התפרסם לראשונה באתר Panet

אתנחתא עם יוזמה לשילוב האקדמאיים הערבים בתחום ההיי טק

הרבה מהנתונים המפורסמים מעת לעת מצביעים על בעיה בשילוב האקדמאים הערבים בחברות ההיי טק בארץ.

האחראים על ביצוע פרויקט שילוב הבוגרים הערבים בחברות אלו, ועל ביצוע יוזמת נשיא המדינה שמעון פרס, רואים שהשינוי בנתונים מתרחש. לא הגיוני שבוגר ערבי לא מגיש מועמדות לחברות הגדולות בשוק מחשש שלא יקבלו אותו או בגלל שלא התקבל לאחת מהחברות האלו כאשר הגיש מועמדות. חברת ההיטק "סיסקו" ועמותת "קו משווה" מדגישים שהבוגר הערבי צריך לנצל את יוזמת נשיא המדינה ולהירשם במסגרת הפרויקט על מנת להבטיח מקום עבודה באחת מהחברות הפועלות בתחום זה .

גיא חצרוני מנהל תוכניות ופרויקטים מתקדמים בחברת סיסקו אומר "יוזמת נשיא המדינה לשילוב האקדמאים הערבים בחברות ההיי טק הנה יוזמה חשובה מאוד שתחולל שינוי אצלם.  "כאשר נפגש מנכ"ל סיסקו עם הנשיא שמעון פרס לעבוד על הפרויקט , המנכ"ל הבטיח להקצות תקציב של מליון דולר לפרויקט זה במשך 3 שנים לפיתוח ותמיכה במגזר הערבי. התמיכה שסיכמנו לגביה בשיתוף נשיא המדינה לאחר קבלת ייעוץ מקצועי היא בכמה אופנים: תמיכה ביוזמות המוגשות מצד מומחי ההי טק" מהמגזר הערבי, תמיכה בפרויקטים קטנים ובינוניים מבחינה טכנולוגית, וזאת לאחר חשיפה לנתונים המצביעים שלעסקים מסחריים ופרויקטים במגזר הערבי חסרה להם טכנולוגיה. ייצוג המגזר הערבי בעולם ההיי טק לא עובר את החצי אחוז וזאת לעומת אחוזם הגדול מתוך החברה הישראלית. זהו  נתון בעייתי המעורר שאלות ומפה נבעה היוזמה.

היוזמה תרענן את שוק ההיי טק "באופן מיוחד"

לאחר שגילינו שישנם חסמים במגזר הערבי, מיהרנו לפתור אותם באמצעות השקת אתר מענטק בשיתוף עם עמותת קו משווה כדי לחולל שינוי אומר חצרני.  אנו יודעים שהשינוי הדרסטי לא יבוא אחרי שנה, אבל צעד זה הוא גורם חשוב כדי לממש מטרה זו. בנוסף אנו יודעים ששוק ההיי טק תמיד מחפש עובדים עם ניסיון גבוה, כזה שקיים במגזר הערבי.

חצרוני פונה לבני המגזר הערבי שרוצים להשתלב בשוק העבודה בהיי טק ומבקש מהם לשלוח את קורות החיים שלהם דרך אתר מענתק ולא להרים ידיים בפני הקשיים. היוזמה הזאת תרענן שוק ההי טק באופן מיוחד ותעזור לאקדמאים ובוגרים ערבם להשתלב בהתמחויות הרלוונטיות.

ישנם מרכיבים רבים שחוברים ביחד להצלחת הפרויקט

עירית תמיר מנכ"לית עמותת קו משווה מציינת שהעמותה פועלת לשם שילוב האקדמאים הערבים בשוק העבודה הישראלי. קו משווה מכשירה את המועמדים על ידי מתן יעוץ מקצועי, הכנה לראיונות עבודה, כתיבת קורות חיים והכוונה נכונה כדי שיקבלו הזדמנויות עבודה שווים כמו האקדמאים היהודים. "אני חושבת שהיוזמה פתחה הרבה דלתות ומבטלת את כל התירוצים משני הצדדים  בנוגע לדחייתם של מועמדים ערביים. אנו פועלים להגדלת ההזדמנויות לשילוב המועמדים בתחום זה. התוצאות יהיו קשות אם האקדמאים המתמחים בתחום ההיי טק לא יגישו מועמדות לשילובם בשוק זה, שכן אז תיווצר תמונה שלילית שבתמציתה הציעו לאקדמאים הערבים הזדמנויות פז לשילובם בשוק העבודה אבל הם לא ניצלו אותן, וזה כמובן יפגע בדורות הבאים ויקשה על שילוב הבוגרים בשוק ההי טק."

הנתונים האחרונים מאוד מדאיגים ומצביעים ש 41% מהאקדמאים והבוגרים הערבים שקיבלו תעודות  בתחום ההי טק לא מגישים מועמדות לעבודה ולא שולחים בכלל את קורות החיים שלהם לחברות ההי טק היהודיות. הנתון הזה נובע מדעה קדומה אצל הבוגרים על פיה המועמדות שלהם לעולם לא תתקבל. היוזמה הזאת נולדה בשיתוף עם גורמים שונים כדי להמציא הזדמנויות עבודה חדשות.  ישנה חשיבות רבה להצלחת היוזמה באמצעות סינון הבקשות וחלוקתן בצורה שתתאים לבקשות וההזדמנויות הנמצאות בשוק ולשילובה של האוכלוסיה הערבית באופן מעשי בשוק העבודה. מעקב אחר הפרויקט ייעשה מצד נשיא המדינה פרס אשר ייפגש עם מנהלי חברות ההיי טק כדי להתעדכן בהתקדמות הנושא ומספר העובדים שנקלטו בחברותיהן.

השינוי לגבי קבלת אקדמאים ערבים בשוק "ההי טק" מגיע

עפיף אבו מוך, מהנדס תוכנות, העובד בחברת SAP  אומר שהוא לא חושב שהוא דוגמא קלאסית לבוגר המסיים את לימודיו.  עפיף מצא עבודה בשוק היי טק בבחברת SAP במשרה בכירה מאוד. אבו מוך מציין ואומר "אני לא מסתיר את עובדת הקושי בקבלתי לשוק העבודה אחרי שסיימתי את לימודי בטכניון, הגשתי בקשות רבות למגוון חברות מהצפון עד לדרום כדי לעבוד, וניגשתי להרבה ראיונות אישיים אבל כל המאמצים לשווא. היה קשה לי לדעת שמועמדים פחות מוכשרים ומתאימים ממני התקבלו לעבודה אבל תנאים אלו לא מנעו ממני להמשיך לחפש בהי טק. רבים מהבוגרים נופלים בטעות הזאת כאשר לא מתקבלים לתחום הלימודים שלהם. אבו מוך ממשיך: לאחרונה פורסם ש 20% מהבוגרים בתחומי המדע והטכנולוגיה והמחשב עובדים בתחום לימודיהם אבל שאר ה 80% נכנעים כתוצאה מהפחד לא להתקבל, לכן לא שולחים את קורות החיים שלהן לחברות השונות ולא מגישים בקשה להשתלב בשוק העבודה בכלל. ישנם אלו שחוששים להירשם בלשכה למובטלים למספר חודשים לכן מחפשים עבודה אחרת כנציגי שירות. אני אישית לא מכיר את תחושת הייאוש. אחרי הניסיון הארוך שלי הגשתי מועמדות לחברת SAP והתקבלתי בזמן שלא הייתה קו משווה או יזומות לשילוב ערבים בשוק ההיי טק. אבל היום כאשר יש את היוזמות הללו אני חושב שהשינוי לגבי קבלת אקדמאים ערבים בשוק ההיי טק מגיע והוא יותר קל מבעבר.  עמותת קו משווה מעניקה ייעוץ וליווי מקצועי. אני פונה לכל האקדמאים הערבים המתמחים בתחום ההיי טק שיגישו בקשות להתקבל לשוק הזה, מענתק מציבה בפניכם מאגר ידידותי וקל למשתמש. באמצעות המאגר של האתר יחזרו אליכם מגייסות כח האדם ויתחילו בתהליכי הכנה לקראת ראיון עבודה.

פורטל דרושים המצליח בישראל קיים כנס בנושא תעסוקה מגוונת. להלן דבריה ל יעל קהאן שרון סמנ"לית עסקים והשמה בקו משווה.
אין זה סוד כי ישנה תחרות על הTALENT- שרק הולכת ומתגברת. כל הארגונים רוצים לגייס את העובדים המוכשרים ביותר, עם המוטיבציה הגבוהה ביותר שיעזרו לארגון להגיע לביצועים הטובים ביותר.
הנטייה הטבעית של בני האדם היא לגייס את הדומה, המוכר והידוע, למנהלים וגם למגייסי כח אדם יש נטייה לצפות שמועמד לתפקיד מסוים יהיה דומה להם. כך יוצא שיש הרבה אוכלוסיות שאינן דומות ל"מיינסטרים" , שאינן זוכות לייצוג בחלק גדול מן הארגונים.
כאשר ארגון אינו פתוח לאפשרות ההעסקה של אוכלוסיות מגוונת כגון אתיופים, ערבים, חרדים ובעלי מוגבלויות הוא המפסיד העיקרי מאחר שככל שיש מגוון עובדים רחב יותר, כך רמת היצירתיות והחדשנות של הארגון תעלה ומכאן- השפעה ישירה על הצלחת הארגון. גיוס עובדים מקשת רחבה של אוכלוסיות ותרבויות גורמת לשונות שמרחיבה את מאגר הידע של הארגון, מעשירה אותו בערכים והתנהגויות ותורמת בכך לזוויות הסתכלות רחבות ושונות המייצרות מרקם ארגוני בו לא כל העובדים יחשבו וידברו כגוף אחד.
הפרום הישראלי לגיוון בתעסוקה הוקם לפני כשנה ע"י 10 ארגונים אזרחיים ולפני מספר חודשים פתח את שעריו לארגונים עסקיים ומוסדות ממשלה על מנת שיצטרפו לעשייה המגוונת ויובילו בתחום.הפורום מתייחס לארבע אוכלוסיות עיקריות, הגם שהיבטים של הדרה מתייחסים לאוכלוסיות רבות נוספות. 4 האוכלוסיות הראשונות שהוגדו  הן: חרדים, ערבים, יוצאי אתיופיה ואנשים עם מוגבלויות. הפורום מכוון, בראשית דרכו לאוכלוסיות אילו וירחיב בעתיד את המגוון.
לפרטים נוספים אודות הפורום הישראלי לגיוון, מידע אודות  סדנאות למעסיקים וכיצד לעשות גיוון באופן הכי נכון
צרו עימנו קשר
http://www.forumgivun.org.il/

בכנס השנתי השני של נציבות שיוויון הזדמנויות בעבודה של משרד התמ"ת שהתקיים שלשום דנו חברי כנסת, נציגי החברות, אנשי עסקים ומובילי המשק הישראלי בסוגיית הגיוון התעסוקתי. שר התעשייה והמסחר, ח"כ פרופסור שמחון ציין כי דו"ח ה- OECD   שבחן את כלכלת ישראל לקראת צירופה לארגון קבע שאי השוויון הקיים בארץ פוגע בצמיחה הכלכלית. לפיכך, פעילות המכוונת להעלאת שיעור ההשתתפות של חרדים, ערבים, נשים, בעלי מוגבלויות, מבוגרים עם השכלה נמוכה וצעירים בני 18-25 בשערי שוק העבודה נמצאת במוקד מדיניות העבודה. מדיניות זו מכוונת להגשמת היעדים של צמיחה בשני הקשרים: האחד הגדלת התרומה של שיעור השתתפות גבוה יותר לתוצר, ואילו השני הנוגע בהקטנת מחירי אי השוויון. הקשר בין אי השיוויון לבין צמיחה נוגע במגוון מופעים שליליים, בתוכם העדר מוטיבציה, משום הקושי במוביליות חברתית.

לא רק אכיפה, קודם כל מנהיגות עסקית

עוד בין דוברי הכנס דיברה עופרה שטראוס יו"ר קבוצת שטראוס על התסכול הגדול הקיים בתחום של העסקה מגוונת ושיוויונית בתוך החברות הגדולות. שילוב המגזרים במשק הישראלי הוא תהליך ארוך ומורכב שייקח שנים עד שנוכל לומר שהגענו לשיוויון מלא. "חלק חשוב בעניין הוא הפנמה. מסובך יותר להרכיב את המשקפיים ולראות השינוי והשונות בעולם. הנושא של להעריך את השונות, לאהוב אותו, להבין כמה הוא חשוב – לא נוגע רק לחובות שלנו או למדינה שלנו – אלא איך אנחנו רוצים לחיות." שטראוס הוסיפה ואמרה "לא לקבל את השונות זה אומר שאנחנו גזעניים, להפלות זה אומר שאנחנו גזענים. עם עובדות לא מתווכחים וכולנו רואים את הנתונים: שיתוף פעולה בין המעסיקים לבין החברות זה מאסט. קליטה של אנשים שאינם כמונו הוא תהליך מוסרי יותר, אולם זהו לא עצם העניין לעסקים" שטראוס אומרת כי זהו תהליך שנותן יתרון עסקי ופונה ללקוחות העסקים. כל כך הרבה עסקים נמצאים על סף שינוי חברתי. חברות רבות נמצאות במקום  של סגירת פערים ונעים אל עבר הצעד הבא, צעד של שיוויון בתעסוקה שיביא לקידום השיוויון החברתי. שטראוס מדגישה כי היא אינה מדברת על אכיפה אלא בראש ובראשונה על מנהיגות עסקית. מנהיגות עסקית שיוויונית תביא הן לרווח של המדינה והן לרווח של החברות עצמן. יש תחושה שאנחנו נמצאים בנקודת מפנה הסטורית, מעולם לא עלה בכל כך הרבה מקומות ופורומים הנושא של סגירת פערים. הכל צריך לזוז כדי שהדבר הזה יקרה".

מצוקה בהון האנושי

אורנה סגל מנכ"ל מנפאוור ישראל אומרת כי ההון האנושי הוא ההון הגדול ביותר הקיים בעולם ובוודאי שגם בישראל. מי שלא ישלב את האוכלוסיות המודרות לא יהיה קיים בחברה העסקית בעוד כ – 15-20 שנה. לכן כפעולה נלווית להבנה זו יותר ארגונים החלו לשלב את האוכלוסיות שהיו ועדיין מודרות. שילובן הוא הזדמנות מתוך מצוקה להון האנושי. חקיקה בפני עצמה אין היא מספיקה אומרת סגל. הפורום לגיוון בתעסוקה מאפשר לחברות ולעסקים להשתלב בתוך התהליך של העסקה שיוויונית. הפורום נותן כלים והדרכה לחברות שרוצות באמת להטמיע את התהליך של העסקה, מיון רב תרבותי ומגוון בחברה. הכוח האמיתי נמצא אצל המנהלים ואצל המנכ"לים שמבקשים לעשות שינוי בארגונם, מתוכם יבוא השינוי המיוחל.

השבוע התקיימה ישיבה ראשונה של מליאת הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה, בבית ציונות 2000 בבית יהושע.

לישיבה הגיעו 130 משתתפים, רובם נציגי עסקים מתחומי האחריות החברתית, משאבי אנוש וניהול. בין החברות המשתתפות: בנק הפועלים, טבע, יוניליבר, סיסקו, אינטל, אוסם, ECI, SAP, קוקה קולה, דלויט ועוד.

בפתיחה הוצגו 3 מודלים להטמעת הDIVERSITY בפירמה: מודל ציונות 2000, מודל דלויט-הוצג ע"י המנהלת השותפה במחלקת ייעוץ אסטרטגי-מיכל זימלר, והמודל האירופי-הוצג ע"י בוב ניבן יועץ הנציבה לשוויון הזדמנויות בתעסוקה מטעם האיחוד האירופי. את הפאנל הנחתה אורנה סגל, מנכ"לית מנפאואר ישראל, מחברות הדירקטוריון בפורום.

בפאנל השני התקיימה שיחה בין הנציבה לשוויון הזדמנויות בתעסוקה, עו"ד ציונה קניג יאיר לבין עו"ד עירית תמיר-מנכ"לית קו משווה, מחברות הדירקטוריון בפורום. השיחה התמקדה בהיבטים משפטיים בקידום הדייוורסיטי בישראל.

בפאנל האחרון השתתפו נציגי האוכלוסיות המגוונות שמצאו תעסוקה הולמת באמצעות העמותות המייסדות את הפורום: מהנדס רפואי ערבי, כלכלן אתיופי, איש מחשבים חרדי, נציגת השמה כבדת שמיעה, ונציגת האוכלוסיות המוחלשות.הם סיפרו את הסיפור האישי שלהם על הקושי במציאת תעסוקה הולמת , על הדרכים להתמודדות, ועל הצלחתם בתפקיד שמצאו. הם גם נתנו טיפים למעסיקים: "המעסיק שקיבל אותי בסוף יכול לספר לכל המעסיקים שסירבו לי מה הם החמיצו…" אמר מונתאסר המהנדס הערבי.

לסיום היום נעשתה עבודה בשולחנות עגולים ובה הביעו חברי הפורום את עמדותיהם לגבי: ציפיות וצרכים מהפורום, דרכים להתקדמות בארגון ודגשים להמשך עבודת הפורום.

נכון להיום יש 65 חברים רשומים בפורום, מתוכם 40 עסקים. 3 עסקים נותנים חסות לפורום: בנק הפועלים, קוקה קולה ודלויט.

המשימה הקרובה העומדת על הפרק היא בניית קורס מנהלי דייורסיטי בעסקים.

כתבה שהתפרסמה שבוע שעבר בדה מרקר מציינת כי הערכות עכשוויות של השב"כ ממשיכות את ממצאי ועדת אור לבחינת מהומות אוקטובר 2000, בה צוטטו הערכות מודיעין של השב"כ; בהערכות השב"כ נאמר כי 'מערכת השלטון, על מוסדותיה השונים, ממשיכה להתנכר למגזר הערבי ואינה עושה די כדי להיענות לתביעות המגזר לשוויון אזרחי מלא. התחושה היא כי ערביי ישראל סובלים מיחס מפלה, ותקוותם לשיפור מהיר בתחומים הכלכלי-חברתי נכזבת. תחושות הקיפוח גואות בקרב האזרחים הערבים, והקיפוח מסכן את ביטחון ישראל. יוצא מכך שאם החברה היהודית תשכיל לשלב בתוכה את האזרחים הערבים כאזרחים שווי זכויות, שני הצדדים יצאו נשכרים מכך – האזרחים הערבים, שירוויחו שוויון הזדמנויות והאזרחים היהודים שירוויחו ביטחון.

מה שמפתיע אותנו בקו משווה לאור ממצאי השב"כ והוועדה, היא העובדה שלמרות שהם בעצם לא נכתבו על-ידינו או לחילופין על ידי ארגון דומה לנו, ועדיין מטיבים לנסח את הדרך, את נקודת המוצא של העשייה בקו משווה, הרואה בשילובם של אקדמאים ערבים במגזר העסקי היהודי בארץ כמהלך חיוני לכולנו.

ממצאי הוועדה מנסחים את הקשר החזק בין שיוויון חברתי-כלכלי-ופוליטי לבין שגשוג בתחומים האקוטים של מדינת ישראל; בטחון, כלכלה, חברה. ואת זה, לא רק אנחנו אמרנו. העמדה של ועדת אור ומסקנותיה מבטאת בדיוק רב את עמדתנו בקו משווה המדגישה את החשיבות לחיזוק מדיניות כלכלית, שתשלב את האוכלוסיה הערבית בתוכה כבסיס להתמודדות עם השסעים השונים במדינת ישראל. בעשייתנו בקו משווה אנחנו דנים במהלך של גיוון תעסוקתי בחברה הישראלית לא רק כתהליך חברתי אלא בראש ובראשונה כתהליך כלכלי-עסקי. שילובם של אקדמאים ערבים– האוכלוסיה בה מתמקדת קו משווה בעשייתה – במגזר העסקי לא רק תסייע בפתרון בעיות התעסוקה של האוכלוסייה הערבית, אלא  תייצר נראות גדולה יותר של האוכלוסיה,  וזו תתפרש באופן טבעי אל שאר תחומי החיים גם אם אינם נקודות היעד המרכזית של גיוון תעסוקתי בארץ.

הקיפוח אודותיו מתריע השב"כ נמצא שם. כשאנחנו אומרים שהוא נמצא שם אנחנו מתכוונים שהוא נמצא למעשה בכל מקום, במקומות הפורמלים והלא פורמלים, הוא מאוגד במדיניות אבל הוא גם יומיומי, אישי, מוצא את מקומו בכל תחומי החיים. את הסכסוך הערבי ישראלי רחוקה קו משווה מלפתור, אבל בעודנו פועלים לשינוי במשק העסקי, ברור לנו כי זהו אותו שינוי סכמטי וגדול יותר עליו הצביעו ממצאי הוועדה. כלכלה, תעסוקה, חינוך, ביטחון – לא ניתן להפריד אותם זה מזה, תהליכים של שיוויון במרחב אחד מחלחלים בהכרח לתחומים האחרים. תוצאותיו של המהלך המקפח, אשר מביא להתנכלות מצד האוכלוסיות המודרות מוכר לא רק בהקשר של המצב המדיני בארץ, אלא גם בהקשר של תהליכים המתרחשים עם אוכלוסיות מודרות בשאר העולם. אזרחים שונים שזכויותיהם האזרחיות והתעסוקתיות מקופחות, יכולתם להיטמע במציאות הכלכלית\ פוליטית\ חברתית נעשה קשה מיום ליום, ולאור כך מתגבשים מאבקים בין הקבוצה השלטת לזו המודרת.

החברה הישראלית טרם השכילה לשלב בתוכה מועמדים ערבים בחברות במגזר הפרטי והציבורי ביחס שווה. מגמה זו מובילה את האוכלוסיה הערבית למקום גבוה בנתוני לשכת התעסוקה על אחוזי אבטלה, וכן לנתוני העסקה נמוכים מאוד של אקדמאים ערבים בשוק העסקי שעומד בין 0 ל-3.25 ממוצע כ-1%. אם נתמקד באוכלוסיה הערבית האקדמאית, גם היא, שלכאורה השילה מעליה מחסומים של השכלה  עדיין נתקלת במחסומים להשתלבות במגזר העסקי. מערך שלם של דעות קדומות, המשועתק ומגובה באופן פורמלי יותר או פחות מתנקז פעמים רבות לסיטואציה אחת פשוטה, בה מנסים אקדמאים ערבים למצוא את מקומם במשק הישראלי, אך נענים בסירוב בתוך תהליכים מפרכים של ראיונות עבודה רבים. למעשה רק אחוז קטן מן האקדמאים הערבים מוצאים עצמם בעבודה שתואמת את כישוריהם. המהלך לשילוב אקדמאים ערבים במשק היהודי שמובילה קו משווה אינו מבקש מן המעסיק היהודי להתפשר על איכותם של מועמדים לשם מילוי התקן של העובד הערבי במשרות מסויימות. אנו מבקשים להנהיג מהלך שוויוני הוגן של תהליכי מיון וראיונות עבודה בדיוק כמו זה הקיים עם מועמדים יהודים.

המגזר העסקי במקרה זה משמש כזרוע שבאפשרותה להרחיב את נראותה של האוכלוסיה הערבית במדינה, כבר עכשיו, לא במהלך שהוא בלתי אפשרי. עסקים ודורשי עבודה קיימים לרוב. בצעד מושכל אנו אומרים למגזר העסקי והציבורי – תנו סיכוי גם למועמדים ערבים. זה שווה לכם, למשק, לכלכלה ולכולנו. השב"כ אומר זאת גם: החברה הערבית היא פוטנציאל עצום שהחברה היהודית מחמיצה אותו ובכך עושה לעצמה נזק, כאילו מתעקשת על הדרדרותה למצב כלכלי רעוע המוביל להדרדרותו של ביטחון המדינה. המגזר העסקי, על כוחותיו, יכול להוביל מהלך רחב לשיפור בסיס חיינו במדינת ישראל. בין שיוויון ובין ביטחון, בין קיפוח ובין שגשוג שזור קשר אחד, יש לשרטט קו משווה אחד שמימושו יוביל לבסיס כלכלי חברתי מדיני שטוב לכולנו.

שיתופ פעולה בין מערך ההכוון התעסוקתי של הטכניון ובין קו משווה, הוביל לפתיחתו של יום מרתון קריירה.

שיתוף פעולה זה מצד הטכניון, וחשיפתם של ההכשרות שקו משווה מציעה הינו מהלך חשוב עבורנו ועבור הסטודנטים הערבים, אשר רואים במסלול ההכשרה של של קו משווה נקודות מוצא, להדרכה לקראת דרכם במגזר העסקי. שיתוף הפעולה מצד הטכניון משמעותו חבירה יד ביד לא רק עם הסטודנטים שבקרוב יסיימו את התואר, אלא עם מוסדות האקדמיה הרואים בידע של קו משווה פרקטיקה חשובה להמשך דרכם של הסטודנטים. סדנת מסלול קריירה של קו משווה, וכן יום המרתון המקוצר, מיועדים לאקדמאי הערבי בבואו לעשות את צעדיו הראשונים במגזר העסקי ועוסקים בנושאים כמו חיפוש עבודה, כתיבת קורות חיים, תעסוקה במגזר הערבי, הכנה לראיון עבודה ועוד. השתתפותם של הסטודנטים בימי המרתון מגדילים משמעותית את סיכויי העסקתם במשק, ומסייעים לאקדמאים הערבים למצוא עבודה בתחום הכשרתם האקדמאית.

קבוצת GHF הבינ"ל, העוסקת בסחר בבורסה, התרחבה והשיקה משרד שלישי בישראל במהלך נובמבר. העיר נצרת נבחרה למיקום המשרד החדש כחלק מהאסטרטגיה העסקית של החברה, למקם את משרדיה היכן שיש כשרון והון אנושי איכותי.

בכוונת החברה לגייס למשרד החדש בנצרת בוגרי אוניברסיטאות מובילות  בעלי יכולות אנליטיות ומוטיבציה גבוהה להצליח, מאיזור נצרת עפולה והעמקים.

חשוב לציין כי מדובר בהשמתם בעמדות מפתח ולא בתפקידים זוטרים. לצורך כך יצאה GHF בשיתוף פעולה עם עמותת קו משווה, המקדמת שילובם של אקדמאים ערבים בשוק התעסוקה הישראלי, במסגרתו תסייע קו משווה בתמיכה ובליווי התהליך כולו. לדברי רן הרשטין  מנכ"ל GHF ישראל: "GHF פועלת במגמת התרחבות ואנחנו מאמינים שנוכל לממש את הפוטנציאל שלנו בנצרת על ידי גיוס והכשרת מועמדים מתאימים לחברה כפי שאנו פועלים בכל העולם".

בימים אלה מתבצעים גיוסים לכל שלושת משרדי החברה בישראל כאשר באוקטובר האחרון כבר גויסו מעבר ל- 20 עובדים ומתוכם כרבע ערבים. סבב גיוסים שני נמצא כעת בעיצומו בדגש על המשרד החדש בנצרת.

הקבוצה, המחזיקה 16 משרדים ברחבי העולם ומעסיקה למעלה מ-700 עובדים, עוסקת בתחום הסחר האלקטרוני בבורסות המובילות באירופה, אסיה וצפון אמריקה.

כיום מחזיקה החברה במשרדים בהודו, סין, רומניה, מאוריציוס, הונגריה, אנגליה. החברה פועלת מתוך ראיה מתקדמת של כלכלה גלובלית ונטולת גבולות, חזון זה סייע להתפתחות החברה והאיץ את צמיחתה המהירה.

קורות חיים ניתן לשלוח למייל: einat@kavmashve.org.il

אתר החברה GFH

מונתסר עבאסי מהנסד, בן 26 מירושלים למד 5 שנים בחו"ל לתואר הנדסה רפואית שמוכר בארץ.

בכתה המצויינת שפורסמה בווינט מספר עבאסי על הדרך המורכבת של האקדמאי הערבי בבואו למצוא עבודה. גם הוא יודע שמעסיקים בארץ חוששים ונרתעים מהעסקתו של מועמד ערבי, גם כאשר זה מגיע עם קורות חיים מרשימים ביותר.

לאחרונה שלך עבאסי את מסמך קורות החיים אלינו, לקו משווה, ואנו מסייעים לו בתהליך ראיון העבודה ומציאת עבודה וביחד איתו מחכים למילים המבורכות "התקבלת לעבודה".