tag:blogger.com,1999:blog-87156246213624788232024-08-28T15:09:01.366+03:00מקום לכתוב בו מחשבות והגיגים על נושאים שונים ומשונים לא לגמרי חסרי חשיבות אך גם לא קריטים לקיום האנושות.Unknownnoreply@blogger.comBlogger37125tag:blogger.com,1999:blog-8715624621362478823.post-33871385570332331762011-10-04T21:59:00.000+02:002011-10-04T21:59:59.699+02:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: right;">ערב, קראתי קצת שטויות שכתבי בקיץ לוהט שבו מהפכה נולדה. עכשיו הסתיו ואיה היא.&nbsp;</div><div dir="rtl" style="text-align: right;">על ווסקי אכתוב ועל תקופה חדשה.</div><div dir="rtl" style="text-align: right;">הבקבוק הזה של anCnoc 12 זכור לי לטובה. אבל הרבה זמן כהרגלי השארתי אותו בתחתיו לשם סיומו בשעה טובה ובניחותה. השם שלו מזכיר לי את המליה encore&nbsp;שבצרפתית פרושה עוד. עוד נראה....</div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: right;">הערב הגיע הזמן. אני ואריה הצעיר בבית לבד, הוא לא שותה ווסקי עדין ובכל מקרה הוא ישן. ידידי א. וק. כל אחד מסיבותיו הוא ביחד ולחוד לא הגיעו לחלוק עמי את זמנם.</div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: right;">נשמתי את הווסיקי, הוא פירותי ומתוק. טעמתי והמצב לא שונה. נוזל נוח נעים לשתיה, באמת מתוק. האם זה רק טעם נרכש הוא שאולי הוא רק מתוק לי כי אני משווה אותו בבלוטות הטעם של רוחי לאחד הווסקים האימתניים מהאיים כגון Caol ila &nbsp;או Lagavulin איני יודע. לגימה שלישית מוצאת חן בעיני. אבל אני יודע מה חסר. והווסקי קליל לי מידי. חצי דקה ואני לא מריח אותו יותר באף. עכשיו עברה דקה ואני בקושי חש אותו בפה (טוב אולי לא בקושי אבל לא ממש חזק).&nbsp;</div><div dir="rtl" style="text-align: right;">זהו עוד רבע טיפה ונגמר. נהנתי ממנו אבל צריך לפנות מקום בארון לטובים ממנו. לחדשים ממנו. לחדשים.</div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: right;">ביום א' תתחיל תקופה חדשה. האריה הצעיר בן חצי שנה. מולידתו תחדל מלטפל בו יומם וליל ופרק של עצמאות (יחסי) יחל עבורו, מענין איזה פרק יחל עבורנו?</div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: right;">שנה טובה.</div><div dir="rtl" style="text-align: right;">א.</div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /> </div></div>Unknownnoreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-8715624621362478823.post-16904590958453806672011-07-30T23:40:00.002+03:002011-07-31T00:51:50.022+03:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: right;">שלום,<br /> <br /> <div style="text-align: justify;">אני מאוד שמח שכתבתי את הפוסט האחרון. בניגוד לרוב הפוסטים הקודמים שלי שהיו נקראים על ידי 2.1 אנשים בממוצע ומקבלים תגובות מ 0.6 אנשים, פוסט זה עורר עניין. אני מקווה שגם הפוסט הזה יהיה מעניין ושאני ואולי גם אחרים ינהלו סביבו (או בתוכו דיון פורה).</div></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div style="text-align: justify;"><br /> </div></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div style="text-align: justify;">מכיוון שדי פקפקתי באפשרות הזו, אני חושב שלא הדגשתי את הפאנצ' ליינים שלי מספיק. אני מניח גם ששעת פרסום הפוסט, וזה שהתחלתי את הכתיבה בעזרת ג'ין טוניק נדיב לא סייעו בידי.</div></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div style="text-align: justify;"><br /> </div></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div style="text-align: justify;">דבר אחד עקרוני שרציתי להבהיר הוא שהתכוונתי מראש להתמקד במחירי הנדל"ן שהיו להבנתי הטריגר למחאה הנוכחית. הרחבתי מעט לגבי השכר הממוצע, והריבית, ואני חושב שטיפה התפזרתי. </div></div><div dir="rtl" style="text-align: right;">הנקודות שאני רוצה לחזור אליהן (אולי להדגיש אותן יותר מתאים) הן:</div><div dir="rtl" style="text-align: right;"></div><ol dir="rtl" style="text-align: right;"><li>בועה, אובססית נדל"ן, נדל"ן כהשקעה<br /> <span class="Apple-style-span" style="font-size: x-small;">(היא כאן, מחלה לאומית, גרוע)</span></li> <li>פתרונות הרסניים לבעיה הנ"ל<br /> <span class="Apple-style-span" style="font-size: x-small;">(מענק ממשלתי,משכנתא מסובסדת, הגבלת שכירות)</span></li> <li>פתרונות אפשריים לבעיה הנ"ל<br /> <span class="Apple-style-span" style="font-size: x-small;">(ייעול תהלכי אישור בניה, הפשרת קרקעות, פיצול דירות)</span></li> <li>מעמד הבינים, שוק חופשי, חזירים ועזים נוספות.<br /> <span class="Apple-style-span" style="font-size: x-small;">(נשחק וזו בעיה, נדיר בארץ, זה מקום להפתעות)</span></li> </ol><div dir="rtl" style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: x-small;">&nbsp;מאחר וזה יוצא ארוך אז בפוסט הזה אגע רק<strike> בשתי הנקודות הראשונת </strike>בנקודה הראשונה. בסוגריים שמתי פרומו למה שאני רוצה לכתוב על כל נקודה.&nbsp;</span></div><div dir="rtl" style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: x-small;"><br /> </span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div style="text-align: justify;">טוב, נתחיל הפעם מהתחלה. יש בועת נדל"ן. לכן אני קצת מתעצבן או מתוסכל מזה שזה הנושא הראשון שבחרו לעלות על הפרק. הסיבה העקרית לבועה היא הריבית הנמוכה בממשק שגרמה לכל זב חוטם להרגיש כאילו הוא יכול להרשות לעצמו משכנתה של מיליון ש"ח. זה לא מספיק, היא לא סתם גרמה לו להרגיש את זה, אלא גרמה לו (בעזרתה האדיבה של אימו, אביו, חמותו, והסביבה) אשכרה "להלוות" קצת מההורים, לאסוף את כל החסכונות, ללכת לבנק, לקחת משכנתה ואשכרה לקנות את הדירה. ולא רק במרכז, או בירושלים. חבר-מכר שלי סיפר לי לפני כשנתיים שהוא הולך (עם חמו) לקנות 10 דירות בבאר שבע, להשקעה בלי הון עצמי כמעט, רק על ידי משכנתאות שהשכירות מחזירה. לא נראה לכם שזה יעלה קצת את המחירים ? אולי המילה קצת, טיפה מיותרת.</div><div style="text-align: justify;"><br /> </div></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div style="text-align: justify;">אז ממה נתחיל? הנה יש בלשכה המרכזית את הגרף&nbsp;<a href="http://www.cbs.gov.il/shnaton61/diag/13_03.pdf">הבא</a>.&nbsp;לנוחיות הדיון הנה תמונה שלו.</div><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-T50no9VDC-E/TjB5wq6flKI/AAAAAAAAN44/Jlxok0nrPH0/s1600/Fullscreen+capture+27072011+114829+PM.bmp.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="155" src="http://1.bp.blogspot.com/-T50no9VDC-E/TjB5wq6flKI/AAAAAAAAN44/Jlxok0nrPH0/s320/Fullscreen+capture+27072011+114829+PM.bmp.jpg" width="320" /></a></div>אוקי, אז מחירי הדיור לא עלו, אבל אפשר להגיד שזה הכל בגלל אינתיפאדה ובועת האינטרנט (הקודמת למען הסר ספק). אז אספתי קצת נתונים על מחירי דירות מ1994, אותם נירמלתי למדד, והוספתי את ריבית בנק ישראל וגם את האינפלציה.<br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-qA9N-8wGgLM/TjRY17qWE1I/AAAAAAAAN5M/vkzyAYNEP78/s1600/Fullscreen+capture+30072011+101559+PM.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="229" src="http://3.bp.blogspot.com/-qA9N-8wGgLM/TjRY17qWE1I/AAAAAAAAN5M/vkzyAYNEP78/s320/Fullscreen+capture+30072011+101559+PM.jpg" width="320" /></a></div><div style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: x-small;">הסדרה הסגולה, הדיור, מקבלת את ערכיה בציר Y הימני והסדרות האחרות בציר השמאלי. </span></div><br /> ועכשיו איזה יופי, כל פעם שהריבית נמוכה מאשר האינפלציה (קרי: ריבית שלילית) המחיר של הדירות קופץ. עם ישראל לא פראיר ולא עשו אותו בשקל. הוא רואה את הכסף נשחק בבנק, בפק"מ, וראה את הבטחון בדירה, ויודע לאן הוא רוצה.<br /> <div style="text-align: justify;">מה עוד אפשר להסיק מהגרף? מחירי הדיור לפעמים עולים ולפעמים יורדים. טוב, אולי בעיקר עולים. 14% על פני 14 שנה... השקעה טובה? אפשר להוסיף לכל החישוב כאן את השכ"ד שנכנס, וגם אולי את הפעם הזו שהדייר לא שילם במשך חצי שנה ונעלם תוך החרבת הדירה, ותיקונים ושיפוצים ואת עלות המשכנתה. אבל זה משעמם,</div><div style="text-align: justify;"><br /> </div><div style="text-align: justify;">אני לא רוצה להגיד שנדלן זו השקעה גרועה, אבל ככה הנתונים מראים. אני רוצה להדגיש אבל, שלרובנו נדל"ן זה בכלל <b>הוצאה </b>ולא השקעה. אנחנו רוצים לגור איפשהו, חלקנו באוהלים, חלק אצל ההורים, אבל הרוב בבית. ולכן אנחנו מוכנים לשלם. לרוב קוראים לזה שכ"ד וזה לגיטימי. הוצאה לשם קבלת דבר בתמורה. שקלים תמורת קורת גג. כמו שאוטו זה הוצאה ואף אחד שפוי לא חושב אחרת. גם בית. כשקונים דירה זה לא משתנה. כשמלווים &nbsp;את הכסף ואז ההוצאה מתחלקת לשתים: תשלום ריבית מצד אחד, וויתור על תשואה על ההון העצמי מצד שני. אם משלמים במזומן אז פשוט מוותרים על הכסף.</div><div style="text-align: justify;"><br /> </div><div style="text-align: justify;">כל זאת טוב ויפה ואני עדיין לא פוסל לקנות דירה. ולא צריך להגיד למרות שזו השקעה גרועה. אלא בגלל שזו לא השקעה בכלל. זו הוצאה שאני חושב לפעמים כדאי לעשות. בשביל מה? כמו שאר ההוצאות בחיים, זה מורכב. זה כיף, זה נחמד, זה נותן בטחון מסוים. אבל ממש לא בגלל שזה כלכלית נכון.</div><div style="text-align: justify;"><br /> </div><div style="text-align: justify;">אם כל זה לא שכנע אתכם, ואני בטוח שיש כאלו שמצקצקים. אשתמש בטיעון החביב עלי (שלמיטב ידעתי אני המצאתי). חברות בעלות קניונים יש לרוב (עזריאלי ושות') חברות שמשכירות משרדים ושטחי מסחר יש גם (גב ים,אמות ועוד) כמה חברות יש שמשכירות בניני מגורים? מדוע הקבלנים שיש להם דירות מתחת ביד לא משכירים אותם אם זה עסק כל כך טוב (חוץ ממקרים בודדים מאוד) ? מה, הקבלנים כל כך טיפשים שהם מוותרים על עסק כל כך טוב? הם לא מבינים בנדל"ן? מדוע עזריאלי לא בונה שכונות שלמות ומשכיר אותן? התשובה היא כי זה עסק לא משהו.</div><div style="text-align: justify;"><br /> </div><div style="text-align: justify;">בארץ, אני לא יודע אם זה הגנום היהודי או סתם אובססיה מדבקת, כולם רוצים להיות בעלי דירה. כולם חושבים שנדל"ן לא יכל לרדת. כולם ממליצים על לשים את הכסף בקירות כי שם זה בטוח. הם טועים, והם גורם חשוב בעלית המחירים בעיקר בתקופת שהריבית נמוכה בהן.</div><div style="text-align: justify;"><br /> </div><div style="text-align: justify;">אני תקווה שלפחות חלק מקוראי יראו עכשיו את האור, או יותר נכון את החושך שנקרא דירה להשקעה.</div><div style="text-align: justify;"><br /> </div><div style="text-align: justify;">יוצא כבר ארוך מאוד, אפילו רק שתי הנקודות הראשונות. אבל אני כתבן כנראה לפחות כמו שאני דברן. אז אור <a href="https://www.facebook.com/or.sattath?ref=ts">בפיסבוקו</a>&nbsp;טען שבשאר העולם המצב טוב יותר (ציטט את הארץ). &nbsp;ראיתי גם באיזה <a href="http://sadnadearaa.blogspot.com/2011/07/blog-post_24.html">בלוג&nbsp;</a>שבשוודיה צריך 30 משכורות (ללא ציטוט) לעומת 129 בארץ (ציטוט של ביזפורטל שהוא שמחשב מיליון שח דירה ממוצעת whatever this means וכ8000 שח משכורת ממוצעת). ממש לא נראה לי הנתון לגבי שוודיה. אז החלטתי להקדיש לזה קצת זמן.</div><div style="text-align: justify;"><br /> </div><div style="text-align: justify;">בשוודיה לפי <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Economy_of_Sweden">ויקיפדיה&nbsp;</a>&nbsp;המשכורת הממוצעת היא 5200$ אבל הנטו הוא בערך 3000$ (מיסים גבוהים שם) ובשקלים זה יוצא 17 ,10 אלף ברוטו/נטו. מחיר <a href="http://www.stockholmnews.com/more.aspx?NID=6104">דירה מ"ר דירה בשטוקהולם</a>&nbsp;הוא 56000 קרונות שזה 30,000 ש"ח.</div><div style="text-align: justify;"><br /> </div><div style="text-align: justify;">בארץ השכר הממוצע הוא 8500 ש"ח ונאמר שהנטו הוא <strike>7000</strike>&nbsp;(נהיה שמרנים) 6500 ש"ח. <a href="http://www.themarker.com/realestate/1.567339">בגבעתיים </a>המחיר למ"ר הוא 20 אלף ש"ח ונטען שזו העיר היקרה בישראל. בואו ניקח את זה בערבון מוגבל, ונניח 25 אלף למטר בת"א.</div><div style="text-align: justify;"><br /> </div><div style="text-align: justify;">בתל אביב צריך 3 (3.8 נטו) משכורות למטר ובשטוקהולם 1.7 (3) משכורות למטר. נדפקנו. באמת. אבל אפילו בחישוב הזה &nbsp;שנראה לי <strike>מאוד</strike> די שמרני זה יוצא לא יותר מ30-40% (לדעתי הנטו הוא הפרמטר החשוב).</div><div style="text-align: justify;"><br /> </div><div style="text-align: justify;">מה אני מסיק מזה:</div><div style="text-align: right;"></div><ol style="text-align: right;"><li style="text-align: justify;">לגור בתל אביב זה יקר</li> <li style="text-align: justify;">לא להאמין לעיתונים</li> </ol><div style="text-align: justify;">אבל ת'כלס את שתי המסקנות ידועות (לי) מזמן.</div></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div style="text-align: justify;"><br /> </div></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div style="text-align: justify;">לילה טוב.</div></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div style="text-align: justify;"><br /> </div></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div style="text-align: justify;"><br /> </div></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div style="text-align: justify;"><br /> </div></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div style="text-align: justify;"><br /> </div></div></div>Unknownnoreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-8715624621362478823.post-91103435721882923732011-07-28T00:48:00.001+03:002011-07-31T01:01:04.159+03:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: right;">שלום שלום,</div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div style="text-align: justify;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg5AEyBLNYi3Ojg965v5cG6yjsDJDQF77E6AhDYB93463ipMoepsD7aFrWq4o0DJ7kcUB2W0BH02njCJT_cb-2knG-QIkvYYpsd0_cgh2pW2nMipwoUPYi0xsOaZXtUJvyWl7Nk4HXWohM/s1600/IMG_8104.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="150" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg5AEyBLNYi3Ojg965v5cG6yjsDJDQF77E6AhDYB93463ipMoepsD7aFrWq4o0DJ7kcUB2W0BH02njCJT_cb-2knG-QIkvYYpsd0_cgh2pW2nMipwoUPYi0xsOaZXtUJvyWl7Nk4HXWohM/s200/IMG_8104.JPG" width="200" /></a><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiCHOZerEBS2K5yKlgsl3KHmf2PwAAU2rk44R6k8p-FwTezvKt-a233zk34VQDWBABxvcYIVx_nUMcrvpXEm4UcPqJyWn0j_kwMWGwee9xhKmiCgmWkomdfI9P41UzBwlUU0C8UkvTrees/s1600/IMG_9115.JPG" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="150" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiCHOZerEBS2K5yKlgsl3KHmf2PwAAU2rk44R6k8p-FwTezvKt-a233zk34VQDWBABxvcYIVx_nUMcrvpXEm4UcPqJyWn0j_kwMWGwee9xhKmiCgmWkomdfI9P41UzBwlUU0C8UkvTrees/s200/IMG_9115.JPG" width="200" /></a>בבוקרו של יום שני 28 למרץ נולד בני הבכור כפיר. לא זו בלבד שזה היה משמח באופן בלתי רגיל, אלא שמאז הוא מרכז באופן טבעי את הענין של ט' ושלי וגם של שאר שארי בשר.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;">לבלוגי לא התפנתי.</div><div style="text-align: justify;">הזמן עבר ועובר והמתיקות שלו אינסופית כך נראה. הכל שונה אך גם דומה. דומה למצב הטבעי. זהה לו בעצם.</div><div style="text-align: justify;">השגרה כבר קימת, הוא נחמד אלינו בימים ובלילות ואנחנו נחמדים אליו גם כן. וזהו ארבעה חודשים עברו. היום.</div><div style="text-align: justify;"><br /> </div><div style="text-align: justify;">הארץ והעולם לא שקטים ולא קופאים על שמריהם. לכתוב על וויסקי רציתי, אבל אני לא כל כך שותה לאחרונה. ההתחממות הגלובלית, שבחורפים באה לידי ביטוי כהתקררות, אבל עכשיו היא אולי באה לידי ביטוי כהתחממות, אם היא קיימת, גורמת לצרות. מכל מקום חם עכשיו, ולכן שתיית הוויסקי מתאימה פחות, ובכלל השתייה עצמה תדירה פחות ולכן מכיוון שאני מבין פחות מכלום לגבי כלום או לגבי הכל, אז לא כתבתי.</div><div style="text-align: justify;"><br /> </div><div style="text-align: justify;">אני לא יודע אם הפיסקה האחרונה ממש הגיונית, אבל היא גם לא אמורה להיות. עכשיו אני שותה ג'ין טוניק עם קצת קרח. זה מר, נעים והטוניק גם מתוק. לא כמו כפיר אבל מתוק. זה מה שיש לי לכתוב על ג'ין טוניק. משקה נעים לכוסיות ולימים חמים. עובדה, גם ט' נהנתה משלוק.</div><div style="text-align: justify;"><br /> </div><div style="text-align: justify;">עוד דבר מר, מר ועצוב זה מצב הנדל"ן. מי שאשם בכך באופן יחסית ישיר זה הנגיד הקודם של הבנק הפדראלי של ארה"ב אלן גרינספאן. וזה נכון. אבל לא מתחשק לי להיכנס לזה. אני צריך להסתייג בקשר למשפט הראשון. אני לא חושב שיש מצוקת דיור, שיט, אמרתי את השם המפורש אוי ואוי אוי פקידי המהפכה הבולשביקית בטח מעלה אותי בדירוג של "את מי כדאי להוציא לגולג קודם" זה סיכון שאצטרך לקחת. בכל מקרה אומר להם שאני מכיר את ק. ונראה אם הוא יבא לעזרתי ביום צרה (מן הסתם אומר להם את השם המלא שלו, ככה אם הוא לא יצליח להציל אותי אז לפחות שהוא ירד לגולג ביחד איתי, ככה זה בולשביקים).</div><div style="text-align: justify;"><br /> </div><div style="text-align: justify;">שוב אני נסחף. עיתונאות אמיצה, או לפחות רהוטה או מאוזנת זה נדיר כאן בארצנו כמו קוויאר ברחובות ווארנאסי, אפילו נתונים גולמיים נאותים הם לא טורחים להציג (יש את <a href="http://www.calcalist.co.il/home/1,7340,L-3735,00.html?qstr=%D7%98%D7%A0%D7%90&amp;where=arch">אורי טנא טל</a>&nbsp;שכותב על שוק ההון ומהווה בין 33% ל50% מהכותבים המוכשרים) אז אני מוצא לנכון לקיים את החובה האזרחית והחברית להראות קצת נתונים כאן ונראה אם אצליח להמנע מפרשנות ורק לתאר אותם קמעא.</div><div style="text-align: justify;"><br /> </div><div style="text-align: justify;">אקדים ואמר שאת הנתונים אספתי באתרים של: בנק ישראל ,הלשכה המרכזית לסטטיסיקה וביטוח לאומי. נירמלתי את הנתונים בעצמי, יתכן אך לא נראה לי סביר בכלל שנפלו טעיות בתהלך העיבוד. אשמח לתיקונים במידה וטעות כזו נפלה.</div><div style="text-align: justify;"><br /> </div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-T50no9VDC-E/TjB5wq6flKI/AAAAAAAAN44/Jlxok0nrPH0/s1600/Fullscreen+capture+27072011+114829+PM.bmp.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="96" src="http://1.bp.blogspot.com/-T50no9VDC-E/TjB5wq6flKI/AAAAAAAAN44/Jlxok0nrPH0/s200/Fullscreen+capture+27072011+114829+PM.bmp.jpg" width="200" /></a></div><div style="text-align: justify;">הטעות הנפוצה ביותר היא הטענה כי מחירי הנדל"ן תמיד עולים או לכל הפחות לא יכולים לרדת. לפיכך אני רוצה להתחיל בגרף הפשוט שמשמאל. שאומר מ1999 ועד שנת 2009 העליה במחירי הנדל"ן במונחים נומינלים היתה של כ15%. מה שאיננו כלום אבל כאן נכנסת אינפלציה לתמונה. האניפלציה מיצגת את השווי של הכסף שלנו. עד כמה הוא נשחק (לא משנה כרגע למה הוא נשחק) השווי של הכסף הוא במה הוא יכל לקנות. מה היה הכח קניה של שקל ב1999 אף אחד לא באמת זוכר כי השחיקה היא מתמדת ואיטית (יחסית). אבל שקל אז שונה מאוד משקל של היום השאלה בכמה. עוד דבר שבטח הרבה חושבים הוא ש: "כן זה השינוי הממוצע בנדל"ן אבל בתל אביב וירושלים השינוי היה גבוה יותר" על זה אני אומר נכון, אבל אין לי נתונים אחרים וקודם נבין את התופעה הכללית ואחרי זה את הפרטים (החשובים). עוד דבר שאפשר להגיד הוא שאין בגרף את 2010 ו2011 והם בטח עלו ב20% מאז, גם זה נכון אבל שוב בא נראה את הנתונים הכללים קודם.</div><div style="text-align: justify;"><br /> </div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-EPQ0KwCVxzw/TjB4f9nS_9I/AAAAAAAAN4o/HNd-FzRli0g/s1600/Fullscreen+capture+27072011+114153+PM.bmp.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="150" src="http://1.bp.blogspot.com/-EPQ0KwCVxzw/TjB4f9nS_9I/AAAAAAAAN4o/HNd-FzRli0g/s200/Fullscreen+capture+27072011+114153+PM.bmp.jpg" width="200" /></a></div><div style="text-align: justify;">הנה משמאל הגרף של מחירי הדיור לעומת האינפלציה בשבע עשרה השנים האחרונות. אפשר לראות שעליה היא של כ 11% מעל המדד על פני 17 שנה! גם אם נוסיף 25% אחוז עליה נוספים אז נקבל עליה ריאלית של פחות מ2% באופן שנתי.</div><div style="text-align: justify;"><br /> </div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/--PKg6n_cMNo/TjB4fQwkY1I/AAAAAAAAN4k/U_3OlP7ExMU/s1600/Fullscreen+capture+27072011+114046+PM.bmp.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="150" src="http://1.bp.blogspot.com/--PKg6n_cMNo/TjB4fQwkY1I/AAAAAAAAN4k/U_3OlP7ExMU/s200/Fullscreen+capture+27072011+114046+PM.bmp.jpg" width="200" /></a></div><div style="text-align: justify;">כל זה לא אמור להרשים יותר מידי את מי שלא מורשם מראש. מדד שמה-מדד. המשכורות נשחקו והכל חרא. אז לכן אחרי שיחות רבות מידי עם ק. ידידי המרקסיסט כיתתי מקלדתי אל אתר הביטוח הלאומי כדי לראות את השכר הממוצע במשק ואת שכר המינימום לאורך התקופה הנ"ל. קצת אקסל לחובבים+ והנה התקבל גרף מענין מאוד (לטעמי) אני חייב להודות שבהתחלה לא היו לי השמות של הסדרות ואחרי שהוספתי אותם הופתעתי, די קשות (ראו משמאל). עד סוף 2010 העליה הממוצעת במחירי הדירות היתה קטנה מהעליה במשכר הממוצע (שלא נזכיר את שכר המינימום) מתחילת השנה לדעתי (אין לי סימוכין עכשיו, כי מאוחר) המחירים לא עלו, ואם הם עלו אז ממש לא באופן שישנה את הגרף הזה.</div><div style="text-align: justify;">כמובן שאפשר לטעון שהעליה של המחירים היא בעיקר במרכז ובתל אביב אבל גם אפשר לטעון שהעליה במשכורות גם היא בעיקר בתל אביב...</div><div style="text-align: justify;">ככה בשביל השעשוע יצרתי גם גרף ממנורמל לערכים ראיליים (חילקתי במדד) לגרף שלעיל והתקבל הגרף הזה שאולי יותר קל להבין:</div><div style="text-align: justify;"><br /> </div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-aA5Duerng30/TjB4gfkk5oI/AAAAAAAAN4s/PTgpcb4FW1M/s1600/Fullscreen+capture+27072011+114231+PM.bmp.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="240" src="http://4.bp.blogspot.com/-aA5Duerng30/TjB4gfkk5oI/AAAAAAAAN4s/PTgpcb4FW1M/s320/Fullscreen+capture+27072011+114231+PM.bmp.jpg" width="320" /></a></div><div style="text-align: justify;"><br /> </div><div style="text-align: justify;">וזה חברים שלי לא במקרה. רמת החיים בארץ עלתה. מאוד עלתה. טיסות, פלאפונים, הייטק, מחשבים, טאבלטס ומה לא יש עכשיו ולא היה. או לא היה ככה. הבעיה שמתרגלים. מתרגלים לגור קרוב, מתרגלים לשתות קפה וקרואסון למטה בפינה, מתרגילים לקנות ב AM:PM, מתרגלים להזמין אוכל פעמים בשבוע, מתרגלים לחיות טוב <a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4100566,00.html">ומעל לאמצעים&nbsp;</a>&nbsp;ושאין חסכונות הדירות נראות עוד יותר יקרות.</div><div style="text-align: justify;"><br /> </div><div style="text-align: justify;">אה כן, אני כן חושב שהדירות יקרות מידי וגם באשמת הממשלה. לא רק הממשלה הזו. למעשה בעיקר לא הממשלה הזו. אבל זה בעיה שנוצרה למעשה בכוונה. הקורולציה אינה מושלמת אבל מה אפשר לראות בגרף שמשמאל לדעתכם?</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-isH8Qo5fAD8/TjB4egXad0I/AAAAAAAAN4g/3kJiDrZd5z8/s1600/Fullscreen+capture+27072011+114043+PM.bmp.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="150" src="http://2.bp.blogspot.com/-isH8Qo5fAD8/TjB4egXad0I/AAAAAAAAN4g/3kJiDrZd5z8/s200/Fullscreen+capture+27072011+114043+PM.bmp.jpg" width="200" /></a></div><div style="text-align: justify;"><br /> </div><div style="text-align: justify;">לדעתי רואים את הקשר בין הורדת הריבית לבין עלית מחירי הדיור. בנק ישראל הוריד את הריבית לשפל היסטורי (ובנקים בעולם גם). &nbsp;זה גרם למשכנתאות להיות זולות ולכן לכח הקניה (המדומה במובן מסוים) של זוגת צעירים ואחרים לגדול מאוד. צריך לזכור ששינוי בריבית משנה באופן אקספוננציאלי את כמות הכסף שאפשר להלוות תוך החזר קבוע לבנק. וכאן טמון הכלב.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><br /> </div><div style="text-align: justify;">אני טוען (עד כאן הכל עובדות), שבני אדם מן השורה לא יכלים להבדיל בין משהו ששווה 900 אלף &nbsp;למשהו ששווה 1.3 מיליון. ככה זה. אין לנו את הרזולוציה לסכומים האלו. אני בטוח שיש אלף ניסוים פסיכולוגים שמראים את זה. בין 30 ל40 שקל אנחנו מבדילים יפה וגם אולי בין אוטו של 30 אלף ל40 אלף. אבל במיליונים אין לנו מושג. לתשובה ודנקנר אולי יש. לנו אין.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><br /> </div><div style="text-align: justify;">במה יש לנו מושג? בהחזר חודשי. להחזיר לבנק 2000, 4000 או 6000. את זה אנחנו מבינים טוב מאוד (אולי זה מוגזם, יותר נכון להגיד יש לנו סיכון להבין, למרות שגם את זה הרבה אנשים לא מחשבים כמו שצריך). כשזוג צעיר (או לא) רוצה לקנות בית, מה שהוא עושה זה לאסוף בראש, על נייר או באקסל את חסכונותיו ואת מקורות המימון הנוספים (הורים?) ואז לראות כמה משכנתה הוא יכול לקחת תוך החזר X. לבסוף סיכום שני המספרים נותן את התקציב. הסכום הסופי הוא בעל משמעות פסיכולוגית סימלית במקרה הטוב. בגלל זה הירידה בריבית יצרה את הבועה של הנדל"ן הנוכחית.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><br /> </div><div style="text-align: justify;">פישר, שטייניץ וביבי יודעים שיש בועה. כל אחד שמבין משהו ממשהו יודע את זה גם. הם מנסים להוציא את הגז מהבועה לפני שהיא תתפוץ לכולנו בפנים ותטביע אותנו עמוק מאירלנד וארה"ב. לדעתי, אם לא יפריעו להם יש סיכוי סביר שתוך שנה המצב יתייצב.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><br /> </div><div style="text-align: justify;">החקיקה לרפורמות הנכונות התחילו מייד עם כהונתה של הממשלה הנוכחית. יש עוד הרבה לתקן. אפשר וצריך להתווכח על מה ואיך. ספינים ולחצים, תוכניות דמגוגיות מהשרוול , ודרישות לפתור הכל והעכשיו יכלת בהחלט להצליח לעכב את הריפוי של המשק מהבועה הזו. וזה כבר יכל להיות יותר מסוכן לכולם.</div><div style="text-align: justify;"><br /> </div><div style="text-align: justify;">לילה טוב</div><div style="text-align: justify;"><br /> </div><div style="text-align: justify;">א.</div><div style="text-align: justify;"><br /> </div><div style="text-align: justify;"><br /> </div><div style="text-align: justify;"><br /> </div><div style="text-align: justify;"><a href="https://docs.google.com/viewer?a=v&amp;pid=explorer&amp;chrome=true&amp;srcid=0B2R_4UIC6fKxZGE3OTQxMzgtZWExNi00MzgyLWFmMmQtYmI1NWE3MjRjOWM1&amp;hl=en_GB">נתונים גולמיים + כמה רפרנסים</a></div><div style="text-align: justify;"><br /> </div><div style="text-align: justify;"><br /> </div></div></div>Unknownnoreply@blogger.com7Antarctica-77.48237296945716 32.34375-90 32.34375 -62.536722969457159 32.34375tag:blogger.com,1999:blog-8715624621362478823.post-27612468805201044782011-03-12T01:53:00.001+02:002011-03-13T11:19:13.090+02:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"><br /> <div dir="rtl" style="text-align: right;">ערב שישי ראשון בחודשיים האחרונים שדד ליין לא מעלי מתחתי ומכל צדדי. לא שלא היה לי זמן לכוסית אחת או שתיים, אבל כדי להנות מהן ממש, כדי לכתוב עליהן צריך פנאי נפשי, וזה בדיוק מה שהיה חסר לנפשי ובכלל...</div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: right;">על הווסקי Isle of Jura&nbsp; שמעתי בפעם הראשונה לפני שבע שנים כנראה. רצו הנסיבות, שהיו כאלו ואחרות אבל לא בדיוק כך שאזמין מישהי לכוס של המשקה הנפלא הזה. באותה העת היתי די תפרן, ועוד פחות מבין בווסקי (ובכלל...) אז אני מניח שזו הסיבה שהשם נחרט בזכרוני.</div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: right;">הפעם השניה היתה לפני ארבע שנים ובנסיבות אחרות לגמרי, בדרכי לקצה השני, כלומר לאוסטרליה, סוכנת נסיעות (דווקא מוצלחת, מי שרוצה אשלח לו פרטים) העבירה אותי דרך לונדון בהלוך ובחזור. מלבד געגוע כמה ימי צילילה דידג'רידו (סיפור אחר) היתי מצויד גם במצרך נדיר. זמן. בלונדון יש בשדה התעופה חנות דיוטי פריי שיש בה רק ווסקי. גן עדן, לשותים. לא התכוונתי לקנות אבל יצאתי עם גרסת ה Superstition.</div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: right;">הפעם השלישית כבר היתה יותר יזומה ר.ר. הביא את גרסאת ה10 שנים אלי במשלוח מיוחד ומוזמן. אבל את הבקבוק הזה: </div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /> </div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj0ck1oxdSfqCSrtRB57GZnnk4Cz2Bc4Yf03a4Y7lLyecejqdubYE-sj7-bN_zyFeYsYOGBSG9r2-Rmzn7sP0Nz9nR2sdnY0-ORszopGFgCqmvNQJJpglBGofSRvVWTt0YSsYgdmMu1h8E/s1600/IMG_8082.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="200" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj0ck1oxdSfqCSrtRB57GZnnk4Cz2Bc4Yf03a4Y7lLyecejqdubYE-sj7-bN_zyFeYsYOGBSG9r2-Rmzn7sP0Nz9nR2sdnY0-ORszopGFgCqmvNQJJpglBGofSRvVWTt0YSsYgdmMu1h8E/s200/IMG_8082.JPG" style="cursor: move;" width="150" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">Isle Of Jura</td></tr> </tbody></table><div dir="rtl" style="text-align: right;">קיבלתי בנסיבות ממש מעולות. אין ספק שהוא אחד הדברים הנפלאים ביותר שעבודה שלי על <a href="http://arxiv.org/pdf/0810.5375">הוכחות אינטראקטיביות לחישוב קוונטי</a> גילגלה לפתחי <a href="http://eladspage.blogspot.com/2009/05/blog-post_14.html">על כה</a>. איש יקר, י. נכנה אותו הביא לי בקבוק זה מאנגליה הרחוקה בתמורה לשרותי הסבר בנוגע לעבודה הנ"ל שהיתי שמח לספק לו בכל מקרה.&nbsp;</div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: right;">מספיק קישקושים:</div><div style="text-align: center;"><b>Isle of Jura 16 Diurachs' Own</b></div><div dir="rtl" style="text-align: center;">בשורה התחתונה, בין הווסקים הטובים ביותר ששתיתי.&nbsp;<b> </b></div><div dir="rtl" style="text-align: center;"><b>ללא טעם כבול, </b>בניגוד למה שניתן לצפות לפי השם</div><div dir="rtl" style="text-align: center;">חלק מתקתק</div><div dir="rtl" style="text-align: center;">מומלץ בחום כבר אמרתי?</div><div dir="rtl" style="text-align: right;"></div><div dir="rtl" style="text-align: right;">מי מתנדב להביא לי בקבוק מארץ האנגלים (אני מזמין את Prophecy ומוכן לשלם מזומן + טיפ)</div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: right;">כן, גם לכבשים רציתי להגיע, כלומר נאלצתי. חברים יקרים ע',י' (אחר) צינו בפני את הטעות <a href="http://translate.google.com/#la%7Ciw%7Cveni%2C%20vidi%2C%20vici">גוגלתרגום </a>הבאה. זה שעשע אותי בפעם הראשנה במידה כזו או אחרת, ובפעם השניה לא. אבל אז ראיתי שגם <a href="http://www.sciencefriction.net/blog/2011/03/09/1245/">אורן צור</a> ציין זאת (באיחור אופנתי) בבלוג הנחשב, הנקרא וכזה שאשקרה יש בו מידע. הניתוח של אורן מעניין כתמיד, אבל דבר חסר. מודעות חברתית. ממני ומע' אין לצפות לכלום ובטח ובטח שלא מע' <i>הקפיטליסט היומי</i>, (אופס רמזתי לזהותו) אבל אורן? אני די משוכנע שיש לו לב, הוא אפילו רמז לכך כשהפרעתי לו לאכול צהריים לפני כמה ימים. סחור סחור אני הולך, אבל מה שאני רוצה לשאול הוא מדוע במקום ללגלג על המחשב הטיפש שטועה, או להתפעל מפלאי או איפילאי הטכנולוגיה של התרגום האוטומטי וגם להתפלסף קצת על מעמד האשה וכו' מדוע אני שואל לא לאמן את גוגלתרגם <span style="color: #444444;">(מענין אם אני המצאתי את המונח? תשובה לאחר בדיקה שטחית: באופן כללי לא. ללא רווח כן, כלומר אולי) </span>המסכן? שני קלקי עכבר ועוד כמה הקלדות ורמזתי לגוגלתרגם מה הוא התרגום הנכון לveni, vidi, vici . מדוע? יש יגידו כדי לשפר את יכלת תרגום הלטינית לעברית לטובת<a class="cssButton" href="javascript:void(0)" id="publishButton" onclick="if (this.className.indexOf(&quot;ubtn-disabled&quot;) == -1) {var e = document['postingForm'].publish;(e.length) ? e[0].click() : e.click(); if (window.event) window.event.cancelBubble = true; return false;}" target=""><div class="cssButtonOuter"><div class="cssButtonMiddle"><div class="cssButtonInner">Publish Post</div></div></div></a> העם והאומה? ויש שיגידו כדי שלאורן יגמרו הנושאים ולאחרים יהיה פחות ספאם לשלוח :)</div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: right;">א.</div><div style="text-align: center;"><br /> </div></div>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8715624621362478823.post-49930102276007122752010-12-26T22:52:00.002+02:002011-03-13T08:36:41.178+02:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: right;">אני לא מתכוון להתנצל על הכתיבה הדלה, כלומר על הדלות של התדירות שלה. על הדלות של הטקסט בטח ובטח שלא.&nbsp;</div><div dir="rtl" style="text-align: right;">קיבלתי תגובה ביזרית משהו לפוסט מלפני שנה וחצי על <a href="http://eladspage.blogspot.com/2009/08/blog-post.html">פילוגיה של סושי</a> שאני מאחל לכל באיה בדיוק מה שמגיע להם, כלומר להגיע לשם.</div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: right;">מכל מקום, תגובה זו בתוספת הנדיבה של בקבוק ווסקי Glenmorangi Nectar D'or שניתן לי בנדיבות אופינית ורבה על ידי א. חברי הטוב הביאוני עד הלום.</div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: right;">עסוק וטרוד אני ומוזת הכתיבה של טקסט שלא מסתיים בסיומת <a href="http://www.mathworks.com/products/matlab/">m </a>לא שרתה עלי לעיתם קרובות מספיק, אבל היום חשקה נפשי בכוסית. אם כך ניצלתי את מעמדי וביקשתי בקול אדיב כוסית Glenmorangi מהאשה, כדי למנוע ממני קימה מיותרת מהכיסא. מפה לשם הבקשה לווסקי ספציפי התמוגגה בערפל וקיבלתי כוסית למבחן טעימה.&nbsp;</div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: right;">יאמר לזכותי (טוב יותר מדויק להגיד: אומר לזכותי) שלא היתי מודע לכך שזה מבחן טעימה. אבל זה לא היה קשה להבחין בכך שלא מדובר בווסקי עליו התכוונתי לכתוב.&nbsp;</div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /> לעזאזל, היתי צריך להתחיל לתאר אותו תוך נסיונות הפענוח שלי. אבל לא עשיתי כן. מלוח זו היתה ההבחנה הראשונית שלי. מלוח ולא Glenmorangi. בדאגה לכבד שלי המנה היתה קטנה במיוחד, אז שתי שאיפות מאוחר יותר והתחתית התקרבה מאוד מאוד. ידעתי שזה בקבוק שלא פקדתי לאחרונה, חשדתי ב-Glen Garioch ווסקי שתאמת אני לא מת עליו, אבל אנסה לכתוב משהו בנידון בקרוב. אבל זה לא היה זה.</div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: right;">הלחץ מתחיל להצטבר ומאחר והרגשתי חלוד בתחרות, החלטתי להתבונן בארון מקרוב, להשראה. כמה שניות פזיזות, אפילו בלי טעימה נוספת וניחשתי ווסקי שקרוב לתחתית Dun Bheagan שאני לא זוכר יותר מידי (קניתי אותו בצרפת ונדמה לי שאבא שלי חיסל את רובו).</div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhuThiBOip_-VUpkJ0xsu_5q-Hwwjip2vBvggqTnFp2WUjHTjMQmbAzzFpFJUe3hbmMhnh7N5UkZxrn1E5gaNgBCarqMOY4gE-ZUYdfHnZj0j-3qvmM5SZQOJrg3ejl_kv1tXaIh5n0GUY/s1600/IMG_4168.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhuThiBOip_-VUpkJ0xsu_5q-Hwwjip2vBvggqTnFp2WUjHTjMQmbAzzFpFJUe3hbmMhnh7N5UkZxrn1E5gaNgBCarqMOY4gE-ZUYdfHnZj0j-3qvmM5SZQOJrg3ejl_kv1tXaIh5n0GUY/s320/IMG_4168.JPG" width="240" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">Glen Garioch &amp; Dun Bheagan </td></tr> </tbody></table><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><br /> </div><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: right;">שוב לא נכון. נכנעתי הפעם, אולי לכדי לא להגיע לכשלון שלישי אולי כי לא היתי מוכן. זה היה glenkinchie ווסקי חביב מאוד. מלוח, פירותי, מגיע מה lowlands (כמו - dun bheagan&nbsp; ונדמה לי שגם ה highlands ובכללם Garioch לא שונים מהם באופן דרסטי). עדין, נח ביובש בחלל החיך אחרי השתיה.</div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody> <tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhrlSJRfvXQkj69RPBQ2F7jiMJ7tPWuyAs9PARcqN5fVZkBTf3M8tJic3DwowH3UcSYbejWsPovdk5jIRVoBS9oeYIqN0s7uXogDit7UTCKDSxGGqZFc1RcBNFvBepF5LQTpfaCYnQmfBI/s1600/IMG_4170.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhrlSJRfvXQkj69RPBQ2F7jiMJ7tPWuyAs9PARcqN5fVZkBTf3M8tJic3DwowH3UcSYbejWsPovdk5jIRVoBS9oeYIqN0s7uXogDit7UTCKDSxGGqZFc1RcBNFvBepF5LQTpfaCYnQmfBI/s320/IMG_4170.JPG" width="240" /></a></td></tr> <tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">Glenkinchie</td></tr> </tbody></table><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_EizoyXJo-5o/TReyh5qj1TI/AAAAAAAAMvc/9n31M0xVt1k/s1600/IMG_4170.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><br /> </a></div><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: right;">מהכוסית השניה (כלומר זאת שאחרי החצי שנמזג לי) נהנתי מאוד. נזכרתי שאני מאוד אוהב את הווסקי, אחותי נתנה לי את הבקבוק הראשון ממנו, עכשיו יש בערך עוד שתי כוסיות לסיום השני.</div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: right;">זהו בהקשר זה.</div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /> רציתי להזכיר משהו בנושא שונה לגמרי. כולנו מכירים אתרי המלצות למינהם <a href="http://www.tripadvisor.com/">tripadvisor</a> למטייל ועוד כל מיני. בטיול הנפלא שלי לקנדה לפני כחודשיים נתקלתי במקום שהיה באמת אבל באמת תת רמה. רגוע ודי שאנטי בטיולים בדרך כללי חפצתי להבליג. אבל הם באמת הביאו לי את הג'ננה, לא בגלל האוכל המגעיל או השרות הדוחה. בגלל הכל כלומר הקומבינציה. לכך הקמתי באופן נסיוני אתר שאבקש מכל קוראי הנאמנים (שלושתם כולל אותי) לתרום לו ! לאתר קוראים לו<a href="http://unadvisor.blogspot.com/"> trip un-advisor.</a> אני מקווה, טוב אולי מקווה זה לא מילה טובה, אני רוצה שסיפורי זוועה והמלצות שליליות יופיעו בו בכדי לאזן את החנופה המידע המסונן שנמצא בהרבה אתרים אחרים. הרבה פעמים המלצה שלילית הרבה יותר חשובה מהמלצה חיובית. אני חושב שבתחום של נסיעות בהם יש לך מעט ביצים כלומר לכל היותר 14 ביצים בטיול בן שבועיים, אז אם אחת או שתים הולכות ממש גרוע זה יכל לבאס מאוד, וכן התחלתי את האתר.&nbsp;</div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: right;">למי שיש סיפוקים מתאימים, עם או בלי תמונות, רצוי באנגלית לא הרבה יותר קלוקלת משלי, יותר ממוזמן לשלוח.</div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: right;">שלכם,</div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: right;">א. </div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /> </div></div>Unknownnoreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-8715624621362478823.post-10023763956932414572010-08-28T12:10:00.000+03:002010-08-28T12:10:52.033+03:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: justify;"></div><div dir="rtl" style="text-align: justify;">חזרתי, ההפסקות הולכות ומתארכות כך נדמה לי. אבל ניחא. החיים טובים.</div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: justify;">רציתי לכתוב מזמן בלה בלה בלה, ומה שמצחיק הוא דווקא הדחיפה שקיבלתי <a href="http://eladspage.blogspot.com/2009/10/blog-post.html#comments">ממאפרת כלות מקצועית.</a> לי זה נראה בהתחלה כמו כלי יעיל או לא יעיל לשיפור הpage rank של האתר של כותב<u><b>ת</b></u>* התגובה.שבוע אחרי זה שעוד תגובה בסגנון דומה הופיעה צרוף המקרים, ששתי מאפרות מקצועיות יגיעו במקרה לבלוג הפופולארי שלי ובפרט לפוסט החתונה לפני כמעט שנה נראה לי קצת מופרך. אז הגבתי קצת לתגובות שלהם.&nbsp;</div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: justify;">*&nbsp; נראה שהתגובה הראשונה מפנה לאתר של <a href="http://www.yarin-shahaf.com/pages.asp?id=1">ירין שחף</a> שמוצג כגבר לכל דבר ועניין, נשאלת השאלה מדוע אז כינוי הגוף בתגובה הוא נקבה?&nbsp;</div><ul dir="rtl" style="text-align: justify;"><li>האם עובדת נאמנה בחברה כתבה את התגובה, ופשוט רצתה להפנות אותנו אל מקום עבודתה? מדוע אם כן לא התשמשה בשמה המלא? </li> <li>האם ירין החליט להתחפש למאפרת במקום למאפר כי זה מילה שמחפשים בטח פי 1000 בגוגל? או אולי יש סיבה אחרת לתחפושת?</li> <li>האם העובד במשרד הפרסוםן לא טרח לבדוק האם הלקוח שלו הוא לקוח או לקוחה ? והניח לפי התחום כי מדובר בלקוחה?</li> </ul><div dir="rtl" style="text-align: justify;">אותי זה מצחיק.</div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: justify;">ועכשיו הנה אני כאן לשם כתיבת פוסט אמיתי.&nbsp;</div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: justify;">שבוע שעבר חברינו התל אביבים א.+ י. החליטו לעשות מעשה, לארוז את הדרכונים ולברוח מהחום אל עיר הקודש. </div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: justify;">שקלתי ללכת למחניודה אבל חוץ מזה שהם לא עונים, חוץ מזה שהם מלאים כמעט תמיד (שלשום בדקנו והם מלאים כל ערב עד החמישי לספטמבר, כשאתה טרנדי אתה טרנדי והכסף זורם מהאוזניים) אז החברים העדיפו שלא מטעמי יומרנות ותחכום יתר של המקום.&nbsp;</div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: justify;">בפורטונה לא צריך להזמין מקום, ואין שם יומרות. התל אביבים איחרו כהוגן (הם יצאו באיחור מהמלון שלהם בגבול מזרח העיר, אפשר לכתוב פוסט שלם רק על הסיפורים שלהם משם, והתברברו לא מעט כדי להגיע). הסתובבנו קצת ונחתנו בספין אוף של מחניודה (מחניודלה) שם התרשמנו מההכנה מול הפנים, לגמנו קצת קווה, וטעמנו פתיח מעולה שהיה בבסיסו קרפציו.</div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: justify;">פורטונה שוק מחנה יהודה ירושלים:</div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><b>ס</b><b>לטים</b>: מגוון סלטים חופשי (למזמינים מנה עקרית). היתי אומר שחצי מהם לפחות מאוד טובים, רבע טובים והשאר בסדר.&nbsp; עכשיו אני זוכר את החמוצים שהיו מעולים, את הסלט גזר ואת הטחינה. אולי פעם הבאה אכתוב קצת בסמוך יותר למאורע ואז אהיה יותר אינפורמטיבי. בעבר הזמנתי שם חומוס ואני זוכר אותו לטובה.</div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><b>עקריות</b>: לקחתי שיפודי אנטריקוט (75 ש"ח) ט. לקחה שיפוד מרגז ושיפוד קבב (59 ש"ח). התל אביבים לקחו אם אני זוכר נכון צלעות טלה לצד היפה והצד השני לקח שיפוד נתח קצבים בנוסף לשיפוד האנטריקוט.&nbsp;</div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: justify;">הבשר שם טוב. פשוט טוב ללא יומרות נקי מרטבים ושמות ארוכים. האנטריקוט היה מאוד מוצלח, נקנקיות המרגז היו טובת וחריפות במידה (אני נזכר במרגז של חיים פירו שהפך את עורו חנותו ועכשיו מתקרא חיים פירו<b>ת</b>). לא התחשק לי להיכנס לעולם הקבבים אבל מגוף שני אני חושב שמי שנכנס לעניין נהנה. לא היתי מרוכז בצלעות אבל נראה לי שהם היו טובות אבל יש מנות טובות מהן. לגבי נתח הקצבים, אני אישית אוהב את הבשר הזה אבל אחרי פעמיים שאכלתי אותו בתור שיפוד אני חושב שאולי הוא לא מתאים כל לך לצורת הכנה זו מאחר והוא לא שמן מספיק ואז יש לו נטייה להתיבש.</div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: justify;">חזה אווז וכבד אווז ניסיתי שם בעבר ויצאתי מרוצה. </div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: justify;">נקודה חלשה היא הציפס, שהוא שמנוני מידי ולא פריך מספיק, אני לא אוהד ציפס מושבע לכן לא הפריע לי לא לאכול אותו אבל ציפס טוב יותר אפשרי וגם רצוי.</div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><br /> תוספת נחמדה במקום היא האישיות הנעימה של אייל, השף והבעלים. באופן עקבי הוא משקה את לקוחותיו <b>בערק בזוקה</b>, המצאה שלו אולי ואולי לא שכוללת השרייה של חצי תריסר מסטיקי בזוקה בערק עלית. חוויה לשתות את זה לפחות פעם אחת. אני אבל את הדרינק על חשבון הבית שלי לקחתי נקי. </div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><b>קינוח:</b></div><div dir="rtl" style="text-align: justify;">רעיון גרוע לבירה וקינוח הוא <b>הלינק</b> מקום שהיה פעם חביב לבירה ודייט ראשון. א. לפני שנים רבות תפס אותי עושה בדיוק כך, טיב הדייט היה כטיב המקום כיום.&nbsp;</div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: justify;">לגבי הדייט למרות שאני זוכר את עצם הקיום שלו את הפגישה עם א. במהלכו, אני לא זוכר את המשתתפת בו וזה אומר דרשני (אנחנו מדברים על סוף 2005 תחילת 2006 כן). </div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: justify;">עוגת גבינה גרועה ממש ממש, לא ראויה למאכל אדם למעט אולי אמריקאי. הוזמן פאי פטל שהגיע בתור פאי תותים (או להיפך) אני שכבר טעמתי מהעוגת גבינה לא התחשק לי הכניס דבר לפה מלבד הבירה שהיתה אמורה להשכיח פיזית ונפשית את העוגת גבינה. הפלג התל אביב שסולד מתותים (או אולי להיפך מפטל) שם וטו על העוגה הנ"ל וניסינו להחזיר אותה.</div><div dir="rtl" style="text-align: justify;">לפחות שלוש פעמים המלצרית שאלה מדוע אנחנו רוצים להחזיר (אחרי שכבר מראש נאמר לה שזו לא העוגה שהוזמנה) לפחות בפעמים היא הוסיפה לשאל האם העוגה רק לא טעימה לנו או שהיא מקולקלת!?</div><div dir="rtl" style="text-align: justify;">ט. התעשתה ראשונה ופסקה: כן, היא מקולקלת.</div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: justify;">שומר נפשו יברח.</div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: justify;">שלכם,</div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: justify;">א.</div><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><br /> </div></div>Unknownnoreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-8715624621362478823.post-3257746298673181162010-03-29T00:41:00.000+03:002010-03-29T00:41:35.869+03:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"><br /> <div dir="rtl" style="text-align: right;">די. הפעם אני לא מתנצל על שלא כתבתי. סיבות למכביר יש או אין, אבל פנאי נפשי בעיקר חסר לי. נושאים לכתיבה לא חסרים: הצגתי מאמר בסין. רק על זה יכלתי לכתוב פוסט שלם. טילתי גם בסין - עוד חצי פוסט. המשכתי בטיולים ברחבי הגלובוס, שוויץ, סקי בבולגריה, צרפת כל זה בחודשיים בערך. אבל המקלדת שלי נחה בנתיים.</div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: right;">תקציר הפרקים הקודמים:</div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: right;">בסין היה מדהים. שונה מאוד מכל דבר 8 ימים ברוטו, מיליארד סינים ואיזה 30 שעות טיסה נטו. בייג'ין ענקית היה קפוא שאפשר למות (25 מתחת, לא פחות וגם לא יותר). כנס לא מענין במיוחד, אבל נהנתי להציג. היו איזה ארבעה סטודנטים סינים ועוד כמה לא סינים שבטעות אולי לא ישנו כל ההרצאה שלי. ככה זה הרצאה בקוונטים, ביום האחרון, אחרי ארוחת צהריים.</div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /> </div><div dir="rtl" style="text-align: right;">צירך, שוויץ, שם לא הצגתי אבל הQIP היה מענין ועמוס מאוד. הגעתי לתובנה שאני מפיק מכנסים הרבה פחות ממה שאולי אפשרי, מהבחינה האקדמית לפחות. ציריך לא הכי מענית אבל היה לי אחר צהריים פנוי, מוזיאון Kunsthaus, מוזיאון לאומנות מודרנית היה חוויה מעוררת אחרי שבוע או יותר של הרצאות מבוקר עד ערב. לקמצנים ביננו: נראה לי ימי רביעי הוא חינם. בשוקולד הצטיידתי בלוזן. שם תכנתי לבקר קצת חברים ואבא החליט להפתיע אותי לביקור קצר. אחלה שוקולד ואחלה ביקור.<br /> <br /> בולגריה סקי, סקי וסקי. התחיל מעולה לי וקשה לט. אשר הנעלים עשו לה את המוות. היה כיף חיים, בעיקר אם כוללים את החברה המעולה (א. + מ.) בקבוק השרידן, ואם מורידים מהחשבון את כל מיני כאבים ומכאובים. הענין בטיפול אבל יש סיכוי שאוכל שוב ללכת, סתם אבל פעם הבאה חופשה אתגרית = צלילה.<br /> <br /> כמה קצת כתבתי על כל נושא זה הורג אותי. עוד לא הגעתי לווסקי שאני שותה או לביקור בצרפת. קשים החיים.<br /> <br /> <span style="font-size: small;">לצרפת נסעתי שוב שלא על חשבוני (המבין יבין) טוב ט. דווקא שילמה על החלק שלה. אפילו כנס זה לא היה. סתם אסופת מדענים שמייצרים רעש לבן. לא היתה שם טיפת מדע. רק בלבול מוח. סיפורים פסודו מדעיים אולי יותר נכון מטה-מדעיים, על כמה כסף יצא על זה וכמה על זה, מי כתב על זה ומי על זה. אוכל גרוע. אבל היתרון הגדול, הענק בעצם: נסיעה לפריס, יום אחד של חובות. שלושה ימים של כיף מוחלט. ארוחות מעולות עם אבא, מסעדת בשרים (<span lang="FR"><span style="font-family: Times New Roman;">Louchebem) מאפיים ללא סוף, <a href="http://www.fauchon.com/">http://www.fauchon.com</a>&nbsp; לא ניתן להשוואה לשום דבר אחר (בעולם). מוזיאון רודין... פשוט מיני ירח דבש.&nbsp;</span></span></span><br /> <span style="font-size: small;"><span lang="FR"><span style="font-family: Times New Roman;"><br /> </span></span></span><br /> <span style="font-size: small;"><span style="font-family: Times New Roman;">ווסקי מהדיוטי, במחיר $55 לשלושת רבעי הליטר (כלומר 2 ב- 110) שייך לסדרת ה- Provenance</span></span><span style="font-size: small;"><span lang="FR"><span style="font-family: Times New Roman;"> כל מיני חברה שקונים חביות ממזקקות ועושים בהם כרצונם. כלומר מבקבקים מתי שבא להם, באיזה חבית שבא להם וכו'. רציתי לנסות פעם אחת.</span></span></span><br /> <span style="font-size: small;"><span lang="FR"><span style="font-family: Times New Roman;">Provenance Autumn ,Glen Garioch Distillery, A highland Malt</span></span></span><span style="font-size: small;"><span lang="FR"><span style="font-family: Times New Roman;"> זה השם המלא. הווסקי צעיר 11 שנה.</span></span></span><span style="font-size: small;"><span lang="FR"><span style="font-family: Times New Roman;"> הווסקי בצבע קצת בהיר מידי, או אולי בלי להיות שיפוטי די בהיר</span></span></span><br /> <div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjto0PWjaMXk9d4v_gf7KJ9H1mpUrAF2qtXGsINPrXNmhgAI3CX5jYOURxZnlNp0ZMluGXq9hnJHQ2E_um4jCQuvtjeAGvexj3qKNC31uAyDnSnUSkP5drp38FwU6r_BihBD0_87TicB90/s1600/003014.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="150" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjto0PWjaMXk9d4v_gf7KJ9H1mpUrAF2qtXGsINPrXNmhgAI3CX5jYOURxZnlNp0ZMluGXq9hnJHQ2E_um4jCQuvtjeAGvexj3qKNC31uAyDnSnUSkP5drp38FwU6r_BihBD0_87TicB90/s200/003014.jpg" width="200" /></a></div><span style="font-size: small;"><span lang="FR"><span style="font-family: Times New Roman;">כמו שניתן לראות.</span></span></span><br /> <span style="font-size: small;"><span lang="FR"><span style="font-family: Times New Roman;"><br /> הריח מאוד פירותי, כמו איזה eau de vie, שזה אומר משקה חריף שמבוסס על תסיסה של פירות (בניגוד לדגנים למשל).</span></span></span><br /> <span style="font-size: small;"><span lang="FR"><span style="font-family: Times New Roman;">הטעם שלו מאוד רך ועד כמה שאני לא מאמין להקדלות הבאות שלי, אני חושב גם שהוא די פשוט, אולי חד גווני.</span></span></span><br /> <span style="font-size: small;"><span lang="FR"><span style="font-family: Times New Roman;">אחרי שלוק או שניים, בעיקר אם מקלידים, או שלא החיך מתמלא בריח פירות קיץ בשלים. אהה כמה שנמאס לי מהחורף. נמאס לי מהלחץ שהוא הביא עימו, נמאס מהקור, נמאס ממלא דברים. עכשיו שהפריחה בחוץ באביב, סתם ככה בחיים :) וגם בווסקי, אז מה יש להתלונן.</span></span></span><br /> <span style="font-size: small;"><span lang="FR"><span style="font-family: Times New Roman;">לסיכום, ווסקי נחמד מאוד. נעים לשתיה. לא מבטיח לקנות אותו שוב אבל לא מתכוון לסבול ממנו.</span></span></span><br /> <span style="font-size: small;"><span lang="FR"><span style="font-family: Times New Roman;"><br /> </span></span></span><br /> <span style="font-size: small;"><span lang="FR"><span style="font-family: Times New Roman;">עד הפעם הבאה</span></span></span><br /> <span style="font-size: small;"><span lang="FR"><span style="font-family: Times New Roman;">א.</span></span></span></div></div>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8715624621362478823.post-3864579065263773512009-12-06T00:06:00.007+02:002009-12-07T10:49:59.091+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;">הקדמה:<br /><br />אני שמח במיוחד לכתוב על הביקור הזה. חיפשתי לינקים בגוגל ולא מצאתי ביקורות מענינות. קצת פרומושין, אתר בית, <a href="http://www.diner.co.il/?p=544">כמה תמונות</a>, לא יותר. אני מצהיר על עצמי כמבקר הראשון עד שיוכח אחרת.<br /><br />הביקור:<br /><br />אולי חמישי בערב, די מוקדם למסעדה, שבע בערב.<br />המקום לא עמוס, עדיף ככה. משפחה יושבת משמאל, תייר בודד מימין וזהו.<br /><br /><div style="text-align: justify;">מלצרית חביבה מאוד, מגישה לנו תפריט, אין נתח קצבים ויש צלעות טלה. אנחנו לא מרוכזים כל כך, נבקש את שרותיה עוד פעמיים לפני שנחליט.<br /><br />הרעב לא כבד עלינו, אז החלטנו להצטנע קמעא.<br /><br />הוגש לנו לחם טרי ואורירי במיוחד, בסמיכות למטבל טחינה וחצילים ושמן זית עם בלסמי בתחתיתו. הלחם היה מצוין אבל המטבלים היו קצת פחות. הטחינה חצילים היתה דלילה בטעמיה, אני לא יכל להגיד ממש למה. הבלסמי תפקד באופן ממש מוזר: גם אם טבלתי חזור וטבול את הלחם בצלוחית השמן, אף לא טיפת בלסמי אחת לא ליחלחה את פתי. למרות הלחם והשמן הטובים נותרתי טיפה מתוסכל מחוסר היכולת שלי לדוג בלסמי בחכתי. הצלחתי להתאפק ולא לאכול את הלחם, דבר שהשתלם מאוחר יותר.<br /><br />הזמנו יין, שירז אוסטרלי, אני לא זוכר את היקב... למרות שהזמנו בקבוק קיבלנו שתי כוסות. ויתרנו על הדחף להבהיר, גם זו לטובה, לא חסר לי יין במהלך הארוחה מאחר וט. לא רוקנה את כל תוכן הכוס....<br /><br /><span style="font-style: italic;">לראשונות </span>הזמנו: <span style="font-weight: bold;">מרק קרם ערמונים וכבד אווז</span> וכן <span style="font-weight: bold;">סלט עגבניות תמר, שרי, עגבניות ירוקות, צימוקי עגבניות ומוצרלה מותכת</span>. המרק היה מעולה, קרם עדין עם טעם ערמונים מפנק של חורף. המרק היה עשיר וגודל המנה היה מספק. במרכז המנה מונח נתח כבד אווז. הנתח היה קטן אך טוב, אבל לטעמי לא קשור למרק, פשוט ישב יפה ליד לא ביחד.<br />הסלט היה גם הוא מעורר תאבון. צימוקי העגבניות היו טעם מרענן וחדש עבורי. הצימוקים מתוקים ועגבניתיים בו זמנית באופן די מפתיע. אולי אפילו טיפה מתוקים מידי (אני הייתי חותך אותם לחצי). העגבניות הירוקות איזנו את המתיקות שלעיל במרירות בוסרית, עגבנות התמר והשרי נתנו את רקעי הצבע והטעם לסלט. לסיכום מנה לא שגרתית וחביבה מאוד.<br /><div style="text-align: justify;">בסלט נוסף על כל עגבניותיו הכיל גם עגבניות רגילות. מצד שני לא ניתן להאשים אותם במצג שווא, עם השם הארוך הזה כמעט נגמר המקום <a href="http://www.google.com/search?ie=UTF-8&amp;oe=UTF-8&amp;gfns=1&amp;sourceid=navclient&amp;rls=com.google:en-US:official&amp;q=%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91+%D7%91%D7%95+%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D">לכתוב בו דברים</a> בתפריט.<br /></div></div><div style="text-align: justify;"><br /><span style="font-style: italic;">לעקרית</span>: <span style="font-weight: bold;">צלעות טלה ופירה כמהין</span>. שלישית צלעות טלה קטנות להפליא, בליווי פירה תפוחי אדמה וקצת כמהין. הצלעות הגיעו מדיום רייר כנדרש, הן נמסו בפה. רוטב בעל נוכחות (אני מדמיין רוטב יין אדום סמיך כזה אבל אני לא מתחייב לפרטים) השלים את הטעמים של הבשר העדין. עם כל העדינות והכל, נסיון לשלב את הפירה תוך כדי הביס, ולהרגיש את הכמהין לא צלח. הנסיון השני והמתורבת יותר, הניב טעם מורגש ועמוק של כמהין שחורות שהיו זרועים בפירה. מנה טובה מאוד אך בתמחור לא זול בכלל (139).<br /><br /><span style="font-style: italic;">לקינוח</span>: <span style="font-weight: bold;">מוס לימון, עם רוטב תותים ושוקולד מריר, וגם טוויל צנוברים</span>. מנה טובה מאוד, קטנה (לידעת שומרי משקל) ובכל זאת הטירמיסו שלה עדיף לדעתי (ט. אינה מסכימה, וזו פעם שניה בשבוע שיש חילוקי דעות בעניני קינוח. החיים קשים).<br /><br />לסיכום, מקום נעים, שירות מצוין, אוכל טוב מאוד. מחיר, טוב המחיר בהתאם,שליש אלפיה, כולל יין. לא הולך ברגל.<br /><br />שבוע טוב,<br />אלעד<br /></div></div>Unknownnoreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-8715624621362478823.post-36511896109410145442009-11-30T23:11:00.003+02:002009-12-07T10:52:17.726+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;">וואי וואי איזה באלגאן. פוסט בארבעה פרקים.<br /><br />כמה נושאים בפוסט אחד, ווסקי סקוטי אחד, אוכל וקינוחים ירושלמים וגם קינוחים תל אביבים (אני לא מבטיח לא לספר עוד דברים על תל אביב).<br /><br /><br /><br />ווסקי אחד.<br /><span style="font-size:85%;"><br />Dun Bheagan 8, אני מתערב שאין לכם אותו. גם אתה אסף בן דויד, גם לך אין אותו. שלושים בקבוקים או אולי ארבעים יש לך, אבל את זה אין לך. כל קורא נאמן של הבלוג, אשר ימציא בקבוק כזה ברשותו מוזמן, בראש חוצות, לארוחת שחיתות אצלי כולל שתיה והילולה (בגבולות הסביר כמובן).<br /><br />מכל מקום קניתי את הווסקי בפריס, המוכר הסתכל עלינו מוזר קצת, כלומר עלי ועל אבא. זו היתה הפעם השלישית שחזרנו לחנות היינות השכונתית שברחוב הפירינאים בפריס בתוך 3 שעות. בפעם הראשונה קנינו בקבוק יין לבן לקראת ארוחה אצל חברים יקרים שלנו. בפעם השניה, כשחזרנו מהארוע הנ"ל, רכשנו בקבוק אדום לקראת ארוחת ערב (מוצלחת במיוחד! איזה צלעות יש שם). הפעם השלישית שתי דקות אחרי השניה אחרי שאבא הפנה את תשומת ליבי לתוצרת סקוטלנד המוצגת בחלון הראווה. צחוקים (במלעיל נדמה לי).<br /></span><br />הווסקי מיוחד, פתחתי אותו עם א. אחד, נהנו נורא (ביטוי מוזר לא?), עכשיו הסנפתי אותו מספר פעמים ואני חייב לציין השפעה חיובית על התודעה שלי ושלילית על קצב ההקלדה (אני כבר צופה את התיקונים של ט. ושל ע. ומודה להם מראש).<br /><br />הריח כאמור נעים וחזק. אני לא יודע אם ניסיתם איפעם, אבל אם אוטמים את הכוס בעזרת היד לזמן מה, ואז ברווח שבין האגודל לאצבע תוחבים את האף ונושמים עמוק, סטלה טבעית לגמרי (טוב אתנול ברא הבורא לא?) נחה על הבן-אדם (שגם אותו ברא הבורא, עם קשר או בלי).<br /><br />באופן מובהק, תחילת המשקה שונה מסופה. ההתחלה קלה, חלשה אולי היתי אומר, לא היתי אומר מימית אבל בהחלט לא משהו ברור או מוגדר היטב בשבילי. אחרי שניה בחלל הפה, טעם טיפה חומצי, טעם של עץ ובעיקר טעם של ווסקי (מפתיע לא), ממלא אותך ממש טוב.<br /><br />אחרי סוף הלגימה הריח הנעים והיציב, של ווסקי מזמין, לא נושך וחמים מסתובב תחת החיך, עולה אל חלל האף. החיים טובים, ככה אני אומר.<br /><br />אבל, כהרגלי חיפשתי את הווסקי בעזרת מנוע חיפש חביב, לזעזועי הרב (לא ממש) גיליתי שהוא לא <a href="http://www.ianmacleod.com/bottling/?b_id=101">סינגל </a>(טוב אולי קצת זעזוע בכל זאת).<br /><br />התעיפתי קצת אז אקצר.<br /><br /><br /><br />שתיים בלק בשלומצי:<br /><span style="font-size:78%;"><span style="font-size:85%;">יצאנו עם ע. וד. זוגתו שתחיה, לבלאק בצהרי יום ו'. גיליתי שיש המבורגר בירושלים שאינו איוו (יהי זכרו ברוך, המתדרדר הזה). זה היה קצת משעשע הביקור הזה בבלק. אני הזמנית בורגר, ט. אכלה משלי, ולכן לא הגעתי לשובע מוחלט (זה היה מאוד חיובי כי בארוחת שישי היה די והותר), ע. חלק עם ד. הצמחונית בורגר פיטריות או משהו צמחוני שכזה. אם זה לא מספיק ע. התאכזב שהמסעדה הפכה להיות כשרה. מה שעלול היה להפתיע אותי כי ע. שומר כשרות (?!), אבל זה לא הפתיע אותי כי אני מכיר את ע. :)</span><br /></span><br />שורה תחתונה: 1. המבורגר יותר מסביר, די נחמד אפילו. 2. יש לבקש ארוחת סטודנטים (אם רלוונטי). 3. ביום שמש המרפסת שחורה (כשם המסעדה) וחמימה כמו גריל.<br /><br /><br /><br /><span style="font-style: italic;">שלוש קינוח בקבלייר.</span><br /><span style="font-size:85%;">קשה לא לצאת ראש בקבלייר! בנוסף, הזוג מרידור + בן +כלה + נכדים התישבו לידנו. קצת הרעישו אבל לא ניסו להחליף אותנו בעסקת שבויים כזו או אחרת וגם לא ניסו למכור את תיק ההשקעות שלי (רטרואקטיבית או/ובטרם עת).<br /></span><br /><span style="font-weight: bold;">וושרין פירות יער</span>: מרנג (קציפת ביצים) קשיח ולא מתוק מידי עם קצפת ופירות יער. יש אומרים (ע.) שעם תותים זה עוד יותר טעים.<br /><br /><span style="font-weight: bold;">וולקנו</span>: מנת השוקולד הטובה בהרי יהודה (++), נראה לי שכבר תיארתי אותה. בכל אופן הקרם ווניל שלייד היה סמיך במיוחד וזכה לאהדה כנה ממני לפחות.<br /><br /><span style="font-weight: bold;">פאי לימון</span>: מעודן, מדוייק, פאי ברמה צרפתית, די לשפוך מחמאות. זה לא שדודי בן ארוש יתן לי הנחה או משהו (ראה קונטקסט בהמשך).<br /><br />40+ למנה בתוספת אספרסו הפוך בתוספת דמי שרות קבועים (12%) הפכו את הענין ל170 (!) ש"ח בלבד.<br /><br /><br /><br /><br /><span style="font-style: italic;">ארבע ואחרון, יועזר בר-יין. </span><br />כתובת רח' יועזר איש הבירה, יפו.<br /><br /><span style="font-size:85%;">הגענו לבירה המערבית להצגה (מעולה, גשר: הרפר ריגן), אבל התחלנו וסימנו בעניני אוכל. אספר על הסוף.<br /><br />יועזר בר-יין, מקום מומלץ שרבים וטובים כתבו אודותיו. המחירים מכובדים בכל קנה מידה. לא מקום לצאת כדי לחסוך בו. נהנתי בו מספר פעמים (לא עצום) בעבר בארוחות. במוצ"ש הינו אחרי הצגה בענין קינוחים.</span><br /><br /><span style="font-weight: bold;">קרם קרמל בסגנון ישן:</span> כשמו כן הוא. קרם עצבני, מילימטר משרוף למעלה, נוטף מיצי סוכר חושניים. חזק, לא מתחנף. צריך להודות לעצמך ולעולם שאתה רוצה קרמל עכשיו.<br /><br /><span style="font-weight: bold;">סמיפרדו קוקוס</span>: אני לא סגור על ההבדלים בינו לבין סורבה. אז מה. הקוקוס אמיתי, נעים מחוספס בטקסטורה, חלק בטעמים, קר ונעים. ט. אהבה את זה יותר, הוא באמת יותר נעים. היה גם טוויל מושלם וזוג טראפלס שוקולד אלוהייים.<br /><br />יותר זול מאשר בקבלייר, 32-38 כל הקינוחים, אין להם גם את הקטע (המעצבן) של השרות ה"כלול".<br /><br />ליועזר אני רוצה להגיע לארוחה. נראה מי יזמינני...<br /><br />יללאה לילה טוב.<br />א.<br /></div>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8715624621362478823.post-80023596005846509592009-11-26T00:16:00.000+02:002009-12-01T00:30:54.639+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;">יום ארוך. די חיובי.<br />לפני יומיים הצהרתי שלא אשתה ווסקי השבוע. לא יצא.<br />ווסקי שהוגש אצלי בחתונה ולא נשאר הרבה ממנו. עכשיו הכל בכוס.<br /><br />דבר מעצבן הוא שהיצרן או למעשה היחצן של היצרן החליט לשנות את הצורה של הבקבוק. במקום בקבוק ווסקי אלגנטי (כמו שהוא היה לפני נגיד שנתיים שלוש) אז עכשיו הוא נראה כמו לחם אחיד קצת מעוך.<br /><br />הווסקי עצמו קל לשתיה, קל מידי אולי. אולי התרגלתי לפצצות טעם וריח כמו laphroaig, Isle of Jura, Caol Ila וכו' אבל בכל זאת אומר שווסקי מרגיש קצת מימי. זה די מדאיג שחושבים על זה, פעם אני חושב שאהבתי אותו יותר. האם נגזר עלי לקנות ווסקים חזקים יותר כל הזמן, או אולי רק יקרים יותר? אני מניח שכן. למעשה זה לא כל כך מדאיג, בנתיים הבורסה נראה טוב :)<br /><br />הסיום של הווסקי זה הצד החזק שלו, המתיקות הדקה של ההתחלה נעלמת וניתן להעלות מהחיך אל האף ריח נעים של השיכר.<br /><br />מומלץ למתחילים :)<br /><br />וגם רק כדי להראות שיש מישהו יותר (הרבה יותר) משוגע ממני אז קבלו את <a href="http://spreadsheets.google.com/pub?key=tU2cscjA96srgqGvYWNHpEw&amp;single=true&amp;gid=0&amp;output=html">זה</a>. אני מודה שאני מכיר ת'בנאדם אז אולי זה קצת דובק גם בי. אבל בכל זאת כולל שני ווסקים אירים ואחד אמריקאי וגם בקבוק גלן פידיך שקיבלתי מתנה מבלי שביקשתי יש לי סה"כ 14 בקבוקים (אני מקווה שלא יותר). לא מעט אני מודה. אבל לו יש 40.<br /><br />לילה טוב.<br /><br /><br /><br /></div>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8715624621362478823.post-8751421896641269132009-11-25T00:05:00.005+02:002009-11-25T00:15:29.670+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;">מייל שקיבלתי והתשובה. למען ההגינות ראוי לציין שהמתכון הוא ווריאנט על מתכנון של אבא שלי.<br /></div><div dir="rtl" style="text-align: right;">לילה טוב.<br /></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div style="text-align: right;">א.<br /></div><br /><br /><br /></div><div dir="ltr" style="text-align: justify;">From: so and so<br />Date: Tue, Nov 24, 2009 at 9:58 PM<br />Subject: recipe exchange - check it out<br />To:<br /><br /><br />Hi,<br />You have been invited to be a part of a recipe exchange. I hope you will participate. Please send a recipe to the person whose name is in position 1 (even if you don't know them). It should be something quick, easy and without rare ingredients. Actually, the best one is the one you know in your head and can type right now. Don't agonize over it, it is the one you make when you're short of time.<br />After you've sent your recipe to the person in position 1 (and only to that person), copy this letter into a new e-mail, move my name to the top and put your name in position 2. Only my name and your name should show when you send your e-mail. Send to 20 friends.You should receive 36 recipes. It's fun to see where they come from! Seldom does anyone drop out because we all need new ideas. The turnaround is fast as there are only 2 names on the list. You only have to do this once!<br /><br />1. so and so<br />2. some body else.<br /><br /><br /><div style="text-align: center;"><span style="font-size:130%;"><span style="font-weight: bold;">5 minute Elad pasta</span></span><br /></div><br />1. Cheese: Feta , Bulgarian or similar.<br />2. Olive oil<br />3. olives: any color or shape (green, black, Kalamat...)<br />4. garlic: 1-3 if your gonna meet people or not.<br />5. some FRESHLY grounded peeper or a bit of chilly.<br />6. Fresh/Dry Oregano<br />7. Fresh/Dry Basil<br />8. (optional) A few Tbs to about a cup of sour cream.<br /><br />Start boiling water for pasta (any kind will be ok but Penne or Fussily are better).<br /><br /><br />Cut to small cubes or crush with a fork the cheese.<br />Remove olive pit and cut to small pieces.<br />Crush or mince garlic.<br />add 5-7 as you feel.<br /><br />Combine to bowl, add generously olive oil, which ill be absorbed by the cheese so add some more. Mix.<br /><br />All is done.<br /><br />Pasta should be ready in about a minute or two, now you have time to open some wine and put a nice plate on the table.<br /><br /><br />Elad<br /></div>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8715624621362478823.post-88105352137643795482009-11-24T23:14:00.004+02:002009-11-25T19:08:41.091+02:00<div dir="rtl" style="text-align: justify;">יצאתי עם ג. לדיבור.<br />הרבה זמן לא דיברנו שנינו לבד.<br />היה הרבה להשלים, עקרי הדברים ידועים אבל הכל נמצא בפרטים, יש כאלו שאומרים.<br /><br />רציתי לגוון, המונא הוא המקום הקבוע שלנו.<br /><br />סיבוב בעיר בנחלת שבעה, אין חניה. סיבוב נוסף כנ"ל. ג. לא חונה במקום אסור. הגענו למונא בסוף.<br /><br />המונא מקום נעים, השירות טוב בד"כ והאוכל גם משביע רצון. היום הגענו יחסית מוקדם, זה אמצע שבוע אז המקום די ריק. זה נחמד כי ככה אשכרה שומעים ולא צריך לברוח ממעשנים.<br /><br />באופן לא כל כך אופיני רעבים ממש לא הינו.<br /><div style="text-align: justify;"><br />לקחתי פילה 150 גרם וסלט ירוק ב-69. הזמנתי מדיום-רייר. אני חושב שזה היה יותר קרוב למדיום אבל לא עשיתי מזה עניין. הבשר היה טוב, רך, נמס בפה. כמו שצריך. הסלט היה מתובל טוב, הוא הכיל עלים טריים של חסה ועוד כל מיני ענינים במינון טוב. הוא לא היה קטן וגם לא גדול מידי. הטיב של הסלט הפתיע אותי. סלט הוא תוספת שלעיתים קרובות מוזנחת על ידי המין הגברי בכלל ועלי ידי בפרט. מדוע? כמה סיבות יש לדבר. תוספות אחרות יותר ממלאות ולעיתים קרובות אני מגיע למסעדה רעב ורוצה במידה כזו או אחרת להיפטר מהרגשה זו. מנת גרטיין תפוחי אדמה (ובטטה אם אני זוכר טוב) במונא עושה עבודה זו די טוב. אולי מאותה סיבה בדיוק סלט נחשב נשי, לפחות בקרב גברברי הארץ, וזו בפני עצמה סיבה (לפחות לתת מודע) לשמור על מאצ'ו פאסון נטול סלט. הסיבה העקרית היא שסלטים במסעדות רבות הם פשוט לא משהו, הימור כושל. בבתי קפה וכו' הם תמיד ענקיים, לרוב הם מאוד יומרניים ובדרך כלל הרוטב לא מתאים ויש הרבה יותר מידי ממנו. בכל אופן, הסלט הירוק במונה היה הצלחה.<br /><br />ג. לקח טרטר טונה אדומה (30 ש"ח). שמן זית, סויה ולימון היו אמורים להיות די פיוז'ן אבל למעשה מהכף שטעמתי נראה שהסויה שלטה וזה היה למעשה סשימי טונה אדומה בקוביות קטנות. having said that הסשימי היה די מוצלח לטעמי. מה שמזכיר לי שמחר (אוי אני כל כך מסכן) מתוכננת לי ארוחה בסאקורה. אנסה לעדכן בנידון בהמשך.<br /><br />שתינו זוג קאוות עם האוכל כי היה מה לחגוג וכי בכל זאת רציתי לגוון במשהו מחצי סטלה בסטנדרטי במונא.<br /><br />לקינוח לקחנו עוגת שוקלוד חמה, שהיא די סבירה (35 ש"ח) טובה ממקומות רבים, רבים אך הוולקנו של קבלייר טובה יותר. ממש טובה יותר.<br />נ.ב. <a href="http://www.mouse.co.il/CM.food_item_place,382,213,9186,.aspx">פרינסס מרי</a> מקום מבטיח באוכל לפי המלצות ממקורות שאני סומך עליהם מספק את הסחורה בענין הטירמיסו לפחות אותו בדקתי עד פיסת הקרם האחרונה.<br /><br />מה חוצמזה? זהו אני חושב. בעצם אני חייב לציין כי הגיעו שחקן זר אחד או שניים של הפועל ירושלים בכדורסל למסעדה. הם נראו די מיושבים בדעתם, בנוכחות אשה וילד עם קשר גנטי כזה או אחר. לידיעת מי שרוצה לתרועע בין המפורסמים :)<br /></div></div>Unknownnoreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-8715624621362478823.post-1999039771974377642009-10-22T22:59:00.003+02:002009-10-23T10:42:18.905+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><div style="text-align: justify;">שמונה חודשים עברו מאז הפוסט הראשון שלי על הווסקי המשובח הזה.<br /><br />המון קרה מאז.<br /><br />נשארה כוסית אחת. מליחות מושרשת עמוק ביין, עשן קל. אדי הווסקי כלואים בפה, בין הלשון לחיך, השפתיים סגורות. איזה כיף להזרים אדים דליקים אלו, לאט למטה לגרון ואז למעלה דרך הנחירים לאף ואז החוצה.<br /><br />הווסקי זורם לקיבה די מהר, עיכוב של כמה שניות לכל היותר, הריח נשאר איתו אפשר לשחק.<br /><br />זהו נגמר.<br /><br />ווסקי באומור מומלץ בחום!<br /></div><br />לילה טוב<br /><br /><br /></div>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8715624621362478823.post-25544354762242812402009-10-11T01:24:00.003+02:002009-10-22T23:04:27.796+02:00<div dir="rtl" style="text-align: justify;">יום חמישי,<br /><br />הוזמנו לרמה, להזמנה כזו קשה לסרב. לא רוצים, וגם לא צריך.<br /><br />יצאנו טיפה באיחור, לא באמת מפתיע. החלטתי להעיז ולהביא בקבוק יין איתי מהבית. יקב נחל עמוד, שיראז 2004. הימרתי נכונה שלא יחזיקו אותו במלאי וזה יחסוך טררם אפשרי בהקשר זה. הבקבוק הוא האחרון מתוך שלושה או ארבעה שקנינו בביקור האחרון ביקב. אני לא זוכר בדיוק מתי זה היה אבל, מכיוון שאני לא זוכר אני מסיק שזה היה מזמן מידי. מכיוון שמעל המקרר שלי זה לא בדיוק המקום האידאלי ליישון יינות, החלטתי שהגיע הזמן לאסוף את היין, בתקווה אל כיבתנו ובמקרה הגרוע אל אבותיו.<br /><br />אספנו את א., שכחתי את היין בבית. בעמק המצלבה פירססתי וכך איחרנו בדיוק בחצי שעה.<br /><br /><div style="text-align: center;"><span><span style="font-style: italic;">טרום פתיחה</span>:</span><br /></div><br /><span style="font-weight: bold;">זיתים ירוקים מעולים.</span> <span>גזר כבוש קלות מאוד וכרובית גם. </span>התלבטות, האם זה ניחוח קינמון, אולי זה ציפורן? בכל זאת בקינמון אי אפשר לטעות? התשובה היא כמובן פלפל אנגלי. תבלין נפלא שמכיל את טעמי הקינמון הציפורן והמוסקט. מענין מה מקור השם בעברית. באנגלית השם הוא Allspice או Jamaica pepper גם בצרפתית ג'מיקה שולטת איך אנגלי נכנס לסיפר בעברית? זאת לא אדע. אולי אורן הבלשן או קורא סקרן יעשירו את ידיעותי.<br /><br /><div style="text-align: center;"><span style="font-style: italic;">ראשונות:</span><br /></div><span style="font-weight: bold;"><br />פתיחים לשתיים</span>, מגוון ונחמד. רוב התוכן טוב, מרק עדשים מעולה. זה היה טיזינג מטורף, המנות קטנות ממש אפילו לשני אנשים, התחלקנו שלושה.<br /><br /><span style="font-weight: bold;">סרדינים כבושים</span>. ים, דגים פשוטים וים. המוצרלה עידנה את הכח של הדגים האלו. מנה מאוד מומלצת.<br /><br />כמה רעבים הפכנו אחרי הראשנות האלו.<br /><div style="text-align: center;"><span style="font-style: italic;">עקריות:<br /><br /></span><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span><span style="font-weight: bold;">אוסובוקו</span></span>. א. התלבט בין נתח קצבים לבין אוסובוקו. לקח אוסובוקו. הוא לא טעה. רמה במיטבה. טעמים מדויקים ונעמים.<br /><span style="font-weight: bold;">זנב שור</span> היה בשבילי. מנה מעולה הבשר נופל מהעצמות ישר לפה. <span style="font-weight: bold;">לברק</span>. ט. נהנתה מאוד אבל עודף הטעמים החזקים של הבשרים באזור מנעו ממני לבדוק את המנה לעומק ועל כן לא אפרט עליה יותר.<br /><br /></div></div><div style="text-align: center;"><span style="font-style: italic;">אחרונות:<br /></span><div style="text-align: right;"><span style="font-weight: bold;">גילדת פיסטוק עם מי וורדים וריבת חצילונים</span><span style="font-weight: bold;">.</span> גוש גלידה מרובע בצורתו ונעים כענן אביבי. מי וודרים פוזרו בנדיבות מעל, בנדיבות מידי לטעמי. ריבת חצילים, מה איתה? הכנתי פעמיים או שלוש ריבות חצילונים בהשראת זכרון הריבה של רמה. פעם ראשונה שהכנתי יצא מעולה ודרכו של מטבח ושל עולם היא שלא תמיד אפשר לשחזר הצלחות ישנות. בנסיונות הבאים הריבה לא מימשה את הפוטנציאל שלה.<br />נחזור לרמה, ריבת חצילונים גם להם לא היה (אולי היא לא עלתה יפה גם?) החליפה אותה ריבת חבושים טובה מאוד.<br /><br />המנה ריעננה את החיך העמוס שלי ומיותר לציין שדבר לא נשאר.<br /></div><span style="font-style: italic;"><br /></span><div style="text-align: right;"><span style="font-weight: bold;">טירמיסו</span> אוויר הרים, קפה מעולה, קקאו אלוהי ובסקוטי חסר כל רחמים גרמו לי לפנטז על התבנית של הקינוח המעולה. זהו אין מילים<br /></div><span style="font-style: italic;"><br />אפילוג:<br /></span><div style="text-align: right;"><span>רציתי להכין <span style="font-weight: bold;">ריבת אתרוגים</span>.<br />קניתי כהרגלי כמות גדולה מידי. </span><br />יש לי חולשה לריבות שקשה להכין.<br />חבושים, חרובים (לא הצלחתי), חצילים ואתרוגים.<br />אולי יש לי חולשה לריבות שמתחילות באות ח'<br />חצי כמות הלכה פיפן, לא יודע למה. מרה כמו מרור יצאה הריבה.<br />חצי כמות יצאה נחמד מאוד. מי שרוצה צנצנת שיתקשר או יקפוץ ויבקש.<br /><br />רציתי להכין <span style="font-weight: bold;">תבשיל</span>.<br />קילו וחצי שריר מרפאל.<br />בשוק כבר מאוחר, אני לא מצליח לעצור.<br />ארטישוק ירושלמי, ארבעה חבושים, קולורבי, דלעת, פטרוזיליה וסלרי.<br />בקבוק יין.<br />הסיר הענק מלא, אבל מסתדרים.<br />פלפל אנגלי.<br />יצא טוב מאוד. יצא גס, לא מעודן כמו במסעדה. לטוב ולרע.<br />הקפאנו חצי.<br /><br /><br /></div></div></div>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8715624621362478823.post-30821335213739820652009-10-11T01:22:00.001+02:002009-10-11T01:22:53.074+02:00<div style="text-align: justify;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiKKFEyRfaMsxhZamhd9whsx54JVvdzo1-OtjmxGNljhVrqrv2nmujofjOTjXvIFUOobch7f-YFzXM9Vggc21yZ0dPgbrCzyQtbIZJiePrh15wr3Vk2MAgOqRgOPz3Q3HwZBQdIleH4IGA/s1600-h/IMG_6024.JPG"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 214px; height: 320px;" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiKKFEyRfaMsxhZamhd9whsx54JVvdzo1-OtjmxGNljhVrqrv2nmujofjOTjXvIFUOobch7f-YFzXM9Vggc21yZ0dPgbrCzyQtbIZJiePrh15wr3Vk2MAgOqRgOPz3Q3HwZBQdIleH4IGA/s320/IMG_6024.JPG" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5390233427794585106" border="0" /></a>חג שמח,<br /><br />קרו הרבה דברים לאחרונה. החשוב שבהם הוא שהתחתנתי לפני כשלושה שבועות. החתונה היתה ללא ספק האירוע המרגש בתולדותי, ויש לי סיבות להאמין שגם הכלה חושבת כך.<br /><br />תחושת ריחוף מהנה עטפה אותי החל מצהורי יום החתונה ועד לרגע השינה אי שם לפנות בוקר. אני חייב לציין שבבוקר של אותו היום עוד עבדתי קצת על לשלוח מאמר לכנס בסין, זה חלק מהסיכונים במקצוע שלי כנראה.<br /><br />אני רוצה לנצל במה זו כדי להמליץ על <a href="http://dnn.rest-q.net/limousin/%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%92/tabid/60/Default.aspx">קייטרינג נהדר</a> בשם לימוזין. נא להתעלם מטיב אתר האינטרנט שלהם, הם בעניני בשר ולא שיווק או מחשבים...<br /><br />הקיטרינג הוא הזרוע הארוכה של המסעדה הנושאת את אותו השם הממוקמת ברמת ישי. לרמי ואמיר יש את הבקר של עצמם (לימוזין זה זן בקר במקרה הזה ולא סוג של אוטו) והוא באמת משובח. השירות, המגוון והנדיבות הוזכרו על ידי אורחים רבים וגם אני, למרות שלא אכלתי כמעט, הספקתי להתרשם עמוקות ממעט ביסים שהצלחתי לשים ידי עליהם.<br /><br />המלצות חמות נוספות הם <a href="http://www.michalgefen.com/">D.J. מיכל גפן,</a> אשר באמת התחברה למקום, לאופי האורחים ולטעמנו המוסיקלי. את הקינוחים הזמנו אצל <a href="http://www.franckdelights.com/">הקונדיטוריה הצרפתית</a> Franck Delights, האתר שלהם לא מגיב כרגע אבל אם מנסים את כל האפשרויות לכתוב את השם שלהם בעברית (פרנק דילייטס - היא האפשרות הנכונה) אז אפשר למצא את הפרטים שלהם. הם ממוקמים בגבעת שאול בבנין נידח ליד הדואר, אבל ההגעה לשם שווה את הטרחה. מלבד עוגות (פרווה!) מאוד מוצלחות שהזמנו, הם גם מייצגים את הקרואסונים הטובים בעיר (הם מוכרים אותם בכמה בתי קפה, בפרט בשוקלטייה או משהו כזה שבמושבה).<br /><br />מי שאכל בצרפת פעם Croissant או Pain au Chocolat יודע שבארץ אין כל קשר בין המאפיים האלוהיים הקלילים האלו לעוגת השמרים עם תחליף קקאו עם אותו השם. אצל פרנק תכלו למצא את גרסת המקור (גם בחלבי!).<br /><br /><a href="http://www.organy.co.il/action4u/index.asp">החווה האורגנית </a>היא מקום נפלא להתחתן בו, המחיר לא זול, והיו כמה דברים מעצבנים קצת שאיני רוצה לפרט כאן, אבל השרות שקיבלנו היה טוב מאוד.<br /><br />חלק קטן (וחלקו דברני) של האורחים, מסיבות כאלו ואחרות התקשו בלמצא את המקום למרות שלטים (תודה לעדה וגדעון), מפת הגעה (תודה גדעון) ואפילו סיוע טלפוני של מקומי חביב, וחבר טוב <a href="http://orsattath.wordpress.com/">אור סתת</a> (תודה גם). אני לא בטוח אם זה היה עוזר או לא, אבל אני רציתי ולא הכנתי סרט ווידאו קצר המסביר באופן מאיר עינים את אופן ההגעה האופטמלי מכל כיוון. במקרה שחיה מהחווה האורגנית או מתחתן עתידי במקום יקרא פוסט צנוע זה אני ממליץ לנסות להכין וידאו כזה ולהעלות אותו ל-<a href="http://www.youtube.com/watch?v=TcsABsPajNM">youtube</a>.<br /><br /><br />אי-המלצה היא לבר שהגיע אלנו דרך חבר יקר. הבר הוזמן דרך זאביק מהגן "בוסתן בראשית". הבעיה העקרית היתה בהתחלת השירות המאוחרת (20 דקות למשקה ראשון, 30 דקות למשקה קר ראשון !! ) של הבר, שנבעה מהתנהלות חובבנית. האלמנט הזה מקבל ציון בינוני, ממש לא אסון אך גם אין שום סיבה להמליץ עליו.<br /><br />המלצה פוסט חתונתית, חשובה במיוחד, המתאימה לציבור קוראים רחב יותר הוא <a href="http://www.hapisga.co.il/zimers/z18.php">צימר מושלם</a> בישוב מתת, בשם ארץ בראשית. אני מניח שזה עוזר אם מגיעים באווירה טובה (למשל לירח דבש) אבל לנו זה היה פשוט גן עדן.<br /><br />נתראה בשמחות.<br /><br />נ.ב.<br /></div><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiX7BBQxjIJcUIeg9z4JVADAJSuTeQVAoxOJLbVl0RW8-LX6LpUpy10HTGZ0sslv9wVvZU4sO1SYBU98L0rpGRov1xnEajG7MDv-JwX5msPVTURzDCzYbVI0rsPOBhKSiGxP4oEGA7DQIQ/s1600-h/IMG_6353.JPG"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 127px; height: 190px;" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiX7BBQxjIJcUIeg9z4JVADAJSuTeQVAoxOJLbVl0RW8-LX6LpUpy10HTGZ0sslv9wVvZU4sO1SYBU98L0rpGRov1xnEajG7MDv-JwX5msPVTURzDCzYbVI0rsPOBhKSiGxP4oEGA7DQIQ/s320/IMG_6353.JPG" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5391110973534093346" border="0" /></a><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgyi7RFkI0tt75b9b2KZiaIIsLycYT_PFArfUVKjuaZmhIVmsfEn3w419WV2l1m4acL7nhHpkO3ENmBlWUcmkHvf1_wqamhDZuwM5dJtCPkO5ftX1QomXYRCEXi-Utj6bjo0brqommUYvo/s1600-h/DPP_0524.JPG"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 126px; height: 190px;" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgyi7RFkI0tt75b9b2KZiaIIsLycYT_PFArfUVKjuaZmhIVmsfEn3w419WV2l1m4acL7nhHpkO3ENmBlWUcmkHvf1_wqamhDZuwM5dJtCPkO5ftX1QomXYRCEXi-Utj6bjo0brqommUYvo/s320/DPP_0524.JPG" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5391110193614158578" border="0" /></a>להלן הרגל מגונה שלי מחתונות, שמאלית משלי, והימנית מזו של אחותי:<br />(אני עושה בר מצוות, בריתות וחתונות תמורת תשלום סמלי.....)Unknownnoreply@blogger.com7tag:blogger.com,1999:blog-8715624621362478823.post-66416394591870883412009-09-09T15:23:00.000+03:002009-09-09T15:23:00.491+03:00<div style="text-align: justify;"><b>מסעדת סאקורה</b> בירושלים היא מוסד וותיק ואהוב. לצערי נאלצתי לכתוב <a href="http://eladspage.blogspot.com/2009/08/blog-post.html">ביקורת</a> על מסעדת סושי אחרת בירושלים שאותה אני לא רוצה להזכיר מטעמי הדחקה. היום, אחרי כשבעה אחרי פתיחת הבלוג, אני רוצה לכתוב בכיף על סאקורה, עד לא יוכח אחרת, הסושיה הטובה בעיר.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"></div><div style="text-align: justify;">אתמול, אחרי עוד יום די ארוך ודי מתיש, החלטנו ללכת לחגוג על בטוח . חיפוש קצר בגוגל הפנה אותי לאתר מסוים שבו התברר כי לפחות באופן תיאורטי אפשר להזמין מקום:</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: justify;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjVN7bMqa6M41EEgtuwRiVMnge-9zS-9TVBv411-ECAww-aqt1S1-hdIOL1P6UiXM2uB5E9-mGeaqKCgzFfijPkYdV1LAH34QqJXLgNld0WghHxF_eFHBtGgUlv01XlfLGtBAbhg4Vcp5w/s1600-h/Fullscreen+capture+9909+145416.bmp.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjVN7bMqa6M41EEgtuwRiVMnge-9zS-9TVBv411-ECAww-aqt1S1-hdIOL1P6UiXM2uB5E9-mGeaqKCgzFfijPkYdV1LAH34QqJXLgNld0WghHxF_eFHBtGgUlv01XlfLGtBAbhg4Vcp5w/s320/Fullscreen+capture+9909+145416.bmp.jpg" /></a></div><div style="text-align: justify;">זה די משעשע "המערכת תתחבר ישירות למסעדה..." לא? מאחר ורציתי להזמין מקום לעוד פחות משעה, קיבלתי הודעת שגיאה באדום. חוץ מזה שהתירוץ הוא קצת טיפשי, הוא גם לא נכון. הוא טיפשי כי אם המערכת מתחברת ישירות למסעדה, מה הבעיה שזה יהיה 37 דקות לפני רגע ההזמנה? אני יודע שהטענה גם לא נכונה כי בערך שתי דקות אחרי זה התקשרתי אליהם ישירות והזמנתי זוג מקומות ל"עוד חצי שעה עד ארבעים דקות". טוב, מספיק עם הטרחנות.</div><div style="text-align: justify;"></div><div style="text-align: justify;">תוכן הארוחה:</div><div style="text-align: justify;">מנה ראשנה <b>סלט קטן</b> ששכחתי את שמו אשר הכיל מלפפונים, אצות ושקדים. 14 ש"ח (מחיר באמת שווה לכל נפש)</div><div style="text-align: justify;"><b>פלטת סושי וסשימי</b> מיוחד 70 ש"ח</div><div style="text-align: justify;"><b>רול צלופח</b> 60 ש"ח</div><div style="text-align: justify;">התלבטנו בין צויה לבין סאקה. הסאקה החם ניצח.</div><div style="text-align: justify;"><b>סאקה הבית</b> (קטן) 25 ש"ח</div><div style="text-align: justify;"></div><div style="text-align: justify;">הסלט היה מרענן ומעניין, הוא החזיק אותנו בחיים למשך הזמן שלקח לעקריות להגיע (לא הרבה). רובה הגדול של תוכן הפלטה היה טוב מאוד כרגיל כמעט. גיליתי שטורו זה בטן של טונה אדומה (נקווה שאני צודק) השרימפ דיווח על יבשושיות מה אך היא לא העיבה על המנה. לרול הצלופח היה טעם טוב, חזק ויחודי. אני לא ידוע בדיוק מה הם עושים אבל הצלופח מגיע עטוף ברוטב, הדבר נותן חוויה שונה לאכילת סושי כאשר הדג די דומיננטי. אני רוצה לנצל הזדמנות זאת כדי להמליץ על האסטרטגיה של הזמנת רולים. על חשבון הגיוון מקבלים הצצה אינטנסיבית יותר לטעם של מנה אחת, כמדומני גם המחיר יותר אטרקטיבי.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"></div><div style="text-align: justify;">הסאקה היה טוב, אך המנה שהזמנו היתה קטנה מידי, בפעם הבאה אזמין אתה המנה הגדולה. </div><div style="text-align: justify;"></div><div style="text-align: justify;"> </div><div style="text-align: justify;">השרות היה טוב וחיכני וחיכני ותוגמל בהתאם. אבל מתי כבר יפסיקו לגבות דמי אבטחה! תשאירו משהו למלחמה הבאה.</div><div style="text-align: justify;"></div><div style="text-align: justify;">קינוח הזמנו (כהרגלנו)&nbsp; במורד הרחוב על <b>הבר של קבלייר</b>. המנה הפיבוריטית היא וולקנו שוקולד שהוא בדרך כלל מעולה הפעם קצת יבש מבחוץ, טיפה שרוף אפילו, אבל נסלח. מנת האנדרדוג התגלתה למעשה כבולדוג, פאי לימונים מדהים, אוורירי ועדין. כאן לא ניסו לגבות אבטחה אבל יש תוספת דמי שירות 12% שאני לא מחבב, נו מילא קינוחים מעולים.</div><div style="text-align: justify;"></div><div style="text-align: justify;"></div><div style="text-align: justify;">יצאנו מרוצים עד הגג, שמחים סתם ככה מהחיים ומהאוכל.</div><div style="text-align: justify;"></div><div style="text-align: justify;">עד הפעם הבאה,</div><div style="text-align: justify;"></div><div style="text-align: justify;"></div><div style="text-align: justify;"></div><div style="text-align: justify;"></div><div style="text-align: justify;"></div><div style="text-align: justify;"></div><div style="text-align: justify;"></div><div style="text-align: justify;"></div><div style="text-align: justify;"></div><div style="text-align: justify;"></div><div style="text-align: justify;"></div><div style="text-align: justify;"></div><div style="text-align: justify;"></div><div style="text-align: justify;"></div><div style="text-align: justify;"></div><div style="text-align: justify;"></div><div style="text-align: justify;"></div><div style="text-align: justify;"></div><div style="text-align: justify;">שלכם, </div><div style="text-align: justify;"></div><div style="text-align: justify;">אלעד</div><div style="text-align: justify;"></div><div style="text-align: justify;"></div><div style="text-align: justify;"></div><div style="text-align: justify;"></div><div style="text-align: justify;"></div>Unknownnoreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-8715624621362478823.post-26856818120055864582009-08-26T00:08:00.000+03:002009-08-26T00:08:32.973+03:00<div style="text-align: right;">בהתחלה כתבתי לא מעט על ווסקי. עכשיו יוצא לי קצת פחות לשתות, שזה טוב במובן מסוים. כשאני כבר שותה אני נהנה מחברת הנוכחים, פנאי או רצון לספר על זה מייד אַין. אבל הלילה הזה השתנה מכל הלילות.</div><div style="text-align: right;"><br /> </div><div style="text-align: right;">את הפוסט הזה אכתוב בlive.</div><div style="text-align: right;">&nbsp;</div><div style="text-align: right;">הווסקי נמזג כשכתבתי "בהתחלה" עכשיו הוא נח בכוס, הבקבוק ריק לגמרי. עוד סוף הגיע.</div><div style="text-align: right;"><br /> </div><div style="text-align: right;">הריח פירותי וחמים. טעימה ראשונה נתנה לי תחושה של דבש או מייפל. אחרי זמן רב שאני נותן תשומת לב עודפת לתוצרי האיים המעושנים והכבוליים כל כך, פתאום המתיקות נוכחת כאן.</div><div style="text-align: right;"><br /> </div><div style="text-align: right;">עוד לגימה, הווסקי חלק, זורם ולעזאזל איתי אבל באמת שאני מרגיש דבש.&nbsp;</div><div style="text-align: right;"><br /> </div><div style="text-align: right;">הכוס לא היתה מלאה מידי מראש, עכשיו נשאר עוד פחות. סיפרתי על סופים <a href="http://eladspage.blogspot.com/2009/04/laphroaig.html">בעבר</a> הפעם אני לא הרגשתי כמיהה לסוף הבקבוק. מזמן לא טעמתיו, ושהיד הזיזה בקבוקים לפני כמה דקות, היה עיכוב קל על בקבוק זה וכך הוא נבחר. עכשיו אני עפוף מכל הכיוונים בסופים, סוף כזה סוף אחר, חלקם מובילים להתחלות חדשות, חלקם לא. ככה זה ציר הזמן אני מניח.</div><div style="text-align: right;"><br /> </div><div style="text-align: right;">תוך כדי כתיבה הטעם הנעים והעדין נמצא לי בסביבות החך והלשון, מרגיע, מתקתק. לקחתי עוד לגימה אחת וזה נגמר. נעים היה להכיר את Tormore 12.</div><div style="text-align: right;"><br /> </div><div style="text-align: right;">לילה טוב<br /> </div><div style="text-align: right;"><br /> </div><div style="text-align: right;"><br /> </div>Unknownnoreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-8715624621362478823.post-22898181588959311002009-08-23T17:14:00.003+03:002009-08-23T17:17:25.033+03:00<div>שלום, </div><div><br /></div><div>הנה <a href="http://jerusalemfrisbee.blogspot.com/">דף הבית </a> "פריסבי גבעת רם", קבוצת הפריסבי שלי.</div><div><br /></div><div>מתנצל בפני כל המינוים על הפרסומת הסמויה, פשוט אחרת מנועי החיפוש לא ימצאו את הדף לעולם.</div><div><br /></div><div>אלעד </div>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8715624621362478823.post-25581255166298268432009-08-19T19:30:00.000+03:002009-08-19T19:30:26.290+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;">בבית הספר מלמדים אותנו הרבה דברים. איך לשקר למורים, איך ילדים ואנשים בוחרים חברים ולמה ועוד כל מיני דברים. לפעמים הדברים הללו כוללים קרוא או כתוב, אנגלית, חשבון ותולדות הצלחות ואסונות כאלו ואחרים. על כל זאת ועוד לא אספר בפוסט זה.<br /><br />על דבר אחד שלא מלמדים לא ביסודי גם לא בתיכון וגם לא באוניברסיטה (לרובנו המוחלט לפחות) אנסה לכתוב קצת. על כסף. זה קצת מוזר אם חושבים על זה, יש כל מיני דברים שלא לומדים באופן פורמלי אבל די נפוץ שאנשים מבינים בהם ברמה כזו או אחרת: חשמל, צבע, נגרות, רכב ואוכל. אבל בהשקעות ההרגשה שלי היא שכמעט לכולם לא ברור כמעט כלום (לא בטוח שיצא לי משפט קוהרנטי אבל אני מקווה שהבנתם).<br /><br />במה אני רוצה לתרום. לא בהרבה. אבל אולי בקצת.<br /><br />למי שיש כסף, הוא בד"כ שוכב בבנק. שם פעם אנשים לא ידעו מה לעשות ורצו לחסוך היו סוגרים פק"ם או איזה תוכנית חסכון ומגרדים לפעמים כמה אחוזים לשנה, אולי גם מצמידים למדד. אבל בימנו מה קורה? אם יש לבן האדם סכום צנוע (הכל יחסי) של מאה אלף ש"ח, 100,000 ישקיע אותו בפק"ם בבנק כזה וכזה, כמה ריבית הוא עתיד לקבל לחודש? התשובה היא מאה ש"ח לשנה. אם יתחייב לסגור את כספו לשנה אז הסכום עולה ל1150 או 2250 עבור שנתיים.<br /><br />המאה ש"ח נשמעים מגוחכים מספיק כדי שלא אצרך להסביר יותר בגנותם, אבל אלף ש"ח? יגיד מאן דהוא, "לא רע בשביל השקט הנפשי שלי", "אני לא מתכוון לגעת בכסף, קיבלתי אלפיה גם טוב לא?" התשובה היא ממש לא. החודש (יולי) המדד עלה ב: 1.1% ובחודש שעבר ב: 0.9% במילים אחרות בחודשים האחרונים הכסף של כולנו נשחק בשני אחוז, <a href="http://www.capitalism.co.il/wordpress-he/?p=531">מס שכזה </a>(אפשר לקרא על זה <a href="http://markets.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20090301_1067617">גם כאן</a>) שאומר שלמרות שמספר השקלים שיש לנו בחשבון לא השתנה הם שווים פחות, ליתר דיוק 2% פחות. אז הריבית של הפק"ם לשנה שלמה, גם אם נתחייב לבנק שלא ניגע בו שנתיים ימים, מכסה כמעט בדיוק את האובדן בערכו של הכסף מהחודשיים האחרונים.<br /><br />מה עושים. הדבר האחרון שאתם רוצים לעשות זה לסגור את הדפדפן כעת כי עוד מעט אני מגלה לכם את סוד הכסף הגדול החיים והכל. אבל הדבר הבא אחריו שאם לא רוצים לעשות זה לסמוך על יועץ ההשקעות בבנק. אני כנראה מגזים, אני מניח שיש יועצים טובים וחכמים שרוצים בטובת לקוחותיהם, אבל יש כאלו שלא.<br /><br />הפרמטרים שצריך לקחת בחשבון הם:<br /><ol><li>בן כמה אני ולכמה זמן אני רוצה להשקיע (זה נמדד בשנים)<br /></li><li>מה גודל הסכום ביחס לכל הכסף שיש לי בעולם<br /></li><li>מה גודל הסכום ביחס להכנסה שלי</li><li>כמה ארגיש נורא עם הפסד של 10% עד שנה הבאה</li><li>כנ"ל עם 20%</li></ol>באופן גס מאוד.<br /><br />עם המידע הזה בראש אתם יותר ממוזמנים להתקשר לבנק ולקבוע פגישה עם יועץ השקעות. לקרא קצת ברשת או לשאל חברים שמבנים משהו בנידון.<br /><br />אני אספר משהו על אגרות חוב ואולי זה ידליק לכמה מכם נורה בראש.<br />סלקום מכירים? חברה עם 3 מיליון לקוחות, מכרה ב - 6<a href="http://www.bizportal.co.il/shukhahon/bizcomadaf_new.shtml?p_id=1096262&amp;c_id=2066"> מיליארד ש"ח</a> שנה שעברה, הרוויחה בששת החודשים הראשונים של 2009, 625 מיליון ש"ח ולא נראה ששוק הסלולר הולך להתבטל מתי שהוא בקרוב.<br />מסתבר שגם סלקום מלווה כסף, למה? זה סיפור אחר. אבל ריבית היא משלמת ואפשר לקבל אותה אם רוצים. כלומר אם מוכנים לשים את הכסף בכיס של החברה.<br /><br /><span style="font-weight: bold;">הסבר כללי:</span><br />איגרות חוב זה משהו די פשוט (כשמסתכלים עליהן ברזולוציה המתאימה), לא' יש כסף לב' יש צורך בכסף. א' נותן לב' 100,000 אלף ש"ח תמורת שטר התחיבות לקרן תוך x זמן ובנוסף התחיבות לריבית קבועה (נגיד 10%) כל שנה .<br />זו האיגרת.<br /><br />איגרת (אג"ח) זה נייר ערך שנסחר בבורסה, למה? כי אם א' רוצה עכשיו את הכסף כדי לקנות פסטה או דירה הוא לא יכל ללכת לב' ולבקש ממנו את המזומנים חזרה מעכשיו לעכשיו. האגרת זה חוזה ובתנאי החוזה בהחלט לא ניתנת אפשרות לפרעון מיידי רק כי א' רוצה פסטה. אז מה א' יעשה? ימכר את החוב למישהו אחר.<br /><br />בבורסה א' ימצא את ג' שמעונין לקבל את ה 10% לשנה יתן ג' לא' 100,000 ש"ח וא' יתן לג' את הזכות לקבל את הריבית (וגם את הקרן) שאותה ישלם ב'.<br /><br />שתי נקודות חשובות צריך לציין. אם ב' פשוט רגל, בורח לקירגיסטן או מת בהחלט יכל להיות שהלך הכסף . זה די ברור נראה לי. נקודה שניה היא שאם התנאים משתנים בשוק אז לא בטוח שא' ימצא מישהו שיהיה מוכן לקנות ממנו את החוב של ב' תמורת 100,000 . מה זה אומר. אם ב' נצפה מרפד לעצמו איזה בקתה בקיגיסטן אחרי שמכר את כל רכושו בארץ ובילה חודש ימים רצוף בקזינו במונטה קרלו אז זה קצת מעורר חשד. יתכן שבשביל הסיכון בלהלוות לב' כסף בשעה זו, ג' יהיה מוכן לשלם רק 50,000 ש"ח עבור החוב האמור או אפילו 50 ש"ח אם הסבירות שהחוב והריבית יחזרו הוא קטן (לדעתו של ג').<br />צריך לציין שיש עוד שיקולים כגון ריבית בנק ישראל, מצב כלכלה עולמי, מצב העסק של ב' ועוד שמשפעים על המחיר שג' מוכן לשלם.<br />מצד שני, במקרה וב' פורח בעסקיו, במקרה שהריבית המקובלת בשוק יורדת (אז ה10% שמציע ב' מאוד קוסמים פתאום) אז אולי ג' יהיה מוכן לשלם יותר מ: 100,000 עבור התענוג לקבל את הריבית מב'. זה יכל להיות 100,001 וזה יכל להיות גם 120,000 אלף למשל. תלוי בנסיבות.<br /><br />כל זה סתם דיבורים. תקראו אצל אנשים רציניים יותר אם אתם רוצים להגיע לתמונה פחות אינטואיטיבית ויותר מדויקת.<br /><br /><span style="font-weight: bold;">בחזרה לדוגמא:</span><br />ניתן לקנות את החוב של סלקום באופנים הבאים:<br />אגח ה' ריבית 5.52 (לא צמודה) לתקופה (זה נקרא מח"מ) של 4 שנים וקצת.<br />אגח ב' ריבית 3.32 + הצמדה למדד למח"מ של 4 וחצי שנים (וקצת).<br />אגח ד' ריבית 3.38 + הצמדה למח"מ של 5.2 שנים.<br /><br />זה טיפה יותר מענין מהפק"מ של הבנק לא?<br />יותר מסוכן גם! בכמה? לדעתי לא בהרבה.<br /><br />יש עוד המון אופציות השקעה כמו האגחים של סלקום חלקם לטווחים קצרים יותר וחלקם לארוכים. חלקם נושאים ריביות גבוהות יותר (ובד"כ גם סיכון גבוה יותר) וחלקם פחות. אבל לא אפרט לגביהם עכשיו.<br /><br />יש עוד לא מעט פרטים בנוגע לתקופת ההשקעה שלא הסברתי עליהם (המח"מ) אתם מוזמנים להשתמש בשרותי גוגל כדי להחכים בנידון, לפחות עד שאכתוב משהו בעצמי.<br /><br />ובכלל, לא סיפרתי הכל ולא הסברתי הכל. למעשה הסברתי ממש מעט אבל אני מקווה שזה פותח קצת את הראש והעיניים לנושא הזה שלא לומדים אותו בשום מקום אבל הוא לא פחות חשוב מאשר לדעת שאת התקרה באמבטיה צריך לצבוע בצבע מיוחד נגד עובש ורטיבות אחרת מתבאסים בחורף...<br /><br />אשמח לתגובות, הערות ושאלות,<br /><br />אלעד<br /><br /><span style="color: rgb(51, 51, 51);font-size:78%;" ><br />נהוג להוסיף: אין לראות בכל האמור לעיל המלצה לקנית או מכירת נייר ערך. אין לראות בפוסט שלעיל יעוץ כלשהו. הדברים מוגשים כחומר למחשבה בלבד.</span><br /></div>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8715624621362478823.post-72937217947792921392009-08-15T11:32:00.005+03:002009-09-09T14:41:10.819+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;">פרולוג:<br />יום חמישי, יום ספורטיבי במיוחד. בריכה בבוקר, פריסבי בערב, ועוד שעה בחדר כושר. אדרנלין זורם מאיזה בלוטה אל קצות האצבעות וזה נחמד מאוד.<br /><br />אבל רעבים. העירה או בבית? העירה. מה בתפריט? סושי.<br /><br />הקדמה:<br />ברחוב בן סירא קצת אחרי המסעדה צ'לו (די טובה) והמוסך (מוזר לא?) יש פיצוציה שקיבלה את השם החינני "תחת", איני יודע האם על שם האיבר הזה באיש או אישה ספציפים, על שם איבר החשיבה של הבעלים, או אולי חוש ההומור נכנס כאן לפעולה, והאפשרויות הבלתי נגמרות לצרף את שם המקום למשפט פשוט קסמו לבעלים יותר מדי ("הלו מאמי איפה אתה? אני בתחת"). בכל אופן טוב הטעם שקרן מהשם הזה גרם לי בדרך כלל לחיוך קטן, מהול בבוז וגועל נפש. ממש קרוב לתחת, ראיתי מקום של סושי, Sayuri's Katana, לפני זמן מה והחלטנו לדגום אותו לערב.<br /><br />עלילה:<br />נכנסנו, העיצוב נראה מושקע במבט ראשוני, אקווריום, קירות לבנים ושחורים וכורסאות עור לבנות לישיבה. מארחת אין, מישהו שיושיב אותך כנ"ל. הלכתי לחדר הנוחיות על מנת לשטוף פנים וידיים מיום ארוך, ההפתעה השלילית הראשונה לערב היתה ריח השתן שעטף את המקום כמו שמיכת פוך אביבית באפריל. לא היתה הפרדה בין המינים (כמדומני לפחות), האזור היה בנוי בצורה מחפירה ואם חפצה נפשו של מאן דהוא להשתמש במשתנות בעמידה, היה עליו לקוות שעינן של העוברים והשבים לא חדה, כי היו נקודות מבט לא רצויות לאף אחד מהצדדים.<br /><br />מעט נגעל מאוד רעב ומשום מה אופטימי חזרתי לשולחן. הזמנו דים סאם, פלטת סושי, מים וקנקן צ'ויה. המים בוששו ובוששו. לבסוף הגיע מלצרית ואמרה שאין צ'ויה, ביקשנו סאקי במקום וגם מים. באותה הזדמנות ניסיתי לברר האם ניתן לדבר עם מנהל המשמרת, אך נענתי שאין בנמצא תפקיד כזה. הערתי את תשומת ליבה של המלצרית למצב השרותים. אני מניח שקיוותי לראות זעזוע בפניה שיעיד על איזשהו סטנדרט. טיפה הזדעזעתי כשהיא קיבלה את זה ממש בקלות.<br /><br />בפעם השלישית שביקנו מים קיבלנו כוס, במקום קנקן אבל זה תוקן חיש מהר בעזרת כוס נוספת...<br />הדים סאם (קוויו) מולארד היה יבש, ולא טעים. נראה שהשתמשו בבצק מודולרי שפתח בתחתיתו שאליו מכנסים קציצת בשר קטנה.<br />הסושי הגיע. כלל אצבע אומר שטיב הסושי הוא פרופורציוני הפוך לגודלו. בסושי רחביה הסושי ענקיים. אני נזכר לצערי בסושי מגעיל שהיה קטן אז אתקן את הכלל: "טיב הסושי <span style="font-weight: bold;">חסום </span>על ידי ציון פרופורציוני הפוך לגודלו". בכל אופן הסושי היו גדולים למדי, שני ביסים לבחורה ממוצעת, ביס גדול מידי אחד בשבילי.<br />הרעב ניטרל את אפקט הטעם קצת, ועד לנסיון השלישי או הרביעי חשבתי שהמקום טוב מסושי רחביה אבל נחות לעומת <a href="http://www.2eat.co.il/sakura-jerusalem/">סאקורה</a>. טעימה נוספת ילדה את הניסוח: "בסושי רחביה לא היתי אוכל בחינם, ופה כן" עוד נסיון אחד או שתיים גרמו לי לפקפק נחרצות במשפט הקודם. הניגירי סלמון היה בלתי אכיל. פעם ראשונה בהסטוריה לא סימנו פלטה אחת אפילו, והיינו רעבים.<br /><br />צ'ויה לא הגיע בשום שלב בערב, וטוב שכך. החשבון הסתכם ב- 145 ש"ח ואם זה היה תלוי רק בי זה גם היה כולל את הטיפ. השארנו חמש כמחאה רצינית, אני מפרש את זה כטיפ רחמים.<br /><br />אפילוג:<br />אין חדש תחת השמש, וגם לא בסביבות תחת. לעניות דעתי, כל אדם בעל בלוטות טעם וחוש היגייני מינימלי יתרחק מסאיורי קאטאנא ובאותה מידה גם מתחת (הספציפי הזה).<br />אין סושיות בירושלים מלבד סאקורה, כלומר יכול להיות שיש עוד מקומות שלא מבשלים את האורז במים של המדיח, ואינם קונים את הדגים בחנות של הכל בדולר. יכול להיות שיש מקומות שלא מגרדים את האצות מאיזה אקווריום אבל טרם גיליתי אותם.<br /><br />חבל שלא כתבתי על <a href="http://www.herbertsamuel.co.il/">הרברט סמאול</a> ועל <a href="http://www.ramak.co.il/">המטבח של רמה</a> (שאכלתי בהם בשבועים האחרונים), בתקווה לפוסט שמח יותר בפעם הבאה.<br /><br />א.<br /><br /><br /><br /><br /><br />נ.ב.<br />יש אכול כפי יכולתך בשלישי - סימן רע.<br />האקווריום במסעדה היה ריק - די דבילי לא?<br />לשלטונות הצבא - אלשין ואומר שחיילת עובדת שם במדים כמלצרית ולא בכשרון רב.<br />הנה <a href="http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=9144">לינק </a>כדי שמנועי החיפוש ידעו אולי לקשר בין דברי לבין המקום הזה.<br /></div>Unknownnoreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-8715624621362478823.post-79557614499942709252009-07-17T09:50:00.010+03:002009-09-09T14:42:07.606+03:00<div dir="rtl">את הפוסט הזה אני כותב כי אני חייב.<br /></div><div dir="rtl"><br />לאחרונה אני קצת הזנחתי את הבלוג. בקיץ שותים פחות וויסקי ככה זה. בקשר לדברים אחרים אז אין לי באמת תירוץ מלבד 300 בחינות לבדוק.<br /><br />אתמול היה יום חמישי, יום הפריסבי אך הוא בוטל בשל אירוע סיום של קייטנה באצטדיון (אלוהים אדירים, האם למשהו מקוראי הבלוג היה אירוע סיום קייטנה באיצטדיון?!) שחיתי שעה והתאמנתי בחדר הכושר עוד שעה קצת יותר (פוסט נפרד ובתקווה משעשע בנושא זה בקרוב). כלומר מבחינת ה-setting הייתי רעב.<br /><br />נסענו לקחת חבר ונסענו העירה לאכול. כרגיל במרכז העיר ועוד יותר כרגיל ביום חמישי התחושה של "מי שיחרר את כל הילדים האלה מהבית ספר" עוטפת אותך, אולי יותר מדויק להגיד שוטפת אותך. החלטנו ללכת לאדום, מוסד ותיק שלא ביקרתי בו זמן רב. הייתי סקרן לדעת עד כמה התדרדר ואם אפשר למחוק אותו מרשימת המקומות הפוטנציאלים. סתם, אני זוכר שתי ארוחות טיפה מאכזבות מזמן מזמן אפשר להיות אופטימי, פסימי או ראלי. בכל מקרה היה תור באדום ולא התחשק לנו לחכות, החבר א. אכל כבר סושי השבוע אז את סאקורה פסלנו (מקום שבאופן עקבי לא מאכזב ). היו כל מיני דיבורים על מקומות חלופיים, בראשי תוצאת הערב הייתה סופרפוזיציה של אוכל יקר ובקבלייר או ארוחה חצי מעפנה באיזה חור.<br /><br />אז מבעד לים ערסונים ושתדלנים (נרגילה ושוט חינם...) ראיתי את עלמא.<br />שאלתי מי שהתברר להיות אחד הבעלים האם הוא ממליץ והוא אמר שכן. הוא הוסיף ואמר שאם האוכל לא יהיה מעולה אז הוא ישלם. מעט יומרני. הרומני שבי כבר חשב על ארוחה חינם. האיש החושב שבי הזכירו לי שאם היא תהיה חינם אז היא גם תהיה שווה בדיוק את זה.<br /><br />ישבנו על הבר. הזמנתי רוסטביף עם סלק כבוש לראשונה ואנטריקוט לעיקרית חברי א.ז. ו-ט.ג. חלקו תבשיל קדרה ארוך. התחלנו בדרינק כדי לחגוג (את קבלתו של א.ז. לתוכנית פסיכולוגיה קוגניטיביות טרנסאטלנית, אנטיסוציאלית או מהשהו כזה) התפרשנו על כל קשת המשקאות: לקחתי ערק זחלאווי, ט. לקחה יין רקנאטי יסמין וא. לקח בירה מהחבית. הערק היה מעולה, היין היה מאוד טוב ביחס למחיר (18 שח לכוס !!!) ואני מניח שהבירה היתה בירה.<br /><br />הרוסטביף הגיע, קר כמו שצריך עסיסי וורוד. הצלחה. באותו הזמן כפיר, הברמן (שהתגלה כאחד הבעלים ביחד עם הבחור שהכניס אותנו) החליט לצפר אותנו במשקה על חשבון הבית מאחר והינו הלקוחות הראשנים על הבר. קולקציית הוויסקי היתה די מכובדת אז ביקשתי <a href="http://www.glenfiddich.com/lda.html?redirect=/index.html">גלנפידיך </a>18, מה שעורר חיוך אצל כפיר אבל לא הצליח. ניסיתי את מזלי עם <a href="http://landingpage2.taliskerwhisky.com/?Lang=en-us&amp;BrandId=SO&amp;RefUrl=http%3a%2f%2fwww.taliskerwhisky.com%2fTemplates%2fRedirectToURLTemplate.aspx%3fNRMODE%3dPublished%26NRNODEGUID%3d%257b17071ECD-5481-46A7-8559-EB51E43569B0%257d%26NRORIGINALURL%3d%252f%26NRCACHEHINT%3dGuest">טליסקר </a>(גם אותו אין לי) בהצלחה דומה, אבל לא הופתעתי כלל מהסירוב הכפול. שתיתי כוסית פסטיס כי נראה לי שזה משקה שלא רב עם הערק. זה היה צעד חשוב, נראה לי, כי ערק הוא משקה קצת חמום מוח ולא רציתי שהוא יכה כל מיני משקאות צפונים אחרים.<br /><br />חברי לערב הם שתיינים קטנים מאוד, <a href="http://www2.bushmills.com/">הבושמילס </a>שקיבלו ביחד עם האלכהול שהזמינו היה קפיצת מדרגה. בייחוד אצל ט. שהתקרבה לגבול בצעדים מהירים.<br /><br />האנטריקוט היה מדיום-רייר על המילימטר. בשר ממש טוב, בלי כל מיני שכלולי רוטב יומרניים. בצד פירה לא רע בכלל שבמרכזו קצת כרוב כבוש בשביל הטוויסט. מנה טובה ופשוטה, או לחלופין פשוט טובה.<br /><br />התבשיל ארוך שהתחצה* בין חברי היה מאוד מוצלח גם. צוות עלמא נתן להם שני חצאי מנות שסכומן גבוה מאחד. התבשיל עצמו היה עשיר ושופע טעם נעים של יין. לא שאלתי איזה בשר ואיזה חלקים יש בתבשיל כי הייתי מרוכז באנטריקוט. הייתה שם עצם יפה אולי זה היה אוסובוקו (?).<br /><br />צחקנו הרבה, ופטפטנו גם. הזמנו קינוחים פנקוטה קוקוס וטראפלס (כשר כבר אמרתי). הם היו סבירים שניהם אבל not something to write home about. המחיר שלהם גם מצחיק בקנה מידה של ימנו 19 ש"ח ! כמעט שכחתי לציין שגם עם הקינוח קיבלנו קוקטייל קטן ומתוק על חשבון הבית.<br /><br /><b>לסיכום</b>: 259 ש"ח שתי עיקריות, אחת ראשונה ערק, יין, בירה ושני קינוחים. שווה כל שקל ושווה ביקור.<br /><br /><br />הערות לסיום:<br />לבעלים סיפרתי את דעתי החיובית בנוגע למקום ואני לא זוכר בדיוק איך ולמה אבל הבטחתי לו לכתוב על עלמא כאן.<br /><br />מסתבר שיש אנשים שאינם אירים (ט.ג.) שמעדיפים בושמילס על ווסקי סקוטי סינגל. זה מעודד נחמד ומעניין.<br /><br />משני דברים אני חושש: אלו מחירי פתיחה והם יעלו בקרוב. ככה זה מסעדות. אולי אני טועה. חשש יותר כבד הוא שזו איכות של פתיחה, עם ההצלחה הם ישימו לב שדרדור מסוים ברמה מוסיף להם לקוחות במקום להוריד, וכן הם יעשו. זה קורה הרבה לדעתי (למשל לכל החומוסיות בשוק). נקווה שאני טועה.<br /><br />לקוראי הנאמנים לכו או רוצו לסעוד ליבכם בעלמא, אלו לא סתם דברים בעלמא.<br /><br /><br /><span style="font-size:85%;">* התחצה: מלשון להתחצות, להזמין מנה במטרה לחצות אותה לשנים (או יותר).</span><br /><br /><br />"עלמא", רח' ריבלין 18, טל': 02-5020069<br /><br /><br /></div>Unknownnoreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-8715624621362478823.post-80270672218144672012009-06-26T15:15:00.001+03:002009-06-26T15:15:27.216+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;">לפני זמן מה, יותר מידי זמן. עבדתי על שאלה מאוד מענינת. היא קשרה בין פילוסופיה של המדע, מכניקת הקוונטים ומדעי המחשב. הטבע, על פי מכניקת הקוונטים מחשב כל הזמן כל מידי דברים מופלאים אשר לא ניתנים לסימולציה (בד"כ) על ידי מחשבים רגילים. אני מתכוון לכך שגם אם כל המחשבים בעולם יעבדו יחד אלף שנה, לא נראה שהם יצליחו לחשב דברים שהטבע (ועל כן מחשב קוונטי) יכולים לחשב בן רגע (ואני לא רוצה להכנס לפרטים).<br /><br />כאן בא הקטצ', איך אפשר לבדוק שהטבע באמת מחשב את כל הדברים המופלאים הללו? אם הטבע ענה 42 איך נדע שזו התשובה הנכונה תוך שימוש רק בכלים הנחותים שלנו? בכל אופן נתנו תשובה טובה אך לא מלאה לסיפור הזה. בהנחות פיסיקליות סבירות (לדעתנו?) ניתן לבדוק את נכונות מכניקת הקוונטים גם אם לא ניתן לעשות לתהליך סימולציה במחשב.<br /><br />בכל אופן, סקוט אהרונסון שהוא פרופ' צעיר ב-MIT הציע לפני <a href="http://www.scottaaronson.com/blog/?p=284">זמן מה</a> פרס בן 25$ דולר למי שיפתור בעיה קרובה שענינה אותו. הוא הציע את הפרס בעיקר כדי לצחוק (לדעתי) על פרס בסך <a href="http://blog.wolfram.com/index.php?year=2007&amp;monthnum=10&amp;name=the-prize-is-won-the-simplest-universal-turing-machine-is-proved">25,000$</a> על בעיה שלדעתו של סקוט (וגם שלי) מענינת בעיקר את , בכל אופן לא כל כך חשובה.<br /><br />לענינו, הצגתי את המאמר (בפוסטר) בכנס בארה"ב לפני חצי שנה וגם סקוט היה שם. נראה לי שאבינתן (דרך אגב מזל טוב לאבינתן) סיפר לי על קיום הפרס וניסיתי לגבות אותו ללא הצלחה יתרה. הזמן זרם לו לאיטו פחות או יותר ולפני חודש וקצת (בערך בזמן שהתחלתי לכתוב את הפוסט זה...) סקוט הכיר בכך שאנחנו וגם חברה אחרים שהוכיחו תוצאה דומה באופן אחר זכאים לפרס שלו. <span style="font-weight: bold;">הם</span> זכו ב15$ ואנחנו ב12$ (בגלל התכחמות של נותן הפרס).<br /><br />זהו אז הנה הפרס שלי 4$ תמימים!<br /><br />נ.ב.<br />עוד דבר שעושים עם פוסטרים זה למחזר אותם. זה מאוד מקובל. הצגתי את אותו הפוסטר ביום הפקולטה ושם להפתעתי הרבה קיבלתי <a href="http://www.cs.huji.ac.il/site/focus/newFocus/focus.php#Elad">ציון לשבח</a> מבית הספר להנדסה ומדעי המחשב. מקורות יודעי ח"ן סיפרו לי שהפרס (אם יהיה כזה) לקנית לכל היותר מספר חד ספרתי של גלידות. מרוב התרגשות שכחתי לברר האם מדובר בארטיק קרח או במגנום אגוזים. כך או אחרת, בנתיים לא ראיתי מזה גרוש.<br /><br /><br /></div>Unknownnoreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-8715624621362478823.post-46024794653596733512009-05-18T00:02:00.004+03:002009-07-17T17:02:04.132+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;">כל מיני שטויות כתבתי כאן מאז הפוסט ווסקי האחרון. ננסה לתקן.<br /><br /><span style="font-weight: bold;">היסטוריה</span>:<br /> אי שם בשנת 2004 ניתקלתי בפעם הראשונה בגרסא הרגילה, ללא אמונות טפלות, ווסקי בבית לא היה לי חוץ מג'ימסון שבקושי ידעתי מאיזה צד שותים אותו, אבל בכל זאת. הסיפור ארוך, מפותל ובעיקר חסוי, אבל אני זוכר בעיקר את העובדה שהיתי תפרן ובכל זאת ששילמתי על כוֹסית, שתיים למעשה (אני מזועזע מהאופן שמילים בעברית ניתנות לפירושים שונים מכוונת הכותב, בעיקר ללא ניקוד. אז ניקדתי. דרך אגב, זה מה זה מוזר שאפשר לנקד במחשב לא?). <br /><br />טוב איפה היתי, כן, אחלה ווסקי. קניתי אותו לראשונה בדרכי חזרה מאוסטרליה, בדיוטי בלונדון. כמו פעמים לא מעטות אחרות לא התכוונתי לקנות כלום, אבל יצא. את הבקבוק הנוכחי קנה לי בטובו הגדול ר.ר. גם כן בחזרתו מארץ הבריטים.<br /><br /><span style="font-weight: bold;">לעניין</span>:<br />הצבע כצבע מייפל עמוק.<br />קצת ריח עשן וקצת יותר ריח כבול נעים.<br />הטעם חזק וחם. העשן לא ניכר הכבול כן.<br /><br />הטעם והריח נשארים בפה ובאף. תחושה של משהו טוב.<br /><br />מספיק.<br /><br />אלעד<br /></div>Unknownnoreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-8715624621362478823.post-24778783525434298992009-05-12T10:46:00.003+03:002009-05-12T11:29:14.243+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;">בנושא שביתת הזהרה היום.<br /><br />היום בין 12 ל-14 האוניברסיטה תשבות כמחאה לקיצוץ הצפוי של האוצר בתקצבי ההשכלה הגבוהה. סטודנטים, סגל זוטר ופרופסורים יפסיקו ללמד וללמוד.<br /><br />דבר אחד חורה לי בהודעה ובהתנהלות של האגודה: "ביום ה' ( 7.5 ) פירסם משרד האוצר טיוטת הצעה לתקציב 2009-2010 ובה <strong>מספר סעיפים הפוגעים קשות במערכת ההשכלה הגבוהה </strong>בכלל (קיצוץ של עשרות מיליונים מתקציב האוניברסיטאות) ובסטודנטים לתואר ראשון בפרט (העלאת שכר לימוד, הפסקת סבסוד שכ"ל לפקולטות מבוקשות ועוד)."<br /><br />האגודה כהרגלה לאחרונה כורכת מין שאינו במינו: מצה וקארי, פאד-תאי וחרוסת וגם עז.<br />אני האחרון שיתמוך בקיצוץ בתקציבי האוניברסיטאות, להיפך אני משוכנע שהשקעה בהשכלה (ובפרט גבוהה) ראויה, נכונה ומשתלמת לאורך זמן. <span style="font-weight: bold;">אבל, וזה אבל גדול,</span> פגיעה בסטודנטים לתואר ראשון ? לא רק שאיני מסכים לחצי האחרון של המשפט אני חושב שהגישה שהוא נובע ממנה היא טיפשית, פופוליסטית, כנראה מזיקה ובהחלט ומיותרת. אנמק מעט את המשפט לעיל:<span style="font-weight: bold;"></span><br /><span style="font-weight: bold;">העלאה שכר לימוד:</span> הררי מילים נשפכו בנושא. אך השכלה גובהה טובה עולה כסף. ראוי שישלמו עבורה מחיר ובעידן של חרב קיצוצים תמידית של האוצר ונסיונות להתערב באוניברסיטות, אני חושב שעצמאות כספית היא דבר מבורך. יקפצו ויגידו, מה עם השכבות החלשות? האם מישהו באמת מספר לעצמו שמה שמונע מהשכבות החלשות להגיע לאוניברסיטה הם אלפיים (או אפילו 8000 שח לשנה) נוספים? הוצאות הלימודים שאינן שכ"ל בכללן אובדן הכנסה (בשל חוסר תעסוקה), שכירת דירה ועוד עולות פי כמה מההוצאה על שכ"ל. לפיכך, אני גורס כי מי שיכל לעמוד בהוצאות הקימות יכל לעמוד גם בהוצאה הנוספת. אבל זה לא העיקר. אני משוכנע השכבות החלשות לא מגיעות לאוניברסיטה מספיק כי יש להם תיכונים גרועים, כי יש להם בתי ספר יסודיים גרועים וכי לא מוחדרת בהם מוטבציה ואמונה שהם יכולים להצליח. מצד שני, העלה צריכה להיות מלווה בהלאוות ללא ריבית ממשלתיות שתוחזרנה בתשלומים החל משנתים שלוש אחרי תום הלימודים. אקדמאי (בכל מקצוע), אמור להיות יכל להחזיר ללא קושי 500 בחודש במשך חמש שנים. הנה 30 אלף ש"ח למימון לימודים.<br /><span style="font-weight: bold;"><br />הפסקת סבסוד:</span> לי אישית זה לא נראה הגיוני שהמעמד הבינוני (משלם המיסים) יסבסד למעמד הבינוני+ ולמעמד הגבוה (בהווה ולעתיד) את לימודי המשפטים, חשבונאות (ואולי מקצעות אחרים גם כן). יש שיגידו שגם לימודי מדעי המחשב הנדסה וכו' גם צריכים להיות בתשלום מלא. למרות ההקבלה בנושא השכר איני מסכים להשוואת התנאים, מאחר וענף ההי-טק הינו ענף יצרני (לפחות במובן המודרני של המילה) וקריטי למשק הישראלי. עם זאת אני לא חושב שיגרם נזק עצום אם לימודי מדעי המחשב וכו' יהיו בתשלום מלא. הלוואות נוחות לכל דורש כן, סבסוד לא.<br /><br />בנוסף מה זה ה"עוד" הזה. זו כנראה עוד מילה ריקה מתוכן, נבובה (מזכיר לי: עד 70% הנחה)<br /><br /><br />בכל אופן, אני נאלץ לשחק כדור (play ball), ולאכול פאד-תאי חרוסת שהאגודה הכינה לי.<br /><br /><br />בתאבון ושבוע נעים לכולם,<br /><br />אלעד<br /></div>Unknownnoreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-8715624621362478823.post-76067276880046905762009-05-01T21:12:00.003+03:002009-05-01T21:34:25.859+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;">מתכון:<br /><br />ניוקי טוב זה דבר חביב. הוא קטן, הוא נימוח, מצד אחד הוא פסטה, אך מצד שני הוא לא עשוי מקמח (אלא מתפוח אדמה). מזמן לא אכלתי ניוקי. אצל האיטלקי בשוק (פסטה איטליה, באגריפס- מומלץ בחום) אני קונה תמיד רביולי.<br /><br />בכל זאת, התגלגלה חבילה הביתה. להלן התוצאה:<br /><br /><div dir="rtl" style="text-align: center;"><span style="font-weight: bold;">חומרים</span><br />10 פיטריות שמפיניון<br />5 פיטריות שיטקה<br />בצל ירוק<br />חצי בצל יבש<br />שתי כפות מרווה<br />40 גר' חמאה<br />שמן זית בנדיבות<br />3/4 כוס ציר בקר<br /> (ציר בקר? כן יש לי, אבל אני מניח שאפשר גם להמיס אבקת מרק)<br /><br /><span style="font-weight: bold;">פרולוג</span><br />לקצוץ דק בצלים<br />להחזיר לחיים את השיטקה במיים רותחים<br />לפרוס הפטריות<br /><br /><span style="font-weight: bold;">גוף</span><br />להמיס שמן זית וחמאה על מחבת חמה, אש נמוכה<br /> לחמם שתי דקות עד שהחמאה מתחילה לקבל גוון חום (2 דקות)<br />לטגן פיטריות ובצלים אש בינונית (8 דקות)<br />להוסיף מרווה<br />לזכור לערבב<br /><br /><span style="font-weight: bold;">סיום</span><br />להוסיף ציר להגביר אש עד לרתיחה<br />להנמיך אש ולאדות עד 10 דקות.<br />מלח פלפל<br /><br /><div style="text-align: right;"><br />נראה לי שרצוי להוסיף את את הניוקי לרוטב עצמו (למרות שלא עשיתי זאת).<br /><br />יצא טוב מאוד. ראוי לתת קרדיט לאתר <a href="http://www.epicurious.com/recipes/food/views/Gnocchi-with-Mushroom-Sauce-102460">הבא</a>.<br /><br /><br /></div></div></div>Unknownnoreply@blogger.com0