‫הפרדוקס‬ http://www.my-paradox.net ‫שרית עמר על וורדפרס, האינטרנט והבלוגוספירה‬ Fri, 12 Mar 2010 21:08:04 +0000 http://wordpress.org/?v=2.8.5 he hourly 1 ‫What Movie UIs Say About the Future והודעה‬ http://www.my-paradox.net/?p=350 http://www.my-paradox.net/?p=350#comments Fri, 12 Mar 2010 21:03:44 +0000 ‫שרית‬ http://www.my-paradox.net/?p=350
( הודעה קצרה – החלטתי לנסות לתחזק את עלילות שרית באינטרנט בעזרת Posterous, אשר מעדכן את כל הנוכחות שלי עם דברים מעניינים שאמצא, בבת אחת. לכן ייתכן שאעדכן בקרוב יותר, עם פוסטים קצרים יותר. זה ניסוי!).

מאמר מקסים שבודק את ממשקי המשתמש של העתיד כפי שהוליווד מציגה אותם. אהבתי את האבחנה המעניינת על ההבדל, שבעוד במציאות הממשקים הופכים לפשוטים יותר (כמו במקרה של אפל) בסרטים הם מסובכים מאוד.

Posted via web from Sarit's posterous

]]> http://www.my-paradox.net/?feed=rss2&p=350 0 ‫התפוח הרקוב‬ http://www.my-paradox.net/?p=335 http://www.my-paradox.net/?p=335#comments Sat, 07 Nov 2009 15:31:37 +0000 ‫שרית‬ http://www.my-paradox.net/?p=335

Money (That's What I Want)

השבוע נתקלתי (דווקא בגלובס לסטודנטים, מכל המקומות) בכתבה שהיללה את יכולת המותג הוותיק של הביטלס לשמור באדיקות על איכותו. אנשי חברת Apple Corps בשיתוף עם פול מקרטני, רינגו סטאר ומנהלי עזבונותיהם של לנון והאריסון מחזיקים את הזכויות על המותג הזה כל כך קרוב לליבם, ומצליחים לשמור עליו איכותי ורווחי בכל דרך אפשרית 40 שנה אחרי התפרקות הלהקה.

ה-09.09.09 הוכרז כיום חג למעריצי הביטלס ברחבי העולם. The Beatles : Rock Band, משחק מגניב מבראנז'ת Guitar Hero יצא לעולם, ויחד איתו גם הקטלוג השלם של הלהקה לאחר שעבר רה-מאסטרינג, דבר שלא נעשה לפני כן, במעבר לקלטות ודיסקים בעשורים האחרונים. הצלילים אמורים להיות כל כך נקיים וחדים שאפשר לשמוע את לנון מגרד מאחורי האוזן או משהו כזה.
אוקיי, נניח. תמסטרו מחדש כמה שתרצו, אובלדי אובלדה הוא עדיין חרא שיר. אבל זו לא הנקודה.

כל זה מרגש מאוד למעריצה כמוני, אבל צורם לי אישית. מדובר על מכונת כסף שמסתמכת על שוק שאינו נעלם ומנצלת אותו, לפעמים בציניות, עד תום. הקטלוג של הביטלס הוא קטלוג סופי, גמור וידוע מראש; אמנם זכינו במהלך השנים לכמה תגליות חדשות (ולא תמיד מוצלחות), אבל כל פרסום מחדש של אותם השירים הוא בדיוק זה- אותם שירים עם שינויים קטנים, והמעריצים משלמים בלי לחשוב פעמיים על מוצר זהה לחלוטין. הכסף ממשיך לזרום מלווה בגעגועים להיפים, ואפל רואים כי טוב, ואתמול קראתי שהקטלוג המעודכן של הלהקה שנמכר כרגע באמזון תמורת 153 פאונד, ימכר בקרוב על גבי דיסק-און-בצורת תפוח ויעלה 200 פאונד. והמעריצים? ירוצו לקנות.

מבחינה שיווקית המהלכים האלה נכונים ועובדים. זה די גאוני, גם אם המספרים שעולים מהמהלך הכפול בתחילת ספטמבר מעוררים קצת שאלות. הביטלס מצליחים להכניס כמויות של כסף, גם בעידן שבו אנשים כבר לא משלמים יותר על מוסיקה, או קולנוע או ספרים כי אפשר להשיג הכל באינטרנט. דורות חדשים של מעריצי ביטלס ממשיכים לצמוח כל הזמן והם מגלים מחדש את האפיל של הלהקה, אבל האם הקסם הזה יכול להמשך לנצח? האם מאוד לא סביר להניח שכמו שהבייבי בומרס יפרדו בשנים הקרובות משוק העבודה, גם בעלי האינטרס, "האקדחים הכבדים" של אפל ייעלמו עם הזמן מהנוף ונזכה לפחות ופחות ווריאציות על המקור? אי אפשר לדעת. רק השנים יגידו. מה שבטוח הוא שאותנו, המעריצים, עלולים עוד להשאיר עם טעם רע של תאוות בצע. לא חבל?

(התמונה – by-nc-sa by Hourman @ Flickr)

]]> http://www.my-paradox.net/?feed=rss2&p=335 8 ‫ריאליטי יש רק במציאות‬ http://www.my-paradox.net/?p=303 http://www.my-paradox.net/?p=303#comments Mon, 29 Jun 2009 21:02:10 +0000 ‫שרית‬ http://www.my-paradox.net/?p=303

הקשבתי היום בעניין להרצאות בפאנל הראשון בכנס ריאליטי ואינטרנט של עמותת אשנב. להפתעתי הייתה שם הסכמה על כך שריאליטי אמיתי קיים רק באינטרנט ולא בטלוויזיה. אני לא מסכימה בכלל, בעיקר בגלל שבאינטרנט המציאות יכולה להיות מעוותת ויש גם לא מעט אנשים באינטרנט שמאוד לא מחוברים למציאות.
אחת ההרצאות כללה סיקור נרחב על הריאליטי האינטרנטי של משפחת לנדנברג ושל מורן לביא היבאזזית ונזכרתי בנושא שעלה השבוע אצל סטיב רובל שכתב עד לא מזמן את הבלוג הסופר-חשוב Micro Persuasion, אבל החל מהשבוע סגר את הבלוג (יותר נכון, החליף אותו) ועבר למודל שנקרא Lifestraming.
בלוגינג זה כבר מיושן, הוא טוען, היום אנחנו כבר חיים ברשת ב-Flow ו-Lifestraming מתאים ל-Flow.

Lifestream היא משפחה של כלים שמאפשרת להציג את רצף הפעילויות של משתמש באינטרנט. אני למשל כותבת כל היום בבלוג, בטוויטר, בפייסבוק, שומרת סימניות בדלישס ועוד ועוד. עמוד Lifestream הוא עמוד שמרכז קישורים לכל הפעילויות במקום אחד. כלי אחד שעושה זאת לדוגמה הוא Friendfeed – כך נראה ה-Friendfeed שלי, וכל אחד יכול ליצור לו Friendfeed משלו בהרשמה פשוטה.

סטיב רובל עשה את השינוי ועבר למודל Lifestream וכשסטיב רובל אומר משהו (ועוד בסדרת פוסטים שכזו), תסמכו עליו שהוא הסנונית הראשונה המבשרת על שינוי גדול שכנראה בשלב כלשהו ירעיד בלוגוספירות או לפחות ישנה אותן.

יש היום כלים שונים ליצירת Lifestram אישי – Mashable סקרו בזמנו מספר כלים, סטיב רובל משתמש ב-Posterous.com (שתומך בעברית, בדקתי), ולמי שרוצה להתעמק בנושא אפשר גם לקרוא הרבה יותר ב-למרבה האירוניה- בלוג שעוסק בלייפסטרימינג. השאלה הגדולה והחשובה היא האם נראה Killer App שירכז לנו את הלייפסטרימינג, ואיך קהילת וורדפרס או אוטומטיק יאמצו את הטרנד לחיקם? נחיה ונראה.

]]> http://www.my-paradox.net/?feed=rss2&p=303 3 ‫המשימה : פרודוקטיביות‬ http://www.my-paradox.net/?p=300 http://www.my-paradox.net/?p=300#comments Thu, 25 Jun 2009 18:00:43 +0000 ‫שרית‬ http://www.my-paradox.net/?p=300

פוסט אורח ראשון בפרדוקס (!) מאת אלון

השבוע ניסחתי את חוק אלון. החוק אומר כי "בכל רגע נתון אין זה יתכן מבחינה פיזיקלית שסביבת העבודה של אלון תהיה מסודרת". וניסיתי, באמת שניסיתי. מיינתי מספרי טלפון, מיינתי פתקיות פוסט-איט שהיו דבוקות לקיר, לקיבורד, למסך ומה לא, דיללתי דפים שעליהם רשימות לקוניות של פעילויות שעליי לעשות. הבעיה בצורה שבה אני עושה סדר היא שאני מתחיל ברוח טובה, אבל מהר מאוד פעילות הסידור הופכת להעברה מאסיבית של פריטים לקופסאות ולמגירות. כתבה מעניינת שהדפסתי אבל אין לי זמן לקרוא? לקופסא. מכתב ממשרד התחבורה שקורא לי לחדש רישיון? לקופסא. וכך הלאה, "מתמיינת" לי סביבת העבודה אל תוך קופסאות שנערמות אחת על השנייה. מדי פעם, כשהסטטוס הקופסאי קשה מנשוא ואי אפשר יותר עם מגדלי הקופסאות, אני מחליט שהגיע הזמן לשנס מותניים ולעשות מעשה. אני פותח את הקופסאות, עורם את תכולתן, ובאקט נחוש והחלטתי מעביר את כל הפרטים לקופסא אחת גדולה. פתרתי את הבעיה.

או שלא. זה לא פתרון מה שאני עושה. זה גורם לי לפספס הזדמנויות, לאחר את המועד בדברים חשובים יותר ופחות, לאבד ידע ומידע, וכמובן – לא למצוא את מה שאני צריך כשאני צריך אותו. רק אתמול, כשמיינתי עוד דברים לקופסא, ראיתי כמה דברים שווי עשייה יש לי, המוזנחים להם. גרוע מכך, גיליתי שכשאני מסדר אני למעשה מעביר את הפריטים מפורמט אחד לאחר. לדוג' – לא פעם אני מגיע ל 25 טאבים פתוחים בפיירפוקס, עד שמחליט שאי אפשר וחייבים לצמצם אותם. אז אני עושה מהם בוקמרקס שאני לא חוזר אליהם ושוכח מקיומם, וכך שוב מאבד מידע יקר.

בתור סטודנט אין ספק שהציונים שלי נפגעו בגלל חוסר הארגון הזה, חוסר הפרודוקטיביות והיכולת לשבת על התחת ואשכרה ללמוד. ההתמהמהות והבלאגן חגגו, ואני נפגעתי.

בקיצור, כדי לא להלאות אתכם יותר מדי בצרותיי הארגוניות, המצב קשה. הפוסט הזה נכתב במטרה לשמוע ולשאוב מכם את הדרכים בהן אתם נוקטים בשביל לסדר את החיים. עצות קטנות כגדולות יתקבלו בברכה. ספרו לנו כיצד אתם פרודוקטיביים, כיצד אתם שומרים על סדר, כיצד אתם לומדים. ספרו לנו בתגובות ובואו נפתח דיון. אולי נלמד משהו האחד מן השני.

]]> http://www.my-paradox.net/?feed=rss2&p=300 4 ‫אני וה-Wiki שלי : להיות סטודנט 2.0‬ http://www.my-paradox.net/?p=290 http://www.my-paradox.net/?p=290#comments Sat, 13 Jun 2009 13:11:17 +0000 ‫שרית‬ http://www.my-paradox.net/?p=290

הפוסט הבא פורסם כבר באפריל 2008 בבלוג הלימודים שלי. הוא עדיין קיים אך לאחרונה החלטתי לצמצם ולרכז את התכנים שאני כותבת. זו הסיבה שאני מפרסמת מחדש – וגם מעדכנת – פוסטים נבחרים ממנו.

1026653_the_watercolour_bulbסטודנטים רבים לא יודעים לנצל את הטכנולוגיות והכלים הקיימים באינטרנט לטובתם. החלטתי לסכם את מעט הנסיון שצברתי בתור סטודנטית בשביל עבודה נוחה יותר ברשת:

עריכת מסמכים משותפת

Google Docs – כשאתם רוצים שסיכומי השיעורים שלכם יהיו זמינים מכל מקום בעל חיבור אינטרנט, צרו אותם כמסמכים ב-Google Docs. מעבר לזמינות, היתרונות של Google Docs הם הכלים המאפשרים לכם להזמין משתמשים אחרים לצפות במסמך (קריאה בלבד), או לעריכת המסמך אונליין (קריאה ועריכה). בצורה כזו, מספר סטודנטים יכולים לערוך מסמך אחד בו זמנית, מבלי שיצטרכו להעביר באימייל את המסמך למספר אנשים בכל פעם שישנה גירסה חדשה, וכך נותרים מבולבלים עם מספר גרסאות.

כדי ליצור מסמכים ב-Google Docs (ניתן ליצור מסמכי עיבוד תמלילים כמו ב-Word, מצגות כמו ב-PowerPoint וגליונות אלקטרונים כמ ב-Excel) כל הדרוש הוא חשבון ג'ימייל וניתן לגשת אליהם בכתובת http://docs.google.com .

מנסיון אישי: המרצים שלנו מעדיפים (מטעמים קונסטרוקטיביסטיים וכו') להטיל עלינו מטלות קבוצתיות. מרבית המטלות שהגשנו עד היום היו כאלו, וברגע שהשימוש ב-Docs לצורך איסוף החומר ועריכת המסמכים הפך לטבעי, עבודה על המטלות הפכה לקלה הרבה יותר.

Wiki – וויקי הוא אתר שבו כל מבקר יכול לערוך את הדפים. זאת בניגוד לאתר רגיל, בו רק למנהל האתר או מורשים מטעמו יש אפשרות לערוך את הדפים. צורה זו של כתיבת אתר מאפשרת לאסוף ידע מהמבקרים, ולבנות דפים בנושאים שונים, בהתאם לנושא סביבו נבנה הוויקי. כולם מכירים היום את וויקיפדיה וגם משתמשים בה [קרדיט לאתר מוזילה על ההגדרה].

גם אתם יכולים ליצור לעצמכם "וויקיפדיה" פרטית, והיא יכולה לשמש ל-1001 דברים; וויקי הוא כלי נהדר לאיסוף תכנים או קישורים באופן שיהיה זמין לאחרים, וגם לעריכת טקסטים משותפת לצורך כתיבת עבודה או אפילו ניהול פרוייקט לימודי בסיסי. היום ניתן לפתוח וויקי אישי עם תמיכה עברית מלאה ב-wiki.co.il וכל הנדרש לכך הוא הרשמה.

חיסרון אחד של וויקי כזה הוא שנדרש מעט זמן להבין כיצד כותבים בשפה ה"וויקית" בעזרת כלי העריכה המובנה. כפתרון, ניתן להיעזר בכלי ההמרה ממסמך Word או HTML לתחביר הוויקי.
חיסרון נוסף לעומת Google Docs הוא שאת הטקסטים לא ניתן לייצא למסמכי Word או Power Point בקלות.

שיתוף סימניות (Bookmarks)

del.icio.us – כאשר אתם מבצעים מחקר לצורך כתיבת עבודה, היכן אתם שומרים את הסימניות שלכם? קרוב לוודאי שבכלי הסימניות שבדפדפן שלכם. הבעיה היא שאת הסימניות האלה קשה לארגן בקטגוריות נוחות לשימוש, לא ניתן לגשת אליהן ממחשב אחר וכדי לחלוק אותן צריך לשלוח אימייל עם הכתובת. הפתרון לבעיות אלו הם כלי שיתוף הסימניות, והבולט והמוכר ביניהם הוא del.icio.us. אחרי הרשמה קצרה לאתר, ניתן לשמור בקלות סימניות שיהיו נגישות לכם ולגולשים אחרים (כמו הסטודנטים שאיתם אתם עובדים על הפרוייקט) מכל מחשב. הסימניות זמינות לכולם, ומנגנון התיוג (מילות מפתח) שמצמידים לכל סימניה מאפשר למצוא בקלות סימניות. צפו למשל בסימניות שלי בדלישס, שתייגתי כקשורות ללימודים: http://del.icio.us/saritamar/school .

שדרגו את המחקר שלכם

כאשר חוקרים ומחפשים מקורות עבור עבודה שאתם כותבים, אתם יכולים להניח קצת לוויקיפדיה ולמצוא הרבה מאוד השראה בדברים שאחרים כבר כתבו, או לפחות את הביבליוגרפיה שלהם. אתרים מבוססי תוכן גולשים יכולים לעזור:

scribd הוא אתר לשיתוף מסמכים שניתן לחפש בו על פי מילות מפתח וגם להוריד בפורמטים נוחים כמו PDF או Word. תוכלו למצוא שם עבודות מחקר של אחרים, ספרים שלמים ומאמרים מכל תחומי החיים.

SlideShare, גם הוא אתר תוכן גולשים, והוא גן עדן לאוהבי PowerPoint. לפני מספר חודשים הכנתי עבודה על פרוטוקול SMTP (נשבעת). לא מצאתי שום דבר מעניין בחיפוש, בעיקר בגלל שאין שום דבר מעניין לומר על SMTP. ביקור אחד ב-SlideShare הוביל אותי למצגת הזו, שעזרה לי לסיים את המצגת שלי.

השתמשו בבלוג אישי לתיעוד הלימודים

בלוג ציבורי החשוף לכולם יכול להיות בעייתי בתור בלוג המתעד סיכומי שיעורים (מבחינת זכויות יוצרים וכו'), אך בלוג אישי הזמין רק לכם יכול להיות אחלה פתרון. הפוסט המקורי מתאר מדוע מערכת בלוגינג מתאימה לתיעוד סיכומי שיעור:

הפוסטים נשמרים בסדר כרונולוגי הפוך, כך ששיעורים ישנים יותר רחוקים יותר בארכיון.
כל קורס הוא קטגוריה בפני עצמה, כך שלחיצה על שם קטגוריה תעלה את רשימת סיכומי השיעורים שלו. אפשר לשמור ביחד עם סיכום השיעור את ההקלטה שלו, וגם קישורים רלוונטים. אפשר לשלוח פינגבקים לסיכומי שיעורים קודמים שרלוונטיים לשיעור הנוכחי, כדי לא לאבד את הקשר. נוסיף קצת תוספים כמו זה שממיר את הפוסטים לקבצי PDF ואת יכולת החיפוש המובנית של וורדפרס, ויש לי פתרון מדהים לשנת הלימודים הקרובה.

וכרגיל, אני אשמח לתגובות, הערות ומחשבות :) .

(Picture Credit)

]]> http://www.my-paradox.net/?feed=rss2&p=290 3 ‫תבנית וורדפרס מתורגמת : Compact‬ http://www.my-paradox.net/?p=286 http://www.my-paradox.net/?p=286#comments Fri, 12 Jun 2009 12:12:15 +0000 ‫שרית‬ http://www.my-paradox.net/?p=286

Compact (מבית Template Fusion) היא תבנית קלילה ומיוחדת בעלת עמודה אחת בלבד. נבדקה בפיירפוקס, באקספלורר 6 & 7 ובגוגל כרום.

תנאי השימוש המקוריים של התבנית (ולכן גם של התרגום) הם CC-Attribution. משמעות הדבר הוא שמותר לעשות בתבנית כל העולה בדעתכם בתנאי שתשמרו את הקרדיט, כולל קרדיט התרגום שלי, בצורת קישור.

compactthimbnial

להדגמה (באנגלית) | להורדה (עברית)

]]> http://www.my-paradox.net/?feed=rss2&p=286 3 ‫עזבו אתכם מקוד אתי, מה רוצים הבלוגרים?‬ http://www.my-paradox.net/?p=273 http://www.my-paradox.net/?p=273#comments Sat, 06 Jun 2009 01:47:33 +0000 ‫שרית‬ http://www.my-paradox.net/?p=273

מחשבות בעקבות הכתבה המעניינת של עידוק

עידו קינן פירסם השבוע כתבה שעוררה שוב, בפעם השלישית בערך, דיון אודות תשלום לבלוגרים, גילוי נאות, קוד אתי ועוד נושאים שמסביב. הנושא שחשף עידו בכתבה לא הפתיע אותי. אני עובדת בבלינק כבר שנתיים ולומדת על פעילויות כאלו כל הזמן, גם בתור בלינקית וגם בתור בלוגרית. חלקם נסיונות מעניינים להשתלב בבלוגוספירה, חלקם מוצלחים פחות.
גם אני כתבתי על הנושא הזה בסיבוב הקודם, לפני שהתחלתי לעבוד בבלינק. על הגילוי הנאות, על הקוד האתי, על נסיונות לא מוצלחים להשתלב. כן, ניסינו כבר אז לפתור את הנושאים האלו.

השבוע קראתי וקראתי. קראתי את הכתבה שוב ושוב, את הפוסטים שנכתבו בתגובה לכתבה, את התגובות והטוקבקים, וכולם שואלים אם זה בסדר או לא, ואם צריך קוד אתי או לא, וחלק מהמגיבים קבעו שהם לא יקראו יותר בלוגים שסומנו כמסחריים.

אבל נראה שאף אחד מהגועשים והרועשים לא עצר לרגע וחשב לעצמו מה עומד בבסיס העניין. הבסיס הוא הבלוגרים. בלוגרים שאתם מכירים או לא מכירים,  שאם תרצו או לא, מוחמאים כשמציעים להם משהו שבוודאי ישמחו לקבל. אני נשבעת הם קיימים, הם כותבים וחלקם מקבלים יותר תגובות או טראפיק מכולנו ביחד ולא כואב להם בעצם היושרה לקבל איזה צ’ופר. למה? כי הם סטודנטים שהיו רוצים לקבל קצת כסף כדי לשלם את שכר הלימוד הקרוב. או אולי הם בלוגרי טכנולוגיה שהיו רוצים לקדם את עצמם בעזרת סקירה של מוצר טכנולוגי חדש שאף אחד לא התנסה בו (אקסלוסיביות היא מצרך נדיר וחשוב בבלוגוספירה, שלא קיים מספיק לדעתי). אולי הם כמוני, פריקים של X (דל, נוקיה, מה שבא לכם) שגם ככה אוהבים וחולמים בלילה על המוצר, אז למה שאני אגיד לא אם יציעו לי?  אולי זה מישהו שממש בא לו לקבל כרטיס זוגי לסרט בשביל הדייט הבא? סתם, בשביל הכיף. כי זה מה שהבלוגינג הזה אמור להיות, כיף. לא? בגלל הכיף הזה אני התחלתי לכתוב (שמתם לב מה קרה לבלוג ברגע שזה נהיה קצת פחות כיף?).

אני נזכרת כל יום מחדש שיש עשרות או מאות או אלפי בלוגרים בישראבלוג ובתפוז ובבלוגר  שלא פועלים על פי הסטנדרטים והקודים שנבחנו בסיפור הזה – וזה לא דבר רע, להפך. הם אפילו לא מודעים לגמרי לסטנדרטים ולקודים וכל מיני מילים מסובכות שנזרקו. הם לא מרגישים צורך להוכיח את עצמם לאחרים, והם לא מודאגים מכך שכמה בלוגרים חושבים שזה לא בסדר. זה הרגע להזכר במשהו שכולנו יודעים –”טוב” הוא סובייקטיבי וכך גם מותר או אסור או ”הדבר הנכון לעשות”.
האמת היא, וזה משהו שאני רואה מהצד שלי, יש המון אנשים שבכנות שמחים ומחמיא להם כשמזמינים אותם, שמשתפים אותם, ששואלים אותם מה דעתם או שעונים להם על שאלות, כי מה בסך הכל משמח (רוב ה)בלוגרים? בשביל מה כותבים? קצת הכרה ומילות הזדהות מקוראים, תגובות מעניינות, טראפיק.
אתם יודעים שאני צודקת. תנו לי את זה ואני אשמח.

כן, אני מבינה ומרגישה את הנושא הכואב שבבסיס הויכוח. אני מבינה, מאמינה ועושה את העבודה שלי בבלינק בידיעה ממקור ראשון שבלוגרים הם לא באנרים ואם מנסים להתייחס אליהם כשטח פרסום שאפשר להדביק עליו מה שרוצים זה לא יעבוד בגלל שהם פשוט לא שטחי פרסום. בפניות שלנו לבלוגרים תמיד אזכיר (והזכרתי) את חשיבות הגילוי הנאות, שהוא קריטי כדי שכל הצדדים יהיו בסדר, ואני מקפידה גם לעשות בעצמי את מה שאני מטיפה.
מצד שני, יש נטייה לנסות לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה; לכעוס כאשר ארגונים וחברות לא מראים נוכחות באיזורי השיחה או לא עושים את מה שאנחנו חושבים שהם צריכים לעשות, וגם לקרוע את הצורה למי שמעז לנסות וטובל אצבע במים – בתמורה מורידים לו את האצבע כי הוא לא ידע שבין 2-4 אסור לטבול אצבעות, או איזה חוק עלום ולא כתוב אחר. ואני? אני חיה על הגבול שבין שני הצדדים בדילמה הזו, ואני מרגישה שאני בדרך לפיצוח, גם אם רק חלקי.

ואלו שתי האגורות האישיות שלי בנושא, והן מייצגות את דעתי האישית והכנה. עכשיו אני יכולה ללכת לישון.

]]> http://www.my-paradox.net/?feed=rss2&p=273 17 ‫ל-Google Docs ובחזרה – תוסף שיקל לכם על החיים‬ http://www.my-paradox.net/?p=266 http://www.my-paradox.net/?p=266#comments Fri, 05 Jun 2009 20:53:19 +0000 ‫שרית‬ http://www.my-paradox.net/?p=266

logo1 הכלים השונים של Google Docs הפכו בשנתיים האחרונות לכלי הקולבורציה הנוח והמיידי ביותר עבורי (עם אחרים ועם עצמי). כפי שחלקכם ודאי יודעים אני לומדת לתואר טכנולוגיות למידה והמשימות בתואר, רובן ככולן זוגיות או קבוצתיות בהגדרתן.
ל-Docs יש חסרונות רבים כמו תמיכה לא אחידה בכיווניות כתיבה ימין-לשמאל ועיצובים שאובדים בזמן השמירה כמסמך Office. אך מכורח הנסיבות והקושי להפגש כמעט כל ערב כדי לעמוד בקצב המשימות ביעילות, פיתחנו יכולות עבודה מרשימות עם הכלי, וזה חוסך ועוזר המון. היום אנחנו אפילו מקבלים החלטות כיתתיות כמו קביעת תאריך שנוח לכולם בעזרת טבלת Excel פשוטה ב-Google Docs.

השבוע גיליתי תוסף ל-Office שמקל על החיים אפילו יותר – קוראים לו Offisync והוא חוסך את הצורך בגישה ל-Google מהדפדפן כדי לנהל מסמכים, כמו העלאת קבצים או הורדת קבצים בחזרה לאופיס.
Offisync מוסיף תפריט שיופיע בלחיצה על לחצן ה-Office Button ומשם ניתן לבצע שמירה של מסמכים ל-Google Docs או משיכת מסמכים מ-Google Docs. מי שמכיר את שיטת פרסום הקבצים מ-Office ב-SharePoint יבין את הרעיון מהר.
את Offisync מורידים ומתקינים בקלות והוא תומך גם ב-Office 2007. כך למשל נראה חלון השיטוט במסמכי ה-Google Docs השונים שלי:

image

ב-YouTube איתרתי את סרטון ההדגמה הרשמי הקצר להתחלה מהירה:

ואם כבר עוסקים בגישה מהירה יותר ל-Google, התקינו את gAttach. האפליקציה הקטנטנה תגדיר עבורכם את Gmail כתיבת הדואר ברירת המחדל שלכם (במקום את Outlook). אחרי ההתקנה תוכלו להשתמש בתפריט ה-Send As של ווינדוז לשליחת קבצים ישירות ל-Gmail, שהיא בוודאי תיבת המייל המועדפת על רובכם. הקובץ נשמר כמייל חדש ב-Drafts וכל שנותר הוא להכניס כתובת מייל וללחוץ על Send.

]]> http://www.my-paradox.net/?feed=rss2&p=266 9 ‫Readability יעזור לכם לקרוא באינטרנט‬ http://www.my-paradox.net/?p=256 http://www.my-paradox.net/?p=256#comments Sat, 30 May 2009 10:16:45 +0000 ‫שרית‬ http://www.my-paradox.net/?p=256

זוכרים שהתלוננתי על כך שאני לא מצליחה להתרכז ולקרוא בגלל הרגלי האינטרנט שלי? זה עדיין המצב, אבל לפני מספר חודשים מצאתי פיצ'ר קטן שעוזר לי. הוא נקרא Readability – בוקמרקלט שגוררים לשורת ה-Bookmarks. לחיצה עליו הופכת את העמוד ל"עמוד קריא" על ידי הוצאת כל המרכיבים המסיחים מהעמוד ומשאיר רק את הטקסט. כך למשל נראה עמוד מ-Slate אחרי הטיפול של Readability:

Slate ו-Readability

Slate ו-Readability

מיותר לציין שגם הרבה יותר נוח וחסכוני להדפיס את העמודים ש-Readability מייצר. החסרון היחיד הוא שאין עדיין בתמיכה בכיווניות ימין לשמאל, ושלחתי כבר הצעת שיפור למפתחים בנושא הזה.

ואם כבר עוסקים בנסיונות לשפר את הריכוז, למה לא להתקין גם את WriteRoom ל-GoogleDocs (פותח על ידי רן יניב הרטשטיין), שימנע מכל דבר אפשרי להפריע ולהסיט את תשומת לבכם בזמן שאתם עורכים מסמכים ב-Google Docs.

]]> http://www.my-paradox.net/?feed=rss2&p=256 10 ‫לקשט את טוויטר – תבניות לעיצוב עמוד הטוויטר שלכם‬ http://www.my-paradox.net/?p=254 http://www.my-paradox.net/?p=254#comments Wed, 27 May 2009 19:07:46 +0000 ‫שרית‬ http://www.my-paradox.net/?p=254

העלאת תמונת רקע אינפורמטיבית לחשבון הטוויטר שלכם יכולה לעזור להציג בקלות  אינפורמציה רבה עליכם ועל התכנים שאתם כותבים עליהם, ובעיקר להוסיף פרטי יצירת קשר נוספים. לאחרונה החלטתי ליצור רקעים יפים יותר ללקוחות שלנו (בבלינק) וגיליתי שהעימוד הנוקשה של טוויטר מקשה על התאמת הגרפיקה.

בחיפוש מהיר בגוגל גיליתי שאחרים כבר נתקלו בבעיה ויצרו Templates לעיצוב עמוד הטוויטר.

הראשון שניסיתי היה טמפלייט בפורמט PPT שהתגלה כלא מדוייק במיוחד. אחרי שהעליתי את הרקע (למשל באורקל) גיליתי שהפרופורציות אינן נכונות. ובכל זאת, הטמפלייט מאפשר לקבל די בקלות את תחושת הגודל בעמוד הטוויטר.

image

את קובץ ה-PowerPoint יש לשמור בפורמט JPG או GIF ולהתפלל לאלוהי הטוויטר שהתמונה תעלה בהצלחה :)

טמפלייט נוסף הוא טמפלייט בפורמט PSD (פוטושופ) והוא מדוייק יותר, וכמובן מאפשר עריכה גרפית נוחה ומוגבלת פחות לעומת PowerPoint.

ואם אתם צריכים קצת השראה, למה לא לשטוף את העיניים ב-20  לעמודי טוויטר מוצלחים?

mikevhoenslaar ithinkmedia

טיפ – קחו בחשבון שברזולוציות נמוכות יחסית כמו 1024×768 התמונות לא יראו מצוין, ו”יתחבאו” מאחורי עמודות התוכן.

]]> http://www.my-paradox.net/?feed=rss2&p=254 4