בהמשך לפרק השני מיומנה של המופתעת:

שאלתי אותו, אם יצטרף אלי למסיבה….זוכרים?

הייתי בא בכייף, אבל לא יכול, כבר קבעתי עם חברים. מחייך את החצי חיוך המהמם שלו, סבבה אני עונה כאילו הכל בסדר, האמת בינינו, קצת התאכזבתי אבל כמובן לא הראיתי. אפילו לא רציתי להודות בזה בפני עצמי. הייתי בטוחה שישמח לבוא, הוא יודע שאחרי זה הוא יכול לבוא אלי "לשתות משהו". בדיוק אני חושבת על זה, והוא אומר: אם תרצי אני יכול להתקשר כשאסיים, ואבוא לקחת אותך, אחלה אני עונה בחיוך מאולץ.

מגיעה למסיבה אותם חבר"ה פחות או יותר מהפעם הקודמת, אבל מישהו חדש חמוד לאללה, אני שואלת את נורית פרטים והיא אומרת אחלה בחור, עובד עם הבן זוג שלה, היא תגשש.
היה נחמד אבל בא לי ללכת כבר, מחליטה לחכות קצת אולי ההורס יטלפן.
בינתיים אני יושבת ליד אלה, חברה משותפת לי ולנורית מהלימודים. מספרת שהיא התחילה להתראות עם מישהו חדש, שהכירה באיזה אתר הכרויות, ממש חמוד והיא מקווה שזה יזרום לכיוון רציני, אומרת בפנים כמעט בוכיות. כמעט מתחשק לי להגיד לה, "מה את צריכה את זה בגיל כל כך צעיר, למה לא להנות מהחיים, ומה את צריכה אתר הכרויות, למה לא הכרויות ספונטניות כמו פעם, להנות מהריגוש של החיזור קצת רומנטיקה? זה כייף להתרגש. אבל שתקתי.
האמת שלא כל כך בא לי להכנס לשיחה על זה, הראש שלי עסוק בלהקשיב לטלפון, אולי יצלצל. במקום זה אני מחייכת ואומרת לה "שאני מקווה בשבילה שזה יצליח לה".

ומה איתך היא שואלת, יש מישהו רציני?
אני מחייכת לעברה, לא אני עונה, אני לא בקטע רציני כרגע, אני רוצה להנות מהחיים לפני שאחליט להתמסד עם מישהו קבוע, להתפתח ,לנסוע, לטייל, בקיצור יש עוד כמה שנים טובות לפני זה, מסתכלת עלי קצת במבט תמוה כאילו לא מבינה מה הקשר בין כל מה שאמרתי, לבן זוג קבוע, לשמחתי לא פיתחה את הנושא,אולי הבינה שאני לא בקטע של שיחה פילוסופית כרגע, מתאים לי!

טוב אני רואה שהוא לא מצלצל, אני כבר מה שנקרא, מיציתי את הערב, מתכוננת לתזוזההה!!
נפרדת מכולם, לילה טוב לילה טוב, היה נחמד, ביי. אלה מציעה שאולי ניפגש לקפה, בכייף אני עונה, כמובן לא מתכוונת להיפגש איתה, הספיק לי להבין שאנחנו לא באותו ראש.
מגיעה הביתה, כמובן הדבר הראשון שאני עושה זה, לפנק את הטלפון שלי, אולי יצלצל, אבל לא. בכל זאת יש איזה רשרוש בראש שלי, נטעעעעעעע, נטעעעעעעעע, נטעעעעעע נשמע כמו צופר רכבת, התעוררי הרכבת כבר נכנסה לתחנה, אוף שוב היא איזה נודניקית, טוב הבנתי די לחפור, לא מענין אותי השטויות שלך. שקטטט.
זה הזמן לישון .

איזה כיף, סוף שבוע, כרגע אין לי תוכניות, אבל משהו כבר יצוץ.
יום שישי מגיע, פוקחת את עיני, ומאושרת לגלות שאין לי תכנון……..חשבתי לצלצל לנורית, אולי היא רוצה לבוא לים ואז נזכרתי שהיא אמרה לי שהיא צריכה ללכת לקנות מתנה, לאחות של הבן זוג שלה. אלוהים איזה תכנון ליום שישי פנוי, לקנות מתנה לאחות, אחלה בילוי.
פתאום עושה לי חשק לאיזה ברקפסט עם ההורס, מתלבטת קצת, ואז נזכרת בכל המחמאות שהרעיף עלי, ועל הלילה הסוער שהיה, בטוח ישמח שאצלצל, לא אין לי בעיה לצלצל לגבר אנחנו בעידן של "שיוויון בין המינים" נכון, אז הכל מותר. טוב קדימה, קצת מתרגשת…. אבל אז נזכרת שבפעם האחרונה שנפגשנו, אמר, "נתראה בקרוב" מחייגת……
לא אין לי שום היסוס. אני ממתינה, נשמע צלצול אחד….שנים….אולי מתקלח מהרהרת לעצמי, צלצול שלישי……
…..אחרי שמונה צלצולים, מענה קולי!!! "היי אין באפשרותי לענות כרגע נא להשאיר הודעה, ואחזור אליכם בהקדם האפשרי".
איזה קול סקסי אלוהים, אני חושבת לעצמי. "היי אוהד, מה נשמע זאת נטע, אתה בטח ישן עדין, חשבתי שניפגש לאיזה ברקפסט, תחזור אלי בבקשה". משאירה את ההודעה בקול הכי סקסי שאני יודעת לעשות, מנתקת ומחייכת לעצמי, עם כזאת הודעה סקסית, אין לי ספק שישתקשר במהירות הבזק ובטוחה שלא יוכל לעמוד בזה!

ביינתים אני נכנסת להתקלח, כדי להיות מוכנה ליציאה. וכמובן לא שוכחת לשיר במקלחת.

חולפת שעה….שעתיים….שלוש….. מזפזזת בכל הערוצים… אין משהו מרגש לצפות, השעמום מתחיל להרגיז,אופס רגע, הטלפון מצלצל…זה בטוח ההורס אני מחייכת לעצמי, מספר חסום, מענין? אני עונה ומעבר לקו השני קולו של בחור …קול קצת נשי אני תוהה …מי זה אני שואלת?
היי אומר הבחור …שמי אלי ואני מאתר הכרויות הפי דייט… ויש לי הפתעה בשבילך! עלית לנו במאגר פנויים ופנויות, יש לנו במאגר אלפי בחורים מדהימים להכיר לך, וזה לא הכל. היום יש לנו מבצע, מנוי לשנה הכרוית בחצי המחיר, אני בטוח שלא תפספסי את ההזדמנות שנפלה בחלקך היום. יש המון בחורות שהיו מתות להתחלף איתך.

מנוי למההההה אני שואלת?
להכרויות עם בחורים איכותיים ורצינים שיש אצלינו באתר, עונה לי אלי בקול מאושר
חחחחח אני מגחכת לעצמי ….אני ? מנוי להכרויות ? גם לשלם וגם להיתקע עם מישהו בגיל 23?
תודה אלי אני אומרת בנימוס ובגיחוך ביחד אבל אני ממש לא מחפשת שום קשר כרגע…
אלי מתעקש ואומר "תראי, אני יודע שאת חושבת שאת צעירה להכרויות דרך אתר, אבל אני חייב לאמר לך שכל הבחורים האיכותיים, והרצינים נמצאים במאגר שלנו". כן, כן אני מהרהרת לעצמי, רק אצלכם.
אני בטוח שאין לך בעיה להכיר בחורים, אבל למה לא להרחיב את אופציות ההכרויות, לכי תדעי אולי גורלך נמצא דווקא כאן אצלנו, אולי בחיר לבך נמצא כאן, ורק מחכה שתצטרפי, צעד אחד קטן, וגורלך יכול להשתנות.
אלי אני מטיחה בו בכעס ….תודה רבה חמוד …אבל החיים שלי מצויינים כרגע ואין לי שום צורך בשכנועים.
אני לא בכיוון בכלל, לא של הכרות רצינית, ובטח לא של אתרי הכרויות באינטרנט, תתקשר להמון בחורות, שהיו "מתות" להיות במקומי. אבל, התחיל אלי לאמר את המשפט הבא. ביי חמודדדדדדדד, מנתקת את הטלפון תוך כדי טריקה.

עברו כבר 8 שעות וההורס לא חוזר אלי…הוא בטח ישן עדיין, בכל זאת בשביל זה המציאו את יום שישי. טוב מחליטה לעשות משהו עם עצמי, חושבת שאקפוץ לקניון לקנות לעצמי איזה גופיה סקסית, שיהיה משהו חדש לפגישה עם ההורס היום, ברור לי שיתקשר ברגע שיתעורר, אז שיהיה לי משהו נחמד .
איך שאני נכנסת לאוטו, הטלפון מצלצל, מפשפשת בתיק לא מוצאת, מפשפשת יותר מהר, מוצאת, עונה מהר לא הספקתי להסתכל על המספר אבל ידעתי מיד מי זה. הלווווווווווווווו, אני עונה בקול הסקסי ההוא.
"היי" עונה לי הקול מהעבר השני של הטלפון, אני………. מי אני שואלת? יש רעש לא מצליחה לשמוע.
חכו אל תלכו לשום מקום, כבר מספרת לכם הכל "על ההתלהבות של ההורס, להיפגש".

בינתים ההיא מהראש שלי מתערבת לי בשיחה, עושה רעשים ומפריעה לי לשוחח, אז שניה אקשיב לה שתלך ותניח לי לשוחח, ולקבוע את הפגישה עם ההורס : נטעעעעעעעע, נטעעעעעעעעעע הקשיבי טובבבבב זאת הרכבת שלך, עליי יעליייי מהר
אל תפספסי אותה, לא ידוע מתי הרכבה הבאה, עלי. טוב הבנתי, תודה רבה. תני לדבר בטלפון אני מהרהרת
בכעס.

הלוו אני עונה בקול ההוא, היי….. אומר הקול מהעבר השני של הקו, היי אני עונה.
טוב שניה אעצור בצד כדי לדבר, כבר מספרת לכם אל תלכו לשום מקום, כבר מעדכנת.

הפוסט נכתב ע"י אורה ארמה מאתר פנויה - שם זמני

להלן ההמשך של הפרק הראשון מיומנה של המופתעת:

שאלתי אותו אם הוא רוצה לעלות אלי, "לשתות משהו"- חייך חיוך רחב, כאילו ברוררר. קפה, או דרינק, שאלתי בחצי חיוך?

דרינק כמובן ענה לי בחצי חיוך הורס!!! יושבים בסלון, היה ברור לשנינו, שלא מענין אף אחד משנינו, למה, וכמה. בקיצור משם הישר לענינים, , דבר אחד יש לי להגיד לכם, אם מישהו יודע מה צריך לעשות שם בחדר, זה הואאאאאאא. היה לילה מהסרטים, אין דברים כאלה, ואני כבר חוויתי כמה לילות בחיי. לא יכולתי שלא להזכר, בנורית, "את תצטערי, השנים עוברות מהר!!!" כן נורית נכון, השנים עוברות מהר, אז למה לא לחיות אותם, למה לא לחוות הכרויות מכל הסוגים, לפני שמתמסדים.

בבוקר לפני שהלך, הבהרתי לו שזה רק סטוץ. וזה מה שאני מחפשת כרגע.. חייך חיוך רגוע, סבבה גם אני. תיארתי לעצמי שיש לו נאום מוכן לכל הבחורות. "זה לא את, זה אני, אני לא בנוי כרגע לקשר, מגיע לך מישהו יותר טוב".

מכירים את כל הבולשיט הזה.

מרוצה מעצמי, איך הרסתי לו את הנאום.טוב זהו, הוא הלך, ואני מרוחה על הספה, מבסוטית לאלללללללה, "את עוד תצטערי, הדהדו לי המילים של נורית. לא כל יום מזדמנות לנו הכרויות כאלה."בלה בלה בלה.

הקיצר היום יש מסיבה ,יהיו כל העולם ואשתו, כל הבחורים הכי הורסים יהיו שם ,בטוח יותר מדליק מללכת להורים "שלו", נראה לי הזוי בגיל כזה.

אפגוש את נורית בלימודים, אולי אצליח להשפיע עליה לחיות קצת, לצבור חוויות, מקווה שתרצה לבוא איתי למסיבה, אולי תבין שיש חיים בגיל 23. שניה הטלפון מצלצל,הנמוך מהלימודים, אין מצב שאני עונה.

משאיר הודעה: היי נטע, מה העניינים, מה שלומך? יש לי כרטיסים להצגה , וחשבתי להזמין אותך, אשמח להיפגש. חזרי אלי, ביי חמודה.

ה צ ג ה ?איזה שעמום! מה יש לבחורות בגילי עם הצגה? וחוץ מזה אני הולכת למסיבה בערב. וואלה נורית היתה הולכת להצגה, היא כזאת בורגנית, עוד מעט יש לי יום הולדת ואני אעשה מסיבה שכל העיר תדבר עליה, [הצגה הצחיק אותי] +בינתיים, החיים יפים, בחורים לא חסר, חוויות יש והשאר יחכה, אלוהים גדול. את ארוחות הערב המשפחתיות, אשאיר לאחרים.

אה וואלה אני חייבת לבקר אצל ההורים, תכף מבחנים, לא יהיה לי זמן לכלום בינתיים , בלימודים הנמוך מחזר, מה שלומך חומד? צריכה משהו חומד? לא מבינה את הדבקות הזאת, מה לא ברור,לא בנויה כרגע לקשר רציני. תיכף מסימים, הנמוך מיגש אלי, אולי ניפגש? לא יכולה, נוסעת להורים. כמעט שאלתי אותו מה לא הבנת?

בדרך חשבתי לעצמי, אולי בחופשת הסמסטר אסע להודו, נראה לי מדליק ככה חודשיים להרגע ,לצבור חוויות .

הגעתי להורים, חיבוקים נשיקות וכל השאר,עוד לא התיישבתי אמא שלי מספרת לי שבת דודתי מתחתנת , בבבבבבבבבום

מההה, ואמא שלי מתרגזת מה זאת אומרת מהההה? למה לא להתחתן? בעל ,ילדים מסגרת ואני כמובן עונה לה, שלפני הכל אני רוצה לסיים את הלימודים. לא היה לי ראש לספר לה, שאני עוד בענין של לעשות חיים, לא הייתי יוצאת ממנה. ,למזלי אמא שלי הסכימה איתי שזה באמת גיל קצת צעיר וקודם צריך לסיים את הלימודים ואחר כך…אבל לא צריך לחכות יותר מידי.כמובן התעורר ויכוח מתי זה גיל אידאלי? אני אמרתי 30 והיא אמרה 25, בכל זאת היה נחמד אכלנו, שתינו, צחקנו,אני צריכה ללכת אמרתי ,מה קרה?שואלת אמא רק הגעת .יש לי מסיבה בערב ואני רוצה להגיע הביתה להתארגן.

רק שלא תשקעי לתוך הבילויים, צעקה דקה לפני שהלכתי

טוב,טוב ,די כבר.

הגעתי הביתה התארגנתי ויצאתי למסיבה..

כל העיר שם, מוסיקה, ריקודים, יפים ויפות ואני רואה שצדקתי אלה החיים! חתונות ,ארוחות הורים, מחויבות, כל זה הכי שעמום שיש. ולא, לא נורית אני לא אצטער, חשבתי לעצמי. מי שתצטער שלא חיה את החיים, זו את!!

נכנסתי לאווירה,אחלה אווירה, התחיל איתי מישהו ,ממש חמוד,רקדנו היה סבבה.,אבל זהו, הוא לא הטיפוס שלי, ובכלל לא באתי להכיר, באתי להנות, לחיות את החיים. וביינתים יש את ההורס מהחוג לציור.

ביינתים החיים יפים פלוס. רוקדת, שרה, שותה. ניגש אלי בחור, מחייך חיוך של כוכב, כאילו הוא היחידי שיש על כדור הארץ, מציע לי לשתות מהמשקה שלו, כמובן שסירבתי. אולי נלך לשתות משהו, במקום אחר, שאל? תודה לא עניתי, והוא שלא מבין, איך מישהי מסרבת לו, הסתובב והלך. נו טוב חשבתי לעצמי, הפסד לא משהו.

למחרת, שיגרה, עבודה, בית, לימודים, יום שקט, גם זה נחמד לפעמים. הטלפון מצלצל ,נורית על הקו.

היי נטע, מה הענינים? הכל בסדר אני בבית, עייפה, הייתי במסיבה אתמול עד הבוקר, הרוגה.

רציתי להזמין אותך למסיבת הפתעה שאני עורכת לבן הזוג שלי,

גם לך יש יום הולדת בעוד שבוע ,24 אאאאאאאה.

כן, 24, מה הסיפור? כל החיים לפני. נכון את צעירה אבל בכל זאת, בכל זאת מה? אני שואלת, בכל זאת צריך להתקדם הלאה.

מתי מסיבת הפתעה? אני שואלת כדי להזיז את הנושא ממני,יום חמישי עונה נורית,. טוב יום חמישי יש לי חוג ציור, אז אולי אגיע עם ידיד.

יום חמישי הגיע,מה שאומר שההורס גם, בא לקראתי. חיבוקים נשיקות, שואלת אותו אם בא לו לבוא איתי, למסיבה?

מסתכל עלי, בחצי החיוך המפורסם שלו. טוב אני מחכה לתגובה, חכו איתי, מענין מה יגיד.

לי נראה שישמח, כי הרי הבהרתי לו שאין פה קטע של מחויבות וכאלה. סתם ארוחה טובה אצל חברים,

ודרינק אצלי, לא נראה לי שיסרב, לכזו הצעה. בינתיים מסתכל עלי, ומחייך.

מה נראה לכם, יבוא? או לא יבוא?

שכחתי לספר לכם, על פיה קטנה שגרה אצלי בראש, ומידי פעם משמיעה קול. רגע תנו להקשיב, מה היא אומרת

נטעעעעעע, נטעעעעעע, הרכבת כבר בתחנה. עלי!!!! איזה רכבת, למה היא התכוונה? לא כל כך הבנתי, אבל הראש שלי עכשיו ממתין לתשובה של ההורס. אז סליחה אבין אחר כך, כמובן שאספר גם לכם. כבר חוזרת.

הפוסט נכתב ע"י אורה ארמה מאתר פנויה - שם זמני

רציתי לפרסם בעיתון מודעת אזהרה, אך לא היה לי כסף.
רציתי תוכנית טלוויזיה בשם אזהרה אך לא נתנו לי.
אפילו תוכנית רדיו בשם אזהרה לא קיבלתי.
אז החלטתי לכתוב יומן בשם אזהרה וזו זכותי.
החלטתי לשתף את כולן, וזו זכותי.
כי את זה אף אחד לא צריך להרשות לי.

היי אני המופתעת!!!!!

כדי שתבינו ממה תעקבו אחרי, ראו הוזהרתן.
אל תגידו שלא ידעתן.

תרשו לי לחזור לגיל 23.
אני בת 23, אחרי טיול במזרח שלאחר הצבא, שנה א' במשפטים.
אני בחורה חייכנית עם חיוך תמידי על הפנים,נראיית מעולה,תלמידה מצויינת בחוג לריקודי סלסה, בחוג ציור ועוד קורסים והשתלמויות רבים.

בין כל העיסוקים הרבים אני מבלה המון בכל מיני מקומות, מוזמנת למסיבות הכי שוות בעיר וכמובן מחוזרת עד סוף העולם שמאלה.אבל, אני לא ממהרת, מה הלחץ? מה קרה ?
יש לי עוד זמן להכל, ללימודים, לטיולים, לחברים, לסטוצים, אבל לא לחתונה וילדים, לזה יש לי עוד זמן,
מה קרה? מה הלחץ? זה לא הכוון כרגע, אז אני רגועה.
בינתיים יש מישהו בלימודים שמחזר אחרי, יצאנו לשתות כמה פעמים, היה אחלה אבל זהו לא מעונינת כרגע וחוץ מזה הוא לא הטעם שלי, הוא נמוך ואני אוהבת גבוהים.

אבל, בחוג ציור יש מישהו ממש מדליק שדווקא כן בא לי עליו, גבוה, חתיך אך רק לסטוץ, לא ממהרת, נראה מה יהיה.
היום בערב אני מוזמנת לבית של נורית , חברה שלי, עברה לגור עם החבר שלה, מכינים ארוחת ערב, נחמד דווקא, למרות שאני לא מבינה אותה מה הלחץ?מה קרה ? רק בת 23 זה מה שחשוב כרגע ? זה מערכת יחסים קבועה ?
זהו גיל של חוויות, נסיעות, טיולים, טוב הפסד שלה.
אני אדאג לעצמי.

בערב הגעתי אליה, היו כמה חברים של החבר שלה, דווקא נחמדים והחבר שלה כל הזמן כרכר סביבה, מאמי בואי, מאמי לכי, מאמי קחי, מאמי תביאי, כזה דביק משהו. היה שם איזה חבר שלו , נחמד, כל הזמן הסתכל עלי ודיבר איתי, ישב לידי.

הערב הסתיים , נסעתי הביתה ובדרך חשבתי לעצמי :מה היא צריכה את השיגרה הזאת בגיל 23? במקום להסתלבט על החיים, מגיל כזה לבשל, לארח. ולישון עם אותו אחד כל החייםםםםםם. תהרגו אותי אם אני מבינה למה? לי, לעומת זאת, יש מחר חוג ציור, מתאים לי, בגלל ההוא, בטוח יגיד משהו, אולי נצא לשתות או משהו.

בבוקר התקשרה נורית החברה שלי, כולה אחוזת התרגשות, אחותי לא תאמיני, היא צרחה לתוך הטלפון. מה קרההההה אני שואלת בבהלה, אחותי לא תאמיני, צורחת נורית, את יושבת. כן, כן אני עונה, דברי כבר הרגת אותי.
ההוא מאתמול בערב ביקש את הטלפון שלך!!!!
מי, הנמוך ההוא? נמוך נמוך, אבל חבל לך על הזמן, איזה בחור מקסים, מסיים לימודי רפואה, משפחה מבוססת, והכי חשוב, מת להתמסד, הוא מה זה רציני.
טוב, נורית ,מה ההתרגשות? מה קרה? את יודעת שאני לא בקטע של מחויבות כרגע, אולי עוד חמש שנים.
מה קרה לך?? את בסדר???? נורית כולה בהלם מהתגובה שלי, לא מבינה איך לא התעלפתי, "מהבשורה".
קשר רציני! נו בחייך את יודעת שאני לא בקטע רציני, אני רוצה להספיק דברים לפני זה..לחיים יש עוד דברים להציע
חוץ מקשר מחייב.
את תכף בת 24, אומרת נורית, במין טון מזהיר משהו, אני אומרת לך השנים רצות מהר, שלא תצטערי!!!
יאללה ביי נורית, חייבת להתארגן , יש לי חוג ציור.

הערב הגיע , אני בדרך לחוג ציור, מצב רוח מעולה, אתם יודעים למה, וואלה איך שנכנסתי הוא בא לקראתי, מה הענינים חומד? אחלה, מה איתך? אני בסדר , התיישב לידי, השיעור מתחיל, מפלרטטים ואז הוא כותב לי פתק: אולי נלך לשתות משהו אחרי זה? בכייף.

הולכים לשתות, היה אחלה ערב, הגענו אלי הביתה, שאלתי אותו אם ………. טוב אני קצת מסטולית, אספר לכם מחר.

מה לדעתכם שאלתי אותו? ומה ענה לי?

המשך קריאה: פרק 2

הפוסט נכתב ע"י אורה ארמה מאתר פנויה - שם זמני

מאת: דר' ספי פורת, מרפאת שיניים 'יתיר'

מה הקשר בין הכרויות, סקס בדייט ראשון ורפואת שיניים? לכאורה, הפכים- הכרויות וסקס מתקשרים בעולם הסיטואציות

שלנו לעונג, חום, תשוקה ואהבה, ואילו רפואת שיניים קשורה, למרות ההתקדמות בתחום בעשורים האחרונים, לחוויה לא נעימה, מלווה באי נוחות, כאבים וחששות.

אז מסתבר שיש ויש.
אצל מינים מסוימים של לויתנים למשל, הזכרים מצויידים בזוג שיניים ארוכות במיוחד הנראות כמו קרניים, ששימושן היחיד הוא משיכת הנקבות!

ואצל בני האדם? במחקר שבוצע על ידי האקדמיה האמריקנית לרפואת שיניים קוסמטית, התברר ש 85% מהאמריקנים חושבים שחיוך שאינו אטרקטיבי, גורם לבעליו להיות פחות מושך לבן/בת המין השני.

לא פלא לכן שמעל עשרה מיליון אמריקנים פונים למרפאות השיניים לקבל טיפולים להלבנת שיניים מדי שנה! וכשמדובר ביופי – גם כאן המין היפה משקיע יותר - קרוב ל60% מהנשים מבקרות את רופא השיניים בצורה סדירה. הרבה יותר מהממוצע ובשיעור גבוה הרבה יותר מאשר הגברים – רק 46% מהם פוקדים את מרפאה השיניים בצורה מסודרת ( וסביר שרובם מגיעים כי בת זוגם שלחה אותם ולא ביוזמתם…).

רוצה שיניים טובות יותר – עשה סקס!

יותר ויותר מחקרים מראים שמין טוב לבריאות – מחדד את חוש הריח,מסייע בהרזיה, מקטין סיכון לבעיות לב, ועוד.
גם לשיניים מסתבר שסקס מועיל, בכתבה בירחון 'פורבס' בנושא, נאמר שנוזל הזרע מכיל אבץ, סידן ומינרלים אחרים המוכחים בעיכוב העששת. מכיוון שהאתר הוא לכל הגילים, לא נרחיב כאן על דרך העברת המינרלים, די שנאמר שזו יכולה להיות דרך הרבה יותר עשירה ומענגת מאשר לחיצה על שפופרת של משחת שיניים… גם כללי הנימוס וההתנהגות שמחייבים צחצוח שיניים לפני ואחרי המגע האינטימי, מסייעים לבריאות השיניים!

הביקור אצל רופא השיניים כבר מזמן אינו מוגבל לטיפולי שורש, סתימות ועקירות שיני בינה. התפתחות ענפי רפואת השיניים האסתטית והקוסמטית הביאו לכך שחלק גדול מהביקורים במרפאות היום הוא לצרכים אסתטיים, ולמטרה העתיקה והבסיסית של משיכת המין השני.
ומכיוון שהרושם הראשוני תמיד קובע, הביקוש לשיניים לבנות וצחורות רק גובר.

הרבה גברים יטענו שאנחנו חיים בעולם שטחי. "לא עוברות שלוש דקות מתחילת הדייט, והיא כבר יוצאת עם שאלות חומר החתונה!" נזדעק ונצטעק, נתלונן ונתאונן (זה "נתלונן" בעברית מליצית, כן?). ומה אם חלילה אנחנו "בין עבודות" או בני 25 ועדיין מנסים להחליט מה אנחנו הולכים ללמוד? ומה אם אנחנו לא בדיוק חומר חתונה עם פוטנציאל לחמש-עשרה אלף נטו ואוטו מליסינג? "אבוי!" יזדעקו אותם גברים, "אז אין לנו סיכוי!".

פעם חשבתי שהנשים שטחיות. אפילו דירגתי את רמת הסקסיות של הגבר לפי כמה סטנדרטים:
כל מה שקשור לאומנות: סקסי. אם אתה צייר, מוזיקאי, פסל, סופר, או אמן מיוסר, ואתה מתחת לגיל 25, אתה סקסי יותר מרוב אנשי המחשבים בגילך שמרוויחים פי שלושים ממך.

כל מה שקשור לכסף- ככל שאתה מתבגר, כך זה חשוב יותר. אם אתה איש מחשבים, זרוק לה איזה הגדרת תפקיד מתוסבכת ותתקדם הלאה. זה לא סקסי, אבל זה בהחלט הופך אותך לחומר חתונה.
הגביע הקדוש הוא אמן שמרוויח כסף מהאומנות שלו. ראה ערך צ'רלי צ'פלין ואשתו האחרונה.

נוסחאות של הכרויות- מי אשם?

לקח לי זמן להבין את האבסורדיות של נוסחאות ההכרויות שלי. האבסורדיות לא הייתה בהיגיון הטמון בהם (ואתם חייבים להודות שיש היגיון), אלא בעובדה שאלה הנוסחאות שאיתן אני הייתי מגיע לכל דייט שהיה לי. האמת היא שכמעט כל האנשים מגיעים לדייט עם מטרה ברורה למצוא חן, ומוכנים להוציא את כל הקלפים על השולחן כדי לעשות את זה. אנחנו מנסים להצחיק, מספרים סיפורי הודו, מביאים אנקדוטות מהעבודה המצליחנית שלנו או מהספר החדש שאנחנו כותבים, אנחנו מפגינים את החוכמה, ההשכלה, המשכורת, האוטו, הציניות, אנחנו מציגים את כל האיכויות הטובות שלנו, ולו כדי לראות זיק של משיכה בעיניה. אנחנו מנסים להיות מצחיקים, אנחנו מנסים להציג את עצמנו באור טוב, אנחנו כל כך מנסים למצוא חן עד שאנחנו שוכחים שיושב מולנו אדם בשר ודם, ומדי פעם כדאי להקשיב למה שיש לו להגיד.

אבל אנחנו בשלנו. אנחנו ממשיכים למיין ולהפגין את התכונות שלנו, וכאשר בסופו של עוד דייט חד צדדי בו בעיקר עשיתי לעצמי פרסומת והיא בעיקר השתעממה, אחזור הביתה ואספר לכל העולם שהנשים שטחיות, וכל מה שמעניין אותן זה הכסף ואם אתה חומר חתונה, ו"מה זה כל השאלות האלה על עבודה ומשכורת? למה היא לא רואה אותי כמו שאני באמת, במקום להתמקד בדברים השטחיים האלה?!". אבל בסופו של יום, אנחנו השטחיים, ואנחנו עונים על שאלות שטחיות לפני שנשאלנו עליהם. מצחיקים אנחנו.

> הפוסט הקודם: הפחד מהכן, חזק מהפחד מהלא

תופתעו, הפחד מ"כן" חזק יותר מפחד מדחייה!

הרבה גברים חסרי ביטחון יודו שהפחד לגשת לאישה הוא חסר כל היגיון. "מה כבר יכול לקרות?!" יצחקו אותם גברים, בעודם מתרעמים על חוסר הנינוחות שלהם, מתעמתים עם החשש שלא נותן להם לעשות את הדבר הבסיסי ביותר בין בני אדם- לתקשר. ולעשות סקס. אבל בעיקר לתקשר.

התמונה באדיבות persisting star

הרבה מאוד כתבו על הפחד מה"לא", בהכרויות עם נשים, ואני לא יוצא מן הכלל. כתבתי זה מכבר שגברים שלא ניגשים מענישים את עצמם, שכן הם מדמיינים דחייה מכל בחורה שהם רואים, כך שחוסר הביטחון נבנה כמו כדור שלג, גדל למימדים עצומים, עומד כחומה בלתי עבירה בינם לבין כל זרה חמודה הנקרית בדרכם. אך יש פחד נוסף, פחות טריוויאלי אך מעיק באותה המידה: הפחד מ"כן".

מחפשים אישורים לחוסר ביטחון

גברים חסרי ביטחון מחפשים כל הזמן את האישור לכך שהם לא מספיק טובים. הם משכנעים את עצמם שהם לא מספיק זורמים או מצחיקים, חסרי ביטחון מדי ומגמגמים, הם מדמיינים דחייה ומקבלים אותה כל העת, בין אם הם ניגשים ובין אם לא. אבל נקודה שרבים מתעלמים מהם, הוא הפחד הנסתר מה"כן". הרי בשביל אדם המחפש אישור תמידי לכך שהוא אינו מספיק טוב, ה"כן" משמעותו מבחן נוסף, קשה יותר, פחות אשלייתי. התחושה אחרי ה"לא" היא תחושה של התעלות, תחושה שאנחנו "בתוך המשחק", ותמיד אפשר להגיד שאם היא דחתה אותי על הסף, אז היא לא שווה את המאמץ. "הפסד שלה" נגיד בנון-שלנטיות ונשתה את הבירה שלנו עם חיוך של מנצחים.

אבל מה אם היא אומרת "כן"?

אז צריך להתקשר אליה (מה לעזאזל אני אומר?) וצריך לקבוע דייט, ולאסוף אותה, צריך לשבת מולה, מול החיוך הקורן ותשומת הלב המופנית אלינו, בוחנת אותנו, שומעת כל מילה שיוצאת מפינו המגמגם. אם היא תדחה אותי לאחר הדייט הראשון, או חלילה השני, אזי זהו האישור האמיתי לכך שאני לא מספיק טוב בשבילה, לא מספיק טוב בכלליות. זהו אישור נוקב יותר, כואב יותר, כמו חותמת כבדה של חוסר קומפטנטיות. זאת לא דחייה רגעית בתוך בר אפוף עשן, אלא דחייה לאחר הכרות עמוקה יותר, המעידה על כך שאני באמת לא מספיק טוב. זוהי דחייה כואבת פי אלף, על כן מפחידה הרבה יותר.

העולם המוזר של ההכרויות בין גברים לנשים

אם כן, זהו הפחד מה"כן", הפחד מהאישור הסופי לחוסר הביטחון שלנו, ותופתעו לדעת כמה גברים סובלים מהפחד הזה, במודע או לא במודע. תחשבו על זה בפעם הבאה שאתם בבר, והבחורה החמודה מחייכת אליכם. מה אתם מדמיינים? על מה אתם חושבים? האם אתם פוחדים שהיא תדחה אתכם? או שמא אתם מקווים שתגיד לכם "לא", כדי שתרגישו טוב עם כך שלפחות ניסיתם?

בעולם המוזר שלנו, דחייה מדומיינת היא כואבת, דחייה אמיתית גורמת לאופוריה, וחוסר דחייה גורמת לחרדה.
מישהו צריך כבר להוריד עלינו פצצת אטום ולגמור עניין, לא?

נכון, אני אישה ונכון אני הולכת לדבר על למה זה לא טוב לעשות סקס בדייט הראשון, ולא, זה לא בגלל שאני אישה. סקס זה אחלה דבר כשעושים אותו נכון, גם לגברים וגם לנשים, יש הטוענים שכשהוא נעשה נכון הוא אפילו מענג יותר לנשים ושאורגזמה נשית איכותית יותר מאורגזמה של גבר, וזה עוד מבלי לדבר על החומרים הכימיים שמופרשים בתוך הגוף בזמן סקס שעושים לנו תחושות נעימות, על הכיף שבאינטימיות ובנתינה ועוד ועוד.

אז נניח שנפגשתם דרך אתר הכרויות והחלטתם לעשות סקס בדייט הראשון מתוך ידיעה שזה רק סקס ואתם לא מצפים לכלום אח"כ שאף אחד לא משלה אף אחד שזה רק עניין פיזי – שיבושם לכם.

התמונה באדיבות Marek Paju

סקס בדייט ראשון – חכי עם זה

אבל כשמחפשים קשר רציני, כל אישה יודעת שעדיף להשהות את עניין הסקס לדייט מתקדם יותר, מכל מיני סיבות: גברים הם ציידים והם צריכים אתגר, כי גבר מעדיף שבת זוגו לא תהיה "קלה" מדי, אבל לדעתי זה בעיקר כי לגבר לוקח יותר זמן להקשר רגשית. בהתחלה הוא בעיקר נמשך אלייך ואם הוא יממש את המשיכה הזו מהר מדי הוא עלול לאבד עניין (מאמר שלי על מחויבות רגשית אצל גבר).

זה לא מדע מדויק וכבר הכרתי כאלו שנחפזו לקיים יחסים מיניים בדייט הראשון וכמה שנים אח"כ מצאו את עצמם מתחת לחופה, זה יכול לקרות, אבל יותר סביר שיקרה ההיפך.

סקס בדייט ראשון – תתאפק קצת

ומה בנוגע לגברים? גם גבר שמחפש הכרויות לקשר רציני והכיר בחורה שמוצאת חן בעיניו, יעשה את הדבר הנכון אם יחכה קצת עם הסקס, יכיר אותה יותר, יפנטז עליה בשעות הפנאי ויפתח איזושהי מחויבות רגשית שרק תעצים את הכיף כשזה סוף סוף יקרה. אגב, גבר שלא לחוץ על סקס משדר יותר בטחון עצמי, שהוא לא נואש לסקס, ושיש לו עניין אמיתי בבחורה.
ואם הוא רק נמשך אליה ולא רוצה יותר מסקס? כמו שכתבתי קודם, כל עוד הוא לא משלה אותה והסקס נעשה בהסכמה – אז בכיף.

גבר שמשלה נשים ועושה הכל רק כדי להכניס אותן למיטה, בעיני הוא ממש לא גבר, כי הוא פוגע לא רק בנשים שהשלה אלא גם בכל הגברים הטובים שיתקלו בנשים האלו אחריו.

אז מתי כן להיכנס למיטה? כששני הצדדים מרגישים בטוחים ונינוחים אחד ליד השני ומוכנים לחלוק את גופם עם האחר. זה יכול לקרות בדייט שלישי או עשירי, מה שבטוח – כשזה יקרה אתם תרגישו.

לפני מספר שבועות התפרסמה עלינו כתבה ב-Ynet: מנוע ישראלי לחיפוש אהבה ברשת. אז ראשית כל תודה רבה לכל מי שהגיב (לטוב ולרע), חשוב לנו תמיד לקבל מכם פידבקים.

זו הזדמנות מצויינת להסיר מעט את הספק לו אנו עדים לאחרונה, לגבי הספק של פופולריות תחום ההכרויות. ישנה סברה כי אתרי הכרויות דועכים אט אט נוכח הופעתם של הרשתות החברתיות שכובשות את עולם האונליין דייטינג.

אין תחליף לאתר ממוקד

כיום הרשתות החברתיות הן הטרנד הכי חם ברשת והטראפיק רק גדל מיום ליום. יחד עם זאת, חשוב להבין שעדיין תמיד תהיה הפרדה ברורה בין רשתות חברתיות לאתרי ההכרויות (גם אם זה לא אתר הכרויות חינם). כי בסופו של יום, כשגולש נרשם לאתר הכרויות הוא יודע בוודאות שכל מי שרשום בו פנוי לקשר כזה או אחר, בעוד שברשתות החברתיות יש גם פנויים וגם לא. אנשים רבים לעיתים חסרי סבלנות ומעדיפים שירות הכרויות שנותן מענה מיידי - כולם פנויים רק תבחר!

היו מספר מחקרים בעבר בהם נכתב כי ישנו קהל רב של מחפשי הכרויות באינטרנט והם יעדיפו לעשות זאת דרך פלטפורמה ייעודית (אתר הכרויות), מאשר מקום פומבי וכללי. הסיבה לכך יכולה להיות משום שלעיתים אותו אדם מעדיף לא להיחשף ולהישאר דיסקרטי. כמו כן, גם פאקטור "השעון הביולוגי" משחק תפקיד - ככל שאדם "לחוץ יותר" למצוא בן\בת זוג, יפנה למקום עם הסיכוי הגבוה יותר למצוא אותו\אותה בטווח הזמן הקצר ביותר.

תחום ההכרויות בצמיחה…

מדי יום ביומו קמים אתרי הכרויות חדשים, כלליים ונישתיים כאחד. ככל שהעולם הוירטואלי מתפתח, כך גם זמינות המידע הופכת למבוקשת יותר. עד כמה שזה נוגד את המצופה, דווקא בתקופה האחרונה (אולי בגלל עניין המשבר העולמי), הרווחיות של אתרי ההכרויות עלתה. במאמר הזה תוכלו לקרוא על צמיחה משמעותית דווקא בתקופה האחרונה.

שמתי לב שהרבה גברים ביישנים וחסרי ביטחון מקבלים את הביישנות שלהם כעובדה.
"מה אני אעשה…?" אומרים עיניהם, "כזה אני". מוזר שאנשים אלה, המצליחים בכל תחום אחר בחייהם, אינם מסוגלים אפילו לחשוב על כך שביטחון עצמי זאת תכונה נרכשת, בדיוק כמו שרירים, ידע, יכולת מתמטית רכיבה על אופניים ושחיה.
מאחר וגבר חסר ביטחון נדחה לפני שהוא ניגש, ההתעסקות עם הביטחון העצמי נראית מפחידה מדי, החצנת הפחד הפנימי מדחייה, והרי הרבה יותר קל פשוט לברוח, לא?

פחד גישה וחוסר ביטחון עצמי דומים לפוביה ממעליות. אתה יכול להסביר לאדם שהמעלית תקינה ומעולם לא עשתה בעיות, אתה מוזמן להסביר לו את המנגנון המשומן היטב ולעלות ולרדת עשרים פעם. האדם שמולך לא ישתכנע. עד שלא תכניס אותו למעלית, ויראה כי טוב, הפחד לא ישבר. בכך טמונה חוסר ההבנה שלנו את חוסר הביטחון: איננו יכולים "להסביר" לעצמנו באופן הגיוני שהפחד שלנו לא רציונאלי. איננו יכולים "לשכנע" את עצמנו שזה שטויות, כולה בחורה- לא מלחמה, ושהעונש והדחייה הם רק בדמיון. אתה יכול להתפלל "להיות עצמך" ו"להיות טבעי", אך עד שאתה לא נכנס למעלית- הפחד האוטומטי לא יעזוב. אז איך נכנסים?

התמונה באדיבות rrogers

פיתוח ביטחון עצמי מתחיל מדמיון

ראשית, צריך לשבור את ההתניה בין ההזדמנות לגשת לבין הפחד. למוח האנושי יש יכולת יוצאת מן הכלל להבנות מציאות, להשפיע על התפיסה שלנו של העולם סביב. במקום בו אני רואה בוז, חברי ה"טבעי" רואה משיכה, במקום בו אני רואה חוסר עניין, חברי רואה הזמנה לשיחה. כשאני חושב שאני הולך להפריע לה, חברי הטבעי אומר לעצמו- "היא לבשה חצאית קצרה על רגליים שזופות באמצע נובמבר, התקלחה, הסתפרה, התאפרה, התחייכה, באה למקום מלא עשן עם מוזיקה מפמפמת, וכל זה כדי… לדבר עם חברה שלה?".
"מה? חתיכת שוביניסט ארכאי מימי הביניים" מתרעם המטרו-סקסואל- החמוד- החביב- הנאור שבי, רק לא במילים האלה. בחורה לא יכולה להתלבש יפה סתם, בלי שזה יהווה הזמנה למבטי זימה של קופים?!"

"ברור שהיא יכולה" עונה חברי, "אבל תגיד- אתה יודע למה היא התלבשה כך? ובכלל, אתה יודע אם היא רוצה שיתחילו איתה? אתה בכלל יכול לדעת אם היא רוצה שתיגש או שתפריע לה? ואולי דווקא העובדה שאף אחד לא ניגש אליה פוגעת בה? אתה יודע משהו עליה?"
"לא…" אני עונה.
"אז עכשיו שים לב: אתה מסתכל עליה, ומניח מראש שאתה הולך להפריע לה, שזה לא במקום, שהיא לא רוצה לדבר איתך. אני מסתכל עליה, ומניח מראש שהיא תשמח להכיר אותי. אף אחד מאיתנו לא יודע את האמת. אבל איזו הנחה חוסמת אותך, מקבעת את חוסר הביטחון שלך? איזה הנחה מקדמת אותך?"

השלב הראשון לפיתוח ביטחון עצמי: דמיון סותר

הפחד הראשוני נשבר קודם כל דרך הדמיון הסותר: במקום בו דמיינת דחייה באופן אוטומטי- דמיין הצלחה. דמיין שאתה ניגש ומקבל חיוך, שאתה זורם והיא מעוניינת להמשיך לדבר. דמיין אינטראקציה מוצלחת עשרות פעמים בערב, בלי לגשת בפועל. דמיין שאתה מלך העולם, בראד פיט שטרם התגלה. תעצור את כדור השלג של הדחייה הפנימית ותתחיל לעצב את המציאות ההפוכה. הרי הגוף אינו מכיר בהבדל התהומי בין הדמיון לבין המציאות- הוא מגיב באופן דומה למצב המדומיין, רק בעוצמה מופחתת.

נסה זאת- זהו הצעד הראשון.

"אבל מה אני עושה לא בסדר?" התרעמתי בפני חברי הטוב, מה"טבעיים" האלה שאינם חוששים לגשת לכל בחורה בכל מקום, שנשים נופלות לרגליו והוא מעולם לא נאלץ להתפשר. באותה תקופה של בדידות ילדותית, עוד חשבתי שפשוט אין לי את זה, שאני פחדן מדי, מחוסר ביטחון עצמי, מחוסר כישרון. "יום אחד האישה הנכונה עוד תתאהב בביישנות שלי"- אמרתי לעצמי, והמשכתי לשבת ולהסתכל בעיני איילה מבוהלות בבחורה החמודה ששתתה קוקטייל בקצה הבר.
7 מטרים הפרידו בייננו, 7 מטרים של חששות, של פחדים, של "אני לא רוצה להפריע לה!", של "אני לא מספיק טוב", "אני לא יודע מה להגיד", של "אני אשעמם אותה, אהרוס לה את הערב, אשלח אותה הביתה בצרחות אימה, אגרום לחמולה שלה לנקום את דמה".
מוזר הפחד הזה, לא? כל גבר ביישן מכיר אותו, מרגיש אותו, אבל הרי קוגנטיבית- תפיסתית- אנחנו יודעים שאין ממה לפחד. כולה בחורה זרה, ואולי לא תיפגשו עוד לעולם, כולה רגע בחייך של ניסיון למגע ונסיגה. הרי אף אחד לא ירצח אותך, הבאר לא יעשה לך לינצ', וגם הצפונית התל-אביבית האכזרית הוא לא יותר ממיתוס- אף פעם לא נדחיתי באכזריות וחוצפה.
בנות חמודות וידידות מחויכות יסבירו לכם שאתם פשוט צריכים להיות "אתם" , והרי אתם כל כך חמודים ונחמדים ומצחיקים, ורק אם תצליחו להתנהג טבעי- אין זו אגדה. הרי אכן, "למה אתם מפחדים מאיתנו?" כולה נשים, מה הקטע. האם ה"לא" שתקבלו זה סוף העולם?!

לקבל "לא" מבחורה זה לא סוף העולם. אבל זאת לא הבעיה

"לא, זה לא סוף העולם" עונה הגבר ומתחפר פנימה, מנסה להבין מה לעזאזל הבעיה שלו.
גבר חסר ביטחון יסביר לכם שהוא מרגיש את האכזבה מהדחייה לפני שהוא בכלל ניגש. הוא מסתכל על הבחורה החמודה ומיד מנמיך את עצמו מתחת ל"ליגה שלה", מיד קובע שהוא הולך להפריע לשיחה הקולחת שלה ושל חברתה. בעיני רוחו היא כבר דוחה אותו, הוא רואה את באי הפאב מתבוננים בכישלונו בסקרנות, צוחקים כל הגמלוניות שלו, על הגמגום, על החיוכים המבוישים.

גבר חסר ביטחון נדחה לפני שהוא ניגש

וזה חוזר על עצמו עשרות פעמים בערב. הוא מרגיש את הדחייה שוב ושוב, כל פעם שהוא מסתכל על מישהי רוקדת, כל פעם שהוא רואה בחורה יושבת לבד, כל פעם שמבטים נפגשים אך השפתיים לא מחייכות. הוא נדחה כשהוא חולף על פניה בדרך לשירותים, נדחה כשמישהו אחר- חתיך יותר, בטוח יותר, גברי יותר- ניגש אליה במקומו, הוא נדחה כשהיא יוצאת מהבר, נדחה כשהיא לא זורקת לו מבט. זהו כדור שלג מתעצם של דחייה אחר דחייה אחר דחייה, כואבת, שורפת, פוגעת בביטחון העצמי. העובדה שלבסוף אותו גבר לא ניגש מלכתחילה, אינה אומרת שהוא לא נדחה. הדחייה שלו פשוט שקטה יותר, פנימית יותר, ורק הוא חווה אותה.

זהו ה"עונש" האמיתי של חוסר הביטחון, ובו טמון פחד הגישה. זהו העונש של הדמיון, ובו טמון הפחד מהניסיון. הרי מי רוצה להפוך את חלום הבלהות שלו לאמיתי?

גברים חסרי ביטחון דוחים את עצמם.
"אבל יש דרך להתנגד לזה" אומר חברי.