This post was translated from Jeremiah Owyang's extensive and useful A Complete List of the Many Forms of Web Marketing for 2008 in the Web Strategist, reviewing the many forms of internet marketing tools.

זהו תרגום באישורו של כותב הפוסט המקורי Jeremiah Owyang, בעל הבלוג www.web-strategist.com שמפרט את דרכי השיווק הדיגיטליות לשנת 2008. הפוסט הופיע לראשונה כאן ותורגם בנוסף ל-5 שפות נוספות.

גרסא זו הינה עדכון לגרסת 2007, שהיתה הפוסט הנצפה ביותר בבלוג של Owyang במשך שנה שלמה.

סיכום וקהל

המסמך הזה ממיין את הכלים הרבים והטקטיקות הקיימות עבור אסטרטגיות מסחריות וארגוניות לשיווק ברשת ב 2008. אפילו אם האסטרטגיה או המקורות מגבילים את הארגון שלך מלהתחיל ולפעול בכל האפיקים, המודעות שלך לשינוי של המרחב הדיגיטלי היא קריטית. מסמך זה מיועד עבור מקבלי ההחלטות בארגון: סמנכ"לים, מנהלי שיווק ומנהלי תחום אינטרנט.

שינויים בקומוניקציה מצריכים את הארגונים להסתגל ולהתפתח

בצפון אמריקה, האינטרנט הוא המדיה הנפוצה ביותר במקומות העבודה, והשניה במעלה בבית, חלק משמעותי מהמקורות שלכם צריך להיות מנותב לתוכניות מקוונות. מחקר מציין כי האינטרנט ממשיך לגדול.

אנחנו גם יודעים כי לקוחות בשלבים שונים של הקניה נעזרים ברשת כדי לקבל החלטות, זו זירה שממנה אסור לחברה להתעלם. חשוב מכל, הדורות הבאים הם "ילידים דיגיטליים", מגמה אשר תמשיך לצמוח ולגדול.

הגבלות

פוסט זה הוא לא תחליף לתוכנית או אסטרטגיה, אלא רק אינדקס של כלים. הפריטים ברשימה זו אינם מסודרים לפי סדר עדיפויות והיא עצמה אינה צריכה להיחשב כניתוח פורמלי.

אסטרטג חייב בראש ובראשונה לזהות מטרות ויעדים, לייצר תוכנית עבודה ורק לאחר מכן לבחור את הכלים המתאימים לפעילות זו.

עבור ארגונים רבים שאינם מודעים לספקטרום המלא של הכלים הקיימים ברשת נאמר רק כך: תכנית שיווק מלאה ברשת מגיעה הרחק מעבר לאתר החברה ולשיווק בגוגל.

כל דרכי השיווק ברשת:

1. אתר החברה

אמצעי זה היה לסטנדרט החל מסוף שנות ה-90, שלפיו כמעט לכל חברה, בוטיק אופנה או עוסק מורשה ישנה נוכחות אינטרנטית עצמאית – אתר האינטרנט התדמיתי.

הייעוד המרכזי של האתר הוא לספק להל הרחב מידע על החברה, על מוצריה ושירותיה, וכל מידע רלוונטי נוסף. אתר החברה לרוב מכיל אחד או יותר מהמרכיבים הבאים:

א.     אתר

חברות גדולות כקטנות יוצרות אתרי אינטרנט עבור המותג שלהן. התוכן בהם עוסק לרוב בשיווק המוצרים והשירותים, תמיכה ומידע.

למרות המאמצים המשמעותיים לשכלל את האתר לכדי שלמות, מרבית התוכן בו הופך ללא רלוונטי, בזמן שלקוחות פוטנציאליים נבהלים מתוכן שיווקי ומעדיפים לצרוך תוכן על המותג במדיה החברתית ה'נייטרלית' יותר לכאורה.

ב.     אסטרטגיית 'הפורטל'

היתה בשימוש באופן נרחב בשלהי שנות ה-90 ותוכננה להגיש את כל התוכן הרלוונטי לגולשים בעמוד אחד ויחיד. כיום נשארו מספר פורטלים ידועים, כגון: MyYahoo , שהוא גרסא של אגרגטור תכנים.

ג.      מיניסייטים (מיקרו-אתרים) המשמשים לפילוח הקהל

אתרים שהם לרוב קצרי מועד, אשר באופן טיפוסי מוקמים עם השקת קמפיין למוצר חדש, או עבור פניה ממוקדת לקהלי יעד מסוימים, משמשים ליצירת חוויה ולהוות אטרקציה ייעודית.

למיניסייטים לרוב יש URL ייחודי והם צמודים לקמפיין משולב. אזהרה: חברות לעתים מיישמות את אסטרטגיית המיניסייטים בצורה מוגזמת, מה שמשאיר אותן עם

אסטרטגיית מותג מפוזרת ולא מפוקסת.

ד.     שיווק אינטראקטיבי

האינטרנט הוא יותר ממדיום לצפיה בלבד. לעומת שאר המדיומים, באינטרנט יכולות חברות להפוך את האתר שלהן לאינטראקטיבי, תוך עידוד דינמיקה חדשה של התקשרות עם הגולשים. ישנן מגוון טכנולוגיות המשתמשות לאינטראקציה, החל מ Javascript וכלה ב AJAX וטכנולוגיות מבוססות פלאש. כמובן שניתן להרחיק לכת רק כל עוד האינטראקציה היא במסגרת "משתמש למחשב".

דוגמאות לשיווק אינטראקטיבי: Subservient Chicken experience,

What kind of M&M are you, and Geico’s Caveman Crib.

ה.    אינטרא-נט (רשת פנים ארגונית)

הרשת לא רק משמשת לתקשורת עם לקוחות קיימים ופוטנציאליים, אלא גם ליצירת קשר עם העובדים שלך. עוד מידע נמצא בקבוצת משתמשי האינטראנט של Yahoo.

ו.       אקסטרא-נט (רשת לתקשורת עם גורמים חיצוניים)

האקסטרא-נט משמשת לתקשורת עם גורמים חיצוניים לחברה כמו שותפים, ספקים או לקוחות. הרשת החיצונית נמצאת באתר סגור ומאובטח שהמשתתפים בו יכולים לתקשר ביניהם, להתעדכן במידע ולשתף תכנים שונים.

2. שיווק למנועי חיפוש

על גוגל כבר שמעתם? לקוחות פוטנציאליים רבים משתמשים בגוגל בשלב ה'מצוד' אחר מוצר. על ידי תשלום לצד שלישי או למנוע החיפוש ישירות, תוכלו ליצור לכם אסטרטגיה לרישום האתר במנוע החיפוש. קיימים מגוון נתונים התומכים בשיעור ההצלחה של קידום אורגני (SEO) לעומת קידום תוצאות בתשלום (PPC), אולם בכל מקרה נראה שבשני המקרים ה ROI הוא חיובי.

ישנו סיכוי גדול שהמתחרה שלך נוכח בעצמו בעמוד תוצאות החיפוש.

א.     אופטימיזציה למנועי חיפוש (SEO)

למחלקות אינטרנט רבות בחברות גדולות יש נוהל, מסמך או אפילו משאב ייעודי שמטרתו היא לוודא שהתוכן של החברה יאונדקס, ינוהל, יאותר בקלות ויוגש בצורה נכונה לגולש במנועי החיפוש. לאחרונה עלו כמה דיונים באשר למצב תעשיית קידום האתרים.

ב.     שיווק למנועי חיפוש (SEM)

לעתים קרובות חברות שוכרות את שירותיה של חברה מתמחה על מנת לקנות עבורה את מלות החיפוש שיסייעו לקדם קישורים ממומנים בתוצאות החיפוש. מודעות אלו מוצגות באופן קונטקסטואלי תוך התבססות על שאילתת החיפוש.

3. שיווק "חיצוני" ושיווק באמצעות סינדיקציה של המידע

רשימת הכלים שמצוינת כאן מתרחבת הרחק מעבר לערוצי השיווק הישירים, תוך סיוע לרעיונות ומסרים להיות מופצים מחוץ לאתר החברה.

כשאתה משתמש בכלים אלו, חשוב שתהיה מודע לרצונות ולאינטרסים של לקוחותיך, אחרת הדרך שיבחר תהיה הסרה מרשימת התפוצה בקליק אחד…

א.     שיווק באמצעות דיוור דואר אלקטרוני

למרות שהשיווק באמצעות דוא"ל הוא לא חלק אינטגרלי מהאינטרנט עצמו, הוא בהחלט קשור לפעילויות השיווקיות המתבצעות בו.

קמפיינים מודרניים באמצעות הדוא"ל (לעתים אף שיווק ישיר) כוללים בדרך כלל "הפצצה" של הודעות שאינן אישיות לכמות גדולה של נמענים. לגרסאות מודרניות אלו האפשרות להיות מבוססות HTML ולינקים שמביאים את הגולש לאתר החברה או למיניסייט.

שיעור ההמרה המקובל לקמפיינים מסוג זה נע בין 2-5% ובאופן טיפוסי מספקים ROI חיובי. השיטה המועדפת על מנהלים רבים בתחום האינטרנט ליצירת דיוורים שיווקיים, הינה באמצעות ספקים חיצוניים מתמחים. קיראו את המחקר על גדילת ענף הדיוור ב 2007.

ב.     שיווק פולשני

"פופ-אפים", סוסים טרויאנים ותוכנות מעקב הם כולם שיטות חודרניות להשגת תשומת הלב והמידע אודות המשתמש. מחקרים מצביעים על כך שצורות שיווק אלו מצטמצמות בהדרגה.

השתמשו בהן בזהירות מירבית, אם בכלל (ודאו שסוכנות הפרסום שלכם אינה משתמשת בשיטות אלו ללא ידיעתכם). זיכרו שהלקוחות יכולים לשייך את המותג שלכם עם הדרך בה אתם מנסים ללכוד את תשומת ליבם, והמשתמשים הם אלו ששולטים כעת בכיפה.

ג.      סינדיקציה של תוכן ו RSS

סעיף זה הוכנס לקטגוריית השיווק החיצוני, עקב כך שהיא מהווה אבולוציה של השיווק האינטרנטי מערוצי הדחיפה (PUSH), לעבר ערוצי המשיכה (PULL).

RSS הופך במהירות להיות השיטה המועדפת על גולשים לצריכת מידע במשיכה.

4. מתיחת המותג

זהו לא קונספט חדש, אלא פשוט יישום של הקונספט על העולם האינטרנטי. האסטרטגיה היא פשוטה: כדאי שהמותג שלך יימצא במקום בו השוק נמצא.

א.     פרסום אינטרנטי

כולם כבר בטח מכירים את הבאנר, על צורותיו השונות באתרי אינטרנט. צורת פרסום ותיקה זו משתמשת במדידה על פי מידת החשיפה של כמות העיניים הצופות במודעה הקיימת באתר. אחוזי ההקלקה למרבית הבאנרים נמוכים בדרך כלל מ-1%.

סוג מודעות זה הוא סטטי ואינו משתנה כאשר תוכן העמוד משתנה.

ב.     פרסום קונטקסטואלי

מודעות ממוקדות אלו יוצגו על גבי העמוד בהתאם לתוכנו. צורת פרסום זו היא 'אינטיליגנטית' יותר ולפיכך רלוונטית מאשר פרסום אינטרנטי רגיל שלרוב אינו מותאם לסוג תוכן מסויים.

פרסום קונטקסטואלי יכול להיות טקסט, תמונה וסוגי מדיה אחרים, אשר מוצגים לצד תוצאות חיפוש במנועי חיפוש, או באתרי אינטרנט.

ג.      חסויות ומיתוג צולב

זוהי שיטה של קידום המותג שלך עבור הקהל המטרה, שבה השותף מתוגמל על קידום המותג שלך. זה יכול להתרחש באתרי תוכן, מצגות, אתרי מדיה, בלוגים, פודקאסטים וכו'.

ד.     פרסום חברתי

שיטה שהופיעה לא מזמן בפייסבוק, שמשתמשת במידע קונטקסטואלי ממשתמשים שהפכו לאוהדים של מותג, כדי להציג להם פרסום המותאם להם אישית, לפי מאפיינים ופעילות ברשת.

השיטה נחשבה לשנויה במחלוקת באופן מיוחד, וה- ROI שלה עדיין לא ידוע.

ה.    פרסום באמצעות וידג'טים (אפליקציות)

הווידג'טים (Widgets), שרק הופיעו בשנה שעברה בפלטפורמות כמו Facebook,  Bebo, LinkedIn,   ו-  Friendste, התרבו בקצב מדהים. צפו לרשתות פרסום שייווסדו השנה, בהם מותג יכול לרכוש שטח במספר אפליקציות המופיעות בכמה רשתות חברתיות וקהילות, כגון: RockYou, Slide, Widgetbox,  ו-  Watercooler. ראו את כל הפוסטים המתוייגים ב "אסטרטגיית ווידג'טים".

ו.       שיווק באמצעות שותפים

תוכניות שותפים מתגמלות שותפים והתקשרויות שמניבות הפניות, לידים או מכירות. למרות שאמצעי זה חופף לצורות שיווק אינטרנטיות אחרות, מטרתן של תכניות השותפים הוא לספק את התוכן או המוצר המתאים לקהל היעד הרלוונטי.

5. שיווק קהילתי ושיווק במדיה חברתית

מחקר של eMarketer מעלה כי הגידול הגבוה ביותר ב 2007 בתחום השיווק והפרסום האינטרנטיים חל במסגרת פעילויות שיווק במדיה חברתית.

שיעור המודעות למדיה החברתית הוא 30% ושיעור ההטמעה של מדיות אלו הוא 10-20% למרבית הארגונים.

חלק מהכלים הרשומים מטה הם לא חדשים, בזמן שכמה הפכו לחיוניים עבור צרכנים המעוניינים למצוא מידע על מוצרים ושירותים. זכרו כי קטגורייה זו לא מתמקדת ב"כלים" אלא יותר בתוצאה הסופית, זו אשר מביאה אנשים לתקשר עם אנשים אחרים.

א.     סחר אלקטרוני (eCommerce) / אתרי דירוג

למרבית המוצרים הצרכניים ולמרבית המוצרים הארגוניים (מוצרי ה B2B) קיימים מגוון אתרים המדרגים מוצרים על ידי מומחים (לעתים נקראים אנליסטים) או ביקורות הגולשים. האתרים הפופולאריים ביותר בתחום הם Cnet, שמעניק הן ביקורות העורכים והדגמות וידאו, וכן דירוגים ודעות של גולשים.

התוכן המוצג באתרים אלו על החברה שלך או על המתחרים יכול להיות כמובן חיובי או שלילי. דירוגים והצבעות התפתחו אבולוציונית עם התפתחותם של אתרי דירוג כגון: Digg וכו'.

ב.     רשתות חברתיות, פורומים, אתרי ויקי ושיתוף

הפורומים, שנוסדו בימיה הראשונים של ה Usenet, יצרו קהילות סביב נושאי עניין משותפים ואפשרו להם לשתף. כיום כשליש מתוך החברות מפעילות פורומים. אתרי ויקי משמשים כיום גם כדי לקרב תעשיות ותחומים.

משווקים "מביני עניין" מתחילים להבין את כוחן של רשתות חברתיות ואתרי נטוורקינג ברבדים שונים של חיינו. כאן יש רשימה של פלטפורמות רשתות חברתיות ממותגות.

ג.      סינדיקציה של תוכן ו RSS

ראו סעיף 3ג' למעלה.

ד.     שיווק באמצעות פודקאסטים

ארגונים רבים מגיעים אל קהל היעד שלהם באמצעות תוכן on demand במכשירים הסלולריים שלהם. המפתח למדיום זה הוא אסטרטגיית ה"משיכה". מספר המלצות ל Corporate Podcasting נמצאות כאן.

ה.    כתיבת בלוגים

להערכתי (Jeremiah Owyang) כ-30% או פחות מהעסקים כיום שוקלים להקים ולכתוב בלוג, כדרך ליצירת תקשורת עסקית עם לקוחותיהם.

הנושא נידון באופן נרחב ברשת ובספרים כגון: Naked Conversations, Weblog Handbook, וב-  Corporate Blogging Book.

כדי ללמוד על כל סוגי הבלוגים העסקיים, אם עדיין לא הטמעתם בארגון שלכם בלוג ארגוני, תוכלו לקרוא עוד על כך כאן.

ו.       שיווק באמצעות ווידג'טים (Widgets)

ווידג'טים הם אפליקציות אינטרנטיות קלות משקל, שמוצמדות לאתרים, בלוגים, פורומים ואתרי רשתות חברתיות. אפליקציות Flickr, MyBlogLog ומערכת הפרסום של פיירפוקס הם דוגמא לחברות המשתמשות בכלים מעין אלו.

דוגמאות רבות לשיווק באמצעות ווידג'טים תוכלו למצוא ב- Widgetbox.

ז.      וידאו

בזמן שוידאו קיים זמן רב ברשת, מה שגרם לו לצבור תאוצה מרשימה הם הוידאו בלוגים הרבים הפזורים ברחבי הרשת, וכן אתרי שיתוף וידאו פופולאריים, כגון Youtube ודומיהם.

מומלץ להתחיל לחשוב על וידאו למנהלים ולמובילי הדעה בחברה, שכולל בתוכו גם Live streaming שבו המשתתפים יכולים לצפות בוידאו בזמן אמת, לרוב מלווה באפשרויות דיון צ'ט.

צפו ברשימה המלאה של חברות המבצעות Live Streaming

ח.    מסרים מיידיים ונוכחות

משווקים מתוחכמים בודקים כיצד לשווק באמצעות מדיית שיחה בזמן אמת, שעושה שימוש בפלטפורמות מסרים מיידיים, נוכחות וכלי סטטוס (כגון טוויטר).

כלים אלו מחוברים להתקנים אינטרנטיים וסלולריים.

מסרים מיידיים היא הדרך המרכזים בה מתקשרים ביניהם רבים מבני דור ה Y כיום.

ט.    תיוג, כלים קולקטיביים

תיוג יכול לשמש לכריית מודיעין שיווקי-עסקי כמו גם לסייע לתוצאות ה SEO. קיראו עוד על כך ב: Delicious for Market Research.

תיוג תוכן שיבוצע בצורה טובה יסייע לגולשים למצוא את התוכן שלך.

י.       אפשרויות הצבעה ודירוג

שיטה זו, המזוהה ביותר עם אתר הדירוג Digg,  מאפשרת לחברי הקהילה להביא להצבעת הגולשים חדשות ועמודי אינטרנט.

שיטה זו היא כנראה ייצוגית יותר מאשר דמוקרטית מכיוון שלרוב רק מאות מבין אלפי (או מיליוני) חברי האתר יכולים לשלוט בתוכן המגיע לעמוד הראשי שלו.

דוגמא לשימוש בהצבעה ודירוג ניתן לראות ב ideastorm של Dell, בה יכולים הלקוחות להצביע עבור מוצרים ופיתוחים עתידיים.

יא.   מיקרו-מדיה

כלי מיקרו-בלוגינג אלו מאפשרים למשתמשים לחלוק מקטעי מידע קטנים עם הרשת החברתית שלהם או באמצעות מכשירים סלולריים.

עם השקת טוויטר באביב 2007, החלה המיקרו-בלוגינג לצבור תאוצה.

בישראל כיום יש לטוויטר 174 אלף ישראלים החברים באתר

ראו עוד פוסטים על הנושא כאן

יב.   אינסוף טעמים וריחות

רשימת האפליקציות השימושיות הפוטנציאליות יכולה לגדול עד אין סוף, מפלאגין לסרגל הדפדפן ועד לאפליקציות אינטרנטיות מבוססות סלולר.

דרכים חדשות למצוא, למיין ולרתום מידע ותוכן יתגלו במהלך השנים הקרובות. התופעות שיש לשים אליהם לב כוללות מאפיינים חברתיים, ויראליים או 'שיחתיים' בתוכן.

6. עולמות וירטואליים

העולמות הוירטואליים, הקשורים הן לגיימינג והן לרשתות חברתיות, הפכו למקום מקלט עבור גולשים וקהילות.

א.     עולמות וירטואליים

Second Life היא הפלטפורמה המרכזית אותה מנסות חברות גדולות כגון IBM, Microsoft, Sun ועוד, למרות שקיימות פלטפורמות רבות נוספות, כמו ViOS, ActiveWorlds, Entropia Universe, Utherverse ועוד.

ב.     משחקים מקוונים רבי-משתתפים

במקביל לאולמות הוירטואליים קיימים משחקי תפקידים מקוונים רבי משתתפים (MMORPG בקיצור) שגם הם פופולאריים בקרב השחקנים ברשת. World of Warcraft (WoW),   ו-  Club Penguin לדוגמא, הם משחקים מקוונים לילדים, מתבגרים וגם למבוגרים. למספר קונסולות משחק ישנה יכולת חיבור לרשת ולטלוויזיה, שמאפשרות לקיים משחק מרובה משתתפים ולהכיל אפשרויות תקשורת מרחיקות לכת.

האפשרויות השיווקיות כוללות תוכן מושתל, חוויה ממותגת ופעילות ברשתות חברתיות ברשת.

ג.      משחקים מקוונים

כיום ישנן רשתות המכילות מיני-משחקים כגון mini-clips, Yahoo Games ורשתות משחק אחרות.

בצירוף פרסום או מיתוג ממומן, משחקים אלו יכולים להיות מוצמדים (Embedded) ולהיות מופצים לאתרים אחרים.

7. מדיה קשורה

הרשת כפלטפורמה המחברת מדיומים שונים וגם יוצרת מדיומים חדשים

א.     טלוויזיה אינטרנטית (IPTV)

למרות היותה עדיין בהתפתחות, הרשת תחבר בין הטלוויזיה לתוכן, והתקשורת הרב ערוצית תצמח לצורה חדשה של מדיה שכמותה עוד לא ראינו קודם.

ספק אם תהיה זו צורה 'פשטנית' של תכנים טלוויזיוניים המוקרנים ברשת, או "קריאת אתרי אינטרנט בסלון".

צורה חדשה תופיע והיא תשפיע רבות על צוות האינטרנט שלך.

עוד על IPTV כאן

ב.     תוכן סלולרי

כבר כעת מוצגים אתרים בהתקנים סלולריים שונים, אם באמצעות דפדפנים רגילים, ובין אם באמצעות דפדפנים מהירי טעינה.

כיום גולשים רבים מתוך התקנים סלולריים, ולכן ישנו צורך חיוני בפיתוח אסטרטגיה למסירת מידע ותוכן באמצעות מדיה זו.

8. כלים ניסויים

למרות שהם עדיין לא כאן, חשוב לשים לב לתחזיות הבאות:

א.     ניידות הגרף החברתי

נכון לרגע זה, על הגולשים ברשתות החברתיות להוסיף חברים חדשים בכל פעם מחדש ואי דיוקים בין הרשתות השונות הם נפוצים.

צפו לכך שהגרף החברתי (הייצוג המקוון לרשת החברתית הפיזית שלכם) ייפרד מהרשתות החברתיות. חברי אתרים שונים יתחילו בקרוב לתקשר ביניהם באופן עצמאי, עם התרחבותם של הגרפים החברתיים לאתרי האינטרנט הסטטיים.

קיראו עוד על הגרף החברתי כאן

ב.     ניהול קשרי ספקים

קונספטואלית לחלוטין, צפו מערכת שתישען על כוונות הלקוחות הפוטנציאליים או הקונים כדי לצמוח, שיאותתו אנונימית לספקים להגיש הצעות מחיר לפי צרכי הלקוחות.

קיראו עוד כאן: Doc Searls program

לחבר הכל יחד

ווההוו, אלו הן המשפחות העיקריות בשיווק האינטרנטי העכשווי, אבל על הארגונים להכיר בכך שעבור רבים מהם אלמנטים אלו לא יהיה מוצלחים בוואקום. ההזדמנות מגיעה כאשר האלמנטים משולבים יחדיו מתוך מחשבה אסטרטגית.

לפחות לאדם אחד בארגון שלך חייב להיות הידע המלא כיצד מתבצעת השיחה והצריכה של המידע אודות המותג והשירותים שלו ברשת ובמדיומים אחרים.

No related posts.

מכירים את Gravatar? מי לא מכיר?

Gravatar מעניק בצורה פשוטה ביותר טביעת אצבע גרפית לכל אדם, באמצעות המייל שלו, וכמו שהוא מצהיר על עצמו – A Globally Recognized Avatar.

שאלנו את עצמנו, אם ישנה מערכת שיכולה לספק טביעת אצבע גרפית, למה שלא ניישם זאת גם לגבי תכני המקושרים למשתמש?
לייצר A Globally Recognized Content Fingerprint

וכך אנחנו יוצאים לדרך עם פרויקט tag-cloud fingerprint – :טביעת אצבע מתויגת".

הכוונה היא ליצור לכל אדם ענן תגיות, שיקושר אליו באופן ישיר, תוך זיהוי עם כתובת המייל שלו.

ענן התגיות יוכל להיות מוצג ליד או כשכבה נוספת על גבי תמונתו, וייצג את תחומי הענין של המשתמש או מילים המתארות אותו.

הענן יכול להיות מקושר אוטומטית לבלוג שלו, או להיות מורכב ידנית על ידי המשתמש.

מה דעתכם?

No related posts.

הרעיון ליצור מדד צריכת האנרגיה לאתרי אינטרנט עלה כתוצאה מעליית המודעות לנושא האנרגיה שצורכים אתרי האינטרנט העצומים, כגון גוגל, פייסבוק ופורטלים ענקיים אחרים.

אחד מתוצרי הפעילות למען המודעות לצריכת האנרגיה העצומה שמייצרים אתרי האינטרנט הגדולים, שגם היווה לנו השראה לרעיון, הוא אתר blackle, שהוא גרסא של חיפוש גוגל על מסך שחור שאמור לחסוך בחשמל , עקב כך שמסך המחשב, מהווה אחד מצרכני האנרגיה המרכזיים של המחשב.

כדי למדוד בצורה מקיפה את מדידת פליטת האנרגיה של אתרים באופן כללי, יש צורך להתייחס למשתנים רבים, ישירים ועקיפים.

משתנים ישירים לדוגמא:
צריכת האנרגיה של המסך כתוצאה מהצגת מידע של אתר האינטרנט
כמות התנועה היומית (כמות הדפים הנצפים)
מספר השרתים שמפעיל האתר והאנרגיה שהם צורכים

משתנים עקיפים לדוגמא:
כמות האנרגיה שצורכת מנהלת האתר (משרדים, אוכל, שינוע וכו')

כמובן שאיננו יכולים לבצע בכלים פשוטים מדידה, שתכלול פרמטרים אלו, מכיוון שאין שום סיכוי לאסוף נתונים שכאלו ללא מהלך לוגיסטי ענקי.

לכן, הרעיון שהגינו הוא מדידה חלקית של האנרגיה שצורך האתר כתוצאה מהצגתו על גבי מסך המשתמש.

הנוסחא לחישוב צריכת האנרגיה של אתר תנסה לכלול שני פרמטרים:

1. שיעור הכהות של מסכים מייצגים באתר (ממוצע כהות של עמודי האתר)

2. מספר גולשים יומיים

הנוסחא תשקלל את השניים ותקבל כתוצאה את סך הכהות של כל עמודי האתר, אותם רואים הגולשים.

השלב ראשון יתחיל מבניית אפליקציה שתחשב את כהות עמוד הבית ועמוד פנימי מייצג של אתרים, וכך תוכל למדוד בצורה פשוטה את צריכת האנרגיה באופן גס מאוד. בשלב השני נאתר נתונים רלוונטיים לגבי הגולשים הייחודיים באתר (בהערכה, על פי כלים אינטרנטיים כמו אלקסה, גוגל טרנדס וכו')

No related posts.

 
כדי להבין את התהליך שעובר בשנים האחרונות על עולם השיווק והפרסום האינטרנטי עם חדירת המדיה החברתית לעולמנו הקט, יש להסתכל על השינוי שעובר הצרכן/הגולש הפרטי.
לא ניתן להימנע מכך, מכיוון שתופעת המדיה החברתית היא כה משמעותית, שאי אפשר לפטור אותה כלאחר יד ולהתעלם ממנה. היא כה מרכזית עד שמשפיעה על כל האספקטים של עולם השיווק הקיים, והמאפיין העיקרי שלה הוא השליטה המוחלטת ששולטים בה הגולשים.
 
אז מה עובר על הצרכן:
 
1. הוא מעוניין ביחס אישי יותר וקשר ישיר לבעלי תפקידים בחברה, אך מצד שני גם רוצה להיות מעורב בקהילה (וירטואלית או פיזית) שמדברת על עולם התוכן או המותג.
 
2. הוא מעוניין לקבל ערך מוסף מהמותג שאותו הוא צורך, לא אחת אף מעמיד זאת כתנאי ולעתים יבדוק את כל ערכי המותג 360 מעלות, כדי לוודא שהחברה אכן תורמת לסביבה, משתדלת שלא לזהם, לא מנסה את המוצר על בעלי חיים, לא מנצלת עובדים בסדנאות יזע וכו'.
 
3. הוא הולך והופך לחיה אלקטרונית, שחיה את חייה במרחב הוירטואלי, מדברת ומתקשרת עם חבריה דרך מכשירים אלקטרוניים מתוחכמים, תוכנות ואתרי אינטרנט.
 
כל אלו מצביעים על מגמה הולכת ומתחזקת שבונה את נקודת מבטו של הצרכן/גולש/משתמש כעולם שטוח, שהוא נמצא במרכזו – מרכז הסביבה החברתית שלו (למרות שלרוב הוא רחוק מלהיות מסמר המסיבה) ומרכז הסביבה הצרכנית שלו.
 
הפער העצום בין תפיסת הגולש את עצמו כמרכז העולם הפרטי שלו, לבין תפיסת הסביבה שלו אותו, מלמדת במידה לא מועטה על הקונפליקט והקושי, שנמצאות בו חברות הפרסום, שמעטות מצליחות לפתור אותו ולרתום את הכוח ה'חברתי' הטמון במדיה החברתית.

סוכנויות רבות מנסות לשנות את פניהן  והופכות לסוכנויות שמעניקות למותג מטריה כוללת של כל אפיקי המדיה והשיווק, במטרה לחדור את מעטפת ההוויה החברתית האנטי מסחרית הקיימת ברשת, ולהשתלב בה. למרות מאמצים אלו, חברות רבות מצליחות לעשות זאת רק עבור חבורת מועטות, או לתקופות קצובות, ולא מצליחות 'לפצח' את השיטה עבור כל לקוחותיהן.
 
בעתיד יימשך התהליך הזה ויקצין. זה לא שהמדיה הדיגיטלית תאפיל על המדיה המסורתית, העיתון, הטלוויזיה והרדיו. ממש לא. זה הולך להיות גדול הרבה יותר – החיים הולכים להאפיל על כל אמצעי השיווק. וכשאני כותב "החיים" אני מתכוון ל"שיווק חיים".
 
"שיווק חיים" תהיה בקרוב צורה חדשה של חשיבה. לא עוד התרכזות באפיקי מדיה ושיווק (קונבנציונליים או פורצי דרך, זה כבר לא משנה), אלא יצירת חוויה רגשית עמוקה, שתעשה שימוש ברעיון מרכזי וסוחף, אשר יכתיב את האפיקים השיווקיים והפרסומיים. אנחנו נשווק חווית חיים, לא באמצעות פרסומת בטלוויזיה שמוכרת לנו רגש, אלא בדרכים הקרובות ביותר לגעת בקהל היעד, בלי לגעת בו באמת, או לגעת בצורה המינורית ביותר האפשרית. את זה נעשה אם ניצור מסלולים אשר מתחילים במדיה המסורתית, אבל עוברים במדיה החברתית-האישית ומסתיימים בביתו של הגולש, בחנות, בבית הספר, בהופעה בפארק או בכל מקום פיזי אחר.
 
השיווק למאסות יפחת ואולי אף ייעלם:     להזכירכם, זהו אחד האפיקים הבזבזניים, הרחבים והלא ממוקדים ביותר, שבדרך כלל יתקשה למכור חוויה טוטאלית, אלא מסר רחב ולא מותאם לכל צרכן. הצרכן, מצדו, יראה את האפיק השיווקי הרחב כבזבוז זמנו וכספו מכיוון שלא פונה אליו אישית. משרדי הפרסום והחברות יצטרכו להתאים את אפיקי הפניה לקהל היעד באמצעים מתוחכמים יותר שיפנו אליו באופן אישי, לא רק בשמו, אלא יאתרו את תחומי הענין שלו ויציעו לו ערך מוסף מותאם אישית אליו.
 
ועד אז, הפרסומאים מנסים ללמוד את לב הקהל ואיך להגיע אליו, אבל יש "מותגים" שעושים זאת בטבעיות: הבחורה שבתמונה למעלה לא היתה חושבת לצרוב את סמל ה Wordpress על רגלה, אם לא היתה רואה בו סמל חברתי ותודעתי, אבל בעיקר רגשי, והוא אכן כזה;
 
Wordpress יצרה מהפכה אדירה, אולי אפילו נושאת הדגל של מהפכת הקוד הפתוח, שסוחפת אחריה מיליונים ברחבי העולם, ביניהם גם ארגונים ותאגידים. אי אפשר לומר שאין בה משהו רגשי, שגורם לאנשים להתחבר לצד היצירתי-אנרכיסטי שבהם, כשהם יודעים שבלחיצת כפתור הם יכולים להצטרף לארגון כלל עולמי חדש שקורא לעצמו "בלוגרים בוורדפרס".

הנערה הזו מצד אחרת חרטה על רגלה את סמל ה'ארגון', אבל מצד שני, זהו סמל שמבטא את הפן האישי והאינטימי ביותר שלה – היומן האישי שלה ברשת…
 
 

תמונה: Randy Stewart

Related posts:

1. דיון על עתיד האינטרנט – תעשיית המדיה

 
 
השינוי שכפה האינטרנט על המדיה המסורתית, מורגש כבר כעת, במלוא עוזו, במיוחד במערכות העיתונים בארה"ב ובארץ. לא רק בנקים נסגרו בארה"ב כתוצאה מהמשבר הפיננסי, אלא גם מערכות תקשורת ענקיות ,כמו הטריביון, אבל המשבר שגרם להם ליפול הוא לא המשבר הכלכלי, אלא ככל הנראה האינטרנט עצמו.
 
השינוי שעובר על התקשורת בכללותה מורכב משני גורמים: המדיה המסורתית והמדיה הנשלטת על ידי הגולשים.
 
המדיה המסורתית
 
השינוי שעוברת המדיה המסורתית מורגש בכל פינה על פני הגלובוס. העיתונות הכתובה מדרדרת לשפל שלא ידעה כמותו, ואילו הטלוויזיה נאבקת בכל כוחה באפיקים האינטרנטיים (או שהערוצי הטלוויזיה החכמים מנסים לשלב אפיקים אינטרנטיים בפעילותם). המדיה המסורתית באינטרנט (ערוצי החדשות הישנים) כבר החלו לכרסם מזמן בשאר כלי המדיה שאינם אינטרנטיים, אבל במקביל מתקיימות מספר מגמות נוספות:

ניכר כי קשה יותר ויותר לייצר חדשות אשר מתחרות בתוכן הגולשים, שלעתים מקדים ביכולותיו את המדיה המסורתית, כפי שראינו בסיקור המטוס שהתרסק בהדסון, או בבחירות האחרונות באיראן.

בנוסף, חודרים לעיתונות המסורתית יותר ויותר תכנים מספקי תוכן ברחבי הרשת, ולמרות שהערוץ המסורתי נשאר אוטונומי, הוא מורכב כיום מאחוז לא מבוטל של תכני הגולשים, אם תכנים של גולשים עצמאיים, ואם תכנים של יצרני תוכן מסודרים.
 
המדיה החברתית – תוכן הגולשים
 
הגורם המרכזי שהחל להפוך את עולם המדיה והחדשות על פיו הוא תוכן הגולשים.  הכלים והאפיקים החדשים, ביניהם טוויטר, מציעים לגולשים אפשרות לעדכן ולמסור ידיעות חדשותיות בזמן אמת, מה שמאפיל במקרים רבים על ערוצי המדיה המסורתיים, שעוד לא החליטו איך לעכל את החדשה המוזרה הזו מבחינתם.
 
המדיה החברתית מגישה במרבית המקרים היקף תכנים שעולה מאות מונים על המדיה המסורתית, אולם עד כה לא הצליחה לכבוש את מעמדה כמקור האולטימטיבי לידיעות חדשותיות ודעות אקטואליות.

אחת הסיבות היא מהימנות ואמינות התוכן, עליה כתבנו פה בעבר. לעומת המדיה המסורתית, בעלת נסיון רב השנים ואתיקה עיתונאית מובהקת, העיתונות החברתית היא צעירה ולא מנוסה, ויוצרי התכנים בה, הגולשים הפרטיים, חסרי אתיקה ומוסר עיתונאיים, ולרוב יהיו גם חסרי כלים עיתונאיים בסיסיים, הדרושים בעת ביצוע תחקיר וכתיבה של ידיעה חדשותית.
 
Edelman Trust Barometer לשנת 2008, הדו"ח השנתי של חברת היח"צ אדלמן על מדד האמון הבינ"ל, טוען כי אמון הגולשים במקורות תוכן הגולשים (רשתות חברתיות, פורומים ובעיקר בלוגים) נע בין 19% לבין 35% בלבד.
כך, למרות קיומם של כלי אגרגציה-איסוף של חדשות הגולשים, כגון Newsvine או Feedzilla, שאמורים לעשות סדר בתכנים, נמצאת המדיה החברתית בבתוליה, ואינה יכולה להחליף את המדיה המסורתית.
 
העתיד – שילוב המדיות ו"קהילות עיתונאיות"
 
לדעתנו יהיה זה ענין של זמן עד שהמדיה המסורתית  תתאחד עם המדיה החברתית במידה זו או אחרת. בתוך האיחוד, יבואו לידי ביטוי מאפיינים של שתי המדיות השונות בתכלית:
 
האלמנטים שיילקחו מתוך המדיה החברתית, יהיו, ככל הנראה, הקהילתיות, האינטימיות והמידע האישי והמהירות בה מועבר המידע.
 
המאפיינים שתשאף חברת המדיה החדשה לשמר מתוך המדיה המסורתית, יהיו כנראה האמינות, האתיקה והאובייקטיביות.
 
לאט לאט מצטייר מתוך התחזית, שאנו מנסים לתאר פה, פורמט חדש של חדשות, אישי ומקומי יותר, שיהווה מעין "קהילות עיתונאיות" שמרכז העניין שלהם הוא בחברי הקהילה החדשותית שלהם.
 
קהילות אלו יכללו קבוצות ענין מקצועיות בתחומי ידע מסוימים, אך גם קהילות המבוססות על חדשות ועדכונים אישיים ורכילות קבוצתית. הקהילות ידורו אלו לצד אלו, כאשר חלקן יחפוף, כמובן אנשים מקבוצות שונות, כי הרי "לא כל האנשים המתעניינים בנושא מקצועי מסוים יימנו גם בין חבריי הקרובים" וההיפך.
 
כאן עולות מספר שאלות חשובות:

האם מודל שיתוף המידע ישנה את הקשרים החברתיים שלנו?  האם תחומי הענין המשותפים יהפכו לקריטריון מרכזי במיון החברים שלכם ברשתות החברתיות? מה תהיה לפיכך חשיבות החברים שלנו?

האם נעדיף סוג תקשורת מקצועי וענייני על פני קשר אישי?

נשמח לשמוע את דעתכם
 
 

תמונה מורכבת:  tobiastoft , zhengxu

Related posts:

1. דיון על עתיד האינטרנט – תעשיית הפרסום

>> לשמיעת הפוסט כקובץ אודיו, לחצו על אייקון הרמקול הנמצא בראש הפוסט מצד משמאל <<

 
סיפור נפילתו ומותו של דודו טופז הציב מראות רבות לפני התקשורת והחברה, אולם נראה שלכל המראות היה מכנה משותף אחד – הם לא עסקו בנו, האנשים הפרטיים האנונימיים.
בכל מהלך מאבק הענקים הזה, ענקי התקשורת, הקפידו מאות ואלפי הידיעות והתכנים, שנכתבו בנושא, למקד את העדשה לעבר השחקנים המרכזיים, גיבורי (הטלוויזיה של) ישראל.
 
אולי רק כשתשכך קצת המהומה, נגלה שמותו של טופז העמיד מולנו עוד מראה אחת שנשכחה, וחשף לנו אמת פחות נעימה על עצמנו: אנו כולנו דודו טופז, או לפחות מתקדמים לעבר דמותו בצעדי ענק:
אם אילי ההון עשו עבודה מצוינת בלהפוך אותנו לעבדי המותגים שלהם, הרי שהם עשו ועבודה עוד יותר טובה בלהפוך אותנו ל wannabees שכל מה שמעניין אותנו הוא להפוך את עצמנו למותגים. אתם חייבים להודות – כולנו הפכנו כבר מזמן למותגים. יש מי שדעך מותגו ויש לו, רחמנא לצלן, רק מאה עוקבים בטוויטר, ויש מי שדרך מותגו והוא נהנה מ"חברים" או "מעריצים" רבים ככוכבי השמים לרוב.
 
טוויטר ופייסבוק הם המיני טלוויזיות החדשות, וכל אחד מאיתנו הוא המיני-מי של טופז, בן דמותו המושלם, תמיד ארוז ומוכן לשידור חי במגוון המדיות האפשריות:
ציוץ, ציוץ-תמונה, ציוץ-וידאו, סטטוס, וידאו-טיוב, סתם פוסט, תמונה (אימג' בעברית), תמונה מתוייגת, מצגת של כל התמונות מהנופש האחרון שלי באילת, שיר שאהבתי נורא, פודקסאט של הרהורים לפני השינה, לינק שאני חייב לשתף, הטיוטה (PDF  בעברית) האחרונה שכתבתי לדוקטורט במחשבת ישראל, פוק (לא לבלבל עם שם הרעש הריחני), אוואטר, גראווטר, טוקבק……וכו' וכו'
 
עם כל אפיק שמצטרף לרשימה, נפתח לכם מיקרופון חדש למסיבת העיתונאים הפרטית שלכם.
האם זה רע להיות כל היום בשידור?
הכל, בסופו של דבר, מסתכם ביכולת החברתית-מקלדתית שלכם, אבל בין אם אתם כוכבי הרשת, ובין אם היוטיוב היומי שלכם זכה רק למאה צפיות, הנפילה ממרומי הפייסבוק היא כואבת במיוחד. אחרי הכל, מי היה רוצה שהפרופיל שלו ייחסם בגלל איזה ספאם קטן ששלח לכל 4867 החברים שלו עם הצעה מסחרית ממש קטנטנה ולא מזיקה של חברת קוסמטיקה.
 
כל סיפור דודו טופז והמחשבות שעולות בעקבותיו הביאו אותי להפריך הפרכה קטנה:
הרבה חברתיות, הרבה שיתוף, אהבה ומאבקים חברתיים לא באמת גרמו לאינטרנט להיות שלנו ובעדנו.
תחשבו על זה לרגע – למיליוני הגולשים בעולם יש את כל הכלים האפשריים כדי להפוך את הכדור למקום טוב יותר, אבל במקום זה הם מעדיפים רבים מהם לפתוח "משרד יחסי ציבור אישי" ברשת להאדרת המותג האישי שלהם, חיקוי למציאות המותגים שאנחנו חיים בה.
נראה שהאינטרנט הוא רק דרך לחקות ולהגביר את המציאות שסביבנו, שבה אנחנו רוצים לבלוט ולזהור.
 
אם כך, לא רחוק היום שנמצא בקרבנו, הגולשים הפשוטים, דודו טופז חדש.

Related posts:

1. עדכוני המדיה החברתית: חסרי ערך חדשותי ללא מיון וסינון

בעקבות הדיון הערני על ענין הקוד האתי והפרסום בבלוגים, החלטנו להעלות כאן רעיון ליישום של קוד אתי, המבוסס על נכונותו של בעל בלוג להצהיר על תוכן פרסומי שהבלוג מכיל.
 
הרעיון – לתייג בלוגים באמצעות תגית שתצהיר על קיומו (או העדרו) של תוכן מסחרי בבלוג
 
הקוד הוא כמובן וולונטרי לחלוטין, וכאמור, בעל האתר יחליט על אופן השימוש בו.
 
הפרמטרים הנבדקים:
 
1. הפרמטר הבסיסי – האם יש פרסום בבלוג

2. האם הבלוג מכיל מודעות ממומנות (נקרא לזה "פרסום מדרגה 1")

3. האם הבלוג מכיל פרסום בגוף הטקסט (נקרא לזה "פרסום מדרגה 2")

4. האם הבלוג מכיל פרסום בדרך אחרת שאינה מוכתבת מראש (נקרא לזה "פרסום מדרגה 3")

5. האם בעל הבלוג מקבל תמורה עבור הפרסום באתר
 
       
 
אחרי שסיימנו לסקור את הרעיון, עולה שאלת השאלות – מה יקרה אם בעל האתר מפר את הקוד, ובעצם למרות שהוא מצהיר על בלוג נקי מפרסום, יש בו פרסום? מי יאכוף את זה?
 
תשובה עקיפה לכך טמונה בעמוד 14, ב"ברומטר האמון" שמפיקה חברת אדלמן מדי שנה בשנה.
המסמך מציג את העובדה שבלוגים עסקיים ואישיים נמצאים בתחתית סולם האמון – אנשים פשוט לא 'סומכים' על מידע המוצג בהם.
לפיכך ניתן לומר שהקוד האתי המוצע פה, הוא רק דרך לשפר את המצב הקיים הגרוע כביכול, ולא דרך לשמר מצב אידאלי שלא קיים. כאשר נגיע למצב בו אנשים יתחילו להאמין במידע המוצג בבלוגים, אז נצטרך לחשוב על דרך נוספת לשפר את האופן בו מוצג הקוד האתי.
 
 

תמונה: Hamed Saber

No related posts.

 

>> לשמיעת הפוסט כקובץ אודיו, לחצו על אייקון הרמקול הנמצא בראש הפוסט מצד משמאל < <

 
זה יקרה בזמן הלא רחוק:

עכשיו, כשהחדשות כבר מגיעות אל כולנו בזמן אמת, ללא עיכוב וללא מסננים בדרך, דרך מדיה חברתית, טוויטר ופלטפורמות רבות אחרות, אנחנו נהיה חשופים לכל כך הרבה דעות ונתונים, שלא נוכל לברור ולסנן אותם. כך יבצר מאיתנו להפוך אותם למידע בעל ערך עבורנו, כדי להחליט האם הוא מהימן ולהעבירו הלאה, או לפעול באמצעותו עבור קידום המטרה המועדפת עלינו.

אם לא שמתם לב, החדשות הפכו לענין חברתי. לא עוד עדכון חד צדדי של האזרחים המבוישים, אלא מעורבות העולה על היקף התוכן ברשתות המדיה המסורתית כולן יחד: כתבות על האירוע, דעות על הכתבות ועל האירוע עצמו, סרטונים ותוכן ברשתות שיתוף תוכן, שיחות במדיה חברתית, הקמת אתרי מחאה המוקדשים לנושא וכו'.

 

Case Study

ניקח לדוגמא את קרב הקרקעות שמתחיל להתחמם בממשלה החל מחודש מאי השנה:  ראש הממשלה מבקש לזרז מאוד את הפרטת מנהל מקרקעי ישראל (ממ"י).

בשבוע האחרון, בעקבות הצהרתו של נתניהו בכנס קיסריה, עלו סדרת כתבות בערוצי התקשורת השונים על רצונו לזרז את הרפורמה במנהל, והדרכים החשודות לכאורה, בהן נקט (כמו נסיון להכניס את הרפורמה בחופזה לחוק ההסדרים).

בעקבות פרסום המידע והכתבות החל להתפתח מסע הפצה של מסרים תוקפניים נגד התוכנית ברשתות החברתיות, במסגרתו הופצו כתובותיהם של אתרי מחאה, שחלקים קמו בימים האחרונים, למשל: 1, 2, 3 ועוד דפים רבים באתרים קיימים, המוקדשים לנושא.

במקביל הועלו לרשת סדרה של סרטונים לרשתות שיתוף וידאו, ביניהם: 1,2,3,4 ומספר גדול של פוסטים בבלוגים ובאתרי דעה, כגון: עבודה שחורה, eco-wiki, העמוד של ציפי לבני בפייסבוק, הבלוג של שלי ייחימוביץ', מכון דש"א, אבירמה גולן ועוד רבים, וכן דיונים שונים בקהילות, פורומים ורשתות חברתיות.

פה, ככל הנראה, ישנו מידע רשמי וחוקי על הנושא: אגף התקציבים במשרד האוצר.

נושא הקרקעות, אחד הנושאים הבודדים שהצליחו להרגיז את האינטרנט הישראלי כולו, יצר קשת רחבה של תכנים שנוצרו על ידי אנשים שמבקשים להשפיע. ערכה הגדול של קשת התכנים הוא יצירת דיון רחב והשפעה על מגוון גדול של אנשים, שלולא המדיה החברתית, לא היו נחשפים אליה.
 

הבעיה:

לכאורה נראה כי האינטרס של מרבית הכותבים הנרגזים הוא חיובי וטהור, ולכן היינו מצפים שהמידע שהם מעבירים יהיה מידע אמין יותר, נקי מאינטרסים קלוקלים. אבל מבט מדוקדק יותר לעומק (ולעבר) האינטרנט מראה מגוון רחב של דעות ומחקרים לכאן ולכאן, שחלקם נכתבו לפני מספר שנים, ביניהם ועדות שהוקמו על ידי הממשלה לבחינת הנושא, כגון ועדת רונן מ- 1998,  וועדת גדיש מ-2004 .

הדיון הנרחב על הנושא לוקה בהצפה עצומה של מידע וחוסר יכולת לסנן את הטוב מהרע, את הנכון מהשגוי, את המתלהם מהשקול ואת העובדות מן הדעות.

תארו לכם שהפוסט הזה לא רק היה מציג מספר לינקים אלא גם היה מרכז את כל הכתבות, הדעות והנתונים בצורה ממשקית קלה למשתמש, אבל גם בצורה מאוזנת ושקולה. זה היה הופך את ההחלטה "לאיזה מחנה להצטרף", לקלה הרבה יותר.
 

המסקנה:

אם נרצה להשתמש במקורות המדיה החברתית ברשת לעדכון ולקבלת מידע מהימן וחשוב מכל-שקול, עלינו לאפשר כלי הממיין את הנתונים השונים ומציג אותם בצורה שקולה.
 
עד אז יוכלו אשפי הכתיבה והתוכן לשטות בנו אם ירצו, כי לא תהיה לנו דרך אמיתית להבחין בין הדמגוגיה לאמת, ללא מחקר מעמיק ומבחין.
 
 

תמונה: is0b3lpalm3rs0n

Related posts:

1. כולנו דודו טופז

>> לשמיעת הפוסט כקובץ אודיו, לחצו על אייקון הרמקול הנמצא בראש הפוסט מצד משמאל <<

 
Contextualize הוא מחווה לאמני האינטרנט של Netcraft, ונולד מתוך הסתכלות על  Recrefted שמנסה להעניק מבט מקצועי ושקוף אל השוק ולהציע הצעות שיפור לממשקי אתרים קיימים.
 
Contextualize = "לשים את הדברים בקונטקסט הנכון", נועד להציג רעיונות שעלו לנו לשיפור מערכי השיווק והיחסים הדיגיטליים של ארגונים ומותגים בארץ ובעולם, כדי להתאים אותם לעולם השיחה והמדיה החברתית, ה – Web2.0.
 

_____________________________________________

Contextualize#1 – על חדשות ערוץ 2 באינטרנט ודיווח על חדשות בזמן אמת

היום, בועידת נתח שוק 2009 של גלובס, הציג לירן דן, סמנכ"ל האינטראקטיב של חדשות ערוץ 2, את פעילותה של חברת החדשות באינטרנט, והדרך בה הם מביאים גולשים לדווח על חדשות בזמן אמת.

לדברי דן, סיפורים המדווחים על ידי גולשים, מגיעים לא אחת למהדורות החדשות באינטרנט, כאייטמים לכל דבר, וגם למהדורות החדשות בטלוויזיה של קשת ורשת.

דן גם הזכיר אתרים אחרים שמצטטים את אותה הידיעה, שהובאה על ידי הגולשים, באיחור של מספר שעות, שלדבריו הן "נצח באינטרנט".

החדשות שאותרו/צולמו/תועדו על ידי הגולשים, הובאו לידיעת חדשות ערוץ 2, בעזרת "המייל האדום", שהוא אמצעי הדיווח שבו משתמשים כדי לעדכן על אייטמים מעניינים שאזרחים מודאגים נתקלו בהם במהלך היום.

לפני שאנחנו מגיעים אל ההצעה שלנו לשיפור, חשוב לציין לחיוב את לירן דן, שזכה בפרס איש השיווק של חודש פברואר השנה, על שהגה, בין השאר, את מיזם הבחירות של ערוץ 2 ב- Youtube.

ההצעה שלנו: הזדמנות ייחודית להפוך את ה Buzzword הטרנדי "טוויטר", לכלי שימושי לגולשים וערוץ חדשות חדש:

במקום להשתמש באמצעי דיווח ארכאי ולא ממש נוח למרבית קהל היעד (המייל האדום), ובמקום לנסות ולמשוך את הקהל אל אתרי החדשות כדי לדווח, בנו אפליקציה  שתיצור שיתוף מידע עם Twitter או Facebook ותאפשר דיווח אמת מחשבון הטוויטר, תוך סינון ובקרה של אנשי הערוץ כמובן.

האפליקציה תמסד קשר דו-כיווני בין קהל היעד לבין מערכת החדשות ותאפשר תרומה הדדית לשני הצדדים.

הסנכרון עם פלטפורמה קהילתית-שיתופית תנגיש את חדשות 2 לקהל ותגדיל מאוד את מספר הגולשים שיכולים לדווח בזמן אמת על אייטמים בוערים.

מעבר לכך: אם יחיו חדשות 2 בתוך טוויטר, יוכלו לדבר ישירות עם גולשים שנמצאים באזור אירוע מסוים כדי שיסייעו להם בדיווח ובתיעוד על פרטי המקרה.

ראוי לציין שלחדשות 2 ישנה פעילות בטוויטר, אבל פעילות זו היא בעיקר חד כיוונית ומפנה לקטעי וידאו של החדשות, ולמרות שהעדכונים מפנים גם לשליחת משוב ותגובות, האינטראקציה נשארת סטטית באופן יחסי.

ברקע הדברים נמצאים אירועי הבחירות באיראן שגרמו ל twitter להפוך לערוץ חדשות מרכזי, וערוצי החדשות הגדולים בעולם הפיצו עדכונים ישירים מטוויטר, לעתים ללא סינון. ערוצי חדשות אלו אמנם הלכו צעד אחד נועז קדימה, בכך ששילבו תוכן גולשים במדיה המסורתית, אולם גם הצעד הזה היה אירוע חדשותי יותר מאשר צעד לקראת מודל חדש נוסף לעדכון חדשותי.  ענף החדשות המקוונות שמקורו בגולשים עוד רק בחיתוליו ויש לו פוטנציאל רב להתפתח

______________________________________________________________

* Contextualize #1  לא בוצע על סמך מחקר מעמיק ובדיקה מקיפה, אלא על סמך התרשמות ודיווח שנשמע מאת לירן דן בכנס גלובס. אם אתם מוצאים כאן טעות או טעם לפגם, אנא כיתבו אלינו כדי שנתקן זאת.

תמונת המעבדה: Felipe T. Marques

No related posts.

Related posts:

1. שיווק ערך – Value Marketing, נייר עבודה
2. 4 דרגות ההפרדה של המותג (מקהל היעד) – Brand's 4 degrees of separation
3. העובדים המסורים ביותר שלכם…הם אלו שלא מקבלים מכם משכורת כלל