הנה חמש האותיות הראשונות. בימים עברו הייתי מעלה כל אחת מהן לבלוג בפוסט משלה, אבל עם כל אופציות השיתוף המהירות שיש היום זה מרגיש מעיק יותר מתמיד להתחיל פוסט שלם עבור כל איור ואיור. זו הדרך שלי לרמוז לכם לעקוב אחרי עמוד הפייסבוק שלי אם אתם רוצים להשאר מעודכנים.

מה עוד חדש, מה עוד חדש…

עד ארבעה שחקנים

אנחנו בדיוק מתחילים קשת עלילתית חדשה בעד ארבעה שחקנים. היא עוסקת בכנסים, פאנדום, קוספליי ומשפחה, ויש בה הרבה חישוקים צבעוניים. ממש הרבה. הרבה יותר משהייתי שמה אם הייתי חושבת מראש כמה זמן יקח לציר את כולם בכל פאנל מחדש. אבל מה שלא מחסל – מחשל; או לפחות גורם לסלידה עזה מצבע סגול. אגב, אם אתם מעדיפים לקרוא את הקומיקס בעברית, זה אפשרי באתר של הגמדים.

Noisy Person Cards

ג’יימס וקאט, מהפודקאסטים וואן שוט וקמפיין, שבוודאי הזכרתי בעבר, נמצאים בעיצומו של פרוייקט מימון בקיקסטרטר למשחק החדש שלהם NPC – Noisy Person Cards, משחק מסיבה ליצירת קולות מוצלחים לדמויות. ניסינו את גרסת הבטא בעד ארבעה שחקנים (אפשר לראות אותנו עושים קולות מצחיקים כאן) וזה כיף גדול, אז אני מאוד מחכה למוצר הסופי, שיכלול הרבה יותר קלפים, חלקם מאוירים ע”י מגוון אמנים ואני ביניהם. הנה עמוד הקמפיין שלהם בקיקסטרטר, ואם זה נשמע כמו משהו שעשוי לעניין אתכם, אולי תזרקו עליהם כמה דולרים.

וללא קשר למשחק, ציירתי גם עוד קצת פאנארט לחבורת ה-Edge of the Empire שלהם בפודקאסט קמפיין, תחת השפעות זוטרופוליס ברורות. איזה סרט מעולה, הא?

נתראה…עוד כמה חודשים, מסתבר!
אביב

The post איור, אוכל ואי אילו אחרים first appeared on בלון דיבור.

נתחיל מהדברים הכריסמסיים: זו חבילת מדבקות שעיצבתי ושוחררה חינם כמתנת חג למשתמשי וייבר (אפשר להוריד אותה אם יש לכם את האפליקציה). הרעיון היה להתרחק קצת מהחבילות נוטפות הסוכר הקיטשיות הרגילות שצצות בתקופה הזו, ולהראות את שני הצדדים של תקופת החגים: המתלהבת הדבילית, והצינית המרירה. אני לא באמת חוגגת את כריסמס, אבל אחרי שנים של ארוחות משפחתיות, חופשים ארוכים ומלא אווירות חג, אני לגמרי יכולה להזדהות עם שניהם.

אפרופו אווירות חג, שני הסטריפים האחרונים שהעלינו לעד ארבעה שחקנים היו כריסמסיים בעליל, מנקודת המבט (האוטוביוגרפית למדי) של זרים שמגיעים לארץ הפלאות המנצנצת הזו בשבועות האחרונים של השנה. העברתי כאן כבר שלושה חגי מולד, ואני כל הזמן מגלה דברים חדשים; למשל, כמה פעמים אפשר לשמוע את אותו שיר כריסמס ברדיו לפני שמאבדים את השפיות. (לחיצה על התמונות תפתח את הסטריפים באתר של עד ארבעה שחקנים. אגב, הידעתם שיש גם גרסה עברית, עכשיו בעמוד נוח לניווט?)

אפרופו שחקנים, בשבת הבאה (2/1) יתאספו כמה מהם למרתון 12 שעות משחק בניצוח על כתפי גמדים, שהכנסותיו יתרמו לצדקה. זו הפעם השניה שהם מריצים משהו כזה, ואם לשפוט לפי שנה שעברה, זה כיף גדול לצפות, אז אתם מוזמנים לשריין לעצמכם את התאריך. ערן יריץ הרפתקת חיסול מפלצות בלונדון הויקטוריאנית בשיטת “עולמות פראיים”, עם 3 גיבורים אמיציים שילוו אותו לאורך כל 12 השעות, ועוד שחקנים אורחים שיקפצו במהלך היום (אני ביניהם!). ציירתי פורטרטים של כל הדמויות שלנו:

אפרופו הופעות אורח, עשיתי אחת בוידאו האחרון של לי להב על הכוכב העולה של סטאר וורז, הרובוט BB-8. הסרטון מצוין ומצחיק, ואל דאגה: אין בו שום ספוילרים לסרט החדש, ואפשר להבין אותו גם אם אין לכם שום קשר ליקום סטאר וורז (כמוני). עזרתי קצת גם בעיצובי דמויות, אבל אני הרבה יותר נרגשת לגבי הופעת הבכורה הקטנה שלי כמדבבת. נסו לנחש איזה תפקיד שיחקתי (רמז: לא פטריק סטוארט).

אפרופו…אממ…תפקידים, לאחרונה ציירתי (בעפרון! על נייר!) את הדמויות ממערכת משחקי התפקידים שלנו בשיטת וורהאמר פנטזי. לפי הסדר, אלו הם: בריוש, הדמות של אביתר, פנאט דתי קצת מטורף של האל סיגמאר; מריון, הדמות של דסי, קוסמת קצת מסתורית ממסדר הזהב; ואגנס, הדמות שלי, רוקחת קצת קרימינלית מהעיר אברהיים.

זהו, נגמר לי כל האפרופו. שיהיה לכם חג שמח מכל סוג וצבע שאתם נוטים לחגוג בזמן הזה בשנה, ואם במקרה פוסט “זהו סוף 2015” שלי לא יעלה לפני סוף 2015, שתהיה גם שנה חדשה טובה!

אביב

The post מרי כריסמס! first appeared on בלון דיבור.

לפני כמה חודשים קיבלתי אימייל מבחור בשם איוון. הוא סיפר לי על מערכת היחסים בשלט-רחוק עם חברתו ילנה, איך וייבר עזרה להם לשמור על קשר בין יבשות שונות, ואיך – כששוק המדבקות עלה לאוויר – הם מצאו את פרדי ואיב – הנשמות התאומות שלהם.

זוגות נוספים חלקו איתי סיפורים דומים לזה של איוון, וזה מחמם לי את הלב לטמפרטורות מסוכנות כמעט.

אני מאיירת מדבקות. העבודה שלי היא לשבת מול מחשב ולצייר מדבקות. זו עבודה אדירה, אל תבינו אותי לא נכון, אבל לפעמים אני מרגישה קצת…מטופשת, ותוהה מה בעצם הטעם במה שאני עושה מדי יום. ואז מישהו שולח לי הודעה בפייסבוק, ומספר איך הדמויות שיצרתי הפכו להיות חלק מהקשר שלו עם בן או בת הזוג, איך הן משמחות אותם ועוזרות להם להתגבר על געגועים. זה מפתיע ומרגש אותי בכל פעם מחדש, וזו הסיבה הטובה ביותר שאני יכולה לחשוב עליה לעשות את מה שאני עושה.

בחזרה לאיוון וילנה. קצת לפני שכתב לי, איוון חזר לביקור בשביל להציע נישואין. ילנה אמרה כן. והיות שפרדי ואיב ליוו אותם לאורך מערכת היחסים, איוון רצה להפתיע אותה עם מדבקות חתונה אמיתיות מוייבר, וכך הוא הגיע אליי. היה לו ברור שזה לונג שוט – אנחנו לא יוצרים מדבקות “בהזמנה”, אבל הסיפור שלו נגע ללבי (מעטים המיילים מהעבודה שגורמים לי לבכות באמצע המשרד, אני שמחה לומר), והעברתי את הרעיון הלאה למחליטי החלטות בחברה.

התוצאה היתה אחת החבילות שהכי נהניתי לעבוד עליהן. שאבתי חוויות מהחתונה שלי, מתמונות וסיפורים מחתונת הוריי, וכמובן כל קלישאה מכל קומדיה רומנטית שאי פעם ראיתי. וכדובדבן שבעוגת הקצפת (הרב-קומתית), האנימטורים המוכשרים שעובדים איתנו הנפישו את הכל, ועשו עבודה נהדרת, שתוכלו לראות אם תשיגו את החבילה משוק המדבקות של וייבר.

אפילו תפסנו את התגובה של ילנה בוידאו, בהפקת הפתעה מטעם וייבר.

החבילה הזו אמנם צוירה בעקבות הבקשה של איוון, אבל היא מוקדשת לכל זוג שהדמויות האלה הביאו לו שמחה, צחוק או נחמה. אתם גורמים לי להיות גאה לעשות את העבודה שלי.

אביב

The post פעמוני חתונה מצוירים first appeared on בלון דיבור.

עדכנתי גם את עמוד האודות, שהזכיר לי שפעם הייתי בת 27 וגרתי ברמת גן, והוספתי כפתור לעד ארבעה שחקנים, הוובקומיקס של ערן ושלי שקיים כבר כמעט שנה ועדיין לא קיבל שום קישור מהבלוג שלי. יופי, אביב.

אלה לא חדשות סופר מרגשות בזכות עצמן, אז בשביל שהפוסט ירגיש שיש לו משמעות, הנה כמה חבילות מדבקות שאיירתי לוייבר לאחרונה. מי שעוקב אחרי העבודה שלי לאפליקציה בטח מכיר את הדמויות של פרדי וחברים, אבל מדי פעם יוצא לי לעצב דמויות חדשות, והנה שלוש מהן; החבילה הרביעית היא לאחת משותפי ה-Public Chats של וייבר (החביבה עליי), 2Forks.

יש לנו מגוון שותפים ב-Public Chats: מבלוגרי אוכל ובריאות, דרך מוזיקאים ודוגמניות, ועד לפוליטיקאים ואנשי רוח מכל מיני מדינות שיקח לי כמה דקות למצוא על המפה. כך קורה שמדי פעם מגיעות אליי בקשות לחבילות מדבקות כחלק מהחוזה של השותפים המצ’וטטים עם וייבר, ומדי פעם הן…שונות ממה שאני רגילה לעבוד עליו. הנה שתי דוגמאות: חבילה לסדרת הריאליטי ItGirls עבור ערוץ הצ’אט של HOT, ואחת לערוץ של פורטל הספורט One. אני עכשיו הרבה יותר בקיאה באופנה, ספורט וסלנג ישראלי משאי פעם הייתי, או רציתי להיות.

The post רענון לבלוג, ומדבקות חדשות first appeared on בלון דיבור.

אינקטובר הוא יוזמה מגניבה של אחד ג’ייק פרקר, שמאתגרת אמנים לצייר ציור דיו אחד ביום לאורך חודש אוקטובר. למה? אני לא בטוחה. אבל מכיוון שאני לרוב מתקשה למצוא את המוטיבציה לצייר מחוץ לעבודה או למסגרות אמנותיות אחרות, אני אוהבת אתגרים כאלה: הם מעודדים אותי לעשות את המאמץ להתחיל לצייר במקום סתם לבהות במסך כזה או אחר בסוף היום, והם לא יותר מדי תובעניים או ספציפיים כך שהם הופכים למטלה יותר מאשר שעשוע.

ניסיתי את אינקטובר בפעם הראשונה בשנה שעברה, בהצלחה של קצת יותר מ-50%. השנה, בנוסף לשאיפה לסיים את כל 31 הימים, אתגרתי את עצמי עוד יותר והחלטתי להשתמש רק בדיו: אפילו הסקיצות המקדימות נעשו עם עט כדורי. בתור מישהי שאוהבת ללכת על בטוח – גם באמנות וגם בחיים – זו לא היתה משימה פשוטה, אבל אני שמחה שהלכתי איתה עד הסוף. ההשלכות היו מעניינות: מצד אחד זה גרם לי לתכנן יותר מראש ולחשוב לפני שאני מתחילה לזרוק קווים על הדף, ומצד שני זה דחף אותי להיות נועזת והחלטית יותר, לקבל טעויות ולמצוא דרכים יצירתיות לשלב אותן בציור.

הנה כמה מהציורים שאני מחבבת במיוחד, ואפשר לראות את השאר באלבום בעמוד הפייסבוק שלי. מה הציור החביב עליכם?

The post אינקטובר 2015 first appeared on בלון דיבור.

קידום יצירה ישראלית!

לפני שאני זורקת עליכם ציורים, הודעה חשובה: ידידי ושותפי היצירתי ערן אביאני פתח קמפיין הדסטארט למדריך לציור קומיקס. ערן כותב ומצייר קומיקס כבר שנים, העביר סדנאות, קורסים ושיעורים במגוון צורות, ויש לו הרבה ידע ונסיון להעביר לכל מי שרוצה להתחיל לצייר קומיקס, וגם למי שכבר עושה את זה. אם מעניין אתכם לעשות צעדים ראשונים בעולם הזה או ללמוד טיפים ממישהו שחי בו כבר שנים, או אם אתם מכירים מישהו שזה עשוי לעניין אותו, תמכו ושתפו את הפרוייקט. אני חושבת שזו תהיה תוספת נהדרת לשוק ההולך וגדל של קומיקס ישראלי.

עבודות בהזמנה

חברתי הטובה רצתה להפתיע את שותפתה לדירה ליום ההולדת עם פוסטר מקורי של קירנדיה, אחד המשחקים החביבים עליה. איך אני יכולה לסרב לפרוייקט כזה? אתם יודעים כמה מעט פאנארט של קירנדיה יש באינטרנט? אז עכשיו יש עוד קצת.

רון יניב, שמוציא לאור את ספרי תיקי דרזדן בתרגום לעברית, פנה אליי וביקש איור לכריכה. לקח קצת זמן עד שהשתכנעתי (אני עסוקה, אין זמן, הצילו הלחץ וכו’), אבל סדרת הספרים של דרזדן חביבה עליי מאוד, וכבר עשיתי עיצובי דמויות שיניב אהב, אז עכשיו על כריכת דרזדן העברי מתנוסס הארט שלי!

האובססיה החדשה שלי בתחום תוכן לצריכה בזמן העבודה היא פודקאסט Actual Play בשם One Shot. פודקאסטי Actual Play הם הקלטות של משחקי תפקידים שולחניים, והקבוצה מאחורי הפודקאסט הזה מורכבת בעיקר ממאלתרים מוכשרים, שעושים כל פרק תענוג להאזנה. הם מנסים שיטות חדשות בכל חודש, אז מלבד ההנאה של תוכן (לרוב קומי) מוצלח, אפשר גם לקבל מושג על איך רצים משחקים שונים לפני שמשחקים אותם. הפודקאסט השני שלהם, Campaign, הוא משחק אחד מתמשך בעולם של מלחמת הכוכבים, משוחק בשיטה המצוינת Age of The Empire. אני לא חובבת סטאר וורז, אבל הסיפור, הדמויות והשחקנים והמנחה שמאחוריהם פשוט מצוינים. כל כך מצוינים, שהייתי חייבת לצייר קצת פאנארט לאחד הפרקים, שלשמחתי הוביל להזמנת עיצוב חולצה לתומכי ה-Patreon שלהם.

קשקושים

כשבא לי לצייר משהו אבל אין לי שום רעיון, Sketch Dailies הוא המקום הראשון שאני פונה אליו: אם הנושא היומי מעורר בי השראה, זו נקודת התחלה מצוינת להתחיל לקשקש קצת.

וקבוצת הפייסבוק הישראלית Daily Speed Sketch משרתת מטרות דומות, אבל עם פוקוס על סקיצות לא דיגיטליות, והגבלת זמן. אחלה דרך לחזור לרשום קצת בסקצ’בוק קלאסי ולהתאמן על יישום זריז של רעיונות.

וכמוצא אחרון תמיד אפשר לפנות לפאנארט זריז של מה שמלהיב אותי כרגע, או אסופת פרצופים רנדומלים. או…יומן אוכל מאויר (רעיון מקסים שהתחילה ידידת טוויטר, אבל לצערי איבדתי בו עניין אחרי יום ראשון (טעים) אחד).

הרגילים

גם בעבודה הרגילה אני עושה דברים כיפיים. אחרי שאני מציירת את הדמויות של פרדי וחבריו כמעט באופן בלעדי מאז שהתחלתי לעבוד עם וייבר, לאחרונה עיצבתי כמה דמויות חדשות, קצת פחות פרוותיות מהרגיל. אני מתה על השועלים והפנתרים שלי, אבל זה נחמד לצאת קצת מהשגרה ולעשות משהו שונה.

ולסיום, אם אתם גיימרים או גיקים באופן כללי, אני מקווה שאתם עוקבים אחרי הוובקומיקס של ערן אבירם ושלי, עד ארבעה שחקנים. הנה הצצה בלעדית לשלב הסקיצה של אחד הסטריפים האחרונים. אפשר לראות את הסופי כאן (זה נחשב קליקבייט?..).

זהו בינתיים! אני מקווה שהפוסט הבא יגיע לפני 2016…
אביב

The post ריקון מאגרים first appeared on בלון דיבור.

בפעם הקודמת שזה קרה טרחתי וכתבתי איזו פסקה על כל אחת מהסדרות, אבל הפעם – במקום להודות שפשוט התעצלתי לספר עליהן – החלטתי לעשות מזה משחק. בחנו את עצמכם: כמה סדרות אתם מזהים? כמה מהן אתם רואים? יש סדרה שהעדרותה מכאן צורמת לכם במיוחד? (להבהרה, אלה לא כל הסדרות שאני רואה; יש עוד מספר שאפילו פחות מוצלחות מאלה שהחלטתי לכלול כאן!)

שיהיה פסח נחמד ואיסטר שמח,
אביב

The post רשימת צפיה – מרץ first appeared on בלון דיבור.

אי אילו שנים אחרי שירת הברבור של וי בריבוע, כמה חודשים אחרי שערן ואני החלטנו (בעידוד מוסרי וכספי של קמפיין המימון של על כתפי גמדים) להתחיל וובקומיקס חדש, ימים ספורים אחרי שהבנו “אלוהים אדירים אנחנו צריכים לעלות לאוויר עוד ימים ספורים”, הוובקומיקס החדש שלנו, עד ארבעה שחקנים, עלה לאוויר.

את הגרסה האנגלית שלו אפשר לקרוא כאן: www.uptofourplayers.com

הגרסה העברית מתארחת באתר של הגמדים, אבל עדיין יש לה כתובת יפה משלה: www.uptofourplayers.co.il

אפשר לעקוב אחרינו בפייסבוק ובטוויטר כדי לקבל עדכונים, ואנחנו כמובן נשמח מאוד לתגובות, לייקים, ריטווטים, שיתופים וכל מילת באז אחרת שתעזור להפיץ את הקומיקס, כי מלבד ההנאה שביצירה והוספת תוכן לאינטרנט, הידיעה שיש קהל שצורך אותו היא מוטיבציה משמעותית עבורנו.

בואו נקווה שזו תחילתו של מסע ארוך, משעשע ומופלא.

אביב

The post עד ארבעה שחקנים first appeared on בלון דיבור.

רוצה לעשות וובקומיקס?

שיתוף הפעולה היצירתי הראשון של ערן ושלי היה וי בריבוע, וובקומיקס שרץ באתר משחקי המחשב ויגיימס. הייתי בחודש האחרון של השירות הצבאי כשערן ואמיר לוטן, העורך הראשי דאז של ויגיימס (ולימים הארט דירקטור שלי בעבודה על משחק הפייסבוק של משחקי הרעב), פנו אליי עם ההצעה, וכמאיירת גיימרית צעירה לא יכולתי שלא להסכים. באמת. הכוחות שממעל היו מחסלים אותי בו במקום אם הייתי אומרת “לצייר קומיקס גיקי? באתר גדול ומוכר? בתשלום? לצד חברי הטוב? עם חופש אמנותי די מוחלט? לא תודה! לא הקומיקסאית הזו.”

ואכן היה לנו חופש יצירתי, שהלך וגדל ככל שהקומיקס צבר ותק. אחת הפעמים הבודדות שאני זוכרת שהעורך הראשי הטיל וטו היתה בסטריפ הראשון שאי פעם ציירתי, שעולה כאן לרשת בפעם הראשונה:

הוא לא התלהב מסגנון הצביעה לסטריפ הזה, ולקומיקס באופן כללי. מאוחר יותר קיבלתי ממנו אימייל עם הכותרת “יופי של צביעה”, שורת הטקסט “אנחנו יכולים לעשות כזה?”, ושני קבצים מצורפים של סטריפים מהממים ביופיים מהוובקומיקס המצליח Penny Arcade. בראש חשבתי “אין שום סיכוי שבעולם”, למייל הגבתי “ננסה”, והסטריפ הבא – והראשון שהתפרסם, עד כמה שזה נראה מוזר – יצא ככה:

[הסטריפ המלא]

לא בדיוק העבודה המהוקצעת והחיננית של מייק קרהוליק, אבל הי, גם הוא התחיל איפשהו.

הדמויות

בערך חודש וחצי אחרי שהתחיל הקומיקס היתה לנו בדיחה שדרשה שתי דמויות גנריות של גיימרים, ובלי שידענו נוצרו הדמויות הראשיות שלנו.

די מהר החבר’ה התחילו להופיע בכל בדיחה שעסקה בגיימרים ופיתחו אישיות. אחרי כמה חודשים אחד מהם אפילו כיכב בנסיון הראשון שלנו להכניס עלילה מתמשכת על פני כמה סטריפים, ובסוף השנה הראשונה הם כבר נראו שונים מאוד מההופעה הראשונה והחפוזה שלהם.

כשיכולנו להעלות קומיקס כזה, היה ברור שירון ורועי (על שם חברים משותפים) הם דמויות ראשיות.

הסיפור

רוב הסטריפים בוי בריבוע (שם שהגיע כשנהיה ברור שהקומיקס עומד בפני עצמו והוא כבר לא רק “הקומיקס של ויגיימס”) היו בדיחות שעמדו בפני עצמן, אבל לאט לאט נוצרו בדיחות רצות וממים שהפכו לחלק מחיי הדמויות, כמו הדיסקומבבולטור שהלך וקרם עור וגידים, או יוליה שהופיעה בפעם הראשונה כבדרך אגב, ואז הצטרפה לקאסט באופן די קבוע ואפילו הדוק.

פה ושם העזנו והתחלנו ברצפים של כמה סטריפים שממש בונים עלילה מתפתחת, למשל כשירון התחיל את קמפיין השיווק של הדיסקומבבולטור ודמות חדשה כמעט הצטרפה לקאסט בעקבותיו. קיבלנו את התחושה שהקוראים לא מתים על קווי העלילה האלה, והבא שניסינו, מופרך אפילו בסטנדרטים של וי בריבוע, היה כנראה קפיצת הכריש (או התנין) של הקומיקס. אבל הי, לפחות היינו מודעים לזה.

היה שלום, וי בריבוע

וי בריבוע נגמר בגלל חוסר זמן ואנרגיות, אבל בחיי, גם היום אני עדיין משועשעת מכמה מהדברים שעשינו, ואם אנשים היום עדיין זועקים “זה זז כשמזיזים אותו!” בתגובות פייסבוק, כנראה ששעשענו עוד כמה. 

חלק מהסטריפים אפילו עשו סבבים באינטרנט ועדיין צצים מדי פעם, גורמים לנו לסטור לעצמנו מנטלית על שלא הטמענו שורת זכויות יוצרים או לינק בכל קבצי הקומיקס – אחד הלקחים שלקחנו איתנו ל”עד ארבעה שחקנים”.

מעט על הארט

הסטריפים הראשונים של וי בריבוע צוירו ביד ונסרקו לפוטושופ, כמו בימי הביניים. די מהר עברתי מציור הסטריפ במלואו ובפירוט בעפרון לסקיצות יותר חפוזות, ועד לקשקוש מהיר של אלמנטים והרכבתם בסדר הנכון כבר בפוטושופ.

זכרתי שדי מהר זנחתי את העפרונות ועברתי לסקיצות דיגיטליות, אבל כשחיפשתי שלבי עבודה בקבצי וי בריבוע ישנים התפלאתי לגלות שרוב הסקיצות שלי לא היו יותר מורכבות ממשהו כזה:

[לסטריפ המלא]

לקראת הסוף הן נהיו קצת יותר מפורטות, כנראה כי רציתי לשמור על קונסיסטנטיות במראה הדמויות הקבועות:

אבל נראה שבאופן כללי סמכתי הרבה יותר על כישורי האינק החופשי שלי מכפי שאני עושה היום, כי הנה סקיצה לעומת ארט סופי של מתנה שציירתי ליום הולדת של חברה טובה לפני כמה חודשים:

אולי גילי המופלג גרם לי להיות זהירה ופחדנית יותר עם דיו (שהוא דיגיטלי ואפשר למחוק ולשנות אותו כמה שרוצים, כן?), או פרפקציוניסטית מדי בשביל להמשיך ישר לקו הסופי בלי לקבל אישור על הסקיצה מהארט דירקטור בראש. אולי יכול להיות מעניין לנסות לחזור לעבודת דיו ישר על קשקושים בלתי ברורים.

זה בהחלט משהו לחשוב עליו בעבודה על הקומיקס החדש, שעליו אדבר סוף סוף בפוסט הבא.

אביב

The post עלילות עלילון, חלק ב’ first appeared on בלון דיבור.

המון קרה ב-2014, ומצד שני גם הכל כמעט נשאר כשהיה. כמו בכל שנה. התחלתי עבודה, עזבתי עבודה, התחלתי עבודה אחרת; פגשתי חברים חדשים, שתיתי בירות חדשות, הכנתי קאפקייקס; התרגלנו לדירה שלנו, מצאנו דירה אחרת, למדנו לתעב חברת חשמל וגז אחת ספציפית בבריטניה; התחתנו. כרגיל.

כמו בכל שנה, העבודה ושגרת היום-יום ניסו לגזול את כל הזמן והאנרגיה, אבל מדי פעם הראיתי להן מה זה והצלחתי לצייר משהו, והשנה כמה קבוצות “תמיכה” עזרו למאמץ הזה.

את Sketch Dailies כבר הזכרתי בעבר, והנה עוד כמה ציורים שהקבוצה הזו הוציאה ממני בחודשים האחרונים.

קבוצת Daily Speed Sketch הישראלית בפייסבוק מכריחה את חבריה לצייר על נייר, כאילו אנחנו במאה הקודמת או משהו, וגם מציבה הגבלות זמן כדי לוודא שהתוצאות יהיו סקיצות במלוא מובן המילה. זה אתגר מגניב, ומעניין לראות את האינטרפטציות של מאיירים שונים לנושאים היומיים. (הייתי צריכה לגלול הרבה יותר מדי אחורה בשביל למצוא דוגמאות לציורים שלי באלבומי הקבוצה. אביב רעה. רעה. אני מוסיפה את זה ל-New Year’s Resolutions.) (ועכשיו אני שמה לב שהדוגמאות שמצאתי כולן מבוססות על ציפורים. מוזר.)

ומה שכנראה גרם לי לצייר הכי הרבה על נייר – ואפילו לקנות סט עטי אינקינג חדשים – הוא אינקטובר, חודש שלם (נחשו איזה) שבו מציירים כל יום משהו בדיו. אין יעד או פרס, מלבד להרגיש חלק מפרוייקט אמנות כלל-אינטרנטי ולתרגל את שרירי האינק – שזה כנראה מספיק, כי אנשים עשו דברים יפהפיים, את חלקם אפשר לראות בעמוד הפייסבוק של האירוע. אני עשיתי מאמצים עילאיים והצלחתי לאנקק בערך בחצי מימי אוקטובר, ואת התוצאות אפשר לראות באלבום בעמוד הפייסבוק שלי. הנה כמה נבחרים:

כשכן טרחתי לעדכן את הבלוג בחודשים האחרונים, זה היה לא מעט סביב קמפיין מימון ההמונים של הפודקאסט “על כתפי גמדים” ושדרוג האתר שלו. תרומתי לקמפיין היתה שני איורי דמות בהתאם לתיאור של מי שיבחר בתמורה הזו להשקעתו. אפשר לראות את התיאורים שקיבלתי מהמשקיעים בעמוד הפייסבוק של הגמדים: קוני וגורתנג “העדין”.

טיזר!

אפרופו הקמפיין הגמדי, ערן ואני עובדים כבר אי-אילו חודשים על צעדיו הראשונים של הוובקומיקס המובטח. ההשקה צפויה למהלך ינואר, ובינתיים הנה הצצה קטנה לעיצובי דמויות ראשוניים:

שם הוובקומיקס הוא “עד ארבעה שחקנים“, ואתם יכולים להיות בטוחים שאעדכן ברגע שהוא יעלה.

שתהיה 2015 מצוינת, ואל תדאגו כל כך בקשר להעדר סקטבורדים מעופפים; לנו לפחות יש אינטרנט.

אביב

The post ביוש 2014, היוש 2015 first appeared on בלון דיבור.