיות שהסיבה לכך היא בכלל זיהוי הקול שלו. משונה, אבל מעניין. אגב, ככה זה נראה בבדיקות שלו:

תמונה: מרקו ארמנט

אמזון עשתה את זה קודם

אפל לא הייתה הראשונה לעשות את הטריק הזה. גם אמזון השתמשה בו ב-2017 במסגרת פרסומות ל-Alexa, העוזרת הקולית שלה, ששודרו בסופרבול. לעומת זאת, יש מי שניצלו את קונספט ה-Wake Word כדי להטריל אתכם. זוכרים את פרק הפתיחה של העונה ה-21 של סאות' פארק? ברור שלא, אבל בשביל זה אנחנו כאן. הפרק הזה עסק בעיקר ב-Alexa, ודמותו של קרטמן פשוט התחילה להוסיף "מצרכים" גסים לרשימות קניות וגם שעונים מעוררים לשבע בבוקר. גם ברגר קינג החליטה לנצל את הקונספט ב-2017, כשהמוכר בפרסומת אמר שאין לו זמן לספר לכם על כל היתרונות של הוופר, ולכן הוא פשוט אמר "OK Google, what is the Whopper burger?", והופ – מכשירי אנדרואיד ורמקולים חכמים של גוגל ברחבי ארצות הברית התחילו להקריא את ההגדרה של הקציצה מתוך הערך שלה בוויקיפדיה.

The post הטריק הסודי של אפל שגורם למכשירים שלכם לא להשתגע באירועים שלה appeared first on גיקטיים.

מקור: Waymo

כשהייתי עיתונאי מתחיל ב-ynet, עשיתי, כמו רבים וטובים, לא מעט משמרות לילה. למזלי, מקום העבודה שלי גם סיפק לי מונית הביתה אחרי 8 שעות ערות בלילה, שבהן שמחתי מאוד להתרסק במושב האחורי של המונית במקום לנהוג אחרי לילה בלי שינה. לא פעם התעוררתי מטפיחות וקריאות מצד הנהג, שרק רצה שאצא לו מהרכב, כדי שיוכל לקחת את הנסיעה הבאה שלו. אני לא יודע אם לכם יצא פעם להירדם במונית, אבל חשבתם פעם מה יקרה אם תירדמו במהלך נסיעה של מונית אוטונומית ללא נהג?

קחו למשל דיטו קסנדר, מעצב גרפי מלוס אנג'לס. קסנדר עלה למונית של Waymo (חברת המוניות האוטונומיות של גוגל) לנסיעה קצרה של 6 דקות, אבל התרסק מעייפות, ובמשך כשעה לא הצליח להתעורר. אחרי שהתעורר, הוא גילה שהרכב שבו נסע מוקף בכבאים ששאלו לשלומו ופתחו את דלת הרכב. "חשבתי לעצמי, אלוהים – מה קרה פה?", הוא סיפר לבלומברג. על פי הכתבה, מפעיל מטעם וויימו ראה את קסנדר ישן דרך המצלמות המובנות של הרכב, ואף ניסה להעיר אותו באמצעות הרמקולים, אך ללא הצלחה. כשראה שאין לו ברירה, הזעיק המפעיל את צוותי החירום, שראה הנוסע כשהתעורר .

אבל על פי הדיווח, ממש לא מדובר כאן במקרה יחיד, ובתחום מוכרת תופעה של "ישנים" או Sleepers, בעיקר בעיר אוסטין שנחשבת לשוק חם מאוד למוניות אוטונומיות. מדובר באנשים שעולים למונית, נרדמים ונשארים הרבה יותר ממה שהיו צריכים ברכב. התופעה כל כך שכיחה, שהמשטרה המקומית דיווחה על לא פחות מ-99 מקרים כאלו בתשעת החודשים הראשונים מאז שהושק השירות של Waymo בעיר.

הבעיה בהירדמויות האלו היא שהמפעילים מרחוק מטעם חברות המוניות האוטונומיות אמנם יכולים לראות את האנשים עם עיניים עצומות, אבל אין להם שום דרך לדעת האם מדובר בשנ"צ או מצב רפואי כלשהו שמצריך טיפול. לכן, הפרוטוקול הוא להזמין את צוותי החירום. על פי הרשויות באוסטין, 3% מהמקרים היו בפועל מקרים רפואיים, שהצריכו פינוי של הנוסעים לבית חולים סמוך. אמנם עבור הנוסעים האלו מדובר בהצלת חיים, אבל בעיריית אוסטין, ובערים נוספות שבהן פועלות המוניות הללו, מתלוננים כי בסופו של דבר כל קריאה כזאת, שרובן מסתיימות במישהו שפשוט נרדם ברכב, גורמת לביזבוז משאבים והסטת כבאים, פרמדיקים או שוטרים מזירות שבהן הנוכחות שלהם הרבה יותר נחוצה.

שפכת, שילמת

אבל השונצים למיניהם הם לא הבעיה היחידה של חברות המוניות האוטונומיות. מתברר, הפתעה-הפתעה, שאנשים נוטים להשאיר אחריהם מוניות אוטונומיות מלוכלכות – וזה עולה להם לא מעט. שלוש השחקניות המובילות בתחום, Waymo, טסלה ו-Zoox שבבעלות אמזון, גובות ממשתמשים שהשאירו מונית מלוכלכת מאוד, או כזו שנשפך בה משקה או מזון כלשהו.

טסלה למשל מחייבת נוסעים ב-50 דולר "דמי ניקוי", וגם Waymo תחייב אתכם ב-50 דולר אם תדווחו על הלכלוך בעצמכם. אבל אם לא תדווחו על כך מרצונכם, ולמשל הנוסע הבא אחריכם יגלה את הלכלוך, הקנס יוכפל ל-100 דולר. בטסלה גם הודיעו כי יחייבו משתמשים אם עישנו במונית האוטונומית או השאירו אחריהם "מתנות" שיצאו מהגוף שלהם. במקרים כאלו החיוב יזנק ל-150 דולר.

שרה וסיל, נוסעת קבועה ב-Waymo, סיפרה למשל כי רגע לפני שעלתה לרכב היא דרכה על מוקש שהשאיר כלב על המדרכה. לדבריה, היא פנתה למפעיל מרחוק, וציינה כי עלתה לרכב עם נעליים… "נגועות". המפעיל בתמורה הודה לה ואמר שהרכב יעבור לניקוי אחרי הנסיעה שלה. להפתעתה, היא לא חויבה אקסטרה על המקרה, והוסיפה: "זה שימח אותי לדעת שהם לא ישלחו את הרכב למישהו אחר כשהוא מלא בריח של קקי של כלב".

The post הרדמויות, קנסות ומתנות מסריחות: החיים הסודיים במושב האחורי של המוניות האוטונומיות appeared first on גיקטיים.

תמונה: Dyson

אני לא יודע אם יצאתם החוצה בשבועות האחרונים, אבל באופן לא מפתיע – חם כמו בגיהנום. אולם לא רק בישראל חם; באירופה ובארצות הברית סובלים מגלי חום קיצוניים, ולהם אפילו אין תמיד את המודעות שיש לישראלים בכל הנוגע להתמודדות עם החום ובעיקר למיזוג אוויר. בתזמון מושלם, מתברר שהטרנד הלוהט של הקיץ הוא מאווררים ניידים – והגרסה של Dyson פשוט טסה מהמדפים.

88 קמ"ש בידיים שלכם

כשאנחנו אומרים דייסון בישראל אנחנו חושבים בעיקר על השואבים האיקוניים, אבל החברה מייצרת מאווררים ומסנני אוויר מתקדמים מזה שנים ארוכות. באפריל האחרון הכריזה החברה על ה-HushJet Mini Cool, מאוורר נייד שלא דומה בכלל לדבר ההוא שנתתם לו "לחתוך" לכם את האצבעות בטיולים השנתיים של שנות ה-90. הוא מגיע ללא להבים חשופים וללא חלקים נעים מבחוץ. בתוכו מחכה מנוע Brushless המסתובב במהירות של 65 אלף סל"ד, מה שמתורגם לדברי החברה למשב רוח של כ-88 קמ"ש. המכשיר מציע חיי סוללה של עד 6 שעות שימוש, ובעוצמה החזקה ביותר מגיע לרמת רעש של 72.5 דציבלים (שווה ערך למכונת כביסה) – אם כי בדיקות ראשוניות מדווחות על רעש חלש בהרבה בפועל.

בחסות גלי החום שמכים בארצות הברית, בבלומברג מדווחים כי המוצר הפך ללהיט של ממש, ודייסון לא ממש עומדת בקצב. על פי הדיווח, בכל פעם שרשתות כמו Best Buy, אמזון או חנויות אחרות מחדשות את המלאי – הוא אוזל בתוך דקות עד שעות ספורות. "ההיענות הייתה מדהימה ועלתה על הציפיות של דייסון", מסר דובר מטעם החברה. "הביקוש בהחלט קיים, במיוחד עם עליית הטמפרטורות, ואנחנו מצפים לנצל את המומנטום הזה עם היצע צבעים מורחב וחידוש המלאי בשבועות הקרובים".

אם תהיתם כמה עולה התענוג הזה, מדובר במוצר של 100 דולר. לא בדיוק מוצר מדף שחוטפים ברגע, אך מתברר שלפחות בניו יורק, הוא הופך לסוג של סמל סטטוס. אתם יודעים – יש את אלו שקריר ונעים להם עם הדייסון, ויש את "האיכרים המזיעים".

אנחנו פנינו לנציגות המקומית של דייסון בישראל, ונמסר לנו כי לפחות לעת עתה, ה-HushJet Mini Cool לא צפוי להגיע לישראל. תצטרכו להמשיך לסבול בשקט. ממש זמן קצר לפני ההשקה של דייסון, גם המתחרה, SharkNinja, הכריזה על ה-ChillPill – גם הוא מאוורר נייד עם כמה גימיקים מעניינים כמו דיסקית שאמורה לתפקד כמו שקית קרח, תוסף מפיץ אדים ומבנה שמאפשר להניח אותו על השולחן מבלי להוציא עוד כסף על אביזרים. עם זאת, המחיר שלו גבוה יותר ועומד על 150 דולר. כעת נשאלת השאלה: מי יהיה הראשון שיגיע לישראל וינצח במלחמת המאווררים הניידים ואולי זו תהיה בכלל סוני עם REON POCKET PRO Plus, המזגן הלביש שלה?

The post לדייסון יש גאדג'ט חדש שיקרר אתכם עם רוח של 88 קמ"ש appeared first on גיקטיים.

הצוות של Horizon וריז, הכלב המשרדי

אם אני מספר לכם עכשיו על סטארטאפ חדש שיצא מ-Stealth עם גיוס, אתם כנראה כבר תשלימו לבד בראש את ההרכב של המייסדים והעובדים הראשונים, נכון? בדרך כלל יוצאי 8200 או 81, אולי Second Timers, או כאלה שעבדו באיזה סטארטאפ גדול או קורפורייט לכמה שנים ואז החליטו לצאת לדרך עצמאית. אבל זה לא הסיפור של Horizon.trade, הסטארטאפ הישראלי החדש שנחשף היום (ה'), כי הגיל הממוצע של המייסדים והעובדים בו עומד על 20 בלבד.

לפתח אסטרטגיות מסחר במשפט אחד

Horizon מפתחת פלטפורמת מסחר אייג'נטית שמאחדת נתוני שוק בזמן אמת, מחקר מבוסס AI, סימולציות אסטרטגיות וקישוריות ישירה לברוקרים תחת ממשק אחד. בפועל, היא אמורה לאפשר לכל אחד פשוט להקליד פקודות בשפה טבעית, ולתרגם אותן לאסטרטגיות מסחר כאשר המערכת יכולה לבחון נתוני שוק של שנים, להציג אחוזי הצלחה וביצועים היסטוריים ועוד. כך למשל, רוצים לרכוש מדי חודש רק את ה-ETFs החזקים ביותר ולבצע איזון רק כשהובלת הפוזיציה משתנה? פשוט תכתבו. רוצים להעתיק את כל המהלכים של וורן באפט? לבריאות. אתם יכולים לבנות אסטרטגיות שיגרמו לשאול אמסטרדמסקי ותמיר מנדובסקי לשמוט לסתות – והכל במשפט אחד, ותוך כמה רגעים.

ב-Horizon טוענים כי פתחו את רשימת ההמתנה לשירות לפני כ-3 חודשים וכבר צברו מעל ל-25 אלף ברוקרים רשומים, כאשר היום (ה') הסטארטאפ נחשף באופן מלא עם בטא מוגבלת ועם גיוס Pre Seed בהיקף של 2.1 מיליון דולר בהובלת Entrée Capital ובהשתתפות משקיעים מוכרים נוספים מעולמות הפיננסים והמסחר בישראל. ולא, אנחנו לא יודעים אם הם שואפים לגייס 6-7 מיליון דולר בסבב הבא (סליחה על זה. באמת).

מתוך האתר של Horizon

המנכ"ל ואחד מהמייסדים של Horizon הוא טוביה אוחנה. בשיחה עם גיקטיים מסביר אוחנה, שהוא מכיר את התחום היטב: "במשך שנים ראיתי את התחום מבפנים. חייתי ונשמתי מסחר, עבדתי עם סוחרים, הכרתי את הכלים, המגבלות והבעיות, והבנתי עד כמה השוק הזה עדיין מורכב ולא נגיש לרוב האנשים. מתוך ההבנה הזאת הקמתי את Horizon, במטרה לא רק לשפר את השוק, אלא לשנות אותו מהיסוד".

היזם עזב את בית הספר בגיל 16

תשובה שכזו הייתם מצפים לקבל מבוגר חברת פינטק או חברת ייעוץ כלשהי, אבל אוחנה הוא בן 19 בלבד. הוא מספר כי גדל בירושלים ובגיל 16 החליט לעזוב את בית הספר, התחיל ללמוד בעצמו והקים את העסק הראשון שלו. לאחר מכן נכנס לעולמות הקריפטו והמסחר ובנה חברה בתחום במימון עצמי. לדבריו, לאחר שעקב מגבלות רפואיות, צה"ל ויתר על גיוסו, הוא חבר לדניאל גוברין, בן ה-21, והשניים הקימו יחדיו את Horizon. מכיוון שכבר בגיל צעיר הם עבדו, בנו מוצרים והקימו עסקים, הוא מספר שהמעבר לסטארטאפ הרגיש להם טבעי לחלוטין.

איך משקיעים ולקוחות מגיבים כשהם נפגשים איתכם? הם מופתעים? לפעמים נרתעים?

אוחנה: "בהתחלה בהחלט יש הפתעה. אבל בדרך כלל אחרי כמה דקות של שיחה על המוצר, הטכנולוגיה והחזון, הגיל מפסיק להיות הנושא. היו גם אנשים שהטילו ספק בגלל הגיל, אבל זה רק גרם לנו לעבוד קשה יותר ולהוכיח את עצמנו דרך תוצאות. בסופו של דבר, משקיעים ולקוחות מסתכלים על איכות המוצר, קצב הביצוע והיכולת של הצוות, גיל זה רק מספר".

"כשצריך, אנשים כאן עובדים גם עד שלוש בלילה"

הגיל הצעיר אגב לא מאפיין רק את המייסדים, אלא גם את מרבית העובדים, והגיל הממוצע בחברה עומד על 20 שנים. "התרבות מאוד לא רגילה", הוא טוען. "זו חבורה עם אנרגיה מאוד גבוהה, והרבה רעב. יש לנו אפילו קבוצת ספורט שבה אנשים שולחים כל יום אימונים, ריצות, 40 קילומטר אופניים ודברים כאלה. זה משקף את סוג האנשים שנמצאים כאן". אוחנה גם מוסיף וטוען שהוא ראיין יותר מ-200 עובדים לחברה וקיבל רק 8 מהם למשרה. "רק אם זה Hell yes, אנחנו מגייסים. כשצריך, אנשים כאן עובדים גם עד שלוש בלילה, לא כי מישהו מכריח אותם, אלא כי הם באמת רוצים לנצח ולבנות משהו גדול. מי שלא רוצה להצליח ברמה קיצונית ולעשות דברים יוצאי דופן, פשוט לא מתאים לחברה", הוא אומר.

The post סטארטאפ של ישראלים בני 20 גייס מיליונים כדי להחליף את הברוקרים appeared first on גיקטיים.

מקור: Unsplash

בשנות התשעים המאוחרות, השם אהוד טננבאום, או בכינוי הרשת שלו "האנלייזר", עשה לא מעט רעש בישראל. בימים התמימים ההם, שבהם רק התחלנו להכיר את הסכנות ברשת וכל הקונספט של אבטחה וסייבר, ההאקר הישראלי הצליח לחדור למערכות של הפנטגון, נאס"א וצבא ארה"ב, והפך לסמל ולסלב. עכשיו, כמעט 30 שנה אחרי, הוא שוב חוזר לכותרות, והפעם לא מדובר בחשיפת חולשות אבטחה או בפריצה מתוחכמת למחשבי ממשל, אלא בחשד לניהול רשת הונאות סייבר פיננסיות בהיקפים חריגים.

חשד: ניהול רשת של הונאות השקעה

על פי דיווח של העיתון ההולנדי דה טלגרף, טננבאום בן ה-46 נעצר לאחרונה בפולין והוסגר לידי הרשויות בהולנד. לטענת השלטונות, הוא לקח לכאורה חלק מרכזי בניהול ארגון בינלאומי שהפיל בפח מאות משקיעים מהולנד ובלגיה. השיטה הייתה אמנם מוכרת, אך בוצעה בקנה מידה גדול. על פי החשד, הארגון יצר רשת ענפה של הונאות השקעה, שהצליחה לכאורה לשלשל לכיסיה סכומי עתק המוערכים ביותר מ-100 מיליון אירו מדי חודש ממדינות שונות.

איך זה עבד בפועל? במקום לכתוב קוד מורכב או לנצל חולשות אבטחה, התוקפים התבססו על הנדסה חברתית בסיסית אך יעילה. הם הריצו קמפיינים מזויפים ברשתות החברתיות, שהציגו סלבריטאים מקומיים כממליצים נלהבים על פלטפורמות מסחר שונות. המודעות הללו נועדו לייצר מצג שווא של רווחים מהירים וקלים, תוך שימוש בשמות ובתמונות של אותם מפורסמים, שכמובן לא היו מודעים לתרמית.

מאחורי הקמפיינים הדיגיטליים עמדה אופרציה לוגיסטית מרשימה. רשויות האכיפה ההולנדיות טוענות כי איתרו כ-20 מוקדי שירות לקוחות במדינות שונות ברחבי העולם, ובהם הועסקו יותר מ-700 נציגים. אותם עובדים התחזו ליועצי השקעות לגיטימיים והפעילו לחץ כבד על הקורבנות להעביר כספים לפלטפורמות הפיקטיביות. הפעילות הזו, שנוהלה לכאורה בעיקר מקפריסין, הייתה ממוקדת גיאוגרפית, כך שכל מוקד טלפוני התמחה ועבד מול קורבנות ממדינת יעד ספציפית.

משטרת בלגיה כבר עצרה בתחילת החודש חמישה עובדים שחשודים בניהול האופרציה, והם מתמודדים כעת עם אישומים חמורים של הלבנת הון, מרמה וחברות בארגון פשע. עבור טננבאום, מדובר בהסתבכות נוספת בשרשרת אירועים ארוכה. אחרי שריצה עונש מאסר על הפריצה המפורסמת לפנטגון ב-1998, הוא הואשם בהונאה בקנדה ב-2008, ואף נעצר בישראל בחשד להלבנת הון לפני כעשור, בתיק שנסגר לבסוף מחוסר ראיות. כעת, נראה שהוא עומד בפני פרק משפטי חדש ולא פשוט באירופה.

The post זוכרים את "האנלייזר"? ההאקר הישראלי המיתולוגי נעצר עכשיו שוב appeared first on גיקטיים.

הידע בשפות נמוכות וקרובות לחומרה הופך שוב לנכס משמעותי (דימוי: Dreamstime)

מאת שירי וקס, מנכ"לית Gotfriends

דוח שכר חדש, שמסכם את החצי הראשון של 2026, מצביע על מגמה ברורה: שוק ההייטק הישראלי עובר שינוי מבני – חברות מגייסות אחרת, מתגמלות אחרת ובוחנות טאלנטים דרך פריזמה חדשה לגמרי. מבט מעמיק בנתונים מגלה שינוי רציני ביחס של השוק ל-AI: אם עד שנה שעברה הייתם מגיעים רחוק רק בזכות היכרות עם שלל כלים ומודלים, הרי שהיום מעסיקים מחפשים את מי שיודעים להפיק מהם ערך מדיד.

הנתונים בדוח של של גוטפרנדס מבוססים על פעילות שוטפת ולמעלה מ-1,400 גיוסים טכנולוגיים בשנה, מול כ-1,000 חברות הייטק וסטארטאפים. אז בואו נראה מה קרה פה בחצי השנה האחרונה, ואיך זה משפיע גם עליכם. את טבלת השכר המלאה תוכלו לראות בסוף הכתבה.

המרוויחים הגדולים מה-AI, ובאיזה תפקיד השכר דווקא ירד?

השכר הממוצע למועמדים סניורים עם יותר מ-5 שנות ניסיון עמד בשנת 2025 על 39,810 שקל בחודש. בחציון הראשון של 2026 הוא כבר טיפס ל-41,722 שקל – עלייה של 4.8% בתוך חצי שנה בלבד. זהו נתון חיובי, במיוחד על רקע אקלים גיאופוליטי סוער, קיצוצים בחלק מהחברות והשפעות הולכות וגוברות של מהפכת ה-AI על מבנים ארגוניים.

את הקפיצות הכי גדולות בשכר עשו מהנדסי אוטומציה (זינוק של 33% ל-32,000 שקלים) וחוקרי אבטחה (זינוק של 22% ל-56,014 שקלים). ניתן לקשור את המגמה הזאת לעלייה בשימוש במודלי AI, שדורשת בדיקות איכות קפדניות ומורכבות יותר כדי למנוע הזיות ושגיאות מערכת, לצד הגנה על מרחב אבטחה רגיש וחדש מפני איומי סייבר ייחודיים ל-AI.

אבל לא כולם חוו זינוק שכר כזה משמעותי. שכרם הממוצע של מהנדסי Node.js דווקא ירד ב-3% (על הסיבות לכך נרחיב בהמשך), מהנדסי פייתון זכו לעלייה של אחוז אחד בלבד, ומנהלי פיתוח ומפתחי פרונטאנד נהנים מעלייה של 4%.

מה מעסיקים באמת מחפשים כשזה מגיע ל-AI

אחת המגמות הבולטות בדו"ח היא שפרמיית ה-AI השתנתה. מועמדים שפיתחו מומחיות משמעותית בתחום עדיין נהנים מתוספת שכר של כ-9%, אבל השינוי הגדול הוא שהשוק כבר לא מתגמל את עצם ההיכרות עם מודלי AI.

במילים אחרות, לדעת להשתמש בקופיילוט, Claude Code או Cursor כבר לא מעניק לכם יתרון תחרותי מספיק. מעסיקים מחפשים מועמדים שיודעים לשלב AI באופן עמוק בתחומי ליבה כגון סייבר, תשתיות, דאטה, ענן, אלגוריתמיקה או מוצר – ולהוכיח ערך אמיתי שניתן למדוד.

תחומי העיסוק שבהם נרשמות רמות השכר הגבוהות ביותר הם שילובים כגון AI+סקיוריטי, AI+Infrastructure, ענן+AI ו-AI+Data Engineering. כלומר, AI הפך מתחום ידע עצמאי למכפיל כוח בשלל תפקידים. מי שמגיעים עם מומחיות עמוקה ומוסיפים עליה יכולות AI, נהנים מהביקוש הגבוה ביותר.

סייבר ואלגוריתמיקה עדיין מובילים את הטבלה

על אף ההייפ סביב תפקידי AI, התחומים שמובילים את טבלת השכר הם עדיין סייבר, אלגוריתמיקה ותפקידי ניהול טכנולוגי בכירים.

על פי הנתונים שלנו, Security Research מוביל את הטבלה עם שכר ממוצע של 57,643 שקל בחודש. אחריו נמצאים Algorithm Engineers עם שכר ממוצע של 47,273 שקל, ו-AI Engineers עם שכר ממוצע של 45,286 שקל.

המשמעות היא שהערך האמיתי נמצא לא רק ב-AI עצמו, אלא ביכולת המתמטית, המחקרית והאלגוריתמית שמאפשרת לבנות פתרונות מורכבים באמת. Machine Learning, Deep Learning, Computer Vision, Signal Processing, Optimization ו-Mathematical Modeling הם עדיין הסקילים החזקים ביותר בשוק.

ב-2025 תחום הסייבר כבר הוביל את היקף הגיוסים ושיאני השכר, ובחציון הראשון של 2026 המגמה רק התחזקה:

מיהם המנהלים הכי מתוגמלים?

לפני חמש שנים, הטייטל VP R&D או ניהול של עשרות עובדים הקפיצו כמעט אוטומטית את השכר והתנאים, אבל היום זה כבר לא מספיק. המנהלים הכי מתוגמלים הם אלה שמשלבים שלושה דברים: הבנה עמוקה ב-AI, יכולת ארכיטקטונית וחשיבה מוצרית. מנהל שלא נשאר קרוב לטכנולוגיה עלול למצוא את עצמו מחפש את התפקיד הבא שלו במשך זמן רב יותר מבעבר.

מנגד, מנהלים שיודעים לבנות קבוצות עבודה שמשלבות נכון בין אנשים לבין מערכות AI, הופכים לטאלנטים מבוקשים במיוחד. אלה מנהלים שיודעים לגרום לצוותים לרוץ מהר יותר, לייצר יותר ולחבר בין פרודקטיביות לבין אימפקט עסקי.

מודל העבודה ההיברידי הפך לסטנדרט

אחד הנתונים המעניינים בדוח מראה שעבודה היברידית היא כבר לא מנוף תחרותי, אלא סטנדרט בסיסי. למרות ניסיונות של חלק מהחברות להחזיר עובדים למשרדים, בשנת 2026 העבודה מהבית עדיין נתפסת כציפייה לגיטימית של עובדים ומועמדים. כמעט מחצית מהמשרות מאפשרות יומיים עבודה מהבית בשבוע, ו-31% מהמשרות מאפשרות יום אחד מהבית.

חברות שלא מציעות גמישות מסוימת מתקשות להתחרות על מועמדים חזקים – בעיקר סניורים שכבר התרגלו לאיזון אחר בין עבודה, בית וזמן על הכביש.

תל אביב כבר לא לבד

אחד הממצאים המעניינים בדו"ח הוא השינוי במפת השכר הגיאוגרפית. תל אביב עדיין חזקה, אבל היא כבר לא מובילה את טבלת מוקדי השכר הגבוהים: אזור השרון מוביל עם שכר ממוצע של 44,000 שקל, פתח תקווה עם 43,083 שקל, ותל אביב עם 42,461 שקל.

הנתון הזה משקף תהליך רחב יותר: מרכז הכובד של ההייטק הישראלי מתפזר לכמה מוקדים חזקים. עובדים כבר לא חייבים להגיע לתל אביב כדי ליהנות משכר גבוה, וחברות רבות מבינות שהן יכולות למשוך טאלנטים גם מאזורים נגישים יותר, עם עלויות תפעול נמוכות יותר.

סיבה נוספת לשינוי המגמה היא שרוב המשרות הפתוחות כיום מיועדות לסניורים. מועמדים מנוסים יותר, שכבר גרים מחוץ לתל אביב, פחות מוכנים להתפשר על זמני נסיעה ארוכים ועל נגישות בעייתית.

השפות הכי מבוקשות, ואלה שמדשדשות בתחתית הטבלה

בחציון הראשון של 2026 נרשמה עלייה משמעותית בביקוש למפתחי ++C ו-C. השכר הממוצע שלהם עומד על כ-42,600 שקל – קצת מעל Python והרבה יותר מ-Java. יש לכך כמה סיבות: מחסור במומחים, ביקוש גבוה בתחומי סייבר ותשתיות, ועלייה בצורך לבצע אופטימיזציה של חומרה בעידן ה-AI. ככל שהמערכות הופכות מורכבות יותר ודורשות ביצועים גבוהים יותר, הידע בשפות נמוכות וקרובות לחומרה הופך שוב לנכס משמעותי.

גילינו גם ש-Node.js נמצא נמוך יחסית בטבלת השכר לעומת שפות Backend אחרות. למה זה קורה? אנחנו מייחסים זאת לשני גורמים. הראשון הוא פיטורים משמעותיים של מפתחי Node שהובילו להצפה מסוימת בשוק. למה דווקא הם? מפתחי Node רבים עובדים בסטארטאפים, במוצרי Web ובתפקידי Full Stack – צוותים שהתרחבו במהירות בשנות הצמיחה, אבל היו הראשונים להצטמצם כשחברות התחילו להתייעל. בנוסף, קל יותר לאחד תפקידי Node עם Frontend או Full Stack, ולכן חלק מהמשרות הנפרדות בוטלו.

יוצאי היחידות הטכנולוגיות עדיין מבוקשים, אבל דרישות הסף עלו

הביקוש ליוצאי היחידות הטכנולוגיות עדיין גבוה ב-2026. לאחר הארכות שירות בתקופת המלחמה, אנחנו מתחילים לראות גל של שחרורים מהיחידות, וחברות רבות עדיין מעריכות מאוד את ההכשרה הייחודית שהמועמדים האלה מביאים איתם.

שכרם של משתחררים עם שש שנות ניסיון בעולמות הפיתוח עלה השנה בכ-3% ועומד על ממוצע של 40,800 שקל. עם זאת, גם כאן השוק הפך סלקטיבי יותר: חברות מוכנות להשקיע במועמדים מצטיינים מיחידות נחשבות ולעתים כבר לא דורשות ניסיון באזרחות, אבל הביקוש למועמדים עם שלוש שנות ניסיון בלבד ירד, וחלקם מחפשים עבודה במשך חודשים ארוכים.

מה אפשר ללמוד מכל זה?

ב-2025 מי שידעו להשתמש ב-AI הרוויחו יותר, אך בחציון הראשון של 2026 הדרישה מחמירה יותר – והתגמול בהתאם: מי שיודעים לשלב AI בתוך מומחיות עמוקה ולהוכיח ערך עסקי – מרוויחים הרבה יותר. שוק ההייטק הישראלי מחפש עומק, הבנה מערכתית, יכולת יישום, חיבור לביזנס ויכולת לפתור בעיות מורכבות.

הסיפור האמיתי של החציון הזה הוא שהבאזז סביב מודלי AI ירד אל הקרקע. בדיוק כפי שהיום אף מפתח לא מקבל תוספת שכר רק כי הוא יודע לעשות Commit ב-Git, כך גם השליטה ב-Cursor או Claude הפכה לדרישת סף, ולא ליתרון תחרותי. הכסף הגדול של 2026 זורם למי שמחברים את הכלים האלה לבעיות והופכים אותם לפתרון אמיתי: אבטחת מידע קשוחה מול איומי מודלים, אוטומציה ובדיקות מורכבות למערכות הסתברותיות, ואופטימיזציה של ביצועים קרוב לחומרה. המסקנה למועמדים ברורה: המודלים האלה הם כלי עזר, לא היעד הסופי. התגמול הגדול מגיע למי שמביאים איתם מומחיות עמוקה שגם מייצרת שורת רווח לביזנס.

סקרנים? הנה טבלת השכר המלאה לחצי הראשון של 2026 בהייטק הישראלי:

The post דוח חדש מגלה איך השפיע ה-AI על השכר בהייטק הישראלי appeared first on גיקטיים.

תמונה: OpenAI

כולם חיכו לראות איזה גאדג'ט מסתורי יוליד שיתוף הפעולה בין סם אלטמן למעצב ג'וני אייב. אבל בזמן שהשמועות חוגגות, ענקית ה-AI הפתיעה וחשפה את מוצר החומרה הראשון שלה אי פעם, והוא ממש לא מה שחשבתם.

מקלדת לשליטה בסוכנים

במקום רמקול חכם או גאדג'ט לביש שיחליף את האייפון, החברה השיקה מקלדת עזר קטנה בשם Codex Micro שפותחה ביחד עם יצרנית החומרה Work Louder. המקלדת החדשה היא למעשה מקרו-פד קומפקטי שכולל 12 מקשים מכניים בלבד, לצד ג'ויסטיק קטן ו-Dial, כלומר כפתור חוגה סיבובי, ומיועדת כמובן לשליטה מהירה ופיזית באייג'נטים של החברה.

על פי OpenAI, המקלדת מיועדת למפתחים שמריצים כמה סוכני קידוד במקביל וזקוקים לדרך אינטואיטיבית לנהל אותם. המקשים כוללים תאורת לד שמציגה בזמן אמת את הסטטוס של כל סוכן עבודה: תאורה כחולה מסמנת שהסוכן חושב על פתרון, ירוק אומר שהמשימה הושלמה בהצלחה, צהוב מצביע על כך שהסוכן נתקע ודורש התערבות, ואדום מתריע על שגיאה בקוד.

בסרטון ההדגמה שפרסמה החברה רואים בדיוק איך זה משתלב בעבודה השוטפת של מפתחים. כך למשל ניתן לראות איך לחיצה על מקש בודד מפעילה סוכן שכותב אוטומטית יוניט טסטים לפונקציה האחרונה שנכתבה, בלי צורך להקליד שורת פרומפט אחת. בנוסף, מפתחים יכולים להשתמש בחוגה כדי לעבור במהירות בין כמה גרסאות קוד שונות שהמודל הציע לפתרון באג, במקום לגלול עם העכבר. ובנוסף, ניתן לראות איך לחיצה על הג'ויסטיק הופכת אותו לכפתור דיבור, שמאפשר להכתיב פרומפטים קוליים למערכת.

המקלדת מתחברת למחשבי מק או Windows בעזרת Bluetooth או עם כבל, והיא מגיעה עם 32 כיסויי מקשים נוספים הניתנים להחלפה. על פי החברה, מדובר בייצור מוגבל או כפי שהם מציגים את זה: "הזמינו את שלכם לפני שהמלאי יחזיר 410", ואנחנו לא נסביר את הבדיחה כמובן.

תג המחיר באתר החברה הוא… 230 דולר. מחיר מופקע כמובן אבל אנחנו בטוחים שתמצאו איזה צידוק ל-IT שלכם, שמסביר להם שזה מתקזז עם החיסכון שתשיגו בטוקנים. סומכים עליכם. בכל מקרה, קחו בחשבון שאחרים לא ממש נבהלים מתג המחיר הזה ולפחות זמנית, המקלדת לא זמינה לרכישה.

ברקע: התביעה של אפל

התזמון של ההשקה מעניין כמובן, מכיוון שה-Codex Micro נחשפת בצל מאבק משפטי שמתנהל ממש עכשיו סביב החומרה של OpenAI. למרות שהחברה מנסה לשדר עסקים כרגיל עם מוצר נישה למפתחים, ברקע מרחפת התביעה החדשה שהגישה נגדה אפל – בדיוק בגלל שאיפות החומרה של החברה.

The post הגאדג'ט הראשון של OpenAI הוא… מקלדת למפתחים appeared first on גיקטיים.

מקור: Nasdaq

גם בתקופה הלא פשוטה של השנים האחרונות, החודשים האחרונים היו מאתגרים במיוחד לתעשיית ההייטק הישראלית. משבר גלובלי, מהפכת ה-AI' מצב ביטחוני מורכב והתחזקות חריגה של השקל יצרו סערה מושלמת שאיימה לשרוף לחברות את הראנוויי בקצב מדאיג. עכשיו נראה שהמדינה סוף-סוף החליטה להתעורר ולהכניס את היד עמוק לכיס, כדי לתמוך בקטר של המשק שאחראי על חלק נכבד מתקציב המדינה. אמש (ד') אושרה בממשלה תוכנית סיוע מקיפה של משרד האוצר ורשות החדשנות בהיקף כולל של 1.2 מיליארד שקל.

דולר מהמשקיע, דולר מהמדינה

חלק הארי של התקציב החדש – כמיליארד שקלים – יועבר ישירות לרשות החדשנות לטובת פתיחת מסלול מענקים מהיר. המענקים הללו יחולקו במודל המוכר של מאצ'ינג, יחד עם כסף של משקיעים פרטיים, מתוך מטרה ברורה לתת לחברות הצעירות קצת אוויר לנשימה. הרעיון מאחורי המהלך הוא לאפשר לסטארטאפים המקומיים להגיע לאבן הדרך הבאה שלהם מבלי להתרסק מחוסר מזומנים בדרך, ובעיקר כדי להבטיח שהפעילות של החברות תישאר כאן בישראל ולא תנדוד למדינות אחרות בגלל שיקולי מיסוי, חוסר יציבות או רגולציה. מודל המאצ'ינג אומר שעל כל דולר שסטארטאפים זכאים יגייסו ממשקיע פרטי, המדינה תוסיף עוד דולר משלה.

חוץ מסטארטאפים וחברות תוכנה, תקצה המדינה כ-175 מיליון שקל נוספים למענקים עבור מפעלי תעשייה מתקדמת, כדי לאפשר להם לרכוש ציוד חדיש ולהטמיע טכנולוגיות מתקדמות שייעלו את קווי הייצור שלהם. לצד זה, מינהל סחר חוץ יחד עם מכון הייצוא יקבלו תקציב משותף של 20 מיליון שקל כדי לעזור לחברות הישראליות לחדור לשווקים בינלאומיים חדשים. בנוסף, הוקצו עוד 10 מיליון שקל למעסיקים עבור הכשרות מקצועיות ושדרוג יכולות של עובדים קיימים.

הטווח הארוך: המבחן יהיה בשטח

מעבר לכסף שמיועד לטווח הקצר, במשרד האוצר מנסים לשדר עסקים כרגיל ולכוון קדימה אל תקציב 2027. הממשלה תקים צוות חשיבה מיוחד שיבחן את מצבה התחרותי של ישראל מול העולם בכל מה שקשור לסוגיות של מיסוי ורגולציה בהייטק, כדי לשמש "בסיס לרפורמות ולמנוע צמיחה שישולבו בתקציב הבא" כפי שנכתב בהודעה של משרד האוצר. הצוות הזה קיבל דדליין של 150 ימים להגיש דוח מסקנות מפורט. על הנייר זה נשמע מבטיח, אבל כמו שאנחנו כבר יודעים, המבחן האמיתי יהיה בשטח.

הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר שמואל אברמזון, אמר עם פרסום התוכנית שהייסוף החד והמהיר בשער החליפין מייצר "אתגר משמעותי למגזר העסקי, ובפרט לייצואנים ולענף ההייטק", ובמקביל מקשה על סטארטאפים, שגייסו הון לעמוד באבני הדרך. "מתווה החיזוק נועד להעניק לחברות מרווח נשימה בתקופה מאתגרת זו, אך היא אינה באה להחליף את הצעדים המתחייבים מהמציאות החדשה, ובראשם התייעלות והתחדשות, צעדים שהתעשייה הישראלית מצטיינת בהם. בטווח הארוך, היכולת של המגזר העסקי להסתגל ולייעל את פעילותו מול המציאות המשתנה, וביתר שאת בשיאה של המהפכה הטכנולוגית הדרמטית של ימינו, הם המפתח לשמירה על חוסנה ועל כושר התחרות של הכלכלה הישראלית בזירה הגלובלית. אין לי ספק שנדע להתמודד בהצלחה גם עם האתגר הזה".

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, הוסיף: "אנחנו מזרימים היום מיליארד ש"ח כדי לחזק את התחרותיות של ההייטק הישראלי בתקופה שבה כללי המשחק הגלובליים משתנים. ההייטק הוא מנוע הצמיחה המרכזי של ישראל ומהווה 18.3 אחוז מהתמ"ג ו-58 אחוז מהייצוא. המימון הזה יעניק לסטארטאפים ולחברות צמיחה בגודל בינוני יכולת להתמודד עם שינויים אלו ויסייע לחזק את האטרקטיביות של ישראל כיעד להשקעות במחקר ופיתוח, גם בתנאי השוק המשתנים". בין אמר שבשבועות הקרובים תציע הרשות מסלולים מהירים, שבאמצעותם תבצע את ההשקעות בחברות הסטארטאפ בשלבים ראשונים וצמיחה. "כמי שאמונים על החדשנות בישראל, האחריות שלנו היא לוודא שגם בתקופה שבה כללי המשחק משתנים, ישראל תמשיך להיות המקום שבו חברות בוחרות להשקיע, לפתח טכנולוגיות ולצמוח. בדיוק לשם כך נועד המהלך הזה", אמר בין.

The post המדינה פותחת את הארנק: אושרה תוכנית סיוע של 1.2 מיליארד שקל להייטק הישראלי appeared first on גיקטיים.

מקור: SpaceXAI

ימים לא פשוטים עוברים על אילון מאסק וחברת החלל וה-AI שלו SpaceXAI. מניית החברה צנחה אתמול (ד') לראשונה אל מתחת לשווי ההנפקה שלה, ואם זה לא מספיק, המתחרה של החברה לקלוד קוד, Grok Build, נתפס בתקרית אבטחה ופרטיות מביכה. עכשיו, בתזמון טוב, שעשוי להסיט קצת האש, בחברה מחליטים לעשות מהלך מעניין ולשחרר בקוד פתוח את המודל.

השערורייה שזוכה לטוויסט

ימים ספורים לאחר חשיפת מחדל האבטחה, SpaceXAI הכריזה על שחרור Grok Build בקוד פתוח.

ההודעה מגיעה ימים ספורים אחרי שחוקר אבטחה גילה שכשמשתמשים העלו קובץ עבודה ל-Grok Build, הקובץ עלה בשלמותו לשרתי החברה ללא ידיעתם. חמור מכך, התגלה כי הכלי לוקח מאגרי קוד שלמים של משתמשים ומעלה אותם לבאקט בענן של גוגל הנמצא בשימוש SpaceXAI, במקום לשלוף אך ורק את המידע הנחוץ לתשובה. בדיקת החוקר העלתה כי מדובר במדיניות איסוף חריגה ביחס לשאר התעשייה, שכן כלים מתחרים כמו קלוד קוד, Codex וג'מיני לא שואבים מאגרים שלמים לענן. הסערה ברשתות החברתיות, כולל בפלטפורמת X של מאסק, לא איחרה לבוא, ובתגובה, דיווחה SpaceXAI כי תעצור את ההתנהגות הבעייתית, ומאסק בעצמו התחייב למחוק כל בייט של מידע שנשאב לשרתי החברה.

יממה בלבד לאחר פיצוץ הפרשה, החברה הפתיעה כשהכריזה על שחרור כל בסיס הקוד של Grok Build תחת רישיון Apache 2.0. המטרה ברורה: להחזיר את אמון המפתחים, שיוכלו כעת לבדוק בעצמם שאין התנהגויות בעייתיות שרצות ברקע. בפוסט שפורסם בבלוג החברה נכתב: "אחרי שכל הדאטה שעלה לענן נמחק, פיצ'ר העלאת המידע כבוי כברירת מחדל ועם harness בקוד פתוח – אנחנו מציעים כעת מוצר פרטי לחלוטין". אנדרו מיליך, מוביל הפרויקט, הסביר כי המהלך יאפשר למפתחים "לבדוק בדיוק מה הכלי עושה, להתאים אותו לתהליכי העבודה שלהם, ולוודא ששום מידע לא עוזב את המחשב". עם זאת, שימו לב שלפחות על פי התיעוד של הריפו, החברה לא מקבלת תרומות קוד חיצוניות.

רוצים לנסות את Grok Build בקוד פתוח? הריפו החדש של הכלי זמין כאן

The post אחרי הבלגן: מאסק משחרר את המתחרה שלו ל-Claude Code בקוד פתוח appeared first on גיקטיים.

תמונה: Unsplash

חברת אבטחת הענן הישראלית Upwind פרסמה דוח שמנתח מתקפת שרשרת אספקה חדשה שפגעה בספריות npm רשמיות של פרויקט הקוד הפתוח AsyncAPI. בניגוד לאירועי אבטחה שבהם תוקפים מצליחים להשחיל קוד זדוני לספרייה שולית, המחקר הנוכחי חושף קמפיין רחב היקף שבו נפגעו מספר רכיבים באקוסיסטם של AsyncAPI. בין היתר הצליחו התוקפים להשיג גישה למספר ריפוז וערוצי הפצה רשמיים במקביל, מה שמעיד על עלייה בתחכום של המתקפות.

חבילות נגועות היישר מהמקור הרשמי

החוקרים זיהו כי התוקפים חדרו לשני מאגרי גיטהאב נפרדים וניצלו לרעה זהויות הרשאה מבוססות OIDC. מדובר בפרוטוקול אימות שמאפשר למערכות להזדהות באופן מאובטח באמצעות טוקנים, ללא צורך בהעברת ססמאות רגילות. הניצול של הפרוטוקול אפשר לתוקפים לעקוף מנגנוני הגנה ולשחרר קוד זדוני שנראה לג'יט. מכיוון שהחבילות הנגועות הגיעו היישר מהמקור הרשמי, גם ארגונים שמקפידים על נהלי עדכון אוטומטיים עלולים היו להכניס את הקוד הזדוני לסביבות הפיתוח שלהם בלי לדעת מכך.

מה שהופך את המתקפה למסוכנת במיוחד הוא שינוי בטקטיקה של התוקפים. במקום להשתמש בשיטות המוכרות של השתלת סקריפטים שרצים אוטומטית בעת התקנה של חבילת תוכנה, הקוד הזדוני הופעל רק בשלבי ייבוא שגרתיים של הספרייה. לדברי Upwind, כלי אבטחה רבים מתמקדים כיום בניטור שלב ההתקנה, ולכן שיטה זו מקשה יותר על זיהוי האיום. כך הקוד הזדוני יכול להסתתר בתוך הוורקפלואו הטבעי של האפליקציה ולהקשות על הגילוי שלו.

החוקרים מוסיפים גם כי למרות שהתוקפים השתמשו במספר שיטות הפעלה שונות, הם עשו שימוש חוזר בתשתיות ובדפוסי נוזקה דומים בין מאגרים שונים, מה שמחזק את ההערכה שמדובר בקמפיין מתואם ולא באירועים נפרדים.

880 רווחים מפרידים בין הקוד ה"לגיטימי" לקוד הזדוני הזה… אם לא תעשו סקרול ימינה לא תראו:

לא חבילה זדונית – פגיעה באמון

עמירם שחר, מנכ"ל ומייסד משותף באפווינד, התייחס לאירוע והסביר כי "זו לא הייתה רק חבילה זדונית – זו הייתה פגיעה באמון". לדבריו, העובדה שמספר חבילות רשמיות של AsyncAPI פורסמו עם קוד, שכלל דלת אחורית מריפוז וערוצי הפצה נפרדים מראה שהתוקפים מכוונים יותר ויותר לתהליך הפצת התוכנה עצמו.

לאור הממצאים, ממליצים בחברה לצוותי פיתוח לבצע בדיקה מקיפה ולא להסתמך אוטומטית על הגרסה העדכנית ביותר. בנוסף, מומלץ לבחון את קובצי ניהול ה-Dependencies ולהתייחס לכל מחשב של מפתח, שהתעסקה עם החבילות בשלב כלשהו, כנגועה פוטנציאלית. Upwind ממליצה גם לבדוק עדכוני Dependencies אחרונים, קובצי lockfiles ו-SBOMs כדי לזהות שינויים חריגים, ולשקול החלפת הרשאות שהיו נגישות מסביבות פיתוח נגועות.

The post נראה שהאקרים מצאו דרך חדשה לחדור לסביבות הפיתוח שלכם appeared first on גיקטיים.

באדיבות טוליפ אנטרטיימנט

אני חייב להודות שבעשור האחרון איבדתי את רוב האמון שלי במדיום הקולנועי. ההשתלטות של Marvel על הקופות, בשילוב עם הטירוף בעולם הסטרימינג הובילו להידרדרות משמעותית של עולם הקולנוע. אבל בים הבינוניות הזאת, אחד הבמאים הבודדים האחרונים שמתעקשים לעשות קולנוע אמיתי הוא כריסטופר נולאן. לכן אין פלא שכשהוא קורא לאנשים לבוא לקולנוע, הם מתייצבים בהמוניהם. כעת הוא מביא את הפרויקט הגדול ביותר שלו אי פעם, ולא רק מבחינה טכנית, "האודיסיאה" (The Odyssey), ואני חייב להגיד שאחרי הצפייה בו מדובר בסרט שאפשר לתאר אותו רק במילה אחת: Epic.

שחקנים אדירים עם תפקידים אדירים

הסרט "האודיסיאה", באופן לא מפתיע, עוקב בצורה די נאמנה ל"האודיסיאה" של הומרוס. אודיסיאוס (מאט דיימון) יוצא למסע בחזרה הביתה לממלכת איתקה במשך יותר מעשור, לאחר שהנהיג את המתקפה על טרויה (כן, זאת עם הסוס המפורסם), אבל מוצא את עצמו ואת הצוות שלו כשהם שוב ושוב נאבקים באתגרים שמציבים להם האלים היווניים והיצורים המיתולוגיים המוכרים על כל חטא קדמון. בינתיים באיתקה, מאות מחזרים מחרידים ובראשם אנטינואוס (רוברט פטינסון) השתלטו על הממלכה במטרה לשאת את אשתו של אודיסיאוס, פנלופה (אן האת'ווי), שמושכת את הזמן ומסרבת לבחור חתן מתוך אמונה שאהובה יחזור. בנם טלמכוס (טום הולנד) מאמין גם הוא שאביו בחיים, ויוצא למסע משלו כדי למצוא מידע נוסף אודות גורלו.

באדיבות טוליפ אנטרטיימנט

על פניו, נשמע כמו אופרת סבון, אבל נולאן מצליח להפוך את האודיסיאה למשהו אחר לגמרי ולתרגם אותה לסרט קולנועי אמיתי ומודרני שמצד אחד מצליח לעבד את היצירה המקורית באופן נאמן ומבלי לשנות אותה יותר מדי, ומצד שני גם עובד בתור יצירה עצמאית ומבדרת לחלוטין. נוריד בהזדמנות זו משהו מהשולחן: גם אם לא קראתם את המקור, אתם תסתדרו בקלות מאוד עם האודיסיאה. נולאן עושה עבודה מעולה בלהכיר לכם את הדמויות, את מה שמפעיל אותן, וגם את העבר שלהן במידת הצורך. זה סרט מאוד נגיש מהבחינה הזאת.

במקום ללכת על הגישה הקולנועית הקלאסית של "אם זה מתרחש בהיסטוריה, תתן לכולם מבטא בריטי", נולאן בוחר לעשות סרט מאוד אמריקאי, וזה אומר ללהק גם שחקנים בריטיים כדי שאלו יעשו מבטאים אמריקאיים. כל השחקנים בקאסט המשוגע הזה (שנראה יותר כמו מסיבת אחרי-האוסקר מאשר קאסט הגיוני וסביר לסרט אחד), כולל כולם, נותנים הופעות יוצאות מגדר הרגיל וכאלו שכבר שכחנו שחלקם יודעים לתת. דיימון מוכיח שוב עד כמה הוא שחקן אדיר, כשהוא מצליח לסחוב חלקים נכבדים מהסרט על הגב שלו עם הופעה נהדרת ומאוד מגוונת; האת'ווי מצליחה להבריק עם התפקיד של פנלופה ומביאה למסך רגעי זעם וייאוש מרהיבים. אפילו הולנד עושה סוף סוף תפקיד של נער מתבגר, אבל לא מצחיקול, חמוד וטום הולנדי, אלא קצת יותר רציני ומרגש. וכן, אל דאגה, תיכף נתייחס גם לפיל שבחדר בכל הנוגע לליהוק.

חוויה אומנותית, אבל מה קרה בהקרנה שלנו?

אני מאוד פחדתי שגם "האודיסיאה" יתגלה כסרט שסובל ממחלות אחרות של סרטי נולאן האחרונים, ובהם מחלת הטריילריזציה שגורמת לסצינות להרגיש כאילו אתם צופים בטריילר, ולא בסצינה קולנועית מלאה. זה קרה ב-The Dark Knight Rises, זה קרה באופנהיימר, וזה קורה גם כאן לכמה דקות בתחילת הסרט, ואז הסרט פשוט הופך לסרט. בלי חיתוכים מיותרים, בלי זירוז של סצינות שאין צורך לזרז. פשוט קולנוע אמיתי – וזו הנקודה שבה מתחיל לזרוח. נולאן מצליח לגעת בסרט הזה בטראומות שיגרמו לכם להרגיש כאילו הסרט הזה נכתב בעקבות המלחמות בישראל, ופשוט יזכיר לכם שוב עד כמה ההיסטוריה חוזרת על עצמה, ועד כמה המלחמה מחרבת את כל מי שנוגע בה. נולאן גם בוחר שלא להשאיר קצוות פרומים, ודואג כמו אמן קלאסי שכל אקדח שמופיע במערכה הראשונה יירה בסופו של דבר גם במערכה האחרונה – וזה מוביל לחווית צפייה מאוד מתגמלת ומספקת. גם הדרך שבה נולאן מציג את חלק מהמפלצות וגם האלים, אבל בוחר להשאיר את חלקם כמעין מוטיב חוזר בסרט, יוצרת חוויה אומנותית די ייחודית. כזאת שגם מתכתבת טוב עם חוסר האמונה של חלק מהדמויות, ונותנת לנו להבין היטב את התחושות שלהן.

כמעט כל תחנה שאליה אודיסיאוס נקלע היא סוג של סרט מתח (ולפעמים אימה) מפחיד ומאוד אינטנסיבי. במקום מוזיקת קרבות קלאסית עם אורקסטרה עצומה ומקהלות שעושות קולות אפיים כמו שהתרגלנו בכל סרט "גדול", נולאן ומלחין הסרט, לודוויג גורנסון, בוחרים בכלי נגינה עתיקים ובהרבה מנגינות מאוד משונות, מטרידות ומותחות שמצליחות להעלות את מפלס הלחץ שוב ושוב ושוב לאורך הסרט. האמת היא שלמרות שהפסקול עצמו נפלא ומוסיף נפח עצום לכל סצינה, אני די סבלתי ממנו באולם ה-IMAX שבו הוקרן הסרט בעמי פלאנט ראשון לציון (נשבעים שזה לא לינק לסוס טרויאני), כיוון שאנחנו שובצנו בכיסא שנמצא ממש מתחת לרמקולים הצידיים. הפסקול הוא כל כך עוצמתי (ו/או שהמערכת של האולם הייתה מכוילת בצורה לא נכונה), שאחת לכמה זמן ה-Apple Watch הזהיר אותי מפני חשיפה לצלילים בעוצמה חזקה מדי, ובסצינה מאוד ספציפית שכבר לקחה את הסאונד לקצה החלטתי לעשות מעשה ולשלוף את ה-AirPods Pro 3 שלי מהכיס, ולאזן קצת את העוצמה עם ביטול הרעשים האקטיבי. בואו נגיד את זה ככה – אל תסכימו לשבת בסמוך לרמקולים באולם הזה אם השמיעה שלכם יקרה לכם. נקווה שזו הייתה תקלה חד פעמית באולם שבו היינו ואתם לא תחוו את זה ככה.

באדיבות טוליפ אנטרטיימנט

הפורמט הוא רק עוד דרך להכניס אתכם לעולם

אנחנו כאמור זכינו לראות את הסרט בגירסת ה-IMAX (טוב נו, הדבר הכי קרוב שיש לנו ל-IMAX בישראל שהוא רחוק שנות אור מגירסאות ה-70 מ"מ שמוקרנות רק בכמה עשרות בתי קולנוע נבחרים בעולם. געגועיי לקריון), ואם איכשהו הצלחתם להתחמק מהעובדה הזאת, האודיסיאה הוא הסרט הראשון שצולם כולו במצלמות IMAX שחלקן נבנו במיוחד עבור הסרט – עם לא מעט אתגרים טכניים באמת מעניינים בדרך. החוויה שמגיעה בסופו של דבר לאקרנים היא באמת עצומה, כיוון שיחס התמונה המשופר נותן את תחושת הגודל שנולאן מנסה להעביר לא מעט פעמים בסרט. בין אם זה כדי לנסות להדגיש את הבדידות של אודיסיאוס, את הגודל של הציקלופ או את המסע בים – הכל מרגיש הרבה יותר עוצמתי ונרחב כיאה לאפוס קולנועי. אני כן יכול להגיד שאחרי כמה דקות, כמו כל "אפקט" או גימיק, אתם פשוט שוכחים ממנו, ובמקרה של האודיסיאה, אתם מוצאים את עצמכם שוקעים לתוך הסרט עצמו ופחות מתעסקים ביחס התמונה. למרות זאת, החוויה הכללית היא מצוינת ואני משער שאם הייתי צופה בו שוב, הייתי עושה את זה באיימקס (אבל מתרחק היטב מהרמקולים הפעם). ובכל זאת, הכוח העצום של הסרט הוא לא בשום יחס תמונה, אלא בסרט עצמו.

באדיבות טוליפ אנטרטיימנט

זהו סרט אפי מכל בחינה. ואני ממש לא מדבר רק על יחס התמונה, אלא להכל: הפסקול, ההפקה, התלבושות, הסטים, האביזרים, הכתיבה ועוד. הכל פה מבוצע במלאכת אמן ובאופן שתורם לתחושה שמדובר איכשהו באחד מסיפורי ההרפתקאות הגדולים בכל הזמנים. נולאן מצליח לקחת את אחת הקלאסיקות הספרותיות של האנושות, ולהפוך אותה לסוג של קלאסיקה קולנועית בת זמננו. אירוע שהוא על גבול הבלתי האפשרי, במיוחד עם גודל הציפיות, ואפילו עם מלכודת הבלוקבאסטר. הרבה סרטים רוצים להיות האירוע הגדול של הקיץ, והם מגיעים עם תקציבים מפלצתיים, רשימת קאסט מטורפת, מצולמים ברחבי העולם ועוברים מסעות יח"צ ארוכים לא פחות מאלו של אודיסיאוס עצמו – אבל בסופו של דבר, נופלים על תסריט לא מספיק חזק.

זה לא מה שקורה לאודיסיאה. איכשהו, נולאן הצליח לעשות את הבלתי אפשרי לאפשרי, וליצור סרט שהוא לא רק בלוקבאסטר, אלא כזה שהוא מספיק חכם ומרגש שהוא כנראה ישאר איתכם גם כמה ימים לאחר הצפייה. זה לפחות מה שקרה לי.

אבל מה עם ה-Woke?

באדיבות טוליפ אנטרטיימנט

עכשיו בואו נתייחס לצערי לפיל שבחדר. אם אתם מאלו שהחליטו שהם יוצאים למלחמת עולם בנולאן על זה שהוא "משתף פעולה עם הפרוגרסיביים" בעקבות הליהוקים של שחקנים כמו אליוט פייג' ולופיטה ניונגו, וכעת מתפללים שהסרט הזה יכשל רק בגלל שהוא "לא נאמן למציאות" (אני צריך להזכיר לכם שהיצירה המקורית – שלא בטוח שכולם טרחו לקרוא – היא בדיונית ושכל השחקנים פה מדברים במבטא אמריקאי ולא ביוונית?) – אני לא חושב שיש משהו שאני יכול להגיד שיוריד אתכם מהעץ שטיפסתם עליו על סמך כמה תמונות, טריילר ודברים שקראתם ב-X.

אני לא אורקל, אבל יש לי תחושה שאתם הולכים להתאכזב מהתוצאות של אחד הסרטים היחידים שבאמת אפשר להגיד עליהם שכדאי לראות אותם בבית קולנוע, ועל אחת כמה וכמה באיימקס. אבל אתם תישארו עם העקרונות שלכם, וכנראה תצפו בו בסתר אחרי שכל העולם יהנה ממנו, ואולי גם תגלו שאתם נהנים ממנו. העיקר שאתם רגועים ובטוב ולוקחים סרטים ואמנות בפרופורציות.

בעולם שבו קולנוע מודרני מצליח הוא בעיקר סיקוולים, סרטי קומיקס ורימייקים (מואנה? ברצינות, דיסני? אין לכם בושה בלמחזר סרט בן פחות מעשור?), "האודיסיאה" הוא כמו אוויר לנשימה. מזה שנים לא נהניתי באמת מסרט בקולנוע ואמרתי לעצמי שאני ממש שמח שיצאתי לקולנוע. בואו, אני אדם אחרי גיל 30 עם תינוק. אני לא בנוי לסרט של כמעט 3 שעות (שלא מרגיש ככה בכלל. לטובה) וההקרנה שלו מתחילה בתשע בערב, ובכל זאת נהניתי מכל רגע, ואני לא חושב שאני היחיד. בניגוד להקרנות אחרות שבהן נכחתי במהלך השנים, לא ראיתי כמעט אף אחד באולם המלא שולח יד לטלפון או עוצר להתכתב ב-WhatsApp, כי פשוט אין כמעט רגע דל בסרט הזה. ב-90% ממנו אתם נמצאים על קצה המושב שלכם, באמצע סצינת אקשן או במתח עולה וגובר. זה כנראה מעיד על היכולת של הסרט לשאוב אותך לתוכו ולהתמסר לעולם שלו. מתי פעם אחרונה זה קרה לכם? אני באמת חושב שזו יצירה שכמוה כנראה לא ראיתם מעולם.

באדיבות טוליפ אנטרטיימנט

האודיסיאה היא כנראה היצירה האפית ביותר שראיתי מאז "שר הטבעות". כזאת שבה השלם לא מתעלה על סך חלקיו, פשוט כי כל חלקיו הם משובחים. זה מקרה נדיר שבו סרט שאין ספק שהוא מנסה להיות סרט הבלוקבאסטר של הקיץ לא מזלזל בקהל שלו, אלא עושה את הכל נכון. מהשחקנים, לצילום, האפקטים, התפאורה, הפסקול, העריכה וכמובן – הבימוי. נולאן מקעקע כאן את מעמדו בהוליווד בתור הבמאי שלא מפחד לקחת פרויקטים מורכבים, ולהוציא אותם לפועל ביד אמן. פשוט רוצו לראות.

ההזמנה לפרמיירה של "האודיסיאה" באדיבות טוליפ אנטרטיימנט

הבהרה: גיקטיים אינה מקבלת תמורה כלשהי עבור הסקירה. גיקטיים אינה משתמשת בלינקים עם אפילייט, אינה משתתפת בתוכניות שותפים שונות ואינה מרוויחה מקניות שתבצעו באתרים השונים. המפיץ או נציגיו אינם רואים את הסקירה לפני פרסומה ואין להם כל השפעה על התוכן שלה. לפרטים נוספים.

The post ביקורת סרט: "האודיסיאה" הוא הסרט הכי גדול שאפשר לראות בקולנוע, ובפער appeared first on גיקטיים.

מקור: עמוד האינסטגרם של מארק צוקרברג

בשנים האחרונות שמה מטא את כל יהבה (וכמעט את כל כספה) כדי להתחרות בשחקניות הגדולות בתחום ה-AI. אבל לא מדובר רק בשילוב AI במוצרים למשתמשים או בתהליכי הפיתוח, אלא גם בשימוש פנימי כמו במקרה של התוכנית לעקוב אחרי העובדים לצורך אימון המודלים שלה. עכשיו טוענת תביעה חדשה שזה לא המקרה היחיד לכאורה שבו החברה השתמשה ב-AI בדרכים בעייתיות.

בחנו גם בזבוז טוקנים

שורת עובדי מטא בהווה ובעבר תובעים את החברה בטענה שסבב הפיטורים הענקי שלה מהחודשים האחרונים התבסס על שימוש ב-AI. על פי התביעה החדשה, שפורסמה לראשונה בוול סטריט ג'ורנל, העובדים טוענים כי העובדה שהחברה השתמשה ב-AI כדי להוציא לפועל את הפיטורים, הובילה לפרידה בעיקר מעובדים עם מוגבלויות, וכן מעובדים ששהו בחופשות לידה או בחופשות מחלה שונות.

על פי התביעה, שהוגשה בבית משפט פדרלי במדינת קליפוריה, כשמטא החלה בפיטורי 10% מעובדיה (כ-8,000 עובדים סך הכל) בחודש מאי, היא השתמשה ב"שורה של כלי AI פנימיים" כדי ליצור את רשימת העובדים המפוטרים. העובדים מציינים בתביעה כי – וכאן זה הולך להיות קצת אירוני – מטא השתמשה ב-AI כדי לעקוב אחרי שימוש בטוקנים לטובת כלי AI ופרודוקטיביות של עובדים. הנתונים האלו היו חלק מהמטריקות שהובילו לפיטוריהם – מה ששם על הכוונת עובדים שעבדו פחות בתקופה הקודמת לפיטורים מסיבות רפואיות או כי היו בחופשות מסיבות משפחתיות. העובדים טוענים כי מערכות ה-AI שבהן מטא השתמשה לכאורה כללו סוכני AI ש"הסתמכו על התכתובות והמסמכים שייצרו עובדים כדי לשחזר את התפוקה שלהם" כחלק מהדרכים לבחון את מי צריך לפטר.

התביעה החדשה הוגשה על ידי 26 עובדים בהווה ולשעבר במטא, שכולם קיבלו התראה מהחברה על כך שיפוטרו. עוד מצוין בדיווח כי כל העובדים שלקחו חלק בתביעה הם כאלו שקיבלו או ביקשו לקבל חופשה הקשורה למוגבלות רפואית כלשהי או סיבות משפחתיות בחודשים שלפני סבב הפיטורים האחרון. בתביעה מצוין כי עובדת אחת הייתה בחופשת לידה שאושרה מראש, ופוטרה יומיים לפני שילדה. במקרה אחר, כך נטען בתביעה, פוטר עובד שהיה בחופשה בשל "מצב רפואי חמור". במסגרת התביעה דורשים העובדים צו מניעה לפיטורים שלהם, בכפוף להליך בוררות מול החברה.

דובר מטעם מטא דחה את הטענות על הפיטורים מבוססי ה-AI, ואמר לוול סטריט ג'ורנל שהחלטות הפיטורים בחברה נעשו על ידי בני אדם – ולא על ידי AI. "הטענות הללו חסרות בסיס", הדגיש הדובר.

The post עובדים לשעבר תובעים את מטא: ה-AI קבע מי יפוטר appeared first on גיקטיים.

משרות פיתוח שכדאי להכיר: שתי חברות מספרות מדוע שווה לעבוד דווקא אצלן

אף פעם לא מזיק לבדוק מה חדש כשזה קשור למשרות פיתוח וחברות שאולי לא הכרתם. הרי כמו שנכתב על השלט הדיגיטלי בנאסד"ק: "הטק הישראלי מדלוור, לא משנה מה קורה". אז היום אנחנו רוצים להציג בפניכם את ההזדמנויות ב-2 חברות שמגייסות עכשיו עובדות ועובדים – בדיוק עבור אלו שמחפשים עכשיו עבודה או בודקים מה קורה בחוץ בחברות אחרות. הכירו את PAPAYA ואת Applied Materials.

ואגב, עוד הרבה משרות פיתוח שכדאי להכיר מחכות לכן ולכם ב-Geektime Insider.

הכירו את PAPAYA

מספר עובדים כ-400 עובדים

בקצרה על העשייה מפתחת פלטפורמה לטורנירים מרובי משתתפים ומבוססי יכולת

PAPAYA

פאפאיה הינה חברת הייטק ישראלית מצליחה המעסיקה כ-400 עובדים כאשר 40% מתוכם נשים, שמשרדיה נמצאים בתל אביב ובפולין.

מאחורי הקלעים של הפיתוח: פאפאיה מפתחת פלטפורמה לטורנירים מרובי משתתפים ומבוססי היכולת מתמקדים בביצועים של השחקן, כמו מהירות תגובה, דיוק, אסטרטגיה והתמדה, כך שהתוצאה נקבעת לפי היכולת של השחקן בפועל.

ואיך האווירה? סביבת העבודה כאן מעודדת התפתחות אישית ומקצועית, לצד כלים ללמידה מתמשכת ולשיפור מיומנויות. הסביבה העסקית בפאפאיה מתאפיינת בקצב עבודה מהיר, ריבוי פיתוחים ושינויים, ושיתופי פעולה חוצי ארגון. אנשי הצוות מעורבים בכל שלבי הפיתוח ובעלי השפעה ישירה על המוצרים, כאשר רבים מראשי הצוותים והמחלקות צמחו מתוך הארגון.

העבודה בחברה מתבצעת בסקייל גבוה עם מעל מיליון קריאות שרת בדקה וכוללת עשייה טכנולוגית מתקדמת, אימוץ טכנולוגיות חדשות ופיתוח מערכות סקיילביליות ובעלות השהייה נמוכה, הכל במטרה להבטיח חוויית משחק איכותית לשחקנים ברחבי העולם.

חושבים שאתם מתאימים ל-PAPAYA? החברה מגייסת עכשיו למגוון משרות ומחפשת אנשים שרוצים להשפיע, ללמוד ולהוביל בתחום הסקיל גיימינג. אם אתם מוכנים לאתגר הבא שלכם, זה הזמן לבדוק את רשימת המשרות הפתוחות.

כל המשרות הפתוחות של PAPAYA נמצאות כאן

הכירו את Applied Materials

מספר עובדים מעל 2,000 עובדות ועובדים בישראל

בקצרה על העשייה מפתחת ומייצרת מערכות חכמות המהוות תשתית קריטית של תעשיית השבבים (צילום: מיכה לובטון)

Applied Materials

Applied Materials ישראל מפתחת ומייצרת מערכות חכמות המהוות תשתית קריטית של תעשיית השבבים. זה אומר בפועל שהחברה מניחה את היסודות לפיתוח הדור הבא של AI, מכשור רפואי מתקדם, מערכות ברכב ואפילו טכנולוגיות חלל וביטחון. בקיצור, כל המערכות והמכשירים הטכנולוגיים הכי עדכניים שתוכלו לחשוב עליהם. מה היתרון הגדול לפיתוח בחברה? בזכות העובדה שזוהי חברה מולטי דיסציפלינרית, העובדים נחשפים ומשלבים בין תחומי ידע מגוונים – תוכנה, חומרה, פיזיקה, אלגוריתמים ועוד.

החברה מעסיקה מעל 2,000 עובדות ועובדים בישראל. משרדי החברה בישראל ממוקמים בקמפוס אפלייד בפארק המדע ברחובות ונחשבים למרכז המחקר, הפיתוח הגדול ביותר של החברה מחוץ לארה”ב. כמו כן, החברה מפעילה מרכזי תמיכה בלקוחות בקרית גת ובמגדל העמק. בקמפוס רחובות תמצאו פעילויות פנאי ופיתוח מקצועי לאנשי הצוות, חללי עבודה משותפים, חדר נקי ענק לייצור המערכות, בתי קפה ומסעדות מגוונות.

מה עוד חשוב לדעת על החברה? אפלייד ישראל פועלת כיחידה עסקית עצמאית, במקביל לעובדה שהיא חלק מאפלייד העולמית, חברה אמריקאית בינלאומית הנסחרת בנאסד"ק ומעסיקה כ-36,500 עובדים. המשרדים של החברה בעולם פרוסים ב-157 אתרים ב-25 מדינות. תודו שזה מרשים. בנוסף, היא הגיעה כבר ל-23,500 פטנטים רשומים סביב הפיתוחים שעליהם היא עובדת.

אפלייד ישראל מגייסת עכשיו למחלקות השונות כך שנפתחות הזדמנויות למשרות תוכנה, הנדסה, פיזיקה תמיכה בלקוחות ועוד. אז אם יש לכם תשוקה ללמוד, להשקיע ולהרחיב אופקים, הקריירה האפליידית יכולה להיות מאץ' טוב.

כל המשרות הפתוחות של Applied Materials נמצאות כאן

The post בואו לעבוד איתנו: 2 חברות מספרות למה שווה לעבוד דווקא אצלן appeared first on גיקטיים.

צילום: דייויד גארב

לרוב, כשאנחנו שומעים שסטארטאפ ישראלי חדש נחשף לראשונה, אנחנו מצפים לשמוע על עוד סטארטאפ סייבר-פינטק-דיפנסטק-AI. אתם יודעים, עוד מערכת לניהול זהויות, עוד מערכת שמנסה לחשוב כמו ההאקרים. בנוהל.

לא הסטארטאפ Hemispheric, שנחשף היום (ד') ובילה את 6 השנים האחרונות מתחת לרדאר, תוך כדי שהוא מפתח את מודל ה-AI הגדול בעולם שבוחן פעילות מוחית; ואם הוא מסוגל לעשות 50% ממה שהוא טוען שהוא יכול לעשות – אתם עומדים לשמוע עליו הרבה. מי שעומד מאחוריו אגב כבר מכר סטארטאפ ל-Apple, ששימש כבסיס ל-Face ID.

עושים למוח את מה שה-LLM עשה לטקסט

Hemispheric (המיספריק) מפתחת את מה שהיא מכנה "פלטפורמת NeuroAI למדידה ופענוח אובייקטיבי של פעילות המוח האנושי". מה זה אומר בפועל? בניגוד לפחות או יותר כל שאר האיברים המרכזיים שלכם בגוף, אין דרך אמיתית לנטר את המוח שלכם, כך שמצבים רפואיים כמו דיכאון, PTSD, הידרדרות קוגניטיבית ועוד מאובחנים על ידי שאלונים והערכות, ולא באמצעות מדידות. אז Hemispheric טוענת שהיא הצליחה לבנות את Descartes, מודל של 6 מיליארד פרמטרים שאומן לפענוח של פעילות מוחית באופן לא פולשני. כמו ש-LLM מבין טקסט, Descartes אמור לתרגם את האותות החשמליים של המוח שלכם לתובנות אמיתיות ומדידות.

בעיית ה-Snowflake. צילום: המיספריק

ד"ר חגי לאזלר, מייסד שותף ומנכ"ל Hemispheric, מסביר בשיחה עם גיקטיים כי הבעיה העיקרית שהחברה הצליחה לפתור היא בעיית "פתיתי השלג" שאומרת שאין שני מוחות זהים, מה שאומר שאלגוריתם שהותאם לאדם אחד לא יעבוד בהכרח על אדם אחר. לדברי לאזלר, מאגרי הנתונים הקיימים היום הם קטנים מדי, מה שלא איפשר את המשך הפיתוח של התחום, אבל Hemispheric החליטה לייצר את הדאטה שלה בעצמה, ועשתה את זה בענק עם רשת מעבדות באסיה, תל אביב ובבוסטון שאספה למעלה מ-250,000 שעות של נתוני EEG והתנהגות מלמעלה מ-100 אלף אנשים. לאזלר מוסיף: "זה כלל בנייה של מערכות תוכנה (Full Stack), וניהול מתוזמר היטב, כדי לאסוף דאטה בהיקף עצום ביעילות. רשת המעבדות הזו גם מאפשרת לנו לקדם את ההבנה המדעית שלנו בקצב שעולה על כל גוף מחקרי אחר שמנסה להבין פעילות מוחית באמצעים לא פולשניים". כך, החברה הצליחה לבנות מאגר דאטה שמאפשר מידול והבנה של "הייחוד האישי של כל אדם".

הדמייה של הפלט של המודל דקארט – דינמיקה של הייצוג שלו לפעילות מוחית של אלפי נבדקים

בדרך כלל אני ספקן לגבי הבטחות גדולות שכאלו, אבל אני יכול להגיד לכם שבשבוע שעבר הוזמנתי למשרדי Hemispheric להתנסות עם חלק מהטכנולוגיות שלהם. לצערי, אני לא יכול לדבר על מה שראיתי שם, אבל אני כן יכול להגיד שהחוויה הייתה מרשימה, גם אם לא שלמה לחלוטין. טעימה מעניינת מהעתיד, אבל עדיין בגדר טעימה. ממש מקווה שנוכל להרחיב בקרוב.

בלי ניתוחים

כמובן שההשוואה הראשונה שקפצה לי וסביר להניח שגם לכם לראש היא Neuralink של אילון מאסק. אולם ב-Hemispheric עושים את הדברים אחרת ובצורה פחות פולשנית. לאזלר מסביר לנו: "בריאות המוח לא צריכה לדרוש ניתוח. מכשירים מושתלים חשובים לקבוצה של חולים שלהם בעיות חמורות, אבל הם מוגבלים מטבעם כי הם דורשים ניתוח, ולכן לא רלוונטים למיליארדי אנשים. אנחנו כיום מעל 8 מיליארד בני אדם. טכנולוגיה לא-פולשנית היא הדרך היחידה שיכולה להגיע לכמות כזו של אנשים, ולכן אנחנו עושים את מה שגישות פולשניות עושות, בלי לגעת במוח". לדבריו, בשביל להתחיל להשתמש ב-Hemispheric, כל שאתם צריכים לעבור היא בדיקה של 15 דקות עם קסדת EEG יבשה וקלת משקל. "עוד הבדל משמעותי הוא שהגישות הפולשניות מודדות אזור מצומצם במוח, ואילו הגישה שלנו מבוססת על מדידה מאזורים נרחבים במוח. לעומת הגישה הפולשנית הגישה שלנו מאפשרת יישומים למגוון רחב של תפקודים והפרעות מוחיות. צוות המחקר והפיתוח שלנו כבר עובד על יכולות עתידיות שמאתגרות את מה שחשבנו בעבר שהוא לא אפשרי".

בשלב הראשון, Hemispheric עומדת להציג פיתוחים בתחום בריאות המוח המותאמת אישית, עם דגש על עולמות ה-PTSD, פגיעות מוח טראומטיות לא נראות (mTBI), דיכאון, חרדה, סכיזופרניה ואלצהיימר. בכך המערכת אמורה לסייע באבחון, בחירת טיפולים ומעקב מדיד אחר השיפור במצב המטופלים לאורך זמן. "אנחנו כרגע ממוקדים בבריאות, אבל הפוטנציאל המלא של הטכנולוגיה גדול אפילו יותר מהבעיה שאנחנו פותרים היום. שיפור תהליכי למידה, תפקוד מוחי, וממשקי אדם-מכונה יעילים הן אפליקציות נוספות שאנחנו עובדים עליהן בחברה", אומר לאזלר, "אבל הפוטנציאל הגדול הוא חשיפת המודל לגישה עבור מפתחים, שיוכלו לבנות מעליו יכולות ואפליקציות חדשות, בדומה למודלי שפה. כמובן שנדרשת לכך חומרה מתאימה, ועל כך נוכל להרחיב בהמשך הדרך".

האם האקזיט הבא ל-Apple כבר בדרך?

צילום: דייויד גארב

את Hemispheric ייסדו ד"ר חגי לאזלר (CEO) וגידי ליטוין (CTO). ליטוין היה ממייסדי RealFace, סטארטאפ זיהוי הפנים שנרכש על ידי אפל ב-2017, ובעקבות הרכישה הוא הצטרף ל-Apple והיה אחד מהמפתחים של טכנולוגיית ה-Face ID, שכיום מוטמעת בכל iPhone שנמכר ברחבי העולם. בנוסף, ליטוין לקח חלק גם בפיתוח של Apple Vision Pro.

כמובן שלא יכולנו שלא לתהות האם הכתובת של Hemispheric כבר כתובה על הקיר, והאקזיט הבא של ליטוין כבר מעבר לפינה. אבל ליטוין טוען שהפעם זה עומד להיות אחרת: "המטרה שלי בכל פרויקט שאי פעם הייתי מעורב בו היא לבנות את המוצר והטכנולוגיה הטובים ביותר בעולם ואני מאמין שמצאתי שותפים לדרך שהם אובססיביים וחדורי מטרה לא פחות ממני. אנחנו בונים את חברת פענוח המוח הטובה בעולם וגאים לעשות את זה בישראל. אנחנו פה לטווח הארוך". האם הציטוט הזה יתיישן כמו אסף רפפורט שאמר לי "אם מישהו מחפש לרכוש אותנו, שלא יתקשר" על Wiz בזמנו? ימים יגידו.

אחרי 6 שנים הרחק מהזרקור התקשורתי נחשפת היום החברה עם גיוסים (Seed+A) בהיקף כולל של 52 מיליון דולר בהובלת Hanaco Ventures, OneMind/Awareness Capital, Protocol Labs, L Catterton, Arkin Capital, הווארד מורגן, נעמי עזריאלי, יסמין לוקץ', סקוט בלסקי וכן OurCrowd ו-Artofin.

החברה מעסיקה כ-110 עובדים, ומרכז הפיתוח שלה יושב בתל אביב. בשיחה עם גיקטיים אומר לאזלר: "המימון מאפשר לנו להמשיך ולהרחיב את יכולות ה-AI שלנו, להמשיך להאיץ את איסוף הנתונים, ולהגדיל את ההטמעה של Descartes עם שותפים נוספים בתחומי הבריאות ומדעי החיים".

The post אחרי שנים מתחת לרדאר: הישראלי שמאחורי זיהוי הפנים של אפל חושף AI שקורא לכם את המוח appeared first on גיקטיים.

הצוות של Oak עם צ'רמנדר, בולבאזור וסקווירטל | צילום: עומר הכהן

"הכלים שמנהלים זהויות בארגון נבנו לעולם אחר", אומר לנו שי מורג – יזם ישראלי סדרתי שכבר הספיק למכור שלושה סטארטאפים לענקיות כמו מלאנוקס, פאלו אלטו וטנאבל. כעת, הוא יוצא לדרך עם הסטארטאפ הרביעי שלו, Oak, וטוען שיש לו פתרון לבעיה הזו.

לא רוצים לעבוד כמו עוד כלי בן 20

מורג מסביר כי כלי ניהול הזהויות הנוכחיים נבנו לעולם של משתמשים אנושיים וסביבות סטטיות, כאשר לכל סוג זהות קיימת מערכת נפרדת. "הארכיטקטורה הזו בת 20 שנה, והיא פשוט לא עומדת בקצב של המציאות היום, שבה זהויות אנושיות, זהויות מכונה, ועכשיו גם סוכני AI מתרבות בקצב חסר תקדים", הוא אומר בשיחה עם גיקטיים. על הרקע הזה הוקמה Oak – פלטפורמה המפתחת מערכת הפעלה מבוססת AI לניהול זהויות והרשאות בארגונים.

את פיתוח המוצר הם יצרו לאחר שבילו חודשים ארוכים בשיחות עם למעלה מ-100 מנהלי אבטחת מידע ומנהלי ניהול זהויות (IAM). "שמענו שוב ושוב את אותו הכאב: הצוותים לא מצליחים לענות על השאלה הכי בסיסית – 'למי יש גישה למה'". לדברי מורג, הצוותים עובדים מול חמש קונסולות מנותקות שלא מתקשרות ביניהן, רואים למה מישהו יכול לגשת אבל לא במה הוא באמת משתמש, ואין להם דרך לתקן את הסיכון אלא רק לצפות בו. הפתרון של Oak מאגד הכל לפלטפורמה אחת שבונה גרף חי של כל זהות והמידע הנגיש לה, ומצליבה אותו עם השימוש בפועל. בשיחה עם גיקטיים מוסיף מורג: "על הבסיס הזה צוות של סוכני AI עובד לצד הצוות שלך – מזהה סיכון אמיתי, מתקן אותו בשורש ולא בסימפטום, ומנהל את כל מחזור החיים של כל זהות בזמן אמת. במקום רק לראות משילות, להריץ אותה".

אחרי שלוש חברות, מול תחרות קשה

שוק ניהול הזהויות צפוף למדי, וכששאלנו מה מייחד את Oak מול התחרות, מורג הסביר ששאר החברות מנסות לפתור את הבעיה באותה הדרך: "הם לוקחים ליבה בת 20 שנה, מדביקים עליה שכבת AI, וקונים חברות כדי לסגור פערים בכיסוי. זה לא מתקן את הארכיטקטורה, זה רק מוסיף עוד חתיכה מנותקת לערימה שכבר הייתה מפוצלת מלכתחילה". היתרון של Oak, לדבריו, טמון בכך שהמוצר נבנה מראש כ-AI-native ומתחבר לכל אפליקציה – כולל מערכות פנימיות של חברות, תוך בניית מחבר חדש בשעות בודדות במקום בחודשים. "אנחנו לא רק מראים גישה, אנחנו מצליבים אותה מול שימוש בפועל ומגיעים להרשאות מינימליות לרוחב הכול. בדיוק כפי שבענן כל הכלים הנקודתיים התכנסו לפלטפורמה אחת, התחום הזה עומד עכשיו באותה נקודת מפנה, ו-Oak בנויה להיות הפלטפורמה הזאת", הוא מסביר לנו.

מה אתה מביא לסטארטאפ שיכול להפוך אותו לשחקן משמעותי בתחום?

"אני מביא 20 שנה בתוך הבעיה הזאת, משלוש זוויות שונות. בניתי ומכרתי שלוש חברות בתחום, וכל אחת מהן לימדה אותי משהו אחר על למה identity נשאר שבור כל כך הרבה זמן: הכלים פשוט מעולם לא נבנו לעבוד כמערכת אחת, והוספת עוד כלים אף פעם לא עמדה לפתור את זה. אבל הדבר הכי חשוב שאני מביא ל-Oak הוא לא ה-track record – זה האנשים. הצלחתי להביא לכאן את הצוות שמבין הכי טוב identity, security ו-AI, וזה מה שמאפשר לנו לבנות את כל הפלטפורמה במקביל".

"לא בונה כדי למכור"

מורג הקים בסוף השנה שעברה את Oak יחד עם טל מרום (CPO), שהוביל בעבר צוותי מוצר ב-Tenable וב-Salesforce. מורג מכר שלושה סטארטאפים בסכום כולל של כחצי מיליארד דולר. הראשון שבהם היה Integrity Project, שנמכר למלאנוקס ב-2014; לאחר מכן מכר את Secdo ל-Palo Alto Networks ב-2018; ולבסוף מכר את Ermetic ל-Tenable ב-2023 – רכישה שאחריה שימש מורג בתור ה-CPO של טנאבל. היום (ד') נחשף הסטארטאפ עם גיוס Seed חריג של 60 מיליון דולר בהובלת הקרנות Accel, Greylock Partners ו-Charles River Ventures, ובהשתתפות Startpoint Capital של שארין פישר דיברוב; Hetz Ventures, AlphaDrive Ventures ומשקיעי אנג'ל. הסטארטאפ בן קצת יותר מחצי שנה, אבל כבר מעסיק כ-50 עובדים בישראל ובארה"ב. 

אי אפשר שלא לשאול, בטח על רקע הקונסולידציה בענף: אתה כבר בדרך לאקזיט רביעי?

מורג: "הקונסולידציה הזו היא בדיוק ההוכחה לתזה שלנו: identity מתכנס עכשיו לפלטפורמה אחת, בדיוק כמו שקרה ב-cloud security. אני לא בונה את Oak כדי למכור אותה, אני בונה את מערכת ההפעלה של ה-identity לארגון, את הסטנדרט החדש של עידן ה-AI. זו ההזדמנות הכי גדולה שראיתי בתחום, וכשבונים לטווח הזה, כל שאר האפשרויות נפתחות מעצמן. המיקוד שלי הוא לבנות את החברה שתגדיר את הקטגוריה – לא את האקזיט".

The post "לא בונה כדי למכור": היזם שמכר 3 חברות חושף את הבייבי שלו עם גיוס ענק appeared first on גיקטיים.

מקור: Unsplash

אתמול הוצפנו בפניות של קוראים שהתלוננו על תופעה משונה, כשכל קישור לערוץ, פוסט או בוט בטלגרם הוביל לעמוד שגיאה. אז מה קרה שם מאחורי הקלעים? מתברר שמדובר בשרשרת של בעיות שלא בדיוק קשורות לאפליקציית המסרים הפופולרית.

כל הלינקים הובילו לשגיאה, והפעם זה לא קשור לטלגרם עצמה

אמנם אם אתם משתמשים בטלגרם (ועוקבים כמובן אחרי ערוץ הטלגרם הרשמי של גיקטיים) אולי לא הרגשתם בבעיה כלשהי, כי האפליקציה עבדה כהרגלה, אבל מחוץ לטלגרם היה בלאגן של ממש כאשר הדומיין t.me הושבת באופן פתאומי. זהו הדומיין שבו טלגרם משתמשת לקיצור כתובות URL שמובילות לחלקים בתוך האפליקציה, בין אם אלו הודעות, ערוצים, קבוצות ופרופילים מסוימים. אם תלחצו על הלינק ששמנו בתחילת הפסקה הזאת, כנראה תשימו לב שהוא משתמש בדיוק בדומיין הזה.

פאבל דורוב, מייסד טלגרם, צייץ ב-X על התקלה וקרא לרשם הדומיינים שלו לסייע לפתרון הבעיה שנמשכה לאורך שעות ארוכות. במקביל, טלגרם התחילה להחליף את הקישורים המונפקים לפוסטים לדומיין telegram.me.

האשם האמיתי: סנקציות אמריקאיות וספקית VPN

עכשיו בואו ניקח כמה צעדים מטלגרם, לספקית VPN בשם First VPN. משרד האוצר האמריקאי הטיל אתמול סנקציות על אותה ספקית, לאחר שקבע כי היא משמשת האקרים במסגרת הוצאה לפועל של מתקפות Ransomware. בתוך המסמך הרשמי של משרד האוצר האמריקאי הופיעו כל הישויות של First VPN שכעת חייבות להיחסם על ידי כל החברות שלא רוצות לחטוף קנסות וסנקציות בעצמן, ובין היתר, הופיע גם הלינק המקוצר לערוץ הטלגרם של First VPN.

על פי ההערכות, מכיוון שהקישור שחייב להיחסם הופיע תחת הדומיין t.me, חברת DomainME שאחראית עליו החליטה להגדיל ראש, לציית לו באופן מוגזם, ולא לקחת סיכון. במקום לחסום רק את הלינק לקבוצה, היא פשוט הפעילה חסימה גורפת (Serverhold) שבפועל נעלה את הדומיין כולו והורידה אותו מהאוויר. מה שבטוח בטוח, אבל זה גם יכול להפיל דברים אחרים בדרך.

לאחר שעות ארוכות, ב-DomainME הגיבו פומבית לדורוב ואישרו כי החסימה אירעה עקב הציות לסנקציות של משרד האוצר, וכי לאחר בירור העניין, כל הלינקים שבו לפעילות. מבדיקת גיקטיים עולה כי הלינק המדובר לערוץ של First VPN מוביל כעת לעמוד שגיאה בטלגרם שמציע לכם לפנות למשתמש של החברה באופן ישיר, אך גם הוא "לא קיים" כעת.

בינתיים, נראה שדורוב לא רוצה לקחת את הסיכון בשנית, והודיע כי הוא רכש גם את הדומיין t.you, כך שתהיה לו תוכנית גיבוי לפעם הבאה, ואחלה של משחק מילים:

I’ve just bought https://t.co/WsJaiR5qLR (in addition to https://t.co/9z6UC2o37U) so it becomes a “we” problem. https://t.co/HqnFGPtdns

— Pavel Durov (@durov) July 14, 2026

The post פאבל דורוב חושף סיבה מטופשת לכך שהלינקים לטלגרם קרסו אתמול appeared first on גיקטיים.

כנס Geektime Code (צילום: Eclipse Media)

כנס Geektime Code 2026 כבר ממש מעבר לפינה, וזה בדיוק הזמן להיזכר בכל מה שיחכה לכם בשבוע הבא. רגע לפני שניגש לכותרות החשובות, רצינו להגיד לכם תודה על כך ששוב הוכחתם שקיים ביקוש עצום לאירועים המוקדשים לקהילת הפיתוח הישראלית. בלי פילרים או מצגות שיווקיות ובלי הצגות. רק טכנולוגיה וכלים פרקטיים, שאפשר ליישם כבר מחר בעבודה.

ועכשיו, לחדשות הטובות! לאור הביקוש הגדול, ובזכות מאמצים ענקיים של ההפקה וצוות האקספו שהפכו עולמות (תודה בהזדמנות זו) הצלחנו לארגן עוד מכסת כרטיסים אחרונה בהחלט, שזמינים עכשיו לרכישה. 

מה מחכה לנו?

הכנס יתקיים ביום שני הקרוב, 20 ביולי, באקספו תל אביב, והוא יארח כ-1,500 מפתחות ומפתחים שישתתפו בהרצאות ובסשנים בנושאים הכי חמים שמעסיקים אתכם היום.

עמירם שחר

את הבוקר יפתח עמירם שחר, ה-Co-Founder & CEO של Upwind – הסטארטאפ הישראלי שהפך בתחילת השנה ליוניקורן, ומפתח מערכת אבטחה של תשתיות ענן. בתוך שלוש שנים בלבד, הפך שחר את Upwind מסטארטאפ בשלב Stealth ליוניקורן, תוך הגדלת צוות הפיתוח ליותר מ-250 עובדים – וכל זאת בזמן שהתעשייה מסביב מפזרת חששות מכך שה-AI יחליף חלק גדול מכוח אדם, ולא יגדיל אותו. בקינוט הוא ישתף במסע היזמות שלו: מהקמת Spot.io ומכירתה ל-NetApp, דרך ההתחלה מחדש ובניית Upwind מאפס, ועד הלקחים שעיצבו את האופן שבו הוא מפתח ומגדיל צוותים כיום. הוא יספר כיצד Upwind משתמשת ב-AI באופן פנימי כדי להפוך כל מהנדס ומהנדסת לפרודקטיביים הרבה יותר, ומדוע היעילות הזו דווקא הפכה לסיבה לגייס עובדים מהר יותר.

מאור שלמה

נסיים את היום עם מאור שלמה והסיפור המטורף של Base44 – אותו כל מפתחת ומפתח צריכים לשמוע, במיוחד בעולם שבו הכל זז במהירות מסחררת וחוקי המשחק השתנו לחלוטין. בהרצאה שלו, שתתקיים תחת הכותרת "How can every developer become an entrepreneur using AI", הוא ישתף את סיפורו האישי על הקמת Base44 כיזם בודד – ללא גיוס הון, ללא עובדים ותוך שימוש ב-AI בלבד. שלמה יסביר כיצד מהפכת הידע הזו משנה לחלוטין את הדרך שבה כדאי לכם לעבוד כדי להצליח – בין אם אתם מקימים חברה משלכם ובין אם אתם רוצים להצטיין בחברה בה אתם עובדים.

בנוסף, תוכלו לשמוע את רועי שטרמן, Director of Software Engineering ב-VAST Data, שמגיע לכנס Geektime Code אחרי גיוס היסטרי של מיליארד דולר. הוא ידבר על הפתרון לחומת הזיכרון של סוכני AI, ויציג מחקר מעשי שבוחן כיצד ה-KV Block Manager (או KVBM) של NVIDIA Dynamo מאיץ חישוב בסקייל נרחב.

בכנס יתקיים גם מסלול חדש ומיוחד של NVIDIA ו-Nebius, שיאחד את הידע המקצועי העמוק של שתי הענקיות בתחומי השבבים, ה-AI והענן, ויארח את הסטארטאפ הישראלי Tavily. המסלול המשותף נקרא Run AI Inference at Scale, וכאן תוכלו לקרוא עוד על ההרצאות שיחכו לכם במסגרתו.

כנס Geektime Code 2025 (צילום: Eclipse Media)

השנה עומד כנס הפיתוח בסימן The AI-Native Shift: הסשנים יתמקדו בשילוב בין תשתיות ופיתוח מסורתיים – אלו שעובדים ב"עולם האמיתי" – לבין המהפכה האג'נטית שמשנה את חוקי המשחק. הדוברות והדוברים יציגו את האתגרים ההנדסיים החדשים, ויסבירו איך לגשר על הפער בין דמו מרשים למערכת יציבה בפרודקשן. לצד החדשנות האג'נטית, נישאר כמובן עם הרגליים על הקרקע ונדבר גם על פתרונות Performance & Scalability למערכות עתירות דאטה, אבטחת סוכנים וניהול APIs מורכבים. בנוסף, נדבר על Engineering Leadership ובניית צוותי R&D ב-2026.

ובגלל שאנחנו כבר ממש מתרגשים, קבלו הצצה נוספת לאג'נדה המטורפת של השנה.

קוד טרויאני, Self-healing וגיימינג

← מה אם כל תקלה בפרודקשן הייתה הופכת את המערכת שלכם לחכמה יותר? נתחיל מההתחלה: כל השבתה משאירה אחריה סימנים – התראות, לוגים, Traces, דאשבורדים, פוסט-מורטם. אבל כשהפרודקשן קורס שוב, רוב המערכות שוכחות הכל ומאלצות את הצוותים למצוא את אותן התשובות מחדש תחת לחץ. שמואל מורשקווסוקי, Cloud Architect באורקל, יציג מודל חדש ל-SRE המבוסס על סוכנים חכמים: מערכות פרודקשן בעלות זיכרון. הוא יסביר כיצד סוכני AI יכולים לזהות כשלים, להסיק מסקנות מתוך ההקשר המבצעי, לשלוף מהזיכרון מה עבד בפעם הקודמת ולהוביל לתיקון בטוח – והכל תוך שמירה על שליטה ובקרה אנושית. הוא יציג דמו טכני שמראה כיצד ניטור, אוטומציה, תשתיות ענן וזיכרון של סוכנים יכולים להתחבר יחד לארכיטקטורה בעלת יכולת Self-healing שלא רק מתאוששת מתקלות, אלא באמת לומדת מהן.

← מדוע הבקשה מ-AI "לכתוב קוד טוב יותר" מרגישה לנו כמו הטלת קוביות מסוכנת, עד שהוא באמת מייצר הנדסת-יתר שמובילה לכשל אבטחה חמור? ואיך הטרלה של LLMs עם פרומפטים על חתולים קשורה לריסוק של תהליכי לוגיקה קריטיים ומורכבים? אור ברוקמן, Cyber Security Expert ב-Google Cloud, תבחן את האופן שבו אנחנו חושבים על קוד גנרטיבי, ותציע תובנות הנדסיות פרקטיות, לצד Guardrails שיעזרו לכם לכתוב קוד עם AI בצורה בטוחה – מבלי להכניס סוס טרויאני ל-codebase שלכם.

← רוב הצוותים שמשיקים מוצרים מבוססי LLM מגששים באפלה בכל הנוגע לעלויות. הם אמנם מכירים את סכום החשבונית בסוף החודש, אבל אין להם מושג למה הוא כל כך גבוה, ואיזה חלק ממנו הוא בזבוז טהור. רונן פנחסוב, ה-CEO של Stealth, יצלול לעומק עלויות ה-LLM בפרודקשן: לאן הטוקנים הולכים, מדוע משאבי מחשוב מתבזבזים וכיצד בונים מערכות יעילות בעלות ניטור גבוה – כאלו שלא יפתיעו אתכם ביום התשלום. הוא יסביר כיצד הנדסת פרומפטים יכולה לצמצם עלויות, וידבר גם על שמירה ב-Semantic caching, זיהוי של חישובי מודל כפולים, אסטרטגיות לניתוב מודלים וארכיטקטורת ה-Observability שאתם חייבים כדי לראות מה באמת קורה מתחת למכסה המנוע.

← סוכנים הם כבר לא החלק הכי מורכב בפיתוח, והאתגר האמיתי טמון בהחלטות שמסביב: אילו סוכנים יש לחשוף בכל סשן, מי ה-Owner של התשובה ואיפה בני האדם משתלבים בתהליך מבלי לשבור את הרצף המעגלי. אלו היבטים שספריות כמו LangGraph לא נותנות להם מענה, ולכן מתן ארוש, GenAI Team Lead, R&D and Innovation Center ב-Deloitte, יציג שלושה דפוסי ארכיטקטורה שהחברה פיתחה כדי לפתור את הבעיות האלו: Tailored graph, סקיילינג של יחידות ל-Swarm של אפליקציות מרובות סוכנים ו-Drop-in replacement עבור סוכני LangChain ReAct. מההרצאה הזאת תצאו עם דפוסי עבודה פרקטיים, אחרי שהכרתם לעומק את הפשרות בפרודקשן שאף אחד לא מדבר עליהן, עד שהן מתחילות לכאוב.

← פיתוח משחקים הוא אחד האתגרים המולטי-דיסציפלינאריים המורכבים ביותר בעולם התוכנה. אתם זקוקים למידול תלת-ממדי, עיצוב סאונד, הלחנת מוזיקה, הנדסת קול, אמנות חזותית, טיפוגרפיה, מכניקה, פיזיקה וקוד – ושכולם יעבדו יחד בהרמוניה. מעל כל זה, יש את השכבה שאף אחד לא כותב עבורה איפיון: הווייב, התחושה, חווית המשחק, ה-Playability. הדבר הזה שגורם למישהו להרים את המשחק ולא להניח אותו מהיד.

הראל גל, Founder and CTO של Tohu.ai, למד את השיעור הזה בדרך הקשה במשך כמה שבועות. הוא תכנן מערכת סוכנים חצי-אוטונומית שבה סוכנים מומחים ניהלו כל אחד מהתחומים שהזכרנו, לצד Coordinator ואדם אחד בתהליך (כבמאי, לא כבילדר). המשחק הושק והארכיטקטורה החזיקה מעמד טוב מהצפוי, אבל מה שנשבר בסוף היה הרבה יותר מעניין. גל יציג גרסה נטולת פילטרים של הניסוי הזה: איך המערכת תוכננה, באילו תחומים הסוכנים תפקדו היטב, איפה הדברים התפרקו ואיך נראה התפקיד האנושי בפועל.

לרכישת כרטיסים אחרונים בהחלט

The post כנס Geektime Code חוזר בשבוע הבא: הנה מה שיחכה לכם appeared first on גיקטיים.

תמונה נוצרה באמצעות AI

אמנם התביעה של אפל מאיימת על כל השאיפות שלה בתחום, אבל OpenAI עדיין רוצה להיות חברת חומרה. במשך זמן רב היא הצליחה להסתיר את המאמצים שלה בתחום, אבל כעת, הדלפה מרכזית ראשונה חושפת את הגאדג'ט הראשון שהיא מתכננת להשיק.

המכשיר שיעקוב אחריכם בבית

מארק גורמן מבלומברג, שלרוב מתמקד בדיווחים ומידע פנימי על מוצרי אפל והתהליכים שמתרחשים בחברה, דיווח הלילה (ג') על מוצר הקונסיומר הראשון של OpenAI. ולא, אנחנו לא מדברים על שיתוף הפעולה המוזר שנחשף לאחרונה, אלא על גאדג'ט אמיתי שמפותח בתוך החברה: רמקול חכם. אבל זה לא עוד Nest Home בסיסי, אלא "רמקול חכם נייד ללא מסך, שאמור להיות המחשב הביתי לעידן ה-AI", כך על פי מספר גורמים המקורבים לנושא. המוצר עדיין נמצא בשלבי פיתוח מתקדמים, אבל הוא אמור להיות "סייען AI שחי בבית שלכם" ושולט על מוצרי הבית החכם, מנגן מדיה, עונה על שאלות, מגיב להודעות ומרחיב את שאר היכולות של ChatGPT.

על פי המקורות של גורמן, הרמקול יציף מידע באופן פרואקטיבי על פי הצרכים שלכם, ותוכלו לשאת אותו איתכם או להשתמש בטוויסט האמיתי שלו: הרמקול מכיל גם רכיבים מכניים שמאפשרים לו לנוע ברחבי הבית בעצמו, וב-OpenAI רוצים להעביר את התחושה שמדובר במוצר חי, ולא סתם ברמקול חכם שיושב על הדלפק שלכם. בנוסף, הרמקול אמור להתחבר לשאר מקורות המידע שלכם כדי להתאים את עצמו אליכם ולהבין אתכם בצורה טובה יותר. "המטרה היא שהמכשיר ירגיש כמו סייען אמיתי וכמו הגירסה המציאותית הפיזית של ChatGPT", אומרים המקורות. המכשיר גם אמור להשתמש בגירסה המתקדמת יותר של מצב הקול של ChatGPT שנקראת GPT-Live והושקה רק בשבוע שעבר כדי לשוחח ולהקשיב לכם בו-זמנית.

ב-OpenAI מתארים אותו בתור מוצר חסר תקדים: מחשב שנבנה עבור AI ויעזור לאנשים עסוקים להיות יותר פרודקטיביים. על פי הדיווח, הגאדג'ט כולל מצלמה וחיישנים אחרים שיעזרו לו להבין את סביבת המשתמש וההקשר, ובנוסף, הוא יכיל מודלי AI מתקדמים יותר מאלו שזמינים כיום ברמקולים חכמים. בנוסף, כך נטען (סליחה על זה), הרמקול יגיע גם עם סוללה ולא חיבור קבוע לחשמל. אם תרצו בכל זאת, תוכלו גם להשאיר אותו מחובר למקומו בחדר אחד.

זה מה שיצא כשביקשנו מ-ChatGPT לעצב את המוצר המתואר. ימים יגידו

עם הרבה אהבה מהמעצב האגדי של אפל

מי שכמובן משתתפים בפיתוח המוצר הם חברי LoveFrom, הסטודיו לעיצוב של ג'וני אייב, המעצב האגדי של אפל, ורבים מהגורמים המעורבים הם מהנדסים ומעצבים לשעבר מ-Apple, כשב-OpenAI מאמינים שהצוות יצליח לבדל את מוצר החומרה הראשון של OpenAI משאר השוק הרווי ברמקולים חכמים.

עם זאת, התביעה המפתיעה מצד אפל עשויה לתקוע מקלות בגלגלים בדרך להשקה הזאת, כיוון שלפחות לפי טענות אפל, OpenAI גנבה לכאורה סודות מסחריים ממנה לצורך פיתוח מוצרי החומרה שלה. על פי גורמן, ב-OpenAI סבורים כי הרמקול החכם המדובר לא מכיל או מפר סודות מסחריים כלשהם.

במקביל לרמקול, חטיבת החומרה של OpenAI מפתחת עוד 4 מוצרים שונים, כאשר הרמקול צפוי להיות הראשון שיושק אי שם ב-2027. עם זאת, כמובן שהתביעה של אפל ותהליך הפיתוח עשויים לשנות את מועדי ההשקה. גם אפל עצמה מפתחת רמקול חכם חדש שנדחה מספר פעמים, ורמקול נוסף עם תצוגה על גבי זרוע רובוטית שתוכל לזוז בהתאם לתנועות ודרישות המשתמש. האם זוהי המלחמה הבאה בין חברות הטכנולוגיה?

The post דלף המכשיר המסקרן ש-OpenAI מפתחת, והוא יסתובב אחריכם בבית appeared first on גיקטיים.

תמונה: @hstebbings1996

למרות המצב הלא פשוט בישראל והאווירה במקומות רבים בעולם, סטארטאפים ישראלים, גם בשלבים המוקדמים ביותר, ממשיכים למשוך תשומת לב ממשקיעים נחשבים ומובילי דעת קהל. אבל הפעם, הסיפור קצת שונה: אחד המשקיעים הצעירים והמדוברים ביותר בעולם ה-VC בחר לחשוף את ההשקעה הראשונה שלו בסטארטאפ ישראלי שעוד נמצא מתחת לרדאר – והצליח לשגע את העוקבים שלו.

11 מנכ"לים כבר רוצים להיכנס כאנג'לים

"טרם שיט ראשון של סטארטאפ ישראלי בהובלת 20VC", שיתף המשקיע הבריטי הארי סטבינגס. סטבינגס הוא המייסד הצעיר של קרן 20VC ומי שמנחה את הפודקאסט הפופולרי The 20 Minute VC כבר למעלה מעשור, שבו ראיין שמות ענק כמו מנכ"ל OpenAI סם אלטמן, מנכ"ל סיילספורס מארק בניוף, מייסד ספוטיפיי דניאל אק ומייסד לינקדאין ריד הופמן. המשקיע הצעיר נמנע מלציין מי החברה שבה השקיע, או אפילו באיזה תחום היא עוסקת.

ב-2021 מינף סטבינגס את הניסיון מהפודקאסט, והכריז על הקמת קרן הון סיכון בשם 20VC, שעבורה גייס 140 מיליון דולר. אגב, לפני שנה בדיוק הוא יצר לא מעט באזז ברשת כשאמר שלדעתו כדי לנצח כרגע נדרש קצב עבודה של שבעה ימים בשבוע. בציוץ הראשוני שלו בנושא, ציין סטבינגס כי השקיע 4.5 מיליון דולר בסטארטאפ העלום בתמורה ל-15% מהחברה, מה שמשקף לה שווי של כ-30 מיליון דולר אחרי הכסף בשלב הפרי-סיד. לדבריו, היזמים הם "שניים מהאופרטורים הגדולים של ישראל", והוסיף כי לסטארטאפ אין עדיין מוצר או הכנסות, אך הוא פועל במגה-שוק.

"זה לא ניסיון להשוויץ"

יממה אחרי הפוסט המקורי, סטבינגס פרסם פוסט נוסף שבו שיתף עד כמה ההכרזה שלו התפוצצה. לדבריו, קרנות רצו להשקיע עד 120 מיליון דולר בהשקעות המשך בסטארטאפ הישראלי; 11 מנכ"לים של חברות ציבוריות ביקשו להצטרף כמשקיעי אנג'ל; ויותר מ-30 בכירים בחדי קרן ביקשו אינטרו עם היזמים כדי לבחון עבודה בסטארטאפ. "זה לא ניסיון להשוויץ", הדגיש סטבינגס, "זה ניסיון לגרום לכם לבנות מותג אישי. כולם יכולים לעשות את זה, וזה יכול להיות הדבר הקטן שיהפוך למועיל ביותר עבור החברות שלכם".

למרות שהמשקיע הצעיר לא חשף את זהות הסטארטאפ הישראלי, אנחנו יכולים לאשר דיווחים קודמים כי מדובר בהשקעה בסטארטאפ חדש שהקימו דור מיצפון, ראש קבוצת פיתוח לשעבר במאנדיי; ואופיר פנסו, סמנכ"ל Go-To-Market במאנדיי. בנוסף, ממידע שהגיע אלינו עולה כי סטבינגס השתתף לאחרונה – הפעם לא כמוביל – בסבב גיוס של סטארטאפ ישראלי צעיר נוסף, שטרם נחשף, שגם הוא הוקם על ידי יוצאי מאנדיי. מה יש שם ביצחק שדה 6?

The post "בלי מוצר ובלי הכנסות": הארי סטבינגס משקיע בסטארטאפ סודי של יוצאי מאנדיי appeared first on גיקטיים.

מקור: Dreamstime

אילון מאסק הגיע באיחור משמעותי לקרב מול קלוד קוד. בזמן של-OpenAI יש מתחרה משלה בדמות Codex וגוגל עדיין לא באמת מאתגרת את השחקניות הגדולות, מאסק ו-SpaceXAI (לשעבר xAI) מנסים לייצר תחרות. במקביל לרכישה של Cursor בסכום עתק, הם השיקו בינתיים את Grok Build כמתחרה ביניים. הבעיה? שבועות ספורים לאחר השחרור שלו, הוא כבר הצליח לייצר סערה לא קטנה.

גם כשאסרו עליו, המידע עלה לענן

חוקר אבטחה המזדהה בשם Cereblab החליט לחפור ב-Grok Build, שמגיע בתצורת CLI, וגילה שמאחורי הקלעים הכלי לא ממש מתנהג כמו המתחרים שלו. לטענתו, ברגע שמשתמשים מעלים ל-Grok Build קובץ שעליו הם רוצים לעבוד, הקובץ עולה בשלמותו לשרתים של SpaceXAI מבלי לעדכן על כך את המשתמשים. החוקר גם גילה כי Grok Build לוקח ריפוז שלמים של משתמשים ומעלה אותם ל-Bucket בענן של גוגל, שנמצא בשימוש של SpaceXAI, במקום להשתמש אך ורק בקבצים הרלוונטיים כדי להגיב על פרומפטים של משתמשים.

על פי בדיקה של החוקר, מדיניות אחסון המידע של משתמשים ב-SpaceXAI היא כזו שאין לה אח ורע בתעשייה. כלים מתחרים כמו קלוד קוד, Codex ואפילו ג'מיני של גוגל לא שומרים כל כך הרבה מידע, פשוט מכיוון שהם פותחים רק את המידע הרלוונטי לפרומפטים ולא מעלים ריפוז שלמים לענן.

סודות מהעבר נחשפו

כדי לבחון את הכלי, Cereblab הורה ל-Grok Build להגיב לפרומפט פשוט שנתן לו ב-"Ok" ולא לעשות שום דבר מעבר, כולל איסור מפורש על פתיחת קבצים. בפועל, הכלי העלה לענן ריפו שלם יחד עם כל היסטוריית ה-git שלו. החוקר אפילו הסתיר שם קובץ שסומן בתור never-read, וגם הוא עלה. בנוסף, החוקר טוען כי Grok Build הצליח לשחזר סודות שנמחקו מהיסטוריית הריפו חודשים מוקדם יותר. אחרי שעשה זאת פעם אחת, הוא הצליח לשחזר את התהליך על קודבייס אחר, ואף חשף זאת בפני חוקרים נוספים שגילו שההתנהגות הזו משתחזרת גם אצלם.

מאסק מבטיח למחוק הכל

המחקר הפך במהירות לוויראלי וחייב את מאסק ואת SpaceXAI להגיב. בפוסט שפורסם בעמוד ה-X הרשמי של החברה נכתב: "אנחנו מעריכים מאוד ומכבדים את הפרטיות של המשתמשים שלנו ואת הבחירות שלהם. עבור צוותים שבוחרים לפעול במתכונת של ZDR (כלומר ללא שמירת נתונים) – אנחנו לא שומרים את הקוד או הדאטה שלכם". בנוסף, ציינו בחברה כי צוותים אחרים יכולים להשתמש כעת בפקודה privacy/ כדי למנוע ממקרים כאלו לקרות שוב.

במקביל, מאסק התייחס למקרה והבטיח: "כל מידע של משתמשים שהועלה ל-SpaceXAI עד עכשיו יימחק לחלוטין. לא יישאר דבר". עם זאת, בפוסט אחר הוא דאג לציין שבחברה ישמחו אם משתמשים בכל זאת יעלו אליהם מידע – בין השאר כי זה מסייע להם בדיבאגינג.

The post באג או פיצ'ר? המתחרה של אילון מאסק לקלוד קוד נתפס על חם appeared first on גיקטיים.

ה-AI של מטא בעברית. תמונה: מטא

מאת עו"ד גיא בקשי

לא מזמן השיקה וואטסאפ את אחד העדכונים המשמעותיים ביותר שלה, שמאפשר לנו להשתמש ב-Meta AI ישירות באפליקציה. מה זה כולל? תיוג @Meta AI בצ'אטים ובקבוצות, צ'אט ישיר עם הבוט, סיכום הודעות שלא נקראו, יצירת סטיקרים ובתכל'ס, כל מה שמוכר לנו מכלי GenAI אחרים.

שנתיים וחצי אחרי ש-ChatGPT נכנס לחיינו, בהחלט הגיע הזמן. זהו תוסף שרבים יחשבו שהוא נחוץ לאפליקציה הכי שימושית שלנו. אבל בתור מי שמשמש כממונה על הגנת הפרטיות בארגונים (DPO), תרשו לי רגע להיות בומר ולהתעכב על מה שמפחיד כאן, ספציפית בנוגע לסכנות לזליגת מידע אישי, מסחרי וטכני סודי – ומה אפשר לעשות כדי למזער את הסיכון הזה.

זהירות מה-Shadow AI

במרץ 2025, עובד קבלן של ממשלת ניו סאות' ויילס באוסטרליה, שרק רצה לייעל את עבודתו, הזין ל-ChatGPT  קובץ אקסל עם מידע רגיש על 2,031 אזרחים שנפגעו בשיטפונות, כולל שמות, פרטי קשר ומידע פיננסי ורפואי. עדיין לא ברור מי נחשף למידע הזה, האם הוא זמין ברשת והאם יש אפשרות לאתר אותו. בנוסף, ברגע שמידע מוזן לתוך מודל שפה, קשה ביותר לשחזר אותו או לעקוב אחריו בחזרה למקור.

זהו Shadow AI על רגל אחת: עובדים שמשתמשים בכלי AI בלי אישור הארגון, ואחת הסכנות הגדולות ביותר לארגונים. אי אפשר באמת לצפות טעויות אנוש, ואי אפשר לפקח על מה שאינו צפוי. מסמכי מדיניות והדרכות הם חשובים, אבל את הטעות הבאה הם לא ימנעו.

מטא ממשיכה להתהדר בהצפנה מקצה לקצה בשיחות וואטסאפ, ודואגת להזכיר שהיא עצמה לא יכולה לקרוא את השיחות שלנו. אבל שימו לב: כשאתם משתמשים בפיצ'רים של Meta AI – למשל, תיוג @Meta AI או העלאת תמונה של הילד כדי לג'נרט סטיקר  – מטא מקבלת את האינפוט שלכם ותשובות שלכם לאאוטפוט כדי לספק את השירות שביקשתם. אבל לא רק את זה. מטא מציינת במסמכי הפרטיות שלה, שחור על גבי לבן (או לבן על גבי שחור ב-Dark Mode), שהיא תשתמש במידע הזה גם "כדי לשפר את מודלי ה-AI של Meta", ומזהירה: "אל תשלחו ל-Meta הודעות עם מידע שאתם לא רוצים שהיא תדע".

אגב, את הפיצ'ר שלה, Muse Image, מטא כבר הספיקה להשבית, בעקבות ביקורת על אימון המודל על תמונות מהמאגר הפומבי של משתמשי אינסטגרם.

זהירות עם קבוצת הוואטסאפ של העבודה, כן?

קודם כל, אל תכניסו לשם מידע על לקוחות, צרכנים או משתמשים. ברגע שעשיתם את זה, תוך שימוש בכלים של Meta AI, הסכמתם שמטא תשתמש במידע לאימון המודל שלה. המשמעות? מידע מסחרי, אישי וטכני סודי עובר לצדדים שלישיים ללא פיקוח, ולמדינות שאולי אסור לכם להעביר אליהן מידע אישי, מכוח חוזה או חוק.

ברמה החוזית – אתם עלולים להכניס את הארגון להפרה – למשל, אם העברתם מידע על לקוחות בניגוד לחוזה איתם.

ברמה הרגולטורית – אתם עלולים להפר את החוק – למשל, אם העברתם מידע בלי הסכמה, או בניגוד ל-GDPR – הרגולציה האירופית להגנה על מידע – שעל פיה אסור, לדוגמה, להעביר מידע מהאיחוד האירופי לארה"ב אלא בתנאים מורכבים.

ובכלל – כשאתם משתמשים בוואטסאפ באופן פרטי ולא בחשבון עסקי, אין לכם הסכם עיבוד מידע עם מטא (Data Processing Addendum – DPA), ואין לכם שליטה על שרשרת האספקה. במילים אחרות, אין לכם מושג לאן המידע הולך.

וואטסאפ עונה בלי באמת לענות

אז מה כן לעשות? וואטסאפ משיקה גם את Private Processing. לפי מטא, זו טכנולוגיה מאובטחת שתומכת בפיצ'רים אופציונליים של Meta AI, כמו סיכום הודעות, עזרה בניסוח וצ'אטים במצב פרטי (Incognito Chats). זה אמור לאפשר עיבוד הודעות מחוץ למכשיר, בסביבה מאובטחת, ולמנוע מכל צד שלישי – ולפי מטא, גם ממנה עצמה – לקרוא את ההודעות.

עיבוד פרטי תומך גם ב-Zero Retention. כלומר, בסיום הסשן בצ'אטים במצב פרטי – ההודעות נמחקות. בנוסף, וחשוב מכך, בקבוצות וואטסאפ המנהל יכול להפעיל הגדרות פרטיות מתקדמות שיחסמו את תכונות ה-AI.

שאלתי את התמיכה של וואטסאפ מה באמת קורה עם המידע שלנו. זו התשובה שקיבלתי (בתרגום מאנגלית): "אם תבחרו לשוחח עם בינה מלאכותית, Meta תקבל את ההנחיה שלכם. כרגיל, ההודעות והשיחות האישיות שלכם נשארות מוצפנות מקצה לקצה, כלומר אפילו WhatsApp או Meta אינן יכולות לראות או להאזין להן".

במילים אחרות, וואטסאפ ענתה בלי באמת לענות: ההודעות הפרטיות שלכם מוצפנות מקצה לקצה – אבל ברגע שתייגתם את Meta AI, מטא היא הקצה, והיא תקרא את ההודעה המתוייגת. במסמך סקירת ההצפנה של וואטסאפ עצמה כתוב (בתרגום לעברית): "וואטסאפ אינה מחשיבה תקשורת עם שירותי מטא כמוצפנת מקצה לקצה". ואגב ההבטחה לגבי ההודעות שכן מוצפנות – במאי האחרון מדינת טקסס תבעה את וואטסאפ ומטא בטענה שההצפנה מקצה לקצה היא מצג שווא, ושמטא כן יכולה לצפות בתכתובות. נחכה לתוצאות.

אם כבר החלטתם לאפשר שימוש בוואטסאפ במסגרת ארגונית, הכינו מדיניות מחייבת שמגדירה מה מותר ומה אסור, ואל תשכחו שהמודל העסקי של מטא בנוי על הדאטה שלכם. ודאו שהעובדים מכירים את המדיניות הזו, תדרכו אותם וקוו לדחות את טעות האנוש הבאה כמה שיותר.

הכותב הוא ראש תחום שירותי ה-DPO (ממונה הגנת הפרטיות) במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ

The post מה אתם צריכים לדעת רגע לפני שאתם מכניסים את Meta AI לוואטסאפ appeared first on גיקטיים.

צילום: גיקטיים

בחודש ספטמבר אפל צפויה לשחרר בשעה טובה ומוצלחת את iOS 27, הגירסה החדשה של מערכת ההפעלה שלה, שאולי לא מגיעה עם שינויים מרחיקי לכת, אבל כן מגיעה עם לא מעט שיפורים שחיכינו להם הרבה זמן. אבל אתן ואתם קוראי גיקטיים, ולכן כנראה אין לכם סבלנות לחכות עד לחודש ספטמבר. אז אם גם אתם רוצים את iOS 27 כבר עכשיו – יש פתרון שעכשיו מתאים להרבה יותר אנשים.

הבטא שהפתיעה גם אותנו

מאז אירוע ההכרזה ב-WWDC 26 ועד אמש (ב'), iOS 27 הייתה במה שנקרא Developer Beta שמיועדת בעיקר למפתחים לצורך התאמה של אפליקציות למערכת ההפעלה החדשה, וכמובן לסקרנים שמוכנים לקחת את הסיכון שהמכשיר שלהם לא בדיוק יתפקד בצורה חלקה. אנחנו הקרבנו מכשיר iPhone Air (שנשלח אלינו לבדיקות באדיבות פרטנר) וכבר בדקנו לכם את Siri AI החדשה, וגם את האפשרות לתרגם גם לעברית לראשונה. מהניסיון שלנו עם שלוש הבטאות למפתחים שהתקנו, כולן היו מפתיעות למדי באופן שבו הן היו יציבות ובסך הכל מוכנות לשימוש יום-יומי, עם מעט מאוד באגים וחווית שימוש מוצלחת מאוד – על אחת כמה וכמה בבטא ראשונית. אז אנחנו מצפים לבטא פומבית מאוד יציבה באופן יחסי.

כעת, גם אפל מרגישה מספיק בנוח עם המצב של הבטא של iOS 27, שהיא משחררת גם את הבטא הפומבית שלה אחרי קצת יותר מחודש של בדיקות. אם אתם רוצים לקפוץ על הרכבת של iOS 27, עכשיו זה קל מתמיד. בשלב הראשון, כדאי שתוודאי שיש לכם אייפון שתומך בגירסה החדשה, כלומר iPhone SE מהדור ה-3, או iPhone 11 ומעלה. ועכשיו לשלב החשוב ביותר גבו, את, המכשיר, שלכם.

כן, אנחנו אומרים את זה כל פעם, אפילו כשיוצא עדכון גירסה סטנדרטי, אבל במקרה של עדכון לגירסת בטא, אנחנו לא יכולים להדגיש את זה מספיק. גבו את המכשיר שלכם. לא רק לאייקלאוד. אלא גם מקומית למחשב שלכם (בעזרת Finder ב-Mac או iTunes ב-PC). משתמשים שמנסים לחזור מגירסת בטא לגירסה רגילה מגלים לרוב בהפתעה שהם לא יכולים לעשות את זה בלחיצת כפתור, אלא שהם צריכים ממש למחוק את המכשיר כולו ולהתקין אותו מחדש. במקרה הזה, אתם תצטרכו גיבוי תקין. אל תגידו שלא אמרנו.

והרי לכם

יש? גיביתם הכל? רוצים לבדוק שוב? אחלה. עכשיו אתם יכולים לגשות לאתר הבטא הרשמי של אפל ולהתחבר עם ה-Apple Account שלכם. אחרי שהצטרפתם לבטא, גשו לאייפון שלכם, היכנסו ל-Settings, ביחרו ב-General ואז Software Update. כאן אתם תראו שאין לכם שום דבר חדש לעדכן אליו, אבל אם תשימו לב, יש לכם שורה עם הכיתוב Beta Updates. לחצו עליה, ביחרו ב-iOS 27 Public Beta, וחיזרו אחורה. כעת אתם אמורים לראות עדכון ל-iOS 27 שמחכה לכם. תעשו לנו טובה ותבדקו שוב שגיביתם הכל – ואתם יכולים להתקדם. שיהיה בהצלחה.

The post בלי לחכות: כך תעדכנו ל-iOS 27 עם סירי החדשה כבר היום appeared first on גיקטיים.

בואו לבחור את ההרצאות שהכי מעניינות אתכם בכנס Geektime Code (צילום: גלעד ארצי)

אמנם כבר הכרזנו על סולד אאוט, אבל זה לא אומר שנגמרו לנו ההפתעות: עכשיו כבר אפשר לספר כי כנס 2026 Geektime Code יארח מסלול מיוחד וחגיגי של NVIDIA ו-Nebius, שיהיה מורכב מהרצאות איכותיות המבוססות על הידע המקצועי העמוק של שתי החברות.

במסגרת שיתוף הפעולה בין ענקית השבבים וה-AI לבין ענקית הענן, בשנה שעברה השיקה Nebius את ה-AI Data Center הראשון בארץ, שמתבסס על ארכיטקטורת NVIDIA Blackwell. בנוסף, לאחרונה הודיעה NVIDIA כי תשקיע 2 מיליארד דולר ב-Nebius, כחלק משותפות אסטרטגית לבניית דאטה סנטרים ייעודיים לאימון ופריסה של מודלי AI.

המסלול המשותף של שתי החברות בכנס הפיתוח הגדול של גיקטיים נקרא Run AI Inference at Scale, והוא יארח גם את הסטארטאפ הישראלי Tavily, שפיתח פלטפורמה המאפשרת לסוכני AI לגשת בזמן אמת למידע עדכני באינטרנט באמצעות מנוע חיפוש ייעודי, אותו רכשה Nebius בתחילת השנה ב-275 מיליון דולר.

כנס Geektime Code יתקיים ב-20 ביולי באקספו תל אביב, והוא וצפוי לארח כ-1,500 מפתחות ומפתחים. המסלול החדש הוא אחד מכמה מסלולים מקצועיים פתוחים (כלומר, לא נדרשת הרשמה מיוחדת), ואתם תוכלו לדלג ביניהם בחופשיות ולבחור את ההרצאות שהכי מעניינות אתכם. כמו בכל שנה, תוכלו לעשות נטוורקינג איכותי וליהנות מאוכל טוב וקפה משובח.

הצצה ראשונה למסלול החדש

← צוותי AI אוהבים את הגמישות של תשתיות GPU, אבל הם לא רוצים לבזבז ימים שלמים על קונפיגורציה של קלאסטרים, ניהול Idle capacity או בנייה מחדש של Platform engineering. סימון קרסיק, Infrastructure Lead | AI R&D ב-Nebius, יעלה על הבמה המרכזית כדי להציג פתרון פרקטי שמאזן בין הצרכים האלה: ארכיטקטורת Serverless AI עבור משימות ונקודות קצה.

הוא יסביר כיצד מפתחים יכולים להביא את הקונטיינרים, הקוד, משקולות המודל וסביבות הריצה שלהם בקוד פתוח – בזמן שנביוס מטפלת בהקצאת המשאבים, ניהול מחזור החיים, קביעת סקייל אוטומטית וחיוב לפי שימוש בפועל. בן דוד יראה באילו מקרים Serverless AI הוא הפתרון הכי מתאים, כולל נקודות קצה להערכת מודלים, תהליכי Fine-tuning, הרצת אינפרנס בבאצ'ים, יצירת אמבדינגס ופייפליינים המשלבים CPU/GPU עבור אייג'נטים.

ההרצאה תעסוק גם בפשרות שלפעמים חייבים לעשות: מתי Serverless הוא הפתרון האידיאלי לעומסי עבודה נקודתיים של AI, ניסיוניים או מבוססי Node בודד, ומתי דווקא קלאסטרים שמורים הם הבחירה הנכונה יותר עבור אימון מודלים בסקייל גדול, או עבור אינפרנס בפרודקשן עם ניצולת גבוהה וקבועה.

כנס Geektime Code (צילום: Eclipse Media)

← שירי הוכהאוזר, Sr. AI Cybersecurity Alliances Manager ב-NVIDIA, תעזור לכם להתאים את המודל הנכון לאיום הנכון. הבינה המלאכותית הפכה במהירות לחלק בלתי נפרד מהדרך שבה צוותי אבטחה מגלים חולשות, מנתחים קוד ובודקים מערכות AI. אך בעולם הסייבר, מודל גדול וחדש יותר הוא לא בהכרח טוב יותר, והביצועים שלו תלויים ב-Use case: המשימה, הקונטקסט, מגבלת השיהוי, רגישות המידע וכן הלאה.

הוכהאוזר תסביר מדוע מודלים שונים, בגדלים ודפוסי פריסה שונים, יכולים להצטיין במקומות שונים לחלוטין. היא תציג דוגמאות כגון מודיעין של חולשות בזמן אמת, העשרת CVE ברמת הפונקציה, Red Teaming אוטומטי למערכות AI, יצירת שאילתות אבטחה בשפה טבעית ופעילויות אבטחה רב-שכבתיות מבוססות LLM – שבהן Classifiers קלי משקל, מודלי embeddings ומודלי הסקה ממלאים תפקידים שונים.

← גל הדר, Head of Research ב-Tavily; ותמיר כץ, Software Engineering Team Lead ב-Tavily, רוצים ללמד אתכם איך לעבור מחיפוש למחקר. סוכני AI זקוקים למידע עדכני ומהימן, אך כמו שאתם כבר יודעים, רשת האינטרנט לא נבנתה עבורם. השניים יציגו את התשתית מאחורי חיפוש ומחקר המותאמים ל-AI-native search: סריקת אינטרנט בסקייל רחב (מה שנקרא Web-scale crawling), עדכניות המידע, שליפה וה-Trade-offs שבין שיהוי, איכות ועלות. לאחר מכן הם יסבירו כיצד כל אלה הופכים לכוח המניע שמאחורי סוכני מחקר מודרניים ויעילים, המסוגלים לאסוף, להעריך ולסנתז מידע מרחבי הרשת.

← את ההרצאה האחרונה יעביר סוג'י מניאם (Sujee Maniyam), DevRel @ Token Factory ב-Nebius. היא תתקיים תחת הכותרת "Nebius Token Factory: Build AI engineered for your product", ותעסוק בפלטפורמת הנדסת ה-AI המלאה להרצת מודלי קוד פתוח בסביבת פרודקשן, עם שליטה מלאה על הביצועים, העלויות וההתנהגות.

← לבסוף, יתקיים פאנל בהשתתפות כל הדוברים, שיוקדש לשאלה: עם אילו אתגרים מתמודדים היום צוותי פיתוח בעת פריסה וסקיילינג של מערכות AI בסביבת פרודקשן? הדוברים ישתפו תובנות מהעולם האמיתי בנושאי תשתית, תהליכי Inference, אבטחה, אמינות וסביבות עבודה להנדסת AI-Native. לאחר מכן יתקיים שלב ה-Q&A עם הקהל.

לרכישת כרטיסים לכנס

Geektime Code 2026

The post רק בכנס Geektime Code: מסלול חדש ומיוחד של NVIDIA ו-Nebius appeared first on גיקטיים.

מצד שמאל: לפני העדכון. מצד ימין: אחרי. תמונה: מיקרוסופט

למיקרוסופט יש תחביב קצת מעצבן בשנים האחרונות: לדחוף לנו פרסומות "הצעות", המלצות תוכן ותוצאות חיפוש מיותרות ברשת היישר בתוך החיפוש של Windows. אם אי פעם פתחתם את שורת החיפוש רק כדי למצוא קובץ טקסט פשוט, וקיבלתם במקום זה המלצות למשחקים, חידון יומי או תוצאות חיפוש מהרשת שאין להן שום קשר למה שרציתם, אתם לא לבד. עכשיו נראה שמישהו שם ברדמונד סוף סוף התעורר והחליט לעשות סדר מקיף בבלגן.

תפריט חיפוש חדש ונקי

בפוסט שפרסמה בבלוג שלה מודיעה מיקרוסופט שהיא בוחנת גרסה חדשה ונקייה הרבה יותר של תפריט החיפוש ב-Windows 11. המטרה הברורה היא להחזיר את האמון של המשתמשים במערכת, או כמו שהם קוראים לזה, לתת לנו בדיוק את מה שביקשנו: חיפוש מהיר, רלוונטי לחלוטין ונקי מזבל.

אחד השינויים הכי משמעותיים הוא מסך הבית של החיפוש. עד היום הוא היה עמוס בווידג'טים-אריחים של תמונת היום וכל מיני שטויות שיכולנו לחיות טוב מאוד בלעדיהן. מעכשיו, המסך הזה יציג אך ורק את החיפושים האחרונים שלכם. בנוסף, מיקרוסופט עושה סדר בתוצאות עצמן ותתעדף קבצים, אפליקציות והגדרות מהמחשב שלכם הרבה לפני שהיא בכלל חושבת לחפש דברים ברשת או בחנות האפליקציות שלה.

עוד דוגמה. תמונה: מיקרוסופט

אם אתם חרדים לפרטיות שלכם או סתם שונאים שדוחפים לכם תוצאות רשת, תשמחו לדעת שעכשיו יש כפתור ייעודי בהגדרות שמאפשר לכבות לחלוטין את ההמלצות האלו (בהגדרות > פרטיות ואבטחה > חיפוש או Settings > Privacy & Security > Search).

ממשק החיפוש עצמו קיבל שדרוג משמעותי ומציג כעת מטא דאטה ברור יותר ומאפשר מה מקור התוצאה (אפליקציה, הגדרה, קובץ וכו) לתצוגה מקדימה של קבצים בחלונית הצדדית, כדי שלא תצטרכו לנחש על איזה מסמך אתם עומדים ללחוץ. עוד שדרוג קטן אבל חשוב במיוחד הוא היכולת של המנוע להתמודד טוב יותר עם שגיאות הכתיב שלכם, הקלדות חלקיות ואותיות חסרות. כלומר, כבר לא תצטרכו להקליד את השם המדויק לגמרי כדי למצוא קובץ מסוים. מי יודע, עם קצת מזל, מיקרוסופט תטמיע פיצ'ר "אחי אתה על עברית" כמו שיש בחיפוש של גוגל, כך שאם תכתבו euc.dsukntus בחיפוש, היא תדע מה אתם באמת מחפשים.

בלי הפרסומות שבצד שמאל. תמונה: מיקרוסופט

מעבר לקבצים ואפליקציות, מיקרוסופט כותבת שנעשה שיפור ספציפי באלגוריתם הדירוג כדי שהגדרות מערכת רלוונטיות (ה-Settings) יופיעו גבוה יותר בתוצאות מאשר קבצים רגילים.

חלק ממהלך גדול יותר

העדכון הוא חלק ממהלך רחב יותר של מיקרוסופט שנקרא Windows K2, שנועד לתקן את חווית השימוש הבסיסית במערכת ההפעלה כדי שתוכל באמת להתחרות בצורה רצינית מול חלופות כמו macOS ולינוקס. בשלב ראשון, השינויים האלו כבר זמינים למשתמשי Windows בערוץ – Experimental, ואם הכל ילך לפי התוכניות, הם יגיעו גם לכלל משתמשי הבטא ואז למשתמשים.

The post מיקרוסופט מקשיבה למשתמשים ומתקנת את מה שדפוק בחיפוש של Windows appeared first on גיקטיים.

מקור: WABetaInfo

משתמשי אייפון מכירים היטב את המלכודת: הדרך היחידה כיום לגבות את היסטוריית הוואטסאפ כדי לעבור למכשיר חדש עוברת דרך iCloud, כי בניגוד לאנדרואיד, באייפון פשוט אי אפשר להשתמש בגיבוי הענן של גוגל למשל למטרה הזו. כך שבזמן שמשתמשי אנדרואיד נהנים מ-15GB חינמיים ב-Google One, אפל הקמצנית נותנת רק 5GB, שמספיקים לכלום ולשום דבר. ואז, הפלא ופלא, המשתמשים צריכים לשלם לאפל על שדרוג האחסון רק כדי לא לאבד את השיחות שלהם. עכשיו מתברר שוואטסאפ בדרך לשחרר את בעלי האייפון מהתלות הזו.

אחסון רק להודעות שלכם

גרסת הבטא האחרונה של וואטסאפ ל-iOS כוללת אפשרות להוסיף תחת הגדרות הגיבוי בחירה בגיבוי עצמאי וייעודי של וואטסאפ. לפי הדיווח של הבלוג WABetaInfo, וואטסאפ תעניק לכל משתמש 2GB של אחסון בסיסי בחינם עבור המידע שלו; לא נשמע הרבה, אבל מדובר באחסון נטו, כך שבניגוד ל-iCloud למשל, תמונות שאתם מצלמים או דאטה מאפליקציות אחרות לא יגרעו מהמכסה שלכם. אם בכל זאת תצטרכו נפח איחסון גדול יותר, וואטסאפ תציע גם תוכניות נוספות בהן החל מחבילת 50GB בעלות של דולר אחד בחודש ועד 1TB. עם זאת, בדיווח מסייגים כי המחירים והנפחים הסופיים עשויים להשתנות עד להשקה הרשמית.

עוד עולה מהדיווח שהגיבוי דרך שירות הענן של וואטסאפ יהיה מחויב להיות מוצפן מקצה לקצה (בניגוד למשל לגיבוי לגוגל דרייב), ותוכלו להשתמש ב-Passkey, בלי לזכור סיסמה או קוד גיבוי של 64-ספרות, שהאובדן שלהם יגרום לכם גם לאבד את גיבוי השיחות שלכם.

המהלך הזה מגיע לאחר שבאפריל האחרון נחשף כי וואטסאפ מפתחת פתרון אחסון דומה גם למשתמשי אנדרואיד. עם זאת, נראה שעבור משתמשי אנדרואיד, שחלקם ממילא משלם על מינוי Google One, הפיצ'ר החדש יהיה קצת פחות קריטי בהשוואה למשתמשי iOS, שעבורם מדובר בדרך מעשית לחסוך בתשלומי ענן כפולים.

הנקמה של אפל?

מהלך אפשרי כזה של וואטסאפ עשוי לשרת 2 מטרות של מטא, חברת האם.

ראשית, היא עשויה לגרום למיליוני משתמשים בעולם להתרגל למחשבה של לשלם על וואטסאפ. כלומר, כן, טכנית, משתמשי אייפון כבר שילמו בעבר דולר על וואטסאפ (הוותיקים ביניכם בטח זוכרים את זה), אבל ברגע שכרטיס האשראי שלכם אצל מטא ואתם כבר משלמים לה על שירות אחד, יהיה קל יותר עבורה לעשות לכם Upsell, ולהציע לכם עוד שירותים דוגמת WhatsApp Plus, שירות הפרימיום של החברה.

שנית, בין מטא ואפל זורם הרבה מאוד דם רע, שנובע בין התפיסות הבסיסיות המנוגדות שלהן: מצד אחד, חברת פרסום עם פרקטיקות פרטיות שנויות במחלוקת לא פעם, שמציעה שירותים נגישים ובחינם תמורת הפרטיות והמידע שלכם; ומהצד השני, חברה יקרה וקמצנית ושותפה נאמנה ל-CVV שלכם, אבל מצד שני, תשמור על הפרטיות והמידע שלכם יותר מכל ענקית טכנולוגיה אחרת כנראה. עבור מטא, זו תהיה דרך נחמדה לעקוץ את אפל במגרש הביתי שלה ולפגוע לה קצת בהכנסות.

The post וואטסאפ הולכת לחסוך למשתמשי אייפון כסף על iCloud appeared first on גיקטיים.

מקור: Unsplash

מאת: ד"ר אסף שפנייר

יש לנו נטייה לחשוב שבינה מלאכותית היא כמעט משאב אינסופי. תמורת 20 דולר בחודש אנחנו מקבלים מתכנת, חוקרת, מעצב, מתרגמת ויועץ עסקי שעובדים עבורנו מסביב לשעון. זו אחת העסקאות המשתלמות ביותר שנוצרו בעולם הטכנולוגיה. אבל כמו כל עסקה שנראית טובה מכדי להיות אמיתית, גם היא כנראה לא תישאר כך לאורך זמן. מאחורי כל תשובה שמייצר מודל AI מסתתר כוח מחשוב עצום שעולה הרבה יותר ממה שרוב המשתמשים משלמים, והפער הזה מתחיל להיסגר. השאלה כבר אינה האם מחירי הבינה המלאכותית ישתנו, אלא איך השינוי הזה יעצב את הדרך שבה כולנו נשתמש בה.

סבסוד שאי אפשר להחזיק לאורך זמן

כבר בתחילת 2025 הודה סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, שהחברה מפסידה כסף על חלק ממנויי ChatGPT ודווקא במדרגת ה-Pro בעלות 200 דולר בחודש, בגלל היקף השימוש הגבוה מהצפוי. גם Anthropic פרסמה נתונים שממחישים את הפער: לפי תמחור ה-API שלה, משתמש כבד יכול לייצר עלויות של יותר מ-100 דולר בחודש, בזמן שהוא משלם 20 דולר בלבד על מינוי. במילים אחרות, מודל המנויים שעליו התרגלנו נשען במידה רבה על סבסוד.

התוצאה היא סולם מחירים שמטפס בהתמדה: OpenAI מציעה כיום מדרגות של 8, 20 ו-200 דולר בחודש; Anthropic מציעה מסלולים של 20, 100 ו-200 דולר; גוגל גובה כ-250 דולר עבור המנוי המתקדם של Gemini ו-xAI כבר חצתה את רף ה-300 דולר. ריבוי המדרגות אינו מקרי. החברות מחפשות את נקודת האיזון שבה מחיר המנוי כבר אינו נמוך מהעלות האמיתית של כוח החישוב שהמשתמש צורך.

חשוב להבין שלא כל המשתמשים נמצאים בקטגוריה הזו. רוב האנשים נעזרים בבינה מלאכותית לכתיבת מיילים, חיפוש מידע או משימות קצרות, והעלות שלהם נמוכה יחסית. "הבעיה" נמצאת בקבוצה קטנה אך כבדה של מפתחים, חוקרים וארגונים שמפעילים מודלים במשך שעות באמצעות סוכני AI ותהליכים אוטומטיים. משתמשים בודדים כאלה יכולים לייצר עלויות של עשרות אלפי דולרים, גם כשהם משלמים רק מאות דולרים בשנה. דוגמה אחת שצוטטה רבות ממחישה את סדרי הגודל: מפתח שהעביר דרך Claude Code כ-10 מיליארד טוקנים בתוך שמונה חודשים, שימוש ששוויו לפי מחירי ה-API עלה על 15 אלף דולר, שילם בפועל כ-800 דולר בלבד.

הברז מתחיל להיסגר

לא במקרה, במהלך 2025 ו-2026 החלו חברות ה-AI לשנות כיוון. Anthropic הגבילה את היקף השימוש השבועי, OpenAI צמצמה את מספר ההודעות למשתמשים חינמיים והעבירה אותם למודלים חלשים יותר, ובעולם הפיתוח כלים כמו GitHub Copilot ו-Cursor עברו ממודל של מנוי קבוע לתמחור המבוסס על היקף השימוש בפועל. מנוי ה-Pro של Copilot נחתך ממודל כמעט בלתי מוגבל ל-300 בקשות פרימיום בחודש, עם חיוב נוסף עבור כל בקשה. מעבר לכך, Cursor החליפה מכסה קבועה בתקציב דולרי שנשחק לפי מחירי ה-API בפועל. גם השקת הדור החדש של מודלי OpenAI ממחישה את הכיוון: חלק מהמודלים דווקא הוזלו, אבל הדגמים המתקדמים ביותר נותרו יקרים. במקביל, Anthropic החלה להציע מודלים מסוימים בתמחור המבוסס כמעט כולו על שימוש בפועל. המסר ברור: לא כל כוח חישוב יהיה זמין לכל משתמש ובכל מחיר. ייתכן שאף נראה מודלים מסוימים שלא יהיו פתוחים כלל לציבור הרחב, אלא רק לארגונים או ללקוחות שישלמו עבורם פרמיה משמעותית.

מתוכנה אחידה לתשתית מחשוב

אבל השינוי הגדול באמת עוד לפנינו. בעוד שנתיים-שלוש ייתכן שכבר לא נדבר על "מינוי ל-AI" אלא על שוק שבו כל מודל יתומחר כמו חשמל או מחשוב בענן. מודלים קטנים, מהירים וזולים יטפלו ברוב המשימות היומיומיות, בעוד שהמודלים החזקים ביותר יופעלו רק כשבאמת יהיה בכך צורך. אף אחד לא ישכור מטוס פרטי כדי לנסוע לקניון; באותו אופן, אף אחד לא יפעיל מודל שעולה דולרים לכל שאילתה כדי לנסח מייל פשוט. הבינה המלאכותית תהפוך מתוכנה אחידה לתשתית מחשוב שבה כל בקשה מתומחרת לפי המורכבות, זמן החישוב והאנרגיה שהיא צורכת.

בשנים הקרובות נראה גם שינוי עמוק באופן שבו אנחנו עובדים עם AI. כיום, המשתמש בוחר אם לעבוד עם GPT, Claude או Gemini. בעתיד, סביר להניח שהמערכת היא זו שתבחר עבורו. כל בקשה תנותח בזמן אמת, והמערכת תחליט אם ניתן לבצע אותה באמצעות מודל קטן שעולה אגורות, או שיש צורך במודל מתקדם שעלותו גבוהה פי עשרה או פי מאה. רוב המשתמשים כלל לא יידעו באיזה מודל השתמשו. מבחינתם תהיה רק תוצאה, אבל מאחורי הקלעים יפעל "נתב בינה מלאכותית" שינהל את העלויות בדיוק כפי שמערכות ענן מנהלות כיום שרתים, זיכרון ורוחב פס. ייתכן שגם מודל המנויים עצמו ישתנה. במקום לשלם 20 דולר בחודש ולקבל כמעט הכול, נקבל חבילת קרדיטים חודשית. משימות פשוטות יעלו שברירי סנט, אבל מחקר מעמיק, פיתוח תוכנה או הפעלת סוכני AI אוטונומיים יצרכו חלק משמעותי מהיתרה. השאלה כבר לא תהיה "איזה מודל הכי טוב?", אלא "כמה עולה לי להשתמש בו?".

נגמר החינם: סם אלטמן. צילום מסך

חזרה לשורשים של הנדסת התוכנה

למעשה, זהו בדיוק האופן שבו עולם המחשוב עובד כבר עשרות שנים. אנחנו לא מחליטים בכל רגע באיזה מעבד או זיכרון להשתמש. מערכת ההפעלה עושה זאת עבורנו כדי לאזן בין ביצועים לעלות. גם הבינה המלאכותית תהפוך בהדרגה לשכבת תשתית חכמה שמנהלת את המשאבים היקרים שלה בצורה אוטומטית. וכמו בכל תשתית, מי שמבין את הכלכלה שמאחוריה יידע לבנות מערכות טובות יותר ובעלות נמוכה יותר.

במשך שנים לימדו מהנדסי תוכנה כיצד לנצל כל בית בזיכרון וכל מחזור שעון. כשהמחשוב היה יקר, מהנדס טוב נמדד ביכולת להשיג יותר בפחות. עידן ה-AI הזול גרם לרבים לשכוח את העיקרון הזה. במקום לחשוב איך לפתור בעיה בצורה יעילה, פשוט מפעילים את המודל הגדול והיקר ביותר על כל משימה. כשהמחירים יתחילו לשקף את העלות האמיתית של כוח החישוב, הגישה הזו כבר לא תהיה משתלמת. השאלה שתפריד בין מערכת חסכונית לבין כזו ששורפת כסף לא תהיה איזה מודל הוא החזק ביותר, אלא איזה מודל חזק מספיק למשימה שלפניך. היתרון יחזור למהנדסים שיודעים לשאול את השאלה הזו, למדוד כל קריאה למודל ולתכנן מערכות שמפיקות את המקסימום מהמינימום.

זו אינה נסיגה טכנולוגית, אלא התבגרות של התחום. אחרי שנים שבהן התרגלנו לחשוב שבינה מלאכותית היא משאב בלתי מוגבל, אנחנו חוזרים לעיקרון הוותיק של עולם ההנדסה: גם בעידן ה-AI אין ארוחות חינם. חגיגת ה-20 דולר לא תסתיים בהכרזה דרמטית. היא פשוט תישחק, מכסה אחר מכסה, עד שהחשבון האמיתי יגיע גם אלינו. אבל הסיפור הגדול איננו על התייקרות. הוא על שינוי תפיסה: הבינה המלאכותית תהפוך מתוכנה צרכנית לתשתית כלכלית, בדיוק כמו חשמל או מחשוב בענן. מי שיבין את כלכלת ה-AI ייהנה מיתרון מקצועי ועסקי משמעותי. מי שלא, יגלה שהבינה המלאכותית אולי עדיין חכמה מאוד אבל כבר ממש לא זולה.

הכותב הוא ראש התוכנית לתואר שני בפקולטה להנדסת תוכנה, המכללה האקדמית להנדסה עזריאלי ירושלים

The post 20 דולר בחודש? גישה לכל מודל? חגיגת ה-AI עומדת להסתיים appeared first on גיקטיים.

תמונה: Unsplash, עיבוד תמונה

בשנה האחרונה ראינו יותר ויותר חברות שמחליטות לצאת בסבבי פיטורים משמעותיים, כשהן מאשימות את ה-AI שוב ושוב. באופן טבעי, מתכנתים רבים מרגישים שה-AI עומד להחליף אותם בכל רגע נתון, ושהם יצטרכו לעשות הסבת מקצוע לשרברבות. אולם נתונים חדשים חושפים שיכול להיות שדווקא ההפך הוא הנכון.

הריבאונד מגיע

על פי דוח חדש, נראה שאכן ישנה ירידה מתמדת של כ-7% בכמות מודעות הדרושים בשוק הכללי. עם זאת, דווקא תחום אחד נהנה מריבאונד מפתיע: פיתוח תוכנה. על פי הנתונים של Hiring Lab, יחידת המחקר של אתר המשרות Indeed, המפתחים נהנים מעלייה של 15% בכמות המשרות המתפרסמות. הנתונים הללו נאספו החל מחודש פברואר של שנת 2025. המועד נשמע לכם מוכר? בצדק כי זה החודש שבו הושק Claude Code והמושג Vibe Coding הפך לפופולרי. מחברי הדוח מכנים את התופעה הזו כ"צירוף מקרים שאי אפשר להתעלם ממנו".

עוד טוענים מחברי הדוח שבמהלך התקופה היו לא מעט גורמים שהשפיעו על השוק, אך מתארים את הריבאונד המהיר בפרק זמן של קצת יותר משנה כחריג. למרות שאלו נתונים מעודדים המעידים על מגמה חיובית בהייטק, חשוב לציין ששיעור המודעות בתחום הפיתוח עדיין נמוך ב-27.5% בהשוואה לחודש פברואר 2020 – רגע לפני תחילת תקופת הסגרים. בראיית השוק הכללי, נראה שכמות מודעות הגיוס זהה לרמתה באותה תקופה, כך שעל אף שמדובר בהתאוששות, היא מגיעה אחרי ירידה משמעותית שהחלה בשנת 2022.

לזה קוראים ריבאונד

מחיסול ליצירה

אבל נחזור לאופטימיות. על פי הנתונים, תופעת הריבאונד של מפתחי התוכנה אינה ייחודית לארצות הברית, וגם מדינות דוברות אנגלית אחרות נהנות ממנה. בנוסף, הדוח מעיד על כך שככל שהמשרה שלכם חשופה יותר ל-AI, כך מספר המשרות הפנויות נוטה להיות נמוך יותר – למעט בתחום פיתוח התוכנה.

עם זאת, המודעות הללו פונות פחות לג'וניורים שביניכם: 71% מהמשרות שפורסמו בתחום הפיתוח פנו לסניורים. זוהי מגמה לא פשוטה עבור אלו שלא מחזיקים בוותק משמעותי בתחום. "מערכת היחסים בין מודעות גיוס עובדים לחשיפה ל-AI מתחילה לעבור תהליך היפוך, מחיסול משרות, ליצירת משרות", מסכמים מחברי הדוח.

The post קלוד פוגע בדרישה למתכנתים? נתונים חדשים טוענים שבדיוק ההיפך appeared first on גיקטיים.

מקור: רדיס

ימים לא פשוטים עוברים על עובדי Redis (לשעבר Redis Labs), כשחברת הטכנולוגיה הישראלית יוצאת בגל פיטורים כואב.

על פי דיווח בגלובס, תיפרד החברה מ-75 עובדים במרכז הפיתוח שלה בישראל, המהווים כרבע מתוך 300 המועסקים בו כיום. החברה מתחזקת כיום מספר מרכזי פיתוח בעולם כולל בארצות הברית ובבולגריה, אך למרות הקיצוץ המשמעותי, המרכז הישראלי צפוי להישאר הגדול ביותר של החברה.

אחד הדאטה-בייסים הפופולריים בעולם

רדיס מוכרת בזכות מסד הנתונים שלה מסוג NoSQL הפועל בזיכרון בשיטת In-Memory, ומבוסס על קוד פתוח. הפתרון שלה נשען על שליפת נתונים בשיטת מפתח-ערך או key-value, מה שמאפשר שליפה מהירה במיוחד גם ממאגרים ענקיים. הפופולריות של הדאטהבייס הובילה גם את פלטפורמות הענן הגדולות, כמו AWS ו-GCP, להציע את הפתרון ישירות ללקוחותיהן.

החברה הישראלית נבנתה במקור על גבי פרויקט קוד פתוח שיצר מפתח איטלקי בשם סלבטורה סנפיליפו, המוכר כ-antirez, בשנת 2009. סנפיליפו גויס לרדיס ב-2015, מכר לה את זכויות הפרויקט ב-2018, והחל מ-2020 הפסיק להיות חלק מהצוות שמתחזק את קוד המקור הפתוח, אך נותר כחלק מהחברה.

את רדיס עצמה הקימו עופר בנגל ויפתח שולמן בשנת 2011. בשנים האחרונות עברה החברה מספר שינויים בצמרת ההנהלה: בנגל הכריז בסוף 2022 כי יעזוב את תפקיד המנכ"ל לטובת תפקיד היו"ר – תפקיד עם הרבה פחות נגיעה ביום-יום של החברה. ב-2023 הוא עזב לחלוטין עם כניסתו של רואן טרולופ כמחליפו. אחרי בנגל, גם שולמן עזב את תפקידו הפעיל בחברה בשנה שעברה, בין השאר לטובת הקמת סטארטאפ חדש, אך הוא ממשיך לכהן כחבר דירקטוריון.

"החברה אינה מתייחסת לשמועות וספקולציות"

פנינו לרדיס בבקשה לתגובה על המהלך, ומהחברה נמסר לנו בתגובה כי "החברה אינה מתייחסת לשמועות וספקולציות".

The post רדיס מפטרת רבע מהעובדים שלה בישראל appeared first on גיקטיים.