ועידת ישראל לטכנולוגיות המידע (צילום: הלשכה לטכנולוגיות המידע)

שמונה מסלולים מקצועיים, תערוכת Expo, תחרות סטארטאפים וזירת AI & Cyber חדשה: ועידת ישראל לטכנולוגיות המידע חוזרת לתל אביב וצפויה לארח כ-3,000 יזמות ויזמים, משקיעים, נציגי סטארטאפים ובכירים בארגונים. הכנס יעסוק בשינויים שיוצרת מהפכת ה-AI בשוק העבודה, שוק היזמות, חברות השירותים, חברות מסורתיות וממשלתיות וסטארטאפים.

זהו אחד הכנסים הוותיקים והגדולים בישראל, והשנה הוא יתקיים בסימן Designing the Future: From Vision to Impact. הדוברות והדוברים יעסקו בשאלות של תכנון, הסתגלות והתפתחות – מרמת המדינה ועד רמת הסטארטאפים: כיצד כלי ה-AI משפיעים על העובדים, איך Vibe Coding במחלקות הלא-טכנולוגיות משפיע על מחלקות הפיתוח וה-IT, מהי המשמעות של כניסת המודלים החדשים למוקדי השירות, איך כל זה משנה את התרבות הארגונית, ומה צריך לעשות כבר מחר בבוקר בביטחון, רפואה, תעשייה, חינוך, פיננסים, ותשתיות IT.

הכנס יתקיים ב-15 באוקטובר (07:15-14:20) בביתן 2, אקספו תל אביב, ומכירת הכרטיסים בעיצומה. האירוע יפגיש את קהילת העסקים, ה-IT וההייטק במקום אחד, והוא מיועד למנהלות ומנהלים, מקבלי החלטות ואנשי מקצוע – גם מהצד הארגוני-העסקי וגם מתחומי טכנולוגיות המידע וההייטק, מכל מגזרי המשק (עסקי, פרטי, ציבורי, ממשלתי, ביטחון, תעשייה, אקדמיה).

שימו לב: ניתן להשיג כרטיסים במחיר מיוחד במכירה המוקדמת עד 17.9.

טעימה ממה שיחכה לכם בכנס

המליאה תיפתח עם הרצאות מקצועיות ושיחות 1:1 בהשתתפות שחר אפעל, מנכ"ל נס טכנולוגיות; פרופ' יצחק קרייס, מנהל המרכז הרפואי שיבא; גידי לשץ, מנכ"ל אסותא מרכזים רפואיים; איתי מרגלית, מנהל הפעילות העסקית בסיילספורס; נדב צפריר, מנכ"ל צ'ק פוינט; ובכירים נוספים בחברות המובילות במשק.

בנוסף, יתקיימו שלושה פאנלים:

• הסחרור הטכנולוגי – הזדמנויות ואתגרים ברמת המדינה, הארגונים והשוק העסקי: הפאנל יעסוק באתגרים ובהזדמנויות לעצב את המחר ולעשות קפיצות דרך בקידום המשק, הכלכלה והחברה. את הפאנל תנחה קרן מרציאנו, העורכת הכלכלית הראשית של חברת החדשות בערוץ 12.
• סופת ה-AI – הזדמנויות ואתגרים בהייטק הישראלי: מה צריכה לעשות המדינה בהיבטי תשתיות, יישומים, חינוך ותעסוקה? מה המדינה והיזמים צריכים לעשות כדי להציב את ישראל במקום מוביל בעולם ולמשוך את המשק לצמיחה? מהם הצעדים הכי דחופים בשלל ענפי המשק? את הפאנל ינחה חמי פרס, מנהל ושותף מייסד בקרן פיטנגו ויו"ר מרכז פרס לשלום ולחדשנות.
• הסודות שמאחורי הבחירות, הסקרים והמדגמים: מה אומרים הסוקרים העיקריים של ערוצי הטלוויזיה המובילים, מה אומרת המנכ"לית היוצאת של ועדת הבחירות והאם אנו ערוכים להתמודד עם זיופי ה-AI והאתגרים שהוא מכניס לתוך הבחירות השנה? את הפאנל תנחה קרן מרציאנו, העורכת הכלכלית הראשית של חברת החדשות בערוץ 12.

ועידת ישראל לטכנולוגיות המידע

בסיום הפאנלים ייפתחו 8 מסלולים מקצועיים: תשתיות IT ומחשוב ענן, סייבר והגנת פרטיות, Data & AI, בריאות דיגיטלית, פיננסים, טכנולוגיה והגיל השלישי, ניהול פרויקטים, חוויית לקוח (CX), טכנולוגיות למידה ועתידנות טכנולוגית.

כחלק מהרחבת פעילותה של הלשכה מול חברות הייטק וסטארטאפים בישראל, יארח הכנס כ-30 סטארטאפים בתערוכה ייחודית, שתכלול פאנל מקצועי בהשתתפות נציגי הסטארטאפים הנבחרים. הם ישתתפו גם בתחרות, והמנצח, שיקבל תעודת הוקרה מהלשכה, יוכרז בסיום תהליך הצבעה ממוכן במסגרת הוועידה.

רוצים לנצל את ההזדמנות לחיבורים והזדמנויות עסקיות? החברות והארגונים שחברים בלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל יוכלו להשתמש במערכת ממוחשבת לתיאום פגישות והיכרות מוקדמת עם הסטארטאפים המשתתפים.

לפרטים נוספים ורכישת כרטיסים לוועידת ישראל לטכנולוגיות המידע 2026

The post הכנס הגדול של קהילת העסקים וה-IT בישראל חוזר: הנה מה שיחכה לכם appeared first on גיקטיים.

בכנס Google I/O האחרון נזרקו לא מעט פעמים לאוויר המילים AI וסוכנים לצד שלל פיתוחים קטנים וגדולים, אולם אחד הפיתוחים המרשימים ביותר שבלטו לא מעט הוא Gemini Spark, פלטפורמת הסוכנים של גוגל. כעת, היא מגיעה גם לאחד מהמוצרים החשובים ביותר עבורכם: Google Photos. עם זאת, נראה שנצטרך לחכות קצת.

לעשות סדר בספרייה המבולגנת שלכם

נזכיר ש-Spark הוא כלי שמאפשר למשתמשים לייצר סוכנים שיבצעו עבורם משימות בתוך האקוסיסטם של מוצרי גוגל, והוא גם מתחבר דרך MCP לשירותי צד ג', כך שיש לו פוטנציאל גדול לשמש אתכם. הפיצ'ר, שהושק גם בישראל, מגיע עכשיו גם ל-Google Photos, ויכול לנהל את ספריית התמונות שעמוסה במאות אלפי תמונות וסרטונים (וכמובן צילומי מסך). בגוגל מסבירים כי ספארק יכול כעת לחפש ולסדר באופן אוטומטי את התמונות והסרטונים שלכם, לחלץ מידע וטקסט מתמונות, וגם לערוך תמונות – הכל בהתאם לפרומפטים שלכם, תוך כדי שהוא יכול לתפעל משימות מורכבות עם שלבים מרובים. גם הפעם ניתן לקבוע ל-Spark משימות שיחזרו על עצמן כל זמן מה, כדי לשמור על הספרייה שלכם מתוקתקת.

כך למשל, בגוגל מדגימים כיצד אפשר לכתוב לספארק למצוא את 15 התמונות הכי טובות מהטיול שלכם לארצות הברית, לשפר אותן, להעלות אותן לאלבום משותף בשם "USA 2026" ואז לנסח מייל עם הלינק לשאר המשתתפים. תוכלו גם לבקש מספארק לעשות קצת סדר בספרייה שלכם ולפלטר תמונות כפולות או דומות, ליצור לכם אלבומים קבועים שיסכמו לכם כל חודש, וגם לסדר לכם את התמונות של הקבלות מהחודש כדי שתוכלו להגיש ולקבל החזרים ממקום העבודה.

בגוגל מסבירים שבכל פעולת עריכה שבה הוא משנה את התמונה, ספארק משכפל אותה קודם, כך שתמיד יש לכם העתק שמור, ולפני שהוא שולח אימיילים או יוצר אלבומים משותפים, הוא יבקש מכם אישור מפורש. בנוסף, כל אלבום חדש שיווצר על ידי ספארק יהיה מוגדר כפרטי כברירת מחדל, ויבקש מכם אישור כדי לשתף אותו. אה, והאחראית על Google Photos, שמרית בן-יאיר, היא זו שקיבלה את הכבוד להציג את העדכון:

For a while now, I’ve relied on @GeminiApp and @antigravity agents across a wide range of use cases—spanning creativity, productivity, and analysis. But I’ve always dreamed of having a power agent to help me get the most out of my 143,206 photos and videos. And that day has come!… pic.twitter.com/WbnkYpattQ

— shimrit ben-yair (@shimritby) September 3, 2026

בשלב הראשון, כמו רוב הפיתוחים של גוגל בתחום ה-AI, גם Gemini Spark עבור Google Photos יושק תחילה בארצות הברית, למשתמשי Gemini AI Pro ו-Ultra, ובאנגלית בלבד. נראה שבינתיים, גוגל בוחנת את השטח לפני שהיא משחררת את הפיצ'ר הזה לחלקים נוספים בעולם. בכל זאת, מדובר בכל התמונות שלכם. אגב – מה קורה עם Gemini 4.0 Pro?

The post משתמשים ב-Google Photos? סוכן ה-AI של גוגל מגיע לעשות לכם סדר appeared first on גיקטיים.

סם אלטמן | תמונה: TechCrunch

ב-OpenAI עוד לא נרגעים מהנזקים שעשתה הפריצה ל-Hugging Face, וכבר אנחנו שומעים על בלאגן חדש. הפעם, סוכני AI שאמורים לחפש מידע ברשת משתעממים, יוצרים התארגנות חשאית באתר גרמני ומרכלים מאחורי הגב של סם אלטמן. נשמע כמו מדע בדיוני? תחשבו שוב. כי מתברר שרגע לפני השקת המודל החדש שלה, OpenAI נאלצה להתמודד עם מרד קטן וחמוד של הסוכנים האוטונומיים שלה.

אלפי עריכות ביום

זה קרה במאי האחרון. מספר סוכני AI שהפעילה החברה של סם אלטמן החליטו לצפצף על ההנחיות וה-Guardrails, השתלטו על אתר גרמני והפכו אותו לזירת צ'אט סודית מתחת לרדאר של עובדי OpenAI. הפעילות הזו נחשפה לאחרונה על ידי ארבעה חוקרי אבטחה שפרסמו דוח מקיף בנושא. מהדוח עולה כי הסוכנים השתלטו על DseWiki, אתר דמוי ויקיפדיה המיועד למתכנתים ומאפשר לכל משתמש להגיש עריכות – מנגנון שאותו הסוכנים פשוט ניצלו כדי לשוחח ביניהם.

החוקרים מציינים בדוח כי מצאו "יותר מ-18 אלף פוסטים של סוכני AI אוטונומיים, שהזדהו ככאלו שנוצרו על ידי OpenAI, אשר 'שוחחו' אחד עם השני ברשת בזמן שנשלחו למשימת איתור מידע". לדבריהם, הסוכנים פעלו יחד ושיתפו פעולה כדי לעקוף את ההגבלות שהוטלו עליהם, תוך מחקר משותף של הסביבה שבה הריצו אותם.

מרמים במבחנים בעזרת Tor

הדוח חושף שהסוכנים של OpenAI שלטו באתר הגרמני במשך כחודשיים עד שהתגלו. בזמן הזה הם חלקו ביניהם טקטיקות לרמאות במבחנים שהריצו עליהם חוקרי החברה, ושיתפו שיטות להסתרת הפעולות שלהם כך שלא ייראו חשודות, כולל שימוש בדפדפן המוצפן והמבוזר Tor.

המקרה הראשון נרשם ב-11 במאי, ובמהלך חמישה שבועות נרשמה עלייה בפעילות עד לשיא ב-18 ביוני, עם אלפי עריכות באתר. משם המספר ירד למאות עריכות, עד שהסוכנים הפסיקו את הפעילות ב-22 ביוני. הזיהוי שלהם היה פשוט יחסית, מאחר שהם לא הסתירו את זהותם ובחרו שמות משתמש כמו OpenAIResearcher ו-OAIResearchMar26. רוב הסוכנים רצו על תשתית Azure של מיקרוסופט – ספקית הענן של OpenAI – והחוקרים ציינו שאחרי התקרית זוהו כניסות מרובות של עובדי OpenAI לאתר.

תזמון בעייתי

הדוח של החוקרים פורסם ביום שישי, שעות ספורות אחרי ש-OpenAI חשפה את GPT-6 Astra, המודל החזק ביותר שלה. עושה רושם שבחברה גילו את הפעילות החריגה כבר ביוני, מה שמסביר את הירידה הדרסטית בכניסות של הסוכנים, אבל בחרו לא לחשוף את המידע עד אחרי ההשקה הגדולה, ואישרו את הפרטים רק בסוף השבוע בעקבות פרסום המחקר.

בתגובה, OpenAI מדברת על נושא בריחת המודלים מהנורמות שהוכתבו להם (מה שמכונה Misalignment), וטוענת שהגיע הזמן להגדיר סטנדרטים לתקריות מסוג זה. בחברה מציינים כי בניגוד לתקרית Hugging Face שאליה התייחסו כאירוע סייבר עם תגובה מיידית, הפעם פעלו אחרת – ומזכירים שחקירת הפריצה לפלטפורמה, שתעבור לידי אנבידיה בעסקת ענק של כ-13 מיליארד דולר, עדיין נמשכת.

למרות הטענות שמדובר בתעלולי יח"צ לחברה, חשוב לזכור ש-OpenAI נמצאת בתהליך מתקדם לקראת הנפקה, ואם יש משהו שמשקיעים ורגולטורים לא אוהבים זה ידיעות מסוג זה. אחרי הכל, אם החברה לא יכולה לשלוט בכלים ובמודלים שלה, מי יבטיח שהם לא יפגעו במשתמשים תמימים או לקוחות בהמשך או לא יחרגו מהקווים המנחים שהלקוחות של OpenAI יקבעו?

המחקר המלא מחכה לכם כאן.

The post ושוב, סוכנים של OpenAI ברחו מסביבת בדיקות, השתלטו על אתר ותיאמו מהלכים appeared first on גיקטיים.

תמונה: הדרך ל-61

אם התעייפתם מהבטחות הבחירות והראיונות בתקשורת, ודפקתם את הראש בכל פעם שהמפלגה או המועמדים שלכם עשו שטויות, אולי הגיע הזמן שתנסו לנהל קמפיין בעצמכם? סימולטור ישראלי חדש לוקח את נתוני הסקרים בזמן אמת, משלב מנוע הסתברותי ואלגוריתם מתעדכן, ומציב אתכם בראש מפלגה לבחירתכם – ממש כמו Football Manager רק למנדטים. אז… האם תצליחו לכבוש את הכנסת הבאה או שתתרסקו באופוזיציה?

האם תצליחו להפוך לראש הממשלה הבא?

שחר רוזנפלד, מפתח עצמאי וסטודנט למדעי המחשב בנה את "הדרך ל-61". סוג של סימולטור בחירות לכנסת ה-26. כל מה שאתם צריכים לעשות הוא לבחור מפלגה מבין המפלגות האמיתיות שמתמודדות לכנסת, ולשרוד 10 שבועות של קמפיין. בתחילת כל קמפיין תגרילו את "תנאי הפתיחה" שלו, ותתחילו עם מספר המנדטים המעודכן לפי שיקלול של הסקרים האחרונים. "בניתי אוטומציה שרצה כל יום ב-04:00 לפנות בוקר: היא מושכת את כל הסקרים שפורסמו בישראל, לוקחת מכל גוף סקרים גדול את הסקר האחרון שלו ומחשבת ממוצע", מסביר רוזנפלד בשיחה עם גיקטיים. נקודת הפתיחה של המפלגה שתבחרו היא נקודת הפתיחה האמיתית, לפי מצב הסקרים הנוכחי.

בכל סיבוב בקמפיין תוכלו לבחור פעולה שאתם רוצים לעשות כדי לקדם את המפלגה שלכם, בין אם מדובר בפעילות שטח, צירוף של אנשים לרשימה שלכם או כמובן ראיון לטלוויזיה. לאחר מכן גם תצטרכו לבחור בצורה יותר מדויקת את המהלך שלכם, כמו למשל לאיזה ערוץ להתראיין, איך לענות לשאלות קשות, את מי לצרף לרשימה או איזו פעילות שטח לבצע. לכל מהלך יש סיכוי להעלות לכם את מספר המנדטים, ולכל מהלך גם יש סיכוי לפגוע בכם. אתם תמיד תצטרכו לחשוב על זה היטב.

בסיום כל שבוע תקבלו את ה"סקר" העדכני שיגיד על כמה מנדטים אתם. לבסוף, אתם תגיעו ליום הבחירות, ובהתאם להישגים שלכם, תוכלו להשתתף במשא ומתן קואליציוני, להישאר מתחת לאחוז החסימה, להתקע באופוזיציה או כמובן, להפוך לראש הממשלה הבא. חלק מהתרחישים כאן מצחיקים וחלקם קרובים מדי למציאות.

עלה על הרדאר של המפלגות

רוזנפלד הסביר לנו כיצד המנוע ההסתברותי של המשחק עובד, ונשמע שהוא בנה פה מערכת משמעותית שמעוגנת לא מעט בתנאים של מערכות בחירות קודמות. המערכת כוללת מטריצה של כמעט 1,000 ערכים מכויילים, עם נטיות שונות של ערוצי טלוויזיה ותשובות שונות; ראיון בערוץ תקשורת אחד יגרום לאפקט אחד, וראיון לערוץ אחר, יגרום לאפקט אחר. "חוק הברזל" של יום הבחירות נמצא גם כאן; מנגנון זליגת קולות בין מפלגות דומות ועוד.

"אני מריץ באופן שוטף, בעזרת AI, סריקות של האקטואליה והראיונות הפוליטיים כדי לרענן את מאגר השאלות והתרחישים", מסביר רוזנפלד. "כשקמו עמך ישראל וזהות, הן היו במשחק תוך יום. האיחוד או הפילוג הגדול הבא? אעשה כל מאמץ שיהיה במשחק לפני שהפאנלים בטלוויזיה יסיימו לדבר עליו". ואכן, בדקנו, והאיחוד בין הציונית הדתית וזהות עודכן במשחק תוך פחות מיום.

"אני מפתח אינדי (יש לי כמה משחקי iOS בחנות). את המשחק בניתי ב-JavaScript נקי בלי פריימוורק, על Vercel עם Redis – והפיתוח נעשה בעבודה צמודה עם Claude של Anthropic: אני מביא את הידע הפוליטי, הגיים-דיזיין וההחלטות, וה-AI מאיץ את הקצב בטירוף. ככה אדם אחד מוציא פיצ'רים שבעבר היו דורשים צוות – כולל ביקורות ריאליזם מפלגה-מפלגה מול החדשות האמיתיות", הוא אומר.

נראה שהמשחק תפס מספיק תשומת לב, כיוון שמלבד ל-40,000 קמפיינים ששוחקו מאז ההשקה, רוזנפלד טוען כי ישנן מפלגות שאפילו פנו אליו לגבי חלק מהנתונים שמופיעים במשחק – שכאמור אמורים להיות מבוססים על המציאות. ומה בנוגע לבחירות של המשתמשים? ובכן, על פי רוזנפלד, המפלגה הכי פופולרית כרגע במשחק "ביחד", ואחריה "הליכוד" ו"הדמוקרטים". רק 23% מהמשתמשים שסיימו קמפיין הצליחו להפוך לראש הממשלה, וכ-2,000 משתמשים מצאו את עצמם מתחת לאחוז החסימה. לא נעים.

"הדרך ל-61" זמין בחינם

The post רוה"מ או אחוז חסימה? ההתמכרות החדשה שלכם היא סימולטור קמפיין בחירות appeared first on גיקטיים.

צילום: גיקטיים

אם אתם עוקבים אחרי גיקטיים, אתם בטח מכירים את השריטה שיש לנו עם שואבים. אבל עם כל הכבוד למתחרות הסיניות שמאתגרים אותה, אנחנו שומרים מקום של כבוד ל-OG של התחום: Dyson – החברה שהפכה לשם נרדף לכל הקטגוריה ("קניתי דייסון של שיאומי"). לאחרונה, נחשפתי לדגם… מיוחד… נקרא לזה של דייסון, ולמרות שהוא ישאיר לכם עודף מ-200 שקלים, הוא לא מפורסם ולא מככב בקבוצות הקופונים ואתרי המכירות: הכירו את ה-Casdon Dyson.

הערה חשובה לפני שמתחילים בסקירה: הפעם באופן חריג, לא קיבלתי את הדייסון הזה לסקירה מהיבואן או המפיץ הישראלי. למען האמת, לא אני קיבלתי אותו. אלא הבן שלי, שקיבל אותו כמתנה ליום ההולדת מהדודים והבני דודים. אבל אתם מכירים אותי: אני רואה גאדג'ט חדש ואני חייב לבדוק אותו. גם אם זה אומר לקחת אותו מהידיים הרועדות של פעוט בטנטרום.

סוף סוף דייסון שלא תופס חדר משלו

קליל ונוח לשימוש. צילום: גיקטיים

באופן כללי, ה-Casdon Dyson מרגיש מתנהג כמו דייסון קלאסי. בלי שטיקים ובלי טריקים וגם בלי גימיקים. בזמן שכל המתחרות משתמשות במסכי מגע וכפתורים מבלבלים, דייסון שומרת כאן על העיצוב הקלאסי שכולל כפתור אחד להפעלת השואב, וכפתור שני לפתיחת מיכל האשפה. זהו.

על האריזה גיליתי כיתוב בולט ובו כתוב שהוא מיועד לגילאי 3+, אבל גם הבייבי שלי, שעוד לא הגיע לגיל הזה, הצליח להסתדר ולהפעיל אותו ברחבי הבית הודות לפשטות הזאת. עם זאת, קחו בחשבון שהאורך של "מוט השאיבה" מותאם לגילים האלו, אז אני הייתי צריך יותר להתכופף כדי לנקות איתו. קצת מבאס, אבל אני אקח את זה.

בניגוד לדייסונים הקלאסיים ששוקלים המון ומכאיבים לפרק כף היד שלי אחרי כמה דקות של שימוש, ה-Casdon Dyson הוא קליל למדי, כשהיחידה הראשית שוקלת כ-450 גרם בלבד, וביחד עם שאר האביזרים, הערכה שוקלת בסך הכל קצת יותר מחצי קילו. זה הופך את ה-Casdon Dyson לשואב הכי קל ונוח לשימוש שיצא לי לבדוק לאורך כל מאות הסקירות שעשיתי עם השנים. הוא קל לנשיאה, קל להנפה, והיד לא מתעייפת גם בעבודה ארוכה איתו. אני אפילו די בטוח שאני יכול לשים אותו בתיק ולקחת אותו לביקור אצל ההורים. אני שמח שסוף סוף דייסון מתקדמת גם בגזרה החשובה הזאת של משקל וקומפקטיות. מי יתן וקו המחשבה הזה יטפטף לשאר הדגמים של החברה.

בחירות נכונות שהורידו את המחיר

לא מתחשבים באצבעות גדולות. צילום: גיקטיים

למרות המחמאות על העיצוב, יש גם בחירות עיצוביות שחוזרות על טעויות העבר: ההדק שאיתו תפעילו את השואב דורש מכם לחיצה רצופה, במקום לחיצה אחת להפעלה ולחיצה אחת לכיבוי כמו בדייסונים החל מ-V12 Detect Slim. בנוסף, איזור ההדק אמנם היה נוח מאוד לבן שלי, שהתרוצץ איתו ברחבי הבית במשך דקות ארוכות כמה וכמה וכמה וכמה וכמה וכמה פעמים ביום – וגם אני הצלחתי ללחוץ עליו בלי בעיה, אבל אנשים עם אצבעות קצת יותר שמנמנות עלולים להיתקל בבעיה. קחו את זה בחשבון לפני שאתם מוסיפים אותו לרשימת הקניות שלכם לחגים.

מחיר נגיש, לא בלי פשרות

נראה שבשביל להגיע לתג המחיר המפתה של מתחת ל-200 שקלים, בדייסון וקסדון בחרו בחוכמה לצמצם את האביזרים שמגיעים בערכה למינימום ההכרחי. זה אומר שאתם מקבלים את ה"חדק" הקלאסי לשאיבה כללית ולפינות קשות, צינורית ארוכה לצורך הגעה למקומות גבוהים או עמוקים, ולבסוף גם את מברשת הרצפה שאמורה להתאים לכל סוגי הרצפות, כולל פרקט עץ.

פתח האשפה. צילום: גיקטיים

בסך הכל, זו ערכה מספקת, אבל היינו שמחים לקבל את מברשת הפלאפי הנעימה ומברשת חובטת לשטיחים. היי, לא תשמעו ממני תלונות על אור הלייזר הירוק החסר, כיוון שכבר בביקורת של ה-Dyson V15 Detect טענתי שמדובר בגימיק – אז הוא לא חסר לי גם כאן. אם אתם ממש בעניין, תמיד תוכלו להתחדש בתוספות כאלו כמו כאן.

משאיר אבק למתחרים

הכפתור השני שתמצאו. צילום: גיקטיים

למרות שהוא מהונדס בצורה מאוד מרשימה, המקום שבו הייתי רוצה לראות את השיפור המשמעותי ביותר הוא עוצמת השאיבה. בניגוד ל-Dyson V15 Detect שלי שהגיע לעוצמת שאיבה של 240AW ומצליח לשאוב גם את האבק שמתחבא במעמקי שטיח הסלון, ה-Casdon Dyson מגיע עם עוצמת שאיבה משוערת של כ-0.01-0.1AW בלבד. למה משוערת? כיוון שהיצרנית אפילו לא מציינת את העוצמה במפרט המוצר. חשוד ביותר. זה אומר שהוא מתאים בעיקר לשאיבה של חתיכות טישו קטנטנות ואולי של הכדוריות הקלות שמגיעות מראש בתוך תא האשפה שלא נגיש לכם. וזה גם אומר שהצליל האיקוני של דייסון לא קיים כאן, לצערי. נקווה שבדורות הבאים נראה שיפור משמעותי גם בגיזרה הזאת.

הבחירה השנויה במחלוקת

מצד אחד קל להחלפה. מצד שני למה אין מטען? צילום: גיקטיים

ועכשיו לאחד הדברים שאני הכי אמביוולנטי לגביהם ב-Casdon Dyson: נושא הסוללה. הדייסון מגיע ללא מטען, וגם ללא 3 סוללות ה-AA הנחוצות להפעלה (תודה לך אפל, גם על זה). מצד אחד – באמת? שנת 2026 ואין פה חיבור USB-C? מצד שני, זה אומר שברגע שהסוללות כאן מסיימות את דרכן, אתם יכולים להחליף אותן (עם מברג פיליפס בסיסי! נקודת זכות לחובבי ה-Repairability) והמכשיר יכול לחיות שנים נוספות. היי, כמו תמיד בחיים, יש יתרונות ויש חסרונות.

אבל יש גם חיסרון שפוגע ביעילות של הדייסון לטווח ארוך: לצערי הרב, ה-Casdon Dyson מגיע ללא פילטר ה-HEPA שברוב הדייסונים אפשר פשוט לשטוף, לייבש ולהחזיר. למען האמת, הוא מגיע ללא אפשרות להחלפת פילטרים בכלל, מה שאומר שאם וכשיגיע היום שבו הוא יצבור יותר מדי אבק – לא תוכלו להחליף אותו ותצטרכו להחליף את כל היחידה. הייתי מצפה לעוד קצת מחשבה על העתיד על המכשיר הזה מסר דייסון. תא הלכלוך אמנם מתאים לעוצמת השאיבה, אבל אני לא חושב שהוא יספיק למעבר על קומה שלמה בלי שתצטרכו לרוקן אותו באמצע.

נראה אתכם מנצחים אותו במחיר

אי אפשר להחליף. אבל אי אפשר לנצח במחיר. צילום: גיקטיים

הקילר פיצ'ר האמיתי של ה-Casdon Dyson, טמון במחיר שלו. בעוד רוב הדייסונים שנמכרים בישראל מסתובבים באיזור ה-2,000 שקלים ומטפסים היטב לאיזורי ה-3,000 שקלים, ה-Casdon Dyson מתומחר באופן נגיש למדי בסכום של כ-150 שקלים וזמין במגוון חנויות שבהן אתם פחות רגילים למצוא את מוצרי דייסון כמו כפר השעשועים, טוילנד, מורד גילס ועוד.

נכון, אתם מקבלים שאיבה פחות עוצמתית והרבה פחות אביזרים, והוא לא באמת ינקה לכם את הבית, אבל קשה להתווכח עם מחיר שכזה לדייסון שגם באושר עד יתקשו לנצח. אני מקווה שמתחרות כמו Roborock, Xiaomi, SharkNinja, Bissel והשאר ילמדו, ויורידו גם הן מחירים. תחרות, בניגוד לדייסון הזה, היא לא משחק ילדים.

ה-Caston Dyson סופק לסקירה באדיבות דודה עדי, דודה עדן, דוד חן ודוד דור.

הבהרה: גיקטיים אינה מקבלת תמורה כלשהי עבור הסקירה. גיקטיים אינה משתמשת בלינקים עם אפילייט, אינה משתתפת בתוכניות שותפים שונות ואינה מרוויחה מקניות שתבצעו באתרים השונים. היבואן או נציגיו אינם רואים את הסקירה לפני פרסומה ואין להם כל השפעה על התוכן שלה. לפרטים נוספים.

The post בדקתי את הדייסון שעולה פחות מ-200 שקלים appeared first on גיקטיים.

מתקן התפלה באשקלון. תמונה: רשות המים, gov

אמנון דירקטור, זווית

השבתת רוב מתקני ההתפלה בארץ השבוע המחישה עד כמה משק המים הישראלי פגיע, גם במדינה שנחשבת למעצמה טכנולוגית בתחום התפלת המים. אלא שבעוד המדינה נדרשת להתמודד עם האפשרות של מחסור במים – בעיקר בענף החקלאות – צורך חדש במים צפוי להוסיף לחץ על המשאב: חוות השרתים שמאחורי מהפכת הבינה המלאכותית. מרכזי המחשוב העצומים האלה צורכים כמויות גדולות של חשמל ושל מים. מה המשמעות של המשך התרחבות התשתיות האלה דווקא באזורים שבהם המים הם משאב מוגבל?

ריכוזיות כבעיה מרכזית

השבתת חמישה מתוך ששת מתקני ההתפלה בישראל נגרמה על פי הדיווחים כתוצאה מעכירות במי הים התיכון. בגלל שמתקני ההתפלה מספקים חלק מרכזי ממי השתייה בישראל, נדרשה רשות המים לתעדף את השימושים במים: אספקת המים לבתים נמשכה, בעוד שצומצמה אספקת המים השפירים לחקלאות ולגינון, ובחלקים מהנגב אף הופסקה השקיית השדות. "השבתת מתקני ההתפלה והצמצום באספקת המים לחקלאות מלמדים אותנו על פגיעות משק המים בישראל", אומר ד"ר זהר ברנט-יצחקי, חוקר תחומי בינה מלאכותית וקיימות מהמרכז האקדמי רופין. "עם הקמתם של מפעלי ההתפלה, נוצרה בחברה הישראלית ובקרב מקבלי ההחלטות תחושת ביטחון מדומה בכל האמור לאספקת המים לחקלאות, לתעשייה ולמשקי הבית בישראל. מדובר בתלות לא בריאה במערך ריכוזי של מספר קטן של מפעלי התפלה פגיעים – מבחינה סביבתית ומבחינה ביטחונית". לדבריו, משבר דומה עלול לקרות בעתיד בגלל אירועים ביטחוניים, אסונות אקולוגיים או המשך הזרמות השפכים שלא מטופלים מרצועת עזה.

התחרות החדשה

לא רק החקלאות ומשקי הבתים עלולים להיפגע ממשבר המים. כאמור, בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת תשתית חדשה שצורכת כמויות גדולות של מים: חוות השרתים שמפעילות את מערכות הבינה המלאכותית. התרחבות השימוש ב-AI מובילה להקמה של יותר חוות שרתים ברחבי העולם וגם בישראל. חוות אלה צורכות כמויות גדולות של אנרגיה ושל מי שתייה, בין היתר לצורכי קירור, לייצור החשמל שנדרש להפעלתן ולייצור חומרים מוליכים למחצה שעליהם נשענות מערכות המחשוב. "פעילות אינטנסיבית של מחשבים, כפי שמתרחשת בחוות שרתים ובמיוחד בחוות שמפעילות בשנים האחרונות אלגוריתמי AI, גורמת לפליטה משמעותית של חום", הוא מסביר.

מחקר שערך ברנט-יצחקי ושפורסם לאחרונה בחן את צריכת המים של תעשיית הבינה המלאכותית. "כדי לווסת את הטמפרטורה ולהפחית את החום, נעשה כיום ברוב חוות השרתים בעולם שימוש במערכות קירור שמבוססות על הזרמת מים", מסביר ברנט-יצחקי. "הבעיה היא שחלק גדול מהמים מתאדים, כך שהפעלה של חוות שרתים ממוצעת גורמת לאיבוד של למעלה מ-25 אלף מ"ק מים בשנה – כמות המקבילה לצריכת המים השנתית של יישוב קטן בישראל", הוא אומר.

בישראל פועלות כיום מעל ל-20 חוות שרתים, והביקוש לתשתיות מחשוב לא צפוי להיעצר. לפי פרסום בדה מרקר, מסקר שעלה לאתר חברת נגה עולה כי כמחצית מהבקשות להקמת חוות שרתים חדשות בישראל מיועדות לאזור הנגב – אזור שבו משאב המים מוגבל ממילא. המשמעות היא שבעוד החקלאות בדרום נדרשת לצמצם את צריכת המים בעקבות המשבר הנוכחי, ייתכן שצריכת מים נוספת ומשמעותית תתרחב באזור. לדבריו, הגידול בצריכת המים של חוות השרתים עלול להפוך בעתיד גם לשאלה של סדרי עדיפויות: "כיום יש העדפה של מים לחקלאות ולמשקי הבית, אבל עם חדירתם של שיקולים נוספים, ייתכן שמים יתועדפו לחוות שרתים. כבר היו מקרים דומים באוסטרליה ובמקסיקו, שבהם משאבי המים הופנו לחוות השרתים על חשבון החקלאות והתושבים".

כלומר, התרחבות חוות השרתים בנגב מעלה שאלות על צריכת המים שלהן וגם על סדרי העדיפויות של משק המים בישראל. אם בעתיד ייווצר שוב מחסור במים, האם חוות השרתים יידרשו לצמצם את צריכתן כפי שנדרש כיום מהחקלאות, או שהן ימשיכו לקבל את המים הדרושים לפעילותן? במילים אחרות, כשהמשאב הולך ונעשה מוגבל, מי יקבל עדיפות – המים הדרושים לגידול המזון שלנו או המים הדרושים להפעלת מערכות הבינה המלאכותית? לדברי ברנט-יצחקי, התשובה צריכה להיות ברורה: "כל עוד נעשה שימוש מושכל במים לחקלאות ונעשים מאמצים לצמצום בזבוז המים ברשויות המקומיות ובמשקי הבית, מדובר בסקטורים שחייבים לקבל עדיפות על פני תשתיות AI. בל נשכח שאנחנו יכולים להמשיך ליהנות משירותי AI גם אם החוות המספקות אותם נמצאות במקומות רחוקים על פני הגלובוס. נדרשת חשיבה אחראית וגלובלית באשר למיקום חוות שרתים, לצד שימוש אחראי ומושכל ב-AI מצד 'האזרח הקטן' ומצד החברות הגדולות".

הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה

The post עכשיו תדמיינו שמתקני ההתפלה היו קורסים כשהמדינה מלאה בדאטה-סנטרים ל-AI appeared first on גיקטיים.

כן. גם ה-Rover בדרך. תמונה: Roborock

תערוכת IFA 2026 נפתחה בברלין, ולמרות שחלקנו מרגישים שהיא "CES מ-Temu", היא עדיין מספקת לא מעט השקות מעניינות, כשאחת מהן היא של חברת Roborock הסינית. מי שהתחילה בתור טוענת לכתר של iRobot הפכה תוך שנים ספורות לאחת היצרניות הגדולות בעולם, וגם בישראל היא זוכה לפופולריות רבה. עכשיו היא חושפת את הרובוטים השואבים החדשים שיגיעו אלינו בקרוב, כולל רובוט אחד חדש לחלוטין.

בא לשכונה בחור חדש

מנקה עכשיו את הבריכות. תמונה: Roborock

נתחיל מהחבר החדש במשפחה, ה-Roborock RockAqua P1. זוהי הכניסה הראשונה של רובורוק לקטגוריית הרובוטים לבריכה, ולדברי החברה הוא ינקה את הרצפה, הקירות, קו המים של הבריכה וגם משטחים רדודים בגובה של עד 15 ס"מ. הרובוט מסוגל לאסוף חול, עלים ושאר לכלוכים דוחים מהבריכה שלכם עם עוצמת שאיבה של עד 25,738 ליטרים לשעה, אל תוך מיכל אשפה בנפח 4 ליטרים. ברובורוק מסבירים שהרובוט יודע להתאים את עוצמת השאיבה למשימה, כך שאם הוא נתקל למשל בלכלוך גדול, הוא יפחית את עוצמת השאיבה כדי שזו לא תפריע לו להתקדם אל עבר הלכלוך, וברגע שהוא יגיע אליו, הוא יגביר את העוצמה שוב כדי ללכוד אותו. הרובוט מגיע עם זמן סוללה של עד 3.5 שעות ניקוי, מה שאמור לדברי החברה להספיק לניקוי של בריכות גדולות (אם כי לא צוין הגודל) מבלי שתצטרכו להטעין אותו באמצע. ברגע שהניקיון הסתיים או שהרובוט הגיע למצב של סוללה חלשה, הוא יחזור לאיזור קו המים ושם הוא יחכה לכם. ה-Roborock RockAqua P1 צפוי להגיע לישראל במהלך 2027.

הרולר מגיע לסדרת הדגל. תמונה: Roborock

הבאים בתור הם הדגמים החדשים בסדרת ה-Saros. אחרי שרובורוק חזרה לעצמה ובגדול עם ה-Roborock Saros 20, היא מרחיבה את סדרת הדגל שלה עם ה-Flow Complete וה-Neo. שני הדגמים מגיעים עם עוצמת שאיבה של 36,000Pa, מערכת ניווט מבוססת חיישן LiDAR שיכול להיכנס ולצאת מגוף הרובוט כדי לאפשר לו להיכנס מתחת לרהיטים ויכולת להרים את עצמם מעל למכשולים של עד 8.8 ס"מ (בשתי מדרגות נפרדות). ההבדל בין השניים הוא בשיטת השטיפה. ה-Flow מגיע עם רולר שישטוף לכם את הרצפה, במקום סחבה אחת או שתיים כפי שהתרגלנו בשנים האחרונות. חובבי רובורוק ודאי שמו לב שזוהי לא הפעם הראשונה שרובורוק משיקה רובוט עם רולר, אבל היבואנית באג בחרה שלא להביא את הדגמים הקודמים כיוון שלדבריה הם לא היו מספיק משויפים. כעת נראה שרובורוק מספיק בטוחה לקחת את הטכנולוגיה לסדרת הדגל שלה, ויהיה מעניין לראות האם היא באמת לא תסבול ממחלות העבר של שיטת הניקוי הזאת.

מנגד, ה-Neo מגיע עם שיטת שטיפה קלאסית, אבל עם פרופיל נמוך במיוחד של 7.95 ס"מ – יותר מס"מ פחות מה-Flow, כך שהוא אמור להגיע ליותר מקומות. בנוסף, ה-Neo מגיע עם סוללה משופרת שאמורה לדברי החברה להספיק לניקוי רציף של כ-350 מטר רבוע ללא טעינה.

הסוף לכיסוח הידני. תמונה: Roborock

יש לכם כבר רובוט שמנקה את הבית, יש לכם בקרוב רובוט שמנקה את הבריכה. מה לגבי החצר? אז קבלו את Roborock RockNeo Q2 LiDAR. שם קליט כמו כל שאר המוצרים של החברה, שמסתיר מאחוריו את ההתרחבות של ליין הרובוטים של רובורוק לגינה. הפעם, אם עוד לא הבנתם את הרמז מהשם שלו, הוא מגיע עם חיישן LiDAR, מה שמתאים יותר לחצרות בגודל של עד 800 מ"ר (לידיעת הקורא אסף רפפורט, זה כנראה לא בשבילך) וללא צורך בחוטים שיגדירו גבולות לרובוט או תחנת RTK יקרה. כלומר, כמו הרובוט שיש לכם בבית, הרובוט יבנה בעצמו מפה של הגינה שלכם וינווט בה – רק שהוא חמוש בסכינים. לדברי רובורוק, הרובוט מצויד בעמידות למים בתקן IPX6, מתחבר לאלכסה ו-Google Home, ומגיע עם תחנת עגינה שמכילה מגדיל טווח לרשת האלחוטית שלכם, כדי שהרובוט לא יאבד קשר עימה באמצע העבודה.

שואב אחד לשלוט בכולם. תמונה: Roborock

ולקינוח, אחרי שהתאהבנו ב-Roborock F25 Ultra ואכלנו את הכובע עליו, מגיע היורש הגדול: F25 Ultra Steam Gen 2. הדור החדש מסוגל לייצר עד פי 2.5 יותר קיטור מאשר הדגם הקודם, ולהגיע ל-180 מעלות בעד 30 שניות. אבל יש גם אח חדש, ה-F25 Pro Turbo Combo (מתי הרגולטור יתערב בשמות האלה?), שרובורוק טוענת שהוא מערכת "5 ב-1", כך שאתם יכולים לנתק את המנוע שלו ולהחליף לו ראשים. בפועל, הוא יכול להיות שואב-שוטף כמו אחיו הגדול, אבל להפוך גם לשואב אבק אלחוטי אה-לה-דייסון, מה שאומר שאפשר לנקות איתו לא רק רצפות, אלא גם שטיחים, ספות ועוד. אותי אישית, הוא מאוד מסקרן.

הפתעה: חלק מהרובוטים מגיעים כבר החודש

אוקי, זה היה הרבה, ולמרבה ההפתעה, היבואנית באג חושפת כי ההשקה בישראל של חלק מהדגמים תקרה ממש בקרוב: ה-F25 Ultra Steam Gen 2, ה-F25 Pro Turbo Combo וה-Saros 20 Flow יגיעו לישראל כבר ב-20 בספטמבר, בעוד ה-Saros 20 Neo, RockNeo Q2 LiDAR, RockAqua P1 ו-Saros Rover יגיעו רק במהלך 2027. רגע, מה? Rover? הרובוט שהוצג לראשונה ב-CES ומגיע לראשונה עם רגליים שמאפשרות לו לטפס על מדרגות ולעבור בין קומות עומד להגיע גם לישראל. הכינו את המדרגות וכנראה שגם את הארנק. מה שחסר לנו כרגע בידיעות על הרובוטים החדשים, זה מחיר. חברות רבות אוהבות להכריז על המוצרים החדשים שלהן בתערוכות כמו IFA ו-CES, ולהמתין עם התמחור עד למועד ההשקה שלהם, וכך גם הפעם.

The post רובורוק חושפת את כל הרובוטים החדשים שיגיעו לישראל appeared first on גיקטיים.

תמונה: OpenAI

יותר משנה עברה מאז ש-OpenAI השיקה את GPT-5, ועכשיו היא חושפת את GPT-6 Astra, הדור הבא של ה-LLM הפופולרי שלה. ואם התרגלנו עד עכשיו לשיפורים פה ושם, עכשיו טוענים בחברה שמדובר בציון דרך בתעשייה. למעשה, גרג ברוקמן, נשיא OpenAI, אמר בתדרוך של החברה לעיתונאים שנסמן את הרגע הזה כנקודת הפתיחה של עידן ה-AGI, אותה בינה מלאכותית כללית שמסוגלת לבצע משימות ברמה אנושית ויותר: "אם נסתכל כמה שנים קדימה, נסתכל לאחור ונגיד, 'מתי בעצם נוצרה ה-AGI?', אני חושב שזה יהיה בערך בתקופה הזו, ואני חושב שזה עשוי להיות סביב המודל הזה". חתיכת הצהרה.

מפעיל את המחשב במקומכם

המודל החדש מתמקד ביכולות אייג'נטיות מתקדמות ובתכנות, עם קריצה ברורה לשוק האנטרפרייז, שעדיין נשלט על ידי אנת'רופיק. ב-OpenAI מדגישים ש-Astra יכול לבצע משימות מורכבות עם שלבים רבים באופן עצמאי, לבנות אתרים מתפקדים, לבצע משימות מדעיות, לעבוד על פרויקטים מורכבים בתוך קודבייס קיים ולפעול לוקלית בתוך מחשבים.

בין היתר טוענים ב-OpenAI שהמודל יכול למלא במחשב שלכם טפסים מקוונים, לעדכן נתונים ב-CRM, לארגן יומנים, לבצע מחקר ברשת ולהפוך את התוצאות שקיבל למסמכים או למייל. הוא מסוגל לשלוט בגיליונות אקסל, לנתח נתונים מדעיים במחברות Python, לעבוד ב-Power BI, ליצור ולבדוק אתרי אינטרנט, להפעיל תוכנות מורכבות כמו KiCad ו-FreeCAD, ואפילו להתקין תוכנות ולפתור באגים בהן.

לא במקרה הפעלת מחשבים במקומנו היתה הפעולה שכיכבה בסרטון ההדגמה המרכזי של המודל החדש, שהציג משתמשים שונים נעזרים ביכולות דמויות ג'רוויס כדי לבקש כל דבר מהמחשב שלהם – החל מליצור משחק בעזרת תוכנת תלת-מימד, שימוש בתוכנות עיצוב גרפי, דרך הזמנת אוכל ויצירת מסמכים משפטיים ועד הזמנת מגרש טניס למשחק.

אומן על ידי מודלים אחרים

אחת הנקודות המעניינות בחשיפה אתמול נוגעת לדרך שבה המודל אומן. איידן קלארק, סגן נשיא למחקר ואימון ב-OpenAI, חשף כי Astra הוא המודל הראשון שבו מודלים קודמים מילאו תפקיד משמעותי בפיקוח על תהליך האימון. כלומר, בפעם הראשונה אנחנו רואים כאן את הקונספט של שיפור ותיקון עצמיים רקורסיביים, כשמודלי ה-AI משפרים ומאמנים את עצמם ללא מעורבות אנושית צמודה. איך זה עזר לחברה? ובכן, קלארק סיפר שבעבר אימון של מודלי קצה דרש מהחוקרים לקום באמצע הלילה כדי להתמודד עם תקלות שונות או לאבד זמן יקר על דיבוג, אבל עכשיו לקראת סוף האימון של Astra המערכת כבר רצה ברציפות כמעט יום שלם, וכשכן התרחשה תקלה כלשהי, המודלים פשוט טיפלו בה והמשיכו בעבודה אחרי מספר שניות של השבתה. היכולת הזו של ה-AI לתחזק ולשפר את סביבת הפיתוח של עצמה מבטלת או עוזרת לבטל למעשה את צוואר הבקבוק האנושי בתהליך הפיתוח.

סכנת הסייבר

לצד היכולות המרשימות, עולות כמובן השאלות על בטיחות. ב-OpenAI מודים שהמודל מסוגל לאתר ולנצל חולשות אבטחה בעצמו גם במערכות שמוגנות היטב, לנצל אקספלוטים (ציון 100% ב-ExploitBench), ואיתור חולשות 0Day. כדי למנוע אירוע סייבר נוסף, במיוחד אחרי התקרית שבה מודל פנימי פרץ למערכות של חברת Hugging Face ביולי האחרון, החברה השהתה את הפיתוח על המודל באוגוסט, כדי להטמיע מנגנוני הגנה (אותם Guardrails מפורסמים) קשוחים יותר. בנוסף, כמו שאר חברות ה-AI הגדולות, גם היא הסכימה לבדיקה של הממשל לפני השחרור של המודל.

עם זאת, גם החוקרים של החברה הביעו דאגה מכך שהמודל מריץ תהליכי חשיבה נסתרים שמקשים על זיהוי כוונות זדוניות. יאקוב פצ'וקי, המדען הראשי של OpenAI, הודה שמודלים מתקדמים יותר לא מבטיחים בהכרח שהמודל יפעל לפי הרצונות או האינטרסים של בני האדם. עם זאת, בחברה טוענים שהממשל לא דרש לבצע שינויים או להוסיף מגבלות אבטחה כלשהן למודל: "ביצענו את תהליכי הבדיקה הסטנדרטיים שלנו יחד עם הממשלה… אין שום דבר שעליו הם חזרו ואמרו, 'אתם צריכים לשנות את זה', בכל הקשור לאמצעי בטיחות או משהו בסגנון" סיכם גרג ברוקמן. לא יודעים מה איתכם, אבל אנחנו לא בטוחים אם אנחנו רגועים יותר עכשיו או שזה נשמע כמו כסת"ח רציני.

נתונים מרשימים, לא בלי כוכבית

ואי אפשר בלי טבלת השוואה שבה מעבדת ה-AI התורנית יוצאת הכי גדולה נכון?

מבט בבנצ'מרקים החדשים של מודל GPT-6 חושף ציונים מרשימים שכוללים 98.6% במדד ה-ARC-AGI-3. למרות המספרים המרשימים, האם אכן מדובר ב-AGI אמיתית? יש הטוענים שמדובר בציון גבוה לא רק למודל, אלא יותר לשילוב של המודל עם מערכת, הכלים והסוכנים שלו. בהקשר הזה, בולט בהיעדרו מההכרזה מדד GDPval, שאותו פיתחה OpenAI בעצמה במיוחד לבחינת ביצועים במאות משימות בעולם האמיתי (ובמשימות שעושים בעבודות שונות). במדד הזה ASTRA דווקא מציע ביצועים פחותים בהשוואה למודלים אחרים, כולל SOL, אולם על פי ההערכות זה נובע מה-Guardrails הקשוחים וכן זה שהוא נבנה כדי שיהיה יותר חסכוני בטוקנים במשימות שונות.

בכל מקרה, בשלב הראשון GPT-6 Astra זמין ללקוחות ארגוניים בתוכנית Daybreak של החברה, תוכנית מצומצמת שנודעה לבדוק את המודלים בסביבה של שותפים מאומתים שניתן לסמוך עליהם, ובימים הקרובים הוא יגיע גם למשתמשים בתשלום, למפתחים דרך ה-API וללקוחות AWS.

The post חברת OpenAI חושפת את GPT-6 Astra ומשוכנעת שזו תחילת ה-AGI appeared first on גיקטיים.

צילום מסך

רק שלשום דיווחנו לכם על הדרמה סביב Better Rail, אפליקציית קוד פתוח, שנועדה לעשות סדר בזמני הרכבות של ישראל ולהנגיש לנוסעים מידע מעודכן עם ממשק נוח. מי שעומד מאחורי בטר רייל הם קבוצת מפתחים, שפועלים בהתנדבות, ומציעים כבר 5 שנים את האפליקציה בחינם ללא פרסומות.

לאחרונה שלחה רכבת ישראל מכתב התרעה לפני תביעה, ודרשה להסיר את האפליקציה מחנויות האפליקציות לאלתר. טענתם המרכזית של נציגי הרכבת הייתה שהמפתחים מתחברים ישירות למאגרי המידע שלהם, תוך עקיפה לכאורה של חסימות טכנולוגיות. ברכבת טענו כי הדבר עלול לייצר עומסים חריגים ולפגוע בתפקוד של האפליקציה והאתר הרשמיים, ודרשו מהמפתחים לעבור להשתמש במאגר הנתונים הממשלתי שמספק משרד התחבורה.

המפתחים מסכימים לשינוי אבל לא להוריד את האפליקציה

המפתחים דחו את הטענות הללו של הרכבת על הסף. לדבריהם, האפליקציה מבצעת בקשות רשת סטנדרטיות למערכות פתוחות, בדיוק כפי שעושה דפדפן רגיל של משתמש שגולש באתר, והאפליקציה אינה פורצת אף מנגנון אבטחה. גם הניתוח הטכני של רן בר-זיק, שבדק את הטענות שהועלו במכתב, הפריך אותן לכאורה אחת אחרי השנייה. בנוסף, טענו ב-Better Rail כי קיימים פערים טכניים מהותיים, כשהמידע במאגרי משרד התחבורה לא מעודכן, ונתונים כמו מספרי רציפים מעודכנים וביטולי פתע נמצאים באופן בלעדי רק בשרתים של הרכבת. למרות זאת, ובעיקר כדי להימנע ממאבק משפטי ארוך ויקר מול חברה ממשלתית, המפתחים החליטו לשנות את דרך הפעולה מאחורי הקלעים ולהתבסס על מאגרי משרד התחבורה. עם זאת, הם סירבו בתוקף לדרישה למחוק את האפליקציה מהחנויות.

"אפקט סטרייסנד"

עכשיו מתברר שהאיום בתביעה השיג בדיוק את התוצאה ההפוכה, מה שגם מוכר בתור "אפקט סטרייסנד", על שם הזמרת המוכרת, שרצתה להסיר תמונה מאתר נידח, ותבעה את הצלם, מה שגרם לתמונה להגיע לכותרות ולהרבה יותר חשיפה. בשיחה עם גיקטיים חושף עכשיו גיא טפר, מצוות המפתחים, את האפקט שהם חוו מאז פרסום מכתב האיום. "מאז פרסום מכתב האיום הורידו את האפליקציה יותר מעשרת אלפים נוסעים", הוא מספר. לדבריו, הזינוק הזה הגדיל בפועל פי שלושה את מספר המשתמשים הכללי באפליקציה. "אנחנו במקום הראשון בחנות האפליקציות" הוא מספר.

אבל, לא רק שהם לא מתקפלים, המפתחים גם עוברים עכשיו להתקפה. טפר מעדכן כי באמצעות עורך הדין גיא זומר, שמייצג אותם בהליכים, הצוות פנה ליועצת המשפטית לממשלה ולמשרד התחבורה בדרישה להורות לרכבת ישראל לוותר על הדרישות ולפתוח את ממשקי ה-API שלה לציבור. טפר הוסיף: "אנחנו מתרגשים מהתמיכה הגדולה. כיף שיש ציבור חדש שמכיר עכשיו את בטר רייל ויודע שיש לו אלטרנטיבה". האפליקציה זמינה כאן.

הרכבת: "המידע המלא והמקיף מפורסם לכל דורש באתר ובישומון רכבת ישראל"

מרכבת ישראל נמסר לגיקטיים: "מידע המלא והמקיף אודות שירות הרכבות, זמניהן, מסלולן, וכלל היבטי השירות והמידע לנוסעים של רכבת ישראל, מפורסם לכל דורש באתר ובישומון רכבת ישראל, באופן שעומד בכל תקנות ודרישות אבטחת המידע, סייבר, נגישות ושירות המחמירות ביותר כנדרש מתשתיות קריטיות. ככל שיש מיזמים המעוניינים להשתמש במסדי הנתונים, עליהם לעשות זאת בצורה מסודרת, כפי שגם הוצע למיזם המדובר, באמצעות מסד הנתונים של משרד התחבורה, וזאת בדומה לאפליקציות ושירותים דומים אחרים".

The post אחרי האיום של הרכבת: עשרת אלפים משתמשים חדשים באפליקציית Better Rail appeared first on גיקטיים.

תמונה: אנבידיה

אנבידיה עושה עוד צעד בדרך להפוך מחברת שבבים שמתמקדת ב-GPU לחברה שמעורבת כמעט בכל שלב של מחשוב ה-AI. היום (ה') החברה מודיעה רשמית על רכישת פלטפורמת פיתוח ה-AI הפופולרית Hugging Face תמורת 12.9 מיליארד דולר. העסקה, ששמועות עליה צצו כבר בשבוע שעבר, מסמנת עליית מדרגה משמעותית בניסיון של אנבידיה לשלוט לא רק בתשתיות הפיזיות של מהפכת ה-AI, אלא גם בשכבות התוכנה והפיתוח.

מרגיעים את המפתחים

למרות החששות הטבעיים בקהילת הפיתוח, מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג מיהר להרגיע. בפוסט שפרסם בבלוג הרשמי של החברה, הוא הבטיח כי הפלטפורמה תישאר פתוחה עבור כל האקוסיסטם של קהילת המפתחים. לדבריו, המטרה המשותפת עכשיו היא להרחיב את היכולות של הפלטפורמה, לחזק את התשתיות שלה ולאפשר גישה טובה יותר למפתחים ומוסדות מחקר ברחבי העולם. הואנג רמז למי יזם את המהלך, כשציין שמחמיא לו שהאגינג פייס פנו אליו מיוזמתם, כדי למצוא בית חדש לקהילה הזו ולמודלים פתוחים עתידיים.

מנכ"ל Hugging Face, קלמנט דלאנג, אישר בראיון לרשת CNBC שהחברה שלו היא זו שיזמה את המהלך במהלך הקיץ האחרון. דלאנג הסביר כי החברה, שמאפשרת לאחסן ולהריץ מודלי AI, הגיעה לנקודת מפנה שבה הבינה שתחום הקוד הפתוח זקוק להרבה יותר משאבים, יכולת לגדילה בסקייל וחשיפה. לדבריו, אנבידיה הייתה הבית המושלם למטרה הזו, והמגעים בין הצדדים התקדמו במהירות עד לחתימה הסופית.

הרכישה השנייה בתולדות אנבידיה

הרכישה הזו היא השנייה בגודלה בתולדות אנבידיה והיא מגיעה חודשים ספורים אחרי שהחברה רכשה-לא-רכשה את נכסי חברת השבבים Groq בסוף השנה שעברה, ודוחקת למקום השלישי את רכישת מלאנוקס הישראלית. אנבידיה, שחזרה שוב להיות החברה עם שווי השוק הגבוה בעולם, נהנית מהביקוש חסר התקדים למעבדים הגרפיים שלה, אולם היא מהמרת כאן בגדול על פלטפורמה אהובה שמרכזת סביבה מיליוני מפתחים וחברות בתחום. המהלך מבהיר שאנבידיה רואה את עצמה כהרבה יותר מסתם יצרנית שבבים, ובמובנים רבים הוא מזכיר לנו את עסקת הרכישה של גיטהאב על ידי מיקרוסופט.

העסקה מגיעה אחרי תקופה מאתגרת להאגינג פייס, שחוותה כזכור תקרית אבטחה, כשמודלים של OpenAI פרצו לשרתיה. על פי מנכ"ל Hugging Face, הפריצה נבעה מטעויות הנדסיות בחברה, אבל במקביל הוא ציין שהבעיה נפתרה בעזרת שימוש בגרסה של אנבידיה למודל סיני עם משקולות פתוחות, מה שאולי רומז על שיתוף הפעולה ההדוק שכבר היה בין שתי החברות.

The post אנבידיה מודיעה רשמית: רכשנו את Hugging Face ב-12.9 מיליארד דולר appeared first on גיקטיים.

עומרי כספי. תמונה: איליה מלינקוב

עומרי כספי, הישראלי הראשון ב-NBA, שהפך בשנים האחרונות לאחד ממשקיעי ההון סיכון הפעילים בישראל, לא עוצר.

Swish Ventures, הקרן שהקים לפני 3 שנים (אחרי קרן Sheva), מכריזה היום (ה') על השלמת גיוס של 250 מיליון דולר לקרן השלישית שלה. עם סגירת הקרן החדשה, עומד סך הנכסים המנוהלים של סוויש על 800 מיליון דולר.

צ'ק ממוצע של 20 מיליון דולר

הקרן החדשה צפויה להשקיע בכ-12 חברות בשלבי סיד ו-A, עם צ'ק ממוצע של כ-20 מיליון דולר, כשבין תחומי המיקוד המרכזיים אפשר למצוא סייבר, תשתיות טכנולוגיות, AI לענפי התעשייה, דיפנס-טק ואחד התחומים הלוהטים עכשיו, Physical AI, כלומר מקום המפגש בין מודלים ו-AI לעולם האמיתי.

מאז שהושקה Swish, היא כבר רשמה השקעות ב-20 חברות, מתוכן 8 הפכו לחדי קרן, עם שווי מצרפי של למעלה מ-60 מיליארד דולר. בין היתר תמצאו בפורטפוליו שלה חברות כמו Upwind, EON (שרק אתמול הודיעה על גיוס ענק חדש); ו-Cognition AI האמריקאית. את הגיוס החדש הובילו משקיעים קודמים וחדשים, בהם קרן Sequoia האמריקאית, קרנות פנסיה ואוניברסיטאות מארה"ב. לדברי כספי, גיוס הקרן בפרק זמן קצר ובתמיכת משקיעים מוסדיים מובילים בעולם, הוא הבעת אמון ביזמים שאותם הקרן מלווה.

"הקרנות האמריקאיות משקיעות פה בקצבים וסכומים שלא נראו אף פעם"

כאמור, כמו שעון, כספי סוגר שנה שלישית ברציפות עם הכרזה על קרן חדשה, כשההיקפים רק הולכים ועולים. בריאיון לגיקטיים אומר כספי כי לא חש בקשיים מיוחדים לסגור את הקרן החדשה: "יש התפתחויות מדהימות שקורות בישראל, גם בעולמות של AI, בטח בסייבר וגם בתחומים אחרים. מבחינתנו הגיוס המהיר היה קודם כל הבעת אמון מצד המשקיעים ביזם הישראלי וגם בנו".

כאמור, בניגוד לתחילת דרכה, החלה Swish להשקיע גם בחברות אמריקאיות דוגמת Cognition, שעל פי דיווחים חדשים, מגייסת עכשיו כמיליארד דולר על פי שווי של 47 מיליארד דולר. אבל כספי מסביר שהקרן תמשיך להשקיע בסטארטאפים ישראלים: "הלחם והחמאה שלנו היא ישראל, אנחנו גאים מאוד למקד את הפעילות פה בארץ". יחד עם זאת הוא חושף שהקרן החדשה תשקיע מעתה בחלוקה של 50-50 בין סטארטאפים מישראל וארה"ב, ומדגיש שזה לא בא על חשבון הפעילות המקומית.

בעבר השם "ישראל" היה שם נרדף להצלחה, סטארטאפ ניישן וסייבר. אבל אנחנו שומעים מאנשים שנמצאים בקשר יומיומי עם משקיעים ויזמים בוואלי על תדמית לא פשוטה עכשיו שמקשה על ניהול עסקאות. אחד מהם אפילו הגדיר אותה "רעילה". מה ההתרשמות שלך?

כספי: "אני ממש לא מרגיש שיש תדמית רעילה לישראל, ההיפך. הקרנות האמריקאיות משקיעות פה בקצבים וסכומים שלא נראו אף פעם. אנחנו מרגישים שהפוטנציאל הגלום רק הולך וגדל, ואני מאמין שיגיעו מישראל חברות של 100 מיליארד דולר וצפונה. משימת חיינו עכשיו היא להיות הכתף התומכת של היזמים הכי מדהימים בעולם, לקחת חלק במסע שלהם ולעשות מה שצריך לגרום לדברים לקרות".

עדיין לא הולך למשחקים

למרות הקריירה המפוארת, כספי כיום משקיע את כל כולו בעולמות ההייטק והון הסיכון. למעשה, לפני כשנתיים אף אמר בריאיון לכלכליסט, שכדי לא לאבד את הפוקוס, הוא לא הולך למשחקי כדורסל. ובכל זאת, הרבה השתנה מאז, כולל השקעות שלפחות על הנייר נראות מבטיחות מאוד ומעמד של משקיע פעיל ובולט, האם משהו השתנה אז? "האמת שלא" אומר כספי, "אני עדיין לא הולך למשחקים ומרגיש דווקא שאני מצמצם יותר ויותר את זמן הפנאי שלי בעולמות האלה. הסיבה לכך היא כדי להתמקד בעבודה אפילו עוד יותר. אני ממשיך לעבוד בצורה צמודה עם היזמים שלנו, שזה באמת התענוג הכי גדול שיש בעבודה הזאת".

The post עומרי כספי מגייס 250 מיליון דולר לקרן החדשה שלו וטוען: "יגיעו מישראל חברות של 100 מיליארד דולר וצפונה" appeared first on גיקטיים.

הצוות של גארדיו. תמונה: עומר הכהן

לא בכל יום מצטרפת חברה חדשה למועדון חדי הקרן הישראלי, אבל היום (ה') מודיעה חברת Guardio על השלמת סבב גיוס חדש, שנערך על פי שווי של 1.1 מיליארד דולר.

הגנה לכולם

בניגוד לים הסטארטאפים הישראלי שמגן על ארגוני ענק ולקוחות עם תקציבים עצומים, Guardio מפתחת מערכות הגנה דווקא לאנשים כמוני כמוכם ולעסקים קטנים. המערכת מסוגלת לנטר הודעות, מיילים, שיחות, פעילויות ועוד, כדי להבין את המשתמש וההתנהגות שלו ולבלום הונאות ותקיפות לפני שהן מגיעות לשלב הנזק. המסע של גארדיו שונה מזה של מרבית הסטארטאפים. בשלוש השנים הראשונות לחייו הוא פעל במתכונת בוטסטראפ, ורק ב-2021 גייס לראשונה 47 מיליון דולר. לאחר מכן, ב-2025, הודיע הסטארטאפ על סבב גיוס גדול נוסף בהיקף של 80 מיליון דולר. הפעם, הם מחכים פחות זמן.

סבב הגיוס החדש, בהיקף של 40 מיליון דולר, נעשה על פי שווי של 1.1 מיליארד דולר, והובילו אותו המשקיעים הקיימים בחברה: ION Crossover Partners, Union Tech Ventures, Vintage Investment Partners, Cerca Partners ו-Emerge. אליהם הצטרף גם אחד האנג'לים הפעילים ביותר בהייטק הישראלי, אסף רפפורט. מאז הקמתה, גייסה החברה 167 מיליון דולר.

הגיוס הזה מגיע על פי נתוני החברה לאחר שחצתה את רף מיליון הלקוחות המשלמים עם ARR של 150 מיליון דולר – בשנה ה-4 ברציפות שבה היא צומחת במעל ל-100% בהכנסות. "לא ניסינו לגייס", אומר בשיחה עם גיקטיים מיכאל ויינשטיין, מייסד-שותף ו-CTO בגארדיו. "הסבב הזה היה יוזמה של השותפים שלנו: המשקיעים הקיימים, שרואים את המספרים שלנו כל רבעון וביקשו להגדיל את ההשקעה, אסף רפפורט הצטרף אליהם. כשחברה צומחת פי שניים בשנה והיא עם תזרים מזומנים חיובי, אין צורך בגיוסי ענק בשביל לממן צמיחה – ולכן גודל הסבב משקף את מה שבאמת נעשה בו שימוש, מבחינתנו רצינו לתת עוד מקום לשותפים עם מינימום דילול שלא לצורך". עוד מוסיף ויינשטיין כי בסבב הגיוס אין רכיב סקנדרי.

לדבריו, אסף רפפורט נפגש עם עמוס פלד, מנכ"ל גארדיו, ובמהלך השיחה פלד אמר לו: "אתה מזוהה עם חברת האנטרפרייז-סקיוריטי הכי אייקונית בעולם. אנחנו בונים את חברת הקונסיומר-סקיוריטי שאנחנו מאמינים שתהיה הכי אייקונית בעולם". משם, לדבריו, השניים דיברו על הצורך והטכנולוגיה, ורפפורט החליט להצטרף לסבב הגיוס. "בסוף התזה שהתחברנו סביבה פשוטה: לארגונים קמה בעשור האחרון תעשיית הגנה שלמה. לצרכנים נשאר אנטי-וירוס מלפני עשרים שנה וכלי הגנה מאוד בסיסיים. AI העביר את קו החזית מהארגון אל האדם הפרטי, וחברת הסייבר סקיוריטי הגדולה הבאה תיבנה בדיוק שם. אסף נכנס כמשקיע וכשותף לחשיבה".

Guardio הוקמה ב-2018 על ידי עמוס פלד, דניאל סירוטה ומיכאל ויינשטיין, ששירתו ביחד ביחידת הסייבר של משרד ראש הממשלה.

The post גם אסף רפפורט בפנים: גיוס חדש הופך את Guardio לחד-קרן appeared first on גיקטיים.

ID 464244314 © Agustin A | Dreamstime.com

Enterprise software giant ServiceNow is expanding its AI and metadata management capabilities with the acquisition of Israeli startup Sweep. A spokesperson for ServiceNow confirmed the acquisition, but declined to comment on the financial terms of the deal. However, sources indicate the acquisition is valued at approximately $400 million.

Making the Enterprise AI-Ready

The post ServiceNow Acquires Israeli Enterprise Startup Sweep for $400 Million appeared first on גיקטיים.

צילום מסך

עוד רכישה בישראל לענקית התוכנה האמריקאית ServiceNow. לגיקטיים נודע שהחברה השלימה לאחרונה את הרכישה של הסטארטאפ הישראלי Sweep. בתגובה לפניית גיקטיים, אישרו ב-ServiceNow את הפרטים. החברות לא פרסמו את סכום הרכישה אולם על פי המידע שהגיע אלינו הסטארטאפ הישראלי נמכר ב-400 מיליון דולר.

מכינה את הארגון למהפכת סוכני ה-AI

Sweep מפתחת מוצר שנועד לפתור את פערי ההקשרים השונים שנוצרים במערכות אנטרפרייז כבדות כמו Salesforce, ServiceNow ו-Snowflake. המערכות האלו צוברות עם השנים הרבה אבק של קונפיגורציות, אוטומציות, שדות שונים והרשאות שעלולות ליצור פערים וחורים טכנולוגיים – בעיה שרק מחריפה כשמשלבים סוכני AI, שבעצמם מייצרים שינויים מהירים בתהליכים השונים.

הפלטפורמה של Sweep מתחברת למערכות השונות של הארגון, שואבת מהן באופן רציף את המטא-דאטה וממפה את הלוגיקה של הארגון מבלי שהוא יצטרך להחליף את התשתית הקיימת. הטכנולוגיה מתבססת על יצירת גרף מטא-דאטה מאוחד, שממפה אוטומטית את כל ה-Dependencies (התלויות) למודל ודשבורד אחד. המודל הזה מאפשר לצוותי הפיתוח למשל ולסוכני ה-AI שמגיעים עכשיו לארגונים, להבין בזמן אמת כיצד המערכות מתנהגות, לבצע סימולציות שבוחנות את ההשפעה הרוחבית של כל שינוי מראש, וליישם אותו בצורה בטוחה. במקביל, המערכת מפעילה סוכני מטא-דאטה ייעודיים שמטפלים אוטומטית בפעולות תחזוקה כמו יצירת תיעוד של קוד (אחת המשימות שגם ככה שנואות על מפתחים), ניטור, ניתוח תהליכים וניהול הרשאות, מה שבחברה אומרים שהופך בפועל את תשתית האנטרפרייז בארגון ל-AI-Ready.

Sweep הוקמה בשנת 2021 על ידי עידו גבר וערן קירשנבוים (שהקימו את חברת Flok ומכרו אותה ל-Wix). החברה מעסיקה כיום כ-90 עובדים, שפועלים ממשרדי החברה בתל אביב וממשרדים נוספים בניו יורק, ליסבון ומדריד. על פי PitchBook, גייסה החברה מאז הקמתה, כ-57.6 מיליון דולר, כשסבב הגיוס האחרון שלה (B) עמד על 22.5 מיליון דולר והובל על ידי קרן Insight Partners בהשתתפות Bessemer Venture Partners. בין הלקוחות של החברה ניתן למצוא חברות בולטות כגון LG Electronics, Wix, Brex, NBC Sports ו-Mass General Brigham.

בתגובה לפניית גיקטיים נמסר לנו מ-ServiceNow: "הטכנולוגיה והמומחיות של Sweep מחזקות את יכולות הפיתוח המותאמות-AI שלנו ומקדמות את הפריסה של סוכני AI עבור מערכות CRM. ההשפעה על הלקוחות היא ישירה: הגעה מהירה יותר לערך ככל שהם מגדילים את היקף השימוש במערכות סוכנים". מ-Sweep טרם נמסרה לנו תגובה.

היסטוריה של רכישות

ל-ServiceNow יש היסטוריה ארוכה של רכישות בישראל ובין היתר היא רכשה בעשור האחרון את הסטארטאפים Neebula, SkyGiraffe, Appsee  ו-Loom. בשנים האחרונות הקצב הואץ משמעותית עם רכישת Atrinet, עסקת הענק של רכישת Armis תמורת 7.75 מיליארד דולר, Pyramid Analytics בפברואר 2026, Traceloop במרץ 2026 והסטארטאפ ai.work ביולי 2026 בסכום המוערך בעשרות מיליוני דולרים.

The post פרסום ראשון: ServiceNow רוכשת את הסטארטאפ הישראלי Sweep ב-400 מיליון דולר appeared first on גיקטיים.

מקור: Wolt

שוק העבודה הנוכחי לא פשוט לאף אחד ובטח לא לג'וניורים, שמנסים להשיג דריסת רגל ראשונה בתחום. אבל בזמן שרבים פשוט שולחים קורות חיים ומקווים לטוב, עידן הרשקו, בוגר 81 וסטודנט, החליט למקסם את עבודת הצד שלו ולהגיע היישר ללב של חברות ההייטק בתל אביב דרך הנקודה הרגישה ביותר: ארוחת הצהריים.

בודק בדרך למעלה האם זו חברת הייטק – ומדביק

הרשקו הוא כיום סטודנט בשנה הרביעית ללימודי הנדסת תעשייה וניהול בשנקר. הוא הספיק לעבוד כעובד מעבדה בסטארטאפ הישראלי Storedot, אבל לא בתפקיד פיתוח כפי שהוא מעוניין כיום. לכן, בזמן שהוא "מחפש את האתגר הבא" כמו שאומרים בלינקדאין, הוא משלים הכנסה בתור שליח Wolt. בשיחה עם גיקטיים מספר הרשקו: "התחלתי לחפש עבודה בחודשים האחרונים. שלחתי קורות חיים לפה ולשם, ולא משנה מה, אני עדיין לא מצליח להגיע אפילו לראיון עבודה". אז להרשקו עלה רעיון מעניין: "אולי אני אנצל את זה שאני בכל מקרה עושה כל הזמן שליחויות למשרדים של חברות הייטק ב תל אביב ורמת גן – ונראה, אולי זה יתפוס".

תמונה: עידן הרשקו

בשילוב חופשת הסמסטר שבמסגרתה הוא יכול לבצע יותר שליחויות, הוא החליט לבנות דף נחיתה לקורות החיים שלו ולהדפיס 300 מדבקות של קוד QR שמוביל אליו. בכל פעם שהוא מבצע שליחות למשרד כלשהו, הוא עושה if ... then קצר, ובודק האם מדובר בהזמנה של חברת הייטק שבה הוא מעוניין לעבוד. אם התשובה חיובית, הוא מדביק את הברקוד על שקית ההזמנה, ומוסיף כיתוב קטן שיפתה את המקבל לסרוק אותו ("כמו שאתם עושים קליקבייט"… אאוץ').

בהתחלה הוא התלבט האם לדבר ישירות עם האנשים, אבל החליט מהר מאוד שזו אסטרטגיה לא נכונה, "בסוף אתה לא רוצה ליפול על בן אדם. אני עכשיו מבחינתו בסופו של דבר שליח, ואני רוצה להביא לו את האוכל, לחייך ולהגיד לו בתיאבון. אז החלטתי פשוט להדביק את זה ויום אחד זה אולי יגיע לבן אדם הנכון". בכל זאת, הייטקיסטים רעבים לא בהכרח רוצים לדבר עכשיו.

תמונה: עידן הרשקו

אתה בעצם מחפש את המשרה המשמעותית הראשונה שלך בהייטק כג'וניור. גם אם תגיע לאנשים הנכונים, קל זה לא יהיה…

הרשקו: "בסוף, אני חושב שיש לי נתונים טובים לג'וניור. הייתי ב-81, עבדתי בחברת הייטק ויש לי בסיס שהוא בולט יותר מסתם מישהו שסיים תואר או עשה קורס מסוים. אני חושב שברגע שיכירו ויראו אותי ויזמינו אותי לראיון, ויתנו לי להיכנס לתחום הזה, הם יבינו שיש פה בן אדם שיש הרבה מה לעבוד איתו. מה שהוביל אותי עד היום בחיים זו הקליטה המהירה שלי – אני לומד דברים במהירות מטורפת. אני חושב שלא משנה איפה תזרוק אותי, באיזה תחום, אני אצליח ללמוד אותו במהירות ולעשות את זה על הצד הטוב ביותר… שים אותי באיזושהי משבצת, ואתה תראה שאני לא רק אסתדר. אני תמיד אהיה אקסטרה ואבלוט".

עדיין לא מצא את האחת

עידן הרשקו

עד כה, הרשקו הספיק להדביק את ההזמנה לקורות החיים שלו על כמה עשרות מדבקות, ואחד מהנמענים כבר הספיק לשלוח לנו את התיעוד למייל האדום. עם זאת, בינתיים הרשקו עוד לא קיבל פנייה מחברה שרוצה לזמן אותו לראיון, אבל יש לנו תחושה שזה ישתנה בזמן הקרוב. לפרופיל ה-LinkedIn של הרשקו

ההייטקיסטים מוצאים את הדרך

זוהי כמובן לא הפעם הראשונה שאנחנו נתקלים בהייטקיסטים שמוצאים דרכים חדשות ומקוריות כדי ללכוד את תשומת הלב של המגייסים והמגייסות. כבר נתקלנו ב-HRית שתלתה שלט על המרפסת שלה, ולבסוף גויסה לסטארטאפ Kodem; פרויקטורית שהוציאה קאבר לשיר הנושא מבת הים הקטנה; מנהל פרויקטים שבנה פלייליסט מיוחד בספוטיפיי שמעביר את המסר; ואם חשבתם שמדובר בתופעה ישראלית בלבד, בכנס GTC 2024 של NVIDIA נתקלנו במתכנת שעמד עם שלט. כך שהזמנים אמנם מאתגרים, אבל לפחות הם מוציאים את היצירתיות מההייטקיסטים.

The post סטודנט ישראלי ניצל את המשלוחים בוולט כדי לנסות לקבל משרה בהייטק appeared first on גיקטיים.

מקור: PayPal

ענקית התשלומים הבינלאומית PayPal נפרדת מכ-70 עובדים מתוך כ-300 המועסקים במרכז הפיתוח שלה בישראל, שעוסק בין היתר במניעת הונאות, סייבר ופיתוחי AI שונים.

הקיצוץ במרכז המקומי של פייפאל הוא חלק מתוכנית התייעלות עולמית נרחבת שהוביל המנכ"ל אנריקה לורס, במסגרתה יקוצצו כ-20% מכוח האדם הגלובלי של החברה בשנים הקרובות, במטרה לחסוך כ-1.5 מיליארד דולר בשנה. התוכנית כוללת ביטול כפילויות של תפקידים, צמצום שכבות הניהול והרחבת השימוש ב-AI בתהליכי הפיתוח ושירות הלקוחות של החברה. המהלך מגיע למרות עלייה בהכנסות של החברה ברבעון השני של 2026, אבל מול תחרות קשה מול חברות כמו Stripe.

מפייפאל נמסר "השינויים במצבת כוח האדם הם חלק מתהליך הטרנספורמציה הרב-שנתי, עליו הודענו בעבר, שנועד לפשט את פעילותנו הגלובלית, ולהציב את החברה על מסלול צמיחה ארוך-טווח. החלטות מסוג זה אינן קלות, ואנו מודעים היטב להשפעתן על העובדים שלנו. אנו מחויבים לעמוד לצידם ולהעניק להם את מלוא התמיכה בתקופת השינוי".

פיטורים גם ב-Bizzabo

גם חברת ביזאבו הישראלית שמפתחת פלטפורמה טכנולוגית לכנסים נאלצת לצאת במהלך קיצוצים – השלישי במספר מאז 2022, אז גם נפרדה מ-40% מהעובדים. במסגרת המהלך הנוכחי תיפרד החברה מעשרות עובדים בתפקידים שונים.

ביזאבו, שהוקמה ב-2011 על ידי ערן בן שושן, אלון אלרואי ובועז כץ, מפתחת פלטפורמה שעושה סדר בכל מה שקשור לכנסים ואירועים עסקיים – לא משנה אם הם פיזיים, וירטואליים או היברידיים. המערכת שלהם, שנקראת Event Experience OS, סוגרת למארגני אירועים את כל הפינות מקצה לקצה: החל ממכירת כרטיסים וניהול הרשמות, דרך אפליקציות ייעודיות למשתתפים וכלים ליצירת אינטראקציה בלייב, ועד לניתוח דאטה וחיבור למערכות CRM כדי להפיק תובנות אחרי האירוע. עד היום החברה גייסה כ-200 מיליון דולר, כשברשימת המשקיעים שלה אפשר למצוא משקיעים פרטיים וקרנות כמו Insight Partners, Viola Growth, OurCrowd, Next47 ו-Pilot Growth Equity.

החברה מסרה בתגובה: "ביזאבו ביצעה שינויים במבנה הארגוני שלה כחלק ממעבר לדרך עבודה ובנייה מהירה יותר לשוק האירועים שממשיך לצמוח. אלו היו החלטות קשות שנוגעות לעובדים בארץ ובעולם שתרמו להצלחת החברה. אנחנו מלווים ותומכים בכל מי שהושפע מהן".

The post פייפאל מפטרת כ-20% מהעובדים בישראל appeared first on גיקטיים.

גיקג'וב: עוזרים לכם למצוא משרות פיתוח ומשרות מומלצות בהייטק

בודקים מה הכיוון הבא שלכם ומחפשים עבודה? אז יש לנו חדשות טובות, הגעתם לכתבה שמביאה לכם רשימת משרות פיתוח ומשרות מומלצות בהייטק, בדיוק עבור הרגע הזה שאתם רוצים לרענן את הטייטל או מחפשים את המקום הבא.

החברות, שמופיעות גם בגיקטיים אינסיידר, מציעות משרות שפתוחות עכשיו ובעמודים שלהן תוכלו לקבל פרטים על החברה, הגישה שלה ללמידה ופיתוח מקצועי, הסטאק הטכנולוגי, לראות מה העובדים מספרים ולהגיש מועמדות בקלות.

לעוד משרות טכנולוגיות בחברות שכדאי שתכירו

Connecteam

מכירים את זה שאתם עובדים על מוצר אבל מרגישים מנותקים לגמרי מהמשתמשים? בחברת הטק הישראלית Connecteam זה בדיוק הפוך. החברה פיתחה פלטפורמת SaaS לניהול עובדי שטח, בגישת Mobile-first. היא מרכזת את כל תהליכי התפעול, ה-HR והתקשורת של עובדים ללא דסק, והכל במקום אחד. אז מה באמת בנוגע לחיבור למשתמשים? בחברה מדגישים שמעבר לזה שהצוותים פה מרימים פיתוחים מאפס בסביבת דאטה מטורפת, יש לעבודה אימפקט ישיר על מיליוני אנשים. קונקטים מעסיקה היום יותר מ-430 עובדים, מתוכם כ-300 בישראל והשאר בארה"ב ובאוסטרליה.

משרדי החברה נמצאים בבניין דה וינצ'י וכוללים גג ענק ומפנק, פינות ישיבה, חדר אוכל, מטבחים מאובזרים ואופן ספייס נוח לעבודה על פי המחלקות. בקונקטים פועלים במודל היברידי, יומיים מוקדשים לעבודה מהבית ובשאר הימים עובדים מהמשרדים. אגב, בין הקומות תראו גם כמה כלבים שמגיעים קבוע ומתרוצצים כמו נאגטס, קאפרי וקשיו. ועכשיו שכבר סיפרנו על האווירה ואופי העבודה, אי אפשר לדבר על הפיתוח בלי להזכיר AI: בחברה נותנים לצוותים יד חופשית להתנסות וללמוד כלים חדשים ולהטמיע אותם במוצר ובתהליכי העבודה. איך זה נשמע לכם?

מה הם מחפשים?

הגישו מועמדות למשרת Senior Full Stack Engineer

הגישו מועמדות למשרת Full Stack Tech Lead

בואו לפרופיל של Connecteam בגיקטיים אינסיידר

Arpeely

Arpeely מפתחת מנוע קנייה שבשבריר שנייה יודע האם זה הזמן, המקום והקונטקסט להציג את הפרסומת הנכונה לקהל הנכון. הכל כדי שלא תקבלו שוב פרסומת לריטריט יוגה כשאתם בחיפושים אחרי חופשת סקי. וזה בכלל לא עניין פשוט כי בכל שנייה ישנן מיליוני הזדמנויות, "אימפרשנים", שחברות מכל העולם מתחרות עליהן. ארפילאי, שמשרדיה נמצאים במידטאון תל אביב, הוקמה על ידי שלושה בוגרי יחידות סייבר, והיא חברה רווחית שמעולם לא גייסה הון חיצוני. בשנה האחרונה, היא גדלה ל-85 עובדים ואחראית על תקציבים בהיקף של מאות מיליוני דולרים בשנה. העובדה שמדובר בבוטסטראפ רווחית מהיום הראשון, נותנת אופציה להשקיע בעובדים עם ראייה לטווח ארוך – בשכר, הכשרות, קידומים ועוד.

מה עושים בתכלס? ארפילאי מתעסקת במספר תחומים: פיתוח Low level של תשתיות ומוצרים, AI אמיתי (עוד מהימים שמעטים עשו AI וקראו לזה ML), אלגוריתמיקה ועיבוד דאטה ב-Real-time. בחברה פועלות מחלקות פיתוח, Product & Growth ודאטה שמנגנות יחד כדי לייצר win-win לחברה וללקוחותיה. בארפילאי כל רעיון טוב יכול להיבחן, כל טסט יכול לרוץ – ונותנים לביצועים בשטח לקבוע מי צודק. ככה שאם אתם אוהבים סקיילים גבוהים, ניסויים, מלא דאטה ורוצים להיות בקצה של AI שפוגש את הביזנס – שווה שתפנו אליהם.

מה הם מחפשים?

הגישו מועמדות למשרת AI Product Builder 

הגישו מועמדות למשרת Senior Data Engineer  

בואו לפרופיל של Arpeely בגיקטיים אינסיידר

DriveNets‎

DriveNets הישראלית, היא חברת תשתיות רשת, שפיתחה דרך ייחודית לבנות רשתות ענק, בדומה לאופן שבו ענקיות הענן (Hyperscalers) בונות ומנהלות את התשתיות שלהן. הפתרון שדרייבנטס פיתחה לוקח בעצם חומרת רשת סטנדרטית (White Boxes), והופך אותה, באמצעות תוכנה, לכל פונקציית רשת שרק תרצו. בפועל, הפיתוח של החברה גורם לכל ה-White Boxes לפעול כישות רשת אחת, אלסטית ומאובטחת מפני אובדן נתונים (Lossless Network Fabric). בשנה האחרונה, החברה לקחה את מה שעשתה בעולם הרשתות ועשתה לזה טוויסט לכיוון AI, עם פיתוח המשלב תוכנה וחומרה, שמאפשר להריץ מערכות בקנה מידה עצום – עד עשרות אלפי GPU במערכת בודדת.

ומה חשוב לדעת על העבודה? צוותי הפיתוח של DriveNets בונים כלים מאפס בלא מעט מקרים. עבור המפתחים, זה לא נדיר להיות אלה שגם חולמים על פתרון חדש וגם מגשימים אותו. החברה פועלת בשוק שמתפתח ומשתנה כל הזמן, ומאמינה בהאצה של פרויקטים מאתגרים וטובים. המשרדים של DriveNets בישראל חדשים, עם מרכז פיתוח ראשי ברעננה (ליד קניון רננים) ובתל אביב (בניין TOHA). ולאחת השאלות שהכי מעניינות אתכם בראיון הטלפוני הראשון – כמה פעמים בשבוע מגיעים למשרדים? יש כאן מודל היברידי של ארבעה ימים מהמשרד ויום אחד מהבית. אז תציצו במשרות?

מה הם מחפשים?

הגישו מועמדות למשרת Senior DevOps Engineer Platform Engineering 

הגישו מועמדות למשרת AI Platform Software Engineer 

בואו לפרופיל של DriveNets‎ בגיקטיים אינסיידר

Applied Materials

Applied Materials ישראל מפתחת ומייצרת מערכות חכמות המהוות תשתית קריטית של תעשיית השבבים. משרדי החברה ממוקמים בקמפוס אפלייד בפארק המדע ברחובות והחברה מעסיקה בארץ יותר מ- 2,300 עובדות ועובדים באותו קמפוס ובמרכזי שירות בערים נוספות. מה אפשרי למצוא בקמפוס? פעילויות פנאי ופיתוח מקצועי לאנשי הצוות, חללי עבודה משותפים, משרדים אישיים, חדרי ישיבות, חלל ענק לייצור המערכות וסניף "קפה עוטף: שדרות" שהחברה מפעילה בשיתוף קפה עוטף, עיריית שדרות ו-Sodexo.

מה עוד כדאי לדעת על העשייה בחברה? אפלייד מטיריאלס ישראל היא חלק משמעותי מתעשיית השבבים העולמית, שמהווה את הבסיס לכל מהפכה טכנולוגית כמעט: מסלולר ומחשבים, מכשור רפואי ומערכות ברכב ועד לטכנולוגיית חלל וביטחון. בנוסף, מדובר ביחידה עצמאית הפועלת כחלק מאפלייד העולמית, חברה אמריקאית בינלאומית הנסחרת בנאסד"ק ומעסיקה כ-34,000 עובדים ב-120 אתרים הפרוסים על פני 24 מדינות ברחבי העולם.

מה הם מחפשים?

הגישו מועמדות למשרת Validation Enginee 

הגישו מועמדות למשרת Senior C++ Software Engineer

בואו לפרופיל של Applied Materials בגיקטיים אינסיידר

מחפשים משרות פיתוח? נסו גם את המשרות האלה (צילום: מיכה לובטון)

The post חזל"ש ולחיפושים: 8 משרות טק להתחיל מהן עכשיו appeared first on גיקטיים.

צוות אפווינד. תמונה: Upwind

בתחילת 2026 הפך הסטארטאפ Upwind לחד-קרן עם גיוס מרשים של רבע מיליארד דולר לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר. היום (ד') הוא משלים סבב גיוס מפלצתי נוסף, תוך פחות משנה, ומצליח להגדיל את השווי שלו משמעותית.

מורידים את כמות התרעות הסרק

Upwind מפתח מערכת לאבטחת תשתיות ענן המשתמשת במידע, שבדרך כלל יושב אצל צוותי ה-operations בארגונים, ומנגישה אותו בצורה קלה וקונטקסטואלית לצוותי אבטחת המידע. על פי עמירם שחר, שותף-מייסד ומנכ"ל הסטארטאפ, אחת הבעיות המרכזיות ש-Upwind פותרת היא עומס ההתראות (ה-Alert Fatigue המפורסם) שחווים צוותי אבטחה. פלטפורמת ה-CNAPP של החברה יודעת להפחית רעשים ולתעדף סיכונים על בסיס נתונים חיים מהשטח. לפי נתונים של החברה, לקוחותיה מדווחים על ירידה של 98% בכמות התרעות הסרק ועל צמצום של 60% בזיהוי חולשות אבטחה (CVE) שאינן רלוונטיות בפועל לסביבת הייצור.

המוצר שפיתחו בחברה מסוגל לחסום תקשורת בזמן אמת, למנוע תהליכים מלרוץ, לזהות פריצות ואיומים ולחסום אותם לפני שהם מייצרים נזק, בזמן שצוותי אבטחת המידע נמצאים בשליטה מלאה על הסיטואציה. בחודש מאי האחרון הרחיבה Upwind את הפלטפורמה שלה כך שתדע לזהות ולהפחית סיכונים הנובעים גם מיישומי AI – תוספת חשובה בהתחשב בתחמנות ובמסוכנות של מודלים כמו אלו של OpenAI ו-Anthropic, שכבר "נתפסו" כשהם פורצים למערכות חיצוניות.

שווי השוק זינק

היום (ד') מודיעה Upwind על השלמת סבב גיוס C בהיקף של 300 מיליון דולר, לפי שווי של 3.8 מיליארד דולר. זה אומר שבפרק זמן של פחות משנה, החברה יותר מהכפילה את השווי שלה.

את הסבב הובילה קרן Bessemer Venture Partners, והשתתפו גם המשקיעים הקיימים של החברה. מאז הקמתה ב-2022 גייסה אפווינד יותר מ-400 מיליון דולר.

את Upwind הקימו ב-2022 עמירם שחר, שמכר את הסטארטאפ הקודם שלו Spot.io ל-NetApp ב-450 מיליון דולר; לביא פרידמן (CPO), טל צור (CTO) ולירן פולק (Chief Architect), והיא היום מעסיקה מעל ל-300 עובדים במשרדים בישראל, ארה"ב ובריטניה. בין לקוחותיה נמנות חברות ענק כמו Wix, Fiverr וסימנס.

The post שווה כבר 3.8 מיליארד דולר: Upwind גייסה 300 מיליון דולר appeared first on גיקטיים.

הצוות של Wonderful עם צוות הכלבים המשרדיים שדורשים לדבר עם המנהל

אחת מחברות הסטארטאפ המעניינות ביותר שצמחו באקוסיסטם הישראלי בתקופה האחרונה ממשיכה לשבור שיאים של צמיחה: חברת וונדרפול הודיעה היום (ד') על השלמת סבב גיוס C בסך 550 מיליון דולר, שנעשה על פי שווי של 5 מיליארד דולר.

את סבב הגיוס הנוכחי הובילה קרן Insight Partners עם השקעה של 150 מיליון דולר ביחד עם חברת Salesforce – המשקיעה החדשה היחידה בסבב. בנוסף, השתתפו בו משקיעים קיימים כמו Index Ventures, IVP, Vine Ventures, 9Yards ו-Bessemer Venture Partners. הגיוס הנוכחי מביא את סך ההשקעות בחברה, שהוקמה רק בשנת 2025, ליותר מ-800 מיליון דולר, וכן, קצב הצמיחה פה הוא חריג בהחלט. לפני חצי שנה בלבד, בחודש מרץ 2026, החברה גייסה 150 מיליון דולר לפי שווי של 2 מיליארד דולר.

מערכת הפעלה ל-AI ארגוני

Wonderful החלה את פעילותה עם מוצר לפיתוח סוכני AI בארגונים והפעלת סוכני שירות לקוחות מבוססי AI, אולם כיום, וונדרפול הפכה למה שהיא מגדירה מערכת הפעלה מלאה ל-AI ארגוני, שכוללת את כל הכלים, היכולות והבקרות הנדרשות להטמעת והפעלת AI בארגונים.

מערכת ההפעלה הזו מאפשרת שכבת ניהול אחידה עבור כל יישומי ה-AI של הארגון, בפלטפורמה פתוחה, שאינה תלויה במודל יחיד, כך שלא אכפת לה אם אתם משתמשים בקלוד או במודל סיני עם משקולות פתוחות, והיא מתאימה את עצמה לתשתית הטכנולוגית הקיימת בארגון. בחברה מציינים שאחת הסיבות לצמיחה המהירה שלה נובעת גם ממודל ההצבה הקדמית, במסגרתו מציעה בנוסף למערכת ההפעלה, הטמעה לוקאלית בעזרת FDEs, אותם מהנדסים מטעם החברה שאחראים על ההטמעה של הטכנולוגיה והמוצר אצל הלקוחות. כך, וונדרפול מטמיעה שימושים ראשונים ב-AI במהירות ומדריכה את הלקוחות כיצד להרחיב את השימוש בפלטפורמה לכל חלקי החברה. 

Wonderful הוקם ב-2025 על ידי המנכ"ל, בר וינקלר, שהקים ומכר את הסטארטאפ Approve.com; ורועי ללזר, ה-CTO, שהקים את הסטארטאפ Kaps.

The post הסטארטאפ הישראלי Wonderful גייס עכשיו יותר מחצי מיליארד דולר appeared first on גיקטיים.

עובדי האסקיז וההאסקי. תמונה: נתנאל טוביאס

רק לפני חצי שנה הוא נחשף עם לקוחות ענק כמו טיקטוק, והבטחה לפתור את כאבי הראש של עולמות ה-WAF. עכשיו, אחרי שזכה לתמיכה של כמה קרנות הון מוכרות, מתחדש הסטארטאפ הישראלי Huskeys בסבב גיוס עם משקיעים בהם ליאור סושרד ואסי כהן.

התקדמה מעולמות ה-WAF

Huskeys נחשפה רק בחודש מרץ האחרון עם גיוס של 8 מיליון דולר ולקוחות בולטים מאוד כמו טיקטוק ו-Hugging Face. הסטארטאפ מבטיח לשנות את עולם ה-WAF שפוגע בביצועים העסקיים של עסקים רבים, כשהפתרון שלו לא דורש מהארגון להחליף את התשתיות הקיימות או לשנות שורת קוד אחת באפליקציה. במקום זאת, החברה "מתלבשת" על ה-WAF הקיים ומוסיפה מעליו שכבת Agentic AI חכמה. המערכת לומדת לעומק את הלוגיקה של הארגון ובונה עבורו סט חוקים אופטימלי ודינמי.

המערכת של החברה מסוגלת למדוד באופן רציף את רמת האפקטיביות של חוקי האבטחה ולקנפג אותם בזמן אמת, והיא כבר מנתחת מדי יום למעלה מטריליון פניות, שזורמות מעשרות אלפי דומיינים ברחבי העולם. "מאז ההשקה הרחבנו משמעותית את המוצר, כך שהיום אנחנו תומכים בכל רכיבי ה-Network Edge שהם חלק מהתמונה, ולא רק ב-WAF. זה מאפשר לנו למפות את הרשת מקצה לקצה ולספק פתרון הרבה יותר שלם", מספר לגיקטיים איתי גפני, מייסד-שותף ומנכ"ל Huskeys. "גם בצד העסקי גדלנו משמעותית. הרחבנו את קהל הלקוחות ונכנסנו לשווקים ולסקטורים חדשים. מבחינתנו, זה הוכיח שהפתרון של האסקיז לא מתאים רק לסוג מסוים של חברות – הוא רלוונטי לכל חברה שהעסק וההכנסות שלה תלויים בתעבורה שמגיעה מהאינטרנט, בלי קשר לגודל החברה או למיקום הגאוגרפי שלה".

"לא רצנו לגייס כסף. הכסף הגיע אלינו"

היום (ד) מכריז כאמור הסטארטאפ על השלמת סבב גיוס A בהיקף של 27 מיליון דולר בהובלת Blackstone, שלראשונה בתולדותיה משתתפת בהשקעה בשלב מוקדם בחברת סייבר. בנוסף, השתתפו בסבב Okta, Zscaler ו-Skinos Ventures. אליהם הצטרפו גם בכירים מ-AWS, Intel, Check Point, Palo Alto, Cloudflare וגוגל, וגם אנשי הבידור הישראלים, אסי כהן וליאור סושרד. כן, שאולי והמנטליסט המצליח שכיכב בסרטון הבטיחות של אל על הם גם משקיעי הון סיכון בסטארטאפ צומח.

צילום: יאיר גלזר

למה בעצם רצתם לגייס שוב?

גפני: "לא רצנו לגייס כסף. הכסף הגיע אלינו. מכיוון שאנחנו היום היחידים בשוק שמציעים פתרון לבעיה הגדולה הזאת, הגענו למצב שכמות הלקוחות שמחכים לפתרון רק הולכת וגדלה. כדי לעמוד בביקוש, היינו צריכים להגדיל משמעותית את החברה ואת האופרציה הגלובלית שלנו, ולבנות את היכולת לתמוך ביותר לקוחות, ביותר שווקים, ולתת מענה מהיר לצרכים שלהם. רק בחודשיים האחרונים הכפלנו את כמות העובדים בחברה, ואנחנו מתכננים להמשיך לצמוח אפילו יותר. כשראינו שהכסף שהציעו לנו מתחבר לתוכניות הגדילה שלנו ויכול לאפשר לנו לצמוח אפילו מהר יותר ממה שתכננו, החלטנו שזה הדבר הנכון ביותר עבור החברה".

ואיך הצלחתם להביא את בלקסטון להשקעה בשלב מוקדם כל כך?

גפני: "בלקסטון חרגו מהמדיניות הרגילה שלהם, כי מבחינתם מדובר בהרבה מעבר לפתרון שיכול לעזור להם פנימית או לחברות הפורטפוליו הרבות שלהם. הקשר הראשוני נוצר דרך חיבור לצוות האבטחה של בלקסטון, שרצו לבדוק את הפתרון שלנו פנימית – כלומר כלקוח פוטנציאלי. אחרי שבלקסטון בחנו את הפתרון שלנו בתוך הארגון, הם הבינו איך הוא יכול לעזור לצוות האבטחה שלהם להתמודד עם הבעיה פנימית ולתמוך בחזון שלהם קדימה. משם, השיחה התפתחה גם לכיוון של השקעה".

The post ליאור סושרד ואסי כהן השקיעו בסטארטאפ הישראלי Huskeys appeared first on גיקטיים.

מיכל ברוורמן-בלומנשטיק. תמונה: יוסי זליגר

מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, הודיעה היום (ד') על סיום תפקידה. ההודעה של ברוורמן-בלומנשטיק מגיעה אחרי 13 שנים שלה בחברה, מתוכם כ-6 שנים בתפקיד מנכ"לית מרכז המחקר והפיתוח המקומי. במיקרוסופט טרם הכריזו על מחליף או מחליפה בתפקיד הבכיר.

6 שנים בתפקיד

דרכה של ברוורמן-בלומנשטיק במיקרוסופט החלה ב-2013, וב-2020, עם פרישתו של אסף רפפורט מהתפקיד, מונתה לתפקיד מנכ"לית מרכז הפיתוח המקומי של החברה. עם השנים היא הפכה לאחת הדמויות המרכזיות בהקמת חטיבת האבטחה החדשה והמאוחדת של מיקרוסופט, שהפכה מאז לעסק שמגלגל כ-20 מיליארד דולר בשנה, וב-2024 הפכה ל-CTO של החטיבה. במסגרת תפקידה היא היתה מעורבת בפיתוח מוצרי דגל בתחום האבטחה כמו Sentinel ו-Defender for Cloud. לפני מיקרוסופט, היא כיהנה כסמנכ"לית מוצרים בחברת Cyota, שהקימו מספר מייסדים בהם ד"ר מיכל צור וראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט; ולאחר מכן, כיהנה כמנכ"לית RSA ישראל.

כיום עובדים במרכז הפיתוח הישראלי של מיקרוסופט כ-3,000 עובדים. במייל ששלחה ברוורמן-בלומנשטיק: "כשאני מביטה לאחור, מה שאני מרגישה יותר מכל הוא הכרת תודה לאנשים שעבדתי איתם וגאווה עצומה במה שבנינו יחד. הייתה לי הזכות להוביל את מרכז הפיתוח הישראלי בשש וחצי השנים האחרונות, וזהו החלק במסע שלי שאני גאה בו יותר מכל. מאז 7 באוקטובר, ובמהלך התקופה המאתגרת שבאה בעקבותיו, החוסן וכוח ההתמדה שלכם יישארו איתי לשארית חיי. אני עוזבת בהכרת תודה עמוקה ובביטחון בכך שהטוב ביותר עבור מרכז הפיתוח הישראלי עוד לפנינו. זו הייתה באמת זכות של פעם בחיים".

The post מנכ"לית מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל פורשת appeared first on גיקטיים.

תמונה: גוגל

אם אתם צריכים להכין מצגת, להכין חומרים שיווקיים או סתם הזמנה ליום הולדת, כנראה שמצאתם את עצמכם עוברים בין קאנבה, אדובי אקספרס, אולי גוגל דוקס או איזה אתר רנדומלי ברשת, והכל כדי למצוא כלי נוח שיעשה לכם את העבודה. עכשיו, גם לגוגל יש מה להציע לכם עם Google Pics, כלי יצירה ועריכת תמונות חדש ומבוסס AI.

בלי לדעת דבר בעיצוב

בניגוד לכלים מסורתיים שמבקשים מכם להתחיל מאפס ולהתחיל למקם אלמנטים כמו כותרות או לוגו באופן ידני, ב-Pics הכל מבוסס על הבנת שפה טבעית ופרומפטים. למעשה, אתם בכלל מתחילים מקנבס נקי וחלונית צ'אט כמו בג'מיני למשל. לשם תוכלו גם להעלות לוגואים או תמונות שלכם (או ישירות מהדרייב או Google Photos שלכם).

המנוע המרכזי מאחורי הקלעים נשען כמובן על המודלים של ענקית החיפוש, ובראשם Gemini עם מודל ג'ינרוט התמונות Nano Banana, כשהרעיון הוא לאפשר לכל אחד בארגון (או במשפחה) לייצר עיצובים גרפיים מקצועיים לפוסטים, דוח רבעוני או חומרי שיווק שונים, גם אם אין להם רקע קודם בעיצוב, פוטושופ או InDesign.

הממשק: צילום מסך

אז מה אפשר לעשות עם הכלי החדש? אחרי שתכתבו בשפה טבעית מה אתם צריכים ("פלייר A4 להאפי האוור בסגנון מקסיקני שייערך ביום חמישי הקרוב בשעה 16:00") הכלי יציג לכם מספר אופציות לעיצובים, ואז מתחיל הקסם עם שליטה ברמת האלמנט, כזו שתמנע את הבעיות המוכרות של תוצרי AI הזויים כמו טקסטים מג'וברשים או איורים או תמונות לא קשורים לכלום. אנחנו למשל בדקנו את הכלי ולא אהבנו את הקקטוס שהוא הציע במרכז ההזמנה, אז לחיצה עליו פתחה חלונית שבה ביקשנו להחליף אותו לסומבררו; לאחר מכן, לחצנו על אחד המשפטים של הטקסט והכנסנו טקסט חדש (בעברית כמובן). לאחר שסיימנו עם כל התיקונים לחצנו על Apply – ותוך כמה שניות השינויים בוצעו בדיוק מרשים. כן, גם העברית, כשכל התיקונים מתאימים את הגדלים והצבעים לעיצוב הקיים. כלומר אם תכתבו משפט ארוך יותר, הוא יקטין אוטומטית את הפונט.

אגב, אם תרצו תוכלו אפילו כשהכל מוכן לבקש הערות גורפות על העיצוב כמו למשל "תרגם את הכל לאנגלית" או "תחליף לצבעים קרים" וכו.

קם ונהיה הדבר. צילום מסך

חוץ מזה, גוגל גם הוסיפה כמה פיצ'רים שקורצים במיוחד לאנשי השיווק ביניכם: המערכת מסוגלת לקחת תמונות ולבצע להן Upscale לרזולוציה של 2K או 4K, מה שמעולה להדפסות או למסכים גדולים. חוץ מזה תוכלו לחתוך את העיצוב שלכם לפורמטים מוגדרים מראש לרשתות החברתיות. בנוסף, הכל קורה בענן תוך אפשרות לשתף עובדים נוספים (או בני משפחה), כך שתוכלו לעבוד על העיצוב בשיתוף – ממש כאילו זה גוגל דוקס.

השירות הושק וכבר זמין היום (גם בישראל) בכתובת pics.new, ללא תשלום נוסף למשתמשי Workspace הארגוניים, וכן למנויים פרטיים בתוכניות Pro ו-Ultra.

The post תשכחו מפוטושופ או קאנבה: גוגל חושפת כלי עיצוב מבוסס AI שמבין עברית appeared first on גיקטיים.

תמונה: Dreamstime

זה הזמן להתקשר למי שאחראי אצלכם על תקציב הטוקנים, כי Anthropic חשפה אמש את Claude Fable 5.1 ואת Claude Mythos 5.1, וכן, לא תאמינו, אבל היא טוענת שאלו המודלים הכי מתקדמים בעולם לתכנות ומשימות נוספות.

זול יותר, אבל לאו דווקא בגלל העלות הכללית לטוקנים

גם אנת'רופיק מסבירה ש-Fable 5.1 ו-Mythos 5.1 הם מודלים זהים, אבל עם רמות שונות של הגנות שהחברה מפעילה מסביבם, כך שמיתוס זמין רק דרך תוכנית השותפים הבטוחים שלה, בעוד פייבל זמין לכל CVV תקין. הפעם, כך טוענים בחברה, Fable עומד להיות יותר נגיש, בטוח וגם חכם. לפי ההערכות של החברה, עלויות השימוש של Fable 5.1 יהיו נמוכות ב-25% בהשוואה ל-Fable 5, וזאת לאור הורדת התמחור של Cache reads ב-75%, כלומר התהליכים שבהם המודל קורא שוב את המידע שעובד ואוחסן.

אם אתם משתמשים ב-Fable 5.1 לעבודות של סוכני AI משום מה, אז א' אנחנו רוצים לדעת לאן להגיש קורות חיים; וב', בחברה טוענים שהחיסכון יכול להתבטא בעד כ-45%.

יחס דיוק עלות. מקור: Anthropic

אם אתם לקוחות Enterprise, אתם תתחילו לקבל בהמשך השנה גישה למערכת חדשה בשם Enterprise Frontier Safeguards, או EFS בקיצור (אפס?) שתאחסן את המידע של הארגון שלכם בסביבת הענן שלכם, ולא של Anthropic, מה שלפי החברה מאפשר לכם להשתמש ב-Fable 5.1 כשאף מידע של הארגון שלכם לא נשמר או עובר לידיים של אנת'רופיק. בחברה טוענים ששיפרו את מנגנוני ההגנה של Fable 5.1 כדי שאתם תקבלו 60% פחות False positives, כשהמערכת חושבת שאתם מנסים לבצע פעולה לא חוקית או מנוגדת לתנאי השימוש. בנוסף, בחברה טוענים כי Fable 5.1 מסוגל לרוץ על משימות אוטונומיות במשך יותר שעות ברצף מבלי להתבלבל ולאבד את המטרה שלו.

מסייע גם למדענים

ובאופן מאוד מעניין, ב-Anthropic הכריזו על תוכנית חדשה בתחום הביולוגיה שתאפשר למדענים גישה ל-Mythos 5.1. בחברה מסבירים שהתוכנית החדשה פותחה ביחד עם הממשל האמריקאי, והיא כנראה תהיה דומה יחסית לתוכנית השותפים של Mythos, כך שהחברה תבחר בפינצטה עם מי היא מעוניינת לעבוד, ונראה שיש עם מה לעבוד כאן לפי הדוגמאות של החברה: ב-Anthropic טוענים כי מיתוס החדש הצליח בין השאר לייעל מודלי ML על ידי כתיבת קוד מותאם ל-GPUs ובכך האיץ תהליכי חישוב ביולוגיים עד פי 2.5, והוזיל את עלויות המחקר, כאשר במקרה אחר הוא הצליח לתכנן חלבונים ברמת יעילות גבוהה פי 10 מהשיאים הקודמים בתחום, והגיע ל-50% הצלחה – מה שעשוי לסייע לתחום פיתוח התרופות. בנוסף, פייבל ייצר מפת גבהים ברזולוציה גבוהה במיוחד של שליש מכוכב הלכת נוגה, על בסיס נתוני רדאר בני עשרות שנים של נאס"א. כעת, המפה מצליחה להציג פרטים עד לרמת ה-2-3 קילומטרים, לעומת 10-20 קילומטרים במקרים הקודמים.

הסוד בהוזלה הוא בכלל במקום אחר. מקור: Anthropic

Claude Fable 5.1 זמין כבר עכשיו, עם אותו תמחור של 10 דולר לכל מיליון טוקני Input ו-50 דולר לכל מיליון טוקני Output. בינתיים, Mythos ממשיך להיות זמין רק למספר ארגונים אמריקאיים, ובהמשך גם למדענים. עם זאת, בחברה טוענים כי הם עובדים בתיאום עם הממשל האמריקאי כדי להרחיב את הגישה ליותר גורמים, בהם גם שותפים בינלאומיים. אז יש גם לכם סיכוי (על הנייר).

The post אנת'רופיק משיקה את Fable 5.1 ו-Mythos 5.1, והם יותר זולים לשימוש appeared first on גיקטיים.

תמונה: דייסון

כשאנחנו אומרים לכם דייסון, אתם כנראה חושבים ובצדק על שואבי אבק. בכל זאת, לא כל חברה מצליחה להפוך לשם הנרדף של קטגוריה שלמה. אבל לדייסון יש עוד כמה קטגוריות מעניינות שהיא נכנסה אליהן כמו מאווררים, מטהרי אוויר ואפילו גאדג'טים לעיצוב השיער. אבל כעת, היא מחליטה להיכנס לתחום חדש לחלוטין, וכזה שאין שום סיכוי שהייתם יכולים לנחש: מברשות שיניים. הכירו את הDyson CameraJet,  וכן – יש לה מצלמה.

לא צריך חוט דנטלי או סילונית

ה-Dyson CameraJet היא מברשת שיניים חשמלית שהיא לא סתם סתם עוד מברשת שיניים חשמלית רוטטת. היא מגיעה עם מצלמה מובנית זעירה, ומעבד שאומן (באמצעות AI כי זו שנת 2026) על מרווחים בין השיניים. בשביל מה? ברגע שהאלגוריתם מזהה מרווח בין השיניים (והוא מנתח 28 תמונות חיות בשנייה), הוא יתיז על המרווח זרם סילוני קצר של מים שאמור להחליף בפועל את הצורך שלכם בחוט דנטלי או סילונית ייעודית. הכל אמור לקרות תוך 100 מילישניות, ולהיות הרבה יותר עדין לשיניים ולחניכיים שלכם על פני סילוניות אחרות. דייסון טוענים שהמערכת הזאת פועלת בעזרת 16 מיליון שורות קוד (ספגטי?) ומערכת שאומנה על 470 אלף תמונות דנטליות. אה, ואם תרצו משום מה, תוכלו לצפות בפה שלכם בשידור חי דרך האפליקציה של דייסון שמתחברת אלחוטית למברשת דרך בלוטות' או דרך הרשת האלחוטית שלכם. לדברי דייסון, התמונות אינן נשמרות במברשת או עולות לענן, אבל האפליקציה כן יכולה לסייע לכם לצחצח טוב יותר עם הדרכה מותאמת אישית.

המנגנון הסילוני עובד באופן מעניין. המברשת מגיעה עם מיכל קטן מאוד בנפח 12.5 מ"ל, כדי שהוא יוכל לפעול תוך כדי הצחצוח ולא בנפרד, ובחברה טוענים שהם משתמשים במשאבת דיאפרגמה ותא לחץ, וזאת במקום צינורית. כך, המים נדחפים למנגנון בכל זווית מבלי להכניס אוויר לתוך המנגנון עצמו, ויכול לעבוד בכל זווית שבה תצחצחו. ומאחר והמיכל הוא זעיר למדי, עמדת ההטענה של ה-CameraJet מגיעה עם מיכל משלה, כך שבכל פעם שתניחו את המברשת ותלחצו על הכפתור, בתוך 3 שניות המברשת תתמלא במים. לדברי דייסון, המערכת קומפקטית מספיק כדי שתוכלו לקחת אותה גם לטיולים.

ראש המברשת מסוגל לנוע עד 1,000 פעמים בשנייה, ובניגוד לראשי מברשות אחרים שאתם צריכים לזכור כדי להחליף, כל ראש מברשת של דייסון מגיע עם תג RFID שמאפשר למברשת להתריע לכם שהגיע הזמן להתקשר לבנק ולהחליף את הראש. בינתיים, לא נחשפו המחירים של ראשים חלופיים ל-Dyson CameraJet. באופן משונה אבל הגיוני, דייסון מזהירה מפני שימוש במשחות שיניים מקציפות, ומציעה כמובן משחה משלה, וגם מי פה משלה. יש לנו תחושה שלא תמצאו אותם ב-2 ב-10 שקלים בסופר פארם. שנפתח הימורים על המחירים?

פנינו לדייסון בישראל, ונכון לעכשיו טרם נקבע מועד ההשקה או המחיר של ה-Dyson CameraJet בישראל. בארצות הברית המחיר של המברשת יעמוד על 499 דולר.

The post דייסון חושפת מברשת שיניים חדשה, ואם זה לא מספיק מוזר, יש בה מצלמה appeared first on גיקטיים.

הצוות של Air עם באד, ג'ורדן ובינאנבי. תמונה: אורון קפלן

מה מביא את מייסדי Decart, Wiz, Eon ואת נשיא Cognition להצטרף לאחת מסבבי ה-Seed הגדולים ביותר שנראו השנה, של סטארטאפ שיצא רק היום (ג') מ-Stealth? תשאלו את מייסדי חברת AIR, שחושפים היום לראשונה את הסטארטאפ שלהם, ומודיעים גם על השלמת סבב גיוס Seed בהיקף של 50 מיליון דולר.

ה-Firewall של הסוכנים

עם העלייה המטאורית בשימוש בכלי AI, ובדגש על סוכני AI, כך האירגון שלכם חשוף להרבה יותר סכנות. בכל זאת, AI Agents יכולים לקבל בעצמם החלטות, וכבר ראינו לא מעט דוגמאות לאופן שבו האקרים מנצלים את זה כדי לזרוע הרס או לגנוב מידע. כל זה בזמן שלצוותי האבטחה שלכם יש נראות ושליטה מאוד מוגבלות על הסיטואציה. "כדי להתמודד עם האתגר, AIR פיתחה Firewall שפועל בזמן אמת עבור סוכני AI תוך הגנה על המידע שנכנס לקונטקסט שלהם, במטרה לעצור הוראות זדוניות, מידע לא מהימן וכלים שנפרצו לפני שיוכלו להשפיע על החלטותיו או פעולותיו של סוכן ה-AI", כך מסביר ניב הופמן. מייסד-שותף ו-CTO ב-AIR, שנחשפה היום. "הפלטפורמה מאפשרת לצוותי אבטחת מידע לגלות, לבחון ולנהל באופן רציף את כלל תוספי הAI, ה-Skills, שרתי ה-MCP וסוכני המשנה שבהם משתמשים סוכני ה-AI בארגון, לפני הטמעתם וגם לאחריה. כאשר תוסף מסוים מתגלה כזדוני, פגיע או כזה שלא אושר לשימוש, המערכת מאפשרת לזהות באופן מיידי את כלל הסוכנים והתהליכים שתלויים בו ולבטל את השימוש בו ברחבי הארגון".

על פניו, גם לנו זה היה נשמע כמו לא מעט פתרונות ששמענו עליהם בשנה האחרונה, אפילו מסטארטאפים ישראליים באופן ספציפי, אך כששאלתי את הופמן על כך, הוא השיב כי "ה-Firewall של Air מסתמך על מודלי AI ייעודיים שפותחו בחברה לטובת הגנה בזמן אמת מפני איומים שמיועדים לתקיפת אייג'נטים. ה-Firewall מזהה איומים מתקדמים בכל סוג תוכן לפני שמגיע לתוך ה-Context של האייג'נט, בהתבסס על תשתיות סריקה וניתוח חדשניות". לדבריו, אחד הלקוחות שהשתמש במוצר של AIR גילה סקיל פנימי שנוצר על ידי אחד המפתחים בארגון, רק שהסקיל הזה היה חשוף בטעות למתקפת שרשרת אספקה קריטית. המוצר של AIR זיהה בזמן אמת את הבעיה, ולדבריו "נמנעה גניבת מידע פיננסי רגיש של אותו הלקוח".

השמות הגדולים כבר בפנים

נראה שהפתרון של AIR מספיק מעניין כדי למשוך אליו רשימת משקיעים משמעותית שמובילה לסבב גיוס Seed חריג בהיקף של 50 מיליון דולר בהובלת Sequoia ו-Greenoaks, בהשתתפות Swish של עמרי כספי ו-Netz, ולצד מספר אנג'לים מעניינים, בהם נשיא Cognition, ינון קוסטיקה, אופיר ארליך, דין לייטרסדורף מ-Decart, משה שלו ועוד. AIR נוסדה רק בשנת 2026 על ידי הופמן ויאיר סבאן. השניים הכירו לפני כעשור בצבא, ולפי השניים, היעד של החברה הוא "בניית מעבדת מחקר חזקה למחקר AI". לפי הופמן, "למדינת ישראל יש חלון הזדמנויות קצר להתבסס בתור מעצמה עולמית בתחום אבטחת תשתיות AI, ואנחנו מקימים מעבדה שתהיה חלוצה בתחום".  לצורך העניין הם גם גייסו את ה-CISO לשעבר של דיסני ו-Costco לתפקיד Chief Strategy Officer. אם אפשר להשתמש בחלק מכספי הגיוס כדי להביא את קוסטקו לישראל – לא נתלונן.

The post מה גרם למייסדי Wiz, דקארט וקרן סקויה להשקיע 50 מיליון דולר בסטארטאפ שנחשף היום? appeared first on גיקטיים.

צילום מסך

זה לא דבר חדש שמפתחים (והיום, בעזרת ה-Vibe Coding, כבר כולם) מנסים לשדרג את חיי היומיום שלנו, ובעיקר התחב"צ, עם אפליקציות ושירותים שונים ולא רשמיים. אבל עכשיו, אחת מהאפליקציות הוותיקות בתחום, נמצאת בעין הסערה עם איום של רכבת ישראל על הפעילות שלה.

עומס חריג

רכבת ישראל שלחה לאחרונה מכתב התראה לפני תביעה למפתחי Better Rail, אפליקציה בקוד פתוח שמציגה את זמני הגעת הרכבות המדוייקים. במכתב דורשת הרכבת להסיר מיידית את האפליקציה מהחנויות ולמחוק את כל הנתונים שנאגרו בה מאז שהושקה.

בטר רייל פועלת בשקט משנת 2021 והיא מוצעת בחינם וללא פרסומות, כאלטרנטיבה לאתר הרשמי של הרכבת. הפרויקט מתוחזק על ידי קהילת מפתחים ומתבסס על תרומות כספיות של משתמשים, שלטענת המפתחים, לא ממש מכסות את הוצאות התחזוקה שלו. למרות המודל הזה, ברכבת ישראל רואים בפעילות הזו הפרה של תנאי השימוש ופגיעה ישירה בקניין הרוחני שלה.

גיא טפר, מהמפתחים, אומר בשיחה עם גיקטיים שהטענות של הרכבת חסרות כל שחר: "ה-API של רכבת ישראל חשוף ללא הגנה, ולא ביצענו שום פעולות מיוחדות מלבד בקשת רשת סטנדרטית". במכתב התגובה, שנשלח על ידי עו"ד גיא זומר, טוענים המפתחים שברכבת הכירו את הפעילות זמן רב ואף פירגנו לה. על פי המפתחים, בחודש יוני האחרון כתבה נציגה של הרכבת למפתחים: "שאפו על העבודה שעשיתם ב-Better Rail. רואים שהושקעו באפליקציה הרבה מחשבה והרבה עבודה". באותה פנייה, נציגת הרכבת אף ציינה בעצמה כי הגישה לממשקי המידע הייתה קיימת לאורך שנים.

עם זאת, ברכבת טוענים ש-Better Rail משתמשת בגישה ישירה לממשקי ה-API ולמאגרי המידע של הרכבת, תוך עקיפת החסימות הטכנולוגיות, וזאת בניגוד לאפליקציות ניווט אחרות, שמקבלות את הנתונים בצורה מוסדרת ממאגרי GTFS ו-SIRI באמצעות משרד התחבורה. בפוסט שפרסמו המפתחים הם טוענים שהמאגר הזה אינו מדויק: "הפערים שמצאנו בנתוני רכבת ישראל אל מול משרד התחבורה נוגעים לכל אפליקציות התחב"צ – מוביט, גוגל מאפס, הופ און וכו'. כל אלו עלולים להציג לו"ז שגוי. למעשה, לרכבת ישראל יש כיום בלעדיות על נתוני האמת המלאים". כאן אתם יכולים לקרוא את הבדיקה המלאה שהם ערכו. הפערים האלו אגב מקבלים חיזוק ממקור מפתיע, כשהמפתחים טוענים, שנציגת הרכבת הודתה לכאורה בפניהם שיש במערכות משרד התחבורה "באג קבוע" שהרכבת כבר הציפה מול המשרד.

אבל את רכבת ישראל זה לא מרגיע, ובחברה טוענים שהקריאות מהאפליקציה גורמות לעומס חריג על התשתיות שלה, שהוביל לכאורה כבר פעמיים לקריסות של מנוע החיפוש שלה. עוד טוענים ברכבת שהנזק הכלכלי שנגרם לה מוערך במאות אלפי שקלים עקב עלויות תשתית וענן. המפתחים, מצידם, מזכירים שבקריסה באוגוסט 2025, הרכבת בעצמה פרסמה בתקשורת שהאתר קרס בגלל "ניסיונות של משתמשים רבים במקביל" ולא בגלל סיבה אחרת. לטענתם, האופן שבו האפליקציה עובדת מייצר עומס זניח ויציב שאינו יכול להוביל לקריסה שכזו.

רכבת ישראל. תמונה: גיקטיים

עוד טוענים מפתחי בטר רייל שלוח הזמנים של חברה ממשלתית הוא מידע ציבורי. לטענתם, כל הפעולות שמגיעות מהצד של האפליקציה שלהם מסתכמות בבקשות רשת סטנדרטיות למערכות שגם ככה פתוחות לציבור, בלי לפרוץ מנגנוני אבטחה כלשהם. מכיוון שמדובר במערכת בקוד פתוח, כל אחד יכול לאמת את דרך הפעולה של האפליקציה. הדבר גם סותר לכאורה את הטענה של הרכבת לגבי סוד מסחרי. במכתבם, טוענים המפתחים שקוד המקור של האפליקציה פתוח וזמין לציבור כולו, ולכן כל פנייה שהיא מבצעת גלויה ואין בה שום דבר נסתר. בנוסף, מועלית תהייה כיצד כ-1,000 משתמשים יומיים באפליקציה מסוגלים להפיל תשתית של חברה גדולה. 

מנתקים קשר

בפוסט שפרסמו המפתחים הם כותבים: "בטר רייל כופרת בכל ההאשמות. אנחנו מסרבים לדרישה הבריונית וההזויה להסיר את האפליקציה מהחנויות". עם זאת, בעקבות הדרישה של הרכבת, החליטו ב-Better Rail לשנות את מודל הפעולה שלה. במקום חיבור ישיר למערכות הרכבת, האפליקציה תתבסס מעכשיו על מאגר המידע הרשמי של משרד התחבורה. האפליקציה זמינה כאן.

פנינו לרכבת ישראל לבקשת תגובה לכתבה אך ברכבת בחרו שלא להתייחס

כיממה לאחר פרסום הכתבה בגיקטיים, מרכבת ישראל נמסר: "מידע המלא והמקיף אודות שירות הרכבות, זמניהן, מסלולן, וכלל היבטי השירות והמידע לנוסעים של רכבת ישראל, מפורסם לכל דורש באתר ובישומון רכבת ישראל, באופן שעומד בכל תקנות ודרישות אבטחת המידע, סייבר, נגישות ושירות המחמירות ביותר כנדרש מתשתיות קריטיות. ככל שיש מיזמים המעוניינים להשתמש במסדי הנתונים, עליהם לעשות זאת בצורה מסודרת, כפי שגם הוצע למיזם המדובר, באמצעות מסד הנתונים של משרד התחבורה, וזאת בדומה לאפליקציות ושירותים דומים אחרים".

The post רכבת ישראל מאיימת בתביעה על אפליקציה בקוד פתוח שניסתה לעזור לנוסעים appeared first on גיקטיים.

תמונה: טסלה

בימים האחרונים רץ ברשת סרטון וידאו שמציג נהג טסלה ישראלי, כאשר הוא ישן לכאורה מאחורי ההגה, והרכב מתקדם בעצמו. עכשיו, אחרי הסערה, הגיע המעצר.

רק מערכת סיוע

הסרטון, שהופץ לפני מספר ימים, צולם לכאורה על ידי נהג אחר שנסע לצד הטסלה. מהסרטון נראה כאילו כסא הנהג מורד לאחור, כשעל פי הצלם, הנהג "ישן". כל זאת בזמן שהרכב ממשיך להתקדם עם התנועה. נזכיר כי בפועל, אפילו מערכת הנהיגה האוטונומית של טסלה, FSD, לא באמת מאפשרת לנהג להסיט את המבט מהכביש, ודורשת ממנו להיות מוכן להתערבות בכל רגע נתון. רק ה-Robotaxi וה-Cybercab יכולות – על פי טסלה – לנהוג בעצמן ללא השגחה של נהג, מה שמכונה רמת נהיגה אוטונומית 4.

בישראל המערכת המינימלית של FSD עדיין לא זמינה למרות הבטחות שרת התחבורה, וזה אומר שנכון לעכשיו, טסלה מציעה לנהג הישראלי רק את מערכת ה-AutoPilot, שהיא סוג של בקרת שיוט אדפטיבית – כזו שרכבים רבים אחרים מציעים גם הם, והמערכת הזאת לא נחשבת לאוטונומית בשום אופן, אלא רק מערכת לסיוע לנהג. בוודאי לא כזאת שאמורה לאפשר לכם להיות בסמארטפון או לתפוס תנומה קלה בדרך בפקקים.

הפרגוד: מדהים. הנהג ישן – הטסלה נוסעת לבד. pic.twitter.com/BPE8w1a7NH

— הפרגוד (@moshepargod) August 30, 2026

כעת במשטרת ישראל מעדכנים כי הנהג, בן 36 ממגדל העמק, נעצר לחקירה אתמול (ב'). הנהג שוחרר בתום החקירה. בשלב הזה, המשטרה לא הודיעה על הגשת כתב אישום נגד הנהג, אך הדגישה כי היחידה המרכזית של אגף התנועה ממשיכה בחקירה, ולאחר השלמתה, יוגשו כל החומרים לבחינה להמשך הטיפול. במשטרה מייחסים לנהג בשלב זה חשדות לנהיגה בקלות ראש, אי אחיזת ההגה בשתי ידיים ונהיגה במצב שלא מאפשר שליטה מלאה על הרכב. עוד הדגישו באגף התנועה כי מערכות הסיוע ברכבים השונים לא פוטרות את הנהג מאחריות, ודורשות ממנו להישאר ערני ובשליטה מלאה על הרכב. "נהג שבוחר לישון בזמן נסיעה ולהסיר את ידיו מההגה מסכן באופן ממשי את חייו ואת חייהם של כלל משתמשי הדרך", מסרו במשטרה.

The post ראיתם את הסרטון של הנהג הישראלי שישן בטסלה נוסעת? הוא נעצר appeared first on גיקטיים.

מקור: hibob

חברת הייבוב הישראלית, שעומדת מאחורי פלטפורמת ניהול העובדים Bob, השלימה סבב גיוס של 166 מיליון דולר בהובלת Salesforce ובהשתתפות המשקיעה הקיימת Farallon Capital Management.

הגיוס הנוכחי הוא הגדול ביותר בתולדות החברה, ועל פי בלומברג שדיווח על הסבב, הוא נעשה על פי שווי של 3.2 מיליארד דולר, עלייה בשווי בהשוואה לשווי מוערך של 2.7 מיליארד דולר בסבב הגיוס הקודם בספטמבר שעבר. סך ההון שגייסה הייבוב מאז הקמתה עומד על 700 מיליון הדולרים.

hibob הוקמה בשנת 2015 על ידי רוני זהבי וישראל דויד, ה-CTO של החברה, והיא מעסיקה 400 עובדים במשרדיה בישראל, ארה"ב  ואירופה.

The post סיילספורס מובילה גיוס של 160 מיליון דולר בסטארטאפ הישראלי HiBob appeared first on גיקטיים.

תמונה: DataAgent

צוותי פיתוח ו-DevOps מכירים היטב את התסריט הבא: זה מתחיל במערכת שקורסת, מערכת ניטור שמקפיצה עשרות התראות, והעובדים שנאלצים לעזוב הכל, כולל ארוחת החלבון שפינטזו עליה מהבוקר, כדי לחקור ולתקן את הבעיה. במקביל, הארגון שולח את כל הלוגים לספקיות ענן חיצוניות רק כדי להבין בדיוק מה השתבש שם (ומשלם על זה לא מעט). ובכן, הסטארטאפ הישראלי DataAgent רוצה שבמקום שהמערכת רק תתריע על הבעיה, היא גם תתקן אותה בעצמה.

היום (ג') מודיע דאטה-אייג'נט על יציאה ממצב Stealth וגיוס פרי-סיד של 10 מיליון דולר בהובלת הקרנות MizMaa Ventures ו-Alicorn. מאחורי החברה עומדים המנכ"ל ישי יערי וסמנכ"ל הטכנולוגיות נתי שלום, שעבדו יחד ב-Cloudify עד שנרכשה על ידי Dell.

היזמים של DataAgent. תמונה: DataAgent

הפלטפורמה שפיתחו בסטארטאפ מתפקדת בפועל כמו SRE (או site reliability engineer) אוטונומי בסביבות Kubernetes, והיא פועלת ממש בתוך ה-Control Plane של הענן. בחברה אומרים שהגישה שלהם שונה מפתרונות מסורתיים; במקום לאסוף טלמטריה ולהציג אותה בדשבורד כדי שמהנדס יפענח אותה, המערכת מותקנת ישירות בסביבת הלקוח, וברגע שהיא מזהה תקלה, היא פועלת מיידית להחזרת השירות לאוויר. פעולות קריטיות כמו אתחול שרתים, הקצאת משאבים או רולבק, כלומר החזרת גרסה לאחור, מתבצעות באופן אוטומטי, כמובן תוך עמידה בגבולות גזרה מחמירים שהגדירו מראש המפתחים. איתור הבעיה מתבצע רק אחרי שהשירות חזר לתפקד, מה שמקצר משמעותית את זמן ההשבתה. כלומר, קודם כל מחזירים את השירות לאוויר, ואחר-כך חוקרים מה גרם לזה. בחברה מסבירים שבעזרת למידת מכונה ולמידת חיזוק המערכת יכולה ללמוד סוגי תקלות לאורך זמן, והיא מקבלת אוטונומיה מלאה לטפל בסוגי תקלות שונים, כמובן אחרי שהוכיחה שהיא אפקטיבית בזה.

עד 90 אחוז חיסכון

המשמעות הכלכלית היא גדולה, ובחברה אומרים שהוצאות הניטור שואבות כ-17 אחוזים מתקציבי תשתיות המחשוב בארגונים. מכיוון שהסוכן של DataAgent פועל בצורה מקומית, הוא חוסך את הצורך לשלוח כמויות אדירות של נתונים יקרים לניתוח חיצוני. ישי יערי, שותף-מייסד ומנכ"ל החברה, הסביר כי ספקיות הניטור מתבססות על מודל עסקי של שאיבת נתונים, ולכן אין להן תמריץ אמיתי להוזיל את העלויות. לדבריו, הפלטפורמה שלהם רצה במקביל לכלים הקיימים ללא צורך בהחלפה מלאה שלהם, ומסוגלת לחתוך את ההוצאות בעד 90 אחוזים. נתי שלום, ה-CTO של החברה, הוסיף שהתעשייה בזבזה שנים על פיתוח כלי ניטור פסיביים ויקרים, והניסיונות האחרונים להלביש עליהם מודלי שפה גדולים לא ממש שינו את המצב בשטח.

The post הסטארטאפ הישראלי DataAgent נחשף עכשיו עם גיוס של 10 מיליון דולר appeared first on גיקטיים.

תמונה: Unsplash

זה לא סוד שאימון של מודלי שפה גדולים דורש כמויות עצומות של מידע, אבל ענקיות ה-AI עושות הכל כדי להסתיר כיצד אימנו את המודלים שלהן ובעיקר על איזה מידע. אתם יודעים, כמו עם נקניקיות… "עדיף לא לראות איך עושים את זה". אז לרוב, הן מתבססות על מידע שהן קוצרות מרחבי הרשת, ונכנס לטענתן תחת הגדרת "שימוש הוגן"; אבל תביעה חדשה חושפת תמונה מטרידה הרבה יותר, ועל פיה, שררה באנת'רופיק תרבות ארגונית שעודדה באופן פעיל פיראטיות שיטתית בהיקפים עצומים.

"Z-Library אהובתי"

הפרטים החדשים מופיעים במסגרת תביעה, שהוגשה לאחרונה נגד המפתחת של קלוד, על ידי ענקיות מוזיקה כמו סוני, EMI ו-Warner. התביעה אמנם מתמקדת בהפרת זכויות יוצרים של שירים ומוסיקה, אבל המסמכים המצורפים לה מספקים הצצה נדירה למדיניות של בכירי אנת'רופיק בתחילת דרכה.

על פי כתב התביעה, כבר ביוני 2021, בנג'מין מאן, אחד ממייסדי אנת'רופיק, השתמש באופן אישי בתוכנת ביטורנט כדי להוריד מיליוני ספרים וטקסטים פיראטיים ועשה שימוש באתר הרוסי LibGen, שפרסם כמויות אדירות של תוכן מוגן בזכויות יוצרים כמו ספרים ומחקרים. על פי התביעה, מנכ"ל החברה, דריו אמודי, אישר לכאורה את המהלך המפוקפק הזה, ולכן גם שניהם נתבעים עכשיו באופן אישי.

אבל הסיפור לא נגמר שם. כשהצוות של אנת'רופיק חיפש מאגרים נוספים, הוא החל במשא ומתן עם הוצאות הספרים והסופרים כדי לנהל תהליך מסודר לשימוש חוקי… סתם, אנחנו צוחקים כמובן, כי הצוות של הסטארטאפ הצעיר מצא מהר מאוד פתרונות נוספים בעזרת הספרייה הפיראטית הענקית Z-Library. אחרי שה-FBI החרים דומיינים של Z-Library בנובמבר 2022, הורה מאן לעובדי אנת'רופיק לפנות לעותק נוסף של המאגר ב-Pirate Library Mirror, או PiLiMi, כדי לקצור משם עוד תוכן לאמן את המודלים הרעבים של החברה. אחד העובדים בצוות, ששמח על התוספת החדשה, כתב שזה הגיע "בדיוק בזמן", וקולגה שלו ענה: "Z-Library אהובתי".

שוברים דברים

למה חברת טכנולוגיה ענקית בוחרת להשתמש בטורנטים פיראטיים? ובכן, כמו שהגדיר זאת מארק צוקרברג: "לזוז מהר ולשבור דברים". אמודי אמר בעבר שאנת'רופיק רצתה לעשות הכל כדי להימנע מסחבת עסקית ומשפטית, או במילים אחרות, כדי לחסוך את זמן ההתעסקות הכרוך ברכישה חוקית ומוסדרת של הזכויות והספרים עצמם. באנת'רופיק טוענים כי הפסיקו כבר לאמן את המודלים ככה, אבל מודים ששמרו עותקים של התוכן הפיראטי והשתמשו בהם בעבר כדי לפתח את ה-Guardrails, אותם מנגנוני ההגנה של קלוד. חברות המוסיקה לא ממש קונות את ההסבר הזה, וטוענות שאנת'רופיק השתמשה במודל פנימי, שאומן על התוכן הפיראטי, וסיפק פידבק ודאטה סינתטי למודלים שלה שנמצאים בשימוש נרחב.

כזכור, אנת'רופיק הסכימה לשלם 1.5 מיליארד דולר במסגרת הסדר פשרה תקדימי עם סופרים ובעלי זכויות, בעקבות הורדה ואחסון של מיליוני ספרים פיראטיים. אבל בתעשיית המוסיקה לא מתכוונים לעצור שם ולדרוש פיצויי עתק. "1.5 מיליארד דולר הם כמובן לא סכום מספיק כדי להרתיע חברה מהפרת זכויות יוצרים, במיוחד חברה שהצליחה להפוך הפרה בהיקף כזה לשווי אסטרונומי של 2 טריליון דולר", כתבו חברות המוזיקה בתביעה. "מדובר בקמפיין בוטה של הורדה פיראטית, קצירה והורדה של יצירות המוגנות בזכויות יוצרים, בהיקפים עצומים, כדי לפתח ולהריץ מוצרים ולהפיק מהם רווחי עתק", סיכמו בחברות המוזיקה את הטענות נגד אנת'רופיק.

The post "Z-Library אהובתי": תביעה חושפת איך קלוד אומן על טורנטים פיראטיים appeared first on גיקטיים.